## Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Pesachim Chapter 2

###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Pesachim 2:1:3:1
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Pesachim 2:1:3:1](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Pesachim/r/2:1:3:1)

**זאת אומרת שמותר להאכילו וכו'.** בקונטרס פירשתי כפי הגירסא שלפנינו והוא דחוק וגם קשיא לי בה הא דקאמר ואיידא אמר דא משמע דאדלעיל קאי לכן נ"ל להגיה זאת אומרת שאסור להאכילו לבהמת הפקר והתיב ר"י מדקתני מפרר והיינו ככרות ואפ"ה מטיל לים שלם אע"פ שאין היה מחתכו וכמ"ש הב"י בסי' תמ"ה לסברת הרמב"ם ומשני מדקתני מפרר משמע שצריך לבטלו וה"ה במטיל לים נמי צריך לפרר וכדעת רבה בבבלי בפרקין דף כ"ח ע"א:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Pesachim 2:1:6:1
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Pesachim 2:1:6:1](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Pesachim/r/2:1:6:1)

**העושה אספלנית משור הנסקל וכו'.** ותימא לפי מאי דמסיק דרבי יוחנן לית ליה דכל מקום שנאמר לא יאכל א' איסור אכילה וא' איסור הנאה במשמע מאי אירי' אספלנית שהיא שלא כדרך הנאתן אפי' בהנאה ממש כגון חלב להבערה או למשוח בו עורות נמי אינו לוקה ובבבלי משמע דטעמא דרבי יוחנן משום דאספלנית שלא כדרך הנאתן היא:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Pesachim 2:1:7:1
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Pesachim 2:1:7:1](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Pesachim/r/2:1:7:1)

**פתר לה בשקדמו הבעלים ושחטו עד שלא נגמר דינו.** בקונט' הגהתי משנגמר דינו דעד שלא נגמר דינו תנן בפ' שור שנגח ד' וה' ואם עד שלא נגמר דינו וכו' אם שחטו בשרו מותר והר"א בפי' לערלה הביא ראיה להגיה מדברי רש"י והש"ס דפירקין דגרס משנגמר דינו ונעלם ממנו דמתניתין היא:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Pesachim 2:1:15:1
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Pesachim 2:1:15:1](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Pesachim/r/2:1:15:1)

**ויש לו זמן.** בבבלי דף כ"ח גרסינן חזר ר"י ודנו דין אחר נותר בבל תותירו וחמץ בבל תותירו וכו' וכתבו תוספות תימא לר"י היכי עביד לעיל ק"ו מנותר שאינו בבל יראה ובל ימצא והא חשיב הכא בל תותירו כמו בל יראה ע"כ ונ"ל דהא דקאמר נותר בבל תותירו וכו' היינו שקבוע להם זמן לאיסורן דהואיל וניתותרו נאסרין משא"כ בשאר איסורי' אין איסור' תלוי בזמן וגם במכילתא מפורש דדן מנותר שהזמן גורם:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Pesachim 2:2:2:1
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Pesachim 2:2:2:1](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Pesachim/r/2:2:2:1)

**אבל במקום שנהגו לאכול פת עכו"ם מותר אפילו באכילה.** כתב בתיו"ט פי' בשל פלטר אבל בשל בעל הבית לא הותר בשום מקום ע"כ. וקשה א"כ מאי דוחקיה למוקמי מתניתין במקום שלא נהגו היתר בפת של עכו"ם טפי ה"ל למוקמי מתני' בפת של בע"ה וסתמא דמתניתין הכי משמע דאיירי בכל העכו"ם אלא ודאי דסובר הירושלמי דאפילו פת של בע"ה מותר במקום שנהגו היתר ועיין מ"ש בשבת דף ו' ע"א בד"ה ולא עבדין כן וכו':


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Pesachim 2:2:3:1
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Pesachim 2:2:3:1](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Pesachim/r/2:2:3:1)

**לא ישכיר ישראל ביתו לעכו"ם ליתן בתוכו חמץ.** כתב הב"י סי' ת"מ כתב הרשב"א בתשובה דהא דגרסינן בירוש' פ' כל שעה לא ישכיר אדם ביתו לעכו"ם ליתן בתוכה חמץ אומר אני דפליגי אהאי ברייתא דייחד לו בית דגמרא דידן דהא סבר האי תנא דכיון דשכירות לא קניא ה"ל כמופקד אצלו ובשקבל עליו אחריות ואת"ל דפשטא דההיא אפילו בלא קיבלו אחריות משמע אנן אגמ' דידן סמכינן וא"נ יש לי לומר ההיא בישראל יושב ומשמר בשכר היא דאע"ג דבדיעבד שכרו מותר כדאיתא בהשוכר את הפועל דביין נסך שכרו אסור משום קנס מכל מקום לכתחילה אסור ע"כ וקשה א"כ מאי פריך למ"ד מותר דלמא בכה"ג שיושב ומשמר הוא דאיירי הך ברייתא וע"ק לסברתו הראשונה דברייתא דייחד לו בית פליגי הא לקמן בשמעתין מייתי להך ברייתא דייחד לו בית לכן נ"ל דש"ס דילן איירי בשהשכיר לו קודם פסח והירושלמי איירי בפסח וכמ"ש בקונט' והיא דעת האגור וכ"כ בש"ע סי' ת"ן סעיף ה' בהג"ה וע"ש בתשו' הרשב"א סי' קע"ז ואין להאריך:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Pesachim 2:2:16:1
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Pesachim 2:2:16:1](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Pesachim/r/2:2:16:1)

**אתיא דר"י כרבי יוסי.** לפי פירושי שבקונט' קשה דבבבלי דף ל"א מפורש דר"מ סובר דעובר לכך נ"ל דה"פ דר"י כר' יוסי דאמר בפ' אין בין המודר אין הפקר יוצא מתחת ידי הבעלים אלא א"כ זכה בו אחר ודרשב"ל כר"מ דאמר התם כיון שהפקיר דבר כבר יצא מרשותו וראיתי ברשב"א בתשובה סי' ע' שפירש כמ"ש:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Pesachim 2:2:16:2
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Pesachim 2:2:16:2](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Pesachim/r/2:2:16:2)

**מתניתא פליגא על רב ישראל וכו'.** וקשה אדמקשי מברייתא ליסייעי ליה ממתניתין דתנן ישראל שהלוה את עכו"ם על חמצו לאחר פסח אסיר בהנאה וי"ל דמתניתין איירי בדאמר לי' מעכשיו קנוי לך אם לא אפדנו לזמן פלוני:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Pesachim 2:2:16:3
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Pesachim 2:2:16:3](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Pesachim/r/2:2:16:3)

**קל הוא בשיחרור.** בגיטין דף מ"א כתבו תוספות וא"ת ולאביי דאמר בפ' כל שעה למפרע הוא גובה היכי משני למתניתין דהכא דתני שורת הדין אין העבד חייב כיון דסבר למפרע הוא גובה אינו מפקיע מידי שיעבוד ושל שני הוא ואי בשחררו רבו השני ואין העבד חייב כלום היינו שאינו חייב במצות ליכא למימר דהא לאביי שחרורו של שני שחרור מעליא הוא כיון דלמפרע הוא גובה ע"כ ולפום סוגיין נראה פשוט דמודה אביי בשחרור דאף שחרורו של ראשון הוה שחרור דקל הוא שהקילו בשחרור ומה שיש לדקדק בכתובות פ' האשה שנפלו נבאר שם בע"ה:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Pesachim 2:3:4:1
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Pesachim 2:3:4:1](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Pesachim/r/2:3:4:1)

**עשה כרי והשתחוה לו וכו' אם התרו בו משום אוכל טבל אינו לוקה משום האוכל עכו"ם לוקה.** וקשה אדרבה איסור אכילת טבל חמור שהרי חייב עליו מיתה בידי שמים משא"כ האוכל איסורי עכו"ם אינו אלא בלאו וי"ל מ"מ בעכו"ם איכא חיוב מיתה בידי אדם וכדאמרינן בעלמא משום לתא דעכו"ם החמירו א"נ כיון דאיסורי עכו"ם מטמאים משא"כ בטבל:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Pesachim 2:3:5:1
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Pesachim 2:3:5:1](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Pesachim/r/2:3:5:1)

**ר"י אמר משלם לשבט.** כתב הרמב"ם פ"י מהלכות תרומות גזל תרומה מאבי אמו כהן ואכלה ואח"כ מת אבי אמו אינו משלם לעצמו אלא ליורש אחר משאר השבט. משמע דאם אין שם יורש אחר בשבט חוץ ממנו אינו משלם לשבט וקשה דהכא משמע דאף אם אין שם יורש אחר צריך ליתן להכהן וכן משמע בתרומות פ"ו ונראה דר"ל שיתננו לגואלו של כהן שאי אפשר שלא יהיה לו קרוב בכהנים והקרוב קרוב קודם ודמיא להא דתנן פ' הגוזל קמא הגוזל את אביו ונשבע לו ומת ה"ז משלם קרן וחומש לבניו או לאחיו ופירשו לבניו של נגזל ועיין בפ"ח מהלכות גזלה ואבדה:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Pesachim 2:3:5:2
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Pesachim 2:3:5:2](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Pesachim/r/2:3:5:2)

**בחומש שהוא לשבט.** קצת קשה הא דמביא ראיה מאפר' של תרומה טמאה לכן נ"ל שצ"ל יודה רשב"ל בחמץ שהוא לשבט וה"פ באוכל תרומת חמץ אף רשב"ל מודה דחייב לשלם לשבט דמתניתין אתיא כר' יוסי הגלילי דסובר דחמץ בפסח מותר בהנאה וכדמסיק בבבלי ואף שאין לכהן בה אלא היתר הנאה דהינו להסיקו תחת תבשילו מ"מ שייך בה יד כהן וחייב לשלם לשבט ולא דמיא לגוזל אבי אמו כהן שאין לכהנים בה חלק כלל והשתא מבוארים דברי הש"ס:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Pesachim 2:3:6:1
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Pesachim 2:3:6:1](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Pesachim/r/2:3:6:1)

**הנהנה מן ההקדש פחות משוה פרוטה וכו'.** כתב הרמב"ם פ"י מה' תרומות זר שאכל תרומה בשוגג משלם קרן וחומש וכו' ואינו בחומש עד שיאכל כזית ע"כ. משמע אבל קרן משלם אע"פ שאין בו כזית ואין בו שוה פרוטה. וקשה דבבבלי בפירקין דף ל"ב ע"ב גרסינן האוכל תרומה פחות מכזית משלם את הקרן ואינו משלם את החומש היכי דמי אי דלית ביה ש"פ קרן נמי לא לישלם ואי דאית ביה שוה פרוטה חומש נמי לישלם לעולם דאית ביה שוה פרוטה ואפ"ה כיון דלית ביה כזית משלם את הקרן ואינו משלם את החומש ע"כ הרי דבעינן שתהא בה שוה פרוטה וי"ל דסובר רבינו דהך סוגיא כמאן דלא יליף גז"ש חטא חטא ממעילה אבל מאן דיליף חטא חטא ממעילה יליף נמי ממעילה מה התם אפילו בפחות משוה פרוטה חייב בהשבון כדמרבינן מואת אשר חטא מן הקדש וכמ"ש הרמב"ם פ"ז מהל' מעילה ה"נ גבי תרומה אפילו פחות משוה פרוטה חייב בהשבון ודברים אלו מסכימים להגהתי דגרסינן הנהנה מו התרומה פחות משוה פרוטה והא דפסק הרמב"ם פ"ק מה' מעילה הזיד במעילה באזהרה ולא במיתה כתרומה י"ל דשאני התם דכתיב בו ולא במעילה כדאיתא בסנהדרין ס"פ הנשרפין:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Pesachim 2:4:2:1
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Pesachim 2:4:2:1](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Pesachim/r/2:4:2:1)

**) וריבה את הכל.** כתב הר"א רפ"ק דחלה וריבה הכל קושיא היא עם עריסותיכם ריבה נרבה כל המינים ומה ראית לרבות הג' מינים ולמעט אורז ואין תירוץ לקושיא הזאת וכו' ע"כ ואין פי' מחוור כלל ופירושי שבקונט' עיקר וגם בפ' קמא דביכורים פירש כן ואין נראה גם מה שפירש בסוגיא זו ושיבש הגרסאות ע"ש והוא ללא צורך והגי' שלפנינו הוא עיקר:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Pesachim 2:4:9:1
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Pesachim 2:4:9:1](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Pesachim/r/2:4:9:1)

**תיפתר שקרבה חטאתו בשילה וכו'.** ומסיק דאתיא כר"ש דאמר מכיון שנזרק וכו' בבבלי בפרקין דף ל"ח ע"ב גרסינן אמר ריש לקיש זאת אומרת חלות תודה ורקיקי נזיר נאכלין בנוב וגבעון ופירש"י ודלא כר"ש דאמר בפ"ק דמגילה דלא קרב בנוב וגבעון דהיינו במה גדולה אלא פסחים וחובות הקבוע להן זמן וכו' ותימא איך נעלם ממנו דברי הש"ס אלו שלא נאמרו דברי ר"ל אלא כר"ש וקמ"ל לאפוקי מדרבנן דר"ש דסברו דלא הותר הנזיר ביין אלא לאחר שהקריב כל קרבנותיו והכי הלכתא כר"ש כמ"ש הרמב"ם פ"ח מה"נ:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Pesachim 2:4:10:1
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Pesachim 2:4:10:1](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Pesachim/r/2:4:10:1)

**למצוה איתאמרת.** כתב המג"א סי' תע"א ס"ק ה' מצה עשירה פי' שנילושה במי פירות לבד אבל נילושה במי פירות עם מים יוצאין בה בשעת הדחק וראיה ממנחות וא"כ אסור לאוכלה בע"פ (מהרי"ל) ובגמרא דף ל"ח פריך אהא דאמרי' חלות תודה ורקיקי נזיר יוצאין בהן והא מצה עשירה היא ומשני רביעית מתחלקת לכמה עשרונות משמע דאם יש שמן הרבה אע"פ שמעורב עם מים ה"ל מצה עשירה ואפילו בשעת הדחק אין יוצאין בה דאל"כ מאי פריך דלמא מתניתין מיירי בדיעבד יוצא בהן אלא אפילו בדיעבד לא יצא וכו' ותו דמי פירות לבד אין מחמיצין אם כן ל"ל לחם עוני פשיטא דאין יוצאין בהם כמ"ש סימן תנ"ג אלא ודאי אפילו עם מים אין יוצאין משום מצה עשירה ע"כ לפום ריהטא יש סייעתא לדבריו מהא דקאמר מילתיה דרבי בון וכו' וכמ"ש בקונטרס אך אחרי העיון אין מכאן ראיה דודאי ה"מ לשנויי בבבלי דמתניתין איירי בדיעבד אלא דקושטא משני דבכה"ג דהוה מעט דמעט אפילו לכתחלה שרי וזה ברור וא"צ לפנים ומאי דפריך דאם כן לחם עני ל"ל תיפוק לי' שאינו יכול לבא לידי חימוץ י"ל דאיצטריך קרא למצוה אבל בדיעבד יוצאין וכן מפורש בסמוך מדקאמר והיידא אמרה דא וכו' וצ"ע:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Pesachim 2:5:3:1
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Pesachim 2:5:3:1](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Pesachim/r/2:5:3:1)

**ומ"ד כמושין בקלח וכו'.** כתב בש"ע סימן תע"ג אלא שבעלין אין יוצאיו אא"כ הם לחים ובקלחים יוצאים בין לחים בין יבשים וכתב המג"א ס"ק י"ג בין לחים משמע דאין יוצאין בכמושי' וכ"מ בטור ורמב"ם ועיין בגמרא ע"כ ודבריו תמוהים השתא ביבשים ממש יוצאים כ"ש בכמושים לכן נר' דט"ס יש כאן ואהא דכתב הש"ע אא"כ הם לחים קאי וקאמר דבעלין אין יוצאין בכמושין וכ"מ בגמרא דראב"ן סובר דיוצאים בכמושין וחכמים סברי דאין יוצאין בהן וכמפורש כאן:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Pesachim 2:7:1:1
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Pesachim 2:7:1:1](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Pesachim/r/2:7:1:1)

**אין מבשלין את הפסח וכו'.** כתבו תוספות תימא למה שנאו כאן אי משום דתנא ירקות שלוקות ומבושלות אם כן מיד הי' לו לשנות בסמוך אחריה ע"כ ונראה דאמרינן לעיל דהא דתנא הכא אין שורין את המורסן לתרנגולים אבל חולטין היינו בין שנתן החמין לתוך הקמח בין שנתן הקמח לתוך החמין וסד"א דכשנותן דבר קר לתוך חם הוא מבשל א"כ אסור לסוך או להטביל הפסח במשקין קמ"ל דבפסח שרי והכא שאני דלאו מבשל הוא אלא צומתו שלא יחמץ וניחא נמי דקתני סכין ומטבילין והאי מטבילין לפום ריהטא משנה שאינה צריכה היא דהשתא סכין בשעת צלייתו שהוא חם הרבה שרי כ"ש טבילה שלאחר צלייתו דשרי אבל ה"פ דבין סכין שהתם למטה בין מטבילין שהקר למטה לעולם שרי דלא דמי' לחליטה א"נ י"ל קמ"ל כי היכא דבפסח אסור הבישול במשקין אפ"ה סכין ומטבילין אותו בהן ה"נ מותר לקטף המצות וכדאמר בסמוך אין לשין את המצות במשקין אבל מקטפין בהן והואיל וכול' פירק' איירי בדיני מצה מייתי ליה הכא:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Pesachim 2:7:1:2
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Pesachim 2:7:1:2](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Pesachim/r/2:7:1:2)

הדרן עלך פרק כל שעה