## Sha'arei Torat Bavel on Yevamot Daf 121b

###### Sha'arei Torat Bavel on Yevamot 121b:1
[Sha'arei Torat Bavel on Yevamot 121b:1](https://torahapp.org/share/book/Sha%27arei%20Torat%20Bavel%20on%20Yevamot/r/121b:1)

(קכא ב) **דלא אכיל ולא אישתי והכתיב וכו'.**—מזה מבואר דצומות אסתר היו רצופים ג' ימים וג' לילות זה אחר זה, וכ"ה בפר"א פ"נ. אבל במד' תה' כב איתא: "יכול יהיו צמים ג' ימים ולא היו מתים אלא מפסיקין מבעוד יום". וכתב ע"ז הריב"ש סי' תט"ז, דהיינו שלא היו ג' צומות רצופים לילה ויום, אלא שקיבלו עליהם ג' צומות בלתי רצופים, כגון שני וחמישי ושני, אלא שבכל אחד יפסיקו מבעוד יום, כמו שאנו עושים בט"ב וביוה"כ, ולזה אמר "לילה ויום" ע"כ. ומ"מ נראה שאין המדרש חולק על התלמוד כאן, דודאי אפשר לאדם לחיות ג' ימים בלא אכילה ושתייה. ומקרא מלא הוא "כי לא אכל לחם ולא שתה מים שלשה ימים ושלשה לילות" (ש"א ל יב), אלא דמ"ש "יכול יהיו צמים ג' ימים ולא היו מתים" עניינו: איך גזרו מרדכי ואסתר דבר, שאין רוב הצבור יכול לעמוד בו, כי יש רבים שימותו מתענית ארוכה כזאת או יבואו לידי סכנה, וכמו שאמרו בירושלמי ר"ה פ"א ה"ד [נז ע"ב]: "תמן חשין לצומא רבה תרין יומין, אמר לון רב חסדא למה אתם מכניסין עצמכם למספק הזה. חזקה שאין ב"ד מתעצלין בו. אבוה דר' שמואל בר רב יצחק חש על גרמיה וצם תרין יומין אפסק כרוכה ודמך". ועי' עוד בירושלמי נדרים פ"ב סוה"א [לז ע"ב] ובק"ע שם.