## Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Sotah Chapter 9

###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Sotah 9:1:1:1
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Sotah 9:1:1:1](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sotah/r/9:1:1:1)

**עגלה ערופה.** כי ימצא אין מציאה בכל מקום אלא בעדים. לא מצאתי בבבלי וגם בדברי הרמב"ם דבעינן שני עדים. ולפום ריהטא היה נראה לומר דלא מהני עדים. כיון דמדידה ע"י זקנים מצוה אע"ג דידעינן ודאי שזו היא עיר קרובה ואם אין שם ההרוג מהיכן מודדין. מיהו משום הא ל"ק דהעדים מעידין גם על המקום שהיה מונח שם ההרוג. ועמש"ל בתוס' בד"ה תני כיצד וכו' אך נראה דהרמב"ם סובר דליתא להך כללא אין מציאה אלא בעדים דתנן פ"ו דמכלתין ק"ו לעדות הראשונה מעתה שסגי בעד אחד וכו' ת"ל כי מצא בה ערות דבר ולהלן אומר ע"פ שנים עדים יקום דבר מה להלן שנים וכו'. הרי דמגז"ש יליף שנים אבל לא מכי מצי. וי"ל דהתם איצטרך גז"ש דלא ניליף ק"ו לאפקועי כי מצא ממשמעותי' אבל השתא דגלי לן קרא התם שהוא בשני עדים ילפינן שאר מקומות בבנין אב וצ"ע:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Sotah 9:1:2:1
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Sotah 9:1:2:1](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sotah/r/9:1:2:1)

**באותן שאמרו וכו' אבל באותן שאמרו אין אנו מכירין אותן היו עורפין.** בבבלי בפרקין דף מ"ז ע"ב גרסי' ע"א מהימן מנ"ל דת"ר ולא נודע מי הכהו הא נודע מי הכהו אפי' אחד בסוף העולם לא היו עורפין רע"א מנין לסנהדרין שראו א' שהרג את הנפש ואין מכירין אותו שלא היו עורפין ת"ל ועינינו לא ראו והרי ראו. משמע דבהא פליגי דלת"ק בעינן שיהא נודע לאחד מי הכהו ומכיר אותו הוא דלא היו עורפין אבל אם אינו מכירו עורפין ור"ע קאמר דבראיי' לחוד סגי אפי' אינו מכירו. ואם כן הוא קשה שלא ביאר הרמב"ם דין זה רק בפ"ט מה' רוצח כתב סתמא אם ראה ההורג אפי' עבד או שפחה לא היו עורפין. ואפשר לומר שהוא מפרש דת"ק סובר דכל שראה אחד ההורג לא היו עורפין ור"ע פליג דדוקא בב"ד הוא דאם ראו אותו אפי' אינן מכירין אותו לא היו עורפין שהן אומרים ועינינו לא ראו אבל איניש אחרינא אפי' ראה אותו אם אינו מכירו היו עורפין ופסק הרמב"ם כת"ק. ומסתייעא פי' זה במקצת מסוגיין כמ"ש בקונט'. אך הדבר דחוק למילף מלא נודע מי הכהו שאם ראה אותו אפי' אינו מכירו שלא היו עורפין וצ"ע:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Sotah 9:1:3:1
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Sotah 9:1:3:1](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sotah/r/9:1:3:1)

**כשם שהן חלוקין כאן וכו'.** מלשון זה משמע דפליגי ולפום ריהטא היה נראה לומר דלא פליגי אלא מ"ד יעמדו שנים וכו' איירי שראו ביום ולא כיוונו ראייתן בתורת עדות ומ"ד יעמדו כולן וכו' איירי בשכוונו ראייתן בתורת עדות דה"ל עדים ואין עד נעשה דיין. ועיי' בש"ך בח"מ סי' ז' ס"ק ד':


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Sotah 9:1:5:1
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Sotah 9:1:5:1](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sotah/r/9:1:5:1)

**תני כיצד וכו'.** וז"ל התוספתא פ"ט כיצד עושין לו שלוחי ב"ד יוצאין ונוטלין סימני' וחופרין וקוברין אותו ומציינין את מקומו עד שיבואו ב"ד שבלשכת הגזית וימדו ע"כ. מכאן משמע מפורש שהיו קוברין את החלל קודם המדידה. וכן נראה מדתנן נמצא ראשו כמקום אחד וכו' ומוקי לה בבבלי דאיירי לענין קבורה דמת מצוה קונה מקומו ואח"כ תנן מאין היו מודדין וכו' ש"מ דמתחלה היו קוברין. ואף דבירושלמי שנויות בהיפך. מ"מ מדקאמר בבבלי דף מ"ה ע"ב נמצא ראשו במקום וכו' במאי קא מיפלגי אילימא לענין מדידה הא מדקתני סיפא מאין היו מודדין מכלל דרישא לאו במדידה עסקינן וכו'. ש"מ דקבורה תנן קודם. וקשיא לי אמ"ש הרמב"ם פ"ט מה' רוצח הלכה ב' אחר שמודדין ונודעה העיר הקרובה קוברין את ההרוג במקומו ע"כ. והתוספתא שהזכרנו ומשמעות המתני' אינן כדבריו אלא שקוברין קודם המדידה וצ"ע:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Sotah 9:1:5:2
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Sotah 9:1:5:2](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sotah/r/9:1:5:2)

**ומציינין על קברו.** עיין בפירושי בקונט'. מיהו לפי מאי דגרסי' בבבלי במ"ק פ"ק ומציינין על הספיקות אבל לא על הוודאות. נראה שציון זה לא היה רק בשביל המדידה וכן משמע לשון התוספתא ומציינין על קברו כדי שיצאו ב"ד מלשכת הגזית וימודו. מיהו הא דגרסי' בבבלי מ"ק דף ה' ע"א אר"ש בן פזי רמז לציון קברות מן התרה מנין ת"ל וראה עצם וגו' א"ל רבינא לר"א הא מקמי דליתי יחזקאל מאן אמרה וכו' ע"ש וכתבו תוס' בד"ה רמז לציון דהאי קרא לא כתיב אלא לעתיד אבל לא בזמן הזה ומיהו משני דאיכא למילף מהתם ע"כ. הרי מפורש דמיחזקאל ילפינן והתם ודאי הוה. והרמב"ם כ' פ"ח מהט"מ הל"ט כל המוצא קבר או מת או דבר שמטמא באהל המת חייב לציין וכו' ואין מציינין על הוודאות וכו' אלא על הספיקות ע"כ ודברים אלו נראין כסותרין זה את זה וצ"ע וי"ל:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Sotah 9:1:7:1
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Sotah 9:1:7:1](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sotah/r/9:1:7:1)

**היה חורש בינתיים וכו' ביניהן טהור סביבותיהן טמא.** מכאן משמע כפירש"י במ"ק פ"ק דגרסי' חורש. אבל לגי' הרמב"ם ותוס' דגרסי' יש חרש ביניהם וכ' הכ"מ פ"ח מהט"מ דרבי' מפרש דביש חרש ביניהם מוכיח שאינו ציון קבר אלא בנין הוא שכן דרך לשום חרשים בבנין. ע"כ. משמע מדבריו דאף תחת וסביבות האבנים טהור שאף הסי' שע"ג אבנים מהבנין הוא. וכאן מבואר שהן כיחידות ותחתיהן וסביבותיהן טמא וצ"ע:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Sotah 9:1:9:1
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Sotah 9:1:9:1](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sotah/r/9:1:9:1)

**אין תימר נראין דברי ר"י וכו'.** עיין בפירושי בקונט'. ותימא ור יהודא דדריש וסמכו שנים למה קאמר דסגי בעגלה ערופה בחמשה ליבעי שבעה. מיהו בבבלי משני דלר"י איצטרך ויצאו הן ולא שלוחיהן וא"ת א"כ וסמכו נמי נדרוש דאתי למעט שלוחיהן וי"ל כבר כתיב בסמיכה וסמך ידו ולא יד שלוחו ואייתר וסמכו לרבות שנים אבל בירושלמי נראה דלית ליה הך דרשא וצ"ע:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Sotah 9:1:9:2
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Sotah 9:1:9:2](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sotah/r/9:1:9:2)

**תני ראב"י אומר זקניך זה ב"ד הגדול וכו'.** בבבלי דמסיק דראב"י סובר דבעינן כולה סנהדרין. ונ"ל דהיינו טעמא דהרמב"ם שפסק כר' יהודה דבעינן חמשה בעגלה ערופה. אע"ג דסתם משנה דלא כוותי' וכבר האריך הרב בתי"ט בפרקין ע"ש ונראה דקסבר דמשנת ראב"י קב ונקי אפי' בברייתא אך כיון דר"ש ור"י פליגי עליה לא פסק כוותיה דה"ל רבי' אבל דבעינן חמשה ה"ל ר"י וראב"י רבים נגד ר"ש ופסק כר"י ועיין בספר הליכות עולם ובכללי הגמרא שם דמשנת ראב"י קב ונקי נגד יחיד ולא נגד רבים והרב בתי"ט כתב לתרץ פסק הרמב"ם מדגרסי' בסוגיין א"ר נראין דברי ר"ש בסמיכה ודברי ר"י בעריפה ע"כ. ודברי תימא הם שהרי מסיק דלא קאמר נראין דברי ר"י בע"ע אלא במאי דלא דריש ויצאו אבל דליהוי הלכתא כוותי' לא קאמר:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Sotah 9:2:1:1
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Sotah 9:2:1:1](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sotah/r/9:2:1:1)

**נמצא סמוך לספר וכו' או לעיר שאין בה ב"ד לא היו מודדין וכו'.** וקשה איך כלל התנא נמצא סמוך לספר עם נמצא לעיר שאין בה ב"ד בחדא בבא הא הנמצא סמוך לספר לא היו עורפין כלל והנמצא סמוך לעיר שאין בה ב"ד היו מניחין ומודדין לעיר אחרת שיש בה ב"ד ובבבלי הגירסא במתני' או לעיר שאין בה ב"ד לא היו עורפין וגירסא זו קשה להולמה. אם לא שנאמר דאם עיר שרובה ישראל ואין בה ב"ד קרובה אל החלל וכשנמדד אל עיר שיש בה ב"ד עיר שרובה עכו"ם קרובה לו לא היו עורפין ודוחק וצ"ע. והרמב"ם כתב פ"ט מה' רוצח נמצא קרוב לירושלי' או לעיר שאין בה ב"ד מניחין אותם ומודדין לשאר עיירות וכו' מדכלל עיר שאין בה ב"ד עם ירושלי' ש"מ דסובר דכי היכי בירושלים אף שאין עיר סמוכה לה הראויה להביא עגלה ערופה אין מביאין כלל ה"נ בעיר שאין בה ב"ד דינא הכי ומפני כן אני תמיה ממ"ש הרב בכה"ג פ"ז מה' רוצח שיש לתמוה על הרמב"ם שלא כתב בעגלה ערופה דאם אין שם ב"ד שאין מביאין ע"ע וצ"ע:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Sotah 9:2:2:1
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Sotah 9:2:2:1](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sotah/r/9:2:2:1)

**נמצא חנוק ותלוי באילן לא היו עורפין.** אבל חלל ותלוי באילן היו עורפין וכדפרשתי בקונט' וא"ת לר"א נופל למה לי וי"ל דסד"א דבר הכתוב בהווה סתם מונח באדמה חלל הוא וסתם תלוי באילן חנוק הוא קמ"ל נופל לאפוקי תלוי באילן וחנוק אבל חלל ותלוי באילן עורפין ועיי' בבבלי:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Sotah 9:2:7:1
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Sotah 9:2:7:1](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sotah/r/9:2:7:1)

**או לעיר שאין בה ב"ד וכו' דכתיב ידינו לא שפכו וכו'.** ותימא איך שמעינן מהך קרא שמניחין העיר הקרובה שאין בה ב"ד ומודדין לעיר שיש בה ב"ד ואם נאמר דאיצטרך הך קרא דאין מודדין לעיר שאין בה ב"ד קשה הא כתיב מפורש זקני העיר וליכא וכ"ה בבבלי ודוחק לומר דה"א דזקני העיר למצוה וצ"ע מיהו בבבלי פ"ב דמכות פליגי אמוראי אי אמרי' זקני העיר למצוה או לו ע"ש בתוס' ובמ"ל פ"י מה' רוצח ועמ"ש בסמוך בתוס' בד"ה נמצא:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Sotah 9:2:9:1
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Sotah 9:2:9:1](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sotah/r/9:2:9:1)

**למחלוקת ניתנו וכו'.** ראיתי בקונט' שנדפס בשם גיסי הגאון הרב מהור"ר חיים יונה נ"ע וז"ל כתב הרמב"ם פ"ד מה' עכו"ם אין אחת מערי המקלט נעשית עיר הנדחת שנא' באחת שעריך ולא ירושלים וכו' וכתב הראב"ד לא ידעתי מאין לו זה ולא נאמר בגמ' אלא על ירושלים אבל כל ערי מקלט השבטים נתנו אותו מחלקיהם ע"כ וכתב היא ז"ל שכן מפורש בספרי תהיין שלא נעשו ערי המקלט עיר הנדחת והרמב"ם שלמד כן משעריך יצא לו מהא דתנן ספ"ב דמכות מעלים היו שכר ללוים דברי ר"י רמ"א לא היו מעלין להם שכר וגרסי' עלה בגמרא אלא אמר רבא מחלוקת במ"ב ערי הלוים שהיו קולטות דמ"ס ועליהם תתנו כי הנך לקליטה ומ"ס ועליהם תתנו כי הנך מה הנך לכל צרכיהם אף הני נמי לנל צרכיהם אבל בשש ד"ה לא היו מעלים להם שכר ע"כ ועולה מזה ברור שלד"ה שש ערים הנקראות ערי מקלט אף לאחר שנתנו אותם השבטים מחלקיהם ללוים לא היו מיוחדות ללוים כשלהם אלא היה לכל ישראל תפיסת יד בה לדירת הרוצחים בלא שכר ע"כ וקשה טובא דמ"ש שש ערי מקלט אף לאחר שנתנו אותם השבטים מחלקיהם וכו' לא משמע כן מסוגיין ומסוגי' דפ"ב דמכות אלא למ"ד דלא היו מעלין שכר ללוים לא נתחלקו לשבטים אבל למ"ד מעלין מביאי' ע"ע ה"ה דנעשית עיר הנדחת וע"ק לדבריו ה"ל להרמב"ם לבאר בעגלה ערופה דאף ערי המקלט אין מביאי' עגלה ערופה דכי היכי דלא קרינן בהו בשעריך כמו בירושלים ה"נ דלא קרינן בהו לרשתה כמו בירושלים וראיתי להגאון במ"ל שכתב בפ"י מה' רוצח ואין מודדין לירושלים וכו' ואם היה החלל קרוב לערי המקלט עיין בירושלמי פ' ע"ע ע"כ ונראה דכוונתו להקשות אהרמב"ם כיון דפסק בפ"ט מה' רוצח דלא היו מעלים שכר ללוים א"כ סובר דלבית דירה נתנו וכמפורש בירושלמי ספ"ב דמכות א"כ ה"ל לבאר נמי דאינן מביאות עגלה ערופה וכמפורש כאן:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Sotah 9:4:2:1
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Sotah 9:4:2:1](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sotah/r/9:4:2:1)

**היה מנדרן מיכן ומיכן וכו'.** לא ידעתי למה השמיט הרמב"ם חילוקי דינים אלו:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Sotah 9:5:2:1
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Sotah 9:5:2:1](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sotah/r/9:5:2:1)

**כר"י דר"י אמר כל דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד נעקר מכללו והרי הוא בחידושו.** וקשה והא ר"י בברייתא די"ג מידות לא קאמר הכי אלא כל דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד לא ללמד על עצמו יצא אלא ללמד על הכלל כולו יצא ונראה דה"ג דר"י אמר דבר שהיה בכלל ויצא לידון בדבר החדש אי אתה יכול להחזירו לכללו עד שיחזירנו הכתוב לכללו בפירוש. וצ"ע בס' כריתות בתי מדות בית י"א:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Sotah 9:5:4:1
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Sotah 9:5:4:1](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sotah/r/9:5:4:1)

**עול עול לגזרה שוה.** וקשה לפ"ז מנ"ל דעול בין לדעת בין שלא לדעת הא עול אינו מיותר דאיצטרך לגז"ש. וא"ל דקסבר גז"ש אפי' אינה מופנה ילפינן הלכך דרשינן עול לגופי'. דהיינו דוקא היכא דליכא למיפרך אבל הכא איכא למפרך מה לעגלה שכן שנים פוסלת בה א"נ קדשים יוכיחו כדאמרינן בבבלי בפרקין. וי"ל האי תנא דקסבר דעול קאתי לפסול בין לדעת בין שלא לדעת לית ליה הך גזרה שוה ופרה דשאר עבודות פוסלות אותה יליף מגופא דפרה וכדאמרי' בבבלי בפרקין. מיהו מסוגיין בסמוך לא משמע הכי דהא ילפינן פרה מעגלה בין לדעת בין שלא לדעת פסול וצ"ע:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Sotah 9:5:4:2
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Sotah 9:5:4:2](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sotah/r/9:5:4:2)

**ואמר אשר לא עובד בה עבודה פוסלת וכו'.** ותימא הא איצטרך בה ללמד דלא דרשינן כאן כלל ופרט וכדשני ר' זעירא בסמוך וצ"ע ועמש"ל בד"ה א"ל אלו הוה כתיב וכו':


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Sotah 9:5:4:3
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Sotah 9:5:4:3](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sotah/r/9:5:4:3)

**הכא אשר לא עובד בה וכו'.** וא"ת ניליף עגלה מק"ו מקדשים שיהא המום פוסל בה וי"ל דהא כתיב בה בפרה למעט עגלה:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Sotah 9:5:5:1
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Sotah 9:5:5:1](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sotah/r/9:5:5:1)

**כפרה כתיב בה כקדשים וכו'.** כתב הרמב"ם פ"י מה' רוצח אם היתה טרפה פסולה כפרה נאמר בה כקדשים. וכתב הכ"מ ירושלמי שם אלא שמשמע שם לפ"ז מחוסרות אבר פסולה ויש לתמוה למה השמיטו רבינו ע"כ. והיה נ"ל לתרץ שכתבו תוס' בקידושין דף נ"ז ע"א בד"ה כפרה וכו' תימא דבכריתות מפיק מוערפו שם תהא קבורתה וכו' א"נ י"ל דהא דקאמר הכא כפרה כתיב בה לא עיקר דרשא היא דהא איצטרך לדרשא אחריתא כדאמרינן בפ"ק דחולין דלמא טרפה היא וכ"ת מנ"מ כפרה כתיב בה כקדשים אלא עיקר דרשא דהכא מוערפו ע"כ משמע מדבריהם דלא ילפינן מכפרה דהושווה לקדשים לכל מילי אלא לדבר אחד והיינו טרפה אך קשה שהרי כתב הרמב"ם פ"ג מהאה"ט עגלה ערופה שנערפה כהלכתא הטהורה כפרה כתיב בה כקדשים והוא גמרא ערוכה ס"פ חטאת העוף הרי דלכל מילי הושווה והדרא קושית הכ"מ לדוכתא ומגמרא דפ' חטאת העוף קשיא אדברי תוס' הנ"ל וכן קשיא נמי מהא דתנן במגילה פ"ב כל היום כשר לעגלה ערופה ואמרינן התם בגמרא כפרה כתיב בה כקדשים וצ"ע:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Sotah 9:5:5:2
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Sotah 9:5:5:2](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sotah/r/9:5:5:2)

**מן מה דתני ר"ת דמה טמא דמה מכשיר.** וקשה כיון דאמרינן כפרה כתיב בה כקדשי' א"כ למה יהא דמה טמא ומכשיר הא איהי גופה אינה מטמאה ודמה ליהוי כדם קדשים שאינו מכשיר:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Sotah 9:5:6:1
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Sotah 9:5:6:1](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sotah/r/9:5:6:1)

**ומן הדא דר' ינאי אתון מגיבין לי.** עיין בפירושי בקונט'. עוד נ"ל לפרש דגרסי' בבבלי בחולין דף פ"ב ע"א אמתני' דהשוחט וכו' ארשב"ל בשם ר' ינאי עגלה ערופה אינה משנה א"כ ליכא למפשט כלל מהך מתני' מיהו במסקנא לא קאי הכי התם ע"ש:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Sotah 9:5:7:1
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Sotah 9:5:7:1](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sotah/r/9:5:7:1)

**אע"פ שאין איתן כשר וכו'.** כתב הכ"מ פ"ט מה' רוצח ודע ששם במשנה שנינו אע"פ שאינו איתן כשר ופירש"י דלא כתיב ביה עיכובא ולא נאמר אלא למצוה ולא ידעתי למה השמיטו רבינו ע"כ. ול"נ שהרמב"ם סובר דתנא דמתני' דקסבר אע"פ שאינו איתן כשר היינו משום דקסבר דממעטי' מהורידו והורידו נחל והא דקאמר ודכוותה אע"פ שאינו נחל כשר להו קושיא היא אלא סתמא דש"ס הוא דקאמר הכי ומתני' דתנן אע"פ שאינן איתן כשר ה"ה נחל ונקט איתן דבי' איירי וכיון דאר"י דהא דרשב"י לאו דסמכא הוא ה"ה איתן מעכב. ועיין בתי"ט שתירץ קושית הכ"מ בענין אחר מיהו לשון סוגיין לא משמע כוותיה:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Sotah 9:5:8:1
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Sotah 9:5:8:1](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sotah/r/9:5:8:1)

**וצריך לערוף בה שני' וכו'.** הנה בבבלי בפרקין דף מ"ו ע"ב מבואר דגמרינן י' עריפה עריפה מחטאת העוף א"כ בעינן שנים ממש. ולא ידעתי למה השמיטו הרמב"ם:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Sotah 9:5:10:1
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Sotah 9:5:10:1](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sotah/r/9:5:10:1)

**א"ל אלו הוה כתיב אשר לא יעבד כשר לא יזרע וכו'.** וקשה אדרבה אלו הוה כתיב הכי טפי הוה משמע דאתי אש לת"ק דלא נדרש בכלל ופרט לכן נ"ל להגיה א"ל אלו הוה כתיב לא יעבד ולא יזרע יאות לית כתיב אנת אשר לא יעבד וכו' וה"פ מדכתיב אשר ריבויי' היא ולא דרשינן בכלל ופרט. וכן לעיל גרסי' א"ל אלו הוה כתיב אשר לא עבד בה ולא משכה יאות לית כתיב אלא אשר לא עבד בה ואשר לא יזרע. וכ"ה בבבלי דמריבויי' דאשר שמעינן דלא דרשינן בכלל פרט. ובהכי ניחא מה שהקשיתי לעיל בתוס' בד"ה ואמר וכו' ע"ש:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Sotah 9:6:2:1
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Sotah 9:6:2:1](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sotah/r/9:6:2:1)

**והנחנוהו בלא פרנסה.** עיי' פירושי בקונט'. ורש"י פי' ולא הנחנוהו בלא מזונות והוצרך ללסטם את הבריות והי"מ פי' שהוצרך להסתכן בדרכים יחידי כדי חייו וע"י כך נהרג:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Sotah 9:6:5:1
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Sotah 9:6:5:1](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sotah/r/9:6:5:1)

**ר' יעקב וכו' בשם רשב"ל דברי ר"מ אפי' ערפה פטור.** כתבו תוס' בחולין דף פ"ב ע"א בד"ה עגלה ערופה אינה משנה וכו' הקשה הר"מ אמאי לא קאמר דהשוחט דמתני' היינו עורף ופטור לר"ש משום דלא חזיא לאכילה ולרבנן חייב משום דעריפה זו היא שחיטה וכו' ותי' ר"ת דוחק כמ"ש תוס' שם. ול"נ לפ' סוגיין דלק"מ. דהא מסיק התם בש"ס דלר' ינאי עגלה ערופה משנה אלא דרשב"ל אומר דאינה משנה ולדידי' ליכא למימר דהשוחט היינו עורף לר"מ דהא איהו הוא דקאמר הכי דברי ר"מ אם ערפה פטור. וכיון דזכינו לדין י"ל הגירסא שלפנינו דארשב"ל דברי ר"מ אפי' ערפה פטור דודאי נשתטה לא פליגי כדאמר התם בחולין דאינה משנה וקאמר הכא דאפי' בערפה לא פליגי דמודה ר"מ דפטור והבן כי נכון הוא:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Sotah 9:6:6:1
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Sotah 9:6:6:1](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sotah/r/9:6:6:1)

**מתניתא אמרה כן תצא ותרעה בעדר מהו תצא תצא מקדושתה.** וא"ת הא תנן בכריתות רפ"ו המביא אשם תלוי ונודע לו שלא חטא וכו' שור הנסקל אינו כן עד שלא נסקל יצא וירעה בעדר. ובשור הנסקל לא שייך קדושה וי"ל דכיון שאסור בהנאה לאחר שנגמר דינו כדתניא בב"ק שחטו לאחר שנגמר דינו בשרו אסור בהנאה שייך שפיר לומר יצא מאיסור הנאה שהיה בו:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Sotah 9:6:7:1
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Sotah 9:6:7:1](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sotah/r/9:6:7:1)

**א"ר מתני' ויאות מה כתיב ונכפר להם הדם ושתק אלא אפי' כי ואתה תבער וכו'.** בבבלי בפרקין גרסי' ת"ר מנין שאם נערפה העגלה וא"כ נמצא ההורג שאין פוטרין אותו ת"ל ולארץ לא יכופר לדם אשר שפך בה כי אם בדם שופכו. ורש"י בפ' שופטים והרמב"ם בחיבורו והר"ב בפי' המשנה מייתי קרא ואתה תבער וכו' וקשה למה לא מייתי קרא דבבלי ועיי' בתוס' כתובות דף ל"ו ע"ב בד"ה ואח"כ מישבים קושיא זו:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Sotah 9:7:2:1
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Sotah 9:7:2:1](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sotah/r/9:7:2:1)

**אבל אם היו מאה נשים וע"א כעד בעד אינון.** כתב הרמב"ם פ"ט מה' רוצח אשה אומרת ראיתי את ההורג ואשה אחרת מכחשת אותה ואומרת לא ראית היו עורפין בין שבאו שתיהם כאחת בין שבאו זא"ז וכתב הראב"ד נראה מן הגמ' שזה שיבוש דבזא"ז הראשון עיקר ואפי' אשה וכ' הכ"מ ומ"ש אשה אומרת וכו' נתבאר במשנה שכתבתי בסמוך וע"כ לא מפלגינן בין באו בבת אחת לבאו זא"ז אלא דוקא כשעד הראשון כשר ולאפוקי מהראב"ד וכו' ע"כ ואיני מבין במה דחה דברי הראב"ד דעיקר קושית הראב"ד כיון דברישא דמתני' תנן עד ועד כשר ואשה ואשה מכחישי' זא"ז ומפלגינן בגמ' בין באו בבת אחת לבאו זא"ז מנ"ל לחלק בין כשר לפסול עוד כתב הרמב"ם שם ב' אומרים ראינו וא' אומרת לא ראית' אין עורפי' א' אומר ראיתי וב' אומרים לא ראית עורפין בד"א כשהיו שלשתן כשרים או פסולים אבל אם אמר ע"א ראיתי ההורג וב' נשים או שני פסולים אומרי' לא ראית אין עורפין וכתב הראב"ד גם זה שיבוש וכתב הכ"מ ותמיהא לי הא דברי רבינו משנה שלימה הם ע"ש שהאריך. ואני תמה שנראה מדבריו שהבין דברי הראב"ד שמשיג על מ"ש הרמב"ם ב' אומרים ראינו וכו' ואינו כן אלא השגתו על מ"ש הרמב"ם אם אמר ע"א ראיתי ההורג וכו' אין עורפין ואמר שזה שיבוש דהא בגמרא מסקינן דאיש אחד בשתי נשים כפלגא ופלגא דמי וכ"ה בסוגיין ובעד ועד עורפין כדתנן במתני' וא"א לומר דאיירי בזא"ז דא"כ ה"ל לפרש דבריו. ונראה דקשי' לי' להרמב"ם קושית רש"י בפ' מי שקינא דף ל"א ע"ב בד"ה אמר לך וכו' למה לא משני ר"ת מציעתא בזא"ז. ומאי דתירץ רש"י משום דקא דייק מתני' בבת אתת דקתני ושני' אומרי' לא ראיתי אלמא בהדי הדדי קאתו ע"כ. קשה טובא חדא הא כתב רש"י שם בד"ה והכא במאי עסקינן וכו' וע"כ דבזא"ז איצטרך עיקר לאשמועינן וכו' הרי גם לפי מאי דמשני מוקי מציעתא בזא"ז א"כ הדרא קושיא לדוכתא וצ"ע וע"ק הא במתני' דפ' מי שקינא לא תנן לא ראית. ואפשר שכוונתו אהא דתנן בעגלה ערופה בפרקין הך לישנא הרי בגירסת הירושלמי גרסי' לא ראיתי גם מ"ש המהרש"א דדייק לי' אי לא הוו קאתי בהדי הדדי לא הוה משמע שלא נטמאת בפניו ע"ש אין דבריו מוכרחים דאפי' בזא"ז יכול השני להכחישו ולומר היינו עמו ולא נטמאת בפניו ומ"ש תוס' שם בד"ה הא אחת וכו' האי דלא דחי לי' בזא"ז משום דסוף סוף תקשי דיוקא דסיפא וכו' מאי קמ"ל. היינו רישא וכו' ע"כ. קשה מאי קאמר תיובתא דר"ח הא גם לר"י ולעולא קשיא מאי קמ"ל. וראיתי שהרגיש המהרש"א בקושיא זו. ולא ידעתי למה לא קשיא לי' קושיא זו גם לפירש"י בד"ה דאי היתה שותה וכו' דגם לר"י ולעולא קשיא היא גופא ודיוקא למה לי. ותירוצו של המהרש"א אינו מחוור כפי קושיתי. מיהו קושי' זו נ"ל לתרץ דלר"י ולעולא איצטרך לאשמועינן תרי זימני דחד. בחד לא היתה שותה דמחדא לא הוה שמעי' אלא בבאו זא"ז תנא משנה יתירא דאפי' בבת אתת לא היתה שותה אבל לר"ח פריך שפיר. מיהו קשה מאי ס"ד דמקשה להקשות הא ודאי איכא לאוקמי מציעתא בזא"ז. גם קשיא הא לפי המסקנא מוקמי' מציעתא בזא"ז וכמש"ל לתירוץ רש"י. לכן סובר הרמב"ם דפשיטא לי' למקשה דבפסולי עדות לכ"ע אפי' בזא"ז חד בחד לא היתה שותה. הלכך לא מצי לאוקמי מתני' בזא"ז דס"ל למקשה דמציעתא דומיא דרישא מיתניי' בין בכשרים בין בפסולי עדות. והמתרץ לא רצה למוקמי מציעתא בזא"ז משום דקשיא לי' סיפא למה לי וע"כ צריכין לומר דאיירי בפסולי עדות וקשיא רישא וסיפא בפסולי עדות ומציעתא בכשרים דוקא. וטעמא דמלתא דאף אם נאמר דעדות האומרת נטמאת הרי היא שנים אין סברא שתהיה כשני עדים כשרים אלא כשתי נשים והיינו דוקא בדליכא דמכחיש לה אבל בדאיכא דמכחיש לה נדחה עדותה. דה"נ אמרי' לפי המסקנא דבשתי נשים ועד כשר כי פלגא ופלגא דמי אע"ג דכל אחת לחודה נאמנת כבי תרי בדליכא דמכחיש לה אפ"ה בדאיכא דמכחיש לה אינה נאמנת ולא אמרי' אחרי שהאמינה התורה דליהוי עדותה כעדות הכשרים דתרי עילויי לא מעלינן עדותה. וכיון דאמרנו דמתני' איירי בבת אחת הא דקאמר הש"ס וא"ד כל דאתא ע"א מעיקרא וכו' א"א לפרש כפירש"י דאיירי בזא"ז גם מה שפירש"י דמציעתא עיקר איצטרך לאשמועי' בזא"ז א"א לאוקמי. לכך מפרש הרמב"ם הא דקאמר כל דאתא ע"א מעיקרא וכו' ה"פ אם בא העד כשר מעיקרא דהיינו כדתנן במתני' במציעתא עד אומר נטמאת והפסולים באין להכחישו אע"ג דבאו בבת אחת מאה נשים כע"א דמיין והכשר נאמן דהיכא דאיכא כשר ואמר נטמאת דהאמינו התורה כבי תרי לא משגחינן בעדות הפסולים ומתני' בשהעד הראשון נמי פסול וקמ"ל הא עד כשר שאמר נטמאת לא היתה שותה וסיפא נמי בפסולי עדות איירי וקמ"ל דוקא בשאמר ע"א פסול לא נטמאת הוא דלא היתה שותה אבל אם עד כשר מכחישן ואמר לא נטמאת כי פלגא ופלגא דמי ושותה. ופריך תרתי בפסולי עדות למה לי בשלמא רישא קמ"ל היא גופא דאזלינן בפסולי עדות בתר רוב דיעות וקמ"ל דיוקא דע"א כשר כי אתי מעיקרא מהימן אלא סיפא דלגופא לא איצטרך ליתני שתי נשים אומרת נטמאת ועד כשר אומר לא נטמאת היתה שותה ומשני דאף בסיפא קמ"ל דאזלינן בפסולי עדות בתר רוב דעות לקולא ואע"ג דכבר שמעי לה ממשניות אחרות כמ"ש תוס' מ"מ כיון דלדיוקא נמי איצטרך לא קפיד למתני בהאי לישנא לאשמועי' נמי מה שכבר תנא במתני' במקום אחר. ומהשתא דברי הרמב"ם מבוארים. וניחא נמי מ"ש עוד שם שתי נשים או ב' פסולים אומרים ראינו ההורג וע"א מכחישם ואומר לא ראיתם עורפין. וכתב הראב"ד גם זה שיבוש שלא אמרו אלא בדאתא ע"א כשר מעיקרא אבל אתא לבסוף הולכים אחר רוב דיעות ואפי' בע"א מכחיש ע"כ וכתב הכ"מ ואיני יורד לסוף דעת הר"א שהרי מפורש בגמרא ב' נשים באיש א' כפלגא ופלגא דמי וכו' ע"ש. ובלי ספק שהראב"ד מפרש לה כפירש"י דהיינו דוקא בבאו בבת אחת אבל אם באו הנשים מעיקרא אזלינן בתר רוב דעות. דאל"כ למה קאמר הש"ס מתחלה דוקא כי אתא ע"א מעיקרא הוא דנאמן וזה ברור בדעת הראב"ד. אבל לפמ"ש לק"מ להרמב"ם. ומ"ש הרמב"ם עוד שם ג' נשים או פסלים אומרים ראינו ההורג וד' אומרים לא ראיתם היו עורפין וכתב הראב"ד אפי' בזא"ז וכ' הכ"מ ופשוט הוא בדברי רבינו שסתם ולא חילק ע"כ. ול"נ דאין כוונת הראב"ד בזה להשיג אלא לומר אף דפליג על הרמב"ם באשה ואשה כשבאו זא"ז וס"ל דהראשונה נאמנת מודה בהא כשבאו רוב דיעות אפי' בזא"ז דהשניי' נאמנים. והדברים ברורים באין גמגום למעוין היטב בסוגי' דס"פ מי שקינא ברש"י ותוס' ומהרש"א ובדברי הרמב"ם וכ"מ. ומדוקדק לשון הש"ס לפי פירושי. וראיתי לבעל המאור (נדפס באלפסי סוף תוספתא דנשי') שכתב פי' להלכה זו בשם הרמב"י ע"ש ולענ"ד הוא תמוה מכמה אנפי חדא מ"ש דר"י ור"ח לא פליגי לא משמע הכי בבבלי וקושי' תוס' בד"ה הא חד וכו' מהאי דכריתות יש ליישב דשאני חטאת כיון דאם מכחישו לע"א ואומר לא אכלתי פטור הלכך גם בע"א המכחישו פטור מחטאת משא"כ כאן שהאמינו תורה אע"פ שהאשה מכחישו הלכך אפי' בבת אחת נאמן וגדולה מזו נראה מדברי הרמב"ם פ"ח מה' שגגות דבאומר איני יודע מביא אשם תלוי ע"ש וכששניהם באו בבת אחת אנן סהדי דשתיקתו כאומר איני יודע היא דהא חד וחד נינהו. ומ"ש דקושית הש"ס ממציעתא דלגופא לא איצטרך אלא לדיוקא דחד וחד בזא"ז לא היתה שותה ש"מ דאף רישא עד ועד נמי איירי בבת אחת ותנינן לא היתה שותה ע"כ ע"ש. תימא לר"י ולעולא מי ניחא הא מיהת מציעתא משנה דל"צ היא דהא מרישא שמעי' דחד וחד לא היתה שותה. גם מ"ש בתירוצא דר"ח דמציעתא בזא"ו וסיפא איירי בבת אחת הוא דוחק גדול לר"ח רישא וסיפא בבת אחת ומציעתא בזא"ז לכן נ"ל כמ"ש. ועוד יש לי דברים בזה ברמב"ם פי"ג מה' סוטה ויתבאר במקום אחר:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Sotah 9:10:2:1
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Sotah 9:10:2:1](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sotah/r/9:10:2:1)

**אלא אלו שמשו פרנסות וכו'.** וקשה אי כל הזוגות היו אשכולות א"כ מ"ש יוסף בן יועזר ויוסף בן יוחנן דנקט הא אלו נמי שמשו פרנסות כדתנן בחגיגה פ"ב יוסי בן יועזר אמר לסמוך ויוסי בן יוחנן אמר שלא לסמוך וכו' הראשונים נשיאי' והשניי' אב"ד לכן נ"ל הא דקאמר ואלו לא שמשו פרנסות קושיא היא וה"פ ואלו יוסי בן יועזר ויוסף בן יוחנן לא שמשו פרנסות בתמי' הא אלו נמי הוו פרנסי' ומ"ש הני דנקט:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Sotah 9:10:3:1
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Sotah 9:10:3:1](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sotah/r/9:10:3:1)

**תנא כל הזוגות וכו' עד שעמד ריב"ב וכו'.** וקשה הא ריב"ב היה בימי רבן יוחנן כך זכאי ובימי ר"ג ור"י ואז היה ר"ג נשיא ור"י אב"ד א"כ לא היה ריב"ב מהזוגות וע"ק הא הוה בימיו או קודם לו ר"י הכהן החסיד כדתנן באבות פ"ב:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Sotah 9:10:3:2
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Sotah 9:10:3:2](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sotah/r/9:10:3:2)

**אלא עון אותה העז בלבד.** וקשה הא לא עשה אלא משום רפואה. וראיתי למהרש"א בח"א שתירץ שהיה חולה שאין בו סכנה ולא היה לו להתירו לעצמו. וקשה הא לא הוה אלא איסור דרבנן ובשבת התירו כל דבר שהוא משום שבות לחולה שאין בו סכנה וע"ק הא מכה של חלל היתה ואפי' לחלל שבת במלאכה דאורייתא שרי כמ"ש בא"ח ריש סי' שכ"ח. שוב ראיתי שבי"מ כתב מזה ונראה דודאי לא היה עון גמור אלא ממידת חסידות ה"ל לפרוש מזה וכדאר"ע מוטב שאמו' מיתת עצמי ולא אעבור על דברי חבירי. והא דפירשו חכמים הימנו נראה שלא ידעו שצריך לו לרפואה:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Sotah 9:11:2:1
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Sotah 9:11:2:1](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sotah/r/9:11:2:1)

**מתני' משנחשדו וכו'.** בקונט' פירשתי דעזרא לא קניס אלא שמותר ליתן גם לכהנים. וע"כ לומר כן דאס"ד דתקנת עזרא היה שיותן לכהנים דוקא ולא ללוים א"כ מאי משנחשדו. ועיי' בבבלי ביבמות דף פ"ו. והרא"פ פי' כמ"ש פ"ב הוי היא אמר וכו' מדאר"י כמ"ד אין נותנים ש"מ דר"י גופא ס"ל נותנים ומתני' דהתם מוקי כמ"ד אין נותנים והשתא ר"ל דהכא פליג אר"י דהתם דר"ל סתמא מפרש לה אין נותנין ש"מ דפליג אר"י ע"כ ופירושו תימא הא לא בא ר"י אלא לתירוצי מתני' דיבמות מנ"ל דפליג עלה אדרבא הא אר"י הלכה כסתם משנה. ומ"ש דר"ל סתמא מפרש לה אין נותנין ש"מ דפליג אר"י אין בזה שום הכרח. ונ"ל לפרש עוד פי' אחר בסוגי' זו. דר"ל דאמר משנחשדו סובר דאין נותנין מעשר לכהונה אלא שהעם טעו וסברו דאע"ג דכתיב ואל הלים תדבר וגו' כהנים נמי איקרו לוים ואין הדבר כן דמעשר ראשון דוקא ללוי ולא לכהן. ומדלא מוקי ר"ל למתני' כמ"ד נותנין וכדאיתא בבבלי בפרקין ש"מ דקסבר ר"ל דלא נחלק אדם מעולם שיהיה מעשר לכהנים ור"י קאמר אתיא כמ"ד אין נותני' ש"מ דס"ל דאיכא מאן דפליג אך קשה למה העביר יוחנן הודיית מעשר טפי היה לו לתקן שיותן המעשר ללוים וכתורה יעשו. ולפי פירושי בקונט' ניחא הכל. וראיתי לתוס' שכתבו ביבמות דף פ"ו ע"ב בד"ה מר סבר וכו' ולראב"ע דקסבר מדאורייתא מעשר ניתן לכהנים וללוים מ"מ כיון דנצטוו לתתו אף ללוים כי שכר הוא לכם חלף עבודתכם כשמפקיעין אותו מלוים לתתו כולו לכהנים אין זה כמצותו ע"כ. וקשה למה לא מצי למימרא בוידוי ונתתיו ללוי הא לראב"ע גם הכהנים איקרו לוים וי"ל מ"מ כיון דמסיים ככל מצותך משמע שהיה לו רצון לתתו לכהן או ללוי ואינו כן דהא כבר קנסוהו עזרא לתת לכהן דוקא. ועדיין הדבר דחוק והר"ש במ"ש כתב עיקר קרא משמע אלוי ממש:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Sotah 9:11:4:1
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Sotah 9:11:4:1](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sotah/r/9:11:4:1)

**כהדא דתני וכו'.** פי' הרא"פ כלומר וכ"ת מש"ה אף המפריש לא יתודה שלא לבייש שאינן מתודים הא כיון שמתודה בקול נמוך אין כאן ביוש ולא משני כלום ע"כ. אינו מחוור דלמה היו נוהגים כך קודם יוחנן. אבל לפי פירושי שבקונט' ניחא. מ"מ יש מכאן סמך מה שנוהגים הקוראים בתורה לקרות השקיפה בקול גבוה. ומנהגן של ישראל תורה:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Sotah 9:11:7:1
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Sotah 9:11:7:1](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sotah/r/9:11:7:1)

**שהעמיד זוגות.** פי' הרא"פ שתיקן בישראל שיהיה נשיא ואב"ד והן נקראין זוגות ככל אותן דקחשיב באבות והעמידן ככל גבולות ישראל והן היו משגיחין על הדבר וכו' ע"כ. ושגגה היא בידו הא מימות משה ואילך היה תמיד נשיא ואב"ד בישראל וכדאמרי' לעיל כל הזוגות שעמדו מימות משה וכו' וגם אותן השנויי' באבות מהן היו קודם ליוחנן כה"ג. ופי' שבקונטר' עיקר וכן הוא בערך ערך זוג ע"ש:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Sotah 9:11:8:1
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Sotah 9:11:8:1](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sotah/r/9:11:8:1)

**מיכן ואילך משל אוצר.** ונ"ל דהיינו מטעם שהסרבן צריך לשלם לזה יציאותיו ולא היה הפסד בזה לאוצר. מיהו לפ"ז נראה אף שלא יצא הנתבע חייב בדין צריך לשלם יציאותיו של התובע דהא מיהת הפסידו בסירוב'. ודלא כמ"ש הסמ"ע בשם הריב"ש בסי' יד ס"ק כז:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Sotah 9:12:4:1
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Sotah 9:12:4:1](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sotah/r/9:12:4:1)

**אבל עכשיו נפרעין ממנו ומשפחתו.** וקשה דאמרי' לעיל פ"ז ה"ה ביבנה יצא קול ואמר אין לכם עסק בנסתרות וצ"ע:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Sotah 9:13:2:1
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Sotah 9:13:2:1](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sotah/r/9:13:2:1)

**זה שמואל ודוד.** מכאן שמעי' דוד ושלמה נקראים נביאים. וכן א"ר הונא וזה דלא כמ"ש הרמב"ם בס' המורה פ' מ"ה חלק שני דדוד ושלמה לא היו נביאים אלא בעלי רוח הקדש ע"ש:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Sotah 9:13:4:1
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Sotah 9:13:4:1](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sotah/r/9:13:4:1)

**תלמידו של עזרא.** נראה שאין זה הלל חבירו של שמאי הזקן שהרי הלל זה היה בן מ' שנה כשעלה מבבל ללמוד תורה משמעיה ואבטלין ולא ראה עזרא מעולם ואיך אמרו עליו שהוא תלמידו של עזרא אלא דהלל הזקן אין זה הלל חבירו של שמאי ודלא כמ"ש בס' היוחסין אות ה':


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Sotah 9:13:5:1
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Sotah 9:13:5:1](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sotah/r/9:13:5:1)

**ובו בנה שלמה בית העולמים הה"ד והבית בהבנותו אבן שלמה וכו'.** כתבו תו' במס' סוכה דף מט בד"ה שכל וכו' הא דאמרי בפר"י אבני מזבח ששקצום מלכי יון גנזו דהיכי נעביד נתברינהו אבנים שלמות אמר רחמנא ניסרינהו לא תניף עליהן ברזל כתיכ וא"ת ליעבדו ע"י שמיר דהא בבית שני הוה שמיר וא"ל דהשמיר עושה פגימו' האר"י דבה"מ דכתיב גביה אבן שלמה נבנה ע"י שמיר והניחו הדבר בקושיא ולענ"ד י"ל דודאי טורח גדול להביא השמיר כדאיתא בגיטין במעשה דשלמה הלכך טוב להם לגנוז האבנים מלעשות כל הטורח הזה אבל אי הוה תקנה לנסרם ע"י ברזל היו עושים הואיל ואתעביד בהו מצוה ונכון הוא וראיתי לבמ"ל בפ"ט מה' כלי המקדש תמה למה השמיע הרמב"ם הא דתני' בבבלי בפרקין אבנים הללו אין מסרטין עליהם באזמל שנא' במלואתם ע"ש ונראה דקסבר הרמב"ם דהך ברייתא לא אתיא אלא כר' נחמיה אבל ר"י פליג עליה ודריש במלואותם כדדרשי לעיל פ' אלו נאמרי' דף כ"ב במלואותם שיהו כ"ה אותיות מכאן וכ"ה מכאן וע"כ לומר דפליג ר"י וקסבר דאבני אפוד א"צ שמיר דאל"כ קשיא קושית תו' הנ"ל ולית ליה תירוצא דילן. אך בפ"ק דהלכות בית הבחירה פסק הרמב"ם כר"נ ודלא כר"י כמ"ש במ"ל שם בפ"ק מהלכות בית הבחירה בד"ה ומ"ש דאבני היכל וכו' נראה דעלה בדעת הרב וכו' ע"ש נראה דנעלם ממנו שהן דברי תו' בסוכה דף הנ"ל גם מ"ש שם בהג"ה בכ"מ בד"ה כל אבן וכו' וז"ל לא ירדתי לסוף קושיא זו שהרי בבית שני לא היה שמיר ע"ש גם ממנו נעלם דברי תו' דסוכה ודע"ז וצ"ע ומ"ש הרב בס' מים חיים שם דס"ל להרמב"ם דאין פגימה כל דהו פוסלת אלא במזבח אבל לא באבני היכל והעזרות אע"ג דבעינן שלמות ע"ש ואינו מחוור חדא דבתוש' דסוכה לא משמע הכי ועוד מ"ט תפסול פגימה כל דהו במזבח משום דכתיב שלמות א"כ אף באבני ההיכל תפסול פגימה כל דהו דבהו נמי כתיב אבן שלמה וצ"ע:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Sotah 9:13:6:1
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Sotah 9:13:6:1](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sotah/r/9:13:6:1)

**זה דבש וכו'.** בבבלי מאי נופת צופים גרסי' אמר רב סולת שצפה ע"ג נפה ודומה לעיסה שנילושה בדבש ושמן וריב"ל אמר זה דבש הבא מן הצופים כלומר מן ההרים הגבוהים שצופים משם למרחוק ונראה מזה שר' אלעזר סובר כריב"ל וריב"ח כרב וה"ק דומה כאלו לושה בדבש וחמאה:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Sotah 9:14:3:1
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Sotah 9:14:3:1](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sotah/r/9:14:3:1)

**וממי ניטל יותר וכו'.** כתב התי"ט בד"ה המעשרות נטלו שומן הדגן וכו' אבל ק"ל למה נקט רשב"א שומן דגן טפי משומן חירוש ויצהר והא בהו נמי שייך שומן כדאר"י לעיל שומן הפירות ע"כ ונראה דרשב"א ה"ק דאפי' שומן הדגן שאין דרכו ללקות כל כך כדמסיק אף הוא נלקה בעון המעשרות וכ"ש תירוש ויצהר שכבר נלקו מיום החרבן:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Sotah 9:15:6:1
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Sotah 9:15:6:1](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sotah/r/9:15:6:1)

**מהו שילמד אדם את בנו חכמת יונית.** בבבלי במנחות דף צ"ט ע"ב גרסי' שאל בן דמה את ר' ישמעאל כגון אני שלמדתי כל התורה כולה מהו ללמוד חכמת יונית א"ל צא ובדוק בשעה שאינה לא מן היום ולא מן הלילה וכ' תוס' תימא וכי לא היה יודע דגזרו עליה ולעיל בפר"י פירשתי ותי' שם דחו' ע"ש ול"נ דלא אסרו אלא שלא ילמוד את בנו מפני המסורות אבל הוא עצמו שיודע בעצמו שלא יעבור ח"ו על דברי תורה שרי ור' ישמעאל השיבו דאסור משום דכתיב והגית בו יומם ולילה וזה ברור בעיני מיהו כאן בירושלמי בסוגיא ודאי קשיא קושית תוס' ונראה דהכא איירי ששאלו לר' יהושע קודם שבא פולמוס של טיטוס דר"י היה גם קודם חרבן הבית כנראה בכמה מקומות בש"ס:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Sotah 9:15:7:1
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Sotah 9:15:7:1](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sotah/r/9:15:7:1)

**מי מתיר את הראשונות.** פי' הי"מ דהיינו עטרות חתני' ועטרות כלות ונראה שנהגו היתר בימיהם ומשני מי שהתיר את אלו התיר את כולן ע"כ ותימא הא אמרינן לעיל דאמר שמואל ניחא ליה דאיתרים רישיה וכו' ש"מ שלא הותר מעולם עטרת חתני'. ומאי דמקשה הי"מ בעצמו ע"ז מבבלי פ"ק דגיטין ומסיק דעטרות כלו' התירו ע"ש קשה איך בא להשוות הירושלמי והבבלי הא משמע שם דדוקא גדול שרי אבל עטרות כלה דמתני' והיינו עיר של זהב אסור וכמ"ש הרמב"ם והרמב"ן לכך נ"ל כמ"ש בקונט' דקשיא ליה מהא דר"ע לא ס"ל לחלק בין חתני' וכלות לשאר בני אדם דכשגזרו על עטרות חתני' וכלות לכל אדם אסרו וכ"מ לעיל דר' ירמיה לאו חתן הוה וכ"מ פשטא דשמעתתא דגיטין בזמן שנסתלקה מצנפת מראש כה"ג נסתלקה עטרה מראש כל אדם וכ"מ מדברי הרמב"ם ז"ל פ"ה מהלכות תענית הלכ' ט"ו ואח"כ גזרו על עטרות חתנים שלא להניחם כלל ושלא יניח החתן בראשו שום כליל שנא' הרם המצנפת והרם העטרה וכן גזרו על עטרות כלות אם היה שם כסף או זהב אבל של גדיל מותר לכלה ע"כ הרי מפורש דעטרות חתנים אסרו על כל אדם אבל של כלות לא עמדו באיסורן אלא לכלות בלבד דאל"כ מהו זה שכתב ברישא גזרו על עטרות חתנים שלא להניחם כלל דאם כוונתו שלא התירו לו שום דבר הא כ' בסמוך ושלא יניח החתן בראשו שום כליל אלא ודאי דברישא קאמר דעטרות חתנים אסרו על כל אדם ובסיפא גבי כלה לא כתב כן דעטרות כלות דהיינו עיר של זהב מותרות לנשים כדאשכחן בדביתהו דר"ע וזה מבואר מאוד ודלא כמ"ש הה"מ והב"י בא"ח סי' תק"ס ומ"ש תוס' בפ' במה אשה ובגיטין פ"ק דלשאר כל אדם התירו. היינו משום דקשיא להו מדביתהו דר"ע לכך מפרשי' דלא גזרו אלא על חתני' וכלות. אבל לפוס סוגיי' ניחא הכל דכשהתירו לכלה אפריון התירו נמי לשאר נשים עטרות אבל לכלות באיסורן עומדים ובזה נעשה ולא פליגי הירושלמי והבבלי אהדדי. ואף שהרבה פוסקים סוברים כתו' וכמ"ש הב"י שם. אך מדלא הביאו דברי הירושלמי אמינא אולי משמים הניחו לי מקום:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Sotah 9:15:7:2
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Sotah 9:15:7:2](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sotah/r/9:15:7:2)

הדרן עלך פרק עגלה ערופה וסליקא לה מסכת סוטה