## Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Shabbat Chapter 7

###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Shabbat 7:1:2:1
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Shabbat 7:1:2:1](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Shabbat/r/7:1:2:1)

**שהוא גדול מכלל פיאה וכו'.** כתבו תוס' נראה לרשב"א דאחרי' לא שנו כלל גדול במעשר לפי שאינו גדול מפאה אלא מדרבנן אבל כלל גדול דשבת גדול משביעית מדאורייתא וכן של שביעית משל מעשר ע"כ והיינו למ"ד דמעשרות דפירות אילן מדרבנן חוץ דגן תירוש ויצהר וכמ"ש תוס' בפרקין אבל לשיטת הרמב"ם וסייעתו בפ"ב דתרומות ובריש ה' ממעשר שני דמעשרות פירות אילן דאורייתא א"כ הדרא קושיא לדוכתא מ"ט לא תנו במעשר כלל גדול ונ"ל דסובר הרמב"ם דבהא פליגי בר קפרא סובר דמעשרות פירות כל אילנות דאורייתא ופסק כוותיה דהרבה סוגי' בש"ס כוותיה אזלו ואחרים דלא שנו כלל גדול סוברים דמעשרות פירות אילנות דרבנן ובהכי ניחא כל מה שהאריכו תוס' במסכת בכורות דף נ"ד ע"א דפליגי תנאי במילתא:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Shabbat 7:1:2:2
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Shabbat 7:1:2:2](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Shabbat/r/7:1:2:2)

**בין על דבר שמכניסו לקיום.** קצת קשה למה לא תני נמי לקיטתו כאחד והוא שנוי תחלה במתני' דפיאה ובבבלי שנינו ואלו לקיטתו כאחד ומכניסו לקיום לא קתני:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Shabbat 7:1:3:1
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Shabbat 7:1:3:1](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Shabbat/r/7:1:3:1)

**הא א"ר יוחנן כל שאינו יודע וכו' הדא אמרה היא הדא היא הדא.** כתב הרמב"ם פ"ג מה' שגגות כל המחוייב חטאת קבועה על שגגתו ועשה בשגגה ונודע לו אחר שחטא אע"פ שלא היתה לו ידיעה בתחלה שזה חטא הוא חייב חטאת כיצד תינוק שנשבה לבין העכו"ם וכו' וכתב הכ"מ בר"פ כלל גדול רב ושמואל דאמרי תרווייהו אפילו תינוק שנשבה וכו' כהכיר ולבסוף שכח דמי ור"י ור"ל דאמרי תרווייהו דוקא הכיר ולבסוף שכח אבל תינוק שנשבה פטור ופסק כרב ושמואל והטעם משום דבגמרא אותבינן על ר"י ור"ל מברייתא ושני אמרי לך ר"י ור"ל לאו מי איכא מונבז דפטר אנן אמרי' כמונבז ומשמע ליה ז"ל דאין לפרש דר"י ור"ל סברי דהלכה כמונבז אלא ודאי לא באו לומר אלא דאיכא מ"ד הכי אבל לענין הלכה כרבנן ס"ל עכ"ל והדבר תימא מי דחקו לרמב"ם לפרש כן דברי ש"ס הא סתמא דש"ס משמע דכמונבז ס"ל ונראה דדייק ליה מהא דאמרינן כאן בסוגיין דרבי יוחנן שונה כל שאינו יודע עיקר שבת ורבי יוחנן הוא דאמר הלכה כסתם משנה א"כ ע"כ לומר הא דאמרו בבבלי משמיה דר' יוחנן היינו אליבא דמונבז ולא להלכה:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Shabbat 7:1:5:1
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Shabbat 7:1:5:1](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Shabbat/r/7:1:5:1)

**לתרין מחזירין וכו'.** וקשה הא אם אשתבאי ביום ו' אפי' לתרין מחזירין אינו עולה לו יום א' שבת דוק ותשכח ואפשר כיון שנשבה באחד מכל ימי השבוע לעולם הוא שובת בשבת הלכך לא דק:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Shabbat 7:1:5:2
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Shabbat 7:1:5:2](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Shabbat/r/7:1:5:2)

**ואין לא לתמוה ויחוש לכל הימים כהדא קידש אשה בעולם וכו'.** כתב הר"ן בפרק התקבל אהא דא"ר יצחק בר יוסף משמיה דרבי יוחנן האומר לשלוחו צא וקדש לי אשה אסור בכל הנשים שבעולם העלו בתוספות דקנסא בעלמא הוא דקנסינן ליה שצוה לקדש סתם ולא חש על עצמו שלא יבא לידי תקלה אבל מן הדין מותר בכל הנשים שאין זו חזקה גמורה וכו' והרמב"ן הקשה עליהם ומסיק דאלו באות קרובות ואמרו לא קדשנו שליח ודאי מותר בהן דעד אחד נאמן באיסורין וכ"ש הכא דלא אתחזק אסורא וחששא בעלמא היא ע"ש וקשיא לי לפמ"ש תוס' דאינו אלא משום קנס מאי פריך הש"ס הכא גבי תינוק שנשבה לבין העכו"ם דהרי אנוס גמור הוא ומשום קנס אין לאסרו וגם אדברי הרמב"ן קשיא לי למה דחק הש"ס לתרץ שיכול לישא גיורת ומשוחררת הלא יכול להביא הקרובות לב"ד ויעידו והרי הוא מותר בכל הנשים מיהו הא י"ל דבלא"ה נמי ה"מ לשנויי שיכול לישא אשה שלא היתה לה שום ערוה בשעה שציוה לשלוחו לקדש ודוחק. אבל אדברי תוס' קשיא:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Shabbat 7:1:7:1
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Shabbat 7:1:7:1](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Shabbat/r/7:1:7:1)

**הדא אמרה דלא הודי ליה.** וא"ת מתני' דכלל גדול אמאן תרמיי' דכר"ע לא אתיא דהא לדידיה אינו חייב אלא אחת וכר"א נמי לא אתיא דהא ר' ליעזר מחייב על כל ולדי מלאכה ומלאכה וכדתני בברייתא בבלי בכריתות וי"ל דהך ברייתא לא שמיעא להו או לא סבירא להו:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Shabbat 7:1:7:2
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Shabbat 7:1:7:2](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Shabbat/r/7:1:7:2)

**אר"ז קומי ר' יסא וכו'.** בקונט' פירשתי שאין כאן מקומו והכנסתי במקומו דברי ריב"ח כי היכי דלא תקשי לן למה לא פשט שניהם ממקום אחד ותו קשיא כיון דר"ז אמר בשם ר"ח בזדון שבת ושגגת מלאכות שאלו דוחק לומר דהוא מפרש להא דר' בא בשם ר"ח דבשגגת שבת וזדון מלאכות שאלו ותו תימא גדולה פשיטתו דלאחר כל הדחוקי' ראיה לסתור היא לכך אמרתי דכן השיב על דברי ר' חזקיה בשם ר' בא וכמו שפירשתי בקונט' וא"ת למה לא פשיט ליה גם לדברי ר' חזקיה דלא הודי ליה מדר"י בר חנינא י"ל לדברי ר' חזקיה על כרחך ליתא לדר"י בר חנינא דהא ולדי מלאכות שאלו דודאי פשט ליה דולדי מלאכות כמלאכות דמיין כדמשמע ממתני' דכריתות דעל כל מה ששאל לו אמר ליה דחייב על כל אחת ואחת וע"כ צ"ל דמתני' דכלל גדול כר"ע וא"כ ר"ע הודי ליה דבזדון מלאכות ושגגת שבת חייב על כל אחת ודלא כר"י בר חנינא וא"ת תפשוט ליה ממתני' דלא הודי ליה דאס"ד כגופן דמי חייב על כל אב מלאכה של כל שבת ושבת ה"ל למתני י"ל דחייב על כל אב מלאכה ומלאכה של כל שבת ושבת קאמר אע"ג דאותה שעשה בזה עשה בזה ובהעלם אחד אפ"ה חייב דשבתות כגופן דמיין ומש"ה קתני בשבתות הרבה וכדאמר רב חסדא בכריתות לכך מייתי מברייתא דדייק שפיר והדברים עתיקים:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Shabbat 7:1:8:1
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Shabbat 7:1:8:1](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Shabbat/r/7:1:8:1)

**ויתיביניה ר"ע הרי וכו'.** ה"ה דה"מ להקשות א"כ דאף ר' ליעזר יודי לר"ע דאינו חייב אלא אחת בשגגת שבת וזדון מלאכות א"כ מתני' דכלל גדול כמאן אלא דניחא ליה לאקשויי ממתני' דכריתות גופה דבה נזכר שאלות ר"ע ותשובת ר' ליעזר:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Shabbat 7:1:9:1
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Shabbat 7:1:9:1](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Shabbat/r/7:1:9:1)

**ויתיביניה ר' אליעזר וכו'.** קצת קשה בבבלי בכריתות ד' ט"ז מסיק הש"ס דלרב פשיטא ליה לר"ע דשגגת שבת וזדון מלאכות דחייב על כל אחת דימים שבנתים הויין ידיעה לחלק ולרב חסדא פשיטא ליה לר"ע דבשגגת שבת וזדון מלאכות דכגופן דמיין וחייב על כל אחת ואחת א"כ למה לו לר"א להשיב מנדה ה"ל להשיב משבת גופי' וכדקאמר הכא:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Shabbat 7:1:15:1
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Shabbat 7:1:15:1](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Shabbat/r/7:1:15:1)

**בנדה קטנה וכו'.** וקשה למה נקט נדה קטנה דהא על כרחך בשטבלה איירי אם כן מאי איריא קטנה אפילו גדולה נמי ואפילו לפי מאי שפירשתי בקונטרס נדה קטנה היינו שומרת יום כנגד יום נמי קשיא הא אפילו נדה גמורה כן לכן נראה לי דהכי גרסינן בנדה שטבלה שבא ימי הפסק טהרה בינתיים וכן הוא בבבלי בכריתות:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Shabbat 7:2:2:1
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Shabbat 7:2:2:1](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Shabbat/r/7:2:2:1)

**תני רשב"י וכו' לא תעשה מלאכה וכו'.** כתב הרב בתיו"ט הא דנמצא בתורה יותר מל"ט פעמים מלאכות משום דאין להכניס במנינם אלא מלאכה שאין כתוב בה לא אזהרה ולא עונש שעל אותן שאין בהם אזהרה ולא עונש עליהם הוא אומר שאמר הכתוב שלא תעשה אותם ע"כ וקשה הא מפורש קאמר רשב"י דלא תעשה מלאכה מנהון ויש ליישב:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Shabbat 7:2:8:1
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Shabbat 7:2:8:1](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Shabbat/r/7:2:8:1)

**עברת בידך וכו'.** פי' בגליון לפי שנאמר בפרשת ויקרא בעניין קרבן חטאת ועשו אחת מהנה וה"ל ליכתוב ועשו אחת ותו לא אלא לומר שפעמים עושה הנה שהוא מורה על עשיות הרבה ואינו חייב אלא אחת כגון שעשאם בהעלם אחת ופעמים הוא בהפך שעושה מעשה אחד וחייב עליו חטאות הרבה כגון שעשאו בידיעות בנתיי' והנה לפ"ז וכו' ואיתברת שאתה משבר מעשיו ותחייב לו על כל א' וא' אבל אין הדבר כן ואינו חייב אלא אחת ומפרש ואזל עד לא כו' פי' עד שלא ישבר המעשים בידו ויחלקם בידיעות בנתיים יש כאן אחת וכו' פי' שאין שייך כאן לומר הנה ולחייבו על כל אחת ואחת ע"כ ודבריו תמוהים שמעול' לא עלה על דעת שום אדם שמאחת מהנה ילפינן דאם עשה בשני העלמות דחייב שהרי הדבר מבואר בקרא דאשגגות מחייבו רחמנא וכיון שהיתה לו ידיעה בינתיים כל אחת שגגה בפני עצמה היא ועוד לשון הש"ס משונה לפי פירושו הלכך אין לזוז מפירושי שבקונטרס:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Shabbat 7:2:9:1
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Shabbat 7:2:9:1](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Shabbat/r/7:2:9:1)

**לצורך יצאה לפי שאינו מעשה.** בבבלי בסנהדרין דף ס' ע"ב מייתי להך ברייתא דחזקי' ופירש"י בד"ה לפי שיצאה זביחה וכו' אלא עבודה הדומה לזביחה שהיא עבודת פנים ומהשתא לא נפקא לן דליחייב אהשתחוויי' שלא כדרכ' דלאו עבודה הי' בפנים מנין לרבות השתחוי' ע"כ ותימא למה לא תחשב גם השתחוי' לעבוד' פני' דמצוה להשתחות בבוא בית ה' כמפורש בקרא בהרבה מקומות ואע"פ שאינה עבודה ממש עכ"פ עובדין בה השם ואי משום דלא מיחייב הזר עליה מיתה הרי זביחה נמי אין הזר חייב עליה מיתה אדרבה כשרה בזר לכן נ"ל דאף בבבלי הכוונ' כמפורש כאן דס"ד דהשתחוא' אינה בכלל זביחה לפי שאין בה מעשה:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Shabbat 7:2:12:1
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Shabbat 7:2:12:1](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Shabbat/r/7:2:12:1)

**ר"י בר בון.** כתב הרמב"ם בפ"ה מה' איסורי מזבח הלכה ד' המעלה כזית מאחת מאלו בחמץ או בדבש בין למזבח בין לכבש לוקה וכתב בכ"מ ופסק רבינו כר"א ויש לתמוה למה פסק כר"א במקום ר"י וכתב הר"י קורקוס ז"ל דטעמא משום דסוגיא דפרק התערובות כוותיה ול"נ שרבינו סמוך אסוגיין וכר"י ב"ר בון שר"י אמר דאותם מיעוטא הוא נמצא שפסק כר"י ואפילו לאוקמתא קמייתא מדלא השיב לו ר"י דאיצטריך אותם ש"מ דהודי ליה לר"א:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Shabbat 7:2:15:1
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Shabbat 7:2:15:1](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Shabbat/r/7:2:15:1)

**באנשים הכתוב מדבר וכו'.** בכריתות דף ג' ע"א כתב רש"י בד"ה דאמר רבי אבהו וכו' ואי קשיא גבי עריות היכן מצינו. אזהרה לאשה כמו לזכר דאשכחן בכולהו לאו פריק הכי שאני התם דכיון דאיהי נמי מיתהניי' משכיבה קרינא בה הנפשות העושות אבל משכב זכר דלא מיתהני בעי אזהרה ע"כ וקשה הא מסיק כאן דלכ"ע כריתות לנשים בעריות ילפינן מלא תקרבו ולא מהנפשות העושות ולא מסברא:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Shabbat 7:2:15:2
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Shabbat 7:2:15:2](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Shabbat/r/7:2:15:2)

**ולאו מתניתא היא וכו'.** וקשה הא תנן בפ"ד דמעילה קדשי מזבח מצטרפין זה עם זה למעילה ולחייב עליהן משום פגול ונותר וטמא קדשי בדק הבית מצטרפין זה עם זה אחד קדשי מזבח וא' קדשי ב"ה מצטרפין זה עם זה ואיך תני הכא מה שאין כן בקדשי בדק הבית וי"ל:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Shabbat 7:2:16:1
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Shabbat 7:2:16:1](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Shabbat/r/7:2:16:1)

**הזרע והזמיר בכלל היו וכו'.** ר"א דריש לה ביוצא מן הכלל וכדפירשתי בקונטר' והרב מהרש"א הגיה בדברי תוס' דמ"ק ד' ג' ע"א בד"ה אין דנין אותו וכו' והכי איכא הגירסא בירושלמי דכלאים בפרק ח' חד אמר לוקה ס"ל כרבי עילאי דאינו נדון בכלל ופרט כיון דפרט בל"ת הפרט בטל והכלל במקומו עומד ולפיכך אמר כל החורש בשביעית לוקה וכו' ע"כ וקשה דליתא כן בירושלמי דלפ"ד תוספות לאו דוקא חרישה אלא אפילו כל עבודת הארץ מחייב מ"ד דלוקה על החרישה ובירושלמי אמרינן דוקא עבודה מיוחדת לארץ ולאילן ועוד דהא מפורש אמרינן כאן דמ"ד לוקה ביוצא מן הכלל קדריש לכן ליתא להגהתו והגירסא ישנה עיקר וכצ"ל והכי איכא הגירסא בפירוש רבי' חננאל:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Shabbat 7:2:16:2
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Shabbat 7:2:16:2](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Shabbat/r/7:2:16:2)

**ושני דברים וכו'.** כתבו תוס' בפרקין דף ע' ע"א בד"ה ועל כולן וכו' ועוד דגבי כלל ופרט דוקא הוא דאמרינן בפ"ק דמ"ק דלא דיינין כשאין הכלל בלשון הפרט אבל לגבי דבר שיצא מן הכלל לא מצינו בשום מקום ע"כ וקשה דכאן מבואר כפי' רש"י דאף בדבר שיצא מן הכלל אמרינן הכי דהא מסיק ר"י שנייא היא שכלל בעשה ופרט בל"ת הרי דאף ללמד אין מלמדין וכן משמע בכולא סוגיין כל דבר שאינו בכלל ופרט לא אמרינן שיצא מן הכלל ללמד על הכלל כולו:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Shabbat 7:2:17:1
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Shabbat 7:2:17:1](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Shabbat/r/7:2:17:1)

**לפום כן צריך מימר וכו'.** בבבלי בסנהדרין דף ל"ד ובזבחים דף קז ע"ב גרסינן זרק והעלה לדברי ר"י חייב שתים לדברי ר"ע אינו חייב אלא אחת אביי אמר אפי' לר"ע חייב שתים להכי פלגינהו קרא שם תעלה ושם תעשה ע"כ וקשה נימא דהעלאה בכלל ושם תעשה היתה ולכך יצאה לחייב על כל אחת ואחת כדאמרי' הכא וכן אמרינן בהבערה וי"ל דסובר אביי כיון דהכלל ופרט בעשה ואנו רוצים למילף שיהא חייב על כל אחת שהוא ללמד על ל"ת לא דרשי' ליה בדבר שהוא בכלל:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Shabbat 7:2:19:1
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Shabbat 7:2:19:1](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Shabbat/r/7:2:19:1)

**כמה חורש ויהא חייב.** וקשה הא תנן מתניתין לקמן בר"פ הבונה החורש כל שהוא וי"ל דמיבעיא ליה כמה כל שהוא ומצינו כיוצא בזה בש"ס והיינו משום דקשיא להו כל שהוא למאי חזי ומפרש כמה כל שהוא ולא ראיתי לשום אחד מהפוסקים שמביא שיעור בחורש אלא כתבו סתמא כל שהוא וי"ל לפי דקאמר בבבלי כל שהוא למאי חזי ומשני משמע דכל שהוא ממש קאמר:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Shabbat 7:2:19:2
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Shabbat 7:2:19:2](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Shabbat/r/7:2:19:2)

**חיטין ע"י שהן חביבות וכו'.** הרמב"ם השמיט דין זה ולא הוציא חיטים משאר זרעוני גינה ואפשר דטעמו דסובר דדוקא חיטים מדיות הוא דקאמר שהן חביבות וחייב על שתים וכיון דבמדי דרכן לזרוע שני חיטין ה"ל כמוציא לזריעה דחייב אפי' בכל שהוא ודוחק:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Shabbat 7:2:20:1
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Shabbat 7:2:20:1](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Shabbat/r/7:2:20:1)

**דר"ש היא וכו'.** בבבלי בפסחים דף מ"ז ע"ב גרסינן ואי אמרי' הואיל אחרישה לא ליחייב הואיל וחזי לכיסוי דם צפור אמר רב פפא בר שמואל באבנים מקורזלות ראויות לכתשן וכתישה ביו"ט מי שרי ראויות לכתשן כלאחר יד וכתבו תוס' בד"ה וכתישה ביו"ט מי שרי הקשה ריב"א מאי פריך הא ודאי שרי כמו חרישה דשרי משום הואיל ה"נ כתישה ועוד תימא היכי פריך הכא דליתי עשה דכיסוי וידחה ל"ת דיו"ט הא אין יו"ט נדחה מפני עשה דהא תנן בכיצד צולין אין שריפת קדשים דוחה י"ט ובפרק במה מדליקין יליף מקראי או משום כדמסיק רב אשי משום דיו"ט עשה ול"ת ואין עשה דוחה ל"ת ועשה ומפרש רשב"ם הואיל וחזי לדם ציפור לא משום דדחיה קאמר אלא משום דאז לא צריך לחרישה אלא לעפרה ופטור עליה משום דהוי מלאכה שא"צ לגופה והשתא פריך שפיר וכתישה מי שרי דכתישה הוי כטחינה וצריכה לגופה הוא שמתכוין לכסות ולא משתרי לצורך כיסוי דאין עשה דוחה ל"ת ועשה והתוס' תמהו עליו ופי' בענין אחר והוא דחוק ע"ש ולפום ריהטא היה נראה שתירוץ הש"ס כלאחר יד הוא תירוצו של רבי יוסה ותי' של הרשב"ם הוא כדברי רבי שמי אך לא דמיין דרבי שמי אקושית מתוך הוא דמשני והלכך בחורש ממש מחייב דמעולם לא הותר חרישה ביו"ט אבל אי אמרינן הואיל ודאי קשיא א"כ מעולם לא נחייב אחרישה ביו"ט וכקושית תוספות שם. גם מ"ש התוספות דאין יו"ט נדחה מפני העשה כדאשכחן בשריפת קדשים הוא תימא חדא דשריפת קדשים יכול לקיים אחר יו"ט והכא איירי שאי אפשר לו לקיים מצות כיסוי אחר יו"ט וכמ"ש תוס' שם בד"ה אחרישה וכו' וע"ק גבי כיסוי הוא ג"כ היתר מלאכת אוכל נפש שישחוט לכתחלה על סמך החפירה ואם לא נתיר לו לחפור אתי לאימנועי משמחת יו"ט משא"כ בשריפת קדשים ואף תוספות בביצה דף ח' ע"ב בד"ה סוף סוף וכו' נמי סוברים דלמאן דיליף אין שריפת קדשים דוחה יו"ט מקרא אין לדמות מצות עשה דכיסוי לשריפת קדשים ע"ש וע"ק הרי קושית תוספות היא בעצמה קושית הש"ס בביצה דף ח' ע"ב וגם תירוצו של הרשב"ם הוא מוזכר בש"ס שם ויש לתמוה שלא הזכירו מזה דבר. ונ"ל דה"פ ואי אמרינן הואיל אחרישה לא ליחייב דהא אם היה במקום חרישה דם ציפור היה ראוי לכיסוי דאע"ג דאין עשה דוחה ל"ת ועשה מ"מ מלקות אין לחייבו עליו ומשני בחורש באבנים מקורזלות שאינן ראויות לכיסוי כמו שהן ופריך ראויות לכתשן ולכסות בהן ומשני כתישה ביו"ט מי שרי בכה"ג דע"כ צריכין לומר שכותשן קודם חרישה דאל"כ חייב על החרישה דהא דבעידנא דמיעקר ללאו לא מקיים העשה ובכה"ג ודאי לוקין אלא ודאי שכותשן בעודן בקרקע א"כ חייב על הכתישה משום דבעידנא דמיעקר ללאו לא מקיים לעשה ויש לי להאריך בכלל זה ואין כאן מקומו:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Shabbat 7:2:20:2
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Shabbat 7:2:20:2](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Shabbat/r/7:2:20:2)

**דג שסחטו וכו'.** כתבו תוס' בדף קמ"ה בד"ה ור"י אמר אחד כבשים וכו' ובדג לצירו נמי הוה מחייב רבי יוחנן חטאת לתוך הקערה וכו' והדבר מבואר מסוגיין דהכי ס"ל לר"י ועיין ברי"ף שם:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Shabbat 7:2:20:3
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Shabbat 7:2:20:3](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Shabbat/r/7:2:20:3)

**אם להוציא ציר חייב ואפי' תימר דר"ש הוא דמר וכו'.** כתבו תוס' בפרקין דף ע"ג ע"ב בד"ה וצריך לעצים וכו' נראה דאפי' לר' יהודה דמחייב אמלאכה שא"צ לגופה בעינן צריך לעצים וכו' וכדאר"י לקמן אחד כבשים ואחד שלקות שסחטן לגופן מותר למימיהן חייב חטאת ואמאי שרי לגופן להוי כמלאכה שא"צ לגופה אלא טעמא לפי שאין דרך דישה בכך עכ"ל וקשה מנ"ל דרבי יוחנן כרבי יהודה אמר לשמעתתיה ואדרבה כאן מפורש דלא אמרה אלא אליבא דרבי שמעון ולא אליבא דר"י דלדידיה אפי' לגופן חייב וכמו שפירשתי בקונט' גם מהא דאמר לקמן בסמוך נטע וזמר בשבת חייב ב' ולא פי' דזמר לעצים ש"מ דהך שמעתתא אליבא דר' יהודה והלכך אפי' לא זמר לעצים חייב משום קוצר לר' יהודה דאמר מלאכה שא"צ לגופה חייבין עליה וצ"ע:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Shabbat 7:2:21:1
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Shabbat 7:2:21:1](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Shabbat/r/7:2:21:1)

**המזרד.** פירש"י במ"ק דף ג' ע"א מזרדין מחתך ענפים יבשים ולחים לפי שיש באילן ענפים הרבה ע"כ וקשה הא קיצוץ ענפים יבשים היינו מקרסם וכן פי' רש"י בעצמו לקמן בפ' הבונה:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Shabbat 7:2:23:1
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Shabbat 7:2:23:1](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Shabbat/r/7:2:23:1)

**כל דבר שאתה מבדילו מחיותו חייב משום קוצר.** ונ"ל הא דגרסי' בבבלי פ' ח' שרצים דף ק"ז ע"ב אמר שמואל השולה דג מן הים כיון שיבש בו כסלע חייב וכו' אמר שמואל הושיט ידו למעי בהמה ודלדל עובר שבמעיה חייב תרווייהו חד טעמא אית להו שחייבין משום קוצר ורש"י פי' בדג שחייב משום נטילת נשמה והה"מ כתב בשם הרמב"ן בתרווייהו משום נטילת נשמה ודחק מאד בפי' הגמרא ול"נ כמ"ש ואי קשיא א"כ ל"ל יבש כסלע אפילו בלאו הכי יהא חייב י"ל דאם החזירו כל זמן שלא יבש בו כסלע פטור ועיין בתוס' בבכורות דף כ"ה ע"א בד"ה ואמר ריש לקיש וכו' וצ"ע:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Shabbat 7:2:28:1
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Shabbat 7:2:28:1](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Shabbat/r/7:2:28:1)

**סיקורא.** י"מ קליפה של עץ שצובעין בו כדמכתת במוריגייא הם מוריגים של בקר כד משקע באנטרין שם כלי שנותנין בו הבנאים הצבע ושאר דברים ע"כ:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Shabbat 7:2:30:1
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Shabbat 7:2:30:1](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Shabbat/r/7:2:30:1)

**נפל טיט על בגדיו ה"ז ממרחו בידו אחת ובלבד שלא יכסכסו.** בבבלי פ' תולין איתא אמר רב כהנא טיט שעל בגדיו מכסכסו מבפנים אבל לא מבחוץ ע"כ משמע דפליגי וי"ל דלא פליגי דבבבלי איירי בלח ורב הונא איירי ביבש וכמ"ש הטור בשם הר"פ שהביא תוספתא בד"א בלח אבל ביבש אסור משום טוחן מיהו לשון ממרחו דחוק קצת דמשמע לח:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Shabbat 7:2:31:1
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Shabbat 7:2:31:1](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Shabbat/r/7:2:31:1)

**נפלו מים על בגדיו וכו'.** חד אמר מנער' אסור וכו'. כתב בש"ע א"ח סי' ש"ב ס"א בהג"ה וכ"ש שאסור לנער בגד שנשר במים או שירדו עליו גשמים ודוקא בבגד חדש שמקפיד עליו ע"כ וכתב במג"א ובספר הזכרונות אסר בכל הבגדים ע"כ והדין עם הספר זכרונות כיון דפליגו הכא אמוראי וחד אמר מנערה אסור ולא מפליג בין חדש לישן משמע דבכולן אסור ואילו ראה הכל בו דברי הירושלמי אלו לא היה כותב להתיר בישנים לנער:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Shabbat 7:2:32:1
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Shabbat 7:2:32:1](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Shabbat/r/7:2:32:1)

**אבל יש שם פסיפס רוקק ושף.** מכאן ראיה לדעת האומרים דבקרקע מרוצף מותר לכבד בשבת ולא חיישי' דלמא אתי לאשוויי גומות דהא רוקק ושף דמיא ממש לכיבוד ועדיף מיניה ועיין בש"ע סי' של"ז:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Shabbat 7:2:35:1
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Shabbat 7:2:35:1](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Shabbat/r/7:2:35:1)

**תיפתר שהיו אורחין אוכלין ראשונה ראשונה.** שמעינן מהכא דלחזקיה אפילו לברור ולהניח בו ביום חייב חטאת וניחא בזה הא דכתב הרמב"ם פ"ח מהל' שבת היו לפניו שני מיני אוכלין מעורבין בורר אחד מאחר ומניח לאכול מיד ואם בירר והניח לאחר זמן אפילו לבו ביום כגון שבירר בשחרית לאכול בין הערביים חייב כתב הכסף משנה בשם הרמ"ך לדבריו איכא חילוק בין שבת ליו"ט דביו"ט מותר אפי' פסולת מתוך אוכל ובקנון ותמחוי כב"ה וצ"ע מי דחקו להתמיר כל כך בשב' יתר מיו"ט וכו' ע"כ ונרא' שסמך אדברי הירוש' הזה בפרט לפי מאי דמסיק כרב אימי שהחמיר טפי מחזקיה:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Shabbat 7:2:36:1
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Shabbat 7:2:36:1](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Shabbat/r/7:2:36:1)

**דר"ג היא.** ולא רצה לאוקמי הברייתא כב"ש דב"ש במקום ב"ה אינו משנה אך קשה לפ"ז מאי אף דקאמר ר"ג דמשמע דמודה לקדמית' כדאמרי' לעיל בפ' במה מדליקין דף יו"ד ע"א לית בר נש אמר אף או אפי' אא"כ מודה לקדמיתא וי"ל כיון דלר"ג לא איפלגו ב"ש וב"ה בדבר זה יש להחמיר לאסור ברירה ביו"ט כב"ש וקאמר ר"ג דאף מדיח ושולה ועל דברי ב"ש קאמר אף:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Shabbat 7:2:37:1
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Shabbat 7:2:37:1](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Shabbat/r/7:2:37:1)

**אין תימר וכו'.** וקשה אמ"ש רש"י בפ' תולין דף קלח ע"א בד"ה דנוטל וכו' ולרב ה"ה נמי דאי אתרו ביה משום מרקד הויא התראה א"כ הדרא קושיא לדוכתא מ"ט משמר מותר ביו"ט אלא ודאי מ"ד משום בורר לא ס"ל משום מרקד וצ"ע והרמב"ם כתב בפ"ח מה"ש וכן הבורר שמרים מתוך המשקין ה"ז תולד' בורר או תולדת מרקד וחייב שהזורה והבורר והמרקד דומין עניניהן זה לזה וכתב הה"מ וכן הבורר וכו' בפ' תולין אמר רב כהנא המשמר חייב חטאת ואמרינן משום מאי מתרינן ביה אמר רבה משום בורר ר"ז אמר משום מרקד ע"כ ולא ידעתי למה פסק כשניהן דודאי פליגי אהדדי דהא מסיק בש"ס דכל אחד אמר טעמא למילתיה וצ"ל שרבינו סובר כפירש"י ופוסק כרבה א"כ קשה גם עליו קושיתי הנ"ל. ועוד תימא שהרי"ף והרא"ש הביאו פלוגתא דרבה ור"ז משום מאי מתרינן במשמר וכיון דלא נפקא לן מידי אלא לענין חטאת היה להן להשמיטו וכן יש לדקדק בהרבה דיני שבת:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Shabbat 7:2:38:1
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Shabbat 7:2:38:1](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Shabbat/r/7:2:38:1)

**ההן דשתק וכו' פלפלין חייב משום טוחן.** ופלפלין לאו דוקא דה"ה כל מיני תבלין ומכאן כתב הרמב"ם פ"ח וכל השותק תבלין וסממנין במכתשת ה"ז טוחן וחייב וכתב הה"מ וכל השותק וכו' זה מבואר בהרבה מקומות משום שתיקת סממנין ובודאי שהיא משום טוחן. ובלי ספק שהרמב"ם למדו מסוגיין:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Shabbat 7:2:39:1
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Shabbat 7:2:39:1](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Shabbat/r/7:2:39:1)

**והמעשן כולהון משום מבשל.** וקשה הכא פשוט להש"ס דמעשן בשבת חייב משום מבשל ובירוש' פרק הנודר מן המבושל גרסינן רבנן דקיסרין שאלין מעושן מהו שיהא בו משום בישולי עכו"ם מהו שיהא בו משום תבשילי שבת מהו שיהא בו משום בשר בחלב. ואף הרמב"ם פסק בפ"ט מה' איסורי מאכלות דמעושן בב"ח הוה ספק וכתב הה"מ דיצא לו מדברי הירוש' דנדרים וכיון דאיפשיטא לעניין בישולי שבת דהוה בישול א"כ ה"ה לענין בב"ח:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Shabbat 7:2:40:1
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Shabbat 7:2:40:1](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Shabbat/r/7:2:40:1)

**כל אילין שיעוריי' וכו'.** כתב הרמב"ם פ"ח מה"ש המעמד אוכלין אם לאכילה שיעורו כגרוגרת וכו' כתב הה"מ זה נלמד מדין המנכש והקוצר ע"כ והדבר פשוט שהרמב"ם מהכא שמעית ליה דכל שיעורי אוכלין בגרוגרת ואין צורך להקיש למנכש וקוצר:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Shabbat 7:2:41:1
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Shabbat 7:2:41:1](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Shabbat/r/7:2:41:1)

**והמורטה והקוטמה.** פירושי שבקונטרס הוא פירש"י בשבת דף ע"ד ובבכורות פ"ג אבל לפי סוגיין דקאמר חייב משום מכה בפטיש נ"ל דהמורט והקוטם כוונתו לתקן הקנה לכתוב בו והקוטם פי' שקוטם הצד שבנוצה התחוב בגוף העוף כמו שמתקן הקולמס ולכך חייב משום מכה בפטיש שבקטימת העוקץ ההוא נגמרה הקולמס:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Shabbat 7:2:44:1
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Shabbat 7:2:44:1](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Shabbat/r/7:2:44:1)

**מה צביעה היתה במשכן.** וקשה הא היתה צביעת תכלת וי"ל דסובר דלא צבעי תכלת אלא שהיה להם תכלת ממצרים דבמדבר לא היה להם חלזון שהוא נמצא בא"י בגבול זבולן ודם מת אינו טוב לצבע ומסתמא לא נטלו למלאכת המשכן כי אם מן צבע הטוב והיפה והא ודאי אין סברא שהביאו מא"י חלזון חי דודאי אינו חי כל כך חוץ למים:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Shabbat 7:2:44:2
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Shabbat 7:2:44:2](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Shabbat/r/7:2:44:2)

**שהיו משרבטין בבהמה.** בב"מ ספ"ד גרסינן מאי שרביטין הכא תרגמו מיא דחיזרא זעירא אמר רב כהנא מזקפתא ופירש"י מיא דחיזרא משקין אותה מי סובין והן נופחין מעיה ושערה נזקף מזקפתא קרצוף ע"כ וכאן משמע דלא כשני הפירושים ונראה דהיינו דקאמר הכא תרגמו פי' בבבל פירשו כך אבל בא"י פירשו משרבטין שהיו מכין בשרביט וכדפירשתי בקונטרס:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Shabbat 7:2:44:3
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Shabbat 7:2:44:3](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Shabbat/r/7:2:44:3)

**הדא אמרה העושה חבורה וכו'.** מכאן נראה ראיה מבוררת לפירש"י בפרק ח' שרצים שפי' כיון דיש להן עור נצבע העור בדם הנצרר בו וחייב משום צובע ודלא כפי' תוספות דחייב משום נטילת נשמה כשנצרר הדם דלא משמע כן אלא כשנצרר הדם חייב משום צובע וכשיצא הדם חייב משום נטילת נשמה כדמסיק בסמוך וגם על הרמב"ם קשה שכתב שהוא משום מפרק וא' מן החכמים השיב לי דמגמ' דשבת דף ק"ו מוכח דלא כירושלמי דאמרי' התם כל המקלקלים פטורים חוץ מחובל ומבעיר וכו' מ"ט מדאיצטריך קרא למשרי מילה הא חובל בעלמא חייב ומילה צריך לדם היוצא כדאמרי' האי אומנא דלא מייץ סכנה וא"כ נוכל למילף ממילה דחובל ויצא דם דחייב אף במקלקל אמנם נצרר הדם ולא יצא דחייב משום צובע ליכא למילף ממילה דחייב ואמאי אר"א סתם חוץ מחובל ה"ל לחלק בין חובל ויצא דם ובין נצרר הדם ולא יצא אעכ"ל דטעם אחד לשניהם כמ"ש תוס' או כמ"ש הרמב"ם ע"כ ואינו מחוור דהא ברייתא היא דתנינן בה כל המקלקלין פטורין חוץ מחובל ומבעיר ולא ר"א אמר להך מילתא כמ"ש החכם הנזכר ואין להקשות כן שיפרש ויחלק באיזה חובל ותדע דהא ר' יוחנן אמר לר' אבהו ואת"ל משנה חובל בצריך לכלבו וכו' א"כ בודאי צריכין לומר דאיירי בחובל ויצא ממנה דם תקשי ליה נמי דה"ל לחלק א"ו כמ"ש. ותו דגם בירושלמי לעיל בפרק במה מדליקין דף י' מביא להך ברייתא דכל המקלקלין וכו' וצ"ל דכיון דנפקא לן דמקלקל בחבורה חייב אין סברא לחלק ומ"ש החכם הנז' ומילה צריך לדם היוצא כדאמרי' וכו' אין ראיה מכאן דמ"מ איכא מילה בלא דם כגון שנבלע בו דמו כדתנן בפ"ב דחולין. ועדיפא מיניה הל"ל דאין צביעה באדם ועיין במג"א ס"ס ש"ך:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Shabbat 7:2:44:4
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Shabbat 7:2:44:4](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Shabbat/r/7:2:44:4)

**המאדים אודם בשפה חייב.** מכאן ראיה למ"ש המג"א סימן שכ"ח שאסור להניח בגד אדו' על גבי מכה מפני שהוא צובע:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Shabbat 7:2:48:1
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Shabbat 7:2:48:1](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Shabbat/r/7:2:48:1)

**ואין זו התרה נעשית וכו'.** כתב המג"א בא"ח סי' שי"ד סעיף ח' חותלות תמרים וכו' שכל זה כמו ששובר אגוזים וכו' משמע דוקא הני דלאו כלים גמורים דאינם עשוים אלא שיתבשלו התמרים בתוכם אבל כלי גמור פשיטא דאסור וכ"מ בירושלמי דף י' ע"ב ע"כ ואין כאן משמעות אלא שכוונתו להא דמסיים בה ואין זו התרה אלא נעשה כשובר את החבית וכו' משמע דבכלי ממש אסור דבחבית נמי לא התירו אלא בחבית שנשברה כמ"ש המג"א שם בריש הסימן ע"ש אך קשה דלעיל בר"פ במה אשה דף יט ע"א מייתי הש"ס הא דתני ר' אושעיא אפילו אכלים ממש ולענין קריעת התפר ע"ש ויש ליישב:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Shabbat 7:2:49:1
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Shabbat 7:2:49:1](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Shabbat/r/7:2:49:1)

**בקשור מיכן ומיכן.** כתב הטור בי"ד סי' ש' וכיצד הן שתי תכיפות כגון שהעביר המחט וכו' ונמצא שני ראשי החוטין יחד וקושר שני ראשי החוטין דבענין אחר אינן מתקיימין אבל אם אינו קושר שני ראשי החוטין או שאינו מעביר המחט אלא פעם אחת אע"פ שקושר שני ראשי החוטין על שפת הבגד אינו חיבור ע"כ וכתב המג"א בא"ח סי' י"א סעיף ט' א"כ כלאים בציצית היכי משכחת ליה דהא הוא פוסק שעושה נקב אחד וכו' ע"ש ול"נ דאין כוונת הטור שקושר שני ראשי חוטין יחד כעין שקושרין הציצית דזהו ודאי חיבור אלא שקושר כל צד של החוט על צדו שלא יזוזו מן הנקב כיון דאינו אלא קשר אחד ונקב אחד לא הוי חיבור והא דמשמע כאן דרב סובר אפי' בלא שום קשירה התוכף חיבור י"ל דר"י ור"י סוברים דבעינן קשירה ממש שני ראשיה יחד אהא קאמר רב דאינו צריך ואם לא נפרש כן קשיין דברי רב לשיטת הטור:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Shabbat 7:2:51:1
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Shabbat 7:2:51:1](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Shabbat/r/7:2:51:1)

**ולית לה משום צידה.** כתבו תוספות בפירקין וצ"ע דבירוש' משמע דצד חלזון לא מחייב משום צידה ע"כ ולפמ"ש בקונט' בלשון ראשון לק"מ:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Shabbat 7:2:54:1
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Shabbat 7:2:54:1](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Shabbat/r/7:2:54:1)

**החולב והרודה חלות דבש חייב משום קוצר.** בבבלי דף צה איתא חולב חייב משום מפרק ופירש"י בד"ה מפרק כמו מפרק משאוי שפורק אוכל ממקום שנתכסה בו והוי תולדת דש ואית דאמר תולדה דקוצר ולא היא דלאו מחובר הוא אלא פקיד ועקיר וקאי בעטיני הדד כתבואה בקשיה ולשון מפרק נמי לא שייך למימר אלא לשון תולש עד כאן וגם תוס' והרמב"ם מסכימים לדעת שהחולב תולדת דש היא וקשה דהכא מפורש דתולדה דקוצר היא:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Shabbat 7:2:58:1
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Shabbat 7:2:58:1](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Shabbat/r/7:2:58:1)

**ר"י אמר שניהן חייבין.** בבבלי פ' הבונה דף קב ע"ב גרסינן אמר שמואל המצדד את האבן חייב מיתיבי א' נותן את האבן ואחד נותן את הטיט הנותן את הטיט חייב וליטעמיך אימא סיפא רבי יוסי אמר אפילו העלה והניח ע"ג דימוס של אבנים חייב אלא תלתא בנייני נינהו תתא מציעא ועילא תתא בעי צדודי ועפרא מציעא בעי נמי טינא עילאה בהנחה בעלמא וכתבו תוספות וליטעמיך אימא סיפא אפילו העלה וכו' ול"ג רי"א אפי' העלה דאי גרסינן ליה מאי קאמר וליטעמיך הא פליגי רבנן עליה ובתוספתא ל"ג ליה ע"כ וכתב הרשב"א אלא מיהו קשה דבכולהו ספרים גרסינן רבי יוסי וי"ל דלפי שיטתן כולה ר"י היא וכך היה מקובל בידן ומ"מ אי אפשר דבירושלמי תני אחד מביא וכו' רי"א שניהן חייבין וכו'. והרמב"ן פי' וליטעמיך שאתה מתמה על שמואל דמחייב בצדוד בלבד ע"ג עפר תמה על רבי יוסי דמחייב בהנחה בלבד אלא תלתא בניני הוו תתאה בצדודי ועפרא והיינו דשמואל ולכ"ע מציעאה באבנא וטינא והא נמי כ"ע ועילאה בהנחה בעלמא לר"י ובההוא הוא דפליגי רבנן עליה דר"י ע"כ ותימא כיון דקשיא ליה לרשב"א על דעת תוס' מהירושלמי מאי ניחותא איכא בפירוש הרמב"ן שהרי לדעת הירושלמי פליגי רבנן ור"י אף באמצעי ולר"י אפילו באמצעי חייב בלא טיט דא"ל דפלוגתא דר"י ורבנן בעילאי ולרבנן אף בעילאי בעי טיט ור"י סבר בעילאי בהנחה בעלמא סגי דהא מסיק הבנאי שיישר האבן בראש הדימוס חייב לרבנן א"כ מודו רבנן דבעילאי לא בעינן טיט אלא דבהנחה בעלמא סגי ואפשר לומר דכי מודים רבנן דבעילאי בהנחה בעלמא סגי דוקא בבנאי שיודע לאמן את ידיו אבל בשאר כל אדם אפילו בעילאי בעי טיט ובהא פליגי ר"י ורבנן. מיהו בדברי תוספות מבואר בתוספתא פ' י"ב דהכי איתא התם הבונה כל שהו חייב רבי יוסי אומר אחד נותן את האבן ואחד נותן את הטיט הנותן את הטיט ה"ז חייב הנוטל את האבן ונתנו ע"ג דימוס והתקינה לבניין אע"פ שלא נתן עליה את הטיט ה"ז חייב ע"כ ונראה דלא פליגי רבנן עליו ויפה פסק הרמב"ם כוותיה ועיין בהה"מ פ"י:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Shabbat 7:2:59:1
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Shabbat 7:2:59:1](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Shabbat/r/7:2:59:1)

**מפני מחלוקת ר"ע וחכמים.** בבבלי פריך מנינא דרישא למעוטי מאי ומניינא דסיפא למעוטי מאי ובירושלמי לא פריך והטעם מבואר דמנינא דרישא למעוטי דר' ישמעאל דלעיל בפירקין דאמר סחיטה מלאכה בפני עצמה ומנינא דסיפא למעוטי הושטה ואפילו לריב"ל איכא למימר למעוטי מעביר ד' אמות ברה"ר ודלא כרבי יהודא כדאמרינן לקמן ר"פ הזורק דלר"י מעביר אבל מלאכה היא:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Shabbat 7:2:59:2
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Shabbat 7:2:59:2](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Shabbat/r/7:2:59:2)

הדרן עלך פרק כלל גדול