## Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Sotah Chapter 4

###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Sotah 4:1:1:1
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Sotah 4:1:1:1](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sotah/r/4:1:1:1)

**ארוסה.** וישקינה גזירת הכתוב היא והביא האיש את אשתו. וקשה הא במתני' מביא קרא אחרינא אשר תשטה אשה תחת אישה וי"ל האי קרא דמתני' אסמכתא בעלמא הוא וכ"פ רש"י בפרקין דף כ"ד ע"ב ע"ש דמכאן ראיה לפירש"י ודלא כמ"ש תוס' שם בד"ה אמר לך וכי' וע"ש במהרש"א בתוס' בד"ה ור' יונתן ויותר נ"ל דקסבר הירושלמי דלא ממעטינן מאשר תשטה תחת אישה אלא שומרת יבם שאין זה אישה אבל ארוסה אישה מיקרי שהוא בחר בה והיא בו:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Sotah 4:1:2:1
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Sotah 4:1:2:1](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sotah/r/4:1:2:1)

**וקינא את אשתו אפי' מקצת אשתו.** פירשתי בקונט' דמיתורא קדריש דאל"כ קשה א"כ נימא נמי והביא האיש את אשתו אפי' מקצת אשתו ועמש"ל פ' היה מביא דף ט' בד"ה ויתיביני' וכו' ועיין בתוס' בפרקין בד"ה אמר לך וכו' דלפי פירושי מיושב תמיהתם:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Sotah 4:1:3:1
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Sotah 4:1:3:1](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sotah/r/4:1:3:1)

**מתניתא דב"ש.** בקונט' הגהתי דלא כב"ש. וא"ת מאי קשיא לי אי תנן סתמא כב"ה וי"ל דא"כ ה"ל למתני' פלוגתייהו דב"ש וב"ה כאו בריש פרקין ולמה נטר עד לבסוף:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Sotah 4:1:4:1
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Sotah 4:1:4:1](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sotah/r/4:1:4:1)

**קינא לה עודה ארוסה וכנסה ונסתרה וידע בה וכו'.** בפי' שעל הגליון כתב וידע בה שלא נטמאה רק שעברה על קינויו ונסתרה תצא בכתובה ואם לא ידע בה דהיינו שספק הוא לו אם נטמאת תצא שלא בכתובה א"נ וידע בה ר"ל שבא עליה לאחר קינויו ומת אח"כ תצא בכתובה ואם לאו תצא בלא כתובה וצ"ע ע"כ. ופי' הראשון קשה אם ידע בה שלא נטמאת למה תצא והשני קשה הימנו מי קאמר מת יעוד אם מת איירי מאי תצא דקאמר הל"ל תטול כתובתה ועוד הא תנן לקמן מתו בעליהן עד שלא שתו לב"ה אינן נוטלות כתובה וכ"ש ארוסה גם ברייתא דפ' הארוסה בבבלי תיובתיה לכן העיקר כמו שהגהתי בקונטרס:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Sotah 4:1:5:1
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Sotah 4:1:5:1](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sotah/r/4:1:5:1)

**הרי אלמנה לכה"ג וכו'.** כתב הרמב"ם פ"ב מה"ם הלכה ח' כל איש שבא ביאה אסורה מימיו לאחר שהגדיל אין המים המאררים בודקין את אשתו ע"כ וכ' הראב"ד הא דלא כהלכתא וכו' ע"כ. ומסוגיין משמע כראב"ד דלדעת הרמב"ם מאי קשיא ליה מאלמנה לכ"ג דשאני הכא שבא ביאה האסורה דודאי איירי לאחר שבא עליה דאל"כ אין המים בודקין אותה דבעי' שקדמה שכיבת הבעל לה ועל ואפשר לומר דאיירי בששגג בה שלא ידע שהיא אלמנה. ועיי' במשנה למלך שם:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Sotah 4:1:5:2
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Sotah 4:1:5:2](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sotah/r/4:1:5:2)

**כלום המים באין וכו'.** וא"ת הא איצטרך להשקותה לאסרה על הבועל וי"ל דמשעה שנסתרה כבר נאסרת על הבועל וכ"מ בבבלי בפרקיו דף כ"ה ע"א דהקינוי הוא בארוסה ושומרת יבם לאסרה על הבועל כבעל:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Sotah 4:2:1:1
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Sotah 4:2:1:1](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sotah/r/4:2:1:1)

**בש"א נוטלות כתובה ולא שותות.** כתבו תוס' בפרקין דף כ"ה ע"א בד"ה בש"א וכו' וא"ת מ"ש הכא דאמרי ב"ש נוטלת כתובתה ובפ' מי שמת גבי נפל בית עליו ועל אשתו עליו ועל אביו והיתה עליו כתובת אשה וכו' אמרי ב"ש דיחלוקו הואיל וספק הוא וכן בפרק החולץ גבי שומרת יבם שמתה נכסים הנכנסין והיוצאין עמה בש"א יחלוקו וכו' ע"ש ונ"ל דהכא שאני כיון שאין הספק ממנה וכדאמרינן לעיל בפרקין טעמייהו דב"ש דאומרת הביא לי בעלי ואני שותה משא"כ התם שהספק ממנה כמו ממנו מיהו משום הך סברא לחודא אין להוציא ממון מיהיורשים דהא מיהת ספיקא הוא אלא דסברי נמי שטר העומד לגבות כגבוי דמי:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Sotah 4:3:2:1
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Sotah 4:3:2:1](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sotah/r/4:3:2:1)

**נישמענה מן הדא קטנה שחלצה וכו'.** וקשה מאי ראיה מייתי מחליצה דלא קניס דלמא שאני התם שכבר ניסת וגם הכא מודה ר"מ שאם לאחר שגירשה החזירה לאחר כ"ד חדש שמותרת לו וי"ל דא"כ למה קאמר במתני' המעוברת חברו אינה שותה הא מיהת ראוי' לאישות בדיעבד אלא ודאי אף אם החזירה לאחר כ"ד חדש אסורה לו וא"ת מ"ש דקניס ר"מ הכא אפי' בדיעבד וגבי חליצה לא קניס וי"ל דהכא משום סכנת ולד החמיר יותר וקנים אפי' בדיעבד:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Sotah 4:3:2:2
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Sotah 4:3:2:2](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sotah/r/4:3:2:2)

**דר"מ היא.** פירשתי בקונט' דר"מ מקיש אשה לאיש מדרבנן. וזהו ע"פ מ"ש תוס' ביבמות דף ק"ה ע"ב בד"ה קטנה וכו' ומיהו בירושלמי גרסי' ביבמות ואם לא חלצה חליצתה כשרה (ובבבלי גרסי' במתני' ואם לא חלצה חליצתה פסולה). משמע שסובר דהא דאקיש ר"מ אשה לאיש היינו מדרבנן אבל לר"י חולצת לכתחלה ע"כ. אבל אחרי העיון נ"ל דירושלמי סובר דר"מ לית לי' כלל היקישא דאשה לאיש דהא קאמר בסמוך דר"מ סובר אין חולצין ואין מיבמין את הקטנה שמא תמצא איילונית משמע דטעמא דר"מ בחליצה וביבום משום שמא תמצא איילונית וכדפרשתי בקונט'. ובהא פליגי הירושלמי והבבלי לכך גרם הירושלמי במתני' ואם לא חלצה חליצתה כשרה אבל הבבלי סובר דטעמא דר"מ בחליצה משום דמקיש אשה לאיש וכמפורש שם ביבמות דף הנ"ל נמצא דמדאורייתא לא הוי חליצה לכך גורם במתני' ואם לא חלצה חליצתה פסולה. וא"ת הא תניא בברייתא ומביאה הבבלי פ' הבע"י ור"פ בתרא' דיבמות קטן וקטנה לא חולצין ולא מיבמין דברי ר"מ א"ל לר"מ יפה אמרת שאין חולצין איש כתוב בפרשה ומקשינן אשה לאיש אלא מה טעם אין מיבמין אמר להם קטן שמא ימצא סריס וקטנה שמא תמצא איילונית ונמצאו פוגעים בערוה הרי מבואר כדעת הבבלי וי"ל דהירושלמי מפרש להך ברייתא דמעיקרא הוי סברי רבנן דטעמא דר"מ בחליצה משום דמקיש אשה לאיש אבל לבתר דהשיב ר"מ דחייש לשמא תמצא איילונית אף הוא לא מקיש אשה לאיש כר' יוסי וכל זה ברור לענ"ד ודברי תוס' צ"ע:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Sotah 4:3:2:3
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Sotah 4:3:2:3](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sotah/r/4:3:2:3)

**שמא תמצא איילונית.** מכאן ראיה מבוררת דהא דחייש ר"מ למיעוטא היינו מדרבנן דאס"ד דאורייתא א"כ מדאורייתא אין חליצת קטנה כלום ואיך תנן במתני' ואם לא חלצה חליצתה כשרה וגם בסוגיין משמע מפורש דמדרבנן הוא לר"מ דקטנה אינה חולצת. ותימא על התוס' שכתבו ביבמות ר"פ האשה בתרא בד"ה מחוורתא וכו' ומיהו אי לא חשש ר"מ למיעוטא אפי' היכא דאיכא חזקה בהדה אלא מדרבנן הוה אתי שפיר ע"כ ע"ש. משמע דמסתפקי' בדבר. וגם דבריהם סותרים זה את זה שכתבו ביבמות דף ק"ה ע"ב בד"ה קטנה וכו' שאף הבבלי סובר דחליצת קטנה פסולה לר"מ. מדרבנן. מיהו זה יש ליישב ועיין בלחם משנה פ"ד מה' יבום הלכה ט"ז בד"ה וכן קטנה וכו' אבל מהירושלמי ראיה גמורה היא וי"ל כיון דגדלה ואינה איילונית איגלי מלתא למפרע דחליצה כשרה היתה הלכך אינה אלא מדרבנן ודוחק דהא בשעת חליצה חליצה פסולה היתה מדאורייתא איך תחזור להכשרה וצ"ע:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Sotah 4:3:5:1
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Sotah 4:3:5:1](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sotah/r/4:3:5:1)

**מודים חכמים לר"א וכו'.** וא"ת הא אמרינן לעיל דאיילונית לא שותה משום דכתיב ונקתה ונזרעה זרע יצאה זו שאינה ראויה להזריע זרע י"ל משום דר"א חולק ואומר יכול הוא לישא אחרת אלמא דשמעינהו לחכמים דטעמייהו לפי שאינה ראויה לאישות וע"ז אמר דראויה היא לו אם נושא אשה אחרת וסוגיין אתיא כר' יוסי בר' בון דלעיל ודי"ל דלית לי' הך דרשא דבעינן דוקא ונזרעה זרע וראיתי במ"ל פ"ב מה"ס שהרגיש בזה ע"ש:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Sotah 4:3:5:2
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Sotah 4:3:5:2](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sotah/r/4:3:5:2)

**לא היה לו אשה ובנים וכו'.** כאשר פירשתי בקונט' כ"כ הרמב"ם פ"ב מה"ס. אך קשה לי מאי דוחקיה לאוקמי שנולד לו בן מגרושתו הא כפשטא נמי אתיא שלאחר הקינוי. נשא אשה והיה לו בנים ואפשר דרבותא קמ"ל אע"ג דהיה לו אשה בשעת קינוי אבל לא בנים ובשעת סתירה היה לו בנים אינה שותה אך קשה מנ"ל לפרש כן והיא גופא מנ"ל דאם יש לו אשה הראויה לבניה שאינה שותה הא מיהת ראויה האיילונית לקיימה וצ"ע:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Sotah 4:4:1:1
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Sotah 4:4:1:1](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sotah/r/4:4:1:1)

**אשת סריס שותה.** כתבו תוס' בפרקין דף כ"ו ע"א בד"ה אשת סריס רש"י פי' בסריס חמה ולא בסריס אדם שאסור לקיימה ולא ידעינן מנ"ל דסריס אדם ששתה כוס עיקרין דאסורי לקיימה וכו' ע"כ ע"ש. לפום ריהטא תמוהין דברי תוס' ורש"י דהא איכא לפרושי מתני' גם בסריס אדם שנשא גיורת ומשוחררת דמותרות לו שאינו אסור אלא מלבוא בקהל וקיי"ל כחכמים דעקביא דמשקין את הגיורת ומשוחררת. שוב ראיתי שהרגיש בזה במ"ל פ"ב מה"ס והנאני. וא"ת משום הכי לא פירשו כן דא"כ קשיא מאי פריך בבבלי שם אשת סריס שותה פשיטא דלמא קמ"ל ר' בסתם מתני' כחכמים דעקביא דסתם סריס משמע בין סריס אדם בין סריס חמה וי"ל דמשום הא לא ארי' דעדיפא מיניה קמשני דאף בסריס אמה איצטרך לאשמועינן דסד"א מבלעדי אישך אמר רחמנא והאי לאו בר הכי הוא קמ"ל:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Sotah 4:4:1:2
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Sotah 4:4:1:2](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sotah/r/4:4:1:2)

**ע"י כל העריות כולן מקנין.** רש"י והרב פירשי אם קינא לה מאביה ומאחיה ומאחד כל העריות וכו' והשמטתי דבריהם בפי' בקונטרס דגרסי' לעיל בפ"ק א"ר יודן במחלוקת מ"ד מקנא לה מאביה ומבנה וכו'. שמעינן דפליגי בה אם מקנא מאביה ומאחיה או לא. ואם נאמר דסברי כמ"ד מקנא לה מאביה ומאחיה מדתנן ע"י כל העריות מקנין משמע דע"י כולן אפילו אביה ואחיה. קשה מאי פריך בבבלי פשיטא דלמא הא קמ"ל דאפי' ע"י אביה ואחיה מקנין דהא מיהת לאו פשיטא הוא כיון דאיצטרך לאשמיעינן אע"ג דמותרת ליחד עמהם מקנין ע"י וי"ל ועמש"ל בסמוך בד"ה אשת סריס וכו':


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Sotah 4:4:2:1
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Sotah 4:4:2:1](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sotah/r/4:4:2:1)

**דלכן מה אנן אמרין.** בגליון כתב פי' דאם לא כן דתשתרי אשת כהן אחר שתייתו לבעלה הכהן למה אמרינן שתת ולא בדקו אותה המים טהורה היא ולמה אי אנו אומרים שמא זכות תולה לה אלא ודאי לא אמרינן הכי לכך טהורה לבעלה גם אשת כהן דהכא ע"כ. ואין בדברים אלו טעם הא עד השתא לא ידעינן דיש שום חילוק בין אשת כהן לאשר ישראל דנילוף אשת כהן מאשת ישראל. לכו פירושי שבקונט' עיקר וכ"ה בבבלי בפרקין וכן מורה לשון הסוגיא:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Sotah 4:4:2:2
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Sotah 4:4:2:2](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sotah/r/4:4:2:2)

**אני אזמר זכות תלה לה.** וא"ת א"כ גם באשת ישראל ה"ל למתני דמותרת לבעלה ולא אמרינן דזכות תלה לה וי"ל דעדיפא מיניה קפריך דאפי' באשת כהן ליכא למיחש להכי למ"ד זכות תולה וניכרת:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Sotah 4:4:2:3
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Sotah 4:4:2:3](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sotah/r/4:4:2:3)

**שלא תאמר הואיל ואין המים בודקין באנוסה וכו'.** כתב הרמב"ם ספ"ג מה"ם אשה שזנתה באונס או בשגגה. וכו' אין המים בודקין אותה שנא' והיא לא נתפשה פרט לאנוסה שהרי נתפשה בחזקה. וכ' הגאון במ"ל לא ידעתי לאיזה תכלית כתב רבינו כל זה ומה בא ללמדני וכו' וכן מאי דקאמר רב ששת בפ"ק דף ו' דסוטה שיש לה עדים במדינת הים דאין המים בודקין אותה וכו' ועוד נ"מ דאם המים בודקין אותה היכא דבאו עדים שהיא טמאה אחר שקדשה מנחתה בכלי נשרפת בדין תורה אבל אי אמרינן שאין המים בודקין אותה אין מנחתה נשרפת אלא מדרבנן גזרה שמא יאמרו מוציאין מכלי שרת לחול וכדאמר ר"א התם ע"כ. ותימא א"כ גם באנוסה אשת כהן נ"מ אם באו עדים ואמרו שנאנסה אם אין המים בודקין אותה מנחתה נשרפת מדאורייתא ואם אין המים בודקין אותה נשרפת מדרבנן דגם זו אינה שותת אחר שבאו לה עדים שנאנסה כמו בישראל שבאו עדים שנטמאה שהרי כבר נתברר הספק שהיא אסורה לו ולא גרעי מאלמנה לכה"ג וכו' דתנן אינן שותות. ועוד נ"מ טובא אם אומרת אח"כ שנאנסה קודם השקאה אע"ג שאינה נאמנת לאסור עצמה על בעלה מ"מ אם מת בעלה אסורה לכל כהן שבעולם וכמ"ש רבינו פי"ח מהא"ב הל"ט ע"ש שאם אין המים בודקין אותה נאמנת לגבי עצמו ואסורה לכהן אחר מיתת בעלה ואם המים בודקין אותה אינה נאמנת אפי' לגבי עצמה ומחזיקין לה בשקרנית או מהימנת באמתלא כל דהו. וגדולה מזו נ"ל דכוונת הרמב"ם לומר אם קינא כהן לאשתו בפירוש כגון שאמר לה אל תסתרי עם פ' שמא יאנוס אותך או שמא תבא לידי שוגג אע"ג דנאסרה עליו ע"י ביאה זו מ"מ כיון שאין המים בודקין אותה על האונס או על השוגג אינה שותה דעיקר הקינוי צריך להיות בדבר האוסרה ובדבר שהמים בודקין אותה. אע"ג דבאשת ישראל פשיטא להגאון במ"ל שם בסוף דבריו דלא הוי קינוי כיון שאינה אסורה לו מ"מ הרמב"ם קמ"ל אף באשת כהן דלא הוי קינוי. ועמש"ל פ' היה ניטל בד"ה אר"ה המתנונה וכו':


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Sotah 4:4:2:4
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Sotah 4:4:2:4](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sotah/r/4:4:2:4)

**מה אנוסה שבכהונה כרצון שבישראל.** בבבלי בפרקי. גרסי' אשת כהן פשיטא אר"ה במתנונה דרך איברים מ"ד הא זנויי זנאי והא דלא בדקיה מיא כי אורחיה משום דבאונס זנאי ולגבי כהן אסירא קמ"ל ע"כ וקשה אמאי לא משני כי סוגיין דס"ד כיון שאין המים בודקין את האנוסה תאסור לכהן מספק קמ"ל דאינה נאסרת מספק וי"ל דס"ל לבבלי מדתנן שהיא שותת ממילא ידעינן שהיא מותרת לו דכלום המים באין אלא להתירה לביתה ואס"ד דאסורה מספק ודאי דאונס שותה וכן מפורש לעיל בפרקין אר"י בר' בון כלום המים באין אלא להתירה לביתה וכו' לפיכך צ"ל במתנונה בכה"ג והא דחיישינן לה מספק דאיכא רגלים לדבר אבל ר' יצחק לית ליה הא דר"י בר' בון. ועי"ל דסובר הבבלי כיון דכתיב ונקה האיש מעון ללמד אם תלתה לה זכות שהבעל מנוקה ש"מ דמותרת לו מיד לאחר השתי' ואינה נאסרת מספק כ"ש הכא בכהן דאינה נאסרת מספק דא"כ תהא אסורה לי לעולם. ועמש"ל פ' היה נוטל דף י"ב בד"ה אר"ה וכו':


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Sotah 4:4:2:5
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Sotah 4:4:2:5](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sotah/r/4:4:2:5)

**מה אם שרצים הקלים וכו'.** כתב בז"ר וצ"ע לענין טומאת שרצים כהן וישראל שוין וי"ל דישראל לא איכפת ליה בטומאה משא"כ כהן נפסל בטומאה מלאכול בתרומה:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Sotah 4:5:3:1
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Sotah 4:5:3:1](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sotah/r/4:5:3:1)

**ולא יקנא לה.** הא דלא פריך מיד ארישא מנ"ל דמקנא לה ב"ד י"ל דקסבר כיון דזכות הוא לו זכין לאדם שלא בפניו אבל השתא דקאמרת דקפיד קרא אהשקאה שתהא ע"י עצמו אף דזכות הוא לו קשיא ליה שפיר מנ"ל דמקנאין לה:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Sotah 4:5:3:2
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Sotah 4:5:3:2](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sotah/r/4:5:3:2)

**התורה אמרה וקינא את אשתו וכו'.** וקשה אף דמרבינן מקצת אשתו מ"מ מנ"ל דב"ד מקנין דאפי' מקצת אשתו ליכא. לכן נ"ל דה"ג וקינא את אשתו אפי' מקצת אשתו וקינא את אשתו אפי' ב"ד. וה"פ תלתא זימני כתיב וקינא את אשתו בפרשה תרי זימני בריש פרשה ואחד בסופה וקאמר דחד לגופא וחד אפי' מקצת אשתו דאין מיעוט אתר מיעוט אלא לרבות וחד לרבות דאפי' ב"ד מקנין. מיהו לפימ"ש בקונט' דמדבר אל ב"י מרבי' שב"ד מקנין קשה למה לי קרא דוקינא את אשתו וי"ל דקסבר דאיצטרך דבר אל ב"י למעט עכו"ם וגרים:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Sotah 4:5:4:1
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Sotah 4:5:4:1](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sotah/r/4:5:4:1)

**רי"א אומר כל שזרעו פוסל וכו'.** פירשתי בקונט' דלת"ק אף מצרי שני פוסל וקשה מנ"ל דפוסל דהא ליכא למילף במה הצד אלא כל שזרעו פסול וי"ל ת"ק סובר דילפי' מה הצד מאיסורי כהונה ועיי' בבבלי ביבמות בתוס' בד"ה מה לאלמנה וכו':


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Sotah 4:5:4:2
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Sotah 4:5:4:2](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sotah/r/4:5:4:2)

הדרן עלך פרק ארוסה