## Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Shabbat Chapter 9

###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Shabbat 9:1:2:1
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Shabbat 9:1:2:1](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Shabbat/r/9:1:2:1)

**כתיב תועבה בנדה וכו'.** כתבו תוס' בפירקין דף פב ע"ב בד"ה אמר רבה במשא כ"ע לא פליגי דמטמא דהא איתקש לנידה קשה לר"ת מאי טעמא דרבנן אי אית להו הא דאמר בסוף שמעתין טומאה דע"א דרבנן לקולא מקשינן א"כ אמאי מטמא במשא נימא דהיקישא דנדה דאינה לאיברים והיקישא דשרץ דלא מטמא במשא ואי סבר רבה דלחומרא מקשי' אימא אהני היקישא דנדה לטמויי באבן מסמא ודשרץ לטמויי בכעדשה ולרבי עקיבא נמי אי לחומרא מקיש אמאי איצטריך למימר דהיקישא דשרץ למשמשיה לימא לטמויי בכעדשה ואי לקולא מקיש לא תטמא אפי' במשא והיקישא דנדה דאינה לאיברים והקישא דשרץ דלא מטמא במשא וכן לר' אלעזר אליבא דר' עקיבא ונראה לר"ת דגרסי' לעיל בספרים אמר רבה תזרם דאמר קרא נכרינהו מנך כזר וכו' ל"ל תו למימר תזרם כמו דוה אלא לומר שמאוד יש להרחיק ואתא למימר אע"ג דשאר קראי נדרשות לקולא משום דטומאת עכו"ם מדרבנן מנדה ילפינן לחומרא מש"ה קאמר רבה לכ"ע מטמא במשא דאית להו דרשא דתזרם ולרבנן נמי הוית מטמא באבן מסמא כנדה אי לאו דממעטין משרץ ע"כ וק' א"כ דאף לרבה צ"ל דטומאת עכו"ם דרבנן ולקולא דרשי' א"כ למה פריך הש"ס לקמן בסוף הסוגיא ורבנן למאי הלכתא איתקש לשרץ דלא מטמא במשא וכו' משמע דל"ק ליה אלא לרבנן ואליבא דר"א ה"ל לאקשויי לרבה אליבא דרבנן ולר"א לרבנן ור"ע דהא לא ידע המקשה דטומאת עכו"ם דרבנן ולקולא מקשינן ול"נ לפום סוגיין לק"מ דאי הוה כתיב תעב תתעבנו לחוד הוה מקשינן עכו"ם לנדה ולשרץ לחומרא דהא בתרווייהו תועבה כתיב ולתרווייהו מקשינן והשתא דכתיב שקץ תשקצנו ללמדך דבתעב תתעבנו לא מקשינן לשרץ ולמאי הלכתא כתיב שרץ אלא לקולא ולמעט מאבן מסמא אבל לנדה מקשינן לטמא במשא דלחומרא מקשינן ולרבי עקיבא מקשינן לתרווייהו לחומרא לנדה דמטמא באבן מסמא ולשרץ דמטמא בכעדשה מתעב תתעבנו ושרץ איצטריך למשמשיה ואי לאו תזרם הוה מודה ר"ע דמוקמינן היקישא דשרץ למעוטי ולא למשמשיה ורבנן לית להו דרשה דתזרם ולר"א אליבא דר"ע אמרינן כמו לרבנן אליבא דרבה ול"ג בדברי ר"א למאי הלכתא איתקש לשרץ למשמשיה וכמ"ש תוס' והדברים ברורים:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Shabbat 9:1:2:2
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Shabbat 9:1:2:2](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Shabbat/r/9:1:2:2)

**מה השרץ מטמא בהיסט וכו'.** ותימא הא כל שאינו מטמא במשא אינו מטמא בהיסט ושרץ כיון דאינו מטמא במשא אינו מטמא בהיסט והכי הל"ל מה שרץ מטמא במגע:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Shabbat 9:1:4:1
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Shabbat 9:1:4:1](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Shabbat/r/9:1:4:1)

**אית מתניתא אמרה עכו"ם כנדה ומשמשיה כנדה.** כתב הרז"ה בספר המאור בפירקין והא דבעי רב חמא בר גוריא ע"ז ישנה לאיברים או אינם לאיברים איכא דקשיא ליה אמאי לא פשיט לה ממתני' דקתני אבניו עציו ועפריו מטמאין כשרץ והא בבית שהוא עצמו ע"ז קאמר ולא במשמשין מדקתני ר' עקיבא אומר כנדה ובמשמשין ליכא מ"ד שיש בהן טומאת משא ונ"ל דעד כאן לא בעי רב חמא בר גוריא אלא בעבודה זרה שהיא כתבנית בריה שיש לה איברים אבל בבית מודה ע"כ וקשה הא מפורש אמרינן כאן דאיכא מ"ד דמשמשין מטמאין כנדה ומייתי סייעתא מהך מתניתין ודלמא רב חמא בר גוריא כהך מתניתא ס"ל ואיך קאמר הרב דליכא מ"ד דבמשמשין יש בהן טומאת משא ואפשר דה"ק בבבלי ליכא מ"ד דבמשמשין איכא טומאת משא ודוחק:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Shabbat 9:2:3:1
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Shabbat 9:2:3:1](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Shabbat/r/9:2:3:1)

**ניתני תשעה.** כתבו תוס' בפרקין בדף פ"ה ע"א בד"ה וקים להו וכו' וא"ת יזרעו ט' מינין בערוגה ד' בד' קרנות וד' באמצע כל רוח ואחד באמצע דכל אחד רחוק מחבירו ג' טפחים וי"ל דבכולי האי הוי עירבוב ועוד דאז לא היה יכול לזרוע אלא גרעין אחד מכל מין ומין אבל בחמשה זרעונין יכול לזרוע מד' מינין הרבה לכל רוח ע"כ וזו היא קושית הש"ס בעצמה ולא ניחא להו בתירוץ הש"ס דבבבלי מוקי לה רב בערוגה שבחורבה איירי מתני' מיהו לפי"ז היינו תירוצם של תוס' דהא אי לאו דמוקי לה רב בממלא את כל הקרנות ה"מ לאוקמי בערוגה בין הערוגות וכדמסיק הש"ס בבבלי:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Shabbat 9:2:3:2
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Shabbat 9:2:3:2](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Shabbat/r/9:2:3:2)

**בערוגה שבערוגות שנינו.** כתב הרז"ה בספר המאור בפרקין ונ"ל פי' דבר זה כי מתוך שהיה ערוגה בין ערוגות והוא חופר תדיר מכאן ומכאן הגבולים מתמוטטין והוא צריך למשוך להם עפר תדיר ומזיז עפר מן הזרעים שעל הגבול ומתקן את הגבול ולפיכך החמירו בה שלא לזרוע בכל רוח אלא זרע אחד מפני שהוא צריך לגבול כדי שלא יבא למשוך העפר הזורע לזרע ולא יינק זה מזה לפי שלחלוחית הזרעים מעורבת עם העפר וה"ל כיונק מן הזרעים ע"כ ותימא הא תנן בפ"ב דכלאים היתה שדהו זרועה חטים וכו' אם צמחה לא יאמר אזרע ואח"כ אופך אלא הופך ואח"כ זורע שמעינן דאחר הפיכה מותר אע"ג שעדיין לחלוחית הזרע בעפר וכן תנן התם בר"פ כל סאה שיש בו רובע ממין אחר ימעט עכ"פ במיעוט סגי אע"ג שיש עדיין לחלוחית בעפר:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Shabbat 9:3:2:1
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Shabbat 9:3:2:1](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Shabbat/r/9:3:2:1)

**מסיני למדו וכו'.** בקונטרס הגהתי לפרש הסוגייא כפשטא אך לקיים הגירסא שלפנינו נ"ל דה"פ אם מסיני למדו קשה שהרי ירד משה בשלישי בשבת דהיינו סמוך לערב וכל מי שפירש בג' דהיינו קודם בין השמשות של ליל ד' יש כאן חמש עונות שלימות ובעונ' הששית דהיינו ביום הששי טבלו וקשה שהרי פולטת אף ביום ד' טמאה שהרי בליל ו' יכולין היו ליטהר כל מי שיפרש בד' דהיינו ששימש בין השמשות של ליל ד' נמצא שליל ד' הוא בכלל הטומאה ולא נשתיירו אלא ד' עונות שלימות לפרישה דהיינו יום ד' וליל ה' ויום ה' וליל ו' וביום ו' טבלו הרי שאף ביום הג' הן טהורין אר"י פי' הוא מותיב והוא מפרק זו בסיני כלומר בסיני שאני דקפיד קרא אעונות אבל לדורות בימים תליא דשלשה ימים בעינן או בד' או בשש לפעמים ד' עונות אם שימשה סמוך לערב ליל ד' טובלת בליל ו' וטהורה שהרי יום ד' הוא ולפעמים ששה כגון אם שימשה תחלת ליל ג' ואף היא אינה טהורה עד תחלת ליל ו' דאימים קפיד קרא ולא אעונות לעולם הן חמש אף בסיני לא היו אלא חמש עונות דלא פירשו אלא בליל ד' וביום ו' טבלו אך עדיין הדבר דחוק ויותר היה נראה לומר דאפלוגתא דראב"ע ור"י ור"ע קאי ואין להאריך:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Shabbat 9:3:3:1
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Shabbat 9:3:3:1](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Shabbat/r/9:3:3:1)

**מה ביניהון.** נראה דלא היתה גירסתו במתני' דמקואות בדברי ר"ע אם יצאת מקצת עונה וכו' דא"כ איך לא ידע שחילוק גדול יש ביניהן דלר"ע לעולם חמש עונות שלמות בעינן וכדמסיק:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Shabbat 9:3:3:2
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Shabbat 9:3:3:2](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Shabbat/r/9:3:3:2)

**וקדשתם וכו'.** וקשה דלמא דוקא השמלות הוצרכו לכבס בין היום למחר שהרי ביום ג' לא היו יכולים לכבס דשבת היה משא"כ בני אדם כבר היו יכולין ליטהר בליל שבת וי"ל דא"כ היום ומחר ל"ל פשיטא שיכבסו השמלות בין היום למחר אלא ודאי ללמד גם על בני אדם שיטבלו למחר קודם שבת:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Shabbat 9:3:3:3
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Shabbat 9:3:3:3](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Shabbat/r/9:3:3:3)

**עד ג' ימים.** והרז"ה כתב בפרקין ובירושלמי אר"ח בר אבא אר"י זו דברי ר"י אבל חכמים אומרים שלש עונות שלמות בעינן פי' מאן חכמים ראב"ע דסבירא ליה כרבנן דאמרי בחמשה עביד פרישה וס"ל כרב אדא בר אהבה דאמר משה בהשכמה עלה ובהשכמה ירד נמצאו ג' עונות אחת ביום ה' ושתים ביום ו' שהן עונת היום ועונת הלילה ואית להו נמי דר"י לא מראש בסתר דברתי שלא יהו הללו הולכין לקבל תורה והללו הולכין לטבול וכפרש"י אבל חכמים אומרים שש עונות שלמות בעינן ולא כן נמצא בספרים המדוקדקים הבאים מספרד אלא ג' עונות שלמות בעינן ע"כ וגירסא שלפנינו היא כגירסת רש"י וגירסת הרמב"ם כגי' הרז"ה:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Shabbat 9:3:7:1
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Shabbat 9:3:7:1](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Shabbat/r/9:3:7:1)

**כשנים שבין שמים לארץ וכו'.** נראה דכוונת ר"א ור"י דקאמרי דקרא לשנים אלו בא לרמז היינו לתרוצי רומיא דקרא דכתיב עד שמים חסדך וכתיב על שמים חסדך וקאר"א דודאי החסד הוא בשניהם אלא דתרי מיני חסד הם דאם העוונות עד שמים החסד הוא שמלבין כשלג ואם הוא יותר מיכן דהיינו מעל שמים החסד הוא שמלבין כצמר אבל לא כשלג ור"י בא לתרץ הא דכתיב אם תשוב ישראל אלי תשוב וכתיב שובה ישראל עד ה' וגו' דדרשי' מיניה דמגעת עד כסא כבוד ולא למעלה דידוע דאבות הן הן המרכבה שבכסא כבוד והיינו דקאמר אם החטאים כשני אבות ולא יותר זוכה שתעלה התשובה בכסא כבוד עצמו במקום שהאבות הן לאחר מיתתן ואז מלבנו כשלג ויש רמז לזה במקרא דכתיב בדניאל חזה הוית עד די כרסוין רמיו ועתיק יומין יתיב לבושיה בתלג חור ושער ראשיה כעמר נקא וע"ש בפרש"י והבן ואם העוונות יותר מכאן אין התשובה אלא עד כסא כבוד והיינו כצמר ובהכי ניחא נמי דלא פליג ר"י אמ"ד לעיל בפרק קמא דברכות דשני אבות נמי הן ת"ק כמ"ש הי"מ דר"א ור"י לא פליגי אלא מר אמר חדא ומר אמר חדא:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Shabbat 9:4:3:1
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Shabbat 9:4:3:1](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Shabbat/r/9:4:3:1)

תני שוות וכו' במסכת מ"ש ויומא ותענית הגירסא והתני שוות וכו' והרא"ש בפ' יה"כ גורס ביה"כ לא לאיסור ולא לעונש ולפי גי' זו ה"פ דפריך על הא דתני בברייתא ביה"כ בין סוכה של תענוג וכו' אסור והכא תניא ביה"כ לא לאיסור ולא לעונש והר"א בפי' למסכת מ"ש פ"ב כתב ומשני ביה"כ שוות וכו' הא דתני שוות סיכה לשתיה לאיסור לאו אתענית קאי כס"ד דמקשה אלא בי"ה נשנית ע"כ ואין נראה חדא דגירסת הרא"ש קשיא לפ"ז ועוד ל"ל למתרץ למיהדר ולומר בי"ה לאיסור אבל לא לעונש:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Shabbat 9:4:3:2
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Shabbat 9:4:3:2](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Shabbat/r/9:4:3:2)

**מניין שהוא מחוור בעשה אר"א וכו'.** מה שפירשתי בקונט' כן נראה מדברי הרמב"ן והרא"ם ויש לגמגם בה לכן נ"ל דה"פ דמולא נתתי ממנו למת שמעינן דסיכה בכלל אכילה דבמ"ש אכילה כתיב ואפילו הכי מרבינן סיכה א"כ ה"ה בתרומה הלכך כתיב ולא יחללו לרבות השותה אע"ג דשתיה בכלל אכילה כתיב ולא יחללו לאשמועי' דאין פי' דוכל זר לא יאכל קדש אלא אכילה ממש ומרבינן שתייה מולא יחללו וממעטין סיכה מלאו אבל בעשה ילפינן ואני נתתי לך את משמרת תרומתי לכל קדשי בני ישראל לך נתתים למשחה ולבניך עד עולם דשמעינן לכהנים דוקא ולא לישראל ולאו הבא מכלל עשה עשה שהוזהרו ישראל על אכילת התרומה וקדשים וה"ה אסיכה שהיא בכלל. והרמב"ם פ"י מהל' תרומות פסק דאף הסך תרומה חייב מיתה ויליף מלא יחללו ותימא דהכא מפורש דאסמכת' בעלמא היא וגם בפ"ד דנדה מוכח דאסמכתא היא כמ"ש תוס' שם:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Shabbat 9:7:2:1
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Shabbat 9:7:2:1](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Shabbat/r/9:7:2:1)

**למי נצרכה וכו'.** כמו שפירשתי בקונט' כ"כ תוס' בפרקין דף צ' בד"ה המוציא וכו' וסיימו ומיהו היה לו להזכיר ר' יהושע ע"כ ונ"ל דה"פ לר"א דאמר בכריתות בא על נדה אחת חמש בעילות חייב על כל אחת ואחת ואמר רבה בכריתות דף טו ע"א דאפי' קצר וקצר בהעלם אחת חייב על כל אחת ואחת ה"א דשני מינין כהעלמות דמיין וחייב קמ"ל דאינו חייב אלא אחת. שוב ראיתי ברשב"א פ' המצניע דף צג ע"ב בד"ה ש"מ אכל שני זיתי חלב וכו' דברים מתמיהים. וז"ל שם ואכתי קשיא לי אמאי לא אוקמא כרבי אליעזר דאית ליה התם בכריתות בפרק אמרו לו הבא על אחותו שהיא אחות אביו שהיא אחות אמו וחזר ובא עליה חייב על כל אחת ואחת ואיבעיא להו התם בטעמא דרבי אליעזר משום דעביד תרתי ומינה דקצר וקצר דעביד תרתי חייב שתים או דלמא טעמא דרבי אליעזר התם משום דאי אפשר לערבן לביאות בבת אחת [צ"ל אבל בשתי גרוגרות אינו חייב אלא א'] כשתי גרוגרות דאינו חייב אלא אחת ואסקה רבה דטעמיה דרבי אליעזר התם משום דעבד תרתי והלכך קצר כגרוגרת וחזר וקצר כגרוגרת בהעלם אחד חייב שתים וכל שהוא חייב בקצר וקצר מתחייב בקוצר בבת אחת שתי גרוגרות בשמות מחולקין וגופות מחולקין כגון דלית המודל' על תאנה וקצצן בבת אחת וכדאיתא התם והכא בכלי ואוכלין דכותה הוא וי"ל דפלוגתא היא התם דרב יוסף אמר דטעמיה דרבי אליעזר התם משום דאי אפשר לערבן אבל הכא דאפשר לערבן אינו חייב אלא א' הלכך לא בעי לעיולי נפשיה בפלוגתא ובירושלמי נמי משמע דאית להו כההיא סברא דרב יוסף דגרסי' התם בפרקין דא"ר עקיבא גבי מתני' דהמוציא קופת הרוכלין אע"פ שיש בה מינין הרבה אינו חייב אלא חטאת אחת וקשיא אלו הוציא והוציא בהעלם אחד כלום הוא חייב אלא אחת למי נצרכה לר' אליעזר שלא תאמר מינין הרבה יעשו כהעלמות הרבה ויהא חייב על כל אחת ואחת לפום כו צריך מימר אינו חייב אלא אחת ואע"ג דרבה דרב יוסף הלכתא כרבה הכא לא מעייל נפשיה בפלוגתייהו ועוד דפשטא דברייתא התם כרב יוסף דוקא עכ"ל ותימא הא פירש"י התם בכריתות בד"ה המודלית ע"ג תאנה ותאנה בתאנה ואין ענבים בגפן והיה צריך לבצור הגפן להסקה וקצץ בבת אחת פרי התאנה וזמורות הגפן דחייב שתים חדא אפירי דתאנה דהיינו קוצר וחדא אזמורה דתולד' דקוצר היא דקי"ל זומר וצריך לעצים תולדה דקוצר היא ומש"ה חייב שתים אע"ג דבבת אחת הואיל ושמות מוחלקין זה אב וזה תולדה וגופין מוחלקין דשני אילנות הם דכוותה גבי קצר וקצר כגון שקצר ב' גרוגרות בב"א דהשתא לאו תרתי הוא דעביד ובב"א עשאן וגופין ושמות מוחלקין נמי ליכא אבל קצר וחזר וקצר דתרתי מלאכות עביד בהעלם אחת מיחייב ר"א ע"כ הרי דאף לרבה אינו חייב אלא בשמות מוחלקין זה אב וזה תולדה אבל בכלי ואוכלין אע"ג דגופין מוחלקין אין שמות מוחלקין ואפילו לרבה אינו חייב אלא אחת ואזדא לה כולא מילתא דהרשב"א וצע"ג:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Shabbat 9:7:5:1
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Shabbat 9:7:5:1](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Shabbat/r/9:7:5:1)

**חגב חי כל שהוא.** כתב הרמב"ם פי"ח מה"ש המוציא חגב חי כל שהוא מת כגרוגרת כתב הה"מ משנה כלשונה ס"פ ר"ע כדברי ת"ק ומפרש בגמ' דלדברי הת"ק דוקא חגב חי טהור אבל טמא אינו בכל שהוא ורבי' כתב המשנה כלשונה ע"כ ועדיין הדבר קשה כיון דבגמ' ביארו דאיירי ת"ק בטהור דוקא לא ה"ל לרבינו לסתום אלא לפרש בטמא כמה והיה נ"ל לומר דרמב"ם סובר דת"ק [אולי צ"ל בחי בין טהור בין טמא] בין חי בין טמא איירי ור"י חולק ואומר דוקא בטמא כל שהוא אבל בטהור אסור דאין משחקין באוכלין וכדמסיק בסמוך אך קשה חדא דבבבלי לא משמע כן ועוד א"כ היה לו לבאר דבטמא אם מת שיעורו כמלא פי כלב:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Shabbat 9:7:7:1
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Shabbat 9:7:7:1](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Shabbat/r/9:7:7:1)

**הא טהור בין חי בין מת כגרוגרת ר"י כדעתיה וכו'.** ותימא הא אמרי' לעיל בפ' במה מדליקין (דף י ע"א) לית בר נש אמר אף או אפי' אלא א"כ מודה לקדמיתא והכא צ"ל דפליג ר"י את"ק וסובר דבטהור לעולם כגרוגרת ואפשר לומר דאצפורת כרמים קאמר אף ודוחק דלעיל משמע דאם אומר אף מודה לכל דברי הת"ק:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Shabbat 9:7:7:2
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Shabbat 9:7:7:2](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Shabbat/r/9:7:7:2)

**לא הותר מן כלל איסור הוא.** ובבבלי בחולין ס"פ א"ט תני ר"י בן דורמסקית לויתן דג טהור הוא וכ' המהרש"א בח"א ואין הספק אם הוא דג טמא דא"כ איך יאכלוהו הצדיקים לעתיד לבא אלא דהספק הוא אם הוא דג טהור או עוף טהור ואין נראה אלא דלאפוקי מאידך תנא דאמר לויתן דג טמא הוא וכסוגיין וכן משמע בויקרא רבה פ' אחרי ר' מנחם ורבי ביבי וכו' בשם ר' יונתן אמרין כל מה שאסרתי לך התרתי לך תחת דגים טמאים לויתן משמע שהוא דג טמא אע"ג דפריך התם לויתן דג טהור הוא מ"מ ר' יונתן ס"ל דדג טמא הוא כסוגיין:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Shabbat 9:7:7:3
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Shabbat 9:7:7:3](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Shabbat/r/9:7:7:3)

הדרן עלך פרק רבי עקיבא