## Sha'arei Torat Bavel on Menachot Daf 96a

###### Sha'arei Torat Bavel on Menachot 96a:1
[Sha'arei Torat Bavel on Menachot 96a:1](https://torahapp.org/share/book/Sha%27arei%20Torat%20Bavel%20on%20Menachot/r/96a:1)

(צו רע"א) **מסוכן הוא.**—פירש רש"י כאן ובמקרא שם: שאחזו בולמוס. ולפ"ז יש לעיין: למה אמר לו אחימלך "אם נשמרו הנערים אך מאשה"? דבמקום סכנה ודאי שמותר לטמא לאכול קודש! ולא מסתבר לומר שטעה אחימלך, וגם כי דוד השיב לו לטעמו "אשה עצורה לנו". ונראה שאחימלך לא ידע שאחזו בולמוס ויש בזה סכנה, אלא שהנערים רעבים כי אין להם מה לאכול, ודוד מבקש לחם הפנים לנעריו הכהנים. ולכך אמר לו "אם נשמרו הנערים אך מאשה". ועי' בס' פרשת דרכים, שהתפלפל הרבה בזה.


###### Sha'arei Torat Bavel on Menachot 96a:2
[Sha'arei Torat Bavel on Menachot 96a:2](https://torahapp.org/share/book/Sha%27arei%20Torat%20Bavel%20on%20Menachot/r/96a:2)

(צו א משנה) **נמצא ארכו ממלא רחבו של שלחן.**—לכאורה הם דברים מיותרים, שמעצמנו נדע זה, וגם לדברי ר"מ בן־מחלוקתו ארכו ממלא רחבו של שלחן. לכן היה נראה לנו להפוך הגירסא כאן וצ"ל: "נמצא רחבו ממלא ארכו של שלחן", ובא להוציא מדברי ר"מ, שלדעתו אין הלחם ממלא כל ארכו של שלחן, שהרי נשאר טפחיים ריוח באמצע. ומ"מ בבר' דמלאכת המשכן פ"ח איתא כגירסא שלפנינו כאן.