## Shulchan Arukh HaRav, Orach Chayim

###### Shulchan Arukh HaRav, Orach Chayim 387:1
[Shulchan Arukh HaRav, Orach Chayim 387:1](https://torahapp.org/share/book/Shulchan%20Arukh%20HaRav/s/Orach%20Chayim/r/387:1)

**שֻׁתָּפִין בְּמָבוֹי צְרִיכִים לְעָרֵב בַּחֲצֵרוֹת וּבוֹ ב' סְעִיפִים:**
הַמִּשְׁתַּתְּפִים בְּמָבוֹי צְרִיכִים לְעָרֵב בַּחֲצֵרוֹת בְּכָל חָצֵר שֶׁיֵּשׁ בָּהּ ב' בָּתִּים. וְאַף עַל פִּי שֶׁהֵם מְעֹרָבִים וּמְשֻׁתָּפִים כְּבָר, אֵין סוֹמְכִין עַל שִׁתּוּף זֶה בְּחָצֵר שֶׁלֹּא עֵרְבוּ בָּהּ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִשְׁכְּחוּ הַתִּינוֹקוֹת שֶׁבְּחָצֵר זוֹ תּוֹרַת עֵרוּב, שֶׁהֲרֵי אֵין הַתִּינוֹקוֹת מַכִּירִים מַה נַּעֲשֶׂה בְּמָבוֹי, וְיֹאמְרוּ "אֲבוֹתֵינוּ לֹא עֵרְבוּ". 
אֲבָל חֲצֵרוֹת הַפְּתוּחוֹת זוֹ לְזוֹ אֵינָם צְרִיכִים לְעָרֵב זוֹ עִם זוֹ, שֶׁשִּׁתּוּף הַמָּבוֹי מְחַבְּרָן. וּמְטַלְטְלִין מִזּוֹ לְזוֹ בֵּין דֶּרֶךְ הַמָּבוֹי בֵּין דֶּרֶךְ פִּתְחֵיהֶם.
וְאִם נִשְׁתַּתְּפוּ בְּמָבוֹי בְּפַת — סוֹמְכִים עָלָיו בַּחֲצֵרוֹת, וְאֵין צָרִיךְ לְעָרֵב כָּל חָצֵר לְעַצְמָהּ, לְפִי שֶׁהַתִּינוֹקוֹת מַכִּירִים בְּפַת שֶׁנִּשְׁתַּתְּפוּ בָּהּ בְּמָבוֹי, שֶׁמִּתּוֹךְ שֶׁהַפַּת הִיא חַיֵּי הָאָדָם, עֵינֵיהֶם תְּלוּיוֹת בָּהּ.
וְלָכֵן אֵין נוֹהֲגִין עַכְשָׁו לַעֲשׂוֹת עֵרוּבֵי חֲצֵרוֹת בְּשׁוּם חָצֵר שֶׁיֵּשׁ בָּהּ בָּתִּים הַרְבֵּה, לְפִי שֶׁסּוֹמְכִין עַל הַשִּׁתּוּף שֶׁבְּבֵית הַכְּנֶסֶת הַנַּעֲשֶׂה מִפַּת, שֶׁמּוֹעִיל גַּם לַחֲצֵרוֹת אִם מֻתָּר לְטַלְטֵל מֵהֶן לְבֵית הַכְּנֶסֶת. וְלָכֵן נוֹהֲגִין לִתְלוֹתוֹ בְּבֵית הַכְּנֶסֶת, כְּדֵי שֶׁיְּהֵא מְפֻרְסָם לַתִּינוֹקוֹת:


###### Shulchan Arukh HaRav, Orach Chayim 387:2
[Shulchan Arukh HaRav, Orach Chayim 387:2](https://torahapp.org/share/book/Shulchan%20Arukh%20HaRav/s/Orach%20Chayim/r/387:2)

מָבוֹי שֶׁעֵרְבוּ כָּל חֲצֵרוֹת שֶׁבּוֹ כָּל חָצֵר לְעַצְמָהּ, וְאַחַר כָּךְ נִשְׁתַּתְּפוּ כֻלָּן בַּמָּבוֹי בְּיַיִן אוֹ מִין אַחֵר שֶׁאֵינוֹ פַּת, וְשָׁכַח אֶחָד מִבְּנֵי הֶחָצֵר וְלֹא עֵרֵב עִם בְּנֵי חֲצֵרוֹ — לֹא הִפְסִיד כְּלוּם, שֶׁהֲרֵי כֻּלָּם נִשְׁתַּתְּפוּ בַּמָּבוֹי, וְעַל הַשִּׁתּוּף סוֹמְכִין. וְלֹא הִצְרִיכוּ לְעָרֵב בֶּחָצֵר עִם הַשִּׁתּוּף אֶלָּא שֶׁלֹּא לְשַׁכֵּחַ הַתִּינוֹקוֹת, וַהֲרֵי עֵרְבוּ (בַּחֲצֵרוֹת, וְגַם בְּחָצֵר זוֹ עֵרְבוּ) (רֹב בְּנֵי הֶחָצֵר, וּמִפְּנֵי הַמִּעוּט שֶׁלֹּא עֵרְבוּ לֹא תִשְׁתַּכַּח תּוֹרַת עֵרוּב). 
וְאִם שָׁכְחוּ כֻלָּם מִלְּעָרֵב בַּחֲצֵרוֹת, אִם אֵין מַקְפִּידִין עַל פְּרוּסָתָן שֶׁבְּבָתֵּיהֶם אִם זֶה יֹאכַל מִשֶּׁל זֶה (כְּשִׁעוּר ב' סְעֻדּוֹת שֶׁל עֵרוּב) — הֲרֵי הֵן כִּמְעֹרָבִין, וְסוֹמְכִין עַל הַשִּׁתּוּף שֶׁבַּמָּבוֹי בְּשַׁבָּת רִאשׁוֹנָה בִּלְבָד. וְאֵין מַתִּירִין לָהֶם דָּבָר זֶה אֶלָּא מִדֹּחַק: