## Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Nedarim Chapter 6

###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Nedarim 6:1:1:1
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Nedarim 6:1:1:1](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Nedarim/r/6:1:1:1)

**הגודר מן המבושל מותר בצלי ובשלוק.** כתב הר"ן שאינו בכלל מבושל שלוק בשיל ולא בשיל דנהי דשלוק נמי משמע מבושל יותר מדאי כדאמר פ' כל הבשר הכבד אוסרת ואינה נאסרת שלקה אוסר' ונאסרת שלוק דהכא בשיל ולא בשיל דבנדרים הולכין אחר לשון בני אדם ע"כ. וקשה א"כ מאי פריך הירושלמי ממתני' דנזיר דלמא שלוק דהתם היינו שבשיל יותר מדאי וה"ל בכלל בישול אבל שלוק דהכא דהוא בשיל ולא בשיל אינו בכלל בישול וי"ל דסובר הירושלמי דאין לחלק בלשון המשנה דודאי בשניהם פירוש מלת שלוק שוה ולכך לא מייתי הר"ן ראי' ממתני' דנזיר. אך קשה דבירושלמי פ"י דתרומו' גרסי' אמתני' דתנן התם כל הנכבשין זה עם זה מותרין א"ר יוחנן לית כאן נכבשין אלא שלוקין דכבוש כרותח הוא. ש"מ דאף בלשון המשנה איכא שלוק דבשיל ולא בשיל דמה שמגיה ר"י מתני' דכל השלוקין שנינו ודאי בדלא בשיל כל צרכו דאי ביותר מדאי איירי כ"ש דקשיא טפי מכבוש. והר"ש כתב פ"י דתרומו' דהירושלמי פליג אהבבלי. והדבר דחוק דפליגי בכוונת הלשון ועוד איך נאמר דפליג אברייתא. לכך נ"ל דלשון משנה לחוד ולשון הברייתא לחוד. ולפמ"ש הרשב"א בחי' בחולין שם דיש גורסי' שלוקה אוסר' ואינה נאסרת לק"מ. והתוי"ט כתב פ"י דתרומות דלפי מאי דמשמע בחולין שלוקה היינו בשיל טפי משניות דתרומות קיימי בקושי' ע"ש נראה דלק"מ דהבבלי סובר דתרי מיני שלוק נינהו בשיל טפי ובשיל ולא בשיל וכמ"ש הר"ן. ותימא על התוי"ט שלא הביא מתני' דהכא. מיהו הרא"ש פי' מותר בצלי ובשלוק שלוק זה שנתבשל יותר מסתם בשול כדאיתא פ' כל הבשר ע"כ. ותימא הא בירוש' מפורש דאינו כן דא"כ מאי פריך ממתני דנזיר וכמ"ש. ועיין בחי' רשב"א בפרקין:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Nedarim 6:1:2:1
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Nedarim 6:1:2:1](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Nedarim/r/6:1:2:1)

**וקרייא שהצלי קרוי מבושל.** אף בלשון המשנה הצלי קרוי מבושל דתנן בפ' כל הבשר הלב קורעו לאחר בישולו ופירש בבבלי פ' כיצד צולין דהיינו לאחר צלייתו:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Nedarim 6:1:2:2
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Nedarim 6:1:2:2](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Nedarim/r/6:1:2:2)

**מה נפיק מן ביניהון.** וקשה הא איכא בינייהו הנודר מן המבושל לרבי יוחנן מותר בצלי ולרבי יאשיה אסור וי"ל דרוצה למצוא נפקותא שיהא רבי יאשיה לקולא ורבי יוחנן לחומרא:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Nedarim 6:1:2:3
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Nedarim 6:1:2:3](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Nedarim/r/6:1:2:3)

**ע"ד דר' יאשיה מותר.** בכאן נראה ראיה לדעת הפוסקים שאין לומר בתפלה את יום שמיני חג העצרת הזה. דשמיני לא איקרי' חג ללשון התורה. מיהו י"ל חג סתמא לא מיקרי אלא שבעה ימי סוכות אבל שמיני חג העצרת מיקרי. הארנתי בזה בחי' מס' חגיגה והעליתי כדעת הפוסקים לומר שמיני עצרת החג הזה וע"ש ותמצא נחת:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Nedarim 6:1:2:4
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Nedarim 6:1:2:4](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Nedarim/r/6:1:2:4)

**אף ר"י מודה שאסור.** קצת קשה מאי דוחקיה לומר כן לכך נראה דבא לשנויי דלא תיקשי מתני' לרבי יאשיה דמודה דאזלינן בתר לשון בני אדם והא דקאמר דאזלינן בתר לשון תורה היינו בדבר המסופק בלשון בני אדם דמקצתו קורין כך ומקצתן אינן קורין אזלינן בתר לשון תורה לחומרא. וכן משמע בבבלי. מיהו הא דמוקי בסמוך מתני' דעירובין כרבי יאשיה לא משמע הכי וי"ל:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Nedarim 6:1:3:1
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Nedarim 6:1:3:1](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Nedarim/r/6:1:3:1)

**פתר לה כרבי יאשיה וכו'.** משמע לר"י בלשון חכמים כל מילי מיקרי מזון. וקשה א"כ למה לא מברכין אכל מילי בורא מיני מזונות ואין סברא לומר דלרבי יאשיה אין ה"נ דאיך יפלוג ר"י אכולהו תנאי ואמוראי דסברי דאין מברכין במ"מ אלא אחמשת מינים ולא לשתמיט שום תנא שיאמר כן דמברכין אכל מילי במ"מ. ובבבלי פ"ג דעירובין דף ל' פריך ממתני' דהתם ארב ושמואל דאמרי אין מברכין במ"מ אלא אחמשת מינין וקאמר ולא אותבינהו חדא זימנא ומשני לימא תיהוי תיובתא נמי מהא ע"ש. וקשה לפמ"ש תוס' בברכות דף ל"ו בד"ה תיובתא דרב ושמואל באורז אבל בדוחן לא הוי תיובתיה ואפשר דהלכת' כוותיה ואין מברכין עליה במ"מ ע"כ וכ"ד הרי"ף. א"כ צריך למיתיב עלייהו ממתני' דעירובין להשיב גם אדוחן. וע"ק לפמ"ש תוס' שם בעירובין בד"ה לימא וכו' מוכח דאורז ודוחן דינן שוין וחדא טעמא אית בהו למה לא מברכין במ"מ לפי שאינן נקראים מזון א"כ אין לפסוק כרב ושמואל גם בדוחן דקשי' ממתני' אתרווייהו וא"ל דסברי רב ושמואל דלא קבעי אינשי סעודתא גם אאורז ודוחן ומברייתא דברכות מוכח דקבעי אאורז אבל לא אדוחן דא"כ מאי פריך ארב ושמואל ממתני' דעירובין אע"ג דהכל מיקרי מזון מ"מ אין מברכין במ"מ אלא אחמשת מינין דקבעי סעודתא עלייהו וצ"ע. מיהו לפי מאי דמסיק בעירובין דמתני' באומר כל הזן עלי ניחא דאפשר לומר דאורז איקרי מזון אבל לא דוחן:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Nedarim 6:3:2:1
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Nedarim 6:3:2:1](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Nedarim/r/6:3:2:1)

**הוון בעיי מימר וכו'.** עמש"ל פ"ג ה"ד בתו' בד"ה היון וכו'. הרא"ש בפסקיו מייתי ראיה דמלוח לשעה מלוח הוא מהא דתנן הרי עלי כבשר מלוח. אע"ג דלא קאי הכא במסקנא נראה דלשיטתו אזיל דסובר מליחת קרבנות א"צ שהיי' במלח. ועיין בטי"ד סי' ס"ט:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Nedarim 6:3:4:1
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Nedarim 6:3:4:1](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Nedarim/r/6:3:4:1)

**לית אורחי' דבר נש וכו' והוא זבין ליה כלכיד.** הרא"ש והר"ב פי' טרית טרופה דג גדול וחותכי' אותו חתיכות ויש לו שם בפני עצמו ע"כ. ומסוגיין משמע כפי' בקונט' וכ"פ הר"ן. מיהו י"ל שהם מפרשי' דה"נ אין דרך כשאומר לו קח לי דג שיקח לו חתיכת דג. אך לכל הפירושים. קשיא לשון הש"ס דמי סגי ליה למימר לית אורחיה דבר נש מימר לחבריה זבין לי נון והוא זבין ליה טרית שאינה טרופה וכדאמר בסמוך ועוד לפ"ז איפרוך רבי יוחנן ובכמה מקומות משמע דקיי"ל כרבי יוחנן לכך נ"ל דה"ג והכא כן ר"י אמר זעירא בעי וכו' וארישא קאי דתנן דג דגים אסור בקטנים ופריך רבי זעירא שאין לשון בני אדם כן ואפ"ה אסור ומשני לית אורחא וכו' בתמי' וכי אין דרך בני אדם שאומר לשלוחו קח לי דגים והוא מביא לו דג קטן. מיהו בסמוך משמע דלאו בדרך בתמי' קאמר:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Nedarim 6:4:3:1
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Nedarim 6:4:3:1](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Nedarim/r/6:4:3:1)

**כל דבר שיש לו מתירין כגון טבל.** מדברי הבבלי פ"ה דע"ז נראה דטבל לא הוה דשיל"מ ומדברי הרמב"ם פט"ו מהמ"א נראה דסובר דטבל הוי דשיל"מ ול"נ דהא דאמרו בבבלי שם טבל מ"ט כהתירו כך איסורו כוונתו דכיון דהתירו ע"י דבר מועט ה"ל דשיל"מ משא"כ דבר שיש בו הפסד וטורח כגון הקדש ומ"ש שצריכים פדיון לא הוו דשיל"מ. ואף שהוא דוחק קצת מ"מ הרווחנו להשוו' בו התלמודיי' בטעמא דטבל אע"ג דפליגי בהקדש ומ"ש. ועיי' בתוס' בע"ז שם. והכ"מ כתב פט"ו מהמ"א דהרמב"ם סובר דנדר לא הוה דשיל"מ כיון שאין ההיתר בא ממילא ע"ש. וקשה הא כתב הרמב"ם שם דהקדש ומ"ש ה"ל דשיל"מ ע"ש. ועוד קשה הרי מפורש בדברי הרמב"ם פ"ה מה' נדרים הלכה י"ב שנדרים הן כדשיל"מ וי"ל דר"ל דמתני' איכא לדחויי ולא ה"ל להראב"ד לומר משנה שלימה היא. ומ"ש הכ"מ שם ועוד שבירוש' עצמו אמרו שם על משנה אחרת ודא מתניתא עביד לון לנדרי' כדשאל"מ וכיון שכן לא שייך למימר משנה שלימה היא ע"כ. שותה דמרן לא ידענא הלא זו היא מתני' דנדרים ועלה קאמר הירו' דמתני' בשאינו מינו איירי ועוד אדרבא אי איכא מתני' דתני דנדרים דשאל"מ ע"כ לומר דאיירי בשאינו מינו ואפשר דט"ס הוא וכוונתו אמתני' דתרומות דמייתי בסמוך דנדרים דשיל"מ הן וכהגהתי בקונט' מ"מ אין מזה שום ראיה דהתם מין במינו הוא ועוד לדידן דקיי"ל נדרים כדשיל"מ הן קשי' מתני' דהכא וע"כ לומר דאיירי באינו מינו:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Nedarim 6:4:3:2
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Nedarim 6:4:3:2](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Nedarim/r/6:4:3:2)

**וכל שאין לו מתירין וכו' מין במינו כ"ש.** בקונט' הגהתי. ובחי' רשב"א הגי' נתנו להן חכמים לשיעור מין במינו ושלא במינו בנ"ט וכ"ה בשביעית והיא הגי' הנכונה וה"פ נתנו חכמים שיעור במין במינו אבל שלא במינו בנ"ט. וברא"ש בפסקיו הגירס' בין במינו בין שלא במינו בנ"ט. וזו היא ודאי גירסא מוטעת:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Nedarim 6:4:3:3
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Nedarim 6:4:3:3](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Nedarim/r/6:4:3:3)

**אמרי אינו עוקרו וכו'.** לפי לישנא בתרא שפירשתי בקונט' י"ל מה שהקשו על הרי"ף דס"ל דדשיל"מ אינו בטל אפי' במין בשאינו מינו ממתני' דהכא דלית לה פתרי אלא במין בשאינו מינו כדמסיק בסמוך. ולפמ"ש לק"מ דשאני הכא שאין בידו לתקנו מיהו עדיין קשיא שמדבריו נראה דאפילו בכה"ג בטל ועיין בר"ן:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Nedarim 6:4:3:4
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Nedarim 6:4:3:4](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Nedarim/r/6:4:3:4)

**ותני עלה בד"א בדבר שזרעו כלה וכו'.** פשטא דברייתא משמע דאכל הנך דמתני' קאי אפילו הקדש ומעשר שני בדבר שאין זרעו כלה גידולי גידולין אסורין. אבל בירושלמי פ"ט דתרומות מפורש דמעשר אפי' בדבר שאין זרעו כלה חולין אלא שפודה אותו כשער הראשון אבל בהקדש דבר שאין זרעו כלה פודה את כל האוצר וכ"כ הר"ש. ואני תמה מהר"ב שפי' במס' תרומות פ"ק גידולי הקדש ומ"ש חולין אף בדבר שאין זרעו כלה. איך נעלם ממנו דברי הירושלמי והר"ש המפורשים. והתוי"ט לא הרגיש בזה. וגדולה מזו אני תמה מהרמב"ם שבפ"ו מה' מ"ש כתב הזורע מ"ש גידולין חולין ואפילו בדבר שאין זרעו כלה ופודה אתו בשעת זריעתו. משמע אף בדבר שזרעו כלה פודה אותו כשעת זריעתו ובירושלמי מפורש בדבר שזרעו כלה פודה אותו כשער שהוא עומד בו ובדבר שאין זרעו כלה פודה אותו כשער הראשון. גם בפ"ה מה' מעילה כתב הזורע פירות הקדש פודה אותן בשעת זרען ואע"פ שלא פדה הגידולין חולין. גם זה דלא כירושלמי דמחלק בין דבר שזרעו כלה לדבר שאין זרעו כלה וכמ"ש ומה שנראה מדבריו דמפרש למתני' דתנן ופודה אותן בזמן זרע' היינו שבשעת זריעתן הוא פודה אותן. וזה תימא שאם הוא יודע בשעת זריעתן שפירו' אלו הן הקדש או מ"ש ודאי שאסר לזרען. ומפני קושיא זו פירש הירושלמי בזמן זרען היינו שפודה אותו כפי שווין בשעת זריעתן אלא שחלוקין הן בהקדש בדבר שזרעו כלה ובמ"ש בדבר שאין זרעו כלה פודה אותן כשער הראשון שהיה בזמן זרען וצ"ע רב. ולפי מאי דס"ד דמקשה דטעמא משום דשיל"מ נראה דאף ספיחי שביעית בדבר שאין זרעו כלה גידולי גידולין אסורין וא"ת בספיחי שביעי' מ"ט הא לא מצי למתשל עלייהו ולא הוו דשי"מ וי"ל לענין הביעור איירי דה"ל כדשיל"מ כיון שאפשר לאכלו קודם הביעור ועיין בבבלי במכלתין דף נ"ח ע"א. והתוי"ט כתב פ"ט דתרומו' דטבל גידולי גידולין אסורים דטבל דשיל"מ הוא ואפי' באלף לא בטיל. ולפי המסקנא הא ודאי ליתא דא"כ מ"ש טבל אפילו כל הנך דתנן התם כגון שביעית ומ"ש והקדש נמי דהא כולן דשיל"מ הן כמפורש כאן והבבלי דף נח. גם בסוף פ"ז בבבלי מפורש דאין הטעם בטבל משום דשיל"מ דפריך התם השתא בטבל גידולי גידולין אסורין כ"ש תרומה. ומאי קושיא דלמא שאני טבל דה"ל דשיל"מ משא"כ תרומה כמפורש בבבלי דף נ"ח אלא ודאי דאין טעם איסורו אלא משום חומרא כדמסיק כאן וצ"ע:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Nedarim 6:7:1:1
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Nedarim 6:7:1:1](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Nedarim/r/6:7:1:1)

**וחכמים מתירין.** פי' הר"ן חכמים כרשב"א סברי דאמר לעיל כל דבר שאין דרכו ליאכל ודרך היוצא ממנו לאכול נדר בו אסור ביוצא ממנו. ובסתווניו' מותר בו ואסור ביוצא ממנו. וקשה א"כ לא ה"ל למתני וחכמים מתירין דהא איכא נמי חומרא בדבריהן שאוסרין ביוצא מהן ות"ק מתיר לכך נ"ל דחכמים סברי דבר שאין דרכו לאכול ודרך היוצא ממנו לאכול מותר בשניהן. בו מותר שהרי אין דרכו ליאכל וביוצא הימנו מותר שלא אמר אלא בו ולית להו הא דארשב"א שודאי לא נתכוין אלא ביוצא ממנו. אך קשה לי ממתני' משמע שסתווניו' אין דרכן לאכול א"כ מאי קאמר בסמוך מה אית לך ודחק למצוא זרעוני גינה למה לא קאמר סתווניות השנויים במשנתינו:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Nedarim 6:7:2:1
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Nedarim 6:7:2:1](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Nedarim/r/6:7:2:1)

**מ"ט דריב"ב שם בנו קרוי עליו.** פירשו המפרשים הא דאריב"ב כל ששם תולדתו קרוי עליו היינו שהחומץ קרוי חומץ סתווניות ע"ש. וקשה הא מפורש כאן שאין הטעם כדבריהם. ודברי הירושלמי מוכרחי' דלפי פירושם הל"ל כל ששם מולידו קרוי עליו:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Nedarim 6:7:2:2
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Nedarim 6:7:2:2](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Nedarim/r/6:7:2:2)

**לא כ"ש שם אביו.** אע"ג דאמרי' לעיל בפרקין דאין למידין ק"ו בנדרי' לא דמיא לק"ו דהכא דכיון דאמר טעמא למלתא למה יכלול הבן בשם האב הואיל ושם בנו על האב א"כ ודאי סברא מקום ששם האב על בנו שנכלל בשם האב משא"כ לעיל שרוצה למילף ק"ו משני דברים ודאי דאין כאן ק"ו וכמ"ש שם בקונט':


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Nedarim 6:8:3:1
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Nedarim 6:8:3:1](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Nedarim/r/6:8:3:1)

**אבל משהתיר רבי להביא מח"ל וכו'.** וקשה דגרסי' בירושלמי בשביעית פ"ו בראשונה היה הירק אסור בספרי א"י וכו' התקינו שיהא מותר להביא ירק מח"ל לארץ אעפ"כ היה אסור ליקח ירק במוצאי שביעית מיד רבי התיר ליקח ירק במ"ש מיד. הרי דהתירא להביא ירק מח"ל לארץ קודם רבי התירו וכ"מ בבבלי פ"ק דסנהדרין דף י"ב ע"ש:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Nedarim 6:8:3:2
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Nedarim 6:8:3:2](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Nedarim/r/6:8:3:2)

**עולשין חשובין הן לטמא טומאת אוכלין בשביעית.** הרמב"ם בהט"א השמיט עולשין שהן מטמאים טומאת אוכלין. והיה נ"ל לפום ריהטא שטעמו דמסיק הש"ס משהתיר רבי וכו' לעולם אין העולשין מטמאין טומאת אוכלין. אך קשה הא כרשינין ועולשין טעם אחד להם כנראה ממתני' דפ"ז דשביעית ופ"ב דמ"ש וכתב הרמב"ם פ"ק מהט"א כרשינין אם יחדן למאכל אדם מטמאים טומאת אוכלין. גם פ"ז מה' שמיטה כתב שעולשין חייבין בביעור שהן מאכל אדם ולאחר שהתיר רבי להביא ירק מח"ל אף שביעית אינו נוהג בהן. ואפשר לומר שסמך עצמו על מ"ש כרשינין אם יחדן וכו' וה"ה לעולשין ודוחק וצ"ע:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Nedarim 6:8:5:1
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Nedarim 6:8:5:1](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Nedarim/r/6:8:5:1)

**אימתי הביאו לאחר העומר שנא' תן לעם ויאכלו.** וקשה איך מוכח מכאן שהיה לאחר העומר וי"ל מדקאמר תן לעם ולא פירש למי ובבבלי מפורש שאמר ליתן הלחם לתלמידים וצריך טעם למה קרא אותן עם אלא ודאי על הכהנים קאמר שנקראו עם קדושיך וה"ק תחלה תן לעם שהם הכהנים שיקריבו העומר ואח"כ יאכלו התלמידים:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Nedarim 6:8:5:2
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Nedarim 6:8:5:2](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Nedarim/r/6:8:5:2)

**מפני מה לא עיברה אלישע וכו'.** וקשה מנ"ל שמפני שני רעבון לא עברה דלמא היה השנה במוצאי שביעית ואין מעברין את השנה במוצאי שביעית כדתני בברייתא בסמוך וי"ל הא דאין מעברין במוצאי שביעית לא שמעינן אלא מדאין מעברין בשני רעבון ומוצאי שביעית כשני רעבון דמי וכמ"ש הטעם בקונט' לפי שכלה הישן ומאריכין עליהן איסור חדש. וא"ת שמא לא היתה התקופה חסירה ותניא בבבלי סנהד' דף י"ב ע"ב אין מעברין את השנה אא"כ היתה התקופה חסרה רובה של חדש וכו' ע"ש וי"ל דה"ק אין מעברין השנה על התקופה אא"כ וכו' וכ"פ רש"י אבל על אביב ופירות אילן מעברין אע"פ שאין התקופה חסרה. ותוס' כתבו וא"ת מנ"ל דראוי' היתה להתעבר דלמא אביב הוא דלא הוה אבל פירות האילן ותקופה הוו כתיקונ' ואמרי' דעל א' מהן אין מעברין וי"ל מסתמא כיון דבעל שלישה לא ביכרה אלא מין אחד אף פירות אילן לא הוו ע"כ. וקשה מאי ראיה תבואה לפירות האילן דלמא מפני עצירת גשמים לא ביכרה התבואה ותנן פ"ג דתעני' ירדו לאילן אבל לא לצמחי' מתריעין עליהן הרי דאפשר שאין תבואה מתבכרת ופירות האילן טובות ונראה דקסבר ר"מ אפי' על אחד מהן מעברין ופליג אברייתא דאין מעברין אלא אשנים מהם. וזהו דעת הרמב"ם שכתב פ"ד מה' קה"ח יראה לי שזה שאמרו אין מעברין בשני רעבון ובשביעית וכו' אבל אם היתה השנה ראוי' להתעבר מפני התקופה או מפני האביב ופירות האילן לעולם מעברין וכ' בהשגו' הא מילתא ליתא דבהדיא תניא רמ"א ואיש בא וגו' והא התם דהוה חזיא לעבורה מפני האביב ופירות האילן ולא עיברה מפני שנת רעבון ע"כ ולפמ"ש ניחא דע"כ הך ברייתא דלא כהלכתא ובאמת לא היה שם אלא אביב ולכך לא עיברה. ובזה י"ל גם מה שהשיג הרמ"ה ברפ"ד אמ"ש הרמב"ם דעל התקופה לחוד' מעברין דהרמב"ם פוסק כרשב"ג דאמר על התקופ' מעברין והא דלא פסק כת"ק דבתקופה ודאי ר"מ ורשב"ג בחדא שיטתא קיימי וכמ"ש:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Nedarim 6:8:6:1
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Nedarim 6:8:6:1](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Nedarim/r/6:8:6:1)

**ואתייא כיי דאר"ס בר זבדא גולגולתו וכו'.** עיי' פי' בקונט'. ויותר נ"ל אהא דאמר רשב"י קאי דאתיא כרבי סימון דהטומאה היתה טומאת מת דאי למ"ד דטומאת ע"ז היה א"כ כדין עשה חזקיה שהשיאן לפסח שני שהרי אין פסח בא בטומאה אלא בטומאת מת אבל לא בשאר טומאות ולמה ביקש רחמים על עצמו אלא ודאי דטומאת מת היתה כר"ס ונראה דבהא פליגי התנאי' מ"ד שלא עשה כהוגן סובר טומאת מת הוה ומ"ד שכהוגן עשה שהשיאן לפסח שני סובר דטומאת ע"ז היתה ולא יכלו לעשות פסח ראשון בזמנו ודחה הצבור לפסח שני. ותוס' בסנהדרין שם הקשו הלא בט"ו יום היו יכולים ליטהר ע"ש וי"ל שהכהנים היו צריכין להזות עליהן שלישי ושביעי כדי לקיים מצות והזה הטהור על הטמא ולא היה זמן להזות קודם פסח על הכהנים תחלה ואח"כ על קהל ישראל. והיינו טעמא שעיבר ניסן בניסן לפי שאותו הזמן לא יספיק לטהר כולם:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Nedarim 6:8:7:1
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Nedarim 6:8:7:1](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Nedarim/r/6:8:7:1)

**מפני צלמי כשדיים שהם חקוקים בששר.** עיי' פירושי בקונט'. אך קשה עדיין למה לא טהר הכל שהרי כמה אלפים כהנים היו שם ונ"ל שהטורח גדול היה לבער הצורות החקוקות שהרי אסור לנתוץ אבן מאבני המקדש וטורח גדול להם לברור הצורות בלי שיגיעו יותר מכדי צורך החקיקה ועמ"ש בתוס' בפסחים דף ל"א ע"ב בד"ה מפני צלמי וכו':


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Nedarim 6:8:9:1
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Nedarim 6:8:9:1](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Nedarim/r/6:8:9:1)

**אין מעברין את השנה קודם ר"ה.** בבבלי בסנהדרין דף י"ב גרסי' ת"ר אין מעברין את השנה לא משנה לחברתה ולא ג' שני' זו אחר זו ופירש"י לא משנה לחברתה אם שנה הבאה צריכה לעבר אין מעברין שנה זו מפני צרכי שנה הבאה. וכתבו תוספות ואין הלשון משמע כן אלא נראה דאיירי לחשב דאין מחשבין בשנה זו על שנה שאחריה ואע"ג דלא מגלין מ"מ אין מחשבין לסמוך על אותו חשבון שלא לעשות חשבון אחר ע"כ. והרמב"ם כתב פ"ד מהקה"ח יש לב"ד לחשוב ולקבוע ולידע איזו שנה תהי' מעוברת בכל עת שירצו אפילו לכמה שנים אבל אין אומרים שנה זו מעוברת אלא אחר ר"ה הוא שאומר שנה זו מעוברת ע"כ. הרי מפורש דפליג על פי' תוס' ופירש"י נמי נראה דלית ליה שהרי לא ביאר דין זה ונ"ל שהרמב"ם מפר' הא דת"ר אין מעברין את השנה לא משנה לחברתה היינו שאין מעברין קודם ר"ה וזהו משנה לחברתה דתשרי ר"ה לשנים. ואע"ג דמיתנייא נמי באידך ברייתא כן דרך הברייתות כמבואר בהרבה מקומות בש"ס וזה ברור:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Nedarim 6:8:9:2
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Nedarim 6:8:9:2](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Nedarim/r/6:8:9:2)

**והתנינן אם היה החדש מעובר וכו'.** בקונט' הגהתי והתנינן אם בא החדש וכו'. עמ"ש בר"ה דף ז' ע"ב בחו' בד"ה אם בא חדש וכו' ותמצא נחת. גם בפירושי שניתי כאן באיזה דברים וכן עיקר:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Nedarim 6:8:11:1
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Nedarim 6:8:11:1](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Nedarim/r/6:8:11:1)

**ת"ר וידבר משה וגו'.** בת"כ מייתי להך דרשא בריש הפרשה ופי' בק"א דכתיב דבר אל בני ישראל וגו' והאי בני ישראל מיותר דכבר כתיב וידבר ה' אל משה לאמר והיינו לאמר לישראל ע"ש. והדבר תימא הלא אורחי' דקרא לומר כן ובכל המקומות ממעטינן עבדי' כמפורש בריש ת"כ ובכמה מקומות שם. אבל הפי' הנכון שכוונת הת"כ בני ישראל דכתיב בקרא דוידבר משה הוא מיותר וכמפורש בסוגיין וכמ"ש בקונט':


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Nedarim 6:8:11:2
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Nedarim 6:8:11:2](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Nedarim/r/6:8:11:2)

**והן שהגיעו לנהר פרת.** כתבו תוס' בסנהדרין דף י"א בד"ה ומפני גליו' ישראל משום דהנך דיתבי בא"י א"צ לעבר דאפילו האחרון יכול להגיע מר"ח ניסן עד הפסח כדתנן פ"ק דתענית ט"ו יום עד שיגיע אחרון שבישראל לנהר פרת ע"כ. ומסוגיין משמע איפכא דאפילו מנהר פרת אין יכולין לבוא מחמת הדרכי' או עיכוב אחר והרמב"ם כתב פ"ד מה' קה"ח ומפני גליות ישראל שנעקרו ממקומן ועדיין לא הגיעו לירושלים מעברין את השנה כדי שיהיה להם פנאי ע"כ ולשון זה ועדיין לא הגיעו לירושלים לפום ריהטא תמוה שהרי עוד י"ד יום שיכולין לבוא וצ"ל שכוונתו ועדיין אין זמן שיגיעו לירושלים ודוחק. אך עדיין קשה למה לא ביאר דין זה דדוקא בשכבר הגיעו לנהר פרת ונראה דבודאי כשהגיעו לנהר פרת אפשר להן לבוא בפסח לירושלים כמ"ש תוס' אלא ודאי שמפני העיכוב שבדרכים אינן יכולין לבוא ולזה א"צ לומר משום גליות שנעקרו שאף ביושבי א"י הדין כן כמפורש שם בבבלי בתחלת הברייתא שמעברין מפני הדרכי' והגשרי' ש"מ שהבבלי פליג הלכך לא סמכו על הירוש' בזה:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Nedarim 6:8:13:1
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Nedarim 6:8:13:1](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Nedarim/r/6:8:13:1)

**ודבר ה' מירושלים.** נראה דאעיבור שני' וחדשי' קאי שהקב"ה מסכים על יד ב"ד כדאמרינן לקמן בשמעתין אקרא לאלקים עליון לאל גומר עלי וכ"מ בבבלי סוף מסכ' ברכות דמסיי' אמעשה דחנני' וכל כך למה משום דכתיב כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Nedarim 6:8:14:1
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Nedarim 6:8:14:1](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Nedarim/r/6:8:14:1)

**כתיב ואל יתר זקני הגולה וכו'.** הרב בי"מ פי' דדריש יתר לשון יתר שאת שהיו חשובי' ביותר ודריש לשון שיריים שאע"פ שהם חשובים טפלי' הם לגבי זקני א"י ופריך כיון דהוו חרש ומסגר לא שייך בהו לשון שיריים וכו' ע"ש ודבריו דחוקים וכל מה שפי' בסוגי' זו אינו מחוור ומה שפירשתי בקונט' הוא עיקר:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Nedarim 6:8:15:1
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Nedarim 6:8:15:1](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Nedarim/r/6:8:15:1)

**אמר לון הוון ידעין כמה עדות יוצא מפיכם.** משמע שהיו מאיימין על החדש שנראה בזמנו לקדשו. ובבבלי פ"ק דר"ה לא משמע כן. ואפשר שכך הי' מאיים על העדים על החדש שנראה בזמנו לעברו ודוחק. והי"מ פי' כמה עדות יוצא מפיכם לענין קביעת המועדות שהעושה מלאכה במועדיהן לוקה ואלמלא קביעותי' לא היה לוקה ע"כ. וקשה דבסמוך משמע שלא היה מאיימן בדבר הנוגע אל הנפשות ומלקות כדיני נפשות דמי' ועוד מה ענין זה לעדות טפי ה"ל למימר שגורם לכל ישראל לאכול חמץ בשביעי של פסח ולאכול ביוה"כ לכן פי' שבקונטרס עיקר אע"ג דבבבלי משמע דאפילו עד אחד נאמן וכ"כ הרמב"ם פ"ג מה' קה"ח. נראה דמ"מ צריך שיעיד עדותו לפני הב"ד:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Nedarim 6:9:2:1
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Nedarim 6:9:2:1](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Nedarim/r/6:9:2:1)

**מ"ט דר"י שם אביו קרוי עליו.** לעיל בפרקין תנן הנודר מן החלב מותר בקום ור' יוסי אוסר ואמרינן מ"ט דר"י שם אביו קרוי עליו וכאן בהיתירו נמי אמרי' הכי וי"ל דשאני הכא כיון ששם המקפ' קרוי עליו והמקפה עיקר אין המקפה נכלל בגריסין. והר"ן כתב בפרקין דף נ"ב ריש ע"ב לר' יוסי הנודר מן הקום אסור בחלב אע"ג דליכא דקרי חלבא קומא כיון דקרי לקום קומא דחלבא ה"ל חלב וקום דבר אחד ע"כ. ותימא מת"ק דר"י דהכא דקאמר מן המקפה אסור בשום ומן השום מותר במקפה נשמע לרבי יוסי דאע"ג דנודר מן החלב אסור בקום הנודר מן הקום מותר בחלב וי"ל:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Nedarim 6:9:3:1
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Nedarim 6:9:3:1](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Nedarim/r/6:9:3:1)

**והוא שיהא רובן גריסין.** כתב הרשב"א בחי' מן המקפה מותר בגריסין ירושלמי והוא שיהא רובן גריסין ע"כ ונ"ל שהוא ט"ס וגי' שלפנינו עיקר:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Nedarim 6:9:3:2
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Nedarim 6:9:3:2](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Nedarim/r/6:9:3:2)

הדרן עלך פרק הנודר מן המבושל