## Shulchan Arukh HaRav, Orach Chayim, Second Edition

###### Shulchan Arukh HaRav, Orach Chayim, Second Edition 2:1
[Shulchan Arukh HaRav, Orach Chayim, Second Edition 2:1](https://torahapp.org/share/book/Shulchan%20Arukh%20HaRav/s/Orach%20Chayim,_Second%20Edition/r/2:1)

**דִּין לְבִישַׁת בְּגָדִים וּבוֹ ו' סְעִיפִים:**
מִדַּת הַצְּנִיעוּת שִׁבַּח הַכָּתוּב בִּמְקוֹמוֹת רַבּוֹת, וַחֲכָמִים צִוּוּ בָּהּ לְכָל אָדָם: לִהְיוֹת צָנוּעַ בְּכָל אוֹרְחוֹתָיו, וְלֹא לְהִתְנַהֵג בִּפְרִיצוּת, אֲפִלּוּ שֶׁלֹּא בִּפְנֵי הַבְּרִיּוֹת אֶלָּא בֵּינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּהִלְכוֹת צְנִיעוּת. וַאֲפִלּוּ כְּשֶׁהוּא יְחִידִי בַּלַּיְלָה וּבְחַדְרֵי חֲדָרִים — צָרִיךְ לִנְהֹג בִּצְנִיעוּת וּבֹשֶׁת לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, אֲשֶׁר "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ", וְ"כַחֲשֵׁיכָה כָּאוֹרָה" לְפָנָיו יִתְבָּרֵךְ. וְלָכֵן לֹא יְגַלֶּה אֶת בְּשָׂרוֹ, וַאֲפִלּוּ מְעַט, כָּל מַה שֶּׁדַּרְכּוֹ לִהְיוֹת מְכֻסֶּה בִּבְגָדִים לְעוֹלָם. וַאֲפִלּוּ כְּשֶׁיָּשֵׁן עַל מִטָּתוֹ בַּלַּיְלָה — יְכַסֶּה כָּל בְּשָׂרוֹ בְּסָדִין. וַאֲפִלּוּ כְּשֶׁנִּכְנָס לְבֵית הַכִּסֵּא לַעֲשׂוֹת צְרָכָיו שֶׁצָּרִיךְ לְגַלּוֹת בְּשָׂרוֹ — לֹא יְגַלֶּה רַק כַּמָּה שֶׁצָּרִיךְ לְבַד, וְלֹא יוֹתֵר עַל הַצֹּרֶךְ אֲפִלּוּ מְעַט, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר:

**SECTION 123.1:**
"Disposiciones sobre la vestimenta y contiene seis secciones: La medida de la modestia es alabada en las Escrituras en muchos lugares, y los sabios la ordenaron para todo hombre: ser modesto en todos sus caminos y no comportarse con libertinaje, incluso si no está delante de las criaturas sino entre él y sí mismo, como se explicará en las leyes de la modestia. E incluso cuando está solo por la noche y en habitaciones privadas, debe comportarse con modestia y vergüenza ante el Santo, Bendito sea, cuyo "honor llena toda la tierra", y "las tinieblas son como la luz" ante Él, bendito sea. Por lo tanto, no debe revelar su carne, ni siquiera un poco, todo lo que está destinado a estar cubierto por la ropa siempre. E incluso cuando duerme en su cama por la noche, debe cubrir toda su carne con una sábana. E incluso cuando entra al retrete para hacer sus necesidades, lo que requiere revelar su carne, no debe revelar más de lo estrictamente necesario, ni un poco más de lo necesario, como se explicará:


###### Shulchan Arukh HaRav, Orach Chayim, Second Edition 2:2
[Shulchan Arukh HaRav, Orach Chayim, Second Edition 2:2](https://torahapp.org/share/book/Shulchan%20Arukh%20HaRav/s/Orach%20Chayim,_Second%20Edition/r/2:2)

וְכֵן כְּשֶׁפּוֹשֵׁט מַלְבּוּשָׁיו וַחֲלוּקוֹ לִישֹׁן עַל מִטָּתוֹ עָרֹם — יִזָּהֵר לְכַסּוֹת בְּשָׂרוֹ מְעַט מְעַט בְּסָדִין תַּחַת חֲלוּקוֹ בְּטֶרֶם יַפְשִׁיטֶנּוּ מִמָּקוֹם זֶה בִּבְשָׂרוֹ, בְּעִנְיָן שֶׁכְּשֶׁיִּפְשְׁטֶנּוּ מִמָּקוֹם זֶה יִהְיֶה מָקוֹם זֶה כְּבָר מְכֻסֶּה בַּסָּדִין, וְלֹא יִהְיֶה מְגֻלֶּה אֲפִלּוּ מְעַט מִבְּשָׂרוֹ שֶׁלֹּא לְצֹרֶךְ אֲפִלּוּ רֶגַע אֶחָד (וְכֵן מִי שֶׁאֵינוֹ יָשֵׁן עָרֹם רַק שֶׁפּוֹשֵׁט הָאַנְפִּילָאוֹת מֵעַל רַגְלָיו — יְכַסֶּה רַגְלָיו תְּחִלָּה בַּסָּדִין וְיַפְשִׁיטֵן תַּחַת הַסָּדִין). וְכֵן כְּשֶׁיָּקוּם מִשְּׁנָתוֹ — יִלְבַּשׁ חֲלוּקוֹ מְעַט מְעַט תַּחַת הַסָּדִין בְּעוֹדוֹ שׁוֹכֵב, בְּעִנְיָן שֶׁלֹּא יִהְיֶה מְעַט מִבְּשָׂרוֹ מְגֻלֶּה אֲפִלּוּ רֶגַע אֶחָד שֶׁלֹּא לְצֹרֶךְ (וְכֵן בְּאַנְפִּילָאוֹת שֶׁלָּנוּ — יִלְבְּשֵׁן מְעַט מְעַט תַּחַת הַסָּדִין שֶׁלֹּא לְגַלּוֹת רַגְלָיו, שֶׁדַּרְכָּן לִהְיוֹת מְכֻסּוֹת לְעוֹלָם בִּמְדִינוֹת אֵלּוּ, שֶׁאֵין הוֹלְכִין יָחֵף לְעוֹלָם אֲפִלּוּ בַּקַּיִץ). וְכֵן יִזָּהֵר כְּשֶׁמַּחֲלִיף חֲלוּקוֹ (אוֹ אַנְפִּילָאוֹתָיו) בְּאֶמְצַע הַיּוֹם אוֹ הַלַּיְלָה. 
אֶלָּא אִם כֵּן הוּא בְּבֵית הַמֶּרְחָץ, שֶׁדַּרְכָּן שֶׁל בְּנֵי אָדָם לֵילֵךְ שָׁם עֲרֻמִּים, וְאִי אֶפְשָׁר בְּעִנְיָן אַחֵר, וְאֵין בָּזֶה מִשּׁוּם פְּרִיצוּת. וְכֵן כְּשֶׁרוֹחֵץ בַּנָּהָר, (רַק שֶׁיֵּשׁ לוֹ לִפְשֹׁט וְלִלְבֹּשׁ סָמוּךְ לַנָּהָר כָּל מַה שֶּׁאֶפְשָׁר, בִּכְדֵי שֶׁלֹּא לֵילֵךְ בְּגִלּוּי הַגּוּף שֶׁלֹּא לְצֹרֶךְ). וַאֲפִלּוּ עֶרְוָתוֹ אֵינוֹ צָרִיךְ לְכַסּוֹת בִּירִידָתוֹ לַנָּהָר. וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁהַמְכַסֶּה נִרְאֶה שֶׁהוּא בּוֹשׁ בַּדָּבָר, וּכְאִלּוּ כּוֹפֵר בִּבְרִיתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ. אַךְ בַּעֲלִיָּתוֹ שֶׁפָּנָיו כְּלַפֵּי הָעָם — יִשְׁחֶה, אוֹ יָשִׂים יָדוֹ כְּנֶגֶד עֶרְוָתוֹ לְכַסּוֹתָהּ, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִגַּע בָּהּ כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר. וְכֵן כְּשֶׁרוֹחֵץ בַּמֶּרְחָץ עִם בְּנֵי אָדָם. וְאִם אֶפְשָׁר לוֹ לְכַסּוֹתָהּ מֵעֵינֵיהֶם בַּבֶּגֶד — מַה טּוֹב:

**SECTION 123.1:**
Aunque sea por un momento, no por una razón necesaria, debe descubrirse un poco de su carne (y lo mismo con nuestras jóvenes: deben llevar un poco debajo de la sábana para no mostrar sus pies, que siempre deben estar cubiertos en estos países, donde la gente nunca va descalza, ni siquiera en verano). Y también debe tener cuidado al cambiarse de túnica (o sus jóvenes de sábanas) en medio del día o de la noche. A menos que esté en una casa de baños, donde es costumbre que la gente vaya desnuda, y no es posible en ningún otro asunto, y no hay nada de inmodesto en esto. Y lo mismo cuando se bañe en el río, (solo que debe quitarse y ponerse cerca del río lo que sea posible, para no caminar con el cuerpo descubierto innecesariamente). E incluso su desnudez no necesita cubrirse cuando baja al río. Y no solo eso, sino que el que se cubre parece avergonzarse de ello, como si estuviera negando el pacto de nuestro padre Abraham. Pero cuando se acerca y su rostro está hacia la gente, debe nadar o poner su mano sobre su desnudez para cubrirla, pero sólo para no tocarla, como se explicará. Y lo mismo cuando se bañe en la casa de baños con gente. Y si puede cubrirse la desnudez de los ojos con la ropa, es mejor."Análisis de la Traducción por חיים יואל בן אברהם *


###### Shulchan Arukh HaRav, Orach Chayim, Second Edition 2:3
[Shulchan Arukh HaRav, Orach Chayim, Second Edition 2:3](https://torahapp.org/share/book/Shulchan%20Arukh%20HaRav/s/Orach%20Chayim,_Second%20Edition/r/2:3)

טוֹב לִזָּהֵר לְדַקְדֵּק בַּחֲלוּקוֹ וְכַיּוֹצֵא בּוֹ לְלָבְשׁוֹ כְּדַרְכּוֹ, שֶׁלֹּא יַהֲפֹךְ הַפְּנִימִי לַחוּץ וְיֵרָאוּ הַתְּפִירוֹת הַמְגֻנּוֹת וְאִמְרֵי הֶחָלוּק וְיִתְגַּנֶּה בְּעֵינֵי הַבְּרִיּוֹת. וְאִם לֹא נִזְהַר וְהָפַךְ, אִם תַּלְמִיד חָכָם הוּא — צָרִיךְ לְפָשְׁטוֹ וְלַחֲזֹר לְלָבְשׁוֹ כְּדַרְכּוֹ, שֶׁלֹּא יִהְיֶה בִּכְלַל "מְשַׂנְאַי" חַס וְשָׁלוֹם. וְעַל פִּי הַקַּבָּלָה יֵשׁ לִזָּהֵר מִלִּלְבֹּשׁ שְׁנֵי מַלְבּוּשִׁים יַחַד, מִפְּנֵי שֶׁקָּשֶׁה לְשִׁכְחָה:

**SECTION 123.1:**
"Es bueno tener cuidado y prestar atención a la forma de vestirse, para no invertir la prenda y mostrar las costuras interiores o las partes desgastadas de la ropa, y así evitar ser objeto de burla de los demás. Si alguien no presta atención y se equivoca al vestirse, y es un erudito, debe quitarse la prenda y volver a ponérsela correctamente, para no ser incluido entre los "odiadores" (que Dios no lo permita). Según la Cábala, se debe tener cuidado de no usar dos prendas al mismo tiempo, ya que esto puede llevar al olvido."*


###### Shulchan Arukh HaRav, Orach Chayim, Second Edition 2:4
[Shulchan Arukh HaRav, Orach Chayim, Second Edition 2:4](https://torahapp.org/share/book/Shulchan%20Arukh%20HaRav/s/Orach%20Chayim,_Second%20Edition/r/2:4)

לְעוֹלָם יַקְדִּים אָדָם יְמִינוֹ עַל שְׂמֹאלוֹ בְּכָל דָּבָר, לְפִי שֶׁהַיָּמִין הִיא חֲשׁוּבָה בְּכָל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ: לְעִנְיַן עֲבוֹדָה, וּבֹהֶן יָד וּבֹהֶן רֶגֶל בַּמִּלּוּאִים וּבִמְצֹרָע, וְכֵן בַּחֲלִיצָה, לְכָךְ יֵשׁ לָאָדָם גַּם כֵּן לַחֲלֹק כָּבוֹד לִימִינוֹ לְעוֹלָם. 
וְלָכֵן כְּשֶׁיִּנְעֹל מִנְעָלָיו — יִנְעֹל שֶׁל יָמִין תְּחִלָּה. וּכְשֶׁחוֹלֵץ — חוֹלֵץ שֶׁל שְׂמֹאל תְּחִלָּה, שֶׁזֶּהוּ כְּבוֹדָהּ שֶׁל יָמִין. וּמִנְעָלִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם קְשִׁירָה — יִנְעֹל שֶׁל יָמִין וְלֹא יִקְשְׁרֶנּוּ, וְאַחַר־כָּךְ יִנְעֹל שֶׁל שְׂמֹאל וְיִקְשְׁרֶנּוּ, וְאַחַר־כָּךְ יִקְשֹׁר שֶׁל יָמִין, מִפְּנֵי שֶׁלִּקְשִׁירָה יֵשׁ לַחֲלֹק כָּבוֹד לִשְׂמֹאל, שֶׁהִיא חֲשׁוּבָה בַּתּוֹרָה לְעִנְיַן קְשִׁירַת תְּפִלִּין. אַךְ מִנְעָלִים שֶׁאֵין בָּהֶם קְשִׁירָה — יִנְעֹל שֶׁל יָמִין תְּחִלָּה. 
וְכֵן כְּשֶׁלּוֹבֵשׁ חֲלוּקוֹ וּשְׁאָר מַלְבּוּשָׁיו — יִלְבֹּשׁ יַד יָמִין תְּחִלָּה. וְכֵן בְּמִכְנָסַיִם וְאַנְפִּילָאוֹת — רֶגֶל יָמִין תְּחִלָּה. וְאִם יֵשׁ בָּהֶם קְשִׁירָה — יִקְשֹׁר שֶׁל שְׂמֹאל תְּחִלָּה. 
וְכֵן כְּשֶׁרוֹחֵץ אוֹ סָךְ — יִרְחֹץ אוֹ יָסוּךְ יַד יָמִין תְּחִלָּה. וּכְשֶׁרוֹחֵץ כָּל גּוּפוֹ בַּמֶּרְחָץ — יִרְחֹץ רֹאשׁוֹ תְּחִלָּה, מִפְּנֵי שֶׁהוּא מֶלֶךְ עַל כָּל הָאֵיבָרִים:

**SECTION 123.1:**
"Ley sobre la preferencia de la mano derecha: Es una costumbre universal priorizar la mano derecha sobre la izquierda en todos los asuntos, ya que la mano derecha tiene un significado especial en toda la Torá. Esto es evidente en varios rituales, como los sacrificios, donde la mano y el pie derechos se utilizan para acciones específicas en los ritos de purificación y la ceremonia de halitzá. Dado este significado, es costumbre honrar a la mano derecha .Por lo tanto, al ponerse los zapatos, uno debe ponerse primero el zapato derecho. Al quitárselos, uno debe quitarse primero el zapato izquierdo, ya que esto es una señal de honrar a la derecha. Para los zapatos con cordones, uno debe ponerse primero el zapato derecho sin atarlo, luego ponerse el zapato izquierdo y atarlo, y finalmente atarse el zapato derecho. Esto se debe a que cuando se trata de atarse los tefilín, la mano izquierda tiene prioridad, ya que es importante en la Torá para atarse los tefilín. Sin embargo, para los zapatos sin cordones, uno debe ponerse primero el zapato derecho. De manera similar, al vestirse, uno debe ponerse primero la manga derecha. Lo mismo se aplica a los pantalones y calcetines: primero se debe poner el lado derecho. Si hay algún cierre, primero se debe abrochar el lado izquierdo. Además, al lavarse o secarse, primero se debe lavar o secar la mano derecha. Al bañarse todo el cuerpo, primero se debe lavar la cabeza, ya que se considera que es la reina de todos los miembros.


###### Shulchan Arukh HaRav, Orach Chayim, Second Edition 2:5
[Shulchan Arukh HaRav, Orach Chayim, Second Edition 2:5](https://torahapp.org/share/book/Shulchan%20Arukh%20HaRav/s/Orach%20Chayim,_Second%20Edition/r/2:5)

וְיָקוּם וְיֵלֵךְ בִּכְפִיפַת הָרֹאשׁ מְעַט, וְלֹא בְּקוֹמָה זְקוּפָה וְגָרוֹן נָטוּי, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: "וַתֵּלַכְנָה נְטוּיוֹת גָּרוֹן וּמְשַׂקְּרוֹת עֵינָיִם". וַאֲפִלּוּ פָּחוֹת מֵאַרְבַּע אַמּוֹת — אָסוּר. וְכָל הַמְהַלֵּךְ בְּקוֹמָה זְקוּפָה — כְּאִלּוּ דּוֹחֵק רַגְלֵי הַשְּׁכִינָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ". וְשִׁעוּר הַזְּקִיפָה — כָּל שֶׁלֹּא יוּכְלוּ עֵינָיו לִרְאוֹת לְמַטָּה בְּסָמוּךְ לְרַגְלָיו, וְצָרִיךְ מֵחֲמַת זֶה לֵילֵךְ בְּנַחַת שֶׁלֹּא יִכָּשֵׁל בַּהֲלִיכָתוֹ. וּמִכָּל מָקוֹם, לֹא יָכֹף קוֹמָתוֹ אוֹ רֹאשׁוֹ יוֹתֵר מִדַּאי, אֶלָּא בְּמִדָּה בֵּינוֹנִית, בִּכְדֵי שֶׁיִּרְאֶה אֶת הַבָּא כְּנֶגְדּוֹ בְּפָנָיו (בְּלִי שֶׁיַּזְקִיף עֵינָיו לְמַעְלָה יוֹתֵר מִדַּאי):

**SECTION 123.1:**
“Se debe caminar con la cabeza ligeramente inclinada, no con una postura erguida y el mentón levantado, como se dice: “Y caminaban con cuellos altivos y ojos seductores”. Incluso si uno camina una distancia menor a cuatro codos, se aplica esta prohibición. Quien camina con una postura erguida se considera como si estuviera alejando los pies de la Presencia Divina, como se dice: “Toda la tierra está llena de Su gloria”. La extensión de esta inclinación es tal que uno no debe poder ver directamente debajo de sus pies, y por lo tanto, debe caminar lentamente para evitar tropezar. Sin embargo, uno no debe inclinar la cabeza o el cuerpo excesivamente, sino más bien de manera moderada, para que pueda ver lo que está frente a él (sin levantar excesivamente la vista hacia arriba).


###### Shulchan Arukh HaRav, Orach Chayim, Second Edition 2:6
[Shulchan Arukh HaRav, Orach Chayim, Second Edition 2:6](https://torahapp.org/share/book/Shulchan%20Arukh%20HaRav/s/Orach%20Chayim,_Second%20Edition/r/2:6)

וּמִדַּת חֲסִידוּת שֶׁלֹּא לֵילֵךְ אַרְבַּע אַמּוֹת בְּגִלּוּי הָרֹאשׁ גַּם בִּימֵיהֶם, שֶׁרֹב הָעָם הָיוּ רְגִילִים לֵילֵךְ לִפְעָמִים הַרְבֵּה בְּגִלּוּי הָרֹאשׁ מִפְּנֵי הַחֹם בַּיָּמִים הָהֵם. וְעַכְשָׁו בַּזְּמַן הַזֶּה שֶׁכֻּלָּם דַּרְכָּם לְכַסּוֹת רֹאשָׁם לְעוֹלָם — אָסוּר לֵילֵךְ אוֹ אֲפִלּוּ לֵישֵׁב בְּגִלּוּי הָרֹאשׁ, מִשּׁוּם צְנִיעוּת, שֶׁהֲרֵי זֶה כִּמְגַלֶּה בְּשָׂרוֹ הַמְכֻסֶּה. וְגַם הַקְּטַנִּים נָכוֹן לְכַסּוֹת רֹאשָׁם. 
וְכָל שֶׁכֵּן בִּמְדִינוֹת אֵלּוּ, שֶׁהַנָּכְרִים נָהֲגוּ לְגַלּוֹת רֹאשָׁם, וְיִשְׂרְאֵלִים קְדוֹשִׁים נִזְהָרִים בָּזֶה מִשּׁוּם צְנִיעוּת, אִם כֵּן הַהוֹלֵךְ אוֹ אֲפִלּוּ הַיּוֹשֵׁב בְּגִלּוּי הָרֹאשׁ כְּמוֹ הַנָּכְרִי — הֲרֵי זֶה עוֹבֵר בְּלָאו דְּ"וּבְחֻקֹּתֵיהֶם לֹא תֵלֵכוּ". 
אַךְ אִם מֵשִׂים יָדוֹ עַל רֹאשׁוֹ לְכַסּוֹתוֹ — דַּי בְּכָךְ לְהֶכֵּר. רַק שֶׁלֹּא יַזְכִּיר שֵׁם שָׁמַיִם, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִימָן צא:

**SECTION 123.1:**
*"Y es una medida de piedad no caminar cuatro codos con la cabeza descubierta, incluso en sus tiempos, cuando la mayoría de la gente estaba acostumbrada a caminar a menudo con la cabeza descubierta debido al calor. Y ahora, en este tiempo en que es costumbre que todos cubran sus cabezas en todo momento, está prohibido caminar o incluso sentarse con la cabeza descubierta, debido al pudor, ya que es similar a revelar la carne cubierta. Incluso los niños pequeños deben cubrirse la cabeza.