## Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Nedarim Chapter 10

###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Nedarim 10:1:2:1
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Nedarim 10:1:2:1](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Nedarim/r/10:1:2:1)

**ונדריה עליה לרבות את הנדרים שבא בידה מבית אביה.** בבבלי דף ע"א גרסי' מנלן דארוס אחרון מיפר נדרים שנראו לארוס ראשון אמר שמואל ואם היו תהיה לאיש ונדריה עליה נדרים שהיו עליה כבר. וא"ת הא איצטרך עליה לנדרים שבאו בידה מבית אביה שאביה ובעלה מפירין אותן וי"ל דדייק ליה לשמואל מדכתיב ואם היו תהיה דמשמע הויות הרבה לעולם אביה ובעלה האחרון מפירין כל נדריה שהיו עליה כבר וכן מפורש לקמן בפרקין. אך קשה א"כ מאי פריך התם בבבלי לשמואל ואימא ה"מ שלא נראו לארוס ראשון אבל נראו לארוס ראשון לא מצי מיפר ומשני עליה קרא יתירא הוא. ש"מ דלאו מכפילות דהיו תהיה קדריש שמואל. ופליג אירושלמי בתרתי דיליף הארוס מיפר בקודמין מדכתיב ואם היו תהיה וכו' אשר אסרה דמשמע לשעבר וכמ"ש הרא"ש שם א"נ קסבר שמואל דל"צ קרא דדוקא בעל מיעטו קרא שאין מיפר בקודמין שאין לאב חלק בו משא"כ בארוס וכמ"ש הר"ן דף ס"ח ע"א בד"ה מוקי לה וכו'. ואם היו תהיה איצטרך ליה לכדרבה דמקשי' קודמי הוי' שניי' להוי'. ראשונה כמפורש שם דף ע'. וניחא לפ"ז דלא פריך שם דף ס"ח לתדר"י דיליף מבין איש לאשתו וגו' שאביה ובעלה מפירין נדריה עליה למה לי כדפריך בסמוך לר' לעזר דאיצטרך ליה לכדשמואל. אך תירוצו של הרא"ש תימא שהרי גם בנדרה בית אביה ובי' אישה כתיב אשר אסרה והני ודאי לאו בקודמין איירי. גם מדברי הר"ן והרא"ש דף ס"ז ע"ב בד"ה ומיניה וכו' משמע הא דאין ארוס מיפר בקודמין מעליה יליף ליה. גם מדקשיא ליה להר"ן דף ס"ח ע"א בד"ה מוקי ליה וכו' לתדר"י מנ"ל שהארוס מיפר בקודמין משמע לרבה ניחא דיליף מעליה ע"ש. וקשה הא דקאמר עליה קרא יתירא הוא. גם עיקר קושיתו של הר"ן לתדר"י תמיהא לי דאע"ג דמוקים קרא דאם היו תהיה לאיש לכדרבה מכל מקום עיקר קרא בארוס איירי ואייתר עליה ללמד שמיפר בקודמין וצ"ע:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Nedarim 10:1:3:1
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Nedarim 10:1:3:1](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Nedarim/r/10:1:3:1)

**תני בשם ר"ל אם היו וכו' בבוגרת הכתוב מדבר.** וקשה לפ"ז מאי פריך בבבלי דף ס"ח ולתדר"י אם היו תהיה לאיש מאי עביד ליה לישני דאיצטרך לכדר' לעזר וי"ל דהבבלי לשיטתו דבדף ע"ג מוקי אביי לטעמיה דר"א משום דכל הנודרת על דעת בעלה נודרת ולאו מקרא יליף ליה. אך קשה דלקמן בפרקין משמע דר"א מסברא קאמר דבוגרת הארוס מיפר לה דאמרי התם מיסבר סבר ר"א במזונות הדבר תלוי וכו' וי"ל:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Nedarim 10:1:3:2
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Nedarim 10:1:3:2](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Nedarim/r/10:1:3:2)

**קשיא על דר' לעזר.** בקונט' הגהתי וקשיא על דרבנן. דליכא לפרושי דקשיא לר"ל למה לי קרא הא סברא הוא שהבעל מיפר בבגר דכיון שבגרה כבר יצאה מרשותו דודאי צריך קרא דסד"א כיון שלא נכנסה עדיין לרשות הבעל אף הוא לא יפר:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Nedarim 10:1:3:3
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Nedarim 10:1:3:3](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Nedarim/r/10:1:3:3)

**יתומה שמת אביה מי מיפר לה הבעל מיפר.** כתב הרשב"א בתשו' סימן תקס"ז ואם נתארסה ואין לה אב אין הארוס יכול להפר. ומביאו בש"ע סימן רל"ד ס"ה ותימא הרי מפורש כאן שהארוס מיפר נדרי יתומה. ומ"ש הש"ך שם דלעול' אין הארוס מיפר אלא בשותפות ואפי' מת האב אחר שנתארס' דינא הכי כדלקמן ס"ט ע"כ דברי תימא הם מאי אפילו דקאמר דודאי כשמת האב לאחר שנתארסה גרע שכבר נראו לאב ועוד אפילו בנדרים שנדרה לאחר מיתת האב כל שנתארסה בחיי האב אין הבעל יכול להפר לבדו כיון שבשעת אירוסין לא היה ראוי להפר בלא שותפות דבעל אבל אם מת האב קודם אירוסין מיד כשנתארסה נכנסה לרשות הבעל להפר נדריה ולפ"ז אין שום ראיה מהא דאמרי' בבבלי דף ס"ח ע"ב שאין הבעל מיפר אלא בשותפו' היינו בשכבר היה ביניהם שותפות וכן משמע שם בברייתא וצ"ע:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Nedarim 10:1:3:4
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Nedarim 10:1:3:4](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Nedarim/r/10:1:3:4)

**וקשיא על דרבנן.** בקונט' הגהתי. אך קשה הא איצטרך ואם בית אשה נדרה ללמד שאין הבעל מיפר בקודמין וי"ל לפי מאי דמסיק קסבר ר"א דבשקידשה כשהיא בוגרת הבעל מיפר נדרים שהיו עליה כבר א"כ כ"ש נשואה דכבר יצאה מרשות האב ונכנסה לרשות הבעל. אך לפמ"ש בקונט' בד"ה מה מקיים ר"ל וכו' קשיא. וא"ת מאי קשיא ליה לר"ל הא איצטרך קרא בנשואה דאפילו בנערה הבעל לחוד מצי מיפר דבארוסה דוקא בוגרת יכול להפר ולא נערה וי"ל זיל בתר טעמא למה הארו' מיפר בבוגרת משום שיצאה מרשות האב כ"ש בנערה ונשוא' וכמ"ש:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Nedarim 10:1:3:5
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Nedarim 10:1:3:5](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Nedarim/r/10:1:3:5)

**אית ליה כולה מתמן.** כתב הר"ן דף ס"ח לתדר"י דיליף מן בין איש לאשתו וכו' שאביה ובעלה מפירין נדריה מנ"ל שאינו מיפר אלא דברי' שבינו לבינה ואפשר דתרתי שמע מיניה. ותימא למה כתב בדרך אפשר הלא מפורש בסוגיין דר"ל דס"ל כתדר"י אית ליה דתרתי שמעי' מיניה. ונראה דחד' דריש ממשמעות' ואידך מיתור' וכמ"ש בקונט' ועיין בר"ן דף ס"ח:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Nedarim 10:1:4:1
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Nedarim 10:1:4:1](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Nedarim/r/10:1:4:1)

**לא על הדא אתאמרית וכו'.** בבבלי משני כי איצטרך ליה בשהפר א' וקיים א' וחזר המקיי' ונשאל על הקמתו וכו' ע"ש. ולא ניחא ליה לשנויי כדשנינן כאן. דגירסת הבבלי אבל דברי ב"ה אין יכול להפר. א"כ אפילו בלא הקמה דבעל אינו יכול להפר וה"ל משנה שאינה צריכה. ולא ניחא ליה לש"ס למוקמי סתם מתני' כב"ש:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Nedarim 10:1:5:1
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Nedarim 10:1:5:1](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Nedarim/r/10:1:5:1)

**פשיטא הדא מילתא וכו'.** בבבלי מיבעי' ליה אם היפר הבעל ולא האב אי לוקה ופשיט דאינו לוקה מדקאמרי ב"ה דהאב מיקלש קליש ה"ה בארוס ע"ש. וקשה מאי מדמי ארוס לאב שאני אב דאם מת הבעל מתרוקן לו הרשות וי"ל קסבר הבבלי כיון דאם לא מת סופה להנשא ומתבטל רשות האב לגמרי א"כ רשות שניהן שוה:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Nedarim 10:1:5:2
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Nedarim 10:1:5:2](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Nedarim/r/10:1:5:2)

**מיתה כהפרה היא.** בקונט' הגהתי מיתה כהקמה היא. וא"ת הא תנן לקמן אביה ובעלה האחרון מפירין נדריה ואס"ד מיתה כהקמה דמי ארוס אחרון מי מצי מיפר נדרים דאוקים ראשון וי"ל דאיכא לחלק ביי מיתה לגירושין ודוחק. ועיי' בבבלי דף ע"ב:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Nedarim 10:1:5:3
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Nedarim 10:1:5:3](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Nedarim/r/10:1:5:3)

**מתני' אמרה כן אביה וכו'.** וקשה מנ"ל דמתני' איירי בשהפר האב ואח"כ נתגרשה דלמא בשלא הפר איירי מתני' אבל בהפר האב דמיקלש קליש לנדרה אין בהנשאר כח להוריש לארוס האחרון. ודוחק לומר דאתיא כמ"ד בסמוך יש מיתה בהפרה והאב מיגז גייז א"כ לעולם יכול להוריש האחרון וי"ל אע"ג דאיקלש לנדרא כיון דהארוס האחרון כרעיה דהראשון הוא מצי להפר ועיין בר"ן ורא"ש דף ע"א:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Nedarim 10:2:2:1
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Nedarim 10:2:2:1](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Nedarim/r/10:2:2:1)

**הוון בעי מימר בשלא הפר האב וכו'.** עיי' בקונט'. וא"ת כשהארוס מיפר חלקו מאי נתרוקן רשות לבעל דקאמר וי"ל דה"ק אף שמת האב לא נתבטל רשותו וא"ת ק"ו הוא למה בשלא היפר האב לא נתרוקן רשות לבעל כ"ש כשהפר האב דאיקלש נדרא וי"ל קסברי האב מיגז גייז וכיון דכבר נתבטל המחצ' אמרי' נתרוקן רשות לבעל:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Nedarim 10:2:2:2
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Nedarim 10:2:2:2](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Nedarim/r/10:2:2:2)

**הדא אמרה אפילו לא היפר האב וכו'.** עיי' בקונט'. וא"ת דלמא לכך צריך הבעל להפר עד שלא תכנס לרשותו שאין הבעל מיפר בקודמין דכתיב ואם בית אישה נדרה וי"ל דלא מוקמי' קרא אלא שאין הבעל יכול להפר לחוד בקודמין אבל הכא שכבר היפר האב אס"ד בשהפר האב ומת נתרוקן רשות לארוס כ"ש לבעל ממש:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Nedarim 10:2:3:1
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Nedarim 10:2:3:1](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Nedarim/r/10:2:3:1)

**נשמעינה מן הדא נדרה והיא ארוסה וכו'.** וא"ת שאני התם דאיכא בעל האחרון אבל להאב לחוד לא נתרוקן הרשות בשלא הפר הבעל וי"ל אס"ד שאין להאב רשות להפר לחוד ולא קרינן בה בנעוריה בית אביה אף עם בעלה האחרון לא היה לו להפר שכבר נאסרה שעה אחת. ויש ראיה לזה מהא דאמר בבבלי ר"פ בנשאל על ההקמה ע"ש בגמרא ובר"ן:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Nedarim 10:2:4:1
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Nedarim 10:2:4:1](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Nedarim/r/10:2:4:1)

**עד כדון בנדרים וכו'.** עיין בקונט'. וא"ת מנ"ל דביתומה אין הארוס מפר נדרים שנדרה עד שלא תתארס דהא הארוס מיפר בקודמין וי"ל ע"כ לומר שאינו יכול להפר דלא עדיף ארוס מבעל ממש שאינו יכול להפר בקודמין כדכתיב ואם בית אישה נדרה אלא בשותפתי' דאב קזכה בהן וכיון שמת האב ודאי דאין הארוס יכול להפר. ואפשר לקיים הגי' שלפנינו דה"ק דוקא נדרים שנדרה משנתארסה שלא היו ראוין לאדם אחד להפר אותן אבל נדר' עד שלא נתארסה שאלו נדרים מעיקרא היו ראיי' לאדם אחד להפירן אף עכשיו חוזרין להתירן ור' יוסי כיון שכבר נראו לאב ולארוס להפר אין לחלק ודוחק וגירסתי שבקונט' נראה עיקר:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Nedarim 10:3:2:1
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Nedarim 10:3:2:1](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Nedarim/r/10:3:2:1)

**היו תהיה אפי' מאה הויות.** וא"ת מנ"ל לר"א הא שאביה ובעלה האחרון מפירין נדריה דהא מוקי לקרא ואם היו תהיה לרבות בוגרת וי"ל דרבוי הויו' יליף מהיו לחוד וכמ"ש בקונט' ותהי' לרבות בוגרת. וכה"ג מצינו בב"מ פ"ב דדרשי' מהשב אפי' מאה פעמים ותשיבם לרבות אפי' השבה דלאו מעליותא כגון לגינתו ולתורבתו ועיי' בתי"ט שם משנה ט'. ובבבלי בפרקין דף ע"א גרסי' מנ"ל דארוס אחרון מיפר נדרים שנראו לארוס ראשון אמר שמואל א"ק ונדריה עליה האי עליה קרא יתירא הוא למדרש נדרים שהיו עליה כבר. וקשה ל"ל עליה תיפוק ליה מדכתיב היו וכדדרשינן כאן והאי דרשא רווחת היא בכולא תלמודא וא"ל דאיצטרך עליה דמיפר אפי' נדרים שנראו לארוס ראשון דודאי לנדרים שלא נראו לארוס ראשון לא צריכין קרא מ"ש ראשון משני וצ"ע:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Nedarim 10:4:1:1
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Nedarim 10:4:1:1](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Nedarim/r/10:4:1:1)

**עד שלא היתה בתו יוצאת מאצלו.** מדנקט האי לישנא ולא תנן עד שלא תינשא משמע דברשות הדבר תלוי ואע"פ שלא נישאת הבעל לחוד מיפר. וזה סייעתא גדולה לדעת האומרים שמסורה לשלוחי הבעל ככנוס' היא אף להפרת נדרים וכמ"ש הב"י בי"ד סימן רל"ד. ועיין בתי"ט. וכן משמע לשון המשנה בסיפ' וחכ"א אין הבעל מיפר עד שתיכנס לרשותו. מיהו בירושלמי בכתובות דף י"ז ע"ב מפורש דאין מסירה ככניסה להפרת נדרים. ועמ"ש שם בתוס'. בד"ה ר"ל וכו'. ונראה שע"ז סמך הטי"ד שם וכתב דמסירה לאו ככניסה. ודלא כמ"ש הב"י שם ע"ש:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Nedarim 10:4:1:2
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Nedarim 10:4:1:2](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Nedarim/r/10:4:1:2)

**וכן הבעל עד שלא וכו'.** עיין בקונט'. וקשה מנ"ל שאין הבעל מיפר בקודמין שכבר היפ' האב ואי משום דכתיב ואם בית אישה נדרה דלמא קרא לא איירי אלא בנדרים שלא הפר האב שאין הבעל יכול להפר אחר הנישואין שאז אין האב יכול להפר אבל נדרים שכבר היפר האב בעודה ארוסה יכול הבעל להפר חלקו אפי' לאחר הנישואין וכן הדעת נותנת שהרי עלוי עלי' הבעל בנישואין שנדרים שנודרת אחר הנישואין מיפר לבדו. וטפי קשיא קושיא זו אהא דאמרי' בבבלי בר"פ דף ס"ז ע"ב אימא אם בית אשה נדרה שאין הבעל מיפר בקודמין ומשני ימיני' ארוס מיפר בקודמין אלא לאו משום שותפתי' דאב ופי' הרא"ש תיקשי לך ארוס מיפר בקודמין ובעל אינו מיפר בתמי' וכו' ע"ש. ומאי קושיא הא חזינן דעדיף הארוס לענין שותפות האב דמיפר בקודמין וכשנשאה אף שכבר הפר האב אין הבעל יכול להפר אפילו חלקו ויש לחלק וצ"ע:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Nedarim 10:4:2:1
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Nedarim 10:4:2:1](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Nedarim/r/10:4:2:1)

**קידש אשה ע"מ לזון וכו'.** וא"ת אם כן אם פרנס לה אחר יהא מיפר נדריה וזה לא שמענו מעולם וי"ל דה"ק ר"א היא נודרת ע"ד אביה וע"ד בעלה מיהו אינה סומכת דעתה אלא על זה שזן אותה יהיה אביה או בעלה ועיין בר"ן דף ע"ג ע"ב:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Nedarim 10:4:2:2
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Nedarim 10:4:2:2](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Nedarim/r/10:4:2:2)

**דברי חכמים אריב"א וכו'.** וקשה הא מתני' היא וחכ"א אין הבעל מיפר וכו' וי"ל דסד"א חכמים מוסיפים על דר"א דלאו במזונות לחוד תליא מילתא אלא אף בכניסת רשות ונפקא מיניה אם אביה זן אותה לאחר הנישואין אין הבעל יכול להפר לבדו קמ"ל דטעמא דחכמים שאין הדבר תלוי כלל במזונות ונכון הוא:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Nedarim 10:5:2:1
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Nedarim 10:5:2:1](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Nedarim/r/10:5:2:1)

**ע"ד דר"ע מי מיפר לה.** כתב הר"ן דף ע"ה ע"א בד"ה כשם וכו' ומסתפקא לי כיון דיבם לא מצי מיפר אב במקום יבם מן האירוסין אי מצי מיפר אי לא ולא ידענא אכרעותא וכו' מיהו נ"ל דנדרים שנדרה בבית אביה או בעודה ארוסה מצי מיפר לה וכו' מיהו נדרים שנדרה ברשות יבם אכתי מספקא לי וכו' ע"ש. ותמיהא לי שפשיט מדנפשיה ולא ראה שספיקו בעיא דלא איפשיטא בסוגיין. גם הראיה שהביא הר"ן מדב"ש ע"ש. לא ברירא לן דהשתא דקיי"ל שהארוס האחרון מיפר נדרים שנראו לראשון וביבם ספיקא הוא איך יפר האב לבדו ולא דמיא להא דב"ש. וגדולה מזו אני תמה ממ"ש הרמב"ם פי"א היתה יבמתו נערה מאורס' לאחיו ואביה קיים אין היבם ואביה מפירי' נדריה כאחת אלא האב לבדו מיפר כל שתדור ואפילו עשה בה היבם מאמר אינה כנער' המאורסה ע"כ. ובלי ספק שלא זכר הר"ן דברי הרמב"ם אך גם על הרמב"ם קשה מסוגיין דמיבעי' לן הך מילתא. ואפשר דהרמב"ם לא קאמר אלא בשלא עשה בה מאמר אבל משעשה מאמר מודה שאין האב מיפר. אך בדברי הטור סימן רל"ד מפורש בהיפך שכתב ואפילו יש לה יבם שזקוקה לו ועשה בה מאמר מיפר האב לבדו וצ"ע:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Nedarim 10:5:2:2
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Nedarim 10:5:2:2](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Nedarim/r/10:5:2:2)

**אפילו אשם תלוי אין לה וכו'.** וקשה הא רישא דברייתא ימים שבינתיים בעלה זכאי במציאתה ובהפרת נדריה כללו של דבר ה"ה כאשתו לכל דבר דר"י רמ"א בעילתה תלוי משמע דאף הפרת נדריה תלוי' וי"ל:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Nedarim 10:6:2:1
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Nedarim 10:6:2:1](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Nedarim/r/10:6:2:1)

**משנכנסה לרשותך.** בבבלי גרסי' משבאת לרשותו. וכתב הר"ן היינו משקדשה והיינו לישנא משבאת דאלו נשואין בלשון כניס' מדכר להו תנא כדתנן עד שתכנס לרשותו ע"כ ומסוגיין מבואר בהיפך דאף קידושין בלשון כניס' מדכר ליה:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Nedarim 10:6:2:2
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Nedarim 10:6:2:2](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Nedarim/r/10:6:2:2)

**אמר לו אבל.** בתוספתא הגירסא א"ל אבל אלו היית בימי ר"א בן ערך והשבות תשובה זו. וגירסא נכונה היא דא"ל כיון דס"ל לר"א בן ערך דמאמר קונה קנין גמור ודאי דדינה כנערה מאורסה. וגירס' שלפנינו אי אפשר לקיימה דבירושלמי פ' ב' דיבמות (דף ה') גרסי ר"א בן ערך אומר המאמר קונה קנין גמור ביבמה מ"ע דר"א ולקחה לו לאשה הרי היא כקידושי אשה. וא"ת אי ס"ל לר"י מאמר קונה קנין גמור א"כ אפי' בשני יבמיך נמי וי"ל כדמשני בבבל מי איכא מידי דכי אתי אחוהי אסר עליה בביאה או בגיטא ומופר:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Nedarim 10:7:2:1
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Nedarim 10:7:2:1](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Nedarim/r/10:7:2:1)

**והרי המקוה יוכיח.** וקשה שאני מקוה שאינו מטהרתו למפרע שכל טהרו' שנגע בהם עד שלא טבל בטומאתן הן לכך אינו בדין שתטהר על העתיד משא"כ בהפרת נדר שעוקר הנדר מעיקרו כאלו לא היה נדר כלל וי"ל אף הבעל אינו מפר אלא מכאן ולהבא כמ"ש הרא"ש בפרקין בפסקיו והר"ן דף ע"ה ע"א בד"ה דאתפי' וכו' ע"ש. והרמב"ם כתב פי"ג מה"נ שאין האב והבעל מתיר כמו החכם אלא עוקר הנדר מתחלתו ומפירו ע"כ. לפ"ז הדרא קושיא לדוכתא דאיכא למפרך איוכיח שאמרו ממקוה וע"ק דבבבלי שם גרסי' איבעי' להו לר"א מיחל חלין ובטלין א"ד לא חלין כלל מאי נ"מ כגון דאתפיס אחרינא בהדין נידרא אי אמרת חלין הויא תפיסותא ואי לא חליו ליכא ממשא ואס"ד שהבעל והאב עוקר הנדר מעיקרו השתא אי כבר נדרה ותפיס אחרינא בנדרה כשהפר האב נתבטל השני כ"ש כשהפר האב קודם חלות הנדר. ואף לפמ"ש הלח"מ שם שהרמב"ם סובר שלענין זה הבעל מיגז גייז שאינו עיקר אלא מה שתלוי באשה אבל מה שתפס אחרינא בנדרה אינו עוקר ע"ש. מ"מ כיון שבהפר' עוקר הנדר ודאי דלא מהני תפיסתו דאחרינא. גם לדעת הרמב"ם קשי' קושית הר"ן שם בד"ה הא כדאיתא וכו' ומה שתי' הכ"מ שם אינו נוח לי שלשון הרמב"ם לא משמע כדבריו. ועוד אס"ד דסובר דהבעל מכאן ולהבא הוא מיפר לא ה"ל לפרש הא דאמרו פ"ד דנזיר בעל מיגז גייז היינו שאינו עוקר אלא מה שתלוי באשה לבד וכמ"ש הלח"מ שם אלא ה"ל לפרושי כפשט' דמיגז גייז מכאן ולהבא וצ"ע:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Nedarim 10:8:2:1
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Nedarim 10:8:2:1](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Nedarim/r/10:8:2:1)

**נשתתק וחזר לדיבורו וכו'.** תמהני שלא ראיתי בהפוסקים דין זה דנ"מ טובא לרבנן דקיי"ל כוותייהו:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Nedarim 10:8:4:1
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Nedarim 10:8:4:1](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Nedarim/r/10:8:4:1)

**תיפתר ד"ה בתחלת ליל שבת.** קצת קשה למה דחק להעמידה ברגע ראשונה דלילי שבת לוקמי בששמע בע"ש וכלין כ"ד שעות בשבת. ואם נאמר דאמתני' קאי נדר' בליל שבת היינו בתחלת ליל שבת קשיא סיפא דתנן נדרה עם חשכה וכו' דודאי כרבנן אתיא ולא כריב"י:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Nedarim 10:8:5:1
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Nedarim 10:8:5:1](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Nedarim/r/10:8:5:1)

**והזקן אומר אין כאן נדר.** כתב הר"ן ריש דף ע"ח וז"ל ובירושלמי משמע דחכם נמי מצי קאמר אין כאן נדר ע"כ וקשה מלשונו משמע דאף הבעל יכול לומר כן ומסוגיין משמע דדוקא החכם מצי למימר כן אבל לא הבעל וכן מפורש ברמב"ם ריש פי"ג מה"נ וכן מסתבר דהחכם העוקר הנדר מעיקרו יכול לומר אין כאן נדר מעולם אבל הבעל שמיפר מכאן ולהבא לא שייך לומר אין כאן נדר וצ"ע:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Nedarim 10:8:6:1
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Nedarim 10:8:6:1](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Nedarim/r/10:8:6:1)

**היך עבידא נדרה וכו'.** עיי' בקונט'. מיהו קשה מאי קשיא ליה היך עבידא הא איכא לפרושי כפשטא אם יוכל לשאול על הקמתו ולהפר אח"כ. לכך נראה דל"ג היך עבידא א"נ שינוייא הוא וה"ק איך אפשר שישאל על ההיקם שאין הפרה אחר הקמה. מיהו בבבלי דף ס"ט מפורש א"ר יוחנן נשאלין על ההקם ואין נשאלין על ההפר. לכך נראה דל"ג ליה. וכ"מ מדברי הרשב"א והרא"ש והר"ן שהעתיקו דברי הירושלמי בסמוך נדרה האשה וכו' ולא העתיקו דברי ר' יוחנן ש"מ דמילתא באנפי נפשא היא. והר"ן כתב בדף ס"ט דמיבעי' ליה לרבא אם יש שאלה בהפרה דאיתקושא אתקוש וכו' ובדף פ"ו ע"ב כתב דלאו לכל מילי איתקוש וצ"ע וי"ל:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Nedarim 10:8:6:2
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Nedarim 10:8:6:2](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Nedarim/r/10:8:6:2)

**נדרי עצמו הן.** מכאן ראיה מבוררת לפירושי לעיל פ' השותפין וע"ש בתו' בד"ה אינו נשאל לזקן וכו'. ומן התימא על הכ"מ שתמה על הריב"ש מה ענין נדרי עצמו לכאן כיון שהוא עצמו לא נדר אע"פ שנהנה בהתרתו לא מיקרי נדרי עצמו ע"ש הרי מבואר כאן בהיפך. דע"כ לא פליגי ת"ק ור"י אלא בנדרים שבינה לבין אחרים אבל בנדרים שבינה לבינו שנהנה בהתרתו לכ"ע אסור וכל המפרשי' הרשב"א והרא"ש והר"ן מביאים דברי הירושלמי הזה להלכה ובסמוך לו הביאו סוגיא דהשותפין וצ"ע ועמ"ש בתוס' בסמוך:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Nedarim 10:8:6:3
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Nedarim 10:8:6:3](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Nedarim/r/10:8:6:3)

**ר"ח תני לה בשם חכמים.** כתב הרשב"א פ' אלו נדרים בשם הרמב"ן הלכתא כר' יודה דהא ר"ת תני לה בשם חכמים וכ"כ הרא"ש בפסקיו. וקשה דמשמע מדבריהם דפשיטא ליה דסמכי' אהא דר"ת. וקשה כיון דמספקא ליה לירושלמי אי סמכי' אהא דר"ת איך פשיטא ליה להרמב"ן. וא"ל דה"ק ספק נדרים להחמיר וסמכינן אדר"ת לחומרא. אף שאין זה במשמע לשונם שבקיה דאיהו דחיק ומוקי אנפשי'. אך קשה הא חומרא דאתי לידי קולא היא שהנדרים חלים על דבר מצוה ואי ס"ד שאין הבעל הזקן יכול להתיר עוברת על המצוה ויש ליישב כיון דגוף ההיתר ספיקא דאורייתא אזלינן לחומרא ודוחק ומ"ש הרשב"א דבבבלי דף ח' פליג אירושלמי ע"ש ובר"ן שם נ"ל דהאי דרבינא איירי ביום שמעו אלא שרצה להתירו מטעם חכם ונ"מ שאם עברה על נדרה פטורה משא"כ בבעל שמיפר מכאן ולהבא כמ"ש הרמב"ם פי"ב אבל בירושלמי איירי שהקים או שלא הפר ביום שמעו הלכך מספקא ליה אי הוה כנדרי עצמו. ובזה י"ל מה שהקשיתי בסמוך בד"ה נדרי עצמו וכו'. עוד אני תמה על הרא"ש שכתב בפ"ק דמכלתין דברי הרא"מ בסתם דהלכה כרבנן דאדם מתיר נדרי אשתו ובפ' בתרא דמכלתין כתב דברי הרמב"ן בסתם דהלכה כר' יהודה שאין אדם מתיר נדרי אשתו. עוד כתב הרא"ש פ' הדר אם בני ביתו של תלמיד צריכים הוראה ושאלו לו איכא לספוקי אי שרי וכו' והדעת נוטה לאיסור ע"כ. ותימא למה לא פשט מסוגיא דפ"ק דמכלתין דף ח' דאמר ש"מ מדרבינא דתלמיד אסור למשרי נדרא במקום רבו. אע"ג דנדר דדביתהו הוי אפ"ה אסור ואין לומר דהתרת נדרים חמירי דא"כ מאי צריך להוכיח מהכא הא הלכה רווחת בישראל דתלמיד אסור להורות הלכה בפני רבו. ודוחק לומר דקמ"ל אפי' להתיר נדרים לבני ביתו. שאין לשון הש"ס סובל פירוש זה וצ"ע רב כל הני מילי דאמרן:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Nedarim 10:8:8:1
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Nedarim 10:8:8:1](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Nedarim/r/10:8:8:1)

**אין נשאלין נדרים אלא מעומד וכו'.** כתכ הש"ך סי' רכ"ח ס"ק ט' דהירושלמי איירי בפתח הוא דצריך מיושב ומעוטף אבל בחרטה מתירין מעומד ועכשיו שמתירין הכל ע"י פתח צריך להיות מיושב ע"כ ותימא דהא מסקינן בסוף פרקין דאפילו בנדרים הקלים הניתרי' בחרטה צריך עיטוף מיהת ומיושב נמי צריך גם סותר דברי עצמו שכתב בסי' רמ"ו ס"ק י"א דהא דאמרי' בירוש' דשואלין הלכות מעומד היינו בזמן הבית ע"ש א"כ איך יליף מן הירושלמי הזה דמתירין נדרים מיושב. גם מ"ש דאינו אלא בזמן הבית ליתא דהא אמרי' בסוף פרקין ריב"ל התיר בפלונס ובריש פ' בתרא אמרי' ר' יוסי הוה מתעטף ויתיב ליה והנך לבתר חרבן הבית היו וצ"ע:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Nedarim 10:8:8:2
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Nedarim 10:8:8:2](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Nedarim/r/10:8:8:2)

הדרן עלך פרק נערה מאורסה