## Shorshei HaYam on Mishneh Torah, Rebels Chapter 2

###### Shorshei HaYam on Mishneh Torah, Rebels 2:2:1
[Shorshei HaYam on Mishneh Torah, Rebels 2:2:1](https://torahapp.org/share/book/Shorshei%20HaYam%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Rebels/r/2:2:1)

שורש אין בי"ד יכול לבטל דברי בי"ד חבירו בי"ד 
**שגזרו גזרה ותיקנו תקנה והנהיגו מנהג ופשט הדבר בכל ישראל והיא גזרה שרוב הציבור יכולים לעמוד בה אין ב"ד אחר יכול לבטל את דבריו עד שיהיו גדולים בחכמה ובמנין במד"א שגדולים בחכמה ובמנין שיכולים לבטל דברי הראשונים כשלא אסרו אותם כדי לעשות סייג לתורה [וכו'] אם פשט א' בכל ישראל אין ב"ד אחר יכול לעקרן ולהתירו אפי' היה גדול מן הראשונים.** עכ"ל. הכי איתא בגמ' פ' אין מעמידין דל"ה ע"ב וכתבו שם התוס' על מה שתירצו שם בגמ' דרבי וב"ד התירו את השמן שלא פשט איסורו והוי גזירה שאין רוב הציבור יכולים לעמוד בה הוק' להם ז"ל ממ"ש שמואל בפרק השולח דל"ז האי פרוזבול עולבנא דדייני הוא אי איישר חילי אבטליניה ופירש"י עולבנא דדייני הוא לשון חוצפא שלוקחין ממון שלא כדין בחזקה ופרי' תלמודא אבטליניה והא אין ב"ד יכול לבטל דברי ב"ד חבירו אלא א"כ גדול ממנו בחכמה ובמנין ומשני אי איישר חילי יותר מהלל אבטיליניה והשתא היכי דמי אי פשיט תקנת פרוזבול בכל ישראל אפי' היה גדול אין יכול לבטל דהא אמר רבי יוחנן הכא בכל יכול לבטל דברי ב"ד חוץ מחי' דבר שפשט איסורן בכל ישראל ואי לא פשט תקנת פרוזבול בכל ישראל למה לי אי איישר חילי הרי רבי וב"ד התירו את השמן אע"פ שהיה ב"ד קטן מתלמידי שמאי והלל ותרצו דפרוזבול ודאי פשט איסורו בכל ישראל ומ"ש שמואל אי איישר חילי ויותר מהלל אבטליניה היינו משום דדוקא בחי' דבר דפשט איסורו בכל ועמד להם בנפשותם ופירשו בירושלמי שהגזירה עשאוה בחוזק רב שנעצו חרב חייב בבה"מ שכל מי שעובר גזרתם ידקר בחרב ובגיטין כתבו עוד שתלמידי שמאי היו הורגין בתלמידי הלל כל כ"הג אפי' יבוא אליהו וב"ד אין שומעין לו אבל תקנת פרוזבול אפילו שפשט איסורו בכל ישראל כיון שלא היתה גזרה חזקה ולא עמד בנפשותם ב"ד גדול יכול לבטל ולהכי אמר שמואל אי אישר חילי אבטליניה מבואר יוצא מדבריהם דכל שהגזירה היא חזקה דגזרו מיתה באותה גזירה וגם פשטה בכל ישראל אפי' ב"ד הגדול כאליהו וב"ד אין יכול לבטל וכשאין שם גזירה מיתה ופשט איסורו כההיא דפרוזבול ב"ד גדול יכול לבטל וכשלא פשט איסורו כגזרת השמן אע"פ שהיא דבר שעמד להם בנפשותם אפילו ב"ד קטן יכול לבטל.
**וראיתי** להרב משפטי שמואל סי' כ"ה על מה ששאלו ממנו בענין עיר פטרץ שהיה להם הסכמה קדומה עשויה ע"פ אדם גדול בתורה ורב מאד בישראל הרב יעקב בכר שמריא אשר סמך ידיו עליו הר' כמוהר"מ פדוואה שכל תקנה או קנס שיעשו הממונים בעיר צריך שתהיה ע"פ רוב הממונים אשר בכל קהל וקהל ואם לא יסכימו רוב הממונים שבכל קהל וקהל לא יהיה לה קיום והזהיר מאד להרב יעקב הנז' לק"ק תושבים לבל יתפתו לבטל זאת ההסכמה לעולם והן עתה קם אחד חכם אחר עם ה"ג קהלות חוץ מק"ק תושבים ועשו תקנה מחדש לבטל זאת הסכמה אשר עדיין לא נשלם זמנה שתהיה התקנות והקנסות ע"פ רוב הממונים שבעיר אע"פ שתהיה רוב מכל קהל וקהל רוצים להכריח לק"ק תושבים לבטל הסכמה ישנה ויסכמו עמהם בהסכמתם וק"ק תושבים אינן רוצים לבטל ההסכמה קדומה ושלא לעבור ע"ד רבם מוהר"י יעקב הנז' האם יכולים לכופן לק"ק תושבים או לא והשיב הרב דמכמה סיבות וטעמים אינן יכולים לכוף לק"ק תושבים לבטל הסכמתם והא' מהטעמים הוא שמאחר שהסכמתם ראשונה נעשית בהסכמת הרב יעקב הנז"ל א"כ אין ב"ד אחר יכול לבטלה אם לא שיהיה גדול הימנו בחכמה ובמנין אם לא שיהיו הנהו תנאים דפי' בתוס' שאין הציבור יכולים לעמוד בה ולא פשט איסורן בכל ישראל ואפי' באלו אם עמדו בנפשותם א"א לבטל והרב עמד בנפשו וצוה בשעת מותו לעשות כן משמע דס"ל דאף בההוא עלמא ס"ל לקיים ההסכמה זו ואין לבטלה אא"כ יעמוד ב"ד הגדול ממנו והאריך עוד בשאר טעמים יע"ש.
**ולא** זכיתי להבין דבריו הקדושים דמשמע מדבריהם שהבין דמ"ש התוס' דחי' דבר עמד בנפשותם ומשו"ה אפי' אם יבואו אליהו וב"ד אין יכולים לבטלם הכוונה שגזרו וצוו בשעת מיתה אותה גזירה שבזה הורו דבההוא עלמא ג"כ דעתן על אותה גזירה ותקנה לקיימה ולא ידעתי הא מנ"ל שבפי' סיימו התוס' וכתבו בשם הירוש' דעמד להם בנפשותם היינו דנעצו חרב בבה"מ וכ"כ בגיטין שהיו הורגין בתלמידי' ועוד יש לתמוה במ"ש עוד דאפי' באלו התנאים שלא פשט איסורן ושהיא גזירה שאין רוב הציבור יכולים לעמוד אם עמד להם בנפשותם א"א ליבטל אם כוונתו לומר שא"א לבטלה כלל איך סיים וכתב ואין לבטל הסכמה זו אא"כ יעמוד ב"ד הגדול ממנו והלא לפ"ד אפי' גדול ממנו א"א לבטל כל שעמד בנפשו דומיא דחי' דבר שאפי' יבא אליהו וב"ד אין שומעין לו ואם כוונתו לומר שא"א ליבטל ע"י ב"ד אחר קטן אם לא שיהיה גדול ממנו זה היפך גזירה השמש שהיא מחי' דבר שעמד להם בנפשותם ואפי"ה ר"י נשיאה וב"ד קטן מתלמידי שמאי והלל עמדו והתירוהו מפני שלא פשט איסורו והיא גזירה שאין רוב הציבור יכולים לעמוד בה סוף דבר דברי הרב הנז' פליאה הם בעיני וכעת צל"ע.


###### Shorshei HaYam on Mishneh Torah, Rebels 2:3:1
[Shorshei HaYam on Mishneh Torah, Rebels 2:3:1](https://torahapp.org/share/book/Shorshei%20HaYam%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Rebels/r/2:3:1)

שורש אין בי"ד יכול לבטל דברי בי"ד חבירו בי"ד 
**שגזרו גזרה ותיקנו תקנה והנהיגו מנהג ופשט הדבר בכל ישראל והיא גזרה שרוב הציבור יכולים לעמוד בה אין ב"ד אחר יכול לבטל את דבריו עד שיהיו גדולים בחכמה ובמנין במד"א שגדולים בחכמה ובמנין שיכולים לבטל דברי הראשונים כשלא אסרו אותם כדי לעשות סייג לתורה [וכו'] אם פשט א' בכל ישראל אין ב"ד אחר יכול לעקרן ולהתירו אפי' היה גדול מן הראשונים.** עכ"ל. הכי איתא בגמ' פ' אין מעמידין דל"ה ע"ב וכתבו שם התוס' על מה שתירצו שם בגמ' דרבי וב"ד התירו את השמן שלא פשט איסורו והוי גזירה שאין רוב הציבור יכולים לעמוד בה הוק' להם ז"ל ממ"ש שמואל בפרק השולח דל"ז האי פרוזבול עולבנא דדייני הוא אי איישר חילי אבטליניה ופירש"י עולבנא דדייני הוא לשון חוצפא שלוקחין ממון שלא כדין בחזקה ופרי' תלמודא אבטליניה והא אין ב"ד יכול לבטל דברי ב"ד חבירו אלא א"כ גדול ממנו בחכמה ובמנין ומשני אי איישר חילי יותר מהלל אבטיליניה והשתא היכי דמי אי פשיט תקנת פרוזבול בכל ישראל אפי' היה גדול אין יכול לבטל דהא אמר רבי יוחנן הכא בכל יכול לבטל דברי ב"ד חוץ מחי' דבר שפשט איסורן בכל ישראל ואי לא פשט תקנת פרוזבול בכל ישראל למה לי אי איישר חילי הרי רבי וב"ד התירו את השמן אע"פ שהיה ב"ד קטן מתלמידי שמאי והלל ותרצו דפרוזבול ודאי פשט איסורו בכל ישראל ומ"ש שמואל אי איישר חילי ויותר מהלל אבטליניה היינו משום דדוקא בחי' דבר דפשט איסורו בכל ועמד להם בנפשותם ופירשו בירושלמי שהגזירה עשאוה בחוזק רב שנעצו חרב חייב בבה"מ שכל מי שעובר גזרתם ידקר בחרב ובגיטין כתבו עוד שתלמידי שמאי היו הורגין בתלמידי הלל כל כ"הג אפי' יבוא אליהו וב"ד אין שומעין לו אבל תקנת פרוזבול אפילו שפשט איסורו בכל ישראל כיון שלא היתה גזרה חזקה ולא עמד בנפשותם ב"ד גדול יכול לבטל ולהכי אמר שמואל אי אישר חילי אבטליניה מבואר יוצא מדבריהם דכל שהגזירה היא חזקה דגזרו מיתה באותה גזירה וגם פשטה בכל ישראל אפי' ב"ד הגדול כאליהו וב"ד אין יכול לבטל וכשאין שם גזירה מיתה ופשט איסורו כההיא דפרוזבול ב"ד גדול יכול לבטל וכשלא פשט איסורו כגזרת השמן אע"פ שהיא דבר שעמד להם בנפשותם אפילו ב"ד קטן יכול לבטל.
**וראיתי** להרב משפטי שמואל סי' כ"ה על מה ששאלו ממנו בענין עיר פטרץ שהיה להם הסכמה קדומה עשויה ע"פ אדם גדול בתורה ורב מאד בישראל הרב יעקב בכר שמריא אשר סמך ידיו עליו הר' כמוהר"מ פדוואה שכל תקנה או קנס שיעשו הממונים בעיר צריך שתהיה ע"פ רוב הממונים אשר בכל קהל וקהל ואם לא יסכימו רוב הממונים שבכל קהל וקהל לא יהיה לה קיום והזהיר מאד להרב יעקב הנז' לק"ק תושבים לבל יתפתו לבטל זאת ההסכמה לעולם והן עתה קם אחד חכם אחר עם ה"ג קהלות חוץ מק"ק תושבים ועשו תקנה מחדש לבטל זאת הסכמה אשר עדיין לא נשלם זמנה שתהיה התקנות והקנסות ע"פ רוב הממונים שבעיר אע"פ שתהיה רוב מכל קהל וקהל רוצים להכריח לק"ק תושבים לבטל הסכמה ישנה ויסכמו עמהם בהסכמתם וק"ק תושבים אינן רוצים לבטל ההסכמה קדומה ושלא לעבור ע"ד רבם מוהר"י יעקב הנז' האם יכולים לכופן לק"ק תושבים או לא והשיב הרב דמכמה סיבות וטעמים אינן יכולים לכוף לק"ק תושבים לבטל הסכמתם והא' מהטעמים הוא שמאחר שהסכמתם ראשונה נעשית בהסכמת הרב יעקב הנז"ל א"כ אין ב"ד אחר יכול לבטלה אם לא שיהיה גדול הימנו בחכמה ובמנין אם לא שיהיו הנהו תנאים דפי' בתוס' שאין הציבור יכולים לעמוד בה ולא פשט איסורן בכל ישראל ואפי' באלו אם עמדו בנפשותם א"א לבטל והרב עמד בנפשו וצוה בשעת מותו לעשות כן משמע דס"ל דאף בההוא עלמא ס"ל לקיים ההסכמה זו ואין לבטלה אא"כ יעמוד ב"ד הגדול ממנו והאריך עוד בשאר טעמים יע"ש.
**ולא** זכיתי להבין דבריו הקדושים דמשמע מדבריהם שהבין דמ"ש התוס' דחי' דבר עמד בנפשותם ומשו"ה אפי' אם יבואו אליהו וב"ד אין יכולים לבטלם הכוונה שגזרו וצוו בשעת מיתה אותה גזירה שבזה הורו דבההוא עלמא ג"כ דעתן על אותה גזירה ותקנה לקיימה ולא ידעתי הא מנ"ל שבפי' סיימו התוס' וכתבו בשם הירוש' דעמד להם בנפשותם היינו דנעצו חרב בבה"מ וכ"כ בגיטין שהיו הורגין בתלמידי' ועוד יש לתמוה במ"ש עוד דאפי' באלו התנאים שלא פשט איסורן ושהיא גזירה שאין רוב הציבור יכולים לעמוד אם עמד להם בנפשותם א"א ליבטל אם כוונתו לומר שא"א לבטלה כלל איך סיים וכתב ואין לבטל הסכמה זו אא"כ יעמוד ב"ד הגדול ממנו והלא לפ"ד אפי' גדול ממנו א"א לבטל כל שעמד בנפשו דומיא דחי' דבר שאפי' יבא אליהו וב"ד אין שומעין לו ואם כוונתו לומר שא"א ליבטל ע"י ב"ד אחר קטן אם לא שיהיה גדול ממנו זה היפך גזירה השמש שהיא מחי' דבר שעמד להם בנפשותם ואפי"ה ר"י נשיאה וב"ד קטן מתלמידי שמאי והלל עמדו והתירוהו מפני שלא פשט איסורו והיא גזירה שאין רוב הציבור יכולים לעמוד בה סוף דבר דברי הרב הנז' פליאה הם בעיני וכעת צל"ע.