## Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Nedarim Chapter 8

###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Nedarim 8:1:2:1
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Nedarim 8:1:2:1](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Nedarim/r/8:1:2:1)

**לית הדא פליגי על ר"י.** וקשה הא מסקינן לעיל ר"פ הנודר מן המבושל דאף רבי יאשיה מודה דלא אזלינן בתר לשון תורה אלא לחומרא וכיון דהכא לשון בני אדם לחומרא לכ"ע אזלינן בתר לשון בני אדם א"כ אף לרבי יאשי' קשיא מתני' וי"ל דהש"ס רוצה לדייק מהכא דרבי יאשיה אזיל בתר לשון תורה בין לקולא בין לחומרא ודוחק:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Nedarim 8:1:2:2
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Nedarim 8:1:2:2](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Nedarim/r/8:1:2:2)

**יום זה משבת זו.** וקשה מנ"ל דיום זה ליום אחד דמיא ואי משום דתנן ברישא שאיני טועם היום אינו אסור אלא עד שתחשך הא יום זה כיום אחד דמי קשיא הא מסיפא איכא למידק איפכא דתנן יום. אחד אסור מיום ליום הא יום זה כהיום דמי וי"ל דרישא דייק ליה טפי מדתני היום ושני בדיבורו ואמר שבת זו ולא תני כולא בבא בחד לישנא ש"מ דיום זה ליום אחד דנדא ועיי' בבבלי. וא"ח מעיקרא ס"ד דבלשון בני אדם אפי' היום משמע עם הלילה והשתא פ"ד דאפילו יום זה אינו אלא עד שתחשך וי"ל דודאי השתא נמי סובר דיום זה משמע עם הלילה אבל לא. מעת לעת:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Nedarim 8:1:3:1
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Nedarim 8:1:3:1](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Nedarim/r/8:1:3:1)

**(ושם) הדא אמרה ניסן ר"ה לנדרים.** בבבלי דף ס' גרסי' ת"ש קונם יין שאני טועם השנה נתעברה השנה אסור בה ובעיבורה ה"ד אילימא כדקתני למה לי למימרא. וקשה דלמא קמ"ל דניסן ר"ה לנדרים י"ל דס"ל לבבלי לכ"ע בנדרים הלך אחר לשון בני אדם כמפורש שם דף מ"ט ובבבלי בר"ה דף י"ב גרסי' ואימא ניסן בנדרים הלך אחר לשון בני אדם הלכך ליכא לפרושי מתני' הכי:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Nedarim 8:1:5:1
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Nedarim 8:1:5:1](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Nedarim/r/8:1:5:1)

**אסור לאדם להתענות עד שש שעות בשבת.** פשטא דלישנא משמע אפי' לשם תענית מותר עד שש שעות. וכן נראה מדברי רש"י בתעני' דף כ"ה מחצות ואילך חל התענית כיון שלא סעדו בזמן סעודה. מיהו ברש"י בעירובין דף מ"א מפורש בהיפך שכתב אבל בשבת שאסור להתענות בו קצת לשום תענית ע"כ וכ"כ המג"א. אך י"ל דהתם בעירובין איירי שכבר צם עד הערב הלכך אותו מקצת מיקרי תענית אבל קודם חצות אע"ג שעושה לשם תענית אינו כלום שאין שם תענית חל עליו כלל. וכ"נ מדמייתי רבי יוסי ראיה ממתני' דהיו מתענין וכו' משמע דהכא נמי ביושב ומתענה בשבת לשם תענית איירי ונראה הא דאמר בסמוך מלתיה דר"י אמרה מתענין לשעות פליג אהא דאריב"ח אסור לאדם להתענות בשבת עד ו' שעות דמשמע הא קודם שש שעות מותר אפי' לשם תענית דקסבר אין מתענין לשעות. ובהכי ניחא דלא פליגי הבבלי והירושלמי. דבבלי בתענית דף י"ב אר"ח הא דאמרת מתענין לשעות והוא שלא טעם כלום כל אותו היום וליכא מאן דפליג עליה דר"ח כריב"ח ס"ל. ודלא כמ"ש הרא"ש שם בתעני' דפליגי הבבלי וירוש'. ודחק לחלק ע"ש. ובזה נ"ל ליישב דברי הרמב"ם פ"ק מה' תענית וכן אם אכל ושתה ואח"כ התחיל להתענות שאר היום ה"ז תענית שעות וכ' הה"מ שדבריו הן מן התמיהין ע"ש. ולפמ"ש ניחא שסמכו על הירושלמי דמעשה רב והא דמשני בבבלי שם אהא דאר"י אהא בתעני' עד שאבא לביתי דלשמוטי מבי נשיאה הוא דעביד דיחויא בעלמא הוא כדמוכח בסוגיין וליתא לדר"ח. ולכך השמיע הרי"ף מימרא דר"ח. ומה שיש לדקדק עוד בדברי רש"י והרא"ש שם בתענית עיין בחידושי שם:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Nedarim 8:1:6:1
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Nedarim 8:1:6:1](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Nedarim/r/8:1:6:1)

**מיליתיה דרב אמרה וכ' דרב אמר לוה אדם תעניתו ופורע.** וקשה מנ"ל דמתענין לשעות דלמא הא קמ"ל אע"ג שכבר התחיל בתענית יכול לאכול היום ולהתענות ביום אחר. ולא ראיתי לאחד מהראשונים שפירשו דברי רב כן אדרבא מדברי הרא"ש והר"ן פ"ק דתענית משמע דמפרשין הא דאמרי' בסמוך והוא שאמר יום סתם דקאי אדרב ע"ש. ואיני מבין הא רב ודאי פליג אהא דאמר בסמוך שכח ואכל איבד תעניתו דמשמע שצריך להתענות תעניחת אחר יום שלם ורב קאמר דאינו מתענה אלא מה ששייר. ואפשר לומר דהא דקאמר איבד תעניתו היינו שההשלמה לא מהני ליה ודוחק. לכן נ"ל דהא דדייק מדרב דמתענין לשעות היינו משום דמשמע להו אפילו בשקיבל עליו מבעוד יום להתענות לוה ופורע וקשיא איך יוצא ידי נדרו אלא ודאי קסבר רב מתענין לשעות ובמה שהתענה כבר יצא ידי קבלתו. מיהו פי' זה מרפסן איגרא דלא משמע כן בפסקי הראשונים ז"ל וצ"ע:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Nedarim 8:1:6:2
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Nedarim 8:1:6:2](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Nedarim/r/8:1:6:2)

**נדר להתענות ושכח ואכל כזית איבד תעניתו.** זו היא גירסת הרא"ש אבל הר"ן פ"ק דתעניות כתב בשם הרא"ה והוא שאכל ככותבת שכן שיעור אכילה לתעניות ומיה"כ ילפינן לה ע"כ. וקשה אי מיה"כ יליף לה אפילו בפחות מכזית נמי דבככותבת חייב כרת אבל פאות משיעור מדאורייתא מיהת אסור וי"ל כיון דאינו חייב בפחות מככותב' ש"מ דבכלל עינוי הוא דלא קמיתבי דעתא א"כ ה"נ בכלל תענית הוא:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Nedarim 8:1:6:3
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Nedarim 8:1:6:3](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Nedarim/r/8:1:6:3)

**והוא שאמר יום סתם וכו'.** עיין פי' בקונט'. ויש מי שפירש דיום זה קבוע לו לתענית תמיד כגון שמת אביו וכיוצא בו וביום סתם היינו שקבל עליו להתענות יום אחד ובמנחה קבל עליו התענית ועיין ברא"ש פ"ק דתעניות ובטא"ח סימן תקס"ח ובב"י שם:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Nedarim 8:1:7:1
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Nedarim 8:1:7:1](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Nedarim/r/8:1:7:1)

**נדר להתענות ונמצאו שבתות ויו"ט לוקה וא"צ התרת חכם.** וקשה הא תנן לעיל פ"ב שהנדרים חלים על דבר מצוה ותנן לקמן פ"ט פותחין בכבוד שבתות וי"ט ש"מ דצריך התרה וראיתי להר"ן פ"ק דתענית שתירץ דשאני קבלת תענית דלאו נדר גמור הוא אלא שאומר אהא בתענית למחר משא"כ נדר שאומר הרי עלי. וכ"כ הרמב"ן ומביאו הטי"ד סימן רט"ו ע"ש. והט"ז כ' בי"ד שם בשם סמ"ק הא דנדרים חלי' ע"ד מצוה מיירי בנודר בפירוש בי"ט והאי דתענית איירי שאירע כך בתוך הזמן שנדר ע"ש. ותימא הא מתני' דפ"ט איירי בשנודר סך ימים ובהם שבתות וי"ט שהרי פותחין בכבוד שבתות וי"ט ומתוך כך שאר הימים מותרין וצ"ע:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Nedarim 8:1:7:2
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Nedarim 8:1:7:2](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Nedarim/r/8:1:7:2)

**ר' אבין ציים כל ערובות סוכות.** כתב בטא"ח סימן רמ"ט ויראה לי שדרך אנשי מעשה להתענות כל היום כדאיתא בעירובין וכו'. וכתב בב"י הראי' שהביא אינה מוכרחת וממקום אחר ה"ל להביא ראיה מבוררת גרסי' בירוש' פ"ב דתענית ר' אבין ציים כל ערב שבת ע"כ. ונ"ל שגירסת העור גם בתענית הגירסא שלפנינו שר"א ציים כל ערב סוכות א"כ אין ראיה מירושלמי. ואל תתמה מ"ש ערב סוכות י"ל כדי שיאכל בסוכה לתאבון דהא ילפי' ט"ו מחג המצות שמצוה שיאכל בסוכה כזית בלילה הראשונה כדאיתא בסוכה ובש"ע א"ח סימן תרל"ט:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Nedarim 8:2:1:1
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Nedarim 8:2:1:1](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Nedarim/r/8:2:1:1)

**עד הפסח אסור עד שיגיע.** בקונט' פירשתי דבלשון בני אדם עד ולא עד בכלל. וקשה א"כ תיקשי הך מתני' לר' יאשי' דקאמר בנדרים אזלינן בתר לשון תורה לחומרא ובבבלי בחולין דף נ"ד מסקינן דלחומרא אמרינן עד ועד בכלל וי"ל דר' יאשי' סובר כדס"ד דש"ס התם דבכל מקום אמרי' עד ולא עד בכלל א"נ כיון דבלשון תורה איכא לספוקי אי עד ועד בכלל או לא ובלשון בני אדם ודאי עד ולא עד בכלל מודה ר' יאשי' דאזלינן בתר לשון בני אדם:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Nedarim 8:2:2:1
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Nedarim 8:2:2:1](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Nedarim/r/8:2:2:1)

**הכל מודים בפסח שהוא מותר.** כתב הר"ן סוף פרקין בשם הרמב"ן דלית הלכתא כר"י באומר קונם עד שיהא פסח שאינו אסור אלא עד לילי פסח מדתנן הכא עד הפסח עד שיהא אסור עד שיצא וסיפא בתר רישא גרירא דקתני קונם יין אלמא קונם יין עד שיהא פסח לרבנן עד שיצא. והרא"ה כתב אפשר דלאו אקונם יין קאי וא"נ דעלה קאי אגב גררא דאחריני נקט ע"ש. ותימא ודאי דברי ר' אבין הן תיובתא להרמב"ן דש"מ דהלכתא כר"י. וגם להרא"ה קשיא מאי מספקא לי' הא ודאי עלה קאי דאל"כ מאי דוחקי' דר' אבין לפרושי מתני' בפרוס הפסח. ודוחק לומר שפירשו כפי' השני שבקונט' דאין סוגית הגמרא משמע כן וצ"ע ועיין בטי"ד סימן ר"ך ומיהו הא ל"ק לשיט' הרמב"ן איך תנן עד שיפסקו הגשמים רי"א עד שיעביר הפסח למה לא נאמר לא נתכוון זה אלא עד לילי פסח דשאני הכא דאמרי' שלא קבע לו זמן זה אלא לשתות יין בליל פסח:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Nedarim 8:2:2:2
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Nedarim 8:2:2:2](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Nedarim/r/8:2:2:2)

**מה פליגין בפרוס הפסח.** מכאן משמע שאין יום החג בכלל פרוס הפסח דא"כ אף בפרוס הפסח אסור לר' יוסי בי"ט עצמו ור' אבין אמר דבפסח הכל מודים דמותר. ודלא כע"ש התוי"ט ריש פ"ג דשקלי' ע"ש וצ"ע:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Nedarim 8:3:2:1
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Nedarim 8:3:2:1](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Nedarim/r/8:3:2:1)

**קבע זמן למשתה בנו וכו'.** פירושי בקונט' הוא מדברי הר"ן. דף ס"ב ע"ב וכתב עוד מכאן אתה למד דכל שאין להתחלתו זמן קבוע עד שיגיע זמנו קאמר הלכך גשמים שאין לירידתן זמן ידוע מדינא כי אמר עד הגשם עד שיגיע זמן קאמר ע"ש ול"נ שאין מכאן ראי' דהכא כיון דבידו לדחות הזמן איכא למימר כשעה שנדר כבר הי' בדעתו לדחותו לכך אסור אבל. לא מטעם שאין להתחלחו זמן קבוע וליכא למילף מהכא כשאומר עד הגשם שלא יהא אסור אלא עד שיגיע:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Nedarim 8:3:2:2
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Nedarim 8:3:2:2](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Nedarim/r/8:3:2:2)

**כמי שזמנו קבוע.** כתב הרמ"א בי"ד סימן ר"ך סט"ו בהג"ה ואפילו אם מת הבן קודם שיגיע משתה שלו צריך להמתין עד אותו זמן. ותמה עליו הש"ך ע"ש ול"נ דראיית הרב מסוגיין דכי היכא דאמרינן הכא דלא אסיק אדעתי' שידחה אותו ה"ה במת הבן אמרי' דלא אסיק אדעתיה שימות לכך אסור עד הזמן שקבע וכי היכא בשהקדים הזמן אסור עד שיגיע ה"נ במת וזה ברור:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Nedarim 8:4:2:1
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Nedarim 8:4:2:1](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Nedarim/r/8:4:2:1)

**משיקפלו המקצועות.** פי' הר"ן הסכיני' המיוחדים לחתוך התאני' כשעושין העיגולים נקראים מקצועות ע"כ. וקשה א"כ ודאי שפיר אינא למידק דכלכלות תאני' קאמר דומיא דסיפא. גם בבבלי מייתי ברייתא דכלכלות תאנים ולא ענבים ולפי' הר"ן ממתני' שמעינן ליה. הלכך נראה פירושי בקונט' עיקר והוא מדברי הרא"ש בלישנא בתרא ע"ש:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Nedarim 8:5:1:1
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Nedarim 8:5:1:1](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Nedarim/r/8:5:1:1)

**רשב"ג אומר עד שיגיע זמנה של רביעה שניי'.** כל הפוסקים פסקו כת"ק והקשה הב"י בי"ד סימן ר"ך אמאי הא קיי"ל כל מקום ששנה רשב"ג במשנתינו הלכה כמותו ותירץ מדאר"ז מחלוקת דאמר עד הגשמים וכו' וההיא לת"ק איצטרך וכו' משמע דהלכתא כוותי' וכ"כ בכ"מ. ותימא הא לפמ"ש דהרמב"ם מפרש לדר"ז באומר עד הגשם אם ירדו גשמים ברביעה ראשונה מותר א"כ אף לרשב"ג איצטר' וצ"ע. ובעיקר הקושיא תמה אני איך נעלם ממאור עינינו משנה מפורשת פ"ט דשביעי' המודר הנאה מחבירו עד הגשמים עד שתרד רביעה שנייה ופסקו כהך סתמא. וא"ת ה"ל כסתם ואח"כ מחלוק' ואין הלכה כסתם י"ל הא בתרי מסכתות קיי"ל דאין סדר למשנה וכיון דיש לספק אזלינן לחומרא כת"ק. ועיין ברא"ש ריש מס' ברכות. ובי"ד סימן ו'. והא דאר"י הלכה כרשב"ג חוץ מערב וכו' היינו דבערב וכו' אין הלכה כרשב"ג אע"ג דליכא סתמא דתנן דלא כרשב"ג. ועיין בתוי"ט. ואין צורך למה שדחק שם:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Nedarim 8:5:1:2
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Nedarim 8:5:1:2](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Nedarim/r/8:5:1:2)

**רביעה שנייה.** כתב הרמב"ם פ"י מה"נ שזמנה כ"ג במרחשון. והיינו כר' יוסי כדתני' בבבלי בפרקין. ובה' תענית פ"ג פסק כר"מ שזמנה בשבעה במרחשון. וספ"ו מה' תפלה פסק כר' יהודה שזמן הראשונה בשבעה וממילא השנייה בי"ז במרחשון. ותמהו עליו הלח"מ והש"ך בי"ד סימן ר"ך. וכתב הלח"מ שדברי רבינו הם כחומץ לשינים וכעשן לעינים. ואני אומר שדבריו יפים וטובים כיין מיושן למעים. וכעשן קטרת בין שדים. דגרסי' בבבלי בתענית דף ו' אמימר מתני להא דר"ח בהא לישנא בג' במרחשון שואלין את הגשמים רג"א בז' בו אר"ח הלכה כר"ג כמאן אזלא הא דתני' רשבג"א גשמים שירדו שבעה ימים זה אחר זה אתה מונה בהן רביעה ראשונה ושנייה כמאן כר' יוסי אר"ח הלכה כר' יוסי וקשי' הלכתא אהלכתא. ומפני כך מחק רש"י הגירס' הישנה וגרס הלכה כר' יהודה. ודוחק למחוק כל הנוסחאו' הישנות וע"ק לפי גירס' זו ה"ל למימר אמימר אמר דהא פליג אל"ק בכל דבריו דבל"ק אר"ח הלכה כר' יוסי. לכך סובר הרמב"ם דתרי מילי נינהו גבי שאלה פסק ר"ח כר"ג והיינו כר' יהודה. ואפשר דבתפלה מקדמינן כיון דלפעמים צריכין לגשמים בז' במרחשון אע"ג דמיעוט שנים נינהו מ"מ כיון דלעולם איו הפסד בהן מקדמינן לשאול. א"נ אפילו כר"מ אתיא ולא משגחינן ברביע' ראשונה להתפלל עליה ולא נזכר בדברי הרמב"ם בה' תפלה דז' במרחשון רביעה שנייה היא. בנדרים פסק ר"ח הלכה כר' יוסי דבנדרים הולכין אחר לשון בני אדם שקורין לכ"ג במרחשון רביעה שניי'. ובתעניות פסק כר"מ כסתם מתני' וכוותי' קיי"ל דרביעה ראשונה בג' ושניי' בי' ושלישי' בכ"ג. וכ"כ הרמב"ם בפי' המשנה פ"ט דשביעית. אלא הא קשיא שבחיבורו פ"ק מה' מתנות עניי' כתב מאימתי מותרין כל אדם בזיתים בא"י וכו' מר"ח כסליו שהוא זמן רביעה שניי' בשנה אפילה. וזה דלא כמאן וראיתי להכ"מ שכתב שרבינו מפרש דר' יוסי ארביעה שניי' קאי וה"ק רביעה שניי' בשנה בכירה בי"ז ובבינוני' בכ"ג ובאפילה בר"ח כסליו ע"ש. לפ"ז י"ל דמודה ר' יוסי לר"מ בשנה בכירה ולר' יהודה בשנה בינוני' ופליג עלייהו באפילה. מעתה ניחא הכל דבכולהו פסק כר' יוסי. בנדרים פסק בכ"ג דלשון בני אדם בדבר בינוני וכן בתפלה פסק בבינוני'. ובחעניות עבדינן לחומרא כשנה בכירה ובשביעית דספק מתנות עניים לחומרא פסק שזמן רביע' שני' בר"ח כסליו שנה האפילה והדברים ברורים באין גמגום. גם דברי הרי"ף פ"ק דתעני' יש ליישבם ע"פ דברינו אלה. ועיין בחידושי הריטב"א בתעני' דף י' ובחידושינו שם:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Nedarim 8:5:2:1
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Nedarim 8:5:2:1](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Nedarim/r/8:5:2:1)

**כדי לרבות עצים.** עיין פירושי בקונט'. וקשה במתני' תנן י"ג כהני' זוכין בתמיד משמע שכולהו היו מן הצורך לתמיד ובפירושי למס' שקלים הגהתי קרבן לרבות העצים דכתיב כי תקריבו קרבן מנחה ומצינו לעצים שנקראו קרבן דכתיב והגורלות הפלנו על קרבן עצים. וברייתא היא שניי' במנחות דף ק"ו:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Nedarim 8:5:4:1
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Nedarim 8:5:4:1](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Nedarim/r/8:5:4:1)

**ר"מ כדעתיה וכו'.** כתב הרמב"ם פ"י מה"נ אם אמר עד שיפסקו הגשמים בא"י אסור עד שיעבור פסח. וכ' הלח"מ מחלוק' ר"מ ור"י ואם נאמר דתלי פלוגתייהו בהא דתנן בתעני' עד אימתי שזאלין את הגשמים וכי' קשה דרמב"ם פסק בה' תענית עד שיעבור ניסן שואלים את הגשמים ולמה פסק כאן עד שיעבור פסח וצ"ל דסובר רבינו דלא תלי הא בהא ע"כ. ותימרו הרי מפורש כאן דתלי הא בהא ועיקר קושיות הלח"מ תמיה לי שהרי לא קיי"ל כר"מ וכר"י דהך מתני' לענין שאלת גשמים ואין שואלין אלא עד י"ט הראשון של פסח וכמ"ש הרמב"ם פ"ב מה' תפלה. והא דכתב בה' תעני' שהיחידין מתענים עד שיצא ניסן משמע דצריכין לגשמים עד שיצא ניסן, הא ודאי מילתא אחריתי היא, דהתם איירי בשלא ירדו גשמים כלל אבל היכא דירדו אין צריכין אלא עד שיעבור פסח. וא"ת ה"ל למפסק עד שיפסקו הגשמים אסור עד י"ט הראשון של פסח י"ל דשאלה שאני כדאמרי' בירושלמי בתעני' כדי שיצאו המועדות בטל ובנדרים פסק כר"י דקיי"ל ר"מ ור"י הלכה כר"י וזה ברור:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Nedarim 8:6:1:1
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Nedarim 8:6:1:1](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Nedarim/r/8:6:1:1)

**נתעברה השנה אסור בה ובעיבורה.** וא"ת למ"ד כנדרים הולכין אחר לשון תורה אמאי אסור בעיבורה הא תנן בעירובין המוכר בית בבתי ערי חומה אינו מונה אלא משעה שמכרה לו שנאמר עד מלאת לו שנה תמימה כשהוא אומר תמימה להביא חדש העיבור טעמא דרבי רחמנא הא לאו הכי מונה י"ב חדש מיום ליום וי"ל כבר אסיקנא לעיל דלא אמר הולכין אחר לשון תורה אלא לחומרין. והרשב"א בחי' מסיק דהא דערכין באומר שנה דכשנה אחת דמי הלכך אין חדש העיבור בכלל ומתני' באומר השנה ע"ש ובר"ן ותימא אדרבא מהתם איכא למפשט דשנה לאו כשנה אחת דמי דטעמא דכתב רחמנא עד שנת ממכרו שנה שלו ולא של עולם כדאמרי' בערכין דף י"ח הא לאו הכי ה"א דשנה כהשנה דמי. וע"כ דאיצטרך תמימה לרבות שנת העיבור דה"א עד תום שנת ממכרו אתי למעט חדש העיבור וצ"ע ועיין בחידושי:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Nedarim 8:6:1:2
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Nedarim 8:6:1:2](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Nedarim/r/8:6:1:2)

**עד סוף אדר עד סוף אדר הראשון.** יש גורסי' עד סוף אדר סוף אדר שני והקשה הרשב"א מ"ש כי אמר עד ראש מכי אמר עד סוף דהכא והכא אדר סתם קאמר והר"ן מקשה כיון דמוקמי' למתני' בדלא ידע דמעוברת שתא אמאי מיתסר עד סוף אדר שני. ובש"ע בי"ד סימן ר"ך תופס לעיקר לנסחא זו. לכך נ"ל דטעמא דמילתא דהל"ל עד שיצא אדר כדאמרי' לעיל עד שיצא פסח וכולהו הנך דתנן במתני' אלא ודאי מדשני לישני' ואמר עד סוף כוינתו אפילו אם יתעברו השנה אוסר על עצמו עד סופו ומיחשב לשני האדרים לחדא ובהכי ניחא כל מה שעמעמו הראשונים על גירסא זו. ועיי' בלח"מ פ"י מה"נ:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Nedarim 8:6:3:1
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Nedarim 8:6:3:1](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Nedarim/r/8:6:3:1)

**איתא חמי לנדרים לית את חשיש וכו'.** עיי' פירושי בקונט'. עוד יש לפרש דה"ק לענין שכר בתים ל"ש אפילו נתעברה השנה לאחר השכירו' והשוכר והמשכיר חלוקין בחדש העיבו' כגון ששכרו בי"ב דינר לשנה מדינר לחדש יחלוקו ופרי' לנדרים לית לך ספיק' דא"כ ה"ל למיזל לחומרא ובשכירות את חושש לספק וקאמר דיחלוקו. ולשני הפירושים קשיא לי לפי מאי דפסקו הפוסקים בח"מ סימן של"ד דהשוכר כבעל הבית והמשכיר כפועל וה"ל להתנות א"כ ודאי דיש לחלק בין שכירות לנדרים דה"ל למשכיר להתנות כשתתעבר השנה שיהי' שלו ואפשר לחלק וע"ש בסימן של"ד בש"ך ס"ק ב' וצ"ע. ומאי דמסיק ר' הילא דאף בשכירות השכיר ואח"כ עיברו הוא למשכיר קשה דלשון המשנה בב"מ לא משמע הכי דקאמר ונתעברה השנה לשוכר משמע דאחר השכירות נחעברה. ומסוגיין ראי' מבוררת לדעת הפוסקים דשכירות ונדרים שוין לענין זה ועיי' בח"מ סי' שי"ב ובסמ"ע שם:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Nedarim 8:7:1:1
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Nedarim 8:7:1:1](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Nedarim/r/8:7:1:1)

**רי"א קונם יין וכו'.** הרמב"ן מסיק להלכה דלא כר"י ודלא כר"י בנו ועמש"ל בפרקין בחו' ונ"ל ראיה לדבריו מהא דתנן בר"פ קונם יין שאני טועם שבת זו אסור בכל השבת ושבת לשעבר אמאי נימא שלא כיון לאסור ביום השבת דהא לקדש על היין בשבת מצוה ומברך צריך שיטעום ואפי' תימא דקידוש על היין דרבנן הרי לאכול שום נמי דרבנן ואפ"ה אמרי' דאומדנא דמוכח הוא ומותר וא"ת דבלשון שבת זו נכלל שבת דלהבא י"ל הא בא מר עד הצום שדינן אפי' קודם הצום משום אומדנא וכמ"ש הר"ן. וק"ו הוא ומה שבת זו דאמרינן בבבלי בר"פ דאיכא למימר יומי דשבתא קאמר אפ"ה אסור כ"ש כאן. וכן דעת הרמב"ם:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Nedarim 8:9:2:1
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Nedarim 8:9:2:1](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Nedarim/r/8:9:2:1)

**הדא אמר' ההן דמשבע לחברי' וכו'.** וקשה הא לא דמיי למתני' דבמתני' הוא עצמו הנודר וי"ל דמפרש למתני' שהמסרב אומר קונם לביתך וכו' ולכך מותר חבירו לאכול ולשתות וצ"ע:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Nedarim 8:9:2:2
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Nedarim 8:9:2:2](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Nedarim/r/8:9:2:2)

הדרן עלך פרק קונם יין