## Sheilat Shalom on Sheiltot d'Rav Achai Gaon Comment 29

###### Sheilat Shalom on Sheiltot d'Rav Achai Gaon 29:1
[Sheilat Shalom on Sheiltot d'Rav Achai Gaon 29:1](https://torahapp.org/share/book/Sheilat%20Shalom%20on%20Sheiltot%20d%27Rav%20Achai%20Gaon/r/29:1)

**לובן שבכוליא מותר [אמר צ"ל] דאמר אביי כוותיה דרב אסי מסתברא דאמר לובן כוליא מותר דאר"פ וכו'**(בחולין צב:) הכי איתא לובן כוליא ר' ור' חייא חד אסר וחד שרי רבה ממרטט ליה וכו' ר' אסי גאים ליה אמר אביי כוותיה דר' אסי מסתברא דאמר ר' אבא וכו' וכתבו תוס' ד"ה אמר אביי וכו' משמע דהכי הילכתא וכו' ובשאלתות נמי הביא דברי המתיר ולא דברי האוסר וגרס רבה מחטט ליה ולא גרסי' רבא דא"כ הי' הלכה כרבא וכו' ע"כ. הנה ודאי ז"ש תוס' וגרס רבה מחטט לי' וכו' איננו כמובן מפשוטו דבשאלתות עצמו כתב רבה מחטט ליה דלא לבד דאנן בעינינו ראינו דליתא הכי לפנינו. אלא דגם מבלתי אפשר שהיה כתוב כך בשאלתות שלפניהם שהרי גדולה הודאות פיהם שהעידו שהשאלתות לא הביא דברי האוס' כלל וא"כ ע"כ הך דרבה מחטט ליה שהוא האוסר לא העלה ולא הביא כלל. אלא ברור דכוונת תו' כך היא דמוכח מן מה שהביא רק דברי המתיר. מילת' דאתי' מאליו הוא דגריס רבה דאי הוה גרס רבא באל"ף א"כ ודאי דהלכה כרבא דאוסר נגד אביי וקשיא למה לא הביא דברי האוסר דהלכתא כוותיה אע"כ דשאלתות גרס רבה בה"א וא"כ הילכתא כאביי ולכך שפיר הביא רק דברי המתיר. וזה ברור בכוונת התו' והנה כדברי תוס' כ"כ ג"כ הרא"ש. ולפי שעה עמדתי משתאה בעידותן של תוס' והרא"ש את אשר יגידו דהשאלתו' לא הביא דברי האוסר. נהי דהכא לא הביאו משום שאינו עיקר מקומו. אבל במקומו הראוי לקמן בפרש' אחרי סי' (צ"ב) ד"ה ברם צריך וכו' הביאו גם דברי האוסר שהרי כתב שם להדי' לובן שבכוליא ר' ור"ח חד ממרטט ליה וחד גאים ליה רבא ממרטט ליה וכו'. גם בענין גרסת רבא חזינן דגאון גרס לקמן רבא באלף גם בערוך ערך מרט גרס רבא גם הר"ן ובעה"ת ורבינו ירוחם גרסתם באל"ף (ותמצאם לענין דינא בטוש"ע י"ד סי' ס"ד) ואף דגי' גאון רבא אפ"ה מצי למיפסק כאביי וכמאן דשרי: ומ"ש תוס' דא"כ היה הלכה כרבא. אפשר לומ' דאין זה מן ההכרח. משום דכללא דהלכה כרבא נגד אביי בכל מקום אינו אלא היכא דפליגי אליבא דנפשייהו וכמ"ש המהרש"א בקידושין (נ"ב.) ליישב שם קושיית תוס' ד"ה ביע"ל קג"ם ע"ש ואני כתבתי בקונטרס שטרי המאוחרין דמכח זה יש ליישב ג"כ קושיות תו' בשבת (קנ"ה.) ד"ה והילכתא צדדים וכו' ע"ש. אמנם בכללי הגמרא שחיבר הב"י אצל הליכות עולם (דף צ.) כ' בזה"ל בשם מהרי"ק סי' קל"ה דהלכה כרבא בר מיע"ל קג"ם היינו דוקא היכא דאיפלגו אליבא דנפשייהו וי"א דלא שנא. מעתה נוכל לומר דתו' ס"ל כיש אומרים דל"ש ולכך הקשו שפיר לשיטתם עכ"פ נוכל לומר דדעת גאון כסברא ראשונה שכתב מהרי"ק. והי' הדברים האלה לאמיתות. בכוונת גאון בעל השאלתות: