## Sha'arei Torat Bavel on Menachot Daf 109b

###### Sha'arei Torat Bavel on Menachot 109b:1
[Sha'arei Torat Bavel on Menachot 109b:1](https://torahapp.org/share/book/Sha%27arei%20Torat%20Bavel%20on%20Menachot/r/109b:1)

(קט ב) **המשתחוה לע"ז וכו' אין קרבנו ריח ניחוח הודה לע"ז וכו' אין קרבנו ריח ניחוח וכו'.**—נראה דהא דא"ר ששת בהשתחוה והודה לע"ז, שאין קרבנו ריח ניחוח, הוא דוקא במזיד, כדין שחט לע"ז, שאינו אלא במזיד דוקא, אבל אם השתחוה והודה בשוגג אפי' רב ששת מודה דקרבנו ריח ניחוח; דלמה שחט בשוגג אינו נפסל משום דשחיטה לאו עבודה היא וכשרה בזר (כ"ש רש"י לעיל), והרי השתחואה נמי וכן הודאה לשמים אינן מיוחדות לכהנים בלבד, לכן בעושה אותן לע"ז בשוגג קרבנו ריח ניחוח. עוד יש להוכיח כן מדאמרינן למטה "ואי אשמעינן שחיטה משום דעבד ליה עבודה אבל השתחוה דלא עבד ליה עבודה וכו' אבל הודה דדיבורא בעלמא וכו'", ורואים אנו דהשתחואה והודאה קילי משחיטה; ומאחר דשחט בשוגג אינו פוסל כ"ש בהשתחוה והודה, שאינו פוסל בשוגג. ועוד תמה על עצמך: וכי אפשר הוא שאדם ישחוט בהמה לע"ז ולא יקבל אותה עליו לאלוה? ומ"מ אם שחט לה בשוגג וקיבלה לאלוה לא נפסל וקרבנו ריח ניחוח, וק"ו אם שגג וקיבל עליו את הע"ז לאלוה בלבד, שקרבנו ריח ניחוח לדברי הכל. ולכן תמוהים לנו דברי הרמב"ם שכתב (הל' ביאת המקדש פ"ט הי"ג): "המשתחוה לה או המודה בה וקיבלה עליו באלוה ה"ז פסול לעולם. עבד והקריב אין קרבנו ריח ניחוח אע"פ שהיה שוגג בעת ששרת או שהשתחוה או שהודה". שוב מצאתי בל"מ (הל' תפלה פט"ו ה"ג), שכבר תמה כן על פסקו של הרמב"ם בזה (ע"ש).


###### Sha'arei Torat Bavel on Menachot 109b:2
[Sha'arei Torat Bavel on Menachot 109b:2](https://torahapp.org/share/book/Sha%27arei%20Torat%20Bavel%20on%20Menachot/r/109b:2)

(קט סע"ב) **שנאמר ביום ההוא יהיה מזבח לה' בתוך ארץ מצרים וכו'.**—במאסף השלח שנת עת"ר עמ' 551 מסופר, שע"פ הכתובות, שמצאו בזמננו על עלי פפירוס בעיר יב במצרים, היא אלפנטינה בפי היונים, נדע שהיה ליהודים שם מקדש המכונה בפיהם אגורא (פי' במה) עוד בימי המלך קמביזס הפרסי. וכשכבש הלה את מצרים הניח את המקדש במקומו, ורק בשנה הי"ד לדריוש השני נתנו כומרי מצרים שוחד לשר המבצר למען יהרוס את המקדש, ואך בשנת י"ז לדריוש נתקבלה שוב פקודה לבנותו על מקומו כמו שהיה.


###### Sha'arei Torat Bavel on Menachot 109b:3
[Sha'arei Torat Bavel on Menachot 109b:3](https://torahapp.org/share/book/Sha%27arei%20Torat%20Bavel%20on%20Menachot/r/109b:3)

(קט ב תוספות) **ד"ה בתחילה וכו' ור' קלונימוס אביו של ר' משולם הגיה וכו' בשעת פטירתו וכו'.**—עי' רש"י זבחים מה ב ד"ה ה"ג שר' משולם ב"ר קלונימוס גאון פירש בשעת מיתתו וכו'. והרי מה שכתב רש"י על הבן החליפו התוס' כאן וכתבו על האב.