## Shem Tov on Guide for the Perplexed, Part 2

###### Shem Tov on Guide for the Perplexed, Part 2 1:1
[Shem Tov on Guide for the Perplexed, Part 2 1:1](https://torahapp.org/share/book/Shem%20Tov%20on%20Guide%20for%20the%20Perplexed/s/Part%202/r/1:1)

**הפרק הראשון** יתחייב לפי ההקדמה החמשה ועשרים שיש מניע וכו'. דע אתה המעיין כי מה שהביא לחכמים לומר שיש הנה סבה אחת ראשונה סבת הסבות היא עמידתם על התחלות הגשם המוחש כשראו זה הגשם ההווה נפסד יחוייב שימצא חומר שהוא בכח לקבל הצורה וכל דבר שהוא בכח לא יוציא את עצמו מן הכח אל הפועל צריך החומר אל מניע שיוציאנו מהכח אל הפועל וכשיבוקש המניע ההוא הקרוב מי הניעו יתחייב בהכרח שימצא לו מניע אחר אם ממינו אם מזולת מינו ואחר שיתבאר כי התנועה תמצא בד' מאמרות והנה יאמר עליהם התנועה בכלל כמו שזכרנו בהקדמה הג' ומצאנו כפי החוש כי כל תנועה תכלה אל תנועת הגשם הה' ואצלו תעמוד ומן התנועה ההיא יולקח ואליה ישתלשל כל מניע ומכין בעולם התחתון כולו והגלגל מתנועע תנועת ההעתקה והיא הקודמת שבתנועות כמו שזכרנו בהקדמה הי"ד וכן עוד כל תנועת ההעתקה תגיע בסוף לתנועת הגלגל כאלו אמרת שזאת האבן התנועעה הניעה המקל והמקל הניעו היד והיד הניעוהו המיתרים והמיתרים הניעום העורקים והעורקים הניעום העצבים והעצבים הניעום החום הטבעי והחום הטבעי הניעתהו הצורה אשר בו והוא המניע הראשון בלי ספק והמניע ההוא חייבתו להניע עצה על דרך משל הוא שיביא האבן ההוא בהכות המקל לה אל חור כדי לסותמו עד שלא תכנס לו ממנו הרוח הנושבת ומניע הרוח ההוא ומוליד נשיבתה היא תנועת הגלגל וכמו שתמצא זה כאשר תעיין כל סבות ההויה וההפסד תראה כי מגיעות בסוף לתנועת הגלגל. וכאשר הנחנו באחרונה לזה הגלגל המתנועע יתחייב שיהיה לו מניע כפי מה שקדם בהקדמה הי"ז ולא ימלט מהיות מניעו בו או חוץ וזאת החלוקה הכרחית ואם היה חוץ ממנו לא ימלט מהיותו גשם או שיהיה בלתי גשם ולא יאמר אז שהוא חוץ ממנו אבל יאמר נבדל ממנו כי מה שאינו גשם לא יאמר שהוא חוץ לגשם ואם היה מניעו בו רוצה לומר מניע הגלגל לא ימלט מהיות מניעו כח מתפשט בכל גופו ומתחלק בהתחלקו כחום באש או יהיה כח בו בלתי מתחלק כנפש וכשכל כמו שקדם בהקדמה הי', א"כ אי אפשר בהכרח מבלתי שיהיה מניע הגלגל אחד מאלו הד' אם גשם אחד חוץ ממנו או מניע נבדל שאינו גשם או כח מתפשט בו או כח בלתי מתחלף בו, ואמנם שיהיה מניע הגלגל גשם אחר חוץ ממנו הוא שקר כי אחר שהוא גשם יתנועע כשינוע כמו שזכר בהקדמה הט' ואחר שזה הגשם הששי ג"כ יתנועע כשינוע יתחייב שיניעהו גשם ז' וזה ג"כ יתנועע ויתחייב מציאות גשמים אין תכלית למספרם ואז יתנועע הגלגל. וזה שקר כמו שקדם בהקדמה השנית:


###### Shem Tov on Guide for the Perplexed, Part 2 1:2
[Shem Tov on Guide for the Perplexed, Part 2 1:2](https://torahapp.org/share/book/Shem%20Tov%20on%20Guide%20for%20the%20Perplexed/s/Part%202/r/1:2)

ואמנם הפנים השלישיים והוא שיהיה מניע הגלגל כח מתפשט בו הם ג"כ שקר כו', א"כ התבאר שאי אפשר שיהיה הכח המניע לגלגל כח מתפשט למה שיתחייב מזה שיהיה כחו בעל תכלית ולא יניע הזמן בב"ת אבל כבר הנחנו שהוא יניע לב"ת א"כ יתחייב שמניע הגלגל לא יהיה כח בגוף מתפשט:


###### Shem Tov on Guide for the Perplexed, Part 2 1:3
[Shem Tov on Guide for the Perplexed, Part 2 1:3](https://torahapp.org/share/book/Shem%20Tov%20on%20Guide%20for%20the%20Perplexed/s/Part%202/r/1:3)

ואמנם הפנים הרביעיים והוא שיהיה מניע הגלגל כח בו בלתי מתחלק כנפש האדם באדם זה ג"כ שקר כו', והכוונה בזה לרב כי הגלגל הוא מתנועע מכח ממנו בלתי מתחלק והוא הנפש ואם לא תמצא מניע אחר חוץ מאותו הכלל לא יהיה התנועה תדירה וינוח המניע כמו שינוחו בעלי הנפשות אשר בכאן בעבור שלא תמצא להם מניע יניע תמיד חוץ מאותו הכלל. וזה אמרו ולזאת הסבה לא ינועו גופות הב"ח תמיד אע"פ שבכל אחד מניע ראשון לא יתחלק כי מניעם אינו מניע תמיד בעצם אבל המביאים אותו להניע הם עניינים יוצאים חוץ ממנו אם בקשת נאות או בריחה ממה שהוא כנגדו או דמיון או ציור במי שיש לו ציור ואז יניע וכשיניע יתנועע במקרה ואי אפשר מבלתי שינוח כמו שזכרנו ואלו היה הגלגל מניעו בו על אלו הפנים לא היה יכול להתנועע לנצח ואם היה זאת התנועה תדירה נצחית כמו שזכר בעל דיננו וזה אפשר כמו שזכרנו בהקדמה הי"ג יתחייב בהכרח לפי זה הדעת שתהיה הסבה הראשונה לתנועת הגלגל על הפנים השניים, ר"ל נבדל מהגלגל. הנה כבר התבאר במופת שמניע הגלגל הראשון אם היתה תנועתו נצחית או תדירה יתחייב שיהיה לא גוף ולא כח בגוף עד שלא יהיה למניעו תנועה לא בעצם ולא במקרה ולזה לא יקבל לא חלוקה ולא שנוי כמו שזכרנו בהקדמה החמישית והשביעית וזה האלוה יתברך שמו הסבה ראשונה מניע הגלגל. הנה בביאור מציאות הסבה הראשונה בשהיא אינה גוף ולא כח בגוף ישתמש הרב מאלה ההקדמות מהראשונה ומהשנית ומהרביעית ומהשמינית ומהתשיעית ומהעשירית ומהשלש עשרה ומהארבע עשרה ומהשבע עשרה ומהחמש ועשרים ומהשש ועשרים:


###### Shem Tov on Guide for the Perplexed, Part 2 1:4
[Shem Tov on Guide for the Perplexed, Part 2 1:4](https://torahapp.org/share/book/Shem%20Tov%20on%20Guide%20for%20the%20Perplexed/s/Part%202/r/1:4)

**אמר** שם טוב ראיתי להעיר על קצת הערות לא ראיתי לאחד מהמפרשים שהעיר עליהם ואף החכם רבי משה אשר העיר הערות גדולות בזה הספר ובפרט בדברים הבאים בו מהפילוסופים. והנה ראשונה יש לדעת כי הרב אמר שהשם הוא מניע נבדל ולא יאמר שהוא מניע בו ואריסט"ו אמר שאף שהמניע הנבדל הגלגל יתנועע מפאת עצמו והנבדל הוא צורת הגלגל ואחר שהנבדל הוא צורה ראוי שיאמר שהוא בגלגל אף שהוא נבדל, והנה אמר הרב כי באמרנו לשם ית' שהוא נבדל מהגלגל הוא על צד ההרחבה למה שמה שאינו גשם לא יאמר בו שהוא חוץ, והנה אומר לך כי יותר יצדק בשם ית' או בשכלים הנבדלים שהם בגלגלים יותר ממה שיצדק עליהם שהם חוץ מצד מה שאמרתי כי כל מניע שהוא צורה לדבר ראוי שיאמר בו שהוא בדבר ולכן אמר אריסט"ו שהגלגל הוא מתנועע מפאת עצמו, והנה הביא לרב לומר שהמניע הוא נבדל ולא בגלגל למה שחושב שהשם יתעלה יניע על צד התכלית וכן שאר השכלים הנבדלים אולם דעת החכם והוא אשר אליו ישוב הכל כי הש"י יניע על צד הפועל ועל צד הצורה ועל צד התכלית לא על צד שהוא סבה רחוקה אבל שהוא סבה קרובה, שנית יש להעיר כפי דעת הרב ירצה כי כשאריסט"ו רצה לבאר שהש"י אינו כח בגוף למה שיתחייב מזה שיהיה כחו בעל תכלית וכל כח בעל תכלית אי אפשר שיניע זמן בלתי בעל תכלית כי הכוונה בזה לאריסט"ו הוא לבאר שהמניע גלגל אינו כח מתפשט כחום באש וכשרצה אריסט"ו לבאר שאינו כח בגוף בלתי מתפשט כנפש וכשכל ביארו מצד שאם היה הדבר כן היה המתנועע מתנועע במקרה וכל מה שיתנועע במקרה ינוח בהכרח. והנה ראיתי בזה שלשה דברים שראוי להעיר עליהם, ראשונה כי כשהביא אריסט"ו לבאר שהש"י אינו כח בגוף כוונתו היתה לבאר בין שיהיה כח בגוף מתפשט או בלתי מתפשט, שנית יש לדעת כי כל כח בגוף משפשט ג"כ יתנועע במקרה ודי במופת אשר עשה החכם לבאר שהש"י אינו כח בגוף זה הביאור והוא שכל מה שיתנועע במקרה ינוח בהכרח וגם די בביאור שהש"י אינו כח בגוף בין שיהיה מתפשט או בלתי מתפשט שלא יניע לבלתי תכלית כי כל כח בגוף מתחלק וגם כי כבר ביארתי לך כי היות כח בגוף בלתי מתחלק הוא דבר יסתור עצמו כי מה שיחלוק במתחלק הוא מתחלק, וכבר ביארתי לך זה למעלה והראיתיך ההפרש שיש בין מתפשט ובין בלתי מתפשט אף על פי שכל כח בגוף מתחלק לא כמו שחשב הרב שיש כחות מתחלקות ובלתי מתחלקות. והנה כוונת אריסט"ו באלו המופתים הוא מה שאומר לך. ראשונה הניח כי המניעים והמתנועעים לא ילכו לבלתי בעל תכלית שאם היה הדבר כן יתחייב שימצאו גשמים בלתי בעלי תכלית וכבר יתבאר בטול זה ולמה שהיה אפשר שהמניעים והמתנועעים ילכו לבלתי בעלי תכלית באופן שלא יהיו נמצאים יחד אבל כשיתנועע האחד יפסד האחר כמו שיקרה זה באישים, ביאר גם כן שזה נמנע שאם היה הדבר כן יתחייב מזה שלא ימצא אחרון. המשל בזה שאם אחד יניע לשני ושני לשלישי וכן לבלתי בעל תכלית בין שיהיו נמצאים יחד בין שיהיו נמצאים בזה אחר זה ויהיו אלו הסבות סבות בעצם לא ימצא הנה האחרון אבל האחרון נמצא אם כן הראשון נמצא אם כן יתבאר שיכלו המניעים והמתנועעים אל מניע ראשון. ואחר זה ביאר אם זה המניע הוא יניע את עצמו בעצם או יתנועע במקרה והביאו לזה למה שאפלטון חושב כי כל מניע לא יניע אלא כשיתנועע, וכי המניע הראשון הוא דבר מניע את עצמו ורצה אריסט"ו לבאר ראשונה שאין המחויב בכל מניע שיתנועע לא בעצם ולא במקרה והנה ביאר שאם היה מתנאי המניע הראשון שיהיה מתנועע במקרה יתחייב במה שנמצא תנועה אחרונה אם כן התבאר שהמניע הראשון לא יהיה מניע במקרה שאם היה הדבר כן תמצא תנועה אחרונה וכבר התבאר שזה בלתי אפשר אם כן יתבאר שהמניע הראשון לא יחוייב שיתנועע במקרה. אחר כך ביאר שהמניע הראשון אי אפשר שיתנועע בעצם כי יתחייב מזה שיהיה הדבר בכח ובפועל יחד ושיהיה הרב תלמיד והתלמיד רב בצד אחד. ואחר כך רצה לבאר שהשם יתעלה אינו בעל גודל כלל, רוצה לומר שאינו גשם ולא כח בגשם בין מתפשט בין לא מתפשט במה שכל כח בגוף הוא מתחלק וכל גוף בעל תכלית אם כן כל כח בגוף בעל תכלית ואם היה המניע הראשון גוף או כח בגוף לא יניע לבלתי בעל תכלית אם כן זה הכח הוא נבדל מגשם והוא מניע הגלגל על צד הצורה. זהו מה שכיוון אריסט"ו בביאורו משמיני מהשמע לא מה שחשב הרב כי דרכו יש בו מהתשובה מה שלא יעלם ואמנם זה הדרך הוא דרך השם וצדיקים ילכו בו כי הוא יביאם לדעת כי יש כאן עץ החיים אשר הוא המלך ה' צבאות לא מה שחשב אבן סיני כי אריסט"ו אין לו מופת על זה והיה זה בעבור כי חשב כי אין דרך אריסט"ו הוא דרך הרב. ונשוב לבאר דברי הרב והוא כי אחר שביאר הרב מציאות השם והוא היסוד אשר הכל תלוי בו ביאר שאינו גשם וזהו אמרו והוא מן השקר היותו שנים או יותר לשקרות המנות הענינים המובדלים אשר אינם גוף אלא בהיותם אחד מהם עלה והאחר עלול כמו שזכר בי"ו ואם ימצאו שני מחוייבי המציאות יהיו שני דברים נבדלים שוים במציאות ואם הדבר כן לא יפול המנין ואם היה הא' עלה והאחר עלול והעלה היא מחוייב המציאות והעלול אינו מחוייב המציאות וכבר הונח מחוייב המציאות זה חלוף לא יתכן:


###### Shem Tov on Guide for the Perplexed, Part 2 1:5
[Shem Tov on Guide for the Perplexed, Part 2 1:5](https://torahapp.org/share/book/Shem%20Tov%20on%20Guide%20for%20the%20Perplexed/s/Part%202/r/1:5)

**אמר** שם טוב כבר קדמתי לך בהקדמות כי כבר ימצאו רבוי בנבדלים בין שיהיה האחד עלה והא' עלול וימצא רבוי ביניהם מצד הקדימה והאיחור רוצה לומר קדימה ואיחור קדימה במעלה לא קדימה בצורה והשכל הראשון הוא פשוט יותר מהשכל השני ושני אלו הם עלולים לסבה הראשונה למה שכל א' מאלו יש לו קדימה על האחר מצד שידיעת האחד יותר פשוטה מדעת האחר. והמופת אשר הביא לפילוסוף לומר שהשם אחד הוא זה אשר אגיד לך והוא המביא לנו לדעת שיש נמצא ראשון וכבר ידעת אמרם ז"ל אנכי ולא יהיה לך בדבור אחד נאמרו כי בא הרמז בזה למה שאנחנו נראה שכל התנועות יעלו לתנועות הגלגל ותנועות הגלגל כלם יעלו אל התנועה הראשונה ולא ילכו לבב"ת א"כ ימצא בכאן מניע ראשון קודם לכל וזה המניע יחוייב שיהיה אחד למה שהתנועה היא אחת וזה די לבאר שאלהינו ב"ה אחד ואם יצוייר שיתנועע הגלגל בשני מניעים יחוייב שיהיו אלו הב' מניעים נבדלים אחר שהתנועה היא נצחית והשוים במציאות א"א שיהיה בהם מנין ואם יהיה האחד קודם לחברו באי זה מין מהקדימה הקודם יהיה מחויב המציאות לא זולת וע"ז הדרך ההוא ג"כ ברור וידוע לשרידים אשר ה' קורא. הנה כבר התבאר גם כן שהשם יתעלה אינו נופל תחת הזמן להמנע התנועה בחקו כמו שזכר בט"ו. הנה כבר הביא העיון ע"ז במופת שהגלגל מן השקר שיניע את עצמו תנועה נצחית, והנה הסבה האחת בתנועתו אינו גשם ולא כח בגשם ושהוא אחד ולא ישתנה שאין מציאותו מחוברת לזמן, ואלו הם השלש שאלות והוא שיש נמצא ראשון שאינו גשם ולא כח בגשם שלא ישתנה אשר עשו עליהם מופת חשובי הפילוסופים:


###### Shem Tov on Guide for the Perplexed, Part 2 1:6
[Shem Tov on Guide for the Perplexed, Part 2 1:6](https://torahapp.org/share/book/Shem%20Tov%20on%20Guide%20for%20the%20Perplexed/s/Part%202/r/1:6)

**אמר** הרב עיון שני להם הקדים אריסט"ו הקדמה כו' עד והדמיון בזה כשימצא הסכנגבין שהוא מורכב מדבש וחומץ וימצא ג"כ הדבש לבדו יתחייב בהכרח שימצא החומץ לבדו ואחר ביארו זאת ההקדמה אמר שאנחנו נמצא דברים רבים מורכבים ממניע ומתנועע והם הבעלי נפשות כי הגוף הוא המתנועע והנפש הוא המניע והאדם הוא המורכב ממניע ומתנועע והנה נמצא באדם או בבעל חי דברים שיניעו זולתם ויתנועעו מזולתם בעת שינועו וזה מבואר באמצעות בהנעת כלם ונמצא מתנועע לא יניע כלל והוא המתנועע האחרון והוא הגשם הבלתי בעל נפש יתחייב בהכרח שימצא מניע לא יתנועע כלל וזהו המניע הראשון, וכאשר א"א בו תנועה הנה הוא בלתי מתחלק ואינו גוף ולא כח בגוף ואינו נופל תחת הזמן כמו שיתבאר במופת הקודם זה המופת עשאו אריסט"ו בשמיני מהשמע ובאות הלמ"ד ממה שאחר הטבע. והנה רבים ספקו ואמרו כי אנחנו נראה דברים מורכבים ונמצא אחד מהם בפני עצמו והשני לא ימצא, והמשל בזה כי המקרים הנפרדים לא יעמדו בלתי נושא לעולם והנושא ימצא בלתם והאדם הוא מורכב מחיות ודבור והחיות נמצא בלתי דבור והדבור לא נמצא בלתי החיות כי החומר הוא חי ואינו מדבר. וכבר ספקו ג"כ כי הסכין הוא מורכב משני דברים שהם הברזל והחדוד והחדוד לא נמצא מבלתי הברזל והברזל נמצא מבלי החדוד. והתשובה באלו הספקות ראשונה יש לדעת מה שכיון אריסט"ו בזה המופת ואח"כ נתיר הספקות, והנה כוונת החכם באמרו כשנמצא דבר מורכב משני דברים וכו' הרצון בו שאלו השני הדברים הם מקבילים וקצוות לא שיהיה האחד שלמות לאחר והנה המניע והמתנועע שום א' מהם אינו שלמות לחברו כי השכל ישער וגם יראה בחוש כי המניע והמתנועע הם שני קצוות מקבילות ויתחבר מהם המתנועע מצדו והם בעלי הנפשות ואחר שאלו אינם שלמות האחד לאחר אחר שהם דברים מקבילים וקצוות אם התבאר שהאחד הוא נמצא נבדל מחברו יתחייב שיהיה האחר נבדל ג"כ והנה אנחנו נראה שהחומץ והדבש הם ב' דברים שהם קצוות ויפעל א' מהם בחברו ויתפעל ממנו אם נמצא הדבש נבדל יחוייב שימצא האחר נבדל גם כן כי הנפרד הוא נפרד למה שיפרד ממנו וכן הענין במניעים ובמתנועעים כי אנחנו נמצא הבעל נפש מחובר ממניע ומתנועע ונמצא האבן שהוא המתנועע האחרון שלא יניע כלל לא בעצם ולא במקרה יחוייב שימצא המניע ג"כ נבדל מהמתנועע ולא יתנועע לא בעצם ולא במקרה ובהבנת זה יותרו כל הספקות כי העצם והמקרה כשימצאו יחד אינם שני דברים שהם קצוות כי המקרה אינו קצה כי לא ימצא מבלי נושא וכל המקרים הם נמשכים מצד הצורה או נמשכים מצד החומר ואינם נמצאים בעצמותם ולכן לא יתחייב כשימצא העצם בלי המקרה שימצא המקרה מבלי העצם וגם החיות והדבור אף שימצאו מחוברים לא יצדק אם ימצא החיות מבלי דבור שימצא הדבור כי הדבור הוא נמצא בחיות על צד השלמות והתכלית לא על שהוא קצה וכן ג"כ חדוד הסכין אינו דבר נמצא בעצמו אלא תכלית ושלמות ולכן היה אפשר שימצא הסכין ולא ימצא החדוד וא"א שימצא החדוד מבלי הסכין גם כי החיות הנמצא באדם לא נמצא לעולם נבדל מהדבור ולא הדבור מהחיות כי חיות האדם אינו חיות הסוס ואם נאמר בהם שהם חיים הם בשתוף השם אף שההגיוני יאמר שהחיות נאמר בהסכמה וכבר ביאר הרב זה בפרקיו הנבחרים אשר עשה ההקדמה לפרקי אבות ואחר שהיה הדבר כן יתאמת המופת והותרו הספקות:


###### Shem Tov on Guide for the Perplexed, Part 2 1:7
[Shem Tov on Guide for the Perplexed, Part 2 1:7](https://torahapp.org/share/book/Shem%20Tov%20on%20Guide%20for%20the%20Perplexed/s/Part%202/r/1:7)

**אמר** הרב עיון שלישי פילוסופי בזה הענין הלקוח מדברי אריסט"ו אע"פ שהביאו בענין אחר וכו'. עד נמצאות רבות הוות ונפסדות, והחלק השני הוא שקר ג"כ, וביאורו שאם היה כל נמצא נופל תחת ההויה וההפסד יהיו כ"א מהנמצאות כלם אפשר ההפסד והאפשר במין א"א בהכרח מבלתי היותו כמו שידעת כי האפשרות במין הוא אפשרות נצחי והאפשרות בדברים הנצחיים מחוייב שאם לא יהיה כן לא יהיה אפשרי וא"כ יחוייב שיפסדו הנמצאות כלם בהכרח וכשיפסדו כלם מן השקר שימצא דבר כי לא ישאר מי שימציא דבר, ולזה יתחייב שלא יהיה דבר נמצא כלל והנה אנחנו נמצאים יתחייב א"כ בהכרח בזה הענין אחר שיש נמצאות הוות ונפסדות כמו שנראה שיהיה נמצא אחד לא הווה ולא נפסד וזה הנמצא שאינו הווה ולא נפסד אין אפשרות להפסד בו כלל אבל הוא מחוייב המציאות לא אפשר המציאות. אחר השלים זה ואמר זה הדבר שאינו לא הווה ולא נפסד ואין אפשרות ההפסד בו כלל אבל הוא מחוייב המציאות לא ימלט היותו מחוייב המציאות בבחינת עצמו או בבחינת סבתו ותהיה סבתו היא מחוייבת המציאות כמו שזכר בי"ט הנה כבר התבאר שאי אפשר מבלתי שיהיה נמצא מחוייב המציאות בבחינת עצמו ולולא הוא לא היה נמצא לא הוה ולא נפסד ולא מה שאינו לא הוה ולא נפסד אם יש דבר נמצא כן כמו שאמר אריסט"ו, ר"ל שאינו לא הווה ולא נפסד להיותו עלול בעלה המחוייבת המציאות וזה המופת אין ספק בו ולא דחייה ולא מחלוקת אלא מי שיסכל דרך המופת:


###### Shem Tov on Guide for the Perplexed, Part 2 1:8
[Shem Tov on Guide for the Perplexed, Part 2 1:8](https://torahapp.org/share/book/Shem%20Tov%20on%20Guide%20for%20the%20Perplexed/s/Part%202/r/1:8)

**אמר** שם טוב מאד היטיב הרב בזה המופת באמרו כי זה הוא לקוח מדברי אריסט"ו לא שהביאו בזה הענין, ובזה הדרך יש מהמבוכה מה שלא יעלם כי זהו דרך אבן סיני לקוח מטבע הנמצא במה שהוא נמצא והוא לקיחת החיות והאפשרות ולכן היו הקדמותיו כוללות ולכן ישיגם התפישה כפי מה שהתבאר בספר ההפלה ובספר הפלת ההפלה, והוא כי מה שהניח הרב כי הדבר המחוייב מצד סבתו הוא אפשרי מצד עצמו אם יהיה זאת הקריאה מצד שהוא עלול אנחנו רוצים שהוא אפשרי יהיה זאת הקריאה אמיתית אבל אם נאמר שיש בו צד מאפשרות וכחניות כמו שיראה שיחשוב ב"ס הוא דבר רחוק מהאמת כי השכלים הנבדלים אין בהם אפשרות כלל אחר שאין בהם חומר ואין בהם כחניות. אבל הדרך אשר הלך בו אריסט"ו אני אגיד לך, אנחנו נראה אלו הדברים הווים ונפסדים והם אלו שהם תחת גלגל הירח ואם היו הגרמים השמימיים הווים ונפסדים יתחייב שיהיה להם חמרים אחרים ממה שיתהוו ואלו החמרים אם היו הווים יתחייב גם כן שיהיו להם חמרים אחרים וילך הדבר לבב"ת וכבר יתבאר שאם לא ימצא ראשון לא ימצא אחרון אם כן יתחייב שימצא בכאן גשם נצחי בלתי הווה ולא נפסד וזה הגשם אם לא יתנועע לא יהיה סבה לשום דבר לשיתהוה ויפסד כי הוא גשם וכל גשם לא יניע אם לא יתנועע וזה המתנועע יצטרך אל מניע וזה לא ילך אל בב"ת אם כן יתחייב שימצא בכאן מתנועע ראשון ומניע ראשון אינו לא הוה ולא נפסד לא יניע פעם ולא ינוח פעם וכן המתנועע יחוייב שיהיה נצחי התנועות שאם לא כן ילכו המניעים לבב"ת ואחר שהיה זה כן אלו הדברים ההוים הנפסדים לא ימצאו אבל אלו נמצאים אם כן יש בכאן נמצא ראשון מתנועע תמיד ומניע יניע זה המתנועע וזהו האלוה יתעלה שמו. עוד אמר הרב כי כל מחוייב המציאות בבחינת עצמו ראוי בהכרח שלא תמצא למציאותו סבה כי אם היה למציאותו סבה שיהיה חוץ ממנו לא יהיה מחוייב המציאות ולא יהיו בו רבוי ענינים כלל כי כל מה שיש בו רבוי בין מענינים שהוא חמר והצורה בין מכמיות בין מעצם ומקרה בין ממציאות ומהות הוא מורכב והמורכב הוא עלול ואם כן יתחייב לפי זה שמחוייב המציאות שלא יהיה לו גוף ולא כח בגוף, ולביאור זה נשתמש הרב מאלו ההקדמות מהקדמה הכ' ומהקדמה האחת ועשרים ומהקדמה השתים ועשרים וזהו דרך ב"ס ולא זכרו אריסט"ו ויש בו עליו תשובות הרוצה לעיין בהם יעיין בספר ההפלה ובהפלת ההפלה, הנה כבר התבאר במופת שיש נמצא מחוייב המציאות בבחינת עצמו והוא אשר אין סבה למציאותו ואין בו הרכבה, ולזה לא יהיה לא גוף ולא כח בגוף וזהו השם יתעלה שמו, אם כן יתבאר בזה הדרך ג' דרושים מציאות השם ואחדותו ושאינו גוף ואינו כח בגוף ויתחייב גם כן שאינו משתנה:


###### Shem Tov on Guide for the Perplexed, Part 2 1:9
[Shem Tov on Guide for the Perplexed, Part 2 1:9](https://torahapp.org/share/book/Shem%20Tov%20on%20Guide%20for%20the%20Perplexed/s/Part%202/r/1:9)

**אמר** הרב. וכן יתבאר במופת שחיוב המציאות בבחינת העצם מן השקר שימצא לשנים כי יהיה מחוייב המציאות בבחינת העצם ענין נוסף על העצם, והרצון בזה כי אם היו שני מחוייבי המציאות אחר שהיה כל אחד מהם מחוייב המציאות יתחייב שהיותו מחוייב המציאות הוא היותו זולת עצמו כי אם היה עצמו היותו מחוייב המציאות לא ימצא לזולתו, והמ"ב אברהם או יצחק הוא אדם במה שהוא אברהם או יצחק, אם תאמר כי אברהם אדם במה שהוא אברהם לא ימצא האנושיות לזולתו ואם הוא לענין נוסף לאברהם אם כן יהיה טבע משותף לו ואם היה לטבע משותף רוצה לומר לענין יכלול נוסף על עצמו ואם הוא עצמו היה כל אחד משניהם מורכב משני טבעים מענין כולל ומענין מיוחד והמורכב עלול בלתי מחוייב מעצמותו ומחוייב המציאות אין לו עלה, הנה מבואר שהמחוייב המציאות אחד, ואמר ב"ר שזה המופת הוא קרוב מן המופת ואם יראה ממנו שהוא מופת לפי שכח זה המופת הוא כח מאמר האומר שהשנוי בין שני מחוייבי המציאות לא ימנע שיהיה אם שנוי באיש וישתתפו בתואר המיניי, ואם במין וישתתפו בתואר הסוג, וכל שני ההשתניות אמנם ימצאו למורכבים, וחסרון זה המופת שכבר התבאר שהנה נמצאות משתנות והם פשוטות לא יהיו משתנות במין ולא באישים והם השכלים הנפרדים אבל יתבאר מענינה שיחוייב שיהיו בם המתאחר במציאות והקודם ואם לא לא יושכל שם שנוי כלל, ומופת ב"ס ישלם על זה האופן מחוייב המציאות אם היו שנים הנה לא ימנע אם שיהיה ההשתנות אשר ביניהם במספר או במין ואם היה השני במספר היו מסכימין במין ואם היה ההשתנות במין היו מסכימין בסוג וכל ב' אלו המינים יחוייב שיהיה מחוייב המציאות מורכב ואם היה ההשתנות אשר ביניהם בקדימה ואיחור יחוייב שיהיה מחוייב המציאות אחד והוא הקודם העלה לכלם וזה אמת, הנה אם כן מחוייב המציאות אחד אחר שלא יהיו הנה זולת הג' חלקים בטלו השנים ונתאמת השלישי הנשאר:


###### Shem Tov on Guide for the Perplexed, Part 2 1:10
[Shem Tov on Guide for the Perplexed, Part 2 1:10](https://torahapp.org/share/book/Shem%20Tov%20on%20Guide%20for%20the%20Perplexed/s/Part%202/r/1:10)

**אמר** שם טוב זה המופת לפי דעתי אינו מופת אם לא יתבאר ראשונה שאי אפשר שיהיה מחוייב המציאות מורכב מפני שכל מורכב צריך אל מרכיב כמו שיחשב בתחלת הדעת והוא לדעת ב"ס הגרם השמימיי הוא מורכב מחמר וצורה והוא קדום והוא ראוי לדעת מי חבר הצורה הזאת אל זאת החמר, ואם נאמר שהשכל הנבדל חברו בתמידות כמו שהאור יתחייב מהשמש איך יתחייב מהנבדל חמר וצורה וזה דבר לא יצוייר בשכל ולכן לא היה זה הדרך מופתי, אבל הדרך אשר הלך בה אריסט"ו הוא מופתי למה שהתבאר שאלו הגלגלים יניעום השכלים אם כן הגלגלים אי אפשר שיהיו אלוהות והשכלים הנבדלים התבאר שימצא בהם הקדימה והאיחור אף שלא יהיו עלות ועלולים קצתם מקצתם ויתבאר שימצא שכל נבדל קודם לכל השכלים הנבדלים אם כן זהו האלוה, והוא אחד כי אם היו שנים היו שוים במעלה ולא ימצא בם הקודם והמתאחר וכבר התבאר שזה שקר אם כן יחוייב שהשם יתעלה הוא אחד. עוד אמר הנה יתבאר בפנים רבים כי המחוייב אי אפשר בו השניות כלל שאם היה לו שני לא ימנע אם שיהיה דומה לו או הפך לו, ואם היה דומה לו לא יושכל הרבוי והשניות אלא בהיות בשני משכנים או במשכן אחד בשני עתים ואם לא ידמו מכל צד הנה יסכימו בדברים או יתהפכו ומחוייב המציאות אין הרכבה בו, זהו מה שרמז עליו הרב והוא הדרך השני בעצמו:


###### Shem Tov on Guide for the Perplexed, Part 2 1:11
[Shem Tov on Guide for the Perplexed, Part 2 1:11](https://torahapp.org/share/book/Shem%20Tov%20on%20Guide%20for%20the%20Perplexed/s/Part%202/r/1:11)

**אמר** הרב עיון רביעי פילוסופי לבאר שהשי"ת נמצא ואינו גוף ולא כח בגוף והוא אחד, ותוארו הוא כן, ידענו שאנחנו נמצא תמיד ענינים יהיו בכח ויצאו לפועל וכל מה שיצא מהכח אל הפועל יש לו מוציא חוצה לו כמו שאמר בהקדמה הי"ח, ויתבאר גם כן שהמוציא ההוא היה מוציא בכח ואחר כך שב מוציא בפועל ועלת היותו אז בכח אם למונע מעצמו או ליחס אחד היה נעדר מקודם בינו ובין מה שהוציאו וכשיש לו היחס ההוא הוציאו בפועל, וכל אחד מאלו השנים יתחייב מוציא או מסיר מונע בהכרח, וכן ראוי שיאמר במוציא ובמסיר המונע וזה לא ילך אל בב"ת וא"א מבלתי הגיע אל מוציא מהכח אל הפועל יהיה נמצא לעולם אין בו כח כלל, ר"ל שלא יהיה לו בעצמו דבר נמצא בכח שאם היה בעצמו דבר נמצא בכח היה בו אפשרות ויתכן שלא ימצא בפועל אם כן היה נעדר אפשרות כמו שנזכר בכ"ד, ואחר שהתבאר שיחוייב שיהיה בכאן דבר שאין בו אפשרות כלל, הנבדל אשר אין בו אפשרות כלל אלא הוא נמצא בעצמו הוא האלוה, וכבר התבאר שהשם אינו גוף ולא כח בגוף עם האמין קדמות העולם:


###### Shem Tov on Guide for the Perplexed, Part 2 1:12
[Shem Tov on Guide for the Perplexed, Part 2 1:12](https://torahapp.org/share/book/Shem%20Tov%20on%20Guide%20for%20the%20Perplexed/s/Part%202/r/1:12)

**אמר** שם טוב זה הדרך אשר יתבאר ממנו מציאות השם המעיין בו יוכל לדעת שהוא הדרך הראשון אשר עשה הרב אלא שזה המופת הקדמותיו הם יותר כוללות מהדרך הראשון, כי הדרך הראשון הונח שיש מניע אשר יניע החמר הראשון ושזה לא ילך לבב"ת אבל יחוייב שיגיע הדבר על תנועת הגלגל ותנועת הגלגל יחוייב שיהיה נצחית תמידית והמניע ג"כ שיהיה נצחי ותמידי ההנעה ולא יצא מהכח אל הפועל, ואולם מה שאמר הרב כי הנבדל אשר אין בו אפשרות כלל אלא הוא נמצא בעצמו האלוה אינו כן כי השכלים הנבדלים אין בהם אפשרות כלל ואינם אלוהות, וזהו אשר אמר הרב הוא לדעת ב"ס כי כל הדברים הם אפשריים מצד עצמם אף שיהיו מחוייבים מצד סבתם וכבר יתבאר בטול זה, וגם זה המופת שהביא שהוא אחד הוא בנוי על הקדמה האומרת כי כל מה שאינו גוף לא יושכל בו מנין וכו' והשכלים הנבדלים לא יושכל בהם מנין כלל אלא בהיות עלות ועלולים, וכבר ביארתי לך שיושכל בהם אף שלא יהיו עלות ועלולים. זהו מה שראוי להעיר על זה העיון הרביעי שאמר הרב:


###### Shem Tov on Guide for the Perplexed, Part 2 1:13
[Shem Tov on Guide for the Perplexed, Part 2 1:13](https://torahapp.org/share/book/Shem%20Tov%20on%20Guide%20for%20the%20Perplexed/s/Part%202/r/1:13)

**אמר** הרב והנה גם כן דרך מופתי על הרחקת הגשמות ועמידת האחדות, וזה שאלו היו בכאן שני אלוהות היה מתחייב בהכרח שיהיה להם ענין ישתתפו בו כי מצד שהם אלוהות יחוייב שיהיה דבר משותף לכל שניהם, כי אם נאמר שיש בכאן שני אנשים יחוייב שישתתפו בענין האנושית ויחוייב שימצא בהם דבר שיהיו נפרשים זה מזה שאם לא יהיו נפרשים לא היו שנים ואם היה בכל אחד משניהם ענין בלתי האחד יהיה כל אחד משניהם מורכב משנים, ואין אחד מהם סבה ראשונה ולא מחוייב המציאות בבחינת עצמו אבל כל אחד משניהם בעל סבות כמו שיתבאר בתשע עשרה, ואם היה ענין ההפרש נמצא באחד משניהם יהיה זה אשר בו שני הענינים בלתי מחוייב המציאות:


###### Shem Tov on Guide for the Perplexed, Part 2 1:14
[Shem Tov on Guide for the Perplexed, Part 2 1:14](https://torahapp.org/share/book/Shem%20Tov%20on%20Guide%20for%20the%20Perplexed/s/Part%202/r/1:14)

**אמר** שם טוב כבר הביא החכם רבי משה הנרבוני שזה הדרך הוא דרך השני ואינו דרך שלישי עם שב"ס חשבו לדרך שלישי, והתפישה אשר השיג למופת השני ישיג לזה וראוי להעתיקו הנה ואין צורך להאריך:


###### Shem Tov on Guide for the Perplexed, Part 2 1:15
[Shem Tov on Guide for the Perplexed, Part 2 1:15](https://torahapp.org/share/book/Shem%20Tov%20on%20Guide%20for%20the%20Perplexed/s/Part%202/r/1:15)

**אמר** הרב דרך אחר בייחוד, כבר יתבאר במופת כי הנמצא כלו כאיש אחד נקשר קצתו בקצתו ושכחות הגלגל מתפשטות בזה החמר ומכינים אותו, והרצון בו כי עולם השכל הוא נקשר עם עולם הגלגלים וכחות הגלגלים הם נקשרים בזה העולם ומכינים אותו, והרצון שהנבדל הוא הפועל הצורה והגלגל הוא המכין. ואחר שהונח זה מן השקר שיהיה אלוה אחד נקשר בחלק מחלקי הנמצא בנפרד מאלוה אחר על שיהיה הוא עלה לקצת זה העולם והאלוה הב' יפרד בחלק האחר כמו שיתפרדו ב' מלכים זה מזה זה ינהיג מלכותו וזה ינהיג מלכותו, כי אם היה הדבר כן לא היה העולם נקשר זה לזה ולא ישאר בה החלוקה אלא שיהיה זה עושה עת וזה עושה עת אחרת או שיהיו שניהם עושים יחד כאחד תמיד עד שלא תשלם פעולה מן הפעולות אלא משניהם יחד. אמנם היות האחד עושה עת והאחר עושה עת אחרת הוא שקר מפנים רבים, שאם היה זמן שיעשה בו האחד מהם אפשרי שיעשה בו האחר מה סבה המחייבת שיעשה בזה הזמן ויבטל בזה הזמן ואם היה הזמן שיעשה האחר נמנע על הא' לעשותו תהיה סבה אחרת והוא אשר שב הפועל פעול ואם כן יהיה זה סבה ראשונה לא מה שהונח ויהיו כל אחד משני אלו האלוהות יהיה נופל תחת הזמן, ועוד שכל אחד משניהם יצא מן הכח אל הפועל בזמן עשותו מה שיפעל וצריך כל אחד משניהם אל מוציא מן הכח אל הפועל ועוד יהיה בעצם כל א' משניהם אפשרות וכל זה כבר יתבאר בטולו, אמנם אם שיהיו שניהם יחד עושים תמיד כל מה שבמציאות עד שלא יעשה אחד משניהם בלתי האחר זה שקר כמו שאספר, וזה שכבר התבאר שכל כלל שלא ימצא פעל אחד אלא בכלו אין אחד ממנו פועל, המ"ב אם שני אנשים יצטרכו לשאת משא אחת אין כל א' מהם פועל בבחינת עצמו אלא בסבה משותפת לשניהם ואין אחד מהם ג"כ סבה ראשונה אבל הסבה הראשונה היא התחבר הכלל אם כן מה שהונח מחוייב המציאות לא יהיה מחוייב המציאות כי מחוייב המציאות אין לו סבה ועוד שהתקבץ הכלל פעולה אחת והיא צריכה סבה אחרת והיא מקבצת הכלל וילך זה לבב"ת א"כ אי אפשר מבלי הגיע לאחד היא הסבה במציאות, זה הנמצא האחד על אי זה דרך חדשו בין שיהיה על צד החיוב בין שיהיה על צד הקדמות, הנה כמו שאמר הרב היות הנמצא כלו א' הורנו על שממציאו אחד והסדור אשר בנמצא הורה לנו שיש מסדר ושהמסדר אחד אחר שהעולם אחד, זהו דרך אריסט"ו בייחוד כי הפועל נדע מהפעל ולכן מזה העולם נדע שיש אלוה אחד:


###### Shem Tov on Guide for the Perplexed, Part 2 1:16
[Shem Tov on Guide for the Perplexed, Part 2 1:16](https://torahapp.org/share/book/Shem%20Tov%20on%20Guide%20for%20the%20Perplexed/s/Part%202/r/1:16)

**אמר** הרב דרך אחר בהרחקת הגשמות, כל גשם מורכב וכל מורכב א"א בלי פועל הוא הסבה במציאות צורתו בחמר שלו והשי"ת אין לו פועל א"כ אינו גשם. אמר ש"ט כבר אמרתי לך שזאת ההקדמה היא נבנית על שני הקדמות מסופקות על כי כל גשם מורכב מחמר וצורה, ודעת ן' רש"ד הוא שהגרם השמימיי אינו מורכב מחמר וצורה אבל שהוא גשם פשוט, והיא נבנית ג"כ על כי כל מורכב צריך אל מרכיב, וזאת ההקדמה היא מסופקת מאד, כי יש לאומר שיאמר אם המורכב הוא קדום אינו צריך אל מרכיב, והנה השמים יש להם כוכבים רבים והם קדומים, ואם יאמר אומר כי השכל הנבדל הוא אשר הרכיב הכוכבים והגלגלים על אי זה צד הרכיב אותם על צד הפגישה או על אי זה צד שיוכל לצייר ואיך נתחייבו מהגלגלים גשמים. עוד אמר הרב כי כל גשם מקבל החלוקה ויש לו רחקים א"כ הוא נושא למקרים בלי ספק א"כ אין הגשם אחד לא מצד חלוקתו ולא מצד הרכבתו כי כל גשם הוא גשם אחד מפני ענין אחר נוסף עליו על היותו גשם, כי כבר התבאר כי האחדות הוא מקרה לדברים וכל מקרה הוא עלול א"כ כל גשם הוא בעל שני ענינים בהכרח, וכבר התבאר במופת שמחוייב המציאות אין בו הרכבה בשום פנים, ואחר הקדים אלו המופתים רצה הרב לבאר מציאות השם מצד חדוש העולם שהוא דרכנו כמו שיעיד עליו: