## Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Ketubot Chapter 7

###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Ketubot 7:1:1:1
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Ketubot 7:1:1:1](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Ketubot/r/7:1:1:1)

**המדיר.** כמאן דאמר אין מזונות אשה מדבר תורה. וקשה הא תנן בפ' בתרא דנדרים קונם שאיני עושה לפיך אינו צריך להפר אלמא כיון דמשעבדת ליה לאו כל כמינה דמפקע לשיעבודיה אע"ג הא דמעשה ידי אשה לבעלה אינו אלא מדרבנן וי"ל קסבר תנא דמתני' מעשה ידי אשה מדאורייתא לבעלה וכן סובר רשב"ל דאדם יכול לכוף לאשתו למעשה ידיה וכ"מ בבבלי פ' אע"פ דף נ"ח וגם בירושלמי נראה כן כמ"ש שם בקונט'. מיהו צ"ע דנראה דר' יוחנן פליג וקסבר יכולה אשה שתאמר איני ניזונת ואיני עושה ש"מ דקסבר דמעשה ידיה מדרבנן ולדידיה תקשי מתני' דהכא ותוס' כתבו בד"ה המדיר וכו' פירש"י דאין הנאת תשמישו נאסר עליה דהא משועבד לה משמע מתוך פי' שיש בלשון הזה איסור הנאת תשמיש וקשה דפריך בגמרא והא כיון דמשועבד לה היכי מצי מדיר לה והתנן קונם שאיני עושה לפיך וכו' מגופא דמתני' ה"מ למפרך דלא מצי אסר עליה תשמיש משום דמשתעבד לה דאם היה נאסר יוציא ויתן כתובה לב"ש בשתי שבתות ולב"ה בשבת אחת. ומפ' ר"ת דליהנות לו לא משמע אלא הנאת מזונות ע"כ ובסוגיין מבואר דלא כר"ת דא"כ מאי פריך מפלוגתייהו דב"ש וב"ה אמתני' גם לפום סוגיין י"ל קושית תוס' דמתשמיש לא ה"מ למפרך דידע המקשה דאיכא לחלק דתשמיש שהוא משועבד לה מדאורייתא לא מצי להדירה לכך פריך ממעשה ידיה. ועי"ל דפלוגתייהו דב"ש וב"ה דוקא במדיר אשתו הנשואה אבל בארוסה לד"ה שלשים יום וניחא ליה לתנא למתני דינו בין בארוסה בין בנשואה ובזה י"ל גם קושייתם השניי' וז"ל ועוד כשמוקי לה בגמרא בשהדירה כשהיא ארוסה דאכתי לא משעבד לה א"כ מתשמיש נמי חל הנדר וליתני במתני' יוציא ויתן כתובה לב"ה שבת אחת ולב"ש ב' שבתות ע"כ ואין לתרץ כיון שארוסה אסורה לו כדאמרי' כלה בלא ברכה אסורה לבעלה כנדה א"כ לא חל הנדר כלל כמי שנשבע שלא יאכל נבלות וכו' דאין השבועה חלה כלל דדוקא באיסורי דאורייתא הוא דאמרי' הכי דכבר מושבע ועומד מהר סיני אבל באיסורי דרבנן השבועה חלה וכלה דאסורה לבעלה אינו אלא מדרבנן. גם באיסורי דאורייתא יש להסתפק אם אין הנדר חל עליהם. אך תוס' כתבו שם בד"ה שהגיע זמן וכו' דאיירי בשהדירה כשהגיע כבר הזמן ומיהו חל הנדר דלא אלמוה רבנן לשיעבודה דאשה כל זמן שלא משאת ומפקיע הקונם אותו שיעבוד ע"כ לפ"ז י"ל בשהגיע הזמן חל שיעבוד התשמיש מדאורייתא דהא כתבינן אגרת מרד על ארוסה ולא חל הנדר אתשמיש כלל וזה ברור. וראיתי להמהרש"א שהרגיש במקצת דברינו ע"ש:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Ketubot 7:1:2:1
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Ketubot 7:1:2:1](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Ketubot/r/7:1:2:1)

**כהדא דתני אין ב"ד וכו'.** צריך לאתויי הך ברייתא דלכולהו תנאי לעיל בפ' אף על פי דמזונות דאורייתא ואף ראב"י יליף ליה. מק"ו מכסות. אך קשה לי אי איתא לק"ו דראב"י דאמר ומה דברים שאין בהם קיום נפש אינו רשאי לימנע דברים שיש בהן קיום נפש לא כ"ש איך אפשר לחלוק עליו דהא כסות מפורש בקרא וראיתי להרמב"ן בפי' התורה שכתב המלבושים של האשה בעלה חייב בהן מדבריהם והא דכתיב בקרא כסותה היינו כסות מטתה ושלש אלה בתשמיש איירי ע"ש שהאריך ומביאו הה"מ רפי"ב מה"א. ולפי דבריו מתורץ קושיתו. ואני תמה מהה"מ אחרי שהוא מודה לדברי הרמב"ן שהמזונות הוא מדבריהם איך פליג עליה במלבושים שהן מדאורייתא דהא מזונות איכא למילף ממלבושים בק"ו וכמ"ש בסמוך וצ"ע. ותוס' כתבו בפ' נערה דף מ"ח בד"ה ראב"י וכו' ותימא כיון דראב"י נמי סובר דמזונות דאורייתא הך ברייתא דתני תקנו מזונות תחת מעשה ידיה כמאן אתיא ע"כ ומסוגיין מבואר דאיכא מ"ד דפליג אכולהו תנאי וסובר דמזונות דרבנן ונראה דמפרש כולא קרא בתשמיש וכדעת הרמב"ן. ועמש"ל פ' אע"פ דף כ"ב וכו' בתוס' בד"ה מה:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Ketubot 7:1:2:2
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Ketubot 7:1:2:2](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Ketubot/r/7:1:2:2)

**ויעשה אותה כפועל וכו'.** במעשרות פ"ג גרסי' ואשתו אין לו עליו מזונות כמ"ד אין מזונות לאשתו ד"ת כהדא דתני אין פוסקין וכו' ופי' הר"א שם אין פוסקין וכו' וה"נ במעשר כיון שאין פוסקין לה רק עמו אוכלת לא נראה כפריעת חוב וכמקח ואתיא אפי' למ"ד יש לה מזונות ד"ת וגרסי' או כהדא וכו'. ופריך ויעשה אותה כפועל שאין יפה למלאכתו ס"פ וחייב במעשר שפועל כזה אינו אוכל ד"ת וה"ל כמתנה ולרבנן דמתנה כמכר ה"ל כלוקח וכגמר מלאכה ע"כ. ומסוגיין מבואר שאין פירושו והגהתו מחוורין גם מה שפירש בקושית המקשה ויעשה אותה וכו' לא שייך כלל במעשר דלמה נעשו אותה כפועל שאינו ש"פ. גם מ"ש שפועל שאין יפה למלאכתו אינו אוכל ד"ת. לא ידעתי אנה מצא דין זה:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Ketubot 7:1:3:1
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Ketubot 7:1:3:1](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Ketubot/r/7:1:3:1)

**והתנינן המשרה את אשתו וכו'.** נראה למ"ד לעיל פ' אע"פ דהמשרה את אשתו אוכלת עמו בלילי שבת היינו אכילה ממש לא פריך מידי דכיון דאוכלת עמו כל שבת ליכא זילותא משא"כ כאן וצ"ל דלמ"ד אוכלת היינו תשמיש פריך. והטור בא"ע סי' ע' פוסק כמ"ד אכילה ממש ואח"כ מסיק דמשמע בירושלמי שאינו יכול לפרנסה ע"י פרנס אא"כ מרצונה. וכ"פ הרמ"א בהגה שם סעיף ב' ע"ש ודבריהם תמוהים דלמ"ד אכילה ממש אפי' לא קיבלה עליה נמי וכמ"ש וצ"ע. והרא"ש תירץ הדירה שאני ע"ש:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Ketubot 7:1:4:1
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Ketubot 7:1:4:1](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Ketubot/r/7:1:4:1)

**מ"ד שלשים יום מסייע לרב וכר.** בקונט' הגהתי בהיפך וכ"נ מדברי הרא"ה בחידושיו שפי' שם מ"ד ל' יום מסייע למ"ד דמתני' במפרש דוקא ע"ש. ונראה מדבריו שם שהיתה גירסתו. בירוש' כמו שהוא בבבלי דרב מוקי למתני' במדיר שלשים יום ושמואל מוקי לה במדירה לעולם:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Ketubot 7:1:5:1
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Ketubot 7:1:5:1](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Ketubot/r/7:1:5:1)

**יותר מיכן יוציא ויתן כתובה בסוף שניי'.** וא"ת מאי דוחקיה לומר בסוף שניים ושלשה דאר"י בכהנות בתחלת שלשה הל"ל דאף שניים היינו בתחלת שניים וי"ל דא"כ צ"ל דפליגי בכהנות בחדש שלם הלכך שלא להרחיק פלוגתייהו קאמר דיותר מכאן היינו סוף שני חדשים וליכא בינייהו רק יום אחד ואפשר שכך היתה קבלה בידם דלא פליגי ת"ק ור"י רק ביום אחד. אך קשה לי בחדש השני מאי דינה אם להעמיד פרנס או אינו נותן לה כלום וצ"ע:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Ketubot 7:1:5:2
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Ketubot 7:1:5:2](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Ketubot/r/7:1:5:2)

**אלא בישראל פליגין.** בבבלי גרסי' ר"י היינו ת"ק אמר אביי כהנת אתא לאשמועינן רבא אמר חדש מלא וחדש חסר איכא בינייהו ע"כ. ולא ראיתי לפוסקים שחילקו בין אשת ישראל לכהן. ונראה שהן מפרשי' דאביי אמר בכהנת פליגי ורבא אמר חדש מלא וחדש חסר נמי א"ב. וכ"כ התי"ט. אבל דוחק בעיני לפרש כן דה"ל לאביי למימר כהנת איכא בינייהו ונלע"ד דה"פ אביי סבר דלא פליגי ת"ק ור"י אלא דר"י בא לפרש דברי ת"ק דבכהנת שני חדשים יקיים ורבא קאמר דפליגי ת"ק ור"י בחדש מלא וחדש חסר אבל אביי ורבא מודים דאף ת"ק מודה דבכהנת שני חדשים מעתה הבבלי והירוש' והתוספתא שוין בדין זה וצ"ע. וא"ת לאביי קשיא הא תנן ר"י אומר משמע דפליג את"ק וי"ל מצינו ביוצא בזה הרבה משניות דתנן הכי ולא פליגי וכמ"ש התי"ט בכ"מ. מיהו מהא דגרסי' בבבלי בפרקין דף ע"ב ע"ב הא גופא קשיא אמרת רגל א' יקיים וכו' אמר אביי סיפא אתאן לכהנת ור' יהודא היא. משמע דקסבר אביי דת"ק ור"י פליגי בכהנת. אך אינה ראיה כל כך די"ל דנקט ר"י כיון דאיהו הוסיף כהנת:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Ketubot 7:2:2:1
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Ketubot 7:2:2:1](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Ketubot/r/7:2:2:1)

**מודי הוא במקניטה ונדרה.** כ' תוס' דף ע"א בד"ה אימא וכו' הקשה ר"ת דהכא אית ליה לר"מ היא נתנה ולהכי יוציא בלא כתובה ולקמן תני' רמ"א היודע באשתו שנודרת ואינה מקיימת יקניטנה כדי שתדור לפניו ויפר א"ל אין אדם דר עם נחש בכפיפה אחת פירוש ולכך יוציא בלא כתובה משמע דלר"מ לא יוציא ואם יוציא יתן כתובה ודחק להגיה הברייתא ע"ש. ולפום סוגיין דמודה ר"מ במקניטה ונדרה לק"מ דהתם איירי בנודר' מפני שמקניטה וכן מפורש בברייתא שם דאר"מ יחזור ויקניטנה משמע דגם שאר נדריה היו מחמת הקטטה. אך קשה למה דחק שם בבבלי ומוקי למתני' דלא כר"מ ולא מוקי לה במקניטה ונדרה וי"ל. ברגל רדופין שנו וכו'. מכאן משמע דלא כפירש"י ותוספות דף ע"א דמדבריהם משמע שהיא רדופה לילך לבית אביה ומ"ש תוס' דרגל שני אינה רדופה כל כך אע"פ שעדיין לא הגידה שבחה ע"כ קשה דגרסי' בירושלמי פסחים דף כ"ח ע"ב לא הלכה רגל הראשון רגל השני מהו שיעשה רגל רדופין ופשיט לעולם יש לה רגל רדופין. ועמ"ש שם בפסחים בתו בד"ה רגל ראשון וכו':


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Ketubot 7:6:2:1
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Ketubot 7:6:2:1](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Ketubot/r/7:6:2:1)

**וכולהון בעדים.** כ' הרא"ש משמע דאין המתקן נאמן לומר לא תיקנתי אם היא מכחישתו ומלתא דמסתבר הוא האיך יפקיע ממונה בעד א' אלא שני עדים צריך כגון שאמרה פלוני תיקן באותה שעה והעידו עדים שבאותה שעה לא היה פלוני בעיר או אם הבעל אומר היא אמרה לו שפלוני תיקן לה והיא אומרת לא אמרתי לו אין הבעל נאמן אם לא שיביא עדים שאמרה לו ע"כ. וכ"כ הר"ן בשם הרשב"א אבל בשם הרמב"ן כתב שפלוני שאומרת עליו שתיקן לה לחוד נאמן וכולהון בעדים. לא קאי אמאי דאמר כהן ע"כ. ונראה לי דהרמב"ן מפרש דקאי אדברי הבעל אם היא מכחישתו צריך עדים ועיי' בתי"ט בפרקין ועי' בחידושי הריטב"א שכתב הטעם דנאמן הכהן לחוד להפסיד כתובתה משום דיש רגלים לדבר. ולפ"ז ליתא לקושית התי"ט. ועיי' בא"ע ריש סי' קטו ובב"ש שם ס"ק ד':


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Ketubot 7:6:4:1
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Ketubot 7:6:4:1](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Ketubot/r/7:6:4:1)

**לחצר אמרו וכו'.** משמע דבחצר נמי איכא דת יהודית שלא תלך פרוע ראש ודלא כמ"ש רש"י ותוס' דף ע"ב. והא דאמר בבבלי שם ואלא לחצר א"כ לא הנחת בת לא"א קאי אהא דאר"י קלתה אין בה משום פרוע ראש וקשיא ליה אי קאי ר"י אפשר פשיטא דאל"כ לא הנחת וכו'. וראיתי שכ"כ הב"ח. מיהו רש"י ותוס' דחקו לפרש כן דהל"ל דאל"כ ולשון א"כ משמע כפירוש' ופשטא דמתני' משמע דדת יהודית א' נשואות וא' פנויות לא ילכו פרועי הראש. וכ"כ בש"ע בא"ע סי' כ"א סעיף ב'. אבל בא"ח סי' ע"ה ס"ב כתב אבל בתולות שדרכן לילך פרועות הראש מותר לקרות ק"ש כנגדן. ומקשה המג"א שדברי הש"ע קשיין אהדדי ועוד מקשי מהא דתנן לעיל פ"ב דבתולה יוצאת בהינומא וראשה פרועה ע"ש שדבריו דחוקים. ולדידי קשיא מהא דתנן פ"ג דנדרים הנודר משחורי הראש מותר בנשים ואמרו שם בגמ' מ"ט אנשים זימנין דמכסו רישייהו וזמנין דמגלו רישייהו ופי' הר"ן וא"א לתאר אותם לא במכוסי הראש ולא במגולי הראש וכו' אבל נשים כיון דלעולם מיכסי במכוסי הראש אדם מתאר אותם ע"כ. ואס"ד דבתולות מותרין וגם דרכן לילך בגילוי הראש אמאי מותר בנשים דלמא לכך לא אמר מכוסה הראש כדי לאסור גם הפנויות. לכך נ"ל דבשוק בין נשואות בין פנויות אסורות לצאת בראש פרוע כדילפינן מקרא דופרע ראש האשה והסוטה בעזרה היא עומדת ועזרה רה"ר היא גם כיון שכל הנשים מצוה לראותה כדתנן בפ"ק דסוטה ודאי דינו כרה"ר. ובבית ובחצר דרכן של בתולות לצאת בגילוי הראש ובהכי איירי בש"ע בא"ח דאין דרך לקרות ק"ש ברה"ר אבל נשואות דת יהודית היא שלא תצא פרוע הראש אפי' בחצר ובהכי נימא הכל. מיהו הא ודאי צ"ל דמ"ש בא"ח דבתולות שדרכן לילך וכו' הוא דלא כדעת רש"י ותוס' דלדידהו אף נשואות רגילות לילך פרועי ראש בבית ובחצר כדמשמע לישנא לא הנחת בת לא"א. גם בא"ע סי' קטו ס"ג פוסק בש"ע דלא כרש"י ותוס':


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Ketubot 7:6:7:1
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Ketubot 7:6:7:1](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Ketubot/r/7:6:7:1)

**כאור הדבר תצא.** מדמייתא דינא דכיעור לכאן ש"מ דבכלל העוברת על דת הן ותצא מבעל קאמר. וזה סייעתא לפירש"י והר"ח ביבמות פ"ב ודלא כדעת הרי"ף ע"ש. מיהו לפי מה שפירשתי בקונט' בסמוך דאמר ר' ומה בכך וכי בשביל זה נוציא אשה מבעלה יש סייעתא לפי' הרי"ף ול"ק מבבלי דאמר ר' הואיל ומכוער הדבר תצא דהתם קאמר דתצא מנטען וצ"ע:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Ketubot 7:6:7:2
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Ketubot 7:6:7:2](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Ketubot/r/7:6:7:2)

**סנדלו לפני מטתה וכו'.** ביבמות דף כ"ה ע"א פירש"י בד"ה מקום מנעלים הפוכים ניכר מקום הפיכתו בעפר שתחת המטה לשון מורי ל"א מקום מנעלים מצא הפוך שבא ומצא את מנעליה במקום שהוא רגיל לתת את שלו ודאי נכרי בא לכאן ושם מנעליו במקום שלה ושלה במקום בעל וראשון עיקר דא"כ הפוך מיבעיא ליה ע"כ. והנה פי' השני מסכים לסוגיין וקושית רש"י יש ליישב דאשני מקומות קאי והמ"ל אפי' לא מצאו אלא מנעלים שלו לפני מעתה או שלה לפני מטתו נמי דבר מכוער הוא וכמפורש כאן:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Ketubot 7:6:7:3
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Ketubot 7:6:7:3](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Ketubot/r/7:6:7:3)

**וכולהון אם הביאה ראיה לדבריה נאמנת.** כתב הרשב"א בתשו' סי' אלף רנ"א אשת כהן שנכנסה לחצר בסתר והגיפו הדלתות לא חיישינן דאמרי' תרעא טרוק סוטה מוגף צריכה ועוד שאין לך ראיה גדולה מזה שלא נתיחדה לרצונה אלא באונס וכל הנך דירוש' בשאין שם טענה ידועה לפיכך יש לחוש שמא שניהם נתכוונו ויש רגלים לדבר ע"כ. וקשה הא ספק סוטה אסורה לכהן וכיון דמוגף איבעיא דלא איפשיטא היא למה לא תהיה אסורה לכהן וראיה לסתור היא. גם ראיה שניה קשיא לא יהא אלא אונס הא אנוסה אסורה לכהן ואפשר לומר דוקא הנבעלת באונס אבל אנוסה לענין יחוד מותרת לכהן וצ"ע. ועיי' בא"ע סי' ז' וסי' קעח ובב"ש שם:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Ketubot 7:6:7:4
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Ketubot 7:6:7:4](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Ketubot/r/7:6:7:4)

**מעשה בא לפני ר' ומר מה בכך וכו'.** בקונט' פירשתי שתי לשונות. ויותר נ"ל שהמעשה היה בעידי דבר מכוער והיא נתנה אמתלא לדבריה ואמר ר' מה בכך כיון שנתנה אמתלא לדבריה נאמנת שהרי אפי' בהוחזקה נדה בשכינותיה אמרי' לעיל בפ"ב בבבלי ובירושלמי שנאמנת כ"ש כאן ושאלו אח"כ אם מהני אמתלא לדבריה בשנתנה פיה על פיו שזה מכוער ביותר ופשיט שאינה נאמנת. ומפני שלא ראיתי לא' מן הראשונים ז"ל שחילקו בכך לכן לא פירשתי כן בקונטרס אבל לדינא צריך עיון:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Ketubot 7:6:7:5
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Ketubot 7:6:7:5](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Ketubot/r/7:6:7:5)

**תיפוק בלא פרן.** כתב הרשב"א בתשובה סי' אלף רל"ד ואפי' פיו על פיה משמע דאינה סוטה כדמשמע בירושלמי פרק המדיר עד כאן ותימא אדרבה כאן משמע מפורש דתצא וצ"ע:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Ketubot 7:7:4:1
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Ketubot 7:7:4:1](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Ketubot/r/7:7:4:1)

**אבל אם קידשה סתם וכנסה סתם יש לה כתובה.** כתבו תוס' בפרקין דף ע"ב בד"ה על מנת וכו' ולרב דמוקי מתני' בקדשה על תנאי וכנסה סתם ה"ה דאפי' קדשה סתם וכנסה סתם תצא שלא בכתובה אלא נקט קדשה על תנאי לאשמועי' דאפ"ה כתובה הוא דלא בעי' הא גיטא בעי' ע"כ. וקשה הא מפורש כאן דרשב"ל מוקי למתני' בקדשה ע"ת וכנסה סתם כרב וסובר בקדשה סתם וכנסה סתם יש לה כתובה. ונראה שגם רש"י סובר כן אליבא דרב וכמ"ש הרא"ש בשמו. ועיין בא"ע סי' ל"ט סעיף ה' בש"ע ומפרשיו. ומאי דמייתי תוס' ראיה מדגרסי' שם האשה שנדרה בנזיר ושמע בעלה ולא הפר לה ר"מ ור"י אומרים היא נתנה אצבע וכו' ואם אמר אי אפשי באשה נדרנית תצא שלא בכתובה י"ל דשאני התם שנדרה כשהיא תחתיו דאו ודאי קפיד הבעל שרוצה שתהיה מוראו עליה ולא תדור תחתיו אבל בשנדרה מעיקרא קודם האירוסין כיון דקדשה וכנסה סתם אמרי' ודאי לא קפיד באשה נדרנית. וכעין זה כתב הרא"ש בפרקין לענין נדרים שאין בהן עינוי נפש ע"ש. מיהו מהא דאר"י בסמוך וצריכה ממנו גט אפי' קדשה ע"ת וכנסה סתם. נראה דכרב ס"ל וה"ק אע"ג דאוקימנא למתני' בשקדשה וכנסה סתם אפ"ה בקדשה ע"ת וכנסה סתם צריכה הימנו גט. ובפ"ב דקידושין הגירסא אר"ח בשם ר"י וצריכה ממנו גט אפי' קדשה ע"ת וכנסה ע"ת:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Ketubot 7:7:5:1
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Ketubot 7:7:5:1](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Ketubot/r/7:7:5:1)

**אבל במומין שבגלוי וכו' ואין במתנה וכו'.** וקשה מנ"ל דבמתנה יכול לטעון אף במומין שבגלוי דלמא כיון דראה ודאי מחל ולא התנה רק אמומין שבסתר שלא ראה אותן וכן בגין דלא שייך תנאו בדבר שנראה לכל שאין הדבר ההוא כפי תנאו טפי אית לן למימר שלא התנה רק לשחק בה:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Ketubot 7:7:5:2
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Ketubot 7:7:5:2](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Ketubot/r/7:7:5:2)

**תני שומא שיש לה שיער וכו'.** מדברי הרמב"ם פ"ז מה"א ופ"ח מה' ביאת המקדש מבואר דשומא לא הוי מום אלא בעור הפנים והקשה הכ"מ דלא משמע כן בבבלי והרב בלח"מ מפרש לדברי הש"ס בבלי ע"ש. ולא ידעתי איך לפרש דברי הברייתא השנוייה כאן דמפורשת שלא כדברי הרמב"ם וצ"ע:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Ketubot 7:7:5:3
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Ketubot 7:7:5:3](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Ketubot/r/7:7:5:3)

**אשה קרחה וכו'.** לפי מאי דמסיק דהוה מום קשה למה השמיטו הפוסקים דין זה וגם הא דמסיק בסמוך דזקן הוי מום באשה ודוחק לומר דכ"ש הוא משומא שיש בו שיער וצ"ע:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Ketubot 7:7:5:4
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Ketubot 7:7:5:4](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Ketubot/r/7:7:5:4)

**ולא תנינן יותר עליהן באיש דדין.** וקשה הא מתני' היא בבכורות פ' אלו מומין דדין שוכבין כשל אשה ה"ז מומין בכהן וצ"ע:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Ketubot 7:7:5:5
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Ketubot 7:7:5:5](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Ketubot/r/7:7:5:5)

הדרן עלך פרק המדיר