## Sha'arei Torat Bavel on Taanit Daf 18b

###### Sha'arei Torat Bavel on Taanit 18b:1
[Sha'arei Torat Bavel on Taanit 18b:1](https://torahapp.org/share/book/Sha%27arei%20Torat%20Bavel%20on%20Taanit/r/18b:1)

(יח ב) **לוליינוס ופפוס אחיו.**—הכי איתא נמי בירושלמי שביעית רפ"ד וספרא אמור פ"ט ומגילת תענית פי"ב ומד' קה"ר פ"ג כב. אבל בספרא פ' בחוקותי על הפסוק "ושברתי את גאון עוזכם"- "אלו הגאים שהם גאונם של ישראל כגון פפוס בן יהודה ולוליינוס אלכסנדרי". אולי אלו אחרים הם.


###### Sha'arei Torat Bavel on Taanit 18b:2
[Sha'arei Torat Bavel on Taanit 18b:2](https://torahapp.org/share/book/Sha%27arei%20Torat%20Bavel%20on%20Taanit/r/18b:2)

ודע שלפי מה דאיתא הכא דטריינוס הרג את לוליינוס ופפוס אחיו בי"ב באדר, ובאותו יום שהרגם נהרג גם ההורג טריינוס - תמוה הרבה: למה קבעו אותו יו"ט משום שנהרג בו טריינוס, ולא קבעו אותו לאבל משום שנהרגו בו לוליינוס ופפוס? לפחות יניחו אותו כמות שהוא, לא אבל ולא יו"ט. אבל בנוסח שבמג"ת וספרא אמור נשמט סוף הענין דאיתא כאן "ואע"פ כן הרגן מיד". וא"כ אפשר שטריינוס נהרג בו ביום, ולא לוליינוס ופפוס אחיו, ולזכר נס עשאוהו יו"ט, אלא שאח"כ בטלוהו מיו"ט משום שלאחר זמן נהרגו בו שמעיה ואחיה אחיו כדאיתא לעיל. אבל בירושלמי בפרקין הי"ג [סו ע"א] ושנוי במגלה פ"א ה"ו [ע ע"ג]: "לא כן תני בתרין עשר ביה יום טיריון (פי' היינו טריינוס דהכא) אמר ר' יעקב בר אחא בטל יום טיריון יום שנהרג בו לוליינוס ופפוס". ואם אינו ט"ס, שהחליף שמעיה ואחיה בלוליינוס ופפוס צ"ל, דבו ביום נהרג רק טריינוס, וניצולו לוליינוס ופפוס, ולזכר הנס עשאוהו יו"ט. ולאחר כמה שנים נתפסו שנית לוליינוס ופפוס, וע"פ המקרה נהרגו בו ביום שניצלו בפעם הראשונה, ולכן ביטלו אותו מיו"ט. אלא שהיו מקומות שהחזיקו במנהג הקודם שעשאוהו יו"ט ולא נתקבל אצלם ביטול יו"ט זה, וגם משנה ראשונה שבמגלת תענית, שעשאוהו יו"ט, לא זזה ממקומה¹.

footnotes:
¹ [עי' גם מ"ש בשאלה זו רעי ג' אלון ז"ל בספרו "תולדות היהודים בא"י בתקופת המשנה והתלמוד, עמ' 260־261.]


###### Sha'arei Torat Bavel on Taanit 18b:3
[Sha'arei Torat Bavel on Taanit 18b:3](https://torahapp.org/share/book/Sha%27arei%20Torat%20Bavel%20on%20Taanit/r/18b:3)

(יח ב המיוחס לרש"י) **ד"ה בלודקיא היא לוד וכו'.**—וכ"כ רש"י בב"ב יו"ד ע"ב. אבל אין זה נכון, שלוד היא ביהודה מהלך יום אחד מירושלים (עי' ביצה ה א) וסמוכה לקיסרי (עי' סנה' סח א), אבל לודקיא היא חו"ל [היא Laodicea שבאסיא הקטנה] (עי' שבת קיט א) ורחוקה מקיסרי הרבה (עי' מו"ק כו א ומנח' פה א)¹.

footnotes:
¹ ואולי פפוס ולוליינוס היו מלוד והביאום למשפט בלודקיא, לכן נקראו גם "הרוגי לוד" (קה"ר פ"ד).