## Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Eruvin Chapter 4

###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Eruvin 4:1:2:1
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Eruvin 4:1:2:1](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Eruvin/r/4:1:2:1)

**ומניין לד' אמות שבו איש תחתיו.** פירש"י בפרקין דף נ"א ע"א שבו איש תחתיו אלו ד"א ליוצא חוץ לתחום ע"כ ק"ק למה דוקא אלו ד"א הא פשטיה דקרא משמע דלמעביר ד"א ברה"ר הוא דאתי וה"ה לכל היתר טלטול וכדמשמע מפלוגתא דר"מ ור"י בסמוך והובאה בבבלי בפרקין והרמב"ם פי"ב מה"ש והרז"ה בפ' הזורק פירשו כמ"ש בקונטרס:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Eruvin 4:1:2:2
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Eruvin 4:1:2:2](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Eruvin/r/4:1:2:2)

**מה מקום וכו'.** וקשה כי חשבינן נמי מידת העיר של ערי המקלט איכא יותר מאלפים אמה וי"ל דלא בא הכתוב לסתום אלא לפרש ומדת העיר לא ידעינן כמה היא הלכך לא חשבינן אלא מדת מגרשי העיר וה"ה בתחומי שבת לא חשבינן מדת העיר:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Eruvin 4:1:2:3
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Eruvin 4:1:2:3](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Eruvin/r/4:1:2:3)

**ד"א שאמרו מלא קומתו ולפישוט ידים.** כתב הרמב"ם פי"ב מה"ש מותר לאדם לטלטול ברה"ר בתוך ד"א וכו' שהוא כמדת אורך אדם כשיפשוט ידיו ורגליו בו ע"כ וכתב הכ"מ ויש לתמוה למה פסק כר"מ לגבי ר"י ואפשר שהוא ז"ל מפרש שכדי לפשוט ידיו ורגליו הוי ד"א מצומצמות וכמ"ש הרי"ף ופסק לחומרא וכו' ע"כ ע"ש. ול"נ דפסק כדברי המיקל בעירובין שגם זה מהלכות עירובין הן דהא אפי' במחיצות פסק הרמב"ם לקולא בפט"ז הלכה ז' ועיין ברא"ש בפ' עושין פסין גבי פלוגתא דרבה ור' זירא לענין קרפף בית שלש וקירה בו בית סאה ומ"ש בהגהת הרא"ש שם וכן המיימון פסק כר' זירא ובא"ז פסק כרבה ע"כ קיצר במקום שהיה לו להאריך דמדבריו משמע שהרמב"ם פוסק כר"ח כר' זירא לחומרא דליתא שהרמב"ם לדינא פוסק כא"ז לקולא אלא שגירסא אחרת היתה לו וכמ"ש הב"י בסי' שנח דאף להרא"ש היתה גירסא אחרת גם מ"ש הב"י שם ומיהו בהא דאר"ז ומודינא בקרפף שנפרץ וכו' שאסור מ"ט שאויר חצר מייתרו עכ"ל דגרסי' מייתרו כגירסת רש"י ויש לדקדק היכי אר"ז ומודינא וכו' שאסור למאן מודה אם לרבה משרא שרי וכו' ועוד מאי איצטרך לאשמועינן וכו' ע"ש שדחק מאוד כמ"ש הב"ח ואף תירוצו של הב"ח דחוק מאוד ע"ש ול"נ פשוט כמ"ש הה"מ בפט"ז דה"ג אר"ז ומודינן קרפף שנפרץ במלואו ונפרצה חצר כנגדו חצר מותרת והקרפף אסור ע"כ והשתא שפיר קאמר ומודינן שהחצר מותר ואף רבה מודה שהקרפף אסור ויש ליישב גם הסוגיא דשם וצ"ע:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Eruvin 4:1:2:4
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Eruvin 4:1:2:4](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Eruvin/r/4:1:2:4)

**מתפלל לוכסן.** מהכא שמעינן דאין צריך להרחיק מצואה ד' אמות ואלכסונן אלא ד' אמות ואפי' באלכסון סגי ד' אמות אך קשה כיון דהרחקת ד"א מן הצואה ילפינן מדכתיב והיה מחניך קדוש ופי' הרשב"א בחידושיו בפ"ג דברכות כל שהוא חוץ לד' אמות ה"ז חוץ למחנהו וע"כ דהיינו טעמא דד' אמות יש לו לאדם לפישוט ידיו ורגליו הלכך הן מחנהו א"כ כי היכא דלענין שבת יהבינן ליה הן ואלכסונן לענין הרחקת צואה נמי כל שהוא באלכסון ד' אמות עדיין תוך מחנהו הוא וע"ק בשיש לו ריח רע מאי איכא למימר ובאמת לא ראיתי לאחד מן הפוסקים שמביא דין זה וצ"ע ועיין ברא"ש בר"פ:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Eruvin 4:1:3:1
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Eruvin 4:1:3:1](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Eruvin/r/4:1:3:1)

**ד"א שאמרו תחום הן וכו'.** כלשון השני שפירשתי בקונט' כ"כ הה"מ פי"ב הלכה ט"ו וז"ל כתבו מקצת המפרשים שלטלטל בבת אחת קאמר שאסור לעקור מתחלת ח' ולהניח בסוף ח' אבל ודאי כיון שח' אלו מקומו הן מותר לו לטלטל בכל הח' ובלבד שלא יטלטל בבת אחת יותר מד"א ולזה הסכים הרשב"א ע"כ ומפשיטות דר' זעירא ומתניתין משמע כפי' השני שבקונט' וזו היא קושיא לשיטת הרשב"א וסיועא לשיטת הרי"ף והרמב"ם ומ"ש בהה"מ:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Eruvin 4:1:4:1
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Eruvin 4:1:4:1](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Eruvin/r/4:1:4:1)

פירות שיצאו וכו' וחזרו וכו' במזיד לא יאכלו בבבלי מסיק דלת"ק אפי' חזרו במזיד יאכלו וכתבו תוס' ולא דמי למבשל בשבת במזיד דלא יאכל דהתם הוי איסור דאורייתא ע"כ וכתב המג"א סי' ח"ה סעיף ט' וצ"ע דהא המטביל כליו והמעשר דאיסורא דרבנן נינהו וקנסינן כדאיתא פ"ב דתרומות וצ"ל דדיקא כדאית ליה פירי אחרינא כדאיתא פ"ב דביצה והכא מיירי בדלית ליה פירי אחרינא ע"כ ותימא א"כ תפשוט ליה הא דבעי בבבלי פ"ב דביצה עבר ואפה מהו ומסיק ת"ש המעשר בשבת בשוגג יאכל במזיד לא יאכל ומשני בדאית ליה פירי אחרינא פי' דליכא למפשט דאיכא לאוקמי מתני' בדאית ליה פירי אחרינא וכיון דשמעינן מברייתא דהכא דבדוקא בדאית ליה פירי אחרינא איירי מתני' א"כ איכא למפשט שפיר כי היכא דמתירין כאן בדלית ליה פירי אחרינא אפי' במזיד ה"ה עבר ואפה ביו"ט דשרי בדאית ליה ובדלית ליה אסור כמתני' וצ"ע. וקושית המג"א נ"ל דל"ק ממעשר דלא שייך למימר גבייהו דאנוסים הן שהרי קודם שעישרן לא היו ראויין לאכילה משא"כ בפירות אלו שהוציאן והחזירן ודאי אנוסין הן שהרי אלו לא הוציאן נמי מותרין היו אבל ממבשל קשיא להו שפיר דמבשל איירי בראוי לכוס קודם הבישול וכמפורש בחולק דף טו ע"א וזה ברור:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Eruvin 4:1:4:2
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Eruvin 4:1:4:2](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Eruvin/r/4:1:4:2)

**ואתיא דר"נ כר"מ.** מה שפירשתי בקונטרס הוא על פי פי' תוס' בבבלי בפרקין וקשה לי מאי אירי' ר"מ הא אף ר"י ס"ל דלא קנסינן שוגג אטו מזיד במבשל בשבת וכמ"ש בכירה דף י"ב וי"ל דירושלמי סובר דר"מ לא קניס שוגג אטו מזיד ור"י קניס שוגג אטו מזיד וצ"ע בבבלי פ' הניזקין:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Eruvin 4:1:5:1
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Eruvin 4:1:5:1](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Eruvin/r/4:1:5:1)

**ואפילו כר"ג וכו'.** כתבו תוס' בפרקין בד"ה ועכו"ם שהקיפוה מחיצות בירושל' מוקי לה כר' יהושע ומיהו בקונט' פי' דאתיא נמי כר"ג וכו' ואע"ג דלא שבת באויר. מחיצות מבעו"י דלא הקילו חכמים וכו' ע"כ ותימא הא מפורש מסיק גם כאן בירושל' דאפי' כר"ג אתיא וכפירש"י וצע"ג:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Eruvin 4:1:6:1
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Eruvin 4:1:6:1](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Eruvin/r/4:1:6:1)

**מן אולפן.** פי' בגליון מן התורה הוא מותר ואין כאן מחלוקת ע"כ וכן פי' לעיל בפרק בכל מערבין ובשניהם אין הפי' מחוור וגם בהרבה מקומות בש"ס נאמר בלשון זה ואין הפי' אלא כמ"ש בקונט' והוא עיקר:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Eruvin 4:1:7:1
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Eruvin 4:1:7:1](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Eruvin/r/4:1:7:1)

**אם היה הים גלני.** בקונט' פירשתי כפי הגירסא שלפני ויותר נ"ל להגי' דה"ג אם היה הים גלני ע"ד דחבריי' מותר ע"ד דר"ז אסור וה"פ אם היו גלים בים והספינה הולכת לאט ויכול לילך ד"א בספינה קודם שתלך הספינה ד"א לחברייא מותר דהא מ"מ איכא מחיצות ולר"ז אסור וראיתי מי שפי' גלני מלשון גלוי שהים מגולה מכל צד ואיני יודע לכוון פירושו ומ"ש נ"ל עיקר:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Eruvin 4:5:3:1
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Eruvin 4:5:3:1](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Eruvin/r/4:5:3:1)

**גר שטבל לאחר שהאיר המזרח וכו'.** כתב הסמ"ג בשם בה"ג דמטבילין גר בשבת ויו"ט ובש"ע סי' רס"ח כתב דאין מטבילין אותו ביו"ט ע"ש וכאן משמע דמטבילין אותו בשבת ודוחק לומר דאיבעיא ליה אם עבר וטבל דהא בעינן ב"ד ואיך יטעו ב"ד בכך:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Eruvin 4:5:3:2
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Eruvin 4:5:3:2](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Eruvin/r/4:5:3:2)

**לא יכנוס דר"מ וכו'.** בקונט' פירשתי דברייתא היא כדי שלא להגי' אבל עוד נ"ל לפרש דמתני' היא ואדלעיל קאי דתנן מי שישב בדרך ועמד והרי הוא סמוך לעיר הואיל ולא היתה כוונתו. לכך לא יכנוס דר"מ רי"א יכנוס א"כ לר"מ כיון שלא היתה כוונתו לכך מבעוד יום אינו יכול לכנוס ה"ה כאן כיון שבירר לו מבע"י אינו יכול לחזור משחשיכה ולר"י שיכול לכנוס אף יכול כאן לכנוס וה"ג א"ר בון ומודה ר"י שאם בירר לו שאינו יכול לחזור בו לא על הדא אמרה אלא על רישא דפירקא וכו' פי' דבסתם בני אדם צריך שיברר מבע"י אבל מי שהוציאוהו עכ"ם וכו' שאין לו אלא ד"א אף בשבת יכול לברור ועז"ק ר"י שאם בירר לו בשבח שאינו יכול לחזור בו. כתב הרמב"ם פכ"ז מה"ש מי שיצא חוץ לתחום אפי' אמה אחת לא יכנוס שהד' אמות שיש לו לאדם התחלתן ממקום שהוא עומד בו לפיכך כיון שיצא חוץ מתחומו אמה או יותר ישב במקומו ואין לו להלך אלא בתוך ד"א מעמידת רגליו ולחוץ ע"כ כתב הכ"מ שהד' אמות וכו' איני יודע מה טעם הוא זה שאעפ"כ נמדוד הד"א לצד תחומו ונמצא נכנס חוך התחום וצ"ע ע"כ והה"מ כתב ונראה דעת רבינו כיון שזה מהלך ורוצה לילך נראה כבורר אל עבר פניו וזה דחוק ע"כ והנה כפי פי' שבקונטרס נראה שדברי הרמב"ם הם כפי פשיטות הש"ס וכמ"ש הה"מ אך נ"ל שדברי הרמב"ם ברורים כיון שיצא אמה אחת לצד מזרח שוב אינו יכול לברור ג' אמות לצד מערב והיינו דקאמר שתחלחן ממקום שהוא עומד דהיינו בסוף תחומו וכיון שיצא מתחומו נראה שבירר אותן ד' אמות חוץ לתחומו וכ"כ רבי' יהונתן במשנתינו ובברירתו הדבר תלוי וכיון שבירר אותם לצד מזרח והחזיק ללכת אמה אחת מאות' ד"א שוב אין מניחין אוחו לילך לצד מערב שלש אמות וה"ה אם החזיק ה"ז כאלו בירר:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Eruvin 4:9:2:1
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Eruvin 4:9:2:1](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Eruvin/r/4:9:2:1)

**והן מותרין באותו הרוח וכו'.** קצת קשה א"כ איך תני במתני' והן אסורין הא אינהו מותרין בעירובן ולא שייך לומר אסורין גבייהו שהרי עיקרא דמתני' לאשמועי' דין העירוב לכן נ"ל דהא דמותרין הם לאותו הרוח היינו אלפים שמצד ביתן לעירובן אבל מעירוב ואילך אסורין שכיון ששלוחן לא עירב עליהן מספקא לן אם סמכו על (שליח) שלוחן או לא והרי הן כחמר גמל:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Eruvin 4:10:2:1
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Eruvin 4:10:2:1](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Eruvin/r/4:10:2:1)

**הוון בעי מימר מה דמר רבי לעזר ביוצא וכו' אשכח תנא היא הדא וכו'.** כתבו תוס' בפרקין דף נ"ב ע"ב בד"ה כי תניא וכו' והא דלא קאמר כי תניא רא"א אפי' אמה אחת לא יכנס היינו להחשיך אמה חוץ לתחום לא יכנס דמלתא דפשיטא הוא דאין לו לצאת חוץ לתחומו ע"כ ותימא איך לא ראו דברי הירושלמי דאף במחשיך פליג ר"א בברייתא וסובר דאמה אחת יכנס הלכך צריך למוקמי ברייתא דאר"א אמה אחת לא יכנוס בכלה למערה גם עיקר תירוצם קשיא לי דלמה פשיט להו לאיסור' הא איכא למימר דסד"א שני אמות שיש לו יחשבו כאלו הם מובלעות בתוך התחום וכיון דאית ליה לר"א הבלעת תחומין מילתא היא יהא מותר לילך לעירו קמ"ל דלא יכנס. והמהרש"א כתב ויש לדקדק בזה דע"כ לאו מלתא דפשיטא היא דהא הכא במתני' בסיפא תני לה ור"ש פליג עלה וי"ל בדוחק ע"כ ולא ידעתי מאי קשיא ליה דר"ש לא פליג אלא מפני המשוחין וכדפי' רש"י אבל ר"א לית ליה דר"ש דהא אמר שלש לא יכנס א"כ גרע מחשיך מיוצא וזה פשוט אלא שנראה דסובר המהרש"א דר"ש לא פליג אלא במחשיך ולא ביוצא ועיין במ"ש בסמוך:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Eruvin 4:10:2:2
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Eruvin 4:10:2:2](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Eruvin/r/4:10:2:2)

**הוון בעא מימר מה דמר ר"ש במחשיך וכו'.** כתב הת"ח נראה דר"ש דאמר אפי' ט"ו אמה וכו' דווקא נמי שהחשיך הוא דאית ליה הכא כיון דלא עביד איסורא וכו' אבל במי שיצא וכו' לא מקלינן לגביה וכן משמע מדלא פליג ר"ש ברישא גבי מי שיצא חוץ לתחום וליערבינהו וליתנינהו מי שיצא או שהחשיך חוץ לתחום אפי' אמה אחת לא יכנס ר"א אומר שתים יכנס וכו' רש"א אפי' ט"ו אמות וכו' אבל מדברי ב"י בר"ס ת"ה משמע דר"ש ברישא נמי פליג ע"כ ותימא עליו שלא ראה דברי הירושלמי שהם מפורשים כדברי הב"י דאף ברישא פליג ר"ש והא דקשיא ליה ליערבינהו וכו' לפי דעת תוס' שכתבתי בסמוך לק"מ דר"א לא פליג בסיפא אלא אפי' לדעת הירושלמי נמי ל"ק די"ל דמודה ר"ש דהבלעת תחומין מילתא היא ומלבד אותן שתי אמות דר"א מיקל ר"ש בט"ו אמה והא דלא קאמר י"ז אמה י"ל דעדיפא מדר"א סובר ר"ש וכר"י דאמר ד"א ולמקום שירצה יברור. וכיון דלפעמים בירר לעצמו למקום אחר ואין לו אלא ט"ו אמה לעולם:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Eruvin 4:10:2:3
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Eruvin 4:10:2:3](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Eruvin/r/4:10:2:3)

הדרן עלך פרק מי שהוציאוהו