## Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Sotah Chapter 7

###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Sotah 7:1:2:1
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Sotah 7:1:2:1](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sotah/r/7:1:2:1)

**אלא שלא יאמר לה ע"י תורגמן.** בספרי הגירסא הא מת"ל ואמר הכהן לאשה לימדה כהן סדר השבועה ופי' בז"ר שמלמד עמה מעיקרא הסדר על מה אומרת אמן ע"כ. ונראה הא דגרסי' בבבלי בר"פ פ' סוטה מנ"ל דכתיב ואמר הכהן לאשה בכל לשון שהוא אומר ת"ר משמיעין אותה בכל לשון שהיא שומעת על מה היא שותה ובמה היא שותה על מה היא נטמאה וכו' ע"ש סתמא דש"ס כר' יאשיה והך ברייתא כר' יונתן וזה הלימוד שמלמדה הכהן וזה ברור. והגירסא שבספרי משובשת וצ"ל הא מה ת"ל ואמר אל האשה וקשה על הא דאמרי' שלא יאמר לה ע"י תורגמן הא ודאי שמעי' מדכתיב ואמר הכהן לאשה וי"ל דסד"א דוקא הקללה אבל לא השבועה לכך איצטרך קרא לאשמועינן דאף השבועה יאמר הכהן בעצמו א"נ לאשה משמע אפי' ע"י תורגמן אבל אל האשה משמע שיאמר לה בעצמו:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Sotah 7:1:3:1
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Sotah 7:1:3:1](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sotah/r/7:1:3:1)

**אר"י דכפר חנין ע"י תורגמן.** נראה דפליג אר' יונתן דאמר אל האשה משמע שלא ע"י תורגמן וכמ"ש בסמוך בתוס'. ונראה דלכך מייתי הכא הא דאר"י בשם ראב"ש לאשמועינן דפליג אר' יונתן והשתא ניחא דלא פריך מויאמר ה' לאשה דכתיב ברישא דלאשה ודאי משמע ע"י תורגמן והי"מ דחק הרבה ואין צורך:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Sotah 7:1:3:2
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Sotah 7:1:3:2](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sotah/r/7:1:3:2)

**הדיבור נפלה לה.** עיי' בפירושי בקונט' עוד נ"ל לפרש שהיה בת קול מתפוצץ בעולם עתידה אשה שתלד שני גוים בבטן אחת ולא ידעו מבטן מי יצאו ומצינו כ' כיוצא בזה במדרש ורש"י מביאו בשמואל והיינו דקאמר הדיבור נפלה לה הכל אמרו שעליה נאמר הדיבור שיהיו בבטן שני גוים:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Sotah 7:1:3:3
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Sotah 7:1:3:3](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sotah/r/7:1:3:3)

**כמה כרכורי' וכו'.** כתב הי"מ וקשה מה בצע לשמוע שיחה כזו שהיא דבר שקר ולא יכול לפני ה' וכ"ש שיתאוה לה וי"ל דה"נ שבח הוא לה שרצתה לכסות חטאה וכו' עי"ש ותי' דחוק ונ"ל שהצחוק היה לאמר דבר זה לאחרים שיהי' לה בן אבל היא בעצמה האמינה בה' ויאמר ה' למה זה צחקה שרה לאמר היפלא מה' דבר ובלי ספק שיקים דברו ותכחש שרה לאמר לאחרים לא צחקתי כי טעם הצחוק שלא לומר לאחרים היה כי יראה שמא יגרום החטא כמדת הצדיקים ולא רצתה לגלות הדבר שיראה מחמת החטא וזה מדוקדק בלשון פסוק באר הטיב:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Sotah 7:1:5:1
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Sotah 7:1:5:1](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sotah/r/7:1:5:1)

**וק"ש דכתיב ודברת בם.** בבבלי יליף מדכתיב שמע בכל לשון שאתה שומע ונראה משום דאמרי' בבבלי ביומא פ"ק ודברת בם בם אתה רשאי לדבר ולא בדברים אחרים:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Sotah 7:1:6:1
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Sotah 7:1:6:1](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sotah/r/7:1:6:1)

**ותפילה כדי שיהא יודע לתבוע צרכיו.** כתבו תוס' בד"ה ק"ש ותפילה תימא אמאי שייר הלל וקדוש של שבת וברכת הפירות וברכת המצות וליכא למימר דלא נקט אלא דאורייתא דהא בפ' מי שמתו משמע דק"ש ותפלה דרבנן ע"כ. ול"נ מכאן ראיה לדעת הרמב"ם דקסבר תפלה דאורייתא לכ"ע. והא דאמרינן בכמה מקומות בש"ס תפלה דרבנן היינו נוסח י"ח ברכות ועיי' בכ"מ ריש הלכות תפלה. ומק"ש נמי ל"ק דכיון דפליגי תנאי אי קאי בשכבך ובקומך בדברי תורה או בק"ש. א"כ מתני' אתיא כמ"ד בק"ש איירי קרא ומ"ד התם בברכות ק"ש דרבנן סובר כמ"ד קרא בד"ת כתיב וכמפורש שם ע"ש ובתוס' דף ל"ב בד"ה ורבי וכו' ומה שתירצו תוס' ונראה דהני נאמרים בכל לשון אפי' אינו שומע הלכך לא דמי להני דמתני' דנאמרין דוקא בלשונם ע"כ. תימא מ"ש ברכת הפירות והמצות שיהיו נאמרין בכל לשון אפי' אינו שומע מברכת המזון דתנן במתני' שנאמר בלשונם דוקא הא חד טעמא איכא בשניהם כדי שידע למי מברך כדמפרש בסמוך וכן פירשו תוס' דברי הבבלי ע"ש בדף ל"ג בד"ה ברכת המזון וכו' וצ"ע והמ"א כתב בא"ח סי' נ' ומוטב להתפלל בלשון שמבין וכ"כ סי' ק"א משמע דבלה"ק יכול להתפלל אע"פ שאינו מבין וכ"כ בריש סי' קצ"ג ע"ש יקשה א"כ מאי תירצו תוס' דלא תני במתני' אלא הנך דדמיין להדדי הא פ' סוטה צריך שיאמר לה בלשון שהיא מבינה ואפי' לה"ק אם אינה מבינה לא יאמר לה וכמפורש בבבלי בפרקין בברייתא אומר לה בכל לשון שהיא שומעת א"כ לא דמיין להדדי וצ"ע. מיהו לפמ"ש בר"פ בתוס' בד"ה אלא וכו' דהך ברייתא פליג אסתמא דש"ס דבבלי ניחא די"ל דפליג נמי אמתני' והבן היטב. מיהו הרמב"ם פ"ג מה"ס כתב שאומר לה בלשון שהיא מכרת משמע שסובר דהך ברייתא לא פליג אמתני' ענייה ואמירה ככה וכה וכו'. בקונט' פירשתי כפום פשטא דברייתא דמקדים ענייה לאמירה דילפינן מלויי'. אך קשה ר"י דברייתא אדר"י דמתני' דא"כ למה לי ככה בחליצה הא כבר כתיב וענתה ואמרה לכן נ"ל דענייה ואמירה דלוי' מוענתה ואמרה דחליצה יליף ר"י דבחליצה כתיב ככה וכן הוא בבבלי בפרקין והא דאר"א בסמוך בנין אב שבכולן משה ידבר וכו' אדרבנן דמתני' קאי:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Sotah 7:2:2:1
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Sotah 7:2:2:1](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sotah/r/7:2:2:1)

**הרי פ' ווידוי מעשר וכו'.** וקשה דלמה שאני ווידוי מעשר דלא כתיב שם וענה אלא ואמרת וליכא למילף לא מלוי' ולא מחליצה וכן אמרו בבבלי דנין אמירה גרידתא מאמירה גרידתא דהיינו סוטה ואין דנין אמירה גרידתא מענייה ואמירה וי"ל דסובר או ענייה או אמירה לחוד ילפי' בגז"ש ועיין בבבלי דף ל"ג בתוס' בד"ה וענית ובמהרש"א שם:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Sotah 7:2:3:1
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Sotah 7:2:3:1](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sotah/r/7:2:3:1)

**שלא יהא לשון סורסי קל בעיניך.** כתב הי"מ ואיכא למידק למאי נ"מ הא דלא יהא לשון סורסי קל וכו' ודחק בתירוצו ע"ש ולפמ"ש בקונט' לק"מ דאדלעיל קאי וכן משמע מלשון הש"ס דקאמר שלא יהא וכו' דמשמע דתירוצא הוא:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Sotah 7:3:2:1
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Sotah 7:3:2:1](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sotah/r/7:3:2:1)

**אחרי דרך מבוא השמש מקום שהחמה זורחת.** ברייתא זו שנוי' גם בבבלי בפרקין וסתם מתני' דידן כר"י אזלא וקשה לי מכאן אמ"ש תוס' בריש ברכות דף ב ע"ב בד"ה דלמא וכו' ועוד היכי מצי למימר דובא השמש היינו זריחה ה"ל למכתב בקרא וזרח השמש וטהר וכו'. והרשב"א בחידושיו שם הוסיף לומר דאין ביאה בכל מקום גבי שמש זריחה אלא שקיעה וכו' ע"ש. ותימא איך לא שמו עיניהם כל דברי ר"י וסתם מתני' כאן דמבוא השמש היינו זריחת השמש. וניחא נמי בהא מאי דמקשי' תוס' שם עוד דמיבעי' לי' התם האי ובא השמש ביאת אורו הוא ופשיט מברייתא סי' לדבר וכו' תפשוט ממתני' העריב שמשו אוכל בתרומה. והוסיף הרשב"א שם א"נ לידוק ממתני' דידן משעה שכהנים נכנסין לאכול בתרומה ע"ש. דלפמ"ש ליכא למפשט ממתני' דברכות כיון דסיפא ר"א כדתני עד האשמורה הראשונה דברי ר"א איכא למימר דרישא נמי ר"א ואיהו קאמר הכא מבוא השמש שקיעת החמה וכן מתני' דנגעים איכא למימר ר"א היא והש"ס דפריך התם והאי ובא השמש ממאי דביא' אורו הוא כו' לדידן פריך דקיי"ל כר"י מבוא השמש היינו זריחת השמש דלמא ובא השמש נמי זריחת השמש הוא ופשיט מברייתא דתני סימן לדבר צאת הכוכבים ואס"ד דאיכא תנא דפליג מתי סימנא קיהיב. כנ"ל ברור ליישב דעת רש"י שם והגון הוא ועוד הארכתי בזה ועיי' בחידושי:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Sotah 7:3:2:2
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Sotah 7:3:2:2](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sotah/r/7:3:2:2)

**מול הגלגל אין כאן גלגל.** ולר"י צ"ל מול הגלגל רחוק מן הגלגל וכ"פ רש"י בחומ' אליבא דר"י ע"ש ובבבלי נפל טעות בספרים דתניא בדברי ר"י מול הגלגל סמוך לגלגל ותוס' כתבו בד"ה מול הגלגל סמוך לגלגל משמע מקום הרואה את הגלגל כדאמרי' ממול ערפו וכו' ולהכי אר"א והלא לא ראו את הגנגל ע"כ וקשה איך עלה בדעת ר"י לומר כן ושפי קאמר ר"א ואפשר שהר גריזים והר עיבל הרים גבוהים הם ויכול לראות משם למרחוק עד הגלגל ודוחק:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Sotah 7:3:2:3
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Sotah 7:3:2:3](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sotah/r/7:3:2:3)

**על דעתי' דר"י ק"ך מול הלכו באותו יום.** פירשתי בקונט' מהירדן עד הר גריזים ק"ך מול וכ"פ הי"מ. וקשה דבבבלי בפרקין דף ל"ו תניא בא וראה כמה נסים נעשו באותו היום עברו את הירדן ובאו להר גריזים ולהר עיבל יתר מששים מול ע"כ ותימא לומר דפליגי במציאות. ונ"ל דלא פליגי דאף הירושלמי סובר דאין מהירדן להר גריזים כי אם ששים מיל אלא דאיהו קחשיב גם החזרה דמקרא דיהושע משמע דלנו בלילה שלאחר שעברו הירדן בגלגל שהוא סמוך אצל הירדן דכתיב והעם עלו מן הירדן בעשור לחודש הראשון ויתנו בגלגל בקצה מזרח יריחו וכתיב וישאו י"ב אבנים כשאר דבר ה' וגו' ויעברו עמם אל המלין ויניחום שם. והיינו המלון שלנו בו הלילה כמפרש שם לעיל מיני'. וכתיב בתרי' ואת י"ב האבני' האלה אשר לקחו מן הירדן הקים יהושע בגלגל. ש"מ שחזרו מה"ג וה"ט בו ביום ולנו סמוך לירדן. והיינו ק"ך מיל. ועוד ראיה שחזרו לגלגל בו ביום שהרי בגלגל נמולו כמפורש בקרא וכתיב וישבו תחתם במתנה עד חיותם וכתיב בתרי' ויחנו ב"י בגלגל ויעשו את הפסח בי"ד ש"מ שבעשרה בניסן יום עברם הירדן נמולו שיש ג' ימים עד י"ד. ובבבלי לא קחשי' כי אם ההליכ'. והבן כי דבר נאה ומתקבל הוא:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Sotah 7:3:4:1
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Sotah 7:3:4:1](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sotah/r/7:3:4:1)

**והכתיב והיה בעברכם את הירדן וכו'.** וקשה למה לא פריך מקרא דכתיב התם והיה ביום אשר תעברו את הירדן וכו' והקמות לך אבנים גדולות וגו' ואין לומר דאיכא לשנויי דהאי קרא לאו אהר עיבל קאי אבל בקרא בתרא כתיב והיה בעברכם את הירדן תקימו את האבנים האלה בהר עיבל א"כ קשיא מאי משני אבנים הקימו מיד וכו' הא כתיב בהר עיבל וע"כ לומר שבאו עד הר עיבל בו ביום וי"ל:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Sotah 7:4:5:1
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Sotah 7:4:5:1](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sotah/r/7:4:5:1)

**כל שהיה בכלל וכו'.** מכאן קשה למה שפירש"י בשבת דף ע' ע"א בד"ה ועל כולן וכו' משום דהוה כלל בלא תעשה ופרט בעשה ואין דנין בדבר שהיה בכלל וכו' ע"כ. וכאן דהוה כלל בעשה דארור אשר לא יקים וגו' עשה הוא ופרט הוא בלא תעשה. וגם התוס' כתבו שם לגבי דבר שיוצא מן הכלל לא מצינו בשום מקום דבעינן שיהיו שניהם שוין בעשה או בלא תעשה ע"ש. ומכאן למדנו כלל חדש כל שכללן הכתוב לא הוו שני כתובים וצ"ע:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Sotah 7:4:9:1
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Sotah 7:4:9:1](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sotah/r/7:4:9:1)

כך הן חולקין בדגלים וקשה הא בדגלים כסדרן היו כל בני אם אחת בהדדי וי"ל שלא היו כסדר תולדתן:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Sotah 7:5:2:1
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Sotah 7:5:2:1](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sotah/r/7:5:2:1)

**לא לשעה היה.** כתב הי"מ לא היה אלא לשעה ואחר שהקריבו הקרבנות גנזו האבנים הואיל ונשתמש בהן קדושה ומשני עוד היא מעשה נסים שנתן הקב"ה בינה בלב כל אומה ולשעה קלה העתיקו משם ע"כ. וקשה הא מצינו מזבחות שעשה אברהם ויעקב ושאול הניחוהו ולא גנזו האבנים כדאמרינן וירפא את מזבח ה' ההרוס זה מזבחו של שאול וע"ק כיון שהיה צורך בכמידתו ודאי לא הרסו אותו ולא גנזוהו עד לאחר זמן כדי שיעתיקו ממנו התורה לכן מה שפירשתי בקונט' עיקר:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Sotah 7:5:2:2
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Sotah 7:5:2:2](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sotah/r/7:5:2:2)

**ניחא ושדת אותם בסיד וכו'.** כתב הי"מ בשלמא אי הוו על אבני המלון שנשארו שם בקבע ניחא שיסודו אותן בסיד לכסות הכתיבה מפני קדושתה עד שיבואו האומות ויקלפוה אלא אי על אבני המזבח הוו כיון דלא הוה אלא לשעה דמיד באו א"ה והעתיקו' כדלעיל מ"ט לכיסוי הסיד ומשני דאין הסיד אלא לבנין ע"כ. ודבריו תמוהים חדא שלא נזכר בירושלמי דקלפו הסיד ועוד וכי באו האומות בו ביום ועוד מ"ט לכסות הכתיבה ועוד מאי משני בין כל אבן וכי איצטרך קרא להכי ממילא אין בנין אבנים אלא בסיד לכן נ"ל פירושי שבקונט' עיקר:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Sotah 7:5:3:1
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Sotah 7:5:3:1](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sotah/r/7:5:3:1)

**אין תימר אבני המלון לשעה היו ונגנזו.** גם פה פי' הי"מ שנגנזו כדלעיל מפני קדושתן ע"ש שדחק מאוד בפירושו. ולפמ"ש בקונט' לק"מ אך קשה לי דהכא משמע שאבני מלון נגנזו כדרשינן מויניחו' שם כמ"ש בקונט' וכן דרשו במסכת יומא הא דכתיב בפ' אחרי מות בבגדי כה"ג דיוה"כ והניחם שם שטעונין גניזה ולעיל אמרינן למ"ד על אבני המלון ניחא שעמדו ימים רבים וי"ל דאתיא כמ"ד והניחם שם שלא ישתמש בהם ביוה"כ אחר י"ל דה"נ אתי ויניחו' שם שלא ישתמשו בם דבר חול:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Sotah 7:5:4:1
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Sotah 7:5:4:1](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sotah/r/7:5:4:1)

**עשרים וארבעה היו.** לולא דמסתפינא אמינא שהני הנקובים בשמותם הן היו הי"ב הנוספים דכיון דכתיב כל נשיא בהם ידעינן שהנשיאים היו והן כבר הוזכרו בשמותם בפ' נשא ובהעלותך. והיינו דאמרינן בבבלי בפרקין א"ר יצחק דבר זה מסורת בידינו מאבותינו על שם מעשיהם נקראו וכו'. והטעם דכיון דכתיב כל נשיא בהם ידעינן שאין אלו שמותם:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Sotah 7:5:4:2
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Sotah 7:5:4:2](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sotah/r/7:5:4:2)

**ושמונה בתאנים ורמונים וכו'.** קצת קשה מנ"ל להוסיף בתאנים ורמונים לר"ע דלמא לא היו אלא ד' כמו לר"י וי"ל כיון שהאשכול היה גדול כל כך שצריך ט"ז לשאת אותה מסתמא גם תאנים ורמונים היה משאם כבד:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Sotah 7:6:3:1
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Sotah 7:6:3:1](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sotah/r/7:6:3:1)

**בכ"מ אינו קורא על פה וכו'.** וקשה א"כ דמשום סידרו של יום התירו לדלג למה קורא ובעשור שבחומש הפקידים ע"פ ה"ל לקרות גם את פ' זו בס"ת ע"י דילוג וצ"ע וע"ק לפי מאי דקאמר שאין גוללין ס"ת ברבים ניחא טפי דלכך קרא ע"פ לפי שאין אדם א' קורא בצבור בשני ס"ת וכדפרישית במתני' וי"ל דלית ליה לירושלמי הך סברא:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Sotah 7:6:3:2
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Sotah 7:6:3:2](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sotah/r/7:6:3:2)

**כד דהיא חדא אירייא וכו'.** עיי' מ"ש ביומא דף י"ט ע"ב בתוס' בד"ה כד וכו' ליישב מנהגינו ולתרץ קושית המג"א בא"ח סי' קמ"ז:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Sotah 7:7:2:1
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Sotah 7:7:2:1](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sotah/r/7:7:2:1)

**תיפתר שסמך לו לכותל.** כתב המג"א בא"ח סי' קמ"א ס"ק א' צריך לקרות מעומד. כב"ח סי' תר"ץ דאפילו בדיעבד לא יצא וכו' אבל ממ"ש הב"י בשם רש"י משמע דוקא לכתחילה אבל בדיעבד יצא וכ"מ מפ"ז דסוטה דאמרי' שהמלך קורא יושב ואי איתא דאפי' בדיעבד לא יצא משום כבודו של מלך לא שרי לכתחלה וכו' ע"כ. וקשה מאי ראיה מייתי ממלך שאני הכא דלא הוה אלא סמיכה וכדמשני הש"ס אצל ישיבה ממש אפי' לכתחלה אסור. ויש לומר דבבלי לא סבר הכי אלא דבעזרת נשים הוה קורא וכדמשני שם בפרקין אכה"ג ומלך ע"ש:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Sotah 7:8:2:1
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Sotah 7:8:2:1](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sotah/r/7:8:2:1)

**ואינו צריך להבדיל וכו'.** קושיא זו ופירוקה תימה לפום ריהטא. ולפי פירושי שבקונט' עדיין קשה על שלא הזכיר כלום הרמב"ם מברכת הבדלה זו. וע"ק מנין שיש הבדלה בשמיטה ופ' הקהל לא היתה בשנת היובל. מיהו הא איכא לתרוצי לפי סברת הירושלמי שהקריאה היתה ע"י שישראל יצאו משביעית לשמינית שלא לשכח המעשרות א"כ בשנת היובל היתה הקריאה בסופו. ונראה דס"ל שפ' הקהל קרא בליל מוצאי יו"ט כדתנן במתני' ואיכא נמי ברכו' הבדלה דיו"ט וה"ג א"ל כבר הבדיל מראש פי' כבר הבדיל קודם שקרא דהא היו צריכין לעשות הבימה שעמד עליה המלך וכ"ה בירושלמי במגילה דף ג' דלכך לא קרא פ' הקהל ביו"ט מפני התקיעה או מפני הבימה ועמ"ש שם בתוס' בד"ה מפני התקיעה. ואפשר דעל עושי בימה פריך שהיו צריכין להבדיל תחלה ומשני דאיירי לאחר שהבדיל והראשון נראה:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Sotah 7:8:2:2
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Sotah 7:8:2:2](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sotah/r/7:8:2:2)

הדרן עלך פרק אילו נאמרין