## Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Terumot Chapter 2

###### Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Terumot 2:1:3:1
[Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Terumot 2:1:3:1](https://torahapp.org/share/book/Sha%27arei%20Torat%20Eretz%20Yisrael%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Terumot/r/2:1:3:1)

**תרומת מעשר לימדה על תרומה גדולה שהיא ניטלת מן המוקף כו'.** — ע' תוספות רי"ד הזקן ב"ק (קט"ו ב') שכתב דמוכיחינן לה בתרומת מעשר מדכתיב (במדבר י"ח כ"ח) ונתתם ממנו וגו' ודרשינן ממנו מן המחובר וכעין זה במנחות ע"ז ב'.


###### Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Terumot 2:1:4:1
[Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Terumot 2:1:4:1](https://torahapp.org/share/book/Sha%27arei%20Torat%20Eretz%20Yisrael%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Terumot/r/2:1:4:1)

**עד כדון בשהיה לו מאותו המין** (פי' הא דאמר ר' נחמיה שאין מפרישין מן הטמא על הטמא היינו בשיש לו מאותו המין והוא טהור בביתו) לא היה לו מאותו המין (פי' טהור מהו שיתיר ר' נחמיה לפרוש מן הטמא על הטמא או שמחייב אותו לקנות מאותו המין טהור מן השוק ולפרוש מן הטהור על הטמא) נישמעינה מן הדא כו' בעא מתקנא מיום לחבריה (פי' שהיו לו גלוסקאות הרבה ורצה לתקן כולן בבת אחת דשמא יטמאו אלו שלא נתקנו ויהא צריך לקנות מאותו המין מן השוק כדי לתקנן דסבר כר' נחמיה).


###### Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Terumot 2:1:4:2
[Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Terumot 2:1:4:2](https://torahapp.org/share/book/Sha%27arei%20Torat%20Eretz%20Yisrael%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Terumot/r/2:1:4:2)

**אית לך מימר בשהיה לו מאותו המין.** — חסר כאן מלה אחת וצ"ל: אית לך מימר בשהיה לו מאותו המין טהורים (פי' דר' חנינה ודאי חשש שמא יטמאו כל הנשארים למחר דאל"כ אין לו צורך לקנות טהורים מן השוק וש"מ דלר' נחמיה אפי' אין לו מאותו המין טהורים צריך לקנות מן השוק מאותו המין כדי לתקן את הטמאים).


###### Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Terumot 2:1:9:1
[Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Terumot 2:1:9:1](https://torahapp.org/share/book/Sha%27arei%20Torat%20Eretz%20Yisrael%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Terumot/r/2:1:9:1)

**מכיון דתנינן היו שני עיגולין ושתי אגודות ושתי ערמות מה צורכא כו'.** — צ"ל: מכיון דתנינן היו שני עיגולין ושתי אגודות שתי ערמות מה צורכא א"ר חייא בר אדא בערימה של קישואין ודילועין היא מתניתא (פי' שאפי' בערימה של קישואין ודילועין שמקצתן טהורין ומקצתן טמאין, מפריש מן הטהורין על הטמאין אף כי הקישואין והדילועין גדולין וגסין וכל אחת ואחת ניכרת בפני עצמה, ומאחר שבאלה מותר להפריש מן הטהורין על הטמאין היינו טועים לומר שגם בשתי ערמות מפריש מן הטהורין על הטמאין לכך שנינו דלא יתרום מזו על זו) היו שני עיגולין אחד מקצתו טמא ואחד מקצתו טמא מהו שיתרום כו'.


###### Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Terumot 2:1:12:1
[Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Terumot 2:1:12:1](https://torahapp.org/share/book/Sha%27arei%20Torat%20Eretz%20Yisrael%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Terumot/r/2:1:12:1)

**דתני חמשה שקין בגורן אין תורמין ואין מעשרין מזה על זה.** — צ"ל: חמשה שקין בגורן תורמין ומעשרין מזה על זה (וכן מוכח במע"ש סופ"ג וכ"ה בתוספתא תרומות פ"ג).


###### Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Terumot 2:1:13:1
[Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Terumot 2:1:13:1](https://torahapp.org/share/book/Sha%27arei%20Torat%20Eretz%20Yisrael%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Terumot/r/2:1:13:1)

**היך עבידא קורה אחת לשני בורות שני קורות לבור אחד כו'.** — חסר כאן ברייתא אחת ונמצאה לפנינו בתוספתא פ"ג וכצ"ל: תני וכן היה ר' יהודה אומר כל בית הבד תפיסה אחת כיצד קורה אחת לשני בורות שתי קורות לבור אחד בזמן שכולן תפיסה אחת תורמין ומעשרין מזה על זה נטמא אחד מהן תורמין מן הטהור שבו על הטמא שבו אין כולן תפיסה אחת אין תורמין ומעשרין מזה על זה נטמא אחד מהם אינו תורם מן הטהור שבו על הטמא שבו. ניחא קורה אחת לשני בורות אלא שתי קורות לבור אחד לא מתוך כו'.


###### Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Terumot 2:1:14:1
[Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Terumot 2:1:14:1](https://torahapp.org/share/book/Sha%27arei%20Torat%20Eretz%20Yisrael%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Terumot/r/2:1:14:1)

**א"ר אילא שכן טבולי יום מצויין בין הגיתות** (פי' ועליהם נתכוין בזה שאמר "שלום" ולא לשאר טומאות שאינן מצויות) א"ר יוסי אין לטבול יום מגע אצל טבל (פי' ואם נגע טבול יום בשעה שתורם ויחזור לטבלו יהיה כולו טהור משא"כ בשאר הטומאות שמטמאין אף את הטבל הילכך לא עליהן נתכוין בשלום שאמר אלא על הטבול יום בלבד).


###### Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Terumot 2:1:21:1
[Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Terumot 2:1:21:1](https://torahapp.org/share/book/Sha%27arei%20Torat%20Eretz%20Yisrael%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Terumot/r/2:1:21:1)

**א"ר מנא יאות א"ר יוסי הנוטע בשוגג בשבת כו'.** — פי' ולת"ק דר' יהודה שהוא ר"מ כמו שהנוטע בשבת במזיד יעקור ה"נ המבשל במזיד לא יאכל עולמית ולכך א"א לומר דברייתא דעססיות אתיא במזיד וכר"מ.


###### Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Terumot 2:1:21:2
[Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Terumot 2:1:21:2](https://torahapp.org/share/book/Sha%27arei%20Torat%20Eretz%20Yisrael%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Terumot/r/2:1:21:2)

**נטע פחות מל' יום לפני שביעית ונכנסה שמינית אין תימר חשד יש כאן חשד כו'.** — צ"ל: נטע פחות משלשים יום לפני שמינית ונכנסה שמינית אין תימר חשד יש כאן חשד אין תימר מונין אין כאן מונין תני נטע ומת בנו מותר לקיימו ואתיא כמ"ד מפני החשד, ברם כמ"ד מונין אב מונין בנו מונין (ובזה נגמרה הלכה זו וע' שביעית פ"ב ה"ו דל"ג ע"ד).


###### Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Terumot 2:1:21:3
[Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Terumot 2:1:21:3](https://torahapp.org/share/book/Sha%27arei%20Torat%20Eretz%20Yisrael%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Terumot/r/2:1:21:3)

[השלמות: **נטע פחות משלשים יום לפני שביעית כו'.** — פי' כ"ט יום לפני שביעית שאינו חשוד משום יום אחד לעשות עבירה ולומר שוגג אני שהרי היה יכול ליטע מאתמול (וע' רא"פ וש"א פירוש אחר בזה דבתוספת שביעית לא גזרינן בשוגג).]


###### Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Terumot 2:2:5:1
[Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Terumot 2:2:5:1](https://torahapp.org/share/book/Sha%27arei%20Torat%20Eretz%20Yisrael%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Terumot/r/2:2:5:1)

**ר' ירמיה סבר מימר אתה רואה את הצמק כאלו תפח ונסב סלין כו'.** — צ"ל: ונסב תאינייה רברבין (פי' שר' יוסי אבי ר' ישמעאל היה נוטל צ' תאנים גדולות מן הכלכלה אף שהגרוגרות הן עתה קטנות מהן) ר' יונה ור' יוסי תריהון אמרין דרך התפח לצמוק (פי' ודבר שהיה צמוק מתחילה ואח"כ תפח רואין אותו כצמוק אבל התפח מתחלה ועד סוף ודאי רואין אותו כמו שהוא עתה) ואין דרך הצמק לתפוח (פי' ולפיכך בתפוח מעיקרו ואח"כ צמק אין רואין אותו כאלו תפוח) ונסב תאנין כמה דאינון (כ"ה גירסת הגר"א בהגהותיו וה"פ דנטל מן הכלכלה צ' תאנים קטנות כגרוגרות שאין רואין את הגרוגרות כתפוחות) אמר לון ר' אחא כן הוה ר' אילא רבכון הוה בה תמן תנינן כו' כזית חלה הרי אלו טהורין דרומאי אמרין והוא שלא היה כזית מעיקרו (פי' ואח"כ תפח ונעשה כזית וחזר וצמק לכך טהורין אבל אם מתחלה היה כזית אע"פ שאח"כ צמק אינו יוצא לעולם מידי טומאה שרואין את הצמק הזה כאלו תפוח) ר"י ורשב"ל תריהון אמרין ואע"פ שהיה כזית מעיקרו (פי' דתפוח מעיקרו ואח"כ צמק אין רואין את הצמק כאלו תפוח) תמן תנינן אמרו לו כו' על דעתיה דר' ירמיה ר' יוסי (פי' אבי ר' ישמעאל) ודרומאי ור' מאיר שלשתן אמרו דבר אחד ביתירה על דעתיה דר' יונה ור' יוסי ר' יוסי (פי' אבי ר' ישמעאל) ור' יוחנן ורשב"ל (פי' ר' יוחנן ורשב"ל נמנין כאן לאחד מפני ששניהן אמרו דבר אחד) ור' יהודה (פי' שחולק על ר"מ וסובר שנותנין את הבצק בתוך המדה) שלשתן אמרו דבר אחד ביתירה אילין דבר פטי כו' ייסב לו חיי לקבל מבושל אמר לון ר' יוסי אוף אנא סבר כן (פי' אף דסבירא לי למעלה שאין דרך הצמק לתפוח מ"מ אני מודה הכא) למה שדרכו לתפוח (פי' שאין אוכלין אורז חי כי אם מבושל וסופו לתפוח לכך יכול להפריש מעט מאורז חי כפי ערך המבושלים).


###### Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Terumot 2:3:2:1
[Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Terumot 2:3:2:1](https://torahapp.org/share/book/Sha%27arei%20Torat%20Eretz%20Yisrael%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Terumot/r/2:3:2:1)

**הוי ר' יוחנן דהוא אמר מפני שהוא ממעטו משותיו.** — גירסת הגר"א בשנות אליהו: "הוי דר' אלעזר דהוא אמר מפני שהוא ממעטו משותיו" (פי' דאי אמרינן דר"א הוא דאמר מפני שממעטו משותיו ניחא דכהן מותר לבשל דזה אוהב את המבושל והבעלים אסורין להפריש מן המבושל על שאינו מבושל דאין המבושל ראוי לכל כהן אלא לזה שאוהב מבושל בלבד, אבל אי הוה אמרינן דר"א הוא שאמר מפני שממעטו ממדתו קשה למה אמר ר"א שהבעלים אסורין להפריש מן המבושל על שאינו מבושל כיון שלפי מדה הן תורמין א"כ מרויח בזה אלא ש"מ כדאמרן. וע' מה שפירש בזה בשנות אליהו שאינו מובן וכבר תמה על זה בספר ניר, וכפי הנראה זה שסידר את השנות אליהו שמע וטעה).


###### Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Terumot 2:3:2:2
[Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Terumot 2:3:2:2](https://torahapp.org/share/book/Sha%27arei%20Torat%20Eretz%20Yisrael%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Terumot/r/2:3:2:2)

**מתניתא פליגא על ר' יוחנן ואף משאינו מבושל כו'.** — צ"ל: מתניתא פליגא על ר' לעזר ואף משאינו מבושל על המבושל וכ"ש מהמבושל על שאינו מבושל (פי' ואתיא כר' יהודה ומ"מ הוא מתיר לבעלים להפריש מהמבושל על שאינו מבושל ודלא כר' לעזר דאמר שאף לר' יהודה אין הבעלים יכולין להפריש מן המבושל על שאינו מבושל, אבל לר' יוחנן ניחא דאתיא כר' יהודה דרפי"א דלדידיה יכולים הבעלים להפריש מן המבושל המשובח על שאינו מבושל) א"ר אימי לא תני ר' לעזר אף (פי' דגם בברייתא תניא כלשון המשנה "משאינו מבושל על המבושל", אבל מן המבושל על שאינו מבושל אינו מפריש) ר' בון בר כהנא כו'.


###### Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Terumot 2:3:4:1
[Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Terumot 2:3:4:1](https://torahapp.org/share/book/Sha%27arei%20Torat%20Eretz%20Yisrael%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Terumot/r/2:3:4:1)

**הא דבר שהוא אוכל מותר מתניתא דר' ישמעאל כו'.** — צ"ל: הא דבר שהוא אוכל תרומה מתניתא דר' ישמעאל בר' יוסי כו' (פי' דלרבי אף דבר שהוא אוכל או משקה כמו יין וחומץ אם תרם מזה על זה אין תרומתו תרומה) רבי אומר יין וחומץ שני מינין אין תורמין ולא מעשרין זה על זה עבר ותרם אין תרומתו תרומה (כן מוכח בתוספתא פ"ד ושם הנוסח ר' יוסי במקום "רבי" והוא ט"ס, ע' שנות אליהו רפ"ג ובירושלמי שם ובבלי ב"ב פ"ד ב').