## Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Sotah Chapter 8

###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Sotah 8:1:2:1
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Sotah 8:1:2:1](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sotah/r/8:1:2:1)

**נאמר כאן נגישה וכו'.** וקשה הא תנן במתני' ודבר אל העם בלשון הקדש משמע דמודבר יליף שהוא בלה"ק. וי"ל דהתנ' לא בא אלא לפרש באיזה לשון דבר הכהן אבל עיקר הלימוד הוא מונגש. מיהו בבבלי יליף לה מודבר בגז"ש וכדפירשתי בקונט' בד"ה ומשני בנין דכתיב ודבר וכו'. אך קשה שפיר פריך הירו' מק"ש וי"ל דקסבר הבבלי דשאני הכא דמיותר ודבר כדאמרינן בסמוך לר"ע וצ"ל דאתי לגז"ש אבל ודברת בם איצטרך לכמה דברים וכדאמרי' בבבלי ביומא פ"ק כל השח דברים בטלים עובר בעשה דכתיב ודברת בם ולא דרשינן בגז"ש דאיכא למיפרך מה למשוח מלחמה שכן השוטר משמיע בכל לשון משא"כ בק"ש א"נ יליף דבור ואמיר' מדבור. ואמירה ולא ילפי' דבור מדבור ואמירה:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Sotah 8:1:3:1
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Sotah 8:1:3:1](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sotah/r/8:1:3:1)

**לא מסתברא דלא ופקדו שרי צבאות בראש העם ואח"כ נגש הכהן וכו'.** הנה הרמב"ם פ"ז מה' מלכים לא כתב כן אלא תחלה דבר הכהן והשוטרים משמיעים ואח"כ פקדו שרי צבאות וכו'. ונראה שהיא סובר אין מקרא אמור על הסדר תירוצא הוא וה"ק הן המקרא הסדר דופקדו שרי צבאות היינו לאחר שכבר אמרו כל הדברים על הספר ואח"כ ופקדו ואח"כ אמרו כל הדברים שניים בקרבם ממש אל המלחמה. אך אף שמסתייעא דבריו קצת מ"מ עדיין קשה שאף בזה לא בחר שהרי לאחר שאמר הכהן שני פעמים כתב שפוקדין שרי צבאות ועוד דבסמוך בדברי ר"ח מפורש שאין המקרא אמור על הסדר וע"ש בלח"מ. וצ"ע:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Sotah 8:1:3:2
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Sotah 8:1:3:2](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sotah/r/8:1:3:2)

**א"ל מכיון דאת אמר שאין המקרא אמור על הסדר וכו'.** עיי' בקונטרס פירושי. אך קשה לי א"כ מה היה אחר שכלו השוטרים לדבר וי"ל דמפרש לקרא הכי והיה ככלות השוטרים לדבר אל העם בספר אז ופקדו שרי צבאות בראש העם ואח"כ במלחמה חוזר הכהן והשוטרים לדבר כמו שעשו בספר. מיהו קשה לפ"ז א"צ לומר שאין המקרא אמור על הסדר ויש ליישב:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Sotah 8:2:2:1
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Sotah 8:2:2:1](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sotah/r/8:2:2:1)

**ר"י בעי וכי למידין וכו'.** קצת קשה וכי בא ללמוד מהם הלא לא בא אלא לומר שאף בשריפה יש מצוה כמו שמצינו בפרים הנשרפים י"ל כיון דאין מצותן בכך אסור לאבדן ביד. וקשה מאי ס"ד דר' בא שיש מצוה בשריפה יותר מבתלויה א"כ למה לי לתלות ישרפו מיד וי"ל דאיירי בתלויין שא"א להתברר:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Sotah 8:3:3:1
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Sotah 8:3:3:1](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sotah/r/8:3:3:1)

**הה"ד וארון ברית ה' ומשה לא משו מקרב המחנה.** כמו שפירשתי בקונט' כן פי' הי"מ. והוא דחוק ונ"ל דדייק מדלא כתיב וארון ברית ה' לא נסע לפני המחנה וכן מדייק בספרי אלא לא משו כתיב ש"מ שארון זה שהיה באהל מועד לא נסע לפני העם והא דכתיב וארון ברית ה' נוסע לפניהם דרך שלשת ימים זהו הארון שהשברי לוחות מונחים בתוכו. וראיתי שבהגהות י"מ הרגיש קצת בזה אבל לא ביאר דבריו. ועמ"ש בשקלים דף י"א ע"ב בתוס' בד"ה וארון וכו':


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Sotah 8:3:3:2
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Sotah 8:3:3:2](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sotah/r/8:3:3:2)

**סכך שהיה בקירוי.** כתב הי"מ שיפה הקשה רי"א שלא היה זה חידוש לשעתו וכו' ע"ש. נעלם ממנו דברי תוס' פ' הדר שהקשו כן ע"ש. אך תוס' פירשו שהיה בקירוי של חול ואינו בבה"מ ואע"פ שאין נאסרין בכך בתשמיש המטה וכו' מ"מ כיון דאיכא תרתי לריעותא דישראל היו במלחמה בסוכות וגם הארון אינו במקדש היה רוצה להחמיר על עצמו ואי גרסי' שהיה שלא בקירוי עי' אלא בתוך היריעה ניחא טפי דלישנא דקירוי לא משמע שיהא חול ע"כ. ופי' שבקונט' נראה וכ"כ י"מ:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Sotah 8:3:4:1
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Sotah 8:3:4:1](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sotah/r/8:3:4:1)

**אין אתם מחזירין וכו'.** כתב בהגהות י"מ מכאן נראה ראיה לדברי הרמב"ן שהשי' על סברת הרמב"ם בהה"מ שנשתנה מצות נשיאת הארון בכתף מהלוים לכהנים. וכתב שלעולם לא נשתני' ונשארת ללוים ולכהנים. מדמשתעי קרא בלוים כי הם ישאו את הארון לגנזו ואם יהא גולה לבבל לא יהא בידם להחזירו למקומו ש"מ שעל הלוים הוטל לשאת אותו אם היה אפשר בחזרה ע"כ. ואני תמה מדבריו אלו איך שכח שבכ"ד מקומות נקראו כהנים לוים וזו כאחת מהן. וגם כשצוה דוד לשאת את הארון בפעם שנית אמר בד"ה וישאו בני הלוים את ארון אלקים כאשר צוה משה וגו'. וזה ודאי יפורש לדברי הרמב"ם דעל הכהנים קאי שהרי הוא בעצמו מביא פסוק זה בדבריו במ"ע ל"ד ע"ש. וכבר פירשתי בקונט' דאם נאמר דקאי על הלוים ולא על הכהנים יש מכאן קצת ראיה לדברי הרמב"ם. והרמב"ן בהשגותיו בשרש ג' כתב שראיית הרמב"ם מהא דגרסי' פ"ק דחולין דף כ"ד יכול אף בשילה ובית העולמים כן ת"ל לעבוד עבודת עבודה ועבודת משא לא אמרתי שיפסלו הלוים בשנים אלא בזמן שעבודה בכתף וקשה שאין מכאן ראיה שהרי מצות עבודה בכתף נוהג לדורות כדמוכח מדוד א"כ מאי קאמר בזמן וכו' אלא ודאי דה"ק במדבר שהיתה המשא תדיר נפסלו הלוים אף בשאר העבודות בשנים כדי שלא יבואו לישא גם הארון אבל אין נפסלים לדורות בשנים לשאר העבודות אבל נפסלים בשנים למשא הארון בעת נוסעו ממקום למקום ע"כ. ואני תמה שאין לשון הש"ס סובל פירושו דקאמר סתמא בזמן שהעבודה בכתף. ועוד לא מצינו כיוצא בזה שנאמר דבר בתורה משום גזרה ונ"ל שזו היא ראיית הרמב"ם דה"פ ת"ל לעבוד וכו' בזמן שהעבודה בכתף בלוים אז נפסלו בשנים אבל בשילה וכי' שאין עבודת משא בלוים אלא בכהנים וכמ"ש הרמב"ם בסי' ל"ד אין הלוים נפסלים בשנים ומה שמקשה הרמב"ן עוד ולמה לא תהיה מצות שלא יעבוד עוד על הכהנים לדורות כמו שהיה על הלוים במדבר ע"ש נ"ל דסובר כיון שגם במדבר היה לכהנים משא בכתף וכ"כ סי' ל"ד וז"ל ואע"פ שזה היה ציווי ללוים בעת ההיא אמנם היה זה למספר מיעוט הכהנים החייבין במצוה ע"כ ומצאתי ראיה מבוררת מהא דגרסי' בירושלמי פ' המצניע ופקודת אלעזר בן אהרן הכהן שמן למאור וקטורת הסמים ומנחת התמיד ושמן המשחה א' בימינו וא' בשמאלו וא' ע"ג כתפו וא' בחיקו. הרי דגם במדבר היה לכהנים משא בכתף ואפ"ה לא נפסלו בשנים כדתניא בחולין שם דכתיב אשר ללוים ולא לכהנים. א"כ ה"ה לדורות לא נפסלו הכהנים בשנים והדברים ברורים. וניחא לן בהא הא דמקשי' איך טעה דוד לשאת הארון בעגלה הרי ראה בדי הארון אשר צוה ה' לעשות לשאת אותו בו כמפורש בקרא. אלא ודאי דדריש קרא לעבוד עבודת עבודה ועבודת משא בזמן שהעבודה בכתף אבל לדורות אין עבודה בכתף ואחיתופל השיב לו מדכתיב ולבני קהת לא נתן כי עבודת הקדש עליהם בכתף ישאו וקשיא למה לי' למימר כי עבודת הקדש עליהם הלא די באמרו בכתף ישאו לכך לא יותן להם עגלות אלא ללמד לדורות כל מי שישא דברים מקודשים בכתף ישאם:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Sotah 8:3:5:1
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Sotah 8:3:5:1](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sotah/r/8:3:5:1)

**אם לסוך.** פי' הי"מ לשרות ודלא כר"י דסובר שהביא את העקרים ושרו אותם במים הוסיף עליהן השמן וקלט הריח וקנחן ע"כ. ול"נ שא"צ לדחוק לחלוק עלינו את השוין. ועוד דסתם ר' יהודה בר פלוגתיה דר"מ הוא ר"י בר' אילעי ואיך נאמר דפליג דידיה אדידיה אלא ודאי פירושי שבקונט' עיקר:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Sotah 8:3:6:1
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Sotah 8:3:6:1](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sotah/r/8:3:6:1)

**אין מושחין כהנים מלכים.** הנה הי"מ האריך כאן ותמה שלפי דברי הרמב"ן עברי על לא יסיר שבט מיהודה וכו' ע"ש ואני תמה שלא ראה שגם הרמב"ם כתב כן בפ"ק מה' מלכים ואין ממנין אותן בירושלים לעולם אלא מלך מזרע דוד ורוב דבריו מתבארים שם בדברי הרמב"ם והמפרשים ע"ש:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Sotah 8:3:8:1
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Sotah 8:3:8:1](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sotah/r/8:3:8:1)

לשילוט וא"ת איך היה אפשר להניח בב' טפחים ריוח ס"ת שעביה שני טפחים וי"ל כבר תירצו בבבלי בב"ב פ"ק שכרכו ביה פורתא וכרכוהו מלמעלה:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Sotah 8:3:8:2
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Sotah 8:3:8:2](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sotah/r/8:3:8:2)

**חצי טפח מכאן וכו' לשילוט.** כתב הי"מ ולא נתפרש כאן ריוח זה למה אבל בבבלי בב"ב מפרש שבו עמודים עומדים ע"כ. ול"נ ליטלם מתוך הארון כשיצטרך לתקן הארון אלו היו מונחין בדוחק היו צריכין להפך הארון כדי ליטלם מתוכו. והשתא יתפרש לשילוט דר"י כמו דר' מאיר:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Sotah 8:3:10:1
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Sotah 8:3:10:1](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sotah/r/8:3:10:1)

**שלש תיבות עשאן וכו'.** בבבלי ביומא דף ע"ב גרסי' אר"י ג' ארונות עשה בצלאל אמצעי' של עץ ט' פנימי של זהב וכו' הא כמ"ד יש בעביו טפח וכו' פירש"י כאשר יש בעובי שולי העץ וכו' ולא ידענא היכי איפלגו בה. ולפי פי' ר"ח שכתבו תוספות ישנים שם ע"ש קשה דאתיא דלא כר"מ ודלא כר"י דלעיל דלכ"ע לא הוי עובי כותל הארון יותר מחצי טפח ולפירש"י קשה קושית תוס' דבכמה מקומות בש"ס מפורש דארון גובהו תשעה וע"ק הא לפי פי' לא היה בעובי שולי העץ טפח כי אם בצירוף שולי עובי הפנימי ולמה נאמר שהיה בעובי שולי החיצון לבדו טפח. ונראה כפי' ר"ח והך סוגי' אתיא כר"מ וס"ל שברחבו לא היה אלא טפח לשילוט ועובי הכתלים היה כל אחד טפח ואע"ג שלא היה בארכו עובי הכתלים רק חצי טפח קחשיב גבהו החיצון ברחבו. והא דקאמר כמ"ד אין בעביו טפח וכו' היינו כר"י דלשיטתו לא נשתיירו שני טפחים לכותלים לא באורך ולא ברוחב אך קשה כיון דתרווייהו קחשבו גובה הארון תשעה טפחים ש"מ דסברו באמה בת ששה טפחים הוה הארון וזה הוא כשיטת ר"מ ודלא כר"י וי"ל הא דקאמר כמ"ד יש בעביו טפח היינו כמ"ד שעובי הכותל היה טפח וטפח לשילוט ומ"ד אין בעביו טפח היינו כתנא דברייתא דאמר שני טפחים היו לשילוט ועובי הכותל היה חצי טפח וצ"ע:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Sotah 8:3:11:1
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Sotah 8:3:11:1](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sotah/r/8:3:11:1)

**מזה ומזה הם כתובים.** פירשתי בקונט' בלישנא בתרא דפליג אמ"ד דמ"ם וסמ"ך בנס היו עומדים. והי"מ כתב דא"נ דהא אמרינן מ"ם וסמ"ך שבלוחות בנס היו עומדין ליכא מאן דפליג עליו ע"ש. ול"נ דמאן דמפרש כתב ליבונאה שבו היו כתיב התורה והלוחות היינו שהכתב נעשה מן הלבן שממלאין החלק דיו והכתב נעשית מאליו מנייר חלק וכמ"ש תוס' פ"ב דסנהדרין ע"ש ע"כ לומר דפליג אמ"ד מ"ם וסמ"ך שבלוחות בנס היו עומדים שהרי היו יכולין לעמוד כיון שהפנימי הוא שנחצב מהן ולא הצדדים:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Sotah 8:3:12:1
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Sotah 8:3:12:1](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sotah/r/8:3:12:1)

**ונתת את הכפורת על הארון מלמעלה.** וא"ת הא כתיב נמי קודם מעשה הכפורת ונתת אל הארון את העדות אשר אתן אליך וי"ל דהאי בלוחות איירי ואל הארון תתן את העדות איירי בס"ת דאל"כ תרתי למה לי. ורש"י בחומש פי' דקרא קמא איירי בס"ת ובתרא בלוחות ע"ש. והוא תמוה וגם הרא"ם תמה עליו ע"ש. אך קשה מאי משני לר"י אין מוקדם ומאוחר בתורה אכתי תיקשי תרתי למה לי וצ"ע:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Sotah 8:4:2:1
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Sotah 8:4:2:1](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sotah/r/8:4:2:1)

**בית שאין בו ד' על ד' פטור וכו'.** כתבו תוס' במסכת סוכה דף ג' ע"א בד"ה בית וכו' ועוד ה"ל למימר לענין פתח בית אביה של נערה המאורסה ע"כ. ונראה כיון דלא נאמר פתח בית אב אלא למצוה כדתנן בכתובות פ"ד לא קחשיב ליה דאין הפסד אם מעבירים אותם לפני בית כזה ועוד כיון שאביה דר בו מיקרי שפיר פתח בית אביה ועוד דעיקר הטעם ראו גידולי' שגידלתם אף בבית זה מתקיים שפיר:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Sotah 8:4:3:1
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Sotah 8:4:3:1](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sotah/r/8:4:3:1)

**אר"י זאת אומרת המחזיר גרושתו לא היה חוזר.** ותימא מאי זאת אומרת דקאר"י הא מפורש תנן הכי בסיפא דמתני' ואם נאמר דכוונתו דמחזיר גרושתו שאינו חוזר ילפינן מבית כי היכא דנפל בית ובנאו אינו חוזר ה"ה מחזיר גרושתו קשה הא מחזיר גרושתו דאינו חוזר כ"ע מודים ובנפל בית ובנאו פליגי בה ר"י וחכמים כדתנן בסיפא וע"ק דלקמן מסיק הש"ס דמחזיר גרושתו דאינו חוזר ילפינן מדכתיב חדשה. ואפשר לומר דה"ק לרבנן חדשה למה לי הא מהכא שמעינן ודוחק. ונ"ל דה"ג זאת אומרת המחזיר ביתו לא היה חוזר. וה"פ לרבנן איצטרך אשר בנה פרט למוכר ביתו וחזר ולקחו שאינו חוזר ועיי' במ"ל פ"ז מה' מלכים ועיי' בלח"מ שם שתמה למה לא הזכיר הרמב"ם נפל ביתו ובנאו. ולא ידעתי למה לא קשיא ליה אמתני' דפליגי ר"י וחכמים בבונה בית על מכונו אלא ודאי כיון דכתיב סתמא הבונה בית חוזר ממילא שמעי' דאף הבונה בית על מכונו חוזר א"כ ה"ה לנפל ובנאו שחוזר:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Sotah 8:4:3:2
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Sotah 8:4:3:2](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sotah/r/8:4:3:2)

**את שמצוה לחנכו יצא זה שאין מצוה לחנכו.** מהכא שמעינן שהסעודות שעושין בזמן הזה בח"ל לחנוכת בית חדש לאו סעודת מצוה הן והנודר שלא לאכול מסעודה שאינו מצוה אסור לאכול שם מיהו בבבלי בפרקין דורש מלא חנכו למעוטי גזלן וכ"ה בספרי משמע דסובר אפילו הבונה בית בח"ל חוזר. אך ראיתי ברמב"ם פ"ז מה' מלכים שכתב דגזלן וגם הבונה בית בח"ל אינו חוזר ש"מ דסובר דתרתי שמעי' מיני'. ואפשר דסובר דבונה בית בח"ל ממעטי' מדבעינן דומיא דכרם דבח"ל לא שייך בו חילול וצ"ע:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Sotah 8:5:3:1
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Sotah 8:5:3:1](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sotah/r/8:5:3:1)

**ומקדשין בו את הכלה.** מכאן נראה ראיה לדעת ר"ן גאון שברכת נישואין טעונה כוס ודלא כרמב"ם פ"י מה"א שכתב אם היה שם יין מביאין כוס של יין ומברך עליו תחלה ע"כ. משמע דסובר דאין חיוב בכוס של יין. מיהו י"ל דאף הרמב"ם סובר דטעונה כוס אלא דבא לומ' דאם אין שם יין לא יביא כוס של שכר אלא או יין או יברך ברכת נישואין בלא כוס וכ"נ משמעות לשונו. והיינו דלא כר"ן גאון שכתב שאם אין שם יין יברך על כוס של שכר. דמהכא לא משמע כן אנא דוקא ביין מקדשין ולא בשל שאר משקין דאל"כ מאי קמ"ל דמקדשין את האשה ביין קוסס. ואפשר לומר דקמ"ל אפי' יש שם יין טוב אין צריך למיהדר אבתרי' אם נמצא שם יין קוסס וצ"ע:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Sotah 8:5:3:2
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Sotah 8:5:3:2](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sotah/r/8:5:3:2)

**ומנחמין בו את האבל.** מכאן משמע דניחום האבלים דוקא ביין. וכן הדין כדאמרינן לא נברא יין אלא לנחם אבלים אך לא ראיתי דבר זה מבואר בפוסקים:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Sotah 8:5:3:3
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Sotah 8:5:3:3](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sotah/r/8:5:3:3)

**לית לך אלא שהוא אסור ע"ג המזבח.** הרמב"ם פ"ו מה' איסורי מזבח השמיט דין זה דיין קוסס אסור ע"ג המזבח. וראיתי בלח"מ שם שכתב וקשה למה לא הזכיר מ"ש בפ' המוכר פירות יין כושי בורק של ליסיטון מרתף של צימוקים לא יביא ואם הביא כשר ולא הזכיר מכל אלו אלא הליסטון לחוד ושתק מכל השאר גם שם קוסס מזוג מגולה ושל שמרים ושריחו רע לא יביא ואם הביא פסול ילא הזכיר מכל אלו אלא מגולה ע"כ. ונ"ל דסובר הרמב"ם דברייתא קמייתא אתיא כר' דאמר במנחות פ' כל קרבנות דיין ישן לא יביא ואם הביא כשר ומסיק רבא דטעמו דלא הוה יין חשוב אלא אדום דכתיב אל תרא יין כי יתאדם. לפיכך פוסל גם הכושי והלבן שהוא בורק כמו שפי' הרשב"ם ולית הלכתא כר' אלא כחכמים דמכשירי' יין ישן. ושל מרתף אינו אלא ספק כמ"ש הרשב"ם. והליסטון והצמוקין מפורשים בדברי הרמב"ם. והא דלא הזכיר קוסס ומזוג ושל שמרי' ושריחו רע. שכל אלו נכללו במ"ש הלכה י' הרי הוא אומר זבח ונסכים מה זבח שלא נשתנה אף נסכים שלא נשחנו. וכל אלו כבר נשתנו והדברים ברורים:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Sotah 8:5:4:1
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Sotah 8:5:4:1](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sotah/r/8:5:4:1)

**אלא כן אנן קיימין בשהרכיב תאנה שחורה וכו'.** בבבלי פריך ה"ד אלימא ילדה בילדה תיפוק לי' דבעי מיהדר משום ילדה ראשונה אלא ילדה בזקנה והאמר ר"א ילדה שסיבכה בזקינה אין בה דין ערלה אר"י לעולם ילדה בילדה וכגון דנטע להך קמייתא לסייג ולקורות וכו' ע"כ. וקשה מאי פריך תיפוק לי' דבעי מיהדר משום ילדה ראשונה הא י"ל דאיירי דבלאו הבריכה אין שם חמשה אילנות וכדתנן פ"ז דכלאים המבריך ג' גפנים בארץ וכו' וצ"ע. ותוס' כתבו במנחות דף ס"ע ע"ב בד"ה דאמר ר"א וכו' אבל בסוטה קשיא למה נקט ילדה דהא אפי' זקנה נמי בטלה וכו' משום דלא הוה ידענא לענין מה בטל אם לא היה מפרש בהדיא לענין ערלה אבל השתא דנקט ילדה מוכח' מלתא דלענין ערלה קאמר ע"כ. וקשה הא מפורש קאמר הש"ס בסוטה ואין בה דין ערלה ודוחק לומר דסתמא דש"ס הוא דקאמר הכי ועיי' בר"ש פ"ק דערלה:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Sotah 8:6:2:1
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Sotah 8:6:2:1](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sotah/r/8:6:2:1)

**מנין רובה שנשא אלמנה וכו'.** מדלא הזכיר אלמון שנשא אלמנה משמע דאינו חוזר מיהו מדמוקי מיעוטא דחדשה אמחזיר גרושתו משמע דאף אלמון שנשא אלמנה חוזר וצ"ע בפ"ק דכתובות:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Sotah 8:6:2:2
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Sotah 8:6:2:2](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sotah/r/8:6:2:2)

**ת"ל חדשה וכו'.** בספרי פ' שופטים ולא לקחה באשה הראויה לו פרט למחזיר גרושתו ואלמנה לכה"ג וכו'. ונראה דט"ס הוא וצ"ל חדשה פרט למחזיר גרושתו ולא לקחה באשה הראויה לו פרט לאלמנה לכה"ג וכו':


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Sotah 8:6:2:3
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Sotah 8:6:2:3](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sotah/r/8:6:2:3)

**אר"י זאת אומרת הנושא את האיילונית וכו'.** נראה ביש לו אשה ובנים איירי נמי ר' יוסי דאל"כ איסורא נמי איכא כדתנן פ"ו דיבמות כהן הדיוט לא ישא את האיילונית. וה"ה ישראל דאסור וכ"ה שם בגמרא מלתא בטעמא ע"ש. ואפשר לומר דדוקא באין לו בנים איירי אבל ביש לו בנים מותר והא דקאמר הואיל ואין מצוה. לישב עמה לאו דוקא אלא דאיסורא נמי איכא. וכ"נ דעת הרמב"ם שהשמיט דין זה דאיילונית ותמהו עליו הלח"מ והמ"ל ע"ש ולפמ"ש ניחא כיון שכתב חלוצה לכהן הדיוט שאינו חוזר אע"ג דאין איסורא אלא מדרבנן ממילא שמעינן דה"ה איילונית. ודחק לפרש כן משום דקשיא לי' מאי זאת אומרת דקאמר ר"י דלמא דוקא אלמנה לכה"ג דאיכא איסורא בנשואי' משא"כ באיילונית אם יש לו אשה ובנים אלא ודאי דאיירי באין לו אשה ובנים דאף באיילונית איכא איסורא. וא"ל דר"י יליף לה ממחזיר גרושתו דאינו חוזר אע"ג דליכא איסורא בנישואיה דלא דמיא לגרושה דאינה חדשה לו:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Sotah 8:6:3:1
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Sotah 8:6:3:1](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sotah/r/8:6:3:1)

**אפי' שומרת יבם לחמשה אחים.** וא"ת כיון דמצוה בגדול לייבם א"כ לא יחזור אלא הגדול כדאמרי' באיילונית הואיל ואין מצוה לישב עמה אינו חוזר וי"ל דל"ד דבשומרת יבם אם הגדול אומר לא בעינא לה המצוה חל על כולן וכן אם קדם הקטן זכה אבל באיילונית לעולם אין בה מצוה בנשואיה:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Sotah 8:6:3:2
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Sotah 8:6:3:2](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sotah/r/8:6:3:2)

**ודכוותא אפי' בית א' וכו'.** כתב בעל פ"ח בס' מי' חיי' מדברי לח"מ נראה שפירש הירושלמי שהבית הם שותפין בו החמש אחין וקשה א"כ אמאי נקט אחין לימא סתם שותפין ותו מאי משני אין כל א' וכו' אמאי אין א' מהן ראוי לישב בו אמנם לאחר המחילה לא הבחין דרך הירושלמי וזה פירושו דס"ד דמקשה כשם שבשומרת יבם מסתמא גדול האחים כונסה ואעפ"כ חוזרין כולן ה"ה אם היה בית לאחד מאחין ולא חנכה שחוזרין כולן ומשני דל"ד דבשומרת יבם כל א' ראוי ליבם משא"כ כשיש לו בית לאחד מן האחין שאין כל א' ראוי לישב בו וזה ברור ע"כ. ואין דבריו מחוורין דאיך יעלה על דעת אדם שיחזרו כל האחין בשביל אחד מהן שיש לו בית לחנכו הא בקרא כתיב ומי האיש אשר בנה וכו' משמע מפורש דהוא לבדו חוזר ועוד דה"ל לשנויי שאין להאחין שום חלק בבית משא"כ ביבמה שראוי ליבם שאם קדם הקטן זכה כדתנן פ"ב דיבמות. ואם כוונתו שמת אותו האח שהיה לו בית לחנכו וכדפירשתי בקונט' א"כ שפיר שמעי' מיני' דשותפין אינן חוזרין וכמ"ש הלח"מ כ"נ ודברי פ"ח צ"ע:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Sotah 8:6:3:3
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Sotah 8:6:3:3](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sotah/r/8:6:3:3)

**קדש אשה מעכשיו וכו'.** כתב הכ"מ פ"ז מה"מ אבל אם לא אמר מעכשיו וכו' ול"ד למת אחיו במלחמה שחוזר דהתם לא עשה מעשה לפטור עצמו מן המלחמה ע"כ. ולפמ"ש בקונט' אין צריכין לטעמו:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Sotah 8:9:2:1
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Sotah 8:9:2:1](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sotah/r/8:9:2:1)

**מ"ד מוסי' אני וכו' א' הראשונים וא' האחרונים אמרן הוא אמרן רבו.** וקשה א"כ מאי ויספו הא כבר כתיב ודברו השוטרים וי"ל דהראשונים והאחרונים היינו מה שאמר הכהן בספר ומה שאמר במערכי המלחמה ודוחק. מיהו גם לפי הגהתי בקונט' קשיא הא כתיב ודברו השוטרים אל העם מי האיש וכו' ש"מ שגם הראשונים אמרו השוטרים וי"ל הראשונים היינו שמע ישראל וגו' אמר הכהן לבד מי האיש הירא וגו' אמרו השוטרים לבד והאמצעיי' מי האיש אשר בנה אמרו שניהם ועיי' בבבלי דף מ"ג ע"א:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Sotah 8:9:3:1
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Sotah 8:9:3:1](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sotah/r/8:9:3:1)

**ברם כמ"ד שהוא מתיירא וכו' עוד הוא צריך להביא ראיה.** וקשה א"כ מאי לפיכך תלתה לו וכו' הא צריך להביא ראיה וי"ל המתיירא מעבירות שבידו מקדים לעשות אחד מאלו שלא יוודע חטאם לכל אדם ובספרי גרסי' שעדיו עמו שמע קול הגפת תריסי' ונבעת וכו' ע"ש הרי מפורש דאתיא כר"ע:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Sotah 8:10:5:1
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Sotah 8:10:5:1](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sotah/r/8:10:5:1)

**מלחמת רשות כגון אנן דאזלין עליהון וכו'.** כתב הרב בעל כנסת הגדולה בחלק א"ח בחידושיו על הרמב"ם פ"ה מה' מלכים מדכתב הרמב"ם ואיזו מלחמת מצוה מלחמת ז' עממי' ועזרת ישראל מיד צר שבא עליהם ש"מ דסובר כר"י ומפני כך דחק הרבה בפירוש הש"ס בבבלי ע"ש ודבריו תמוהים מי איכא למ"ד דעזרת ישראל מיד צר שבא עליהם לאו מצוה היא דהא אפי' ביחיד הנרדף איכא עשה ול"ת להצילו כדכתב לא תעמוד על דם רעך וכתיב והשבותו לו זו אבדת נפש וכן מבואר בסוגיין. והא דאמר בבבלי למעוטי עכו"ם דלא ליתי עלייהו. אין הפירוש כמו שהבין הרב בכנה"ג דהיינו להצילם מיד צר שבא עליהם אלא הפי' שעושה מלחמה עם שכניו שיש לחוש שברוב הימים יעשו עמהם מלחמה לכך עושה מלחמה עכשיו עמהם למעטם שלא יהיה בהם כח לבא על ישראל וזה מבואר מאוד בלשון הש"ס בבלי והדברים ברורים באין גימגום:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Sotah 8:10:5:2
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Sotah 8:10:5:2](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sotah/r/8:10:5:2)

הדרן עלך פרק משוח מלחמה