## Shulchan Arukh HaRav, Orach Chayim

###### Shulchan Arukh HaRav, Orach Chayim 107:1
[Shulchan Arukh HaRav, Orach Chayim 107:1](https://torahapp.org/share/book/Shulchan%20Arukh%20HaRav/s/Orach%20Chayim/r/107:1)

**הַמְסֻפָּק אִם הִתְפַּלֵּל וְדִין תְּפִלַּת נְדָבָה וּבוֹ ה' סְעִיפִים:**
אִם הוּא מְסֻפָּק אִם הִתְפַּלֵּל י"ח אִם לָאו — צָרִיךְ לַחֲזֹר וּלְהִתְפַּלֵּל, וּמַתְנֶה וְאוֹמֵר: אִם לֹא הִתְפַּלַּלְתִּי — תְּהֵא לְחוֹבָתִי, וְאִם הִתְפַּלַּלְתִּי — תְּהֵא לְנִדְבָתִי. וְאַף עַל פִּי שֶׁכָּל סָפֵק מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים לְהָקֵל — הִצְרִיכוּ לַחֲזֹר וּלְהִתְפַּלֵּל, מִפְּנֵי שֶׁהַלְוַאי שֶׁיִּתְפַּלֵּל אָדָם כָּל הַיּוֹם בְּתוֹרַת נְדָבָה. אֶלָּא שֶׁאִם בָּרִי לוֹ שֶׁהִתְפַּלֵּל כְּבָר וְחוֹזֵר וּמִתְפַּלֵּל בְּתוֹרַת נְדָבָה — צָרִיךְ לְחַדֵּשׁ אֵיזֶה דָּבָר בִּתְפִלָּתוֹ כְּדֵי לְהוֹדִיעַ שֶׁהוּא נְדָבָה, וְלֹא יְהֵא כְּמַקְרִיב ב' תְּמִידִין וְעוֹבֵר מִשּׁוּם "בַּל תּוֹסִיף", שֶׁתְּפִלַּת חוֹבָה הִיא בִּמְקוֹם עוֹלַת הַתָּמִיד וּתְפִלַּת נְדָבָה הִיא בִּמְקוֹם עוֹלַת נְדָבָה. אֲבָל אִם מְסֻפָּק אִם הִתְפַּלֵּל אִם לָאו — אֵין צָרִיךְ לְחַדֵּשׁ שׁוּם דָּבָר בִּתְפִלָּתוֹ הַב', שֶׁכְּשֶׁחוֹזֵר וּמִתְפַּלֵּל עַל הַסָּפֵק — אֵין לְךָ חִדּוּשׁ גָּדוֹל מִזֶּה. 
וְעַל יְדֵי חִדּוּשׁ חוֹזֵר וּמִתְפַּלֵּל בִּנְדָבָה כָּל הַפְּעָמִים שֶׁיִּרְצֶה, חוּץ מִתְּפִלַּת מוּסָף שֶׁאֵין מִתְפַּלְלִין אוֹתָהּ בִּנְדָבָה אֲפִלּוּ מוּסַף רֹאשׁ חֹדֶשׁ, כֵּיוָן שֶׁאוֹמֵר "וּמוּסָפִים כְּהִלְכָתָם" וְהַמּוּסָפִים אֵינָן קְרֵבִין אֶלָּא מִשֶּׁל צִבּוּר וְאֵין הַיָּחִיד יָכוֹל לְהִתְנַדֵּב אוֹתָם. וּבְשַׁבָּת וְיוֹם טוֹב אֵינָן מִתְפַּלְלִין נְדָבָה כְּלָל, לְפִי שֶׁאֵין נְדָרִים וּנְדָבוֹת קְרֵבִין בָּהֶם:


###### Shulchan Arukh HaRav, Orach Chayim 107:2
[Shulchan Arukh HaRav, Orach Chayim 107:2](https://torahapp.org/share/book/Shulchan%20Arukh%20HaRav/s/Orach%20Chayim/r/107:2)

אִם הִתְחִיל לְהִתְפַּלֵּל לְשֵׁם חוֹבָה, שֶׁהָיָה סוֹבֵר שֶׁלֹּא הִתְפַּלֵּל עֲדַיִן וְנִזְכַּר בְּתוֹךְ הַתְּפִלָּה שֶׁכְּבָר הִתְפַּלֵּל — צָרִיךְ לִפְסֹק אֲפִלּוּ בְּאֶמְצַע בְּרָכָה. וַאֲפִלּוּ יָכוֹל לְחַדֵּשׁ בָּהּ דָּבָר — אֵינו‍ֹ יָכוֹל לְגָמְרָהּ לְשֵׁם נְדָבָה, כֵּיוָן שֶׁכְּבָר הִתְחִיל בָּהּ לְשֵׁם חוֹבָה, וְאִי אֶפְשָׁר לְהָבִיא קָרְבָּן שֶׁחֶצְיוֹ חוֹבָה וְחֶצְיוֹ נְדָבָה:


###### Shulchan Arukh HaRav, Orach Chayim 107:3
[Shulchan Arukh HaRav, Orach Chayim 107:3](https://torahapp.org/share/book/Shulchan%20Arukh%20HaRav/s/Orach%20Chayim/r/107:3)

חִדּוּשׁ זֶה שֶׁאָמַרְנוּ הוּא, שֶׁיְּחַדֵּשׁ אֵיזֶה דָּבָר בְּכָל בְּרָכָה מִן הָאֶמְצָעִית מֵעֵין הַבְּרָכָה. וְאִם חִדֵּשׁ אֲפִלּוּ בִּבְרָכָה אַחַת — דַּיּוֹ, כְּדֵי לְהוֹדִיעַ שֶׁהוּא נְדָבָה וְלֹא חוֹבָה:


###### Shulchan Arukh HaRav, Orach Chayim 107:4
[Shulchan Arukh HaRav, Orach Chayim 107:4](https://torahapp.org/share/book/Shulchan%20Arukh%20HaRav/s/Orach%20Chayim/r/107:4)

אֵין צִבּוּר מִתְפַּלְלִים תְּפִלַּת נְדָבָה, לְפִי שֶׁאֵין צִבּוּר מְבִיאִין קָרְבַּן נְדָבָה אֶלָּא לְקֵיץ הַמִּזְבֵּחַ כְּשֶׁהַמִּזְבֵּחַ בָּטֵל וְזֶהוּ דָּבָר שֶׁאֵינוֹ מָצוּי, לָכֵן אֵין לְהִתְפַּלֵּל תְּפִלַּת י"ח כְּנֶגֶד זֶה. אֲבָל יָחִיד יָכוֹל לְהִתְפַּלֵּל תְּפִלַּת נְדָבָה אֲפִלּוּ בְּצִבּוּר:


###### Shulchan Arukh HaRav, Orach Chayim 107:5
[Shulchan Arukh HaRav, Orach Chayim 107:5](https://torahapp.org/share/book/Shulchan%20Arukh%20HaRav/s/Orach%20Chayim/r/107:5)

הָרוֹצֶה לְהִתְפַּלֵּל תְּפִלַּת נְדָבָה — צָרִיךְ שֶׁיְּהֵא מַכִּיר אֶת עַצְמוֹ זָרִיז וְזָהִיר וְאוֹמֵד בְּדַעְתּוֹ שֶׁיּוּכַל לְכַוֵּן בִּתְפִלָּתוֹ מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף, אֲבָל אִם אֵינוֹ יָכוֹל לְכַוֵּן יָפֶה — אָנוּ קוֹרִין בּוֹ "לָמָּה לִּי רֹב זִבְחֵיכֶם", וְהַלְוַאי שֶׁיּוּכַל לְכַוֵּן בְּג' תְּפִלּוֹת הַקְּבוּעִים לְיוֹם: