## Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Eruvin Chapter 10

###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Eruvin 10:1:5:1
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Eruvin 10:1:5:1](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Eruvin/r/10:1:5:1)

**מעתה אפילו בחול.** וקשה בחול אסור משום בל תוסיף אבל בשבת שאין כאן מצוה אינו עובר על בל תוסיף וי"ל דסובר דלעבור על בל תוסיף בעי כוונה הלכך אף בחול שרי א"נ ה"ק מי שהוא מסופק בסידורן של התפילין כמו תפילין של רש"י ור"ת ז"ל נתיר להניחן שניהם יחד ועיין במג"א סימן ל"ד:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Eruvin 10:1:7:1
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Eruvin 10:1:7:1](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Eruvin/r/10:1:7:1)

**תני טבי עבד וכו'.** נראה וכא מיחו בידו ל"ג ליה ואגב שיטפא דסוגיא דש"ס דסוכה פ"ב מייתי ליה הכא אך קשה דבריש פ"ב דסוכה פריך מחלפא שיטתיה דר"ג דתני טבי עבדו של ר"ג היה נותן תפילין ולא מיחו בידו חכמים וכא מיחו בידו ומאי קושיא הא ר"ג סבר שבת זמן תפילין וא"כ ה"ל מ"ע שלא זמן גרמא ואפילו נשים ועבדים חייבים הלכך לא מיחה על התפילין אבל סוכה דכתיב זכורך ולא נשים ועבדים לכך מיחה בידו וי"ל דסתמא דש"ס דסוכה פריך למ"ד דאף ר"ג סובר שבת לאו זמן תפילין ורבנן ור"ג פליגי אם לעבור שלא בזמנו בעי כוונה או לא וכדמסיק בבבלי בפירקין:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Eruvin 10:1:8:1
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Eruvin 10:1:8:1](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Eruvin/r/10:1:8:1)

**אין תימר כל אחד חזקה בפני עצמו בודק מכל צבת ג'.** וא"ת א"כ למה תני בברייתא וכן בשני וכן בשלישי הא אפילו רביעי וחמישי נמי ואי אשלשה שבצבת אחד קאי הל"ל בברייתא בודק מכל צבת ג' וי"ל ה"נ אפילו ד' וה' אלא דקמ"ל בשלישי אף על גב דבעלמא תרי הוה חזקה גבי תפילין לא הוי חזקה עד שיבדוק שלשה:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Eruvin 10:1:9:1
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Eruvin 10:1:9:1](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Eruvin/r/10:1:9:1)

**ה"ז מעטף בעור וכו'.** כתב הרמב"ם פי"ט מהל' שבת ובש"ע בא"ח סימן ש"א סעיף מ"ג המוצא ס"ח בשדה אם אינו שעת סכנה יושב ומשמרו ומחשיך עליו ובסכנה מניחו והולך לו ואם היו גשמים יורדים מתעטף בעור וחוזר ומכסה אותו ונכנס בו וכתב הה"מ תוספתא פ"ח וזה שסיים הרמב"ם והש"ע ונכנס בו לא נמצא בתוספתא וגם פה בלשון הש"ס לא מסיים בו הכי ובאמת שדברים תמוהים הם חדא הרי סכנה היא לו שיכנוס בס"ת דהא בסכנה איירי ותו איך יכנוס וס"ת בידו דהא איסורא דאורייתא קעביד לכן נ"ל שט"ס הוא ופירוש הדברים כמ"ש בקונטרס:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Eruvin 10:2:1:1
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Eruvin 10:2:1:1](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Eruvin/r/10:2:1:1)

**נותנו לחבירו.** פירשתי בקונטרס דכל חד וחד לא ממטי להו ד' אמות וכן פירש"י ונ"ל דאיכא לאוקמי שנותנו לחבירו אפילו יותר מד' אמות אלא דכל אחד נוטלו מיד חבירו בעוד שהוא מהלך דלא עביד אלא עקירה וא"ת א"כ בשנים סגי י"ל דאין הכי נמי אלא דחיישינן באורך הדרך דלמא יעמוד לפוש ויהא חייב דחוץ לד' אמות עמד לפוש חייב כדאמרינן בבבלי בשבת דף ה' ע"ב ועיין בתוספות בפרקין דף צ"ז ע"ב בד"ה רבי שמעון אומר וכו':


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Eruvin 10:2:3:1
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Eruvin 10:2:3:1](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Eruvin/r/10:2:3:1)

**דלא כן רבי יהודה כדעתיה וכו'.** בקונטרס הגהתי להבין פשטא דשמעתתא וגם הוא מסכים לבבלי במקצת אך לשון דלא כן קשה לכן נ"ל דאפשר לקיים הגירסא וה"פ ריש לקיש מסקה לה במערה מכד לכד וכדפירשתי בקונטרס ופריך הש"ס לא כן ר"י כדעתיה כלומר א"כ דר"י סובר שמים אין בהם ממש א"כ קשיא דידיה אדידיה דהא איהו סובר משקה טופח חיבור דתנן מקוה שיש בו מ' סאה מכוונות רי"א אם היו רגליו של ראשון נוגעות במים בשעת טבילת השני אף השני טהור דכמאן דמחברי כל המים שעליו לתוך המקוה ואס"ד דמים אין בהן ממש. לכל מילי א"כ לא שייך בהו חיבור אלא ודאי דהא דפוטר במים היינו מטעם שאין ניכרים בעיסה אבל בשאר מים סובר ר"י דיש בהן ממש ומתני' בחבית של הפקר איירי וכדפרישית במתני' וכן משמע לקמן בפרקין. ומכאן קשה על מ"ש תוספות בגיטין דף ט"ז ע"א בד"ה הנצוק וכו' ועוד אומר ר"י דאפילו ר"י לית ליה טופח להטפיח חיבור וכו' ע"כ ע"ש. ומהכא ומפרק במה מדליקין ולקמן בפירקין משמע דר"י סובר משקה טופח חיבור וצ"ע:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Eruvin 10:3:1:1
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Eruvin 10:3:1:1](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Eruvin/r/10:3:1:1)

הקורא בספר וכו' כתב הרז"ה ומסקנא כבן עזאי ובפרק המצניע תנן סתמא דלא ' כבן עזאי וכו' ולא סמכינן אתנא דברייתא ובאסקופה נדרסת וכדרב' והרי"ף לא פירש בזה כלום ע"כ ונ"ל מכאן ראיה ברורה למ"ש בפ"ק דשבת דף ב' ע"א בתוספות בד"ה הכל מודין וכו' דהרי"ף פוסק דלא כבן עזאי הלכך לא ביאר משנתינו דסובר דמתני' אתיא כבן עזאי ולאו דהלכתא היא אבל לפי מ"ש הר"ן דהרי"ף פוסק כבן עזאי ודאי קשיא למה לא ביאר מזה כלום:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Eruvin 10:5:2:1
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Eruvin 10:5:2:1](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Eruvin/r/10:5:2:1)

**מתני' אמרה כן וכו'.** בבבלי בפירקין גרסינן מתני ליה רב חיננא וכו' לא יעמוד אדם ברה"י וכו' א"ל רב שבקת רבנן ועבדת כר"מ הוא סבר מדסיפא ר"מ רישא נמי ר"מ ולא היא סיפא ר"מ ורישא רבנן ופירש"י סיפא ר"מ הא דלא יפתח דאיירי ר"מ בהו וכתבו תוספות וק"ק דהיא רחוקה יותר מדאי וכו' ע"כ וקשה דהכא מפורש דמייתי סייעתא מהך מתני' ואע"ג דמ"מ פליג הירושלמי בהא דקאמר דאף רב סובר דגרסי' לא יעמוד ובבבלי הוא בהיפך דרב סבר דגרסינן עומד אדם וכו' מ"מ סייעתא גדולה היא לפירש"י:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Eruvin 10:6:2:1
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Eruvin 10:6:2:1](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Eruvin/r/10:6:2:1)

**שניא היא שמתגלגלין ויורדין.** כתבו תוספות ס"פ הזורק בד"ס והוציאן חייב כולהו בהדי הדדי קאתו דבליעתו הויא הנחה ואף על גב דפיו למעלה מי' ואינה רחבה ד' בטל הוא אגב רה"ר ע"כ וקשה דהכא משמע דבליעתו לא הויא הנחה אלא דחייב הואיל וסופו לנוח וכן הוכחתי מדברי הירושלמי דמסכת שבת דף א' ע"ב בד"ה תיפתר וכו' ע"ש:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Eruvin 10:6:6:1
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Eruvin 10:6:6:1](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Eruvin/r/10:6:6:1)

**ר"מ היא וכו'.** בקונט' פירשתי לקיים הגירסא שלפנינו וסמך לדברי בבבלי פ"ק דשבת דף ה' ע"א ויותר היה נ"ל דקאי אהא דתנן לעיל היה קורא בראש הגג וכו' וקשיא ליה והא לא נח ומוקי למתני' כר"מ או בכותל משתפע ועיין מ"ש בפרק הזורק דף ל"ח ע"א בתוספות בד"ה במורד לוכסן ובבבלי פרק הזורק דף ק':


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Eruvin 10:8:3:1
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Eruvin 10:8:3:1](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Eruvin/r/10:8:3:1)

אסור לתלוש [שרשי] זמורה בשבת ותימא מאי קמ"ל פשיטא דאסור וי"ל דביבש איירי א"נ בנפרמה ומעורה במקצת ועדיין הדבר קשה וצ"ע:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Eruvin 10:8:4:1
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Eruvin 10:8:4:1](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Eruvin/r/10:8:4:1)

קנקילון פירוש כמין יריעה וכ"ה בתוספתא ובבבלי גורס קנקן ופירש"י הוא כלי שאוחזין בו מאחורי המחרישה כשהם חורשים ויש שנועלים ומעמידים אותו במקום דלת כנגד הפתח:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Eruvin 10:9:2:1
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Eruvin 10:9:2:1](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Eruvin/r/10:9:2:1)

למה עביד ר"מ את הכותל כגמום כנקוב בפ"ק דשבת דף ז' ע"ב גרסינן אמר רב יהודה אמר רבי חייא זרק למעלה מי"ט והלכה ונחה בחור כל שהוא באנו למחלוקת דר"מ וחכמים דר"מ סבר חוקקין להשלים ורבנן סברי אין חוקקין להשלים וכתבו תוספות בד"ה והלכה ונחה כו' תימא לר"י דבפ"ק דעירובין בכיפה דפליגו בה רבי מאיר ורבנן אמרינן התם דלא אמרינן חוקקין להשלים לרבי מאיר אלא בשיש ברגלי' ג' וגובהה י' פירוש גבוה ג' טפחים שיש בהן רחב ד' אבל אין ברגליה ג' או שאינן גבוהין י' לא אמרינן וא"כ היכי אמרינן הכא חוקקין להשלים לר"מ בחור כל שהוא ואומר ר"י דאיירי בחורין שדרכן לעשות בשעת הבנין שמפולשים לר"ה ובצד רה"י הם רחבים ד' אבל לא מצד ר"ה ולכ"ע הוי חורי רה"י דהא חורי רשות היחיד כרה"י דמי ולא פליגי אלא לשויה מקום ד' על ד' דלר"מ חוקקין להשלים והוי כד' על ד' אבל ממש בחור כל שהוא אפילו רבי מאיר מודה דלא אמרינן חוקקים להשלים וכן משמע בירושלמי דגרס התם על דעתיה דר"מ בין שיש בו ד' בין שאין בו ד' רואין את הכותל כגמום ע"כ וכתב מהרש"א לכאורה מאי משמעו מן הירושלמי הזה דאדרבה הכי משמע בין שאין שם ד' כלל דהיינו חור כל שהוא וכו' והאריך הרב בביאור דבריהם ודבריו תמוהים שכתב אלא דלענין לשווייה מקום ד' על ד' פליגי דברה"י נמי בעינן הנחה על מקום ד' על ד' וכו' דליתא כמ"ש תוספות שם בדף ח' ע"א בד"ה אמר אביי וכו' ע"ש גם תמא לומר דסלקא אדעתין דניבעי שיהא בחור עצמו חלל י' אף על פי שגבוה י' אך נ"ל פשוט שעיקר ראיית ר"י מלשון הירושלמי דאמר רואין אותו כגמום דמשמע כאלו נחתך בשוה וכדפירשתי בקונט' א"כ ש"מ דבעינן שיהא במקום אחד רחב ד' אז אמר ר"מ חוקקין להשלים ומדברי תוספות אלו ראיה מבוררת לפירושי שבקונט' שהמנעל רחב במקום אחד ד' דאל"כ קשיא לדידהו מברייתא זו דמסיק בבבלי דפליגי בחוקקין להשלים וע"ש והדברי' ברורים באין גמגום:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Eruvin 10:10:3:1
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Eruvin 10:10:3:1](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Eruvin/r/10:10:3:1)

**נקמז מהו.** שני הפירושים שבקונט' הראשון הוא מדברי תוספות והשני הוא מפירוש רש"י וז"ל תוספות בשבת דף קכ"ו ע"ב בד"ה וכ"ת וכו' וכ"נ יוחר כי נקמז אין פתרין נעיצה בארץ אלא דומה שהוא מעין נשמט רק שאינו נשמט ממש וכו' ולא נודע פירוש נקמז היטב וכו' ע"כ ותימא איך נעלם מעיני מאורי עינינו פירוש נקמז שפירוש אם החבל ארוך עד שהוא כפול וכשמונח בארץ אינו ניכר כלל שהוא קשור מחמת כפילתו וקאמר מדדהו בראשי אצבעותיו שע"י כן ניכר שהוא קשור וראיה לדברינו מהא דגרסי' לעיל בפרק כיצד מעברין דף ט"ז אלא פחות שהוא נמתח ונשכר ולא יתר שהוא נקמז ומפסיד ע"כ ובלי ספק אלו שמו עיניהם על דבר זה היו מפרשים כמו שפירשתי:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Eruvin 10:10:4:1
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Eruvin 10:10:4:1](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Eruvin/r/10:10:4:1)

רבי בא בר כהנא רבי חייא בר אשי בשם רב הלכה כרבי יוסי נ"ל דל"ג ליה הכא אלא אגב שיטפא דס"פ כל הכלים והתם קאי אהא דאמר רבי יוסי בד"א בכיסוי קרקעות אבל בכיסוי כלים בין כך ובין כך ניטלים בשבת וכן מפורש שם ע"ש:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Eruvin 10:11:6:1
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Eruvin 10:11:6:1](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Eruvin/r/10:11:6:1)

**אין קורין פסוק ע"ג מכה בשם.** עיין בשבת דף כ"א בתוספות בד"ה אין קורין כו' ובדף מ"ג בתוספות בד"ה אין לוחשין וכו':


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Eruvin 10:12:3:1
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Eruvin 10:12:3:1](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Eruvin/r/10:12:3:1)

**מפני קילקול הפייסות.** מהכא שמעינן אם הפילו גורל על קדיש ואח"כ נתבטל המנין או שאירע שאר קלקול ונתאספו פעם אחר צריכין להגריל בתחלה וצ"ע:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Eruvin 10:12:3:2
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Eruvin 10:12:3:2](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Eruvin/r/10:12:3:2)

**אתיא דר"ש בן יקים כבר קפרא.** בפסחים דף ס"ח ע"ב פירש"י בד"ה הא והא ביד שחותכה בידו ולא בסכין דאין בה אלא משום שבות ואפ"ה אסור בלחה דמצי למיעבד מאתמול וכו' ע"כ וקשה הא מסקי' הכא דלמ"ד בלחה נמי איסורא דאורייתא הוא משום דעביד חבורה ומעולם לא שמענו שיהיה חילוק בחבורה בין העושה ביד לעושה בכלי וצ"ע:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Eruvin 10:14:5:1
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Eruvin 10:14:5:1](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Eruvin/r/10:14:5:1)

**כבר נראית לצאת.** כתב הרב במשנה למלך פ"ב מה' ביאת המקדש הלכה כ' והנה לא נתבאר אצלי כשנמצא בעזרה דקיי"ל דמוציאין אותו להיכן מוציאין אותו דאפשר דכיון שהוציאו אותו משער נקנור שהוא המקום שחייבין עליו כרת דשם היו מניחין אותו דכיון דאם נמצא שם לא היו מוציאין אותו אלא היו כופין עליו פסכתר ה"נ כשנמצא בעזרה לא היו מוציאין אותו כי אם מהעזרה וראיתי בירוש' הוציא ממקום וכו' כבר נראית לצאת ומוכח בהדיא כשהיו מוציאין אותו מהעזרה היו מוציאין אותו אף ממקום שאין חייבין עליו כרת וכו' וכיון שכן נ"ל שהיו מוציאין אותו חוץ להר הבית וכו' אך קשה הא הבית המקדש רה"י היא וירושלים רה"ר עוד קשה בעיני לומר שיתירו ההוצאה משום דנמצא בעזרה דבשלמא הטלטול ניחא הואיל והותר מתחלה אבל הוצאה אמאי הרי כשהוציאו מן העזרה לא היה כאן הוצאה ע"ש שהאריך מאוד ואחרי בקשת המחילה מכבוד הרב תמוהים לי דבריו לא ידעתי דמאי מספקא ליה למה לא יוציאו אף ממקום שאין חייבין עליו כרת הרי מפורש בש"ע א"ח סי' ש"ח סעיף ג' ומותר לו ליטול משם ולהניחו באיזה מקום שירצה וכ' המג"א דכיון שהוא בידו רשאי לטלטלו יותר ונ"ל דאפי' שכח ונטלה בידו רשאי לטלטלו ביותר ע"כ א"כ כ"ש כאן שאע"ג שאין כאן כרת בהר הבית איסורה מיהא איכא דכיון שיש בידו מותר לטלטלו בכ"מ שירצה והא דקשיא ליה להרב איך הוציאוהו מרה"י לרה"ר גם זה תימא שבלי ספק שזרקו למחילות של הר הבית שהן חול וכמפורש בדברי הרמב"ם פ"ו מהל' בית הבחירה המחילות הפתוחות לעזרה קדש והפתוחות להר הבית חול וא"צ לכל מה שהאריך שם הרב וזה ברור:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Eruvin 10:14:6:1
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Eruvin 10:14:6:1](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Eruvin/r/10:14:6:1)

**משבות א' למדו כמה שביתות.** הדבר תימא מאי הוא השבות שלמדו ממנו שאר שבותים ונראה שכתב הסמ"ג עשין רכ"ד וז"ל ובענין פירוש הברייתא השיב ר"ע הזאת טמא מת שחל שביעי שלו להיות בע"פ שחל להיות בשבת תוכיח שהיא משום מצוה והיא משום שבות ואינה דוחה את השבת אבל רב אומר אין שוחטין וזורקין על טמא שרץ שסובר שטמאים ששאלו למשה שביעי שלהן היה בחול בע"פ אבל למחר יכולין ואמר רחמנא לידחו ור"ע יכול לסבור שאותו שביעי בשבת היה ולכך לא יכלו ביום ההוא הא למחר וכולי ע"כ לפ"ז צ"ל לר"ע דאף בימי משה היה השבות הזה דאין מזין על טמא בשבת וזה מבואר במשמעות המקרא דכתיב ולא יכלו לעשות הפסח ביום ההוא וכמדומה שכן ראיתי מפורש בדברי הסמ"ג ומעתה מבוארים הדברים דמשבות זה למדו חכמים לתקן כמה שבותים לכל מלאכות שבת:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Eruvin 10:14:6:2
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Eruvin 10:14:6:2](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Eruvin/r/10:14:6:2)

הדרן עלך פרק המוצא תפילין וסליקא לה מסכת עירובין