## Shibolei HaLeket on Pesach Haggadah, Magid, First Half of Hallel

###### Shibolei HaLeket on Pesach Haggadah, Magid, First Half of Hallel 2:1
[Shibolei HaLeket on Pesach Haggadah, Magid, First Half of Hallel 2:1](https://torahapp.org/share/book/Shibolei%20HaLeket%20on%20Pesach%20Haggadah/s/Magid,_First%20Half%20of%20Hallel/r/2:1)

**לפיכך אנו חייבים להודות להלל לשבח לפאר לרומם להדר לברך ולגדל ולקדש למי שעשה לנו ולאבותינו את כל האותות וכו'.** פי' זה במקום שעשה נסים שהיינו חייבים לברך כמו שפירשנו בתחילת ההגדה.


###### Shibolei HaLeket on Pesach Haggadah, Magid, First Half of Hallel 2:2
[Shibolei HaLeket on Pesach Haggadah, Magid, First Half of Hallel 2:2](https://torahapp.org/share/book/Shibolei%20HaLeket%20on%20Pesach%20Haggadah/s/Magid,_First%20Half%20of%20Hallel/r/2:2)

ומסיימין ונאמר לפניו הללויה ומתחילין את ההלל ואומר אותו בשמחה ושמחה על שם השיר יהיה לכם כליל התקדש חג וגו'. ושנו חכמים עד היכן הוא אומר בית שמאי אומרין עד אם הבנים שמחה ובית הלל אומרין עד חלמיש למעיינו מים וקיימא לן הלכה כבית הלל.


###### Shibolei HaLeket on Pesach Haggadah, Magid, First Half of Hallel 2:3
[Shibolei HaLeket on Pesach Haggadah, Magid, First Half of Hallel 2:3](https://torahapp.org/share/book/Shibolei%20HaLeket%20on%20Pesach%20Haggadah/s/Magid,_First%20Half%20of%20Hallel/r/2:3)

**ומנהג שאין מברכין עליו תחילה והטעם מפורש בתשובות הגאונים ז"ל למה אין מברכין על ההלל בלילי פסחים [אע"פ] שאנו גומרין אותו לפי שחולקין אותו לשנים שעכשיו אומרין עד חלמיש למעיינו מים.** ועל כוס רביעי מתחילין לא לנו וגומרין אותו ואם תאמר וכי יש דבר שצריך ברכה לאחריו ואינו טעון ברכה לפניו הנה אמת ויציב אמת ואמונה ואם תאמר הרי אמרו חוץ מברכת הפירות וברכת המצות וברכה אחרונה שבקריאת שמע דאמר ר' יוחנן אין למידין מן הכללות ואפי' במקום שנאמר בו חוץ.


###### Shibolei HaLeket on Pesach Haggadah, Magid, First Half of Hallel 2:4
[Shibolei HaLeket on Pesach Haggadah, Magid, First Half of Hallel 2:4](https://torahapp.org/share/book/Shibolei%20HaLeket%20on%20Pesach%20Haggadah/s/Magid,_First%20Half%20of%20Hallel/r/2:4)

ובמס' סופרים פרק י"ט משמע שהיו קוראין אותו בבית הכנסת לאחר תפילת ערבית כדרך שקורין אותו בתפלת שחרית ואז היו מברכין עליו והכי איתא התם וגומר את ההלל כל שמונת ימי חנוכה בשלש פרקים הראשונים אין משיבין ואין צריך [לומר] לשאול בשנים האחרונים שואלין מפני היראה ומשיבין מפני הכבוד ואלו הן שלש פרקים הראשונים הללו עבדי בצאת ישראל אהבתי בשנים פרקים האחרונים הללו ה' כל גוים הודו לה' כי טוב וצריך לברך תחילתן ולקרותן בנעימה דתני ר' שמעון בן יהוצדק י"ח ימים ולילה אחד בשנה יחיד גומר בהן את ההלל שמונת ימי חנוכה ושמונת ימי החג ויום טוב של עצרת ויום טוב ראשון של פסח ולילו ובגולה עשרים ואחד יום ושני לילות ומצוה מן המובחר לקרות את ההלל בשני לילות של גליות ולברך עליהן ולאומרן בנעימה לקיים מה שנאמר ונרוממה שמו יחדיו וכשהוא קורא בביתו אינו צריך לברך שכבר בירך ברבים הא למדת שקריאת הלל בהגדה אינו טעונה ברכה.


###### Shibolei HaLeket on Pesach Haggadah, Magid, First Half of Hallel 2:5
[Shibolei HaLeket on Pesach Haggadah, Magid, First Half of Hallel 2:5](https://torahapp.org/share/book/Shibolei%20HaLeket%20on%20Pesach%20Haggadah/s/Magid,_First%20Half%20of%20Hallel/r/2:5)

והרב ר' אביגדור כהן צדק נר"ו השיב לר' בנימין אחי נר"ו אמרו עליו על רבינו יצחק בר אברהם כי היה מברך על ההלל בלילי פסחים שתי ברכות לקרוא קודם הסעודה ולגמור על כוס רביעי והביא ראי' לדבריו מירושלמי פרק קמא דברכות דגרסי' התם כל הברכות פותחין בהם בברוך ואם היתה ברכה הסמוכה לחברתה אין פותחין התיב ר' ירמיה הרי גאולה פי' הרי גאולה הרי ברכת אשר גאלנו שאומרין בלילי פסחים הסמוכה לשל לפניה היא ברכת ההלל ומתרץ שנייא הוא דאמר ר' יוחנן הלל אם שמעה בבית הכנסת יצא פי' פעמים שאינה סמוכה כי היו רגילין לקרות הלל בבית הכנסת כשאין יודעין כולן לקרות כדתניא בתוספתא בני העיר שאין להן מי שיקרא את ההלל נכנסין בבית הכנסת וקורין פרק ראשון והולכין ואוכלין ושותין וחוזרין ובאין וגומרין עד סוף ואם אי אפשר להן כן גומרין את ההלל ותו פריך התם והא סופה פי למה פותח בברוך בבורא פרי הגפן אחר הגאולה אי נמי למה חוזר ומברך שנית לגמור את ההלל לאחר המזון כשבא להתחיל לא לנו הלא סמוכה היא לעל הגפן שבירך אחר היין ומתרץ שתים הנה אחת להבא ואחת לשעבר על מה ששתה וברכת הלל על הבא ועוד נראה לפרש והא סופה קאי איהללוך יש בה חתימה ואינה פותח בה בברוך ואינה סמוכה לחבירתה דקס"ד דמקשה שאינו מברך לאחר המזון כשמתחיל לא לנו ומתרץ שנים הנה כלומר מברך על ההלל ב' פעמים אחת לפני המזון ואחת לאחר המזון והויא ליה סמוכה לחברתה ותו פריך הרי נברך פי' למה פותח בברוך בברכת הזן הלא היא סמוכה לברוך שאכלנו ומתרץ שנייא הוא שאם היו שנים אין זימון ואינה סמוכה. ותו פריך הרי הזן את הכל פי' אם אכלו שלשה כאחת והוצרך אחד מהן לצאת יושב עד שאומר כל ברכת הזן ויוצא לרב ששת בפרק שלשה שאכלו שזו היא ברכת הזימון וכשגמר עיסקו חוזר וגומר ברכת המזון ומתחיל במקום שפסק דהיינו ברכת הארץ דכיון דזימנין אינה סמוכה היה ראוי לפתוח בה בברוך לעולם קשיא. ותו פריך התם פירכי אחריני ומתרץ להו ואין צריך להאריך כאן מהא שמעינן מיהת שיטת הירושלמי שמברכין על ההלל בלילי פסחים. ואין לתמוה למה חלוק מקריאת היום בברכה של אחריו שאומר יהללוך ונשמת דאתחלתא דגאולה עדיפא וכתיב יספת לגוי ה' יספת לגוי נכבדת כל מה שהמקום מוסיף להם לישראל טובה וכבוד גם הם מוסיפין לקלס לפניו בדברי שבח ותהלה הכל לפי הזמן ולא מיסתבר למימר שלפיכך אנו חייבים להודות להלל וכו' יהיה במקום ברכה צא ולמד מכל הברכות בין הכתובין במקרא בין אותן האמורין בדברי חכמים שלא נאמרו בלשון הזה אם נאמר עבד לפני אדונו אני חייב לברכך אם אינו מברך איך יצא ידי חובתו או אם יאמר אני חייב לעובדך אם אינו עושה היכן עבודתו פטומי מילי בעלמא נינהו עד כאן תשובת הרב.

**Rabbi Mark Greenspan:**
**Blessed art Thou, Lord our God, King of the universe, who has redeemed us:**This blessing begins and ends with the words *Baruch attah…*The Jerusalem Talmud says that this passage must be an extended blessing (one beginning and ending Baruch attah) because in it we give thanks for two things – for the past redemption and for the hope of future redemption. That is, first we speak about the Exodus from Egypt in the past and then we speak about the future as we have explained. This agrees with what we have find in the Midrash Sifre, “Great is praise that contains the past, the present and the future, which contains reference to this world and the world to come.¹⁷” Since we recited the blessing for Hallel in synagogue¹⁸, we don’t say it again before Hallel at the Seder and we recite an extended form of the blessing here.

footnotes:
¹⁷ Sifre Haazinu 333
¹⁸ It was customary to recite part of the Hallel in synagogue along with the blessing before Hallel. Since we don’t recite the subsequent blessing until we recite the Hallel again at home we do it with an extended form of the blessing. There are three forms of blessings in the prayer book: Extended blessings which begin and end with Baruch, short blessings which begin but do not end with Baruch , and connected blessing which end with Baruch but do not begin with the common formula. Depending where they appear usually affects what type of blessing we use.


###### Shibolei HaLeket on Pesach Haggadah, Magid, First Half of Hallel 2:6
[Shibolei HaLeket on Pesach Haggadah, Magid, First Half of Hallel 2:6](https://torahapp.org/share/book/Shibolei%20HaLeket%20on%20Pesach%20Haggadah/s/Magid,_First%20Half%20of%20Hallel/r/2:6)

ואחרי שקראו את ההלל עד חלמיש למעיינו מים מתחילין ואומרים בא"י אמ"ה אשר גאלנו וגאל את אבותינו ממצרים כו' לפי שצריך לחתום הגאולה כדאמרי' מתחיל בגנות ומסיים בשבח היא הגאולה כמו ששנינו וחותם בגאולה ר' טרפון מוסיף אשר גאלנו וגאל את אבותינו ממצרים כו' ר' עקיבה מוסיף כן ה' אלהינו יגיענו למועדים ולרגלים הבאים לקראתנו לשלום כו'. יש תמיהין והא קיימא לן דבניסן נגאלו ובניסן עתידין ליגאל והיכי קאמר יגיענו למועדים ולרגלים הבאים לקראתינו לשלום שמחים בבנין עירך כו' דמשמע שבועות וסוכות ומתפלל שתהא הגאולה בינתיים [והרי הוא כמו תפלת שוא] ונראה לי לפרש דהכי קאמר כשם שהגיענו הלילה הזה לאכול בו מצה ומרורים כן יגיענו [ה' אלהינו] למועדים [ולרגלים] הבאים לקראתינו [לשלום] מן המלכיות לקיים בהן המצות הראויות בזמנם ולא יעכבו עלינו כשם שאין מעכבין עלינו בזה ועוד יגיענו ויזכנו למועד הזה להיות שמחים בבנין עירך ובחידוש בית מקדשך. והנה המוכיח. ושם נאכל מן הפסחים ומן הזבחים וזה לא יתכן אלא בפסח. ואחי ר' בנימין פי' דהא דקאמר למועדים ולרגלים הבאים לקראתינו לשלום מראש השנה ויום הכיפורים וחג הסוכות קאמר ואתיא כר' אליעזר דאמר במס' ראש השנה בניסן נגאלו בתשרי עתידין ליגאל ומשום הכי קאמר למועדים ולרגלים. למועדים היינו ראש השנה ויום הכיפורים שבכלל אלה מועדי ה' הם. ולרגלים היינו חג הסוכות ושמיני עצרת שגם הוא רגל בפני עצמו הוא. וצריך להקדים ולומר ושם נאכל מן הזבחים תחילה ואחר כך מן הפסחים שהרי חגיגה נאכלת קודם הפסח:

**Rabbi Mark Greenspan:**
One concludes with a blessing mentioning redemption. Rabbi Tarfon adds to the blessing “Who redeemed us and redeemed our ancestors from Egypt,” and Rabbi Akiva adds “So Adonai, our God and God of our fathers, enable us to reach also the forthcoming holidays and festivals in peace.¹⁹”
This is surprising! Since it says in the Talmud that in the month of *Nissan*Israel was redeemed and in *Nissan* Israel will be redeemed in the future,²⁰ how can the blessing say, “enable us to reach also the forthcoming holidays and festivals in peace, rejoicing in the rebuilding of Zion, thy city, and joyful at thy service.” This passage implies Shavuot and Sukkot which means that we are praying that redemption should occur in the meantime before next Passover! It seems to me that we are meant to read this passage in this way: “Just as we eat matzah and maror so may we celebrate future holidays in peace and free from the nations so that we can fulfill the commandments appropriate to each festival with noting to prevent us just as nothing is preventing us right now.. Furthermore, may we reach and may we be worthy of this festival rejoicing in the rebuilding of your Temple and the renewal of your holy house.”
The proof of this explanation is in the expression, “and there we will eat the *Pesach*offering and the sacrificial offerings.” This can only be a reference to Pesach. My brother, Benjamin, of blessed memory explained that “forthcoming holidays and festivals” is a reference to *Rosh Hashanah*, *Yom Kippur*and *Sukkot* and it follows the opinion of Rabbi Eliezer who said in *Talmud Rosh Hashanah*(11a) in “*Nisan*we were redeemed and in *Tishri* we will be redeemed in the future.” That is why we mention both the *Regalim*, festivals, and *Mo’adim,* holidays*. Mo’adim* is a reference to*Rosh Hashanah and Yom Kippur* as it says, “These are the holidays of the *Adonai*” (Leviticus 23:4) and *Regalim* which is plural is a reference to *Sukkot and Shemini Atzeret* which is a holiday unto itself. And there we will eat *Zevachim* and *Pesachim* – we mention the *Zevachim,* the offerings, first because we eat the festive offering before we eat the *Pesach*offering.

footnotes:
¹⁹ The Mishnah in Pesachim presents these different statements as the opinion of these rabbis but leaves it as if they are simply differences of opinion and not additions as they appear in the Haggadah. The Mishnah says: One concludes with redemption. Rabbi Tarfon says…Rabbi Akiva Says
²⁰ Rosh Hashanah 11a