## Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Berakhot Chapter 9

###### Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Berakhot 9:1:3:1
[Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Berakhot 9:1:3:1](https://torahapp.org/share/book/Sha%27arei%20Torat%20Eretz%20Yisrael%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Berakhot/r/9:1:3:1)

[השלמות: **ואם היה אדם מסויים כו'.** באבי העזרי סימן קמ"ו העתיק: אמר **ר' יוסי** אם כו'.]


###### Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Berakhot 9:1:14:1
[Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Berakhot 9:1:14:1](https://torahapp.org/share/book/Sha%27arei%20Torat%20Eretz%20Yisrael%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Berakhot/r/9:1:14:1)

[השלמות: **רבי אמר רבי אביתר.** — מלת ה"רבי" בפ"א מיותרת וליתא בכ"י מירושלמי ודברים רבה פ"ב.]


###### Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Berakhot 9:1:21:1
[Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Berakhot 9:1:21:1](https://torahapp.org/share/book/Sha%27arei%20Torat%20Eretz%20Yisrael%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Berakhot/r/9:1:21:1)

**ב"ו יש לו פטרון אם הטריח עליו ביותר הוא אומר אשכח פלן כו'.** — צ"ל: אשגח פלן כו' (פי' ראו את פלוני).


###### Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Berakhot 9:1:25:1
[Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Berakhot 9:1:25:1](https://torahapp.org/share/book/Sha%27arei%20Torat%20Eretz%20Yisrael%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Berakhot/r/9:1:25:1)

**ולא נמצא מתפלל על עובד ע"ז תני ר' ישמעאל כו'.** — יש להפך הגירסא וכצ"ל: תני ר' שמעון בן גמליאל אומר אף בח"ל צ"ל כן ולא נמצא מתפלל על עובדי ע"ז (פי' שבא"י היו הרבה שמדות ונטמעו הרבה ישראל בין הגוים ע' יבמות פ"ח ה"ד [ט' רע"ד] ונמצא מתפלל על היוצאים מבני ישראל אבל בח"ל לא היו שמדות ונמצא מתפלל על עובד ע"ז מהגוים) א"ר יוחנן כו'.


###### Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Berakhot 9:1:26:1
[Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Berakhot 9:1:26:1](https://torahapp.org/share/book/Sha%27arei%20Torat%20Eretz%20Yisrael%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Berakhot/r/9:1:26:1)

[השלמות: **אשר יחובר כו'.** — צ"ל: אשר יחובר אל כל החיים (קהלת טי ד') יבחר כתיב מי יבחר יצ"ט מיצה"ר אלו הצדיקים מי יבחר יצה"ר מיצ"ט אלו הרשעים אלא כל החיים כו' (וכן איתא במי קהלת).]


###### Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Berakhot 9:1:27:1
[Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Berakhot 9:1:27:1](https://torahapp.org/share/book/Sha%27arei%20Torat%20Eretz%20Yisrael%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Berakhot/r/9:1:27:1)

**ברוך שלא עשאני גוי ברוך שלא עשאני בור ברוך שלא עשאני אשה.** — ענין זה שנוי בתוספתא פ"ו ומשולש בבבלי מנחות (מ"ג ב') ובשלשתן נוסח אחד, אבל בריקאנטי פ' משפטים (דף ק"ד ע"ד) כתב "נחלקו רבותינו ז"ל במנחות אם יש לברך שלא עשני בהמה" ע"כ ובלי ספק שסמך על זכרונו וטעה ומדבריו של ברבי ניכר שלא היה בקי בתלמוד בע"פ, וכבר נודע שלפתח הזכרון השכחה רובצת.


###### Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Berakhot 9:1:29:1
[Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Berakhot 9:1:29:1](https://torahapp.org/share/book/Sha%27arei%20Torat%20Eretz%20Yisrael%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Berakhot/r/9:1:29:1)

[השלמות: **מזבלין לע"ז.** — פי' מזבחין.]


###### Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Berakhot 9:1:30:1
[Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Berakhot 9:1:30:1](https://torahapp.org/share/book/Sha%27arei%20Torat%20Eretz%20Yisrael%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Berakhot/r/9:1:30:1)

[השלמות: **מתניתין כשהיו שלמים.** — ע' באבי העזרי סי' קמ"ו דגריס איפכא: מתני' בשהיו כן ממעי אמו אבל אם היו שלימים ונשתנו אומר ברוך משנה הבריות, ואין גירסתו מחוורת.]


###### Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Berakhot 9:1:31:1
[Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Berakhot 9:1:31:1](https://torahapp.org/share/book/Sha%27arei%20Torat%20Eretz%20Yisrael%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Berakhot/r/9:1:31:1)

[השלמות: **שכן ברא בריות נאות בעולמו.** — באבי העזרי שם מסיים בשם הירושלמי: ליהנות בהם בני אדם.]


###### Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Berakhot 9:2:10:1
[Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Berakhot 9:2:10:1](https://torahapp.org/share/book/Sha%27arei%20Torat%20Eretz%20Yisrael%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Berakhot/r/9:2:10:1)

[השלמות: **שהיה קוסמיקון.** פי' רוח בכל העולם כולו שכן קוסמוס בלשון יונית "עולם".]


###### Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Berakhot 9:2:12:1
[Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Berakhot 9:2:12:1](https://torahapp.org/share/book/Sha%27arei%20Torat%20Eretz%20Yisrael%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Berakhot/r/9:2:12:1)

[השלמות: **עד יום גלות הארץ.** — לפי פשוטו הוא לעת חרבן שילה שגלו ישראל מערים רבות מפני פלשתים (ש"א ז' י"ד).]


###### Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Berakhot 9:2:13:1
[Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Berakhot 9:2:13:1](https://torahapp.org/share/book/Sha%27arei%20Torat%20Eretz%20Yisrael%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Berakhot/r/9:2:13:1)

**ואת הלבנה בתקופתה.** — בבבלי (נ"ט ב') הנוסח "לבנה בגבורתה" ובויקרא רבה פכ"ג "הלבנה בכדורה" והכל ענין אחד שרואה אותה בשעת הניגוד דהיינו באמצע החדש שאז כדורה בעצם השלימות ואורה בתוקף גבורתו וכעין זה בתחלת מסכת זו "הלבנה בתקופתה" וגם שם הענין באמצע החדש ממש ולפ"ז נראה דה"נ ענין "החמה בתקופתה" דהיינו בתקופת תמוז דבזמן הזה הוא עצם חוזק אורה וחומה. וכן מצאנו בספר שלחן ארבע המיוחס לר' בחיי סוף שער א' שכתב "הרואה את השמש בתקופת תמוז שיש לברך עליו ברוך עושה בראשית".


###### Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Berakhot 9:2:14:1
[Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Berakhot 9:2:14:1](https://torahapp.org/share/book/Sha%27arei%20Torat%20Eretz%20Yisrael%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Berakhot/r/9:2:14:1)

**עד שתראה כחצי המטה.** — העיקר כמו שהעתיק בספר האורה לרש"י סימן ע"ב "כחצי חמיטה" והרב רש"ב בהערותיו שם פירש חמיטה קערה כמו במעשרות פ"א מ"ז ולי נראה לפרש חמיטה ככר ע' טבול יום רפ"א וערוך ערך חמט א' וראיתי ברקח סימן רכ"ח שהעתיק בשם ירושלמי "כחצי המטה" והוסיף "פירוש כחצי עוגה" וברור הוא שט"ס לפנינו ברקח וצ"ל "כחצי חמיטה" וגם פירש בביאורנו (וע' מגילה פ"א הי"א דף ע"א ע"ג "היה עשוי כחצי חליטה" ומ"ש בהערותינו שם).


###### Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Berakhot 9:3:6:1
[Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Berakhot 9:3:6:1](https://torahapp.org/share/book/Sha%27arei%20Torat%20Eretz%20Yisrael%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Berakhot/r/9:3:6:1)

[השלמות: **חוץ מתקיעה וטבילה כו'.** —בבבלי פסחים (ז' ב') איתא: בי רב אמרי כל המצות מברך עליהן עובר לעשייתן חוץ מן הטבילה ושופר ופרכינן עלה מ"ש שופר דילמא מקלקלי ליה תקיעה א"ה שחיטה ומילה נמי אלא א"ר חסדא חוץ מן הטבילה בלבד משום דאכתי גברא לא חזי, מבואר לדעת הבבלי דכל המצות מברך עליהן עובר לעשייתן חוץ מן הטבילה דמברך לאחר טבילה. אבל נ"ל שאין זה שיטת הירושלמי כאן שלא הוציא שחיטה ומילה אלא טבילה ותקיעה, ועוד שכאן הוסיפו בשם ר' יונה תפילין של יד עד שלא יחלוץ (או יקשור לגירסת הגר"א) ושל ראש **עד שלא ייבה**, לכך נ"ל לפרש ענין הדברים דשמואל אמר כל המצות מברך עליהן **בשעת עשייתן** חוץ מתקיעה שאי אפשר לברך בפיו בשעת תקיעה שהרי הוא תוקע וא"א לאדם לדבר ולתקוע ולכן מברך קודם תקיעה וכן בטבילה מברך קודם הטבילה שבשעה שטובל עצמו וראשו מכוסה במים א"א לדבר וי"א אף קידושין בבעילה מברך קודם דבשעת מעשה א"א להוציא שם שמים וע"ז הוסיף ר' יונה אף תפילין של יד ושל ראש ובבבלי פסחים שם אמרי בי רב שהוא רב הונא (ע' ב' סנהדרין י"ז ב' ובתוספות שם ד"ה אלא) לטעמו דמברך בשעת עשייתן חוץ מן הטבילה ושופר, ולדעת הבבלי שלא הזכירו כלל **בשעת עשייתן** הוה קשה להו מ"ש שופר משחיטה ומילה ולכך אמר ר' חסדא חוץ מן הטבילה בלבד (וע' בפירוש רא"פ כאן שהעיר על מקצת דברינו).]


###### Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Berakhot 9:3:7:1
[Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Berakhot 9:3:7:1](https://torahapp.org/share/book/Sha%27arei%20Torat%20Eretz%20Yisrael%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Berakhot/r/9:3:7:1)

**וחושש שמא ניקבו ר' בא בשם רבנן דתמן בני מעיים בחזקת כושר.** — מזה ששאלו וחושש שמא ניקבו כו' משמע שאם נמצאו לפנינו בני המעיים צריך לבדוק כל בני המעיים אם לא ניקבו וכן מצינו בחילופי מנהגים שבסו"ס יש"ש ב"ק סימן י"ח בני א"י בודקין בי"ח טרפות בני בבל אין בודקין אלא בריאה בלבד ע"כ והנה כנוסח שלנו בירושלמי העתיק בעיטור שער ב' טרפות הריאה אות ד' ערך דופן אבל ראיתי באשכול ח"ג סימן א' וחידושי רשב"א חולין ט' א' וכן בר"נ שם שכולם העתיקו: "וחש לומר שמא ניקבה **הריאה**" וקרוב בעיני שגם לפניהם היה הנוסח בירושלמי כנוסח שלנו אלא שהחליפו "ריאה" במקום "בני מעיים" מפני המנהג המפורסם אצלם שאין בודקין אלא הריאה בלבד, והם לא ידעו ממנהג א"י הנ"ל.


###### Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Berakhot 9:5:7:1
[Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Berakhot 9:5:7:1](https://torahapp.org/share/book/Sha%27arei%20Torat%20Eretz%20Yisrael%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Berakhot/r/9:5:7:1)

[השלמות: **שבעה פרושין.** — ע' הגירסא בערוך ערך פרוש.]


###### Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Berakhot 9:5:8:1
[Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Berakhot 9:5:8:1](https://torahapp.org/share/book/Sha%27arei%20Torat%20Eretz%20Yisrael%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Berakhot/r/9:5:8:1)

**אברהם אבינו עשה יצר הרע טוב כו'. אבל דוד לא היה יכול לעמוד בו והרגו בלבבו.** — ידוע כי יש באדם מדות רבות טובות ורעות דבר והפוכו כמו כעס וארך אף, אהבה ושנאה, רחמים ואכזריות, גבהות וענוות, נקמה וסליחה ורבות כאלה ולכל מדה ומדה צריך האדם לשקול בדעתו מתי יתפוס בכעס ומתי יאריך אפו וכן בכל המדות והתורה היא תפלס משקלה לכל מדה ומדה שפעמים צריך האדם לרחמנות כמו שנאמר (שמות כ"ב כ') וגר לא תונה וגו' ופעמים הצורך להתאכזר כמו שנאמר (דברים י"ג ט') ולא תחוס עינך וגו', וכן באיוב (כ"ט י"ז) ואשברה מתלעות עול וגו', ושנינו באבות פ"ה "הוי עז כנמר וקל כנשר רץ כצבי וגבור כארי לעשות רצון אביך שבשמים", אבל אין כל אדם זוכה להיות היכולת בידו לתת לרוח משקל כפי האמת והיושר; ורק אבינו אברהם אף כי היה לבו מלא רחמים ורב חסד ידע לשעבד תחתיו את כל המדות הרעות ולעבוד בהן את קונו כאלו הפך אותן למדות טובות וכענין שאמרו בבראשית רבה פל"ד אות י"א "הרשעים הן ברשות לבן כו' אבל הצדיקים לבן ברשותן" ופירש המ"כ שם "לבן יצר הרע", ומצינו באברהם שמרוב חמלתו על לוט בן אחיו הסתכן בנפשו ורדף אחרי ארבעת המלכים האדירים באנשים מעט שי"ח ובעזר ה' הכה אותם ונצחם ולקח במלחמה את כל הנפש והרכוש אשר המשפט לו לזכות בהם והוא מאס בהם והשיב את כולן לבעליהן מחוט ועד שרוך נעל וגם כאשר זקן בא בימים בן מאה שנה לא חס על עצמו ומל את ערלתו לקיים מצות ה', וגם שש לעשות צדק להעלות את בנו יחידו אשר ילד לו בזקנותו עולה לה'. וז"ל הרמב"ם בפ"ו מה' פרקיו "העניינים המפורסמים אצל כל בני אדם שהם רעות כשפיכת דמים וכגניבה וכגזילה ואונאה וכיוצא באלו אין ספק שהנפש אשר תכסף לדבר מהם ותשתוקק אליו ויכבוש את יצרו מהן שהיא חסרה ושהנפש החשובה לא תתאוה לאחד מאלו הדעות כלל ולא תצטער בהמנעם מהם" והמדה הטובה הזאת גם היא זכה בה אברהם והיא בכלל מה שאמרו "עשה יצה"ר טוב".

אבל דוד מדה אחרת היתה בו, הוא היה נוטה למדת אכזריות, בעל חמה ומהיר משפט, ואמרו רז"ל בב"ר פס"ג ומדרש שמואל פי"ט והוא אדמוני (ש"א ט"ז י"ב) א"ר אבא בר כהנא כאלו שופך דמים כמה דאת אמר ויצא הראשון אדמוני, ובאמת שדוד בבחרותו לא היה מעצור לרוחו הנה שמצינו שנשבע "אם אשאיר מכל אשר לו עד אור הבקר משתין בקיר" ורק אביגיל בחכמתה ויפי תארה מנעה את דוד מבוא בדמים; ועוד כי את הנער המגיד לו כי המית את שאול אחר אחזו השבץ הכהו דוד ומת (ש"ב א' ט"ו) אף כי הנער רק התפאר לפניו במעשהו זה בדמותו כי יבא על שכרו ממנו, כי כפי עדות הכתוב (ש"א ל"א ד') נפל שאול עצמו על חרבו; עוד מצינו כי מדד את מואב בחבל ב' חבלים להמית (ש"ב ח' ב'). והאחרון הכביד כי אחר אשר בא אל אשת אוריה שלח אל יואב "הבו את אוריה אל מול פני המלחמה החזקה ושבתם מאחריו ונכה ומת" (ש"ב י"א ט"ו). וחז"ל במדרש שמואל פכ"ה דרשו הצילני מדמים אלקים (תהלים נ"א ט"ז) מדמו של נתן שהיה דוד משלח קורסיות (פי' שלוחים) לאחריו לידע אם מפזר הוא דברים, אילו היה מפזר דברים לא היה הורגו? כי חז"ל עמדו על אופיו של דוד, ואמרו עוד שם "ואותו הרגת בחרב בני עמון (ש"ב י"ב ט') מגיד שהרבה צדיקים כיוצא בו הרג" דמשום דכתיב "ואתו" חסר וי"ו דרשו כמו "וְאִתו" דהיינו שנהרגו עמו אחרים כיוצא בו ע"י דוד אבל מה שנהרגו עמו אחרים מפורש בכתובים (שם י"א ט"ז) "ויתן את אוריה אל המקום אשר ידע כי אנשי חיל שם ויצאו אנשי העיר וילחמו את יואב ויפול מן העם מעבדי דוד וימת גם אוריה החתי" והרי שבסיבת זה נהרגו גם רבים אחרים; ורק את שאול לא הכה אף כי היה לאל ידו יען כי ירא לשלוח ידו במשיח ה' (ש"א כ"ד ז', כ"ו ט'). וכבר כתב הרמב"ם ברפ"ב מדעות "ומה היא תקנת חולי הנפשות כו' מי שהוא בעל חמה אומרים לו להנהיג עצמו שאם הוכה וקולל לא ירגיש כלל וילך בדרך זו זמן מרובה עד שיתעקר החֵמה מלבו", וגם דוד נהג את עצמו במנהג הזה לעת זקנותו כי הנה בברחו מפני אבשלום בנו פגע אותו שמעי בן גרא וקיללו וגם כי אבישי בן צרויה חפץ להסיר את ראש שמעי מעליו ולא הניחו דוד (ש"ב ט"ז יו"ד); ועוד כי חס על אבשלום בנו אשר טמא את נשיו וגם דמה להרוג את אביו ועם כל זה צוה דוד "לאט לי לנער לאבשלום" (שם י"ח ה') וגם אחרי מותו בכה ואמר "מי יתן מותי אני תחתיך" (שם י"ט א'), ויואב אשר לא ידע טעם למנהג דוד התפלא עליו באמת ואמר לו (שם שם ו') "הובשת היום את פני כל עבדיך וגו' לאהבה את שונאיך וגו' כי לו אבשלום חי וכלנו היום מתים כי אז ישר בעיניך"; וגם כאשר שב אל ביתו ושוב רצה אבישי להמית את שמעי גם הפעם לא הרשהו דוד ואף נשבע לו אשר לא ימיתנו (שם שם כ"ב-כ"ד) אבל ידענו כי נשאר טינא בלב דוד עליו ולא מחל לו בלב שלם כאשר נבין מצואתו אל שלמה בנו (מ"א ב' ט'). עוד מצינו שחס על ציבא עבד מפיבשת אשר רימה את אדוניו וגם את המלך דוד (שם ט"ז ג', י"ט כ"ז) ונתן לו מחצית משדה מפיבשת (שם י"ט ל') וכבר תפשו חז"ל לדוד בעד אשר שנה במעשהו וחמל על שדהו ולקח משדה מפיבשת ונתן לציבא (כעין תוכחתו של נתן הנביא, ש"ב י"ב ד') ואמרו (בבלי שבת נ"ו ב') "בשעה שאמר דוד למפיבשת אתה וציבא תחלקו את השדה יצתה בת קול ואמרה לו רחבעם וירבעם יחלקו את המלוכה". וזה הוא המכוון במה שאמרו פה "דוד לא היה יכול לעמוד בו והרגו בלבבו". ואל יתקשה לך מן הכתוב בסוף שמואל ב' (כ"א) כשבקשו הגבעונים שבעה אנשים מבני שאול להוקיעם מיהר דוד וענה "אני אתן" וגם קיים את דבריו, כי לדעתנו אין מוקדם ומאוחר במקרא כי מעשה זה אף שכתוב בסוף הספר אינו כפי סדר הכתובים – כדעת סדר עולם פי"ד – אבל מעשה זה היה עוד לפני מרד אבשלום (וכן משמע ביבמות ע"ט א' וע"ש ברש"י ד"ה תריסר וכעין זה כתב רש"י ז"ל בשופטים י"ז א' על ב' פרשיות האחרונות של פסל מיכה ופילגש בגבעה), ובזה נבין מה שאמר מפיבשת (שם י"ט כ"ט) כי לא היה כל בית אבי כי אם אנשי מות לאדוני המלך, וכן שמעי בן גרא אומר (שם ט"ז ח') "השיב עליך ה' כל דמי בית שאול", והוא כמנהג מלכי קדם שהמלך החדש שעמד היה מאביד את כל זרע הממלכה מהמשפחה שמלכה לפניו וכן נהגו מלכי ישראל ועתליה (מ"א ט"ו כ"ט וט"ז י"א); ולא עוד אלא שגם האח המולך מפחדו מפני אחיו פן יקום עליו ויהרגנו ויקח לו את המלוכה לכן הקדים הוא והרג את אחיו שאר בשרו הקרוב אליו, כאבימלך שהרג את שבעים אחיו (שופטים ט' ה') ויהורם שהרג את כל אחיו (דהי"ב כ"א ד'), וגם נתן הנביא אמר לבת שבע (מ"א א' י"ב) "ומלטי את נפשך ואת נפש בנך שלמה" כי לוא מלך אדניהו בן חגית היה הורג את שלמה אחיו ואמו, וכתוב עוד (פסוק כ"א) והייתי אני ובני שלמה חטאים, וכאשר נהפך הדבר ומלך שלמה הרג גם הוא מטעם זה לאדניהו, ואף כי כפי המבואר בכתובים סבת הריגת אדוניהו היה מפני שבקש את אבישג השונמית (שם ב') כבר עמדו חז"ל על אופיו של שלמה ואמרו בירושלמי פיאה (פ"א ה"א [ט"ז א']) "ר' זעירא בעא קומי ר' יסא מפני מה נהרג אדוניהו בן חגית מפני שתבע את אבישג השונמית? א"ל עילא היו מבקשין להתיר דמן של בעלי מחלוקת" (פי' שאינן אלא עלילה מפני שרצה למלוך) ובסבת זה השביע יהונתן את דוד לעשות חסד עם זרעו (ש"א כ' י"ז) וגם שאול השביע את דוד שלא יכרית את זרעו (שם כ"ד כ"ב); וכן מ"ש עוד (ש"ב ט' א') ויאמר דוד הכי יש עוד אשר נותר לבית שאול וגו' אינו כפי סדר הכתובים כי זה היה אחר שכבר נהרגו שבעת בני שאול ולא נשאר מזרעו רק מפיבשת לבדו כנראה בדהי"א (ח' ל"ג-מ') ולכן נתן דוד את כל אשר היה לשאול ולביתו למפיבשת ובו קיים דוד את השבועה אשר נשבע לשאול וליהונתן בנו אשר כרת את בריתו אתו (ש"א י"ח ג') ואשר נפלאה אהבתו לו (ש"ב א' כ"ו).


###### Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Berakhot 9:5:9:1
[Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Berakhot 9:5:9:1](https://torahapp.org/share/book/Sha%27arei%20Torat%20Eretz%20Yisrael%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Berakhot/r/9:5:9:1)

[השלמות: **ר"ע הוה קיים מתדין כו'.** — ע' מדרש משלי פ"ט שמעשה זה ביוה"כ היה.]


###### Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Berakhot 9:5:13:1
[Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Berakhot 9:5:13:1](https://torahapp.org/share/book/Sha%27arei%20Torat%20Eretz%20Yisrael%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Berakhot/r/9:5:13:1)

[השלמות: **אמר לפני ליחה כו'.** — צ"ל: אם לפני כו'.]


###### Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Berakhot 9:5:20:1
[Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Berakhot 9:5:20:1](https://torahapp.org/share/book/Sha%27arei%20Torat%20Eretz%20Yisrael%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Berakhot/r/9:5:20:1)

**ופגעו זה בזה בחדא משכנא.** — בנוסח מהרש"ס "**בהדא** משכנא" וכן עיקר דמשכנא היא שם עיר שהיתה באמצע הדרך שבין טבריא לציפורי וע' סנהדרין פ"ג ה"ב ומ"ש שם.