## Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Megillah Chapter 4

###### Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Megillah 4:1:4:1
[Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Megillah 4:1:4:1](https://torahapp.org/share/book/Sha%27arei%20Torat%20Eretz%20Yisrael%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Megillah/r/4:1:4:1)

**רשבר"י עאל לכנישתא חמא חד בר נש קאים מתרגם כו'.** — ברקח סימן נ"ג ומובא גם במרדכי ברכות פ"א רמז ט"ו העתיק בשם ירושלמי ר' יוחנן איקלע לההיא אתרא חמא ההיא ספרא דהוה קרי בסמיכה א"ל אסור לך שנאמר ואתה פה עמוד עמדי א"ל בעל בשר אני והתיר לו ע"כ, והנה לפנינו בירושלמי ליתא לזה ואף שלפני הראשונים היו כמה הוספות בירושלמי אך מפני שאין הלשון שהעתיק כפי סגנון הירושלמי קרוב בעיני שהרקח כתב מאמר זה ע"פ זכרונו ונתחבר אצלו הא דאיתא בירושלמי כאן בשם ר' שמואל ב"ר יצחק ומה דאיתא בבבלי ברכות (י"ג ב') "והא ר' יוחנן מצלי וקרי שאני ר' יוחנן דבעל בשר הוה", וע' מ"ש בסוף פיאה (עמ' 33).


###### Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Megillah 4:1:4:2
[Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Megillah 4:1:4:2](https://torahapp.org/share/book/Sha%27arei%20Torat%20Eretz%20Yisrael%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Megillah/r/4:1:4:2)

**רשבר"י עאל לכנישתא חמא חזנה קאים מתרגם ולא מקים בר נש תחתוי.** — אע"פ שכל הראשונים העתיקו כן יותר נראה דצ"ל חזנה קרי ומתרגם כו'.


###### Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Megillah 4:1:5:1
[Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Megillah 4:1:5:1](https://torahapp.org/share/book/Sha%27arei%20Torat%20Eretz%20Yisrael%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Megillah/r/4:1:5:1)

**חד אמר אם שמרת מה שבפה ושימרת מה שבכתב אני כורת כו'.** — ע' מ"ש בפיאה פ"ב ה"ו (עמ' 25).


###### Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Megillah 4:1:8:1
[Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Megillah 4:1:8:1](https://torahapp.org/share/book/Sha%27arei%20Torat%20Eretz%20Yisrael%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Megillah/r/4:1:8:1)

**ר' יונה ור' ירמיה חד מחזר מנא וחורנא כו'.** — ע' מ"ש בבכורים פ"ג ה"ה (עמ' 144).


###### Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Megillah 4:1:12:1
[Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Megillah 4:1:12:1](https://torahapp.org/share/book/Sha%27arei%20Torat%20Eretz%20Yisrael%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Megillah/r/4:1:12:1)

**ר' זעורה בעי אילין ג' קרויות מה את עבד לון כו'.** — ע' מ"ש ע"ז בברכות פ"ז ה"א (עמ' 15).


###### Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Megillah 4:2:2:1
[Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Megillah 4:2:2:1](https://torahapp.org/share/book/Sha%27arei%20Torat%20Eretz%20Yisrael%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Megillah/r/4:2:2:1)

**חד אמר חוזר וחורנא אמר חותך כו'.** — ע' מ"ש ע"ז בתענית פ"ד ה"ג (עמ' 296).


###### Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Megillah 4:3:4:1
[Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Megillah 4:3:4:1](https://torahapp.org/share/book/Sha%27arei%20Torat%20Eretz%20Yisrael%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Megillah/r/4:3:4:1)

**בשאין שם תורגמן אבל אם יש שם תורגמן קוראיה ג' כו'.** — צ"ל: אבל אם יש שם תורגמן קוראים [כ"ה בד"ו] ג' (פי' שאם יש שם תורגמן המתרגם את ההפטורה דיו שיקרא המפטיר שלשה פסוקים מפני טירחא דציבורא ע' בבלי כ"ג ב') א"ר חלבו ר' אבהו קרי קומי ר' יוחנן תלתא קראיי אמר (פי' ר' אבהו) ולא יהא ר' יוחנן כתורגמן (פי' שהיה ר' יוחנן נוהג לדרוש בכל שבת ושבת לפני קריאת ההפטורה ויש לחוש לטירחא דציבורא כמו אם יש מתרגם והכי איתא במסכת סופרים פי"ב ה"ז "ואם היה דורש אינו חושש לכ"א פסוקים", וע' בשו"ת מהר"ם פדווא סימן ע"ח שכתב לפרש דר' אבהו חייש לטירחא דר' יוחנן ואינו מחוור).


###### Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Megillah 4:4:6:1
[Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Megillah 4:4:6:1](https://torahapp.org/share/book/Sha%27arei%20Torat%20Eretz%20Yisrael%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Megillah/r/4:4:6:1)

**ר' בא ור' יסא בשם ר' יוחנן נאמר כאן עדה כו'.** — ע' מ"ש ע"ז בברכות פ"ז ה"ג (עמ' 16).


###### Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Megillah 4:4:7:1
[Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Megillah 4:4:7:1](https://torahapp.org/share/book/Sha%27arei%20Torat%20Eretz%20Yisrael%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Megillah/r/4:4:7:1)

**האומר הרי ערכי עלי ובא לסדרו מן הקרקע שמין לו בעשרה מן המטלטלין שמין לו בג' האומר הרי כו'.** —צ"ל: מן המטלטלין שמין לו בג' לכשיעשיר נדון בהשג יד (ולפנינו איתא זה למטה ושייך כאן, וביאור זה שאם סדרו לו מן הקרקע או מן המטלטלין ולא נמצא כל דמי ערכו ושוב העשיר ה"ז אינו צריך להשלים) האומר הרי ערכי עלי אינו כאומר דמי שדי עלי (פי' שדין שניהן שוה שבין זה ובין זה צריך ליתן לכתחילה כסף ממש ומאחר שהאומר ערכי עלי ובא לסדרו מן הקרקע שמין לו בעשרה ה"נ באומר דמי שדי עלי שמין את השדה בעשרה) אבל אם אמר הרי עלי מאה מנה להקדש שמין לו בשלשה לכשיעשיר אינו נדון בהשג יד (פי' כדתני בערכין כ' א' שאין הנדרים נידונים בהשג יד ולפיכך אינו צריך לדקדק לישום בעשרה שהרי כשיעשיר לאחר זמן צריך להשלים מה שאין כן בערכין).


###### Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Megillah 4:5:2:1
[Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Megillah 4:5:2:1](https://torahapp.org/share/book/Sha%27arei%20Torat%20Eretz%20Yisrael%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Megillah/r/4:5:2:1)

**היה קורא בתורה ונשתתק זה שהוא עומד כו'.** — ע' מ"ש ע"ז בברכות פ"ה ה"ג (עמ' 13).


###### Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Megillah 4:5:3:1
[Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Megillah 4:5:3:1](https://torahapp.org/share/book/Sha%27arei%20Torat%20Eretz%20Yisrael%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Megillah/r/4:5:3:1)

**אמרון ליה בני קרתיה קטע בדיבירייא דיקרונון בנינן.** — פי' שבני עירו אמרו לו שבעת שילמוד תורה עם בניהם לא יקרא עמהם כל הפסוק מראשו ועד סופו אלא שיחלק אותו להם בשתי פעמים כדי להקיל את למודם וכעין זה בבבלי כ"ב ב' אלא דשם שיטה אחרת דר' חנינא התיר לחלק לתינוקות של בית רבן.


###### Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Megillah 4:5:7:1
[Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Megillah 4:5:7:1](https://torahapp.org/share/book/Sha%27arei%20Torat%20Eretz%20Yisrael%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Megillah/r/4:5:7:1)

**עד היכן א"ר אחא כגון פרשת יהוידע כה"ג.** — הכי איתא נמי במסכת סופרים פי"א ה"ג (ושם הנוסח א"ר יוסי) והגיה שם הגר"א "כגון פרשת כה"ג" והיינו מפרשת יוה"כ שבאחרי מות עד פרשת אך בעשור שבסדר אמור שהיה כה"ג מדלג בהן כדתנן ביומא פ"ז מ"א.


###### Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Megillah 4:7:2:1
[Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Megillah 4:7:2:1](https://torahapp.org/share/book/Sha%27arei%20Torat%20Eretz%20Yisrael%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Megillah/r/4:7:2:1)

**ת"ת סומא אינו גולה דר"י ורמ"א גולה ושניהן מקרא אחד הן דורשין כו'.** — צ"ל: ורמ"א גולה תני וכן היה ר' יהודה פוטרו מכל המצות האמורות בתורה (כ"ה במכות פ"ב ה"ה וסוטה פ"ב ה"ה) וכא תנינן כל שלא ראה מאורות מימיו (ומה שבינתיים מיותר וסופר אחד הוסיף זה מבבלי מכות ט' ב') כו' תמן הוא אמר פטור והכא הוא אמר חייב (וזה דאיתא לפנינו "פרט" "לרבות" נשתרבב מחגיגה פ"א ה"א דף ע"ו ע"א) א"ר חנניה כו' בבית אפל לא יפרוש את שמע מ"ט דר' מאיר בלא ראות לרבות את הסומא ומה מקיים ר' יהודה בלא ראות להביא את המכה בלילה (ע' מכות שם).


###### Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Megillah 4:8:2:1
[Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Megillah 4:8:2:1](https://torahapp.org/share/book/Sha%27arei%20Torat%20Eretz%20Yisrael%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Megillah/r/4:8:2:1)

**ר' חונא מעבר זלדקן.** — ע' מה שהגהתי בתענית רפ"ד.


###### Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Megillah 4:9:1:1
[Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Megillah 4:9:1:1](https://torahapp.org/share/book/Sha%27arei%20Torat%20Eretz%20Yisrael%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Megillah/r/4:9:1:1)

**האומר איני עובר לפני התיבה בצבועין אף בלבנים לא יעבור בסנדל איני עובר אף יחף לא יעבור.** — לשון המשנה דחוק מאד שלהפך ה"ל לומר "אף בצבועין לא יעבור" וכן בסיפא "אף בסנדל לא יעבור" ונדחקו ליישב זה בט"ז א"ח סימן נ"ג אות ח' וביאור הגר"א שם אות כ"ח ע"ש. ולי היה נראה דיו"ד יתירא נזדקרה כאן וצ"ל האומר אני עובר לפני התיבה בצבועין כו' בסנדל אני עובר כו', וביאור זה שהיה מנהג המינים שהש"ץ יתפלל בבגדים צבועים דוגמת הכה"ג וכמו שהוא מנהגם עד היום. אבל מנהג בני ישראל היה שהש"ץ לבש בגדים לבנים, ע' בבלי שבת יו"ד א' מתעטף ומצלי, ועו"ש כ"ה א' ומתעטף ויושב בסדינין המצוייצין ודומה למלאך, ועוד כתב רש"י במנחות ל"ח א' ד"ה מין כו' דרוב טליתות של פשתים הן ולבנות, ובתורת האדם לרמב"ן שער ההספד הוכיח בשם ר' יצחק בן גיאת שהיה מנהג חתנים וכיוצא בהן לובשים לבנים ומתעטפין לבנים, וכתב בשו"ת מהר"י ברונא סימן ע"ג שלא יעשה טלית ללבוש בבה"כ אלא לבן, ובזמנם היה דרך הנשים בלבד ללבוש בגדי צבעונים (ע' כתובות פ"ז ה"ט ובבלי ע"ז כ' ב' ופסחים ק"ט א') ותניא בספרי פ' תצא פיסקא רכ"ו לא יהיה כלי גבר על אשה וכי מה בא הכתוב ללמדנו שלא תלבש אשה כלים לבנים ואיש לא יתכסה בגדי צבעונים ת"ל תועבה כו' ומזה מוכח שהיה מנהג האנשים בזמנם ללבוש לבנים ולא בצבעונים (וע' בהלכות פסוקות הלכות קידושים צד 90 מעשה באחד ששלח פיסקי שיראין לביתו [ב"ב קמ"ג ב'] כו' אדומים לבנותיו ולבנים לבניו ושאר גוונים שלובשין אנשים לבניו ושלובשים נשים לבנותיו) וכ"ש הש"ץ שצריך שיהא דומה לכהנים ולמלאכים (ע' ברכות פ"א ה"א דף ב' ע"ג). וכן היה מנהג המינים שהש"ץ היה סנדליו ברגליו, ולא כן היה מנהג ישראל בזמנם שלא היה הש"ץ עובר לפני התיבה בסנדל שבה"כ הוא מקום קדוש וכדכתיב (שמות ג' ה') של נעליך מעל רגליך כי המקום אשר אתה עומד עליו אדמת קדש הוא, ובב"מ פ"ב ה"ט יהודה ברבי עאל לכנישתא שבק סנדלוי ואזלין אמר אילו לא אזלית לכנישתא לא אזלין סנדליי ע"כ, וכ"ה המנהג עד היום בארצות המזרח לחלוץ נעליהן טרם יכנסו לבה"כ ולפיכך זה שרוצה לעבור לפני התיבה בצבועין או בסנדל חיישינן שמא מין הוא ואפי' אם יתרצה אח"כ לעבור בלבנים ויחף אין מניחין לו.


###### Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Megillah 4:10:5:1
[Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Megillah 4:10:5:1](https://torahapp.org/share/book/Sha%27arei%20Torat%20Eretz%20Yisrael%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Megillah/r/4:10:5:1)

**תורגמן שהוא עומד לפני חכם אינו רשאי לא לשנות כו' אא"כ היה אביו או רבו.** — פי' שאם הדורש מזכיר שם חכם שהוא אביו או רבו של התורגמן מותר לתורגמן לשנות שם אביו או רבו מפני הכבוד שאינו מזכיר את שמו אלא אומר אבא או רבי וכפירוש הזה מוכח למטה וזה דלא כפירוש הר"נ על הרי"ף בסוף מסכת זו, וכ"ה בק"ע כאן שהחכם הדורש הוא אביו או רבו של המתורגמן, וגם דלא כביאור הכ"מ שמייחסו להרמב"ם בפ"ד ה"ג מת"ת שהמתורגמן הוא אביו או רבו של הדורש (ומה שפסק שם הכ"מ דברי הרמב"ם בסכינא חריפא אינו נכון אלא הוא ענין אחד וכדעת ב"ח יו"ד סימן רמ"ו ושיש להוסיף תיבה אחת בתוך דברי הרמב"ם וכצ"ל אא"כ היה המתורגמן מתרגם אביו של חכם או רבו ע"כ ובמגדל עוז שם נראה שהנוסח שלפניו היה בלשון רמב"ם "אא"כ היה אביו או רבו" וג"ז נוסח ישר ועניינו אביו או רבו של חכם וכדעת ב"ח ומקורו מבבלי קידושין ל"א ב').


###### Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Megillah 4:10:5:2
[Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Megillah 4:10:5:2](https://torahapp.org/share/book/Sha%27arei%20Torat%20Eretz%20Yisrael%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Megillah/r/4:10:5:2)

**בר ישיטא הוה אמורא דר' אבהו אחא מילין כו'.** —פה נתערבו שתי נוסחאות: נוסחא אחת היתה "אמורא דר' אבהו" ונוסחא אחרת "אמורא דר' אחא". ובר ישיטא זה דשם אביו ר' חיננא הוא עצמו הנזכר בפסחים פ"ד ה"א חיננא אבוי דר' ינטא ואותו ענין בתענית פ"ד ה"ב חיננא אבוי דבר נטא ועו"ש ה"ח דף ס"ח רע"ד חיננא אבוי דבר ינטה, וה"ז שֵׁם שנשתבש בכמה אופנים.


###### Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Megillah 4:10:5:3
[Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Megillah 4:10:5:3](https://torahapp.org/share/book/Sha%27arei%20Torat%20Eretz%20Yisrael%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Megillah/r/4:10:5:3)

**מילין דשמע מן אבוי בביתא הוה אמר כן אמר רבי בשם ר' יונה מילין כו'.** —צ"ל: הוה אמר כן אמר ר' יונה אבא מילין דשמע כו'.


###### Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Megillah 4:11:3:1
[Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Megillah 4:11:3:1](https://torahapp.org/share/book/Sha%27arei%20Torat%20Eretz%20Yisrael%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Megillah/r/4:11:3:1)

**לא דומה גנאי יחיד בצבור לגנאי צבור בצבור ואתייא כהיא דא"ר חלבו בשם ר' הונא כו'.** —צ"ל: ואתיא כהיא דאמר חיננא בר שלמיא בשם רב (פי' דאמר לעיל מתשובה שהשיב אהרן כו' ואחר זה מתחיל ענין אחר ופיסקא היא): ברכות כהנים נקראות כו'.


###### Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Megillah 4:12:3:1
[Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Megillah 4:12:3:1](https://torahapp.org/share/book/Sha%27arei%20Torat%20Eretz%20Yisrael%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Megillah/r/4:12:3:1)

**ר' בא בשם ר' יהודה ואפי' לא סמרו כו'.** —צ"ל: ר' בא בשם ר' יהודה ואפי' סמרו (פי' ואפי' חיבר את המקל למזוזת הבית במסמרות פסול) והא תני והוא שלא סמרו (פי' אבל סמרו כשר) א"ר יוסה והוא שייחדו לכן (פי' שייחד מקל זה שיהיה מחובר למזוזת הבית לעולם דאז הוא ככותל עצמו ויכול ליתן בו את המזוזה).


###### Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Megillah 4:12:3:2
[Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Megillah 4:12:3:2](https://torahapp.org/share/book/Sha%27arei%20Torat%20Eretz%20Yisrael%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Megillah/r/4:12:3:2)

**בית שיש לו שני פתחים נותן ברגיל** (פי' והפתח השני פטור ממזוזה ע' מנחות ל"ג א') היו שניהן רגילין נותן בחזית (פי' שבפתח שבו החזית חייב במזוזה ע' ב"ב פ"א מ"ב ועושה חזית מבחוץ).


###### Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Megillah 4:12:3:3
[Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Megillah 4:12:3:3](https://torahapp.org/share/book/Sha%27arei%20Torat%20Eretz%20Yisrael%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Megillah/r/4:12:3:3)

**פתח שהוא פתוח לגג ולגינה הרי הוא כפתוח לחיל דברי ר' יוסי כו'.** —צ"ל: הרי הוא כפתוח לחוץ (פי' וחייב במזוזה) דברי ר' יוסי ב"ר יהודה וחכ"א הרי הוא כפתוח לבית שער (פי' ואין בית שער חייב במזוזה ע' מנחות ל"ג ב').


###### Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Megillah 4:12:5:1
[Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Megillah 4:12:5:1](https://torahapp.org/share/book/Sha%27arei%20Torat%20Eretz%20Yisrael%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Megillah/r/4:12:5:1)

**לולין אילו ע"ג אילו חייבין במזוזה.** — פי' לולין הן שעולין בהן מבית לעלייה ע' מנחות ל"ד א'.


###### Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Megillah 4:12:6:1
[Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Megillah 4:12:6:1](https://torahapp.org/share/book/Sha%27arei%20Torat%20Eretz%20Yisrael%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Megillah/r/4:12:6:1)

**מתני' מסייעא לשמואל תפילה שבלת עושין אותה מזוזה כו'.** — צ"ל: מתני' מסייעה לר' חונה תפילה שבלת אין עושין אותה מזוזה מזוזה שבלת עושין אותה תפילין כו' (כ"ה במסכת סופרים סו"פ י"ד וע' מנחות ל"ב א' דשם מובא רק הרישא).