## Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Ketubot Chapter 10

###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Ketubot 10:1:1:1
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Ketubot 10:1:1:1](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Ketubot/r/10:1:1:1)

**מי שהיה.** כתובה וקבורה מי קודם. וקשה הא תניא בתוספתא דמכילתין פ"ט מי שמת והניח נכסים ומטלטלין ויצתה עליו כתובת אשה ובעל חוב כל הקודם בהם זכה והוא נקבר מן הצדקה וי"ל דלא איתניי' בי ר"ח ור"א ולא פשיט מינה. מיהו קשה דלקמן ר"פ אלמנה פריך מינה לרב. גם המרדכי פ' נערה והריב"ש סי' ק"ד פסקו להך תוספתא ולא הזכירו להירושלמי כלל. ונראה דבעיין היא בכתובת בנין דכרין וקבורה. ועמ"ש בסמוך ועיין בא"ע סי' קי"ח ובח"מ סי' ק"ז:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Ketubot 10:1:2:1
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Ketubot 10:1:2:1](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Ketubot/r/10:1:2:1)

**כתובה ומלוה בעדים מי קודם.** וקשה הא לעיל פ' הכותב גרסינן אר"י בשם ר"י אין נפרעין מנכסי יתומים וכו' וי"א אף לכתובת אשה ומסיק הטעם משום חינא שיהו הכל קופצין עליה לישאנה ש"מ דמקילין טפי לאשה מבעל חוב דהא לב"ח אין פורעין מנכסי יתומים ולא חיישינן לנעילת דלת א"כ ה"נ ראוי שיותן לאשה. והא דגרסי' בבבלי פ' הכותב דף פ"ו אמר אמימר האי מאן דאיכא עליה כתובה אשה וב"ח וכו' וליכא אלא חד ארעא ולא חזיא אלא לחד לבע"ח יהבינן לאשה לא יהבינן מ"ע יותר ממה שהאיש וכו'. היינו דהבבלי מפרש משום חינא היינו שימצאו האנשים חן בעיני הנשים ויהיו נישואות להם שלא תדאגנה להפסיד כתובתן וכדפירש"י שם דף פ"ד ע"א. הרי דאמימר פליג אמ"ד משום חינא אבל בירושלמי דמפורש שלטובת הנשים איתקן א"כ מ"ש הכא מהתם. מיהו ממ"ש תוס' בדף פ"ד בד"ה לכתובת וכו' דאיך לדמות תקנת חכמים פעמים שתיקנו לטובת האשה משום חינא ופעמים שאמרו יותר ממה שהאיש וכו' וגרעו כחה ע"ש ניחא גם כאן שאין לדמות גזירת חכמים. אך קשה א"כ מאי קשיא להו לתוס' בדף פ"ו בד"ה לאשה וכו' ע"ש ואפשר דעדיפא מיניה קמתרצו. ונראה דמיבעיא ליה בכתובת בנין דכרין ומלוה בעדים מי קודם וצ"ע:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Ketubot 10:1:2:2
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Ketubot 10:1:2:2](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Ketubot/r/10:1:2:2)

**כתובה ופרנסת בניו מי קודם.** וקשה מי איכא למ"ד שיהא עשור נכסי קודם לב"ח א"כ אף כתובת אשה כיוצא בו. ואף שפירשתי בקונט' שאיירי שהיו ראויין וכו' מ"מ אין ספק דאף בכה"ג ב"ח קודם וה"ה כתובת אשה. וא"ל דבפרנסה ממש מיבעיא ליה הא נמי פשיטא דכתובת אשה קודמת דהא אפי' מזונות האלמנה קודמת למזונות הבנות כ"ש כתובה. וע"ק הא תניא בתוספתא דפרקין האשה והבנות שתיהן שוות וי"ל דאף זו בכתובת בניך דכרין איירי וקמבעיא ליה אם היא קודמת לעישור נכסי. וכ"כ הר"ן בפ' מציאת האשה דבכתובת בנין דכרין איירי ומשום דשויה רבנן כירושה. ותוספתא נראה דאיירי לענין מזונות האשה והבנות שוין:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Ketubot 10:1:4:1
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Ketubot 10:1:4:1](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Ketubot/r/10:1:4:1)

**אבל אם יש יתר דינר וכו'.** בקונט' הגהתי כפום פשטא דשמעתתא. והיא אוקימתא דרבה בבבלי בפרקין. ומסיק שם הלכתא אחת בחייו ואחת במותו יש להך כב"ד וכתובה נעשית מותר לחברחה וכ"פ הרי"ף והרא"ש והרמב"ם ובש"ע. וראיתי למהרש"ך בתשו' ח"א סוף סי' ק"ן שכתב אך אמנם צריך שישומו ב"ד הנכסים ויראו אם יש אחר גביית ב' כתובות מותר דינר לקיים בו נחלה דאורייתא שאם אין מותר דינר איך לבן לאה זכות מכח כחובות בנין דכרין דמיעקרא נחלה דאורייתא ע"כ ותימא הא מעשה כי הוה באחת בחייו ואחת במותו כמבואר שם בשאלה וחשובה ואין צריך מותר דינר דכתיבה נעשה מותר לחברתה ואף שכתב הר"ן בפירקין דאיכא מ"ד דנהי דכתובה נעשה מותר לחברתה בעינן שיהו שם נכסים כדי ב' כתובות אבל ליטול מקצת לא תיקנו. ויש בזה תירוץ על מקצת הקושיא אך הא מסיק הר"ן ואין זה כלום וכמ"ש הרשב"א וכ"כ כל הפוסקים. מיהו הרא"ש חולק וע"ש. וצ"ע:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Ketubot 10:1:5:1
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Ketubot 10:1:5:1](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Ketubot/r/10:1:5:1)

**היה שם שדה וכו'.** קצת קשה דהא מ"מ שוה השדה למוכרה עד היובל וה"ל מותר דינר ולת"ק דמתני' לא בעינן שיהא המותר במקרקע דוקא וי"ל דמודו רבנך לר"ש דבעינן מקרקע שתי כתובות ועי' בהרא"ש:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Ketubot 10:1:6:1
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Ketubot 10:1:6:1](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Ketubot/r/10:1:6:1)

**תפלוגתא דר"מ ורבנן.** בקונטרס פירשתי אהי קאי. אך קשה דבבבלי פרק ב' דפסחים מסיק הש"ס דלא פליגי ר"מ ורבנן בהך פלוגתא אי למפרע הוא גובה או מכאן ולהבא הוא גובה ע"ש:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Ketubot 10:3:2:1
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Ketubot 10:3:2:1](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Ketubot/r/10:3:2:1)

**בעיקר שתי כתובות פליגין וכו'.** כחב התי"ט במתני' בד"ה עד שיהיו שם נכסים וכו' אבל נ"ל דהר"ב והרמב"ם שכתבו הלכה כר"ש ס"ל דליכא פלוגתא כלל ולכ"ע בעינן שיהא אפי' המותר ממקרקע וכו' ע"ש. וקשה הא מפורש בסוגיין דת"ק ור"ש פליגי. ויותר תימא דבבבלי דף צ"א ע"א אמרינן וכ"ת איפוך והא ת"ק דמתני' נמי דינר קאמר אלא כי הנך תרי לישנא קמאי ואיפוך ופירש"י והא ת"ק דמתני' דקאר"ש עלייהו אפי' יש וכו' דינר קאמר דקתני אם היה שם יתר דינר וכו' ות"ק דמתני' הוא ת"ק דברייתא. ואיפוך וה"ק ת"ק וכו' אע"ג דליכא מותר דינר אלא ממטלטלי או ממשעבדי וכו' ע"ש הרי מפורש דת"ק דמתני' דאיהו ת"ק דברייתא פליג אר"ש וקסבר דינר ממטלטלי או משעבדי וצ"ע. ויותר נ"ל שהר"ב והרמב"ם סברי דת"ק סובר דבעיקר ב' כתובות פליגין וכדעת ר' מנא וכדפירשתי בקונט' ובהא ודאי לית הלכתא כרבנן דקיי"ל מטלטלי דיתמי לא משתעבדי לכתובה וכך כתבו דהלכה כר"ש וזה ברור בכוונתם. שהרי כתבו בראוי היינו עיסקא או מלוה או ממון ביד אחרים ש"מ אם הם במוחזק גובה מהם אע"ג שהן מטלטלים ואין לפקפק עוד. מיהו לשון הבבלי בדף צ"א משמע דבמותר דינר הוא דפליגי וכר"י בר' בון:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Ketubot 10:3:2:2
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Ketubot 10:3:2:2](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Ketubot/r/10:3:2:2)

**ארמלתא דר"ח גבו לה מטלטלין כמנהג מקומה.** משמע שבמקום שגבתה הכתובה לא נהגו לגבות כתובה ממטלטלין אלא דאזלו בתר המנהג שנכתבה שם הכתובה. והיינו כת"ק דמתני' דסוף מכלתין דנותן לה ממעות א"י שהן טובים ממעות קפוטקיא ודלא כרשב"ג. וצ"ל דאיירי בעיקר הכתובה דבנכסי צאן ברזל בכל מקום נגבית ממטלטלין וכמ"ש הה"מ פי"ו מה"א בשם הרשב"א. ומדברי הרמב"ם שם הלכה א' לא משמע כן וצ"ע:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Ketubot 10:4:2:1
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Ketubot 10:4:2:1](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Ketubot/r/10:4:2:1)

**שוחדא דדייני.** בקונט' פירשתי שמותר ליקח שוחד. וכ"ד רמ"א בד"מ בח"מ סי' ר"מ. מיהו הש"ך כתב שם בשם הרמב"ן דלאו דוקא שוחד אלא כעין שוחד וגוזמא קאמר וכ"ה בתוס' פ' הכותב דף פ"ה ע"ב בד"ה. שודא וכו' דאי שוחד ממש קאמר קשיא הא קיי"ל כל דיינא דמקבל אגרא לא דיינא הוא:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Ketubot 10:4:2:2
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Ketubot 10:4:2:2](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Ketubot/r/10:4:2:2)

**לא שוחדא דדייני את אמרת.** בקונט' הגהתי. אבל מדברי הרי"ף נראה דמפרש דסיומא דקושיא הוא וה"פ ולא שוחדא דדיינא את אמרת במתני'. וקשה מדמשני בסמוך עוד היא לשוחדא דדיינא אתאמרת משמע דפירוקא הוא. והר"ן כתב בפרקין דהכי משני ולא שוחדא דדיינא אתאמרת כלומר הא שמואל לא קאמר אלא במקום שיש להכריע ליפות כחו של זה מזה ומתני' במקום שאין להכריע מיירי שלא בא התנא אלא ללמד דין חלוקתם. מיהו לקמן הלכה ה' דפריך שמואל אדשמואל משמע כפי' הרי"ף וצ"ע:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Ketubot 10:4:2:3
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Ketubot 10:4:2:3](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Ketubot/r/10:4:2:3)

**עוד יצא עליהן שט"ח.** פי' הרשב"ם בב"ב דף קכ"ד מילתא באנפי נפשה היא וד"ה ואפי' בלא ירשו שט"ח מיירי וכו' וי"מ ואם אמר איני נוטל בשט"ח שיש לאבי על אחרים פי שנים וגם איני נותן בשט"ח היוצא עליו פי שנים רשאי ושיבוש גמור הוא שהרי השטר היוצא על אביהן אין בע"ח גובה מהן דמטלטלי דיתמי לא משתעבדי לב"ח ע"כ. וקשה דלשון עוד יצא וכו' משמע דאדלעיל קאי גם מה שמשבש פי' הי"מ והוא פי' הר"ח איכא לתרוצי דאיירי בשכתב לו מטלטלי אגב מקרקע וכמ"ש בקונט':


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Ketubot 10:4:4:1
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Ketubot 10:4:4:1](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Ketubot/r/10:4:4:1)

**עד כדון דהוות פרגמטיא זעירא וכו'.** כתב הרא"ש פי' אם נשתתפו במעות הרבה היה יכול לקנות כמה סחורות בלא שותפתו. ולשון הש"ס לא משמע כפירושו דא"כ הל"ל דהות מעות מועט ולפי פירושי שבקונטרס ניחא:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Ketubot 10:4:4:2
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Ketubot 10:4:4:2](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Ketubot/r/10:4:4:2)

**שוורים כמותני' הם.** כתבו תוס' בד"ה ר' אומר אין אני רואה וכו' ומשנה שלימה היא פ' שור שנגח רש"א שור שוה מאתים וכו' וחלוקה זו כל אחד לפי מעותיו ע"כ ולפום סוגיין אין ראיה משם דהתם כמותנים הם. מיהו הא ודאי קשיא לן למה לא קשיא ליה על ר' לעזר ממתני' דמשלמין ההפסד לפי מעותיו וי"ל דבשור שאני שכל אחד נוטל כפי מה שיש לו בשור וכמ"ש הרא"ש וצ"ע:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Ketubot 10:6:1:1
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Ketubot 10:6:1:1](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Ketubot/r/10:6:1:1)

**וכן בע"ח וכו'.** כתבו תוס' דף צ"ה בד"ה וכן וכו' יש לתמוה אמאי איצטריך למתני כל הנך גווני ע"ש תירוצם ול"נ דרישא איצטריך לאשמועינן דהלכתא כר"מ דבשני לקוחות אינה יכולה לומר נחת רוח עשיתי לבעלי כדמוקי לה רב אשי בבבלי דף צ"ה. ומציעתא קמ"ל דדוקא ביניהם יכולין לעשות פשרה אבל אם פישר עם הלוה השני טורף ממנו. וסיפא קמ"ל כמ"ד לכתובה אבל לא לתניין:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Ketubot 10:6:1:2
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Ketubot 10:6:1:2](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Ketubot/r/10:6:1:2)

הדרן עלך פרק מי שהיה נשוי