## Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Shabbat Chapter 3

###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Shabbat 3:1:2:1
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Shabbat 3:1:2:1](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Shabbat/r/3:1:2:1)

**כיני מתני' מקיימין עליה תבשיל.** הרי"ף פסק לשהות תנן והוא דגרוף וקטום ואי לא לא והרז"ה פסק להחזיר תנן והאריכו בראיותיה' ומהתימא שלא הביא הרי"ף ראיה דסתמא דירושלמי סובר דלשהות תנן:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Shabbat 3:1:3:1
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Shabbat 3:1:3:1](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Shabbat/r/3:1:3:1)

**עד מקום שהוא עושה חריץ.** רש"י מפרש לכולי פירקין משום דקא מוסיף הבלא והרז"ה חולק וכתב בשם הגאונים זה שאנו משהין לאו הטמנה היא אלא כגון כסא של ברזל והקדרה יושב' עליו והיא תלויה או באבנים או כיוצא בזה שאין שולי הקדרה נוגעת בגחלים דלפרש"י קשה דאפילו גרופה וקטומה מוספת הבל משאר דברי' השנויי' בפ' במה טומנין כ"כ תוס' והר"ן וקשה הא תוכה אמרינן הכא היינו מקום שהוא עושה חריץ בשולי הכירה הרי שאין דבר מפסיק בין הכירה לקדרה דאיך אפשר לעשות חריץ אם הוא תלוי ע"ג אבני' וא"ל הא אסרינן תוכה יש לומר הא אמרינן בבבלי אלא אי אמרת לשהות תנן מאי איכא בין תוכה לעל גבה הרי דבגרופה וקטומה אפי' תוכה שרי ואפשר לומר דמפרשין הכי עד מקום שיכול לעשות חריץ אלו לא היה שם הברזל ודוחק:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Shabbat 3:1:7:1
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Shabbat 3:1:7:1](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Shabbat/r/3:1:7:1)

מאן דמר כגפת וכעצים בדקה וכו' כתב הרמב"ם פ"ג מה"ש שאם הסיקו בגללי בהמה דקה דינו כהיסק קש וגבבא וכתב הב"י סימן רנ"ג משמע דגללי בהמה גסה הרי הם כעצים מיהו בירושל' פרק כירה אמרי' איפכ' דגללי בהמ' דקה הם כגפת ועצים וגללי בהמ' גסה הם כקש וגבבא אולי נוסחת ירושלמי שלו היתה מוחלפת משלנו עכ"ל ויש דמות ראיה לגירס' הרמב"ם מקרא דכתיב ביחזקאל ד' והיא בגללי צואת האדם תעגנה לעיניהם וכתיב ראה נתתי לך את צפיעי הבקר תחת גללי האדם ופירש"י תאפינה בגחליהם שמייבשן ושורפן שמעינן דגללי בקר יש להם גחלים לאפות עליהם והרי הם כעצים ולכך הקפיד קרא וקאמר גללי בקר ולא גללי בהמה תחת גללי אדם דלאפוקי בהמה דקה שהם כקש וגבבא ואינו מאוס כל כך וא"ת למה לא כתב הרמב"ם גם כן שזרי חריות שהיו יבשות מתחילתן שהן כקש וכגבבא ויש לומר שכוונת הרמב"ם דקש וגבבא דתני במתני' לאו דוקא אלא כל הדברים שאין מחזיקין חומן וה"ה שיש דברים הרבה דדמיין לקש וגבבא:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Shabbat 3:1:9:1
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Shabbat 3:1:9:1](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Shabbat/r/3:1:9:1)

**ואידרון.** בגליון פי' ואידרון כמו ואהדרון כלו' החזירום ע"כ ולפי זה ה"פ והחזירום שלא יאמרו לא איסור ולא היתר ורצו חברייא להחזיר על השאלה לאסרה ופירושי שבקונטרס נראה יותר:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Shabbat 3:1:12:1
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Shabbat 3:1:12:1](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Shabbat/r/3:1:12:1)

**יאות אמר ר' וכו'.** כתב הר"א בפי' למסכת תרומות יאות אר"י דאתיא כר"י ובשוגג הואיל והצריכם הברייתא להמתין עד כדי שיעשה ש"מ כר"י שהיא סבר לי' הך סברא דתנינא הנוטע וכו' מפני שהניית שבת עליו שנהנה משבת וכתיב כי קדש היא לכם מה קדש אסור בהנאה אף מעשה שבת כן ש"מ דר"י אית לי' האי סברא אבל ר"מ ס"ל היא קדש ואין מעשיה קדש ותימא פי' וכי לא ס"ל לר"מ דבמזיד אסור ליהנות ממעשה שבת שהרי קאמר במזיד לא יאכל וע"ק איך קאמ' דטעמי' דר"י משום קדש היא הא מפרש בבבלי בגיטין ובכתובות ובב"ק דטעמי' דר"י דאוסר במזיד משום קנסא דאל"כ אף לאחריני יאסר עולמית אלא ר"י הסנדל' הוא דמפרש לקר' הכי וכדפרישי' לעיל:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Shabbat 3:1:12:2
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Shabbat 3:1:12:2](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Shabbat/r/3:1:12:2)

**במזיד וכו'.** פי' דכתיב כי קדש היא כו' וקשה לר"י הסנדלר תיהוי מעשה שבת מותר לכהנים דומיא דקדש דהיינו תרומה שמותרת לכהן ועל תתמה כיון דמצינו דהותרה אצלם עבודה בשבת נתיר נמי דליהנו ממעשה שבת ויש לומר לחומרא מקשינן לאותו קדש שאף הכהנים אסורין כגון חלב ואימורין ובשר עולה ודומיהן:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Shabbat 3:1:12:3
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Shabbat 3:1:12:3](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Shabbat/r/3:1:12:3)

**אין כאן חשד.** הר"א פי' במס' תרומות ואין לקנוס שוגג אטו מזיד שהרי לא נטע' בשביעית ואע"ג דקלטה בשביעית וה"ל כאלו נטעה בשביעי' דהא מטעם זה צריך לעקור במזיד אפ"ה אין לקנוס שוגג אטו מזיד דלאו כ"ע ידעי דאינו קולטת פחות מל' יום ומזיד קנסינן ליה הואיל ועבר על דברי חכמים וקשה מנ"ל דבנטע פחות משלשים יום דלא קנסינן דהא עכ"פ חזינן דעבר על דברי חכמים שאמרו שאסור ליטע פחות משלשים ואדרבא ניכר הוא שאינו זהיר בשביעית וכל דבריו דחוקים והאמת יורה דרכו דגם במזיד שרי בנטע פחות מל' יום למ"ד מפני החשד וכן משמע ברמב"ם פ"ג מהלכות שמטה שכתב אף בזמן הזה אין נוטעין פחות מששה שבועות קודם שביעית ודבר זה אסור מפני מראית העין שיאמר הרואה בשביעית נטעו וזה מבואר כמ"ש:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Shabbat 3:1:12:4
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Shabbat 3:1:12:4](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Shabbat/r/3:1:12:4)

**ואתיא כמ"ד מפני החשד.** הר"א הגיה במסכת תרומות ואתיא כמ"ד מפני החשד ברם כמ"ד מפני המניין קנסו שוגג אטו מזיד וה"פ מתני' דתני ובשביעית בין בשוגג בין במזיד יעקר ומשמע כל אימת שנטעה בשביעית אפילו פחות מל' יום לפני שמיני' וע"כ הטעם מפני החשד דאי משום מניין ליכא וקשה אם כן מאי האי דקמסיים וקנסו שוגג אטו מזיד וע"ק הא אף בברייתא תני סתמא ובשביעית בין בשוגג בין במזיד יעקר ולפי גרסתו צ"ל דטעמא דחשד עיקר ובברייתא קתני ד"א מונין וכו' ומשמ' דד"א הוא עיקר ע"כ נראה הגי' שבתרומות עיקר וכמו שפירשתי:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Shabbat 3:1:13:1
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Shabbat 3:1:13:1](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Shabbat/r/3:1:13:1)

**הניחו בארץ וכו'.** כתב הר"ן בפירקין ומיהו בירושלמי משמע דכל הני פלוגתא ליתנהו אלא בשסלקן מע"ג הכירה מע"ש ולא החזירן עד חשיכה דגרסינן התם נטלו מבע"י מחזירן מבע"י נטלו משחשיכ' מחזירה משחשיכה נטלו מבע"י וקדש עליו היום ר"ס בר תדאי בשם רב אושעי' אם הניחו אסור לטלטלו א"ר אלעזר בשם ר' אושעי' משרת הייתי את רבי חייא הגדול והיתי מעלה לו חמין מדיוטא התחתונה לדיוטא העליונה וכו' ועלה איבעי להו התם תלאו ביתד מהו הניחו על גבי ספסל מהו ולפי זה דוקא בנטלו מבעוד יום הוא דהחמירו אבל נטלו משחשיכה אפילו הניחו על גבי קרקע מותר להחזירו וכו' ע"ש ומזה כתב הרמ"א בהג"ה בסי' רנ"ג וי"א דכל זה אינו אסור רק כשנטלו מן הכירה מבעוד יום ולא החזירו עד שחשיכה אבל אם לקחו משם משחשיכ' אפי' הניחו על גבי קרקע מותר וכן נוהגין להקל בתנורים שלנו שיש להם דין כירה וסומכין עצמם על דברי המקילין וטוב להחמיר והרב"י כתב ודבר פשוט הוא שאין כן דעת התוס' והרא"ש וסיעתם שהרי הם אוסרים להחזיר אפילו מבע"י סמוך לחשכה וכ"ש להחזיר בשסלק משחשיכ' וגם הרמב"ם כתב בהדיא הפך הירושלמי הזה שהרי כתב בפרק ג' כל שמותר להשהותו ע"ג האש כשנוטלין אותו בשבת אסור להחזירו למקומו וכו' והוא שלא הניח הקדירה ע"ג הקרקע ע"כ ולא כתבו טעמו של דבר איך דחו הפוסקים דברי הירושלמי ול"נ פשוט שגירסתם כפי הגירסא שלפנינו שאינן גורסי' אם הניחו וכו' ומילתא באנפי נפשה היא ואיירי בשבת ואיבעיא דנטלו מבע"י וקידש עליו היום לא נפשטה וכן הסוגיא בהרבה מקומות בש"ס זה ואיירי בשלא הניחו ע"ג הארץ נמצא שהירושלמי והבבלי שניהם מודים דאם הניחו ע"ג הארץ אפי' משחשיכה אסור ואפשר דלשון הירושלמי בס"פ במה טומנין גרס להר"ן לפרש כן:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Shabbat 3:1:13:2
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Shabbat 3:1:13:2](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Shabbat/r/3:1:13:2)

**אפילו מכירה שהבלה מועט וכו'.** כתב הרב"י סימן ר"ג כתב הרמב"ם בפ"ג מותר להחזיר מכירה לכירה אפילו מכירה שהבלה מועט לכירה שהבלה מרובה אבל לא מכירה לטמינה ולא מטמינ' לכירה וכתב הה"מ שהוא בירושלמי ס"פ במה טומנין ור"י כתב בח"ג וז"ל ובירושלמי כתב שאין מחזירין מכירה לכירה אחרת שאם נטלה מכירה אחת אסור להחזירה לכירה אחרת דהוה כנותן ע"ג הכירה לכתחלה בשבת ע"כ וזה דבר תימא שהאוסר והמתיר שניהם מביאים ראיה מהירושלמי אך האמת שדברי ר"י הם מדברי הירושלמי שבסוגיין ומפרש שמע מינה אסור כמ"ש בפי' הראשון שבקו' אבל הה"מ ראייתו מדס"פ במה טומנין ושם לא נאמרו כלל דברי רבי אמי לכן מפרש דברי רבי זריקן כפי' השני שבקונטרס:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Shabbat 3:2:3:1
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Shabbat 3:2:3:1](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Shabbat/r/3:2:3:1)

**מיקל לנשייא וכו'.** בגליון פי' שהיה מיקל לנשים לשטוח בגדיהם על אויר התנור ע"כ ואין נראה דא"כ ה"ל לש"ס לומר מיקל לנשייא לשטוח בגדיהן וכו' אלא ודאי פירושי שבקונטרס עיקר וזה ראיה ברורה למה שכתב המרדכי בסוף פרק תולין ומביאו בש"ע א"ח סי' ש"א אסור לנגב בגדים השרויין במים סמוך לאש משום מלבן ומשום מבשל:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Shabbat 3:3:2:1
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Shabbat 3:3:2:1](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Shabbat/r/3:3:2:1)

**אין חימוצו ברור וכו'.** כתב הר"ש בפ"י דתרומות ומשום דהוה חמץ נוקשה חשיב ליה חימוץ שאינו ברור ותימא הוא אי לענין פסח היה מתיר ר' יוסי והא בין ר"מ ובין ר"י אוסרין דלכל הפחות מדרבנן אוסר רבי יהודה ואי לאו דמדמי לה לבישול מצינו למימר דלא אסר מילי אחריני דוקא א"ר יוסי ע"כ ולענ"ד נראה דלר"י מחמץ במי פירות אפי' חמץ נוקשה לא הוה אלא סרחון כמו שאר מינים שאינם מחמשת המינים והא דקאמר במנחות חמץ נוקשה מיהא הוי היינו לרבנן דפליגי אר"ח בן גמליאל והם סוברים כת"ק דפליג אר' יוסי אבל לר"י אפילו חמץ נוקשה לא הוה ובחמץ נוקשה ממש אף ר' יוסי מוד' או כר"מ או כר"י והא דקאמר אין חימוצו ברור היינו שיש ספק אם הוא מחמץ או מסריח אבל חמץ נוקשה מחמץ ודאי שהרי ראוי לחמץ בו כמה עיסות:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Shabbat 3:3:3:1
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Shabbat 3:3:3:1](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Shabbat/r/3:3:3:1)

**פגה שטמנה בתבן כו'.** כתב המג"א סימן שי"א סעיף ח' ומקצת עליו מגולין אבל אם אין מגולין אסור לתחוב בהן כוש דנראה כעושה גומא כן כתב מגיד משנה אבל בתו' דף נ' משמע דלחד גירסא דגם כאן שרי לתחוב וכ"ה בירושלמי בהדיא ספ"ק דכלאים דמותר לתחוב בעפר וצ"ע על המ"מ דפסק דלא כירושלמי ועי' שם בר"ש ע"כ ואיני מבין דבריו הא בכלאים מסיק דמתני' ר' שמעון ור' אלעזר בן תדאי כר' שמעון (וכמו שכתב הר"ש) ואפ"ה אוסר במכוסין במתני' מטעם גומא ואפי' נאמר דר' אלעזר בן תדאי מתיר אפי' בעפ' לית הלכתא כוותיה דרבנן פליגי עליה ובבבלי לא קאמר דהלכתא כרב אלעזר בן תדאי אלא בפגה שטמנה בתבן אבל בעפר לא:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Shabbat 3:3:5:1
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Shabbat 3:3:5:1](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Shabbat/r/3:3:5:1)

**אית לך מימר שביעית כרב שמעון וכו'.** כתבו תוספ' בפ' במה טומנין דף נ' ע"ב בד"ה מקצת עליו מגולים ולימא דהך משנה דהטומן וכו' סבר טלטול מן הצד לא שמיה טלטול כר' אלעזר בן תדאי ומקצת מגולים נקט משום אחריני ולא משום שבת ושמואל סבר כרבנן דאיכא למימר דמשמע ליה דמשום שבת נמי נקט לה מדלא תני בהדיא וניטלין בשבת אפילו מכוסין ש"מ דמכוסין אסורין כרבנן ואפ"ה מקצתן מגולין שרי ע"כ ורש"י פי' שם בד"ה הטומן לפת וכו' הא דנקט מקצת עלין מגולין משום שבת נקט לה ולאו משום מידי אחריני וכו' ע"כ ותימא הא מפורש משמע הכא דאכולא מילתיה קאי ומשום דקשיא ליה לר"ש שביעית לא מיתוקמא מתניתין כוותיה ועוד יש לדקדק בדברי תוס' ואין להאריך וצ"ע:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Shabbat 3:3:6:1
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Shabbat 3:3:6:1](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Shabbat/r/3:3:6:1)

**מגלגלין ביצים ע"ג גג של סיד רותח וכו'.** בבבלי גרסי' ולא יטמיננה בחול וניפלוג נמי ר' יוסי בהא רבה אמר גזרה שמא יטמין ברמץ רב יוסף אמר מפני שמזיז עפר ממקומו מאי בינייהו איכא בינייהו עפר תיחוח מיתיבי רשב"ג אומר מגלגלין ביצה ע"ג גג רותח ואין מגלגלין ביצה ע"ג סיד רותח בשלמא למ"ד גזירה שמא יטמין ברמץ ליכא למיגזור אלא למ"ד מפני שמזיז עפר ממקומו ליגזר ומשני סתם גג לית ביה עפר וכתבו תוספות ואין מגלגלין וכו' קשה אדמפליג בין תולדת חמה לתולדת אור ליפלוג בתולדות חמה גופייהו בין גג רותח לחול ואבק דרכים וגג דאית ביה עפר וכו' ע"כ ועיין במהרש"א שמקשה לפי דברי התוס' המ"ל בגמרא איכא בינייהו הך מילתא דאם אינו מטמינו אלא מניחו ע"ג החול למ"ד שמא יטמין ליכא ולשמא יזיז איכא עכ"ל וע"ק לשון הש"ס דקאמר למ"ד מפני שמזיז עפר ממקומו ליגזור הא הזזת עפר לאו גזירה היא אלא משום חופר שהוא תולדת חורש וכמו שכתב ר"ת לכן נראה לי דאף גירסת הש"ס בבלי היא כגירסת ש"ס דירושלמי דבריש' איירי בגג של סיד רותח ובסיפא גג של עפר רותח ותרוייהו בתולדת חמה איירי אלא דקס"ד אי אפשר שלא יהא גם קצת עפר ע"ג גג של סיד ואיכא למגזר שמא יזיז עפר בגלגולו והשתא משני שפיר סתם גג של סיד אין בו עפר וליכא למיגזר והשתא אף למ"ד שמא יטמין ברמץ אין צריכין לומר דאם מגלגלו על גבי חול שרי אלא דלכך לא גזרינן בגג של סיד דכיון דאין בו עפר הרבה לא דמיא להטמנה:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Shabbat 3:3:7:1
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Shabbat 3:3:7:1](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Shabbat/r/3:3:7:1)

להיות ממלין עצים מע"ש וכו' קצת קשה מאי איסורא איכא ואפשר מפני החשד ובבבלי הגירסא התחילו הבלנין להחם בשבת:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Shabbat 3:3:8:1
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Shabbat 3:3:8:1](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Shabbat/r/3:3:8:1)

והדא מתני' קודם עד שלא התירו וכו' בבבלי פ' חבית ד' קמ"ז גרסי' אר"ח בר אבא א"ר יותנן הלכה מסתפג אדם באלונטית ומביאה בידו לתוך ביתו ומי אר"י הכי והאר"י הלכה כסתם משנה ותנן נסתפג בעשר אלונטית ולא יביאם בידו ההוא כבן חכינאי מתני לה ע"כ וקשה למה לא משני קודם התרת לונטיות נשנית כדמשני הכא וכה"ג קאמר הש"ס בבלי ר"פ כל הכלים דף קכ"ג קודם התרת כלים נשנית:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Shabbat 3:3:11:1
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Shabbat 3:3:11:1](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Shabbat/r/3:3:11:1)

אשכח תנאי תני אין שואלין הלכות המרחץ וכו' כתב הר"ן בשם הרמב"ן ומסתברא דגמ' דילן לא שריא אלא לאפרושי מאיסורא ומעשה דר"מ לאו הכי הוא כדמייתי לי' בירושלמי וכו' ע"כ וקשה הא בירושלמי גופי' מסיק דאסור אפי' הלכות המרחץ בבית המרחץ וכן כתב הכ"מ דהכי מסקנת הירושלמי:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Shabbat 3:3:14:1
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Shabbat 3:3:14:1](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Shabbat/r/3:3:14:1)

**מפני שהגחלים נוגעת בגופו.** רש"י פי' במתני' מוליאר כלי שיש בו בית קיבול קטן אצל דופנו מבחוץ מחובר לו ונותן שם גחלים והמים בקיבולו הגדול ואנטיכי היינו יורה גדולה עושין לה ב' שוליים ונותנין גחלים בין שניהם והמים על העליונים ובשם רבותיו פי' מוליאר שני שוליים ואנטיכי מחיצה בינתים ע"כ ומדברי הירושלמי נראה מבואר כפי' רבותיו אלא בענין אנטיכי נראה כמו שפירשתי בקונט'. והר"ן כתב ונ"ל דהיינו טעמא דשריותא דמוליאר ואיסור דאנטיכי משום דקיימא לן דבכלי ראשון מבשל וכלי ראשון היינו שעומד ע"ג האור שהוא מבשל אפי' לאחר שהעבירוהו משם ואשמועינן תנא דמוליאר אף על פי שהגחלים סמוכין לקיבולו הגדול אפ"ה לא מיקרי כלי ראשון כיון שאין אותו קבול כלי גדול עומד על הגחלי' אבל אנטיכי כיון שהקבול העליון עומד על הגחלים שעומדין בקבול התחתון הוה ליה כלי ראשון ועדיף נמי מיניה לפי שמקום המים והגחלים כלי א' הם ועיקר רבותא דהך מתני' למוליאר איצטריך דלא דיינינן ליה ככלי ראשון וכדי שלא תאמר דלא מיקרי כ"ר אלא כאנטיכי שמקום המים והגחלים כלי א' סמכו לה ענין אידך מתני' המיחם שפינהו כלו' שפינהו מעל האור ויש בו מים חמין דקתני לא יתן לתוכו צונן כדי שיחמו דאע"פ שלא היו במיחם זה גחלים לעולם אפ"ה כ"ר מיקרי עכ"ל ואם תאמר השתא מיחם מיקרי כ"ר כ"ש מוליאר שהרי הגחלים והמים בכלי א' וכמו שכתב כאן דכ"ש הוא ויש לומר דשאני מיחם שהאש הולך מתחתיו משא"כ במוליאר אך קשה לפ"ז קדרות העומדות אצל האש כעין שאנחנו מבשלין רוב הקדרות לא יהי' להן דין כלי ראשון וזה דבר שלא שמענו מעולם וגם יש לתמוה למה לו להמציא חילוקים וטעמים שהרי מבוארים הם בירושלמי:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Shabbat 3:4:4:1
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Shabbat 3:4:4:1](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Shabbat/r/3:4:4:1)

**כאן וכאן וכו'.** כתבו תוס' בפ' כירה דף מ' ע"ב בד"ה וש"מ כלי שני אינו מבשל תימא מ"ש כלי שני מכ"ר דאי יד סולדת בו אפי' כלי שני נמי ואי אין יד סולדת בו אפי' כ"ר נמי אינו מבשל ויש לומר לפי שכלי ראשון מתוך שעמד על האור דופנותיו חמין ומחזיק חומו זמן מרובה ולכך נתנו בו שיעור דכל זמן שהיס"ב אסור אבל כלי שני אע"ג דיס"ב מותר שאין דופנותיו חמין והולך ומתקרר עכ"ל ותימא שלא ראו דברי הירושל' אלו דהטעם משום דחכמי' עשו הרחקה בכלי ראשון ולא בכלי שני מיהו לדינא דברי תוס' מסכימין לדעת הירושל' דבכלי שני אפי' היס"ב שרי והרב במג"א בא"ח סי' שי"ח ס"ק כ"ח כתב מיהו בירושל' איתא דעשו הרחקה לכ"ר אפי' אין היד סולדת בו וליתא דהא באין היד שולטת בו עשו הרחקה והיינו היד סולדת בו וראיתי שכ"כ הש"ך:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Shabbat 3:4:4:2
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Shabbat 3:4:4:2](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Shabbat/r/3:4:4:2)

**ההין פינכא דארזא וכו' כתב מהרש"ל באורז ודוחן לעולם היס"ב וראיה ברורה נ"ל מדברי הירושלמי הזה.** אבל מ"ש דלעולם ככ"ר חשובים אין נראה גם לא מצאתי לאחד מן הראשונים שחילק בין דבר גוש לשאר דברים והדין נותן כיון שאינו אלא משום הרחקה כל שאינו בכלי ראשון שרי:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Shabbat 3:4:4:3
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Shabbat 3:4:4:3](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Shabbat/r/3:4:4:3)

**פינכא דארזא.** כתב בגליון פינכא דארזא לעיל בפ"ק דמעשרות פינכא דאריא והן קערות ממקום ששמו אריא שמחזקת חום ביותר ואני אומר דבמעשרות צריך להגיה דארזא כמו כאן דאל"כ מאי מסייעא ליה לרבי יונה:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Shabbat 3:5:2:1
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Shabbat 3:5:2:1](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Shabbat/r/3:5:2:1)

**אחד קדרה שבישל וכו'.** כתב הר"א בפי' למסכת מעשרות דאמריקה ושטיפה קאי ולא דק וכמ"ש בקונטרס כן הוא ברא"ש:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Shabbat 3:5:2:2
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Shabbat 3:5:2:2](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Shabbat/r/3:5:2:2)

**התיב ר' יוסי בר בון והתני אם בכלי נחשת וכו'.** כתב הר"ן מכאן הוכיחו תו' דעירוי ככ"ר דמדשתק ליה ר' יוסי ש"מ דקיבלה מיניה כו' ואין זו ראיה דאפשר דלא חש להשיב וכו' ואדרבה התם משמע דמסקנא דירושלמי הכא הוא שאין עירוי דכלי ראשון מבשל דאמרינן התם מהו לערות על הקילוח וכו' איזהו תבשיל ברור כל שהאור מהלך תחתיו אלמא לא ס"ל לבני מערבא דעירוי דכלי ראשון מבשל אדרבה מקילי טפי מגמרא דילן דלדידהו לית להו בישול אלא כשהאור מהלך תחתיו עכ"ל והנה מ"ש דאפשר דלא חש להשיב כן נראה דקאמר ר' חנניא בתר הכין מחלוקת דר' יונה ור' יוסי משמע דרבי יוסי לא הודה לר' יוסי בר' בון אך מ"ש דמשמע דאין עירוי דכלי ראשון מבשל אינו מבין דלא קאמר אלא לענין דאין חייב כרת על בישול כזה אבל מודה מיהת דאסור ותדע שהרי ר' מנא בריה דר' יונה הוא דפשיט דאינו חייב על העירוי ומסתמא לא פליג על אביו. גם מ"ש דמקיל טפי מגמרא דילן אינו מוכרח דלמא אף גמרא דילן מודה דאינו חייב על בישול דכלי ראשון כרת וא"ל מדקאמר בש"ס דף ל"ח ע"ב גלגל מהו א"ר יוסף חייב חטאת משמע דאף כשאין האור מהלך תחתיו חייב דיש לומר דאיירי דהאור מהלך תחת המיחם וכיון שהביצה נצלית מחמת חום המיחם שהאור מהלך תחתיו ה"ל כאלו האור מהלך תחת הביצה אך יש להביא ראיה מהא דאמר מר בריה דרבינא התם אף אנן נמי תנינא כל שבא בחמין וכו' חוץ מן המליח הישן וקולייס האיספנין שהדחתן זו היא גמר מלאכתן ש"מ ע"כ שמעינן דאפילו המתבשל מחמת חמין ואין האור מהלך תחתיו חייב וכן קאמר בפ' חבית הדיח מאי א"ר יוסף חייב חטאת. אך קשה ור' זעירא תיקשי ליה מתני' דחבית דתנן שהדחתן זו היא גמר מלאכתן י"ל דלאו לענין חיוב חטאת איחמר אלא לענין איסור וצ"ע:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Shabbat 3:7:5:1
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Shabbat 3:7:5:1](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Shabbat/r/3:7:5:1)

**למה לית אנן פתרין ד"ה היא בשוכח.** כתבו תו' בפרקין דף מ"ד ע"ב הא אין עליה מעות וכו' קשה לרשב"א דמאי פריך לוקמי בשוכח ולהכי אין עליה מעות אע"ג דהוו עליה כל בין השמשות שריא ובזמן שיש עליה אסור לגוררה אפי' בשכח שהוא טלטול גמור וקמ"ל דבאינה נשמטת שרי לגוררה טלטול גמור דה"ל בסיס לדבר האסור ולדבר המותר ומתרץ דע"כ במניח איירי דהא אין גוררין אוחה משמע אפילו לצורך מקומה ואי בשכח אפילו בעודן עליו שרי לצורך מקומו ותימא שלא ראה הרשב"א שקושיתו היא קושית הירושל' אלא דלא ניחא ליה בתירוץ הירושלמי דסובר דבשאינה נשמטת א"צ לנער כיון דהוה בסיס לדבר המותר:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Shabbat 3:7:6:1
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Shabbat 3:7:6:1](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Shabbat/r/3:7:6:1)

**מתניתא פליגא על מ"ד כל המיוחד וכו' דתנינן האבן שע"פ החבית וכו'.** וקשה הא אפי' למ"ד כל שיחדו לאיסור נמי קשה דהא האבן מונח עליה בשבת והרי יחדו וי"ל דאיירי בשהניחו אחר שלא מדעת:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Shabbat 3:7:8:1
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Shabbat 3:7:8:1](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Shabbat/r/3:7:8:1)

**נר מאוס פמוט אינו מאוס.** בבבלי דף מ"ד גרסינן א"ר זירא פמוט שהדליק בו בשבת לדברי המתיר אסור לדברי האוסר מותר למימרא דר"י מוקצה מחמת איסור לית ליה והתניא רי"א כל הנרות של מתכות מטלטלין חוץ מן הנר שהדליקו בו בשבת אלא אי איתמר הכי איתמר אר"ז פמוט שהדליקו עליו בשבת דברי הכל אסור לא הדליקו עליו בשבת ד"ה מותר וכתבו תוס' לדברי המתיר אסור פי' בקונט' לדברי ר"מ אסור לדברי האוסר לדברי ר"י ואין נראה לר"ת דלפ"ז הא דמסיק ד"ה אסור לא הוי אלא ר"מ ור"י דקאי עלייהו ולא ר"ש ומפרש וכן פר"ח לדברי המתיר היינו ר"ש אוסר כאן בפמוט דהא פמוט גדול הוא ככוס וקערה לדברי האוסר היינו ר"מ ור"י מותר דדוקא בנר של חרס דאית ביה תרתי מוקצה מחמת איסור ומחמת מיאוס הוא דאסרי אבל בשל מתכת שרי ע"כ ומסוגיין נראה כפירש"י דלר"ש ור"י פמוט שרי ואף דסובר דאפילו לר"י שרי היינו דלא שמיע להו הך ברייתא דאית ליה לר"י מוקצה מחמת איסור אבל לפיר"ח איכא פלוגתא גדולה בין הבבלי והירושלמי. ומ"ש דהא פמוט גדול וכו' קשה הא אין נותנין השמן בפמוט אלא בנר והנר עומד ע"ג פמוט כדאמר לעיל:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Shabbat 3:7:9:1
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Shabbat 3:7:9:1](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Shabbat/r/3:7:9:1)

**אלא כאן כר"י וכו'.** כתבו תוס' בהלכה כל כתבי ד' ק"כ ע"ב בד"ה מנר וכו' ובירושלמי מוקי לה בנר שכבה ולא קתני בהך ברייתא ואם כבתה כבתה ואתא לאשמועינן היתר טלטול ע"י ניעור לר"י דאסר טלטול בנר שכבה א"נ אפילו לר"ש ובנר גדול כגון קערה ועששית דמודה ר"ש כדאמר בפרק במה מדליקין (צ"ל בפרק כירה) או כשיש אפר וגחלת אלא שכבה ע"כ וקשה הא מפורש מסיק כאן דברייתא כר"י אתיא ולא כר"ש אע"ג דמסיק לקמן בסמוך דמודה ר"ש בקערה ועששית והא דלא משני הכא דאתיא כר"ש ובנר גדול דאפשר דאין מצוי שיהו משתמשין בנר שהוא גדול כל כך והא דמשני בבבלי בנר זוטא ה"פ סתם נר קטן הוא:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Shabbat 3:7:10:1
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Shabbat 3:7:10:1](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Shabbat/r/3:7:10:1)

**פתרין ליה בשוכח וכו'.** בבבלי פ' כל כתבי ד' ק"כ ע"ב כתבו תוספות בד"ה פותח ונועל וכו' ואי לאו משום כיבוי והבערה משום טלטול אין לאסור דבנעילת דלת לא חשיב טלטול וגם לא הוי בסיס לדבר האסור דבית חשוב הוא ובטל אגב בית א"נ בשכח דלא הוי בסיס ע"כ וקשה איך לא ראו דברי הירושלמי דרב ושמואל תרווייהו מוקי לה בשוכח אבל בלא"ה אפי' דלת נעשית בסיס לדבר האסור:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Shabbat 3:7:11:1
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Shabbat 3:7:11:1](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Shabbat/r/3:7:11:1)

**תני אם התנה וכו'.** כתב הר"ן בשם הרמב"ן והא דמסקי' נר שהדליקו עליו בשבת אסור דוקא בשלא התנה עליו אבל אם התנה עליו מותר לטלטלו משכב' ואפי' בנר גדול והביא ראיה מדגרסי' בירושלמי אם התנה עליו מותר מה אנן קיימין אי כר"מ אפי' התנה אסור דקסברי התם דלדידיה כל המיוחד לאיסור אסור אי כר"י נר מאוס הוא ואין אדם יכול להתנות על דבר מאוס שלא יהא מוקצה ואי כר"ש אפי' לא התנה יהא מותר ופרקינן כר"ש הוא ומיירי בכוס וקערה ועששית דאסירי לר"ש אפי' לאחר שכבו ואם התנו עליהן מותר עכ"ל ואיני יודע לכוין הגי' לדברי הרמב"ן אם לא שנאמר שלא היה כתוב לפניו מן הא דמה חמית מימר וכו' עד הוי מאן תנא וכו' ומדבריו אין נראה כן וצ"ע:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Shabbat 3:7:11:2
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Shabbat 3:7:11:2](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Shabbat/r/3:7:11:2)

הדרן עלך פרק כירה