## Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Taanit Chapter 2

###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Taanit 2:1:7:1
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Taanit 2:1:7:1](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Taanit/r/2:1:7:1)

**לפי שחטאו הלמד וכו'.** כתוב בי"מ וצ"ע מה ענין זה לזה והאריך בדברים דחוקים ורחוקים מן הפשט ע"ש לכן נראה לי פירש שבקונט' עיקר:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Taanit 2:1:8:1
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Taanit 2:1:8:1](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Taanit/r/2:1:8:1)

בגין דאית הכא וכו' כתוב בי"מ מפני שיש כאן אנשים שאמרו עלי לשון הרע אצל ר"י אלא כל העם יעמדו לדין לפני ה' ולכן ראוי להם לבקש מחילה על חטאתם ועז"א נקשט גרמיי כי החכמים שיוכיחו האחרים צריך שישובו הם תחלה ואמרו שהיו שם ר"ח ור"א ור"א וקמו והלכו משם שהקפידו עליו שהיה מקנתרן בדברים אלו כי הם היו אותן שדברו עליו ע"כ ותימא שח"ו שיאמרו הני תלתא סבי לישנא בישא על ר"י לכן נ"ל שפי' שבקונט' עיקר:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Taanit 2:2:3:1
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Taanit 2:2:3:1](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Taanit/r/2:2:3:1)

רמז לת"ח וכו' כתוב בי"מ כלומר מי שהוא ת"ח יבין רמז זה שתיקנו כן לפי שאדם צ"ל לרבו תשמע תפלתך כמו שישראל היו אומרי' לדוד יענך ה' ביום צרה ע"כ ותימא הא מפורש כתיב מזמור לדוד יענך ה' ביום צרה משמע דדוד אמר המזמור ועוד מאי רמז לת"ח הל"ל סתם רמז וממילא מי שאינו ת"ח לא יבין את זאת אלא פי' שבקונט' עיקר וצ"ל תשמיע תפלתך ומצינו כיוצא בזה בבבלי:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Taanit 2:2:5:1
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Taanit 2:2:5:1](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Taanit/r/2:2:5:1)

אם יאמר לך אדם י"ז הן וכו' כתוב בי"מ ה"ג אם יאמר לך אדם י"ט אינון ומשני של טועין ביבנה תיקנוה ולאחר זמן מרובה ואנשי כה"ג לא תקנו רק י"ח. הכתיב אל הכבוד וגו' וכיון דהא הזכרה נמי הוי מעיקרא ה"ל לתקוני י"ט ולחלק ב' דברים הנכללים בברכה אחת ומשני ר"י דהתניא כולל של פושעים וכו' ואם היו מחלקין כל דבר בפ"ע היה צריך לחלק ברכה לזקנים וברכה לגרי' וברכה לדוד והוו כ"א ברכות וכו' ע"כ וק' דהגי' כאן ובברכות אם יאמר לך אדם י"ז אינון ועוד הוא עצמו כתב שאין לחלק הברכות בשביל רמז מה ועוד עדיין הקושיא במקומה עומדת אם תקנו כנגד אזכרות שבמזמור היה להם לתקן י"ט אלא ודאי פי' שבקונטרס עיקר:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Taanit 2:2:11:1
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Taanit 2:2:11:1](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Taanit/r/2:2:11:1)

והיכן הוא אומרה בין גואל ישראל וכו' כ' הרא"ש בפ"ק דמכילתי' ויש שהיו רוצים לומר דיחיד שהיה מתפלל בת"צ אומר בין גואל לרופא דלאו קביעותא דיחיד לעצמו הוא דציבור קבעי לה ואע"ג דקמצלי ביחידו' ציבור נינהו וא"נ לראבי"ה ז"ל דא"כ הא דפריך מברייתא דאין בין יחידים לציבור וכו' ודחיק לשנויי וכו' לישני ליה כפשטה אין בין יחיד שקיבל על עצמו תענית יחיד לציבור יחידים בת"צ אלא שזה מתפלל י"ח וזה מתפלל י"ט דלציבור דמיין אלא ודאי דיחיד אפי' בת"צ אינו קובע ברכה לעצמו ע"כ וקשה תיקשי ליה לראבי"ה נמי מאי דוחקיה דש"ס לישני דברייתא איירי בד' תעניתים הכתובים שאין מוסיפין בהן שש אלא ודאי דעדיפא קמשני דמהך ברייתא ליכא למידק מידי דאיכא לשנוי דיחיד אפילו בת"צ אינו קובע ברכה לעצמו אבל לפי האמת איכא למימר דיחיד בת"צ קובע ברכה לעצמו ותימא על הראבי"ה שתלה עצמו בדקדוק הש"ס בבלי ושבק דברים המפורשים בירושלמי כאן ובברכות דמסיק דאיתותב דר' ירמיה דאמר יחיד בת"צ קובע ברכה לעצמו וצ"ע:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Taanit 2:2:11:2
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Taanit 2:2:11:2](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Taanit/r/2:2:11:2)

**והא מתני' פליגא.** כ' הרא"פ במסכת ברכות פי' דקתני בכל יום מתפלל אדם י"ח ולא שבע מעין י"ח וכו' ורב שאמר אפי' אדר' ירמיה הוא דקאי ואי בש"ת קאמר לא שייך לומר אפי' וכו' ע"כ כל מה שפירש בסוגיא זו הוא תימא דא"כ תיקשי מתני' דתנן בכל יום מתפלל אדם י"ח דמ"ש שם בתוס' לא הועיל כלום דלפי פי בברייתא אין חילוק בין מתני' להבריית' וע"ק דקאמר אפי' דרב אדר"י קאי הוא תימא דר' ירמיה תלמידו דרב הוה גם מ"ש לפר' במוצאי שבת הוא דבר שאינו ע"ש לכן פירושי שבקונטרס עיקר:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Taanit 2:4:2:1
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Taanit 2:4:2:1](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Taanit/r/2:4:2:1)

**ה' יראה.** רש"י פי' עקידה זו לסלוח לישראל בכל שנה ולהצילם מן הפורעניות כדי שיאמר היום בכל דורות הבאים בהר ה' יראה אפרו של יצחק ועומד לבפר' ע"כ והוא דחוק מאוד וגם קשה ביותר הא דאמר בסמוך מה כתיב בתריה ודחק בי"מ לפרש בתר ענין העקידה ועדיין לא הועיל שהיה לו לפרש תחלה מהו אחר שמוקדם בפסוק אבל לפמ"ש בקונ' ניחא הכל:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Taanit 2:9:3:1
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Taanit 2:9:3:1](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Taanit/r/2:9:3:1)

**ברוך משפיל רמים.** כתב בי"מ ופריך ניחא שלמה שנתגאה באומר בנה בניתי בית זבול לך שהיה כדאי לעשות משכן לשכינה ולכן השפילו שהקים לו את רזון ואשמדאי שטירדו אלא דוד היכן נתגאה והלא הוא אומר אנכי תולעת ולא איש וכאלו רבות ומשני ע"י שביקש לעמוד על מניינן של ישראל כי זה מגובה הלב לדעת כמה כח ממשלתו ותושפל על ידי המגפה והוצרך להכנע בתפילה ובקרבן ומ"מ תימא איך יזכירו גנות' במקום שנזכרים לשבח באמרם מי שענה לדוד וכו' ורש"י פי' שהכניעה במטר ששבו בתשובה ונראה שלא עיין באגדה דידן וכו' ע"כ והנה כפי' הזה וכדברים האלה כתב גם הריטב"א בחידושיו ודבריהם תמוהים כמ"ש הי"מ ולפמ"ש בקונטרס והיא מדברי מהרד"א בסדר תעניות ניחא הכל וגם דברי רש"י נכונים:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Taanit 2:12:3:1
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Taanit 2:12:3:1](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Taanit/r/2:12:3:1)

**בא להודיעך שאסור בהספד.** וא"ת כיון דבי"ג כתיב סתמא וה"ל כאלו כתיב דלא להתענאה כדאר"מ לעיל ור"מ סובר דלא להתענות מותר בהספד י"ל היכא אמרינן די לא סתם כדי לא להתענייא דוקא היכא דליכא הוכחה אבל היכא דמוכח כי הכא אמרינן סתמא כפירושו דלא למספד הוא דאל"כ ל"ל כלל תיפוק ליה שנאסר משום יום שלפני י"ד:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Taanit 2:12:3:2
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Taanit 2:12:3:2](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Taanit/r/2:12:3:2)

**בשית עשר בי' וכו' ע"ד דר"י מה בא לאסור לאסור לפניו לית ליה.** וא"ת דלמא בא לאסור לאחריו דהא ר"י כדי לא למספד אוסר אפי' בהספד וי"ל לאחריו מעצמו אסור דהא י"ז כתיב במג"ת כדאמר בסמוך אך קשה למה לא משני בסמוך איום י"ז בא נמי להודיעך שהוא אסור בהספד לכן היה נ"ל דגרסי' דט"ז בי' וכו' די לא למספד בי"ז בי' קמון וכו' ע"ד דר"מ ניחא וכו' ותרווייהו בחדא קושיא ופירוקא מיתרצא:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Taanit 2:13:2:1
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Taanit 2:13:2:1](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Taanit/r/2:13:2:1)

**ואפי' אחרים שנו מחלוקות וכו'.** כתב הר"ש מקינון בס' כריתות בחלק ד' סי' יו"ד ונ"ל דילפי' מתוך זה ב' הלכות דאם יש סתם אצל המחלוקות עצמו כמו שיש ב' תנאים חולקין בדבר א' ואח"כ תכף דעת שלישי אין הלכה כסתם אא"כ יש מחלוקות לפניו וסתם במקום אחר כמו בפרק אחר או באותו פרק רחוק מן המחלוקות עוד למדנו דין אחר שאם יש בין יחיד וחכמים מחלוקות בהאי פרק ובפרק אחרינא סתם הלכה כסתם כיון דסתם בלשון חכמים אעפ"י שהוא מחלוקת ואח"כ סתם ע"כ והאי כללא בתרא קשה לי להבין דהא אף בכל מחלוקות ואח"כ סתם קיי"ל הלכה כסתם כמ"ש הוא ז"ל שם כ"ש כאן שהסתם כחכמים ומאי אע"פ דקאמר לכן נ"ל שיש ט"ס בדבריו וכצ"ל ובפ' אחרינא סתם אין הלכה כסתם וכו ר"ל שהסתם הוא כיחיד ולא כחכמים אין הלכה כסתם דכסתם יחידאה לא קאמר. שוב ראיתי בחי' הרשב"א ביבמות פ' החולץ שכתב לא בדא הלכה כסתם פי אם שנה סתם ואח"כ מחלוקות יחיד אצל יחיד הלכה כסתם אבל אם שנה ליחיד סתם ומחלוקות בלשון חכמים בין באות' משנה בין במשנ' אחרת אין הלכה כסתם אלא כדברי רבים הרמב"ן ז"ל ע"כ וזהו כמ"ש:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Taanit 2:14:2:1
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Taanit 2:14:2:1](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Taanit/r/2:14:2:1)

רבי בא אמר אחת וכו' כתב הר"ן רבי אחא אומר שלש להתחיל להתענות שלש תעניות בחול ר' יוסי אומר אחת רבי אחא ור"י תנאי נינהו וקיי"ל כר"י ע"כ וקשה הא משמע כאן מפורש דאמוראי נינהו והא רבי בא הוא דפליג עם רבי יוסה והני אמוראי נינהו וכן כתב רש"י רבי אחא ורבי יוסה אמוראי נינהו דלאו אורחא דתנאי לאישתעויי בגמרא כהאי גוונא עד כאן לשונו (ובבבלי נדפס בטעות בגמ' רבי אסא אומר אחת וצ"ל ר"י) ונראה דקשיא ליה להר"ן למה פסק הרי"ף כר"י לחומרא הא מידי דרבנן הוא וה"ל למפסק לקולא לכך קא' דתנאי נינהו ופסק כר' יוסי דהלכתא כוותיה דנימוקו עמו ול"נ דאין צורך לזה דהרי"ף ז"ל סמך אדברי הירוש' דמסי' דעבדי' עובד' כר' בא דאמר א' וכר"י והדברי' ברורים:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Taanit 2:14:2:2
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Taanit 2:14:2:2](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Taanit/r/2:14:2:2)

**ע"י דאינון עבדין וכו'.** כתב מהרנ"ש בגיליון שסביב האלפסי וז"ל ע"י דאינון עבדין דהוי ריש ירחא וכו' ר"ל מאחר שישראל עושין ר"ח טוב לקרות בפ' ר"ח ושאר כל המקומות ר"ל בכל מקום שמתענין בכל השנה לבד מר"ח קורין ברכות וקללות ע"כ ודבריו תמוהים דא"כ מאי קאמר אלא בעין טב ועוד מתני' היא בתענית קורין ברכות וקללות הלכך נ"ל מה שפירשתי בקונט' עיקר ודברי הר"ן מסייעי' לי ששינה לשון הירוש' וכתב ע"י דאינון עבדין דהוא ריש ירחא וכו' נראה מפורש שכיון למה שפירשתי:


###### Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Taanit 2:14:2:3
[Sheyarei Korban on Jerusalem Talmud Taanit 2:14:2:3](https://torahapp.org/share/book/Sheyarei%20Korban%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Taanit/r/2:14:2:3)

הדרן עלך פרק סדר תעניות כיצד