## Shulchan Arukh HaRav, Orach Chayim

###### Shulchan Arukh HaRav, Orach Chayim 392:1
[Shulchan Arukh HaRav, Orach Chayim 392:1](https://torahapp.org/share/book/Shulchan%20Arukh%20HaRav/s/Orach%20Chayim/r/392:1)

**דִּין עֵרוּבִין לְעִיר וּבוֹ ט' סְעִיפִים:**
עִיר שֶׁהָיְתָה קִנְיַן יָחִיד, שֶׁבְּנָאָהּ יָחִיד לְעַצְמוֹ שֶׁיַּשְׂכִּירֶנָּה לְרַבִּים, שֶׁאֵין זוֹ דוֹמָה כְּלָל לִרְשׁוּת הָרַבִּים גְּמוּרָה — אִם הִכְשִׁירוּ מְבוֹאוֹתֶיהָ כְּהִלְכָתָם בְּלֶחִי אוֹ קוֹרָה אוֹ צוּרַת פֶּתַח אוֹ בִּדְלָתוֹת, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן שס"ד, הֲרֵי הֵם יְכוֹלִים לְהִשְׁתַּתֵּף כֻּלָּם שִׁתּוּף אֶחָד וִיטַלְטְלוּ בְּכָל הָעִיר. וְאֵינָם צְרִיכִים לְשַׁיֵּר מִמֶּנָּה כְּלוּם אֲפִלּוּ נַעֲשֵׂית שֶׁל רַבִּים, שֶׁמְּכָרָהּ אַחַר כָּךְ לְרַבִּים. וְכֵן אִם בְּנָאָהּ לְהוֹשִׁיב בָּהּ דִּיּוּרִין, וְשִׁיֵּר לְעַצְמוֹ דְּרָכִים וּפְלַטְיוֹת כְּדֶרֶךְ שֶׁהַמְּלָכִים עוֹשִׂים — הֲרֵי זוֹ עִיר שֶׁל יָחִיד, וּמִשְׁתַּתְּפִים כֻּלָּם שִׁתּוּף אֶחָד (אֲפִלּוּ מְכָרָהּ אַחַר כָּךְ לְרַבִּים). וְכֵן אִם הָיְתָה שֶׁל רַבִּים מֵעוֹלָם, וְאֵין לָהּ אֶלָּא פֶּתַח אֶחָד — אֵין זוֹ דוֹמָה לִרְשׁוּת הָרַבִּים, וּמִשְׁתַּתְּפִין כֻּלָּם שִׁתּוּף אֶחָד. 
אֲבָל אִם הָיְתָה שֶׁל רַבִּים וְיֵשׁ לָהּ ב' פְּתָחִים, שֶׁהָעָם נִכְנָסִים בְּזוֹ וְיוֹצְאִים בְּזוֹ, שֶׁהִיא דוֹמָה לִרְשׁוּת הָרַבִּים — אַף עַל פִּי שֶׁהִכְשִׁירוּ מְבוֹאוֹתֶיהָ כְּהִלְכוֹתֶיהָ, אֵין מְעָרְבִין אֶת כֻּלָּהּ אֲפִלּוּ נַעֲשֵׂית אַחַר כָּךְ שֶׁל יָחִיד, כִּי שֶׁמָּא תַּחֲזוֹר וְתֵעָשֶׂה שֶׁל רַבִּים, אֶלָּא מְשַׁיְּרִין מִמֶּנָּה מָקוֹם אֶחָד, אֲפִלּוּ בַּיִת אֶחָד, וּמִשְׁתַּתְּפִים הַשְּׁאָר. וְיִהְיוּ אֵלּוּ הַמִּשְׁתַּתְּפִים מֻתָּרִים בְּכָל הָעִיר חוּץ מֵאוֹתוֹ מָקוֹם שֶׁשִּׁיְּרוּ, שֶׁאֲסוּרִים לְהוֹצִיא לְשָׁם כֵּלִים שֶׁשָּׁבְתוּ בְּבָתֵּיהֶם. וְיִהְיוּ אוֹתָם הַנִּשְׁאָרִים מֻתָּרִים בִּמְקוֹמָם בְּשִׁתּוּף שֶׁעוֹשִׂים לְעַצְמָם אִם הֵם רַבִּים, וַאֲסוּרִים בִּשְׁאָר כָּל הָעִיר בְּכֵלִים שֶׁשָּׁבְתוּ בְּבָתֵּיהֶם. וְדָבָר זֶה מִשּׁוּם הֶכֵּר הוּא, כְּדֵי שֶׁיֵּדְעוּ שֶׁהָעֵרוּב הִתִּיר לָהֶם לְטַלְטֵל בְּעִיר זוֹ, שֶׁרַבִּים בּוֹקְעִים בָּהּ וְדוֹמָה לִרְשׁוּת הָרַבִּים, שֶׁהֲרֵי הַמָּקוֹם שֶׁנִּשְׁאַר שֶׁלֹּא נִשְׁתַּתֵּף עִמָּהֶם אֵין מְטַלְטְלִין בּוֹ אֶלָּא אֵלּוּ לְעַצְמָן וְאֵלּוּ לְעַצְמָן. אֲבָל אִם לֹא הָיָה שִׁיּוּר — הָיָה הָעֵרוּב מִשְׁתַּכֵּחַ, וְהָיְתָה מִשְׁתַּכַּחַת תּוֹרַת רְשׁוּת הָרַבִּים עַל יְדֵי שֶׁרוֹאִין שֶׁמְּטַלְטְלִין בְּעִיר זוֹ הַדּוֹמָה לִרְשׁוּת הָרַבִּים.
וּלְדִבְרֵי הָאוֹמְרִים שֶׁכָּל רְשׁוּת הָרַבִּים שֶׁאֵין ס' רִבּוֹא בּוֹקְעִין בָּהּ בְּכָל יוֹם אֵינָהּ רְשׁוּת הָרַבִּים גְּמוּרָה, שֶׁבְּפָחוֹת מִס' רִבּוֹא אֵינָהּ נִקְרֵאת בְּקִיעַת רַבִּים — אֵין צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת שִׁיּוּר לְעִיר שֶׁל רַבִּים, אֶלָּא אִם כֵּן שִׁשִּׁים רִבּוֹא בּוֹקְעִים בָּהּ בְּכָל יוֹם. וְעַל זֶה סוֹמְכִין עַכְשָׁו, שֶׁאֵין נוֹהֲגִין לַעֲשׂוֹת שִׁיּוּר לְשׁוּם עִיר:


###### Shulchan Arukh HaRav, Orach Chayim 392:2
[Shulchan Arukh HaRav, Orach Chayim 392:2](https://torahapp.org/share/book/Shulchan%20Arukh%20HaRav/s/Orach%20Chayim/r/392:2)

עִיר שֶׁל רַבִּים שֶׁיֵּשׁ לָהּ פֶּתַח אֶחָד, וְסֻלָּם בְּמָקוֹם אַחֵר בְּחוֹמָתָהּ — אֵין הַסֻּלָּם שֶׁבַּחוֹמָה נֶחְשָׁב כְּפֶתַח לְהַצְרִיכָהּ שִׁיּוּר, שֶׁהַסֻּלָּם אֵינוֹ נֶחְשָׁב כְּפֶתַח אֶלָּא לְהָקֵל אֲבָל לֹא לְהַחֲמִיר, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן שע"ה. וַאֲפִלּוּ הֶעֱמִיד הַרְבֵּה סֻלָּמוֹת זֶה בְּצַד זֶה בְּרֹחַב יוֹתֵר מֵעֶשֶׂר — אֵינָם מְבַטְּלִים הַחוֹמָה אֲשֶׁר שָׁם מִתּוֹרַת מְחִצָּה. 
וְאִם יֵשׁ לָהּ שְׁנֵי פְתָחִים, וְיֵשׁ אַשְׁפָּה לִפְנֵי אֶחָד מֵהֶם (שֶׁמּוֹנַעַת בְּקִיעַת הָרַבִּים שָׁם) — הֲרֵי זוֹ כְּאִלּוּ אֵין לָהּ אֶלָּא פֶּתַח אֶחָד:


###### Shulchan Arukh HaRav, Orach Chayim 392:3
[Shulchan Arukh HaRav, Orach Chayim 392:3](https://torahapp.org/share/book/Shulchan%20Arukh%20HaRav/s/Orach%20Chayim/r/392:3)

הַבָּתִּים שֶׁמַּנִּיחִים אוֹתָם שִׁיּוּר לָעִיר — אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָם פְּתוּחִים לָעִיר אֶלָּא אֲחוֹרֵיהֶם לָעִיר וּפְנֵיהֶם לְחוּץ, וְאֵין לָהֶם חַלּוֹנוֹת לָעִיר, שֶׁאֲפִלּוּ אִם רָצוּ לְהִשְׁתַּתֵּף יַחַד, אֵינָן יְכוֹלִים. וַאֲפִלּוּ הוּא רַק בַּיִת אֶחָד, וַאֲפִלּוּ הוּא בֵּית הַבָּקָר אוֹ בֵּית הַתֶּבֶן שֶׁאֵין צָרִיךְ לְעָרֵב כְּלָל — עוֹשִׂים אוֹתָם שִׁיּוּר וּמְעָרְבִים אֶת הַשְּׁאָר. 
אֲבָל בָּתֵּי הַנָּכְרִים — יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאֵינָם מוֹעִילִים לַעֲשׂוֹתָם שִׁיּוּר לָעִיר, וְיֵשׁ מַתִּירִין:


###### Shulchan Arukh HaRav, Orach Chayim 392:4
[Shulchan Arukh HaRav, Orach Chayim 392:4](https://torahapp.org/share/book/Shulchan%20Arukh%20HaRav/s/Orach%20Chayim/r/392:4)

עִיר שֶׁנִּשְׁתַּתְּפוּ כָּל יוֹשְׁבֶיהָ חוּץ מִמָּבוֹי אֶחָד, הֲרֵי זֶה אוֹסֵר עַל כֻּלָּם. וְאִם בָּנוּ אִצְטְבָא גְּבוֹהָה ד' טְפָחִים עַל פֶּתַח הַמָּבוֹי — אֵינוֹ אוֹסֵר עֲלֵיהֶם, שֶׁהֲרֵי סִלֵּק עַצְמוֹ מִלְּהִשְׁתַּמֵּשׁ בִּמְבוֹאוֹתֵיהֶם. וְאַף עַל פִּי שֶׁעוֹבֵר בָּהֶם בְּשַׁבָּת, אֵין הַעֲבָרָה בְּרֶגֶל בִּלְבָד אוֹסֶרֶת, כֵּיוָן שֶׁסִּלֵּק עַצְמוֹ מִתַּשְׁמִישׁ, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן שפ"ו. 
אֲבָל אִם נִשְׁתַּתְּפוּ כָּל הַמְּבוֹאוֹת, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִשְׁתַּתְּפוּ יַחַד אֶלָּא מָבוֹי מָבוֹי בִּפְנֵי עַצְמוֹ — אֵינָן אוֹסְרִים זֶה עַל זֶה, מִפְּנֵי שֶׁהִיא רֶגֶל הַמֻּתֶּרֶת בִּמְקוֹמָהּ וְאֵינָהּ אוֹסֶרֶת שֶׁלֹּא בִמְקוֹמָהּ בְּהַעֲבָרָה בִּלְבָד, כֵּיוָן שֶׁאֵינָהּ מִשְׁתַּמֶּשֶׁת שָׁם בְּשַׁבָּת, שֶׁהֲרֵי לֹא עֵרְבָה עִמָּהֶם.
וּכְשֶׁמְּעָרְבִין מָבוֹי מָבוֹי בִּפְנֵי עַצְמוֹ אֵין צָרִיךְ לְשַׁיֵּר כְּלוּם, שֶׁאֵין לְךָ שִׁיּוּר גָּדוֹל מִזֶּה — שֶׁכָּל אֶחָד נַעֲשֶׂה שִׁיּוּר לַחֲבֵרוֹ.
בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּעִיר שֶׁהָיְתָה שֶׁל רַבִּים מֵעוֹלָם, שֶׁמֵּעוֹלָם הֻצְרְכוּ לְשִׁיּוּר. אֲבָל עִיר שֶׁהָיְתָה שֶׁל יָחִיד, אֲפִלּוּ נַעֲשֵׂית שֶׁל רַבִּים, כֵּיוָן שֶׁאֵין צְרִיכִין לְשִׁיּוּר וְהֻרְגְּלוּ לְעָרֵב כָּל הַמְּבוֹאוֹת יַחַד בְּשִׁתּוּף אֶחָד — הֲרֵי נַעֲשׂוּ כֻלָּם כְּמָבוֹי אֶחָד, וְאִי אֶפְשָׁר לָהֶם לֵחָלֵק וּלְעָרֵב מָבוֹי מָבוֹי בִּפְנֵי עַצְמוֹ, אֶלָּא אִם כֵּן יִבְנֶה כָּל אֶחָד אִצְטְבָא עַל פִּתְחוֹ לַחֲלוֹק רְשׁוּתוֹ מֵהֶם כְּדֵי שֶׁלֹּא יֶאֱסוֹר עַל כֻּלָּם:


###### Shulchan Arukh HaRav, Orach Chayim 392:5
[Shulchan Arukh HaRav, Orach Chayim 392:5](https://torahapp.org/share/book/Shulchan%20Arukh%20HaRav/s/Orach%20Chayim/r/392:5)

וַאֲפִלּוּ עִיר שֶׁהָיְתָה שֶׁל רַבִּים מֵעוֹלָם, אִם הִיא מֻקֶּפֶת חוֹמָה גָּבוֹהַּ י' טְפָחִים וְיֵשׁ לָהּ דְּלָתוֹת לְהַתִּיר רְשׁוּת הָרַבִּים שֶׁבְּתוֹכָהּ — אֵין מְעָרְבִין אוֹתָהּ לַחֲצָאִין לְאָרְכָּהּ, דְּהַיְנוּ שֶׁמְּבוֹאוֹת שֶׁבְּצַד זֶה שֶׁל רְשׁוּת הָרַבִּים יְעָרְבוּ עֵרוּב אֶחָד וְהַמְּבוֹאוֹת שֶׁבְּצַד הַב' יְעָרְבוּ עֵרוּב אֶחָד. וַאֲפִלּוּ בְּנֵי צַד הָאֶחָד רוֹצִים לִתֵּן כָּל רְשׁוּת הָרַבִּים לְצַד הַב', שֶׁהֵם יִשְׁתַּמְּשׁוּ בָּהּ בְּשַׁבָּת מִבָּתֵּיהֶם וְלֹא הֵם — אֵין זֶה מוֹעִיל כְּלוּם, שֶׁהֲרֵי גַּם הֵם צְרִיכִים לַעֲבוֹר בִּרְשׁוּת הָרַבִּים בְּשַׁבָּת, וְאוֹסְרִים אוֹתָהּ עַל בְּנֵי צַד הַב' בִּדְרִיסַת רַגְלָם. וְהוּא הַדִּין אֲפִלּוּ בְּנֵי מָבוֹי אֶחָד אֵין יְכוֹלִים לַחֲלוֹק הַמָּבוֹי לְאָרְכּוֹ, שֶׁבְּנֵי צַד זֶה יְעָרְבוּ לְעַצְמָן וּבְנֵי צַד זֶה לְעַצְמָן, כֵּיוָן שֶׁשְּׁנֵיהֶם עוֹבְרִים בּוֹ בְּשַׁבָּת, וְאוֹסְרִים זֶה עַל זֶה בִּדְרִיסַת רַגְלָם כֹּל שֶׁלֹּא סִלְּקוּ עַצְמָן מִתַּשְׁמִישׁ, דְּהַיְנוּ שֶׁיִּבְנֶה כָּל אֶחָד אִצְטְבָא עַל פֶּתַח חֲצֵרוֹ, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן שפ"ו. 
אֲבָל יְכוֹלִים לַחֲלוֹק הָעִיר לְרֹחַב, דְּהַיְנוּ שֶׁב' הַצְּדָדִים שֶׁל רְשׁוּת הָרַבִּים שֶׁאֵצֶל פֶּתַח זֶה מְעָרְבִין לְעַצְמָן, וּב' הַצְּדָדִים שֶׁאֵצֶל פֶּתַח הַשֵּׁנִי מְעָרְבִין לְעַצְמָן.
וּבִלְבָד שֶׁיַּעֲשׂוּ צוּרַת פֶּתַח בְּאֶמְצַע רְשׁוּת הָרַבִּים אוֹ בְּאֶמְצַע הַמָּבוֹי, בְּמָקוֹם שֶׁמִּתְחַלְּקִים בְּעֵרוּבָן, כְּדֵי לַחֲלוֹק רְשׁוּת זוֹ מִזּוֹ, שֶׁלֹּא תְהֵא כָּל אַחַת פְּרוּצָה בְּמִלּוּאָהּ לְמָקוֹם הָאָסוּר לָהּ, שֶׁהֲרֵי אֵלּוּ אֲסוּרִים לְהִשְׁתַּמֵּשׁ מִבָּתֵּיהֶם לְכַאן וְאֵלּוּ אֲסוּרִים לְכַאן, כֵּיוָן שֶׁלֹּא עֵרְבוּ יַחַד. וְאִם אֶמְצַע הַמָּבוֹי אוֹ אֶמְצַע רְשׁוּת הָרַבִּים בְּמָקוֹם שֶׁמִּתְחַלְּקִים שָׁם אֵינוֹ רָחָב יוֹתֵר מֵעֶשֶׂר אַמּוֹת — דַּי בְּפַס רָחָב ד' טְפָחִים אוֹ ב' פַּסִּין שֶׁל ב' מַשֶּׁהוּיִין, שֶׁהֵם מוֹעִילִים לְחַלֵּק רְשֻׁיּוֹת, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן שס"ג. אֲבָל אִצְטְבָא אֵינָהּ מוֹעֶלֶת בִּמְקוֹם דְּרִיסַת הָרַבִּים.
(וּכְשֶׁעָשׂוּ צוּרַת פֶּתַח אוֹ ב' פַּסִּין מַשֶּׁהוּיִין אוֹ פַּס ד', וְנֶחְלְקוּ רְשׁוּת זוֹ מִזּוֹ, אֲזַי אַף עַל פִּי שֶׁעוֹבְרִים זֶה עַל זֶה בְּשַׁבָּת — אֵין בְּכָךְ כְּלוּם, מִפְּנֵי שֶׁזֶּה דוֹמֶה לְב' חֲצֵרוֹת זוֹ לִפְנִים מִזּוֹ, שֶׁפְּנִימִית שֶׁהִיא רֶגֶל הַמֻּתֶּרֶת בִּמְקוֹמָהּ אֵינָהּ אוֹסֶרֶת עַל הַחִיצוֹנָה בִּדְרִיסַת רַגְלָהּ בִּלְבָד בְּלֹא תַשְׁמִישׁ, הוֹאִיל וְעִקַּר תַּשְׁמִישׁ הַחִיצוֹנָה הוּא לִבְנֵי הַחִיצוֹנָה, וְאַף עַל פִּי שֶׁהַפְּנִימִית יֵשׁ לָהּ גַּם כֵּן רְשׁוּת לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּה בְּחֹל, מִכָּל מָקוֹם כֵּיוָן שֶׁעַכְשָׁו בְּשַׁבָּת מִסְתַּלֶּקֶת הִיא מִלְּהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּחִיצוֹנָה, מִפְּנֵי שֶׁלֹּא עֵרְבָה עִמָּהּ — הֲרֵי זֶה מוֹעִיל לְשֶׁלֹּא תֶאֱסֹר עַל הַחִיצוֹנָה בְּהַעֲבָרָה בְּרֶגֶל בִּלְבָד, הוֹאִיל וְאֵין תַּשְׁמִישׁ הַחִיצוֹנָה שָׁוֶה לִשְׁנֵיהֶם, אֶלָּא הוּא לִבְנֵי הַחִיצוֹנָה יוֹתֵר מִלִּבְנֵי הַפְּנִימִית, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן שפ"ו. אַף כַּאן, כֵּיוָן שֶׁנֶּחְלְקוּ רְשֻׁיּוֹת, וּבְנֵי רְשׁוּת זוֹ סִלְּקוֹ עַצְמָן לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בִּרְשׁוּת זוֹ בְּשַׁבָּת — הֲרֵי זֶה מוֹעִיל, הוֹאִיל וְאֵינָן שָׁווֹת לִשְׁנֵיהֶם, שֶׁכָּל אַחַת הִיא צְרִיכָה לְאוֹתָם הַדָּרִים שָׁם וְאֵינָהּ צְרִיכָה כָּל כָּךְ לְהַדָּרִים אֵצֶל רְשׁוּת הַשְּׁנִיָּה, שֶׁהֲרֵי יֵשׁ לָהֶם רְשׁוּת שֶׁלִּפְנֵיהֶם שֶׁיְּכוֹלִים לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהּ כָּל חֶפְצָם, וְיֵשׁ לָהֶם גַּם כֵּן פֶּתַח לָצֵאת בּוֹ אִם יִרְצוּ. לְפִיכָךְ אֵין אוֹתָם שֶׁאֵין דָּרִים שָׁם אוֹסְרִים עַל הַדָּרִים שָׁם בִּדְרִיסַת רַגְלָם בִּלְבָד.
וַאֲפִלּוּ מָבוֹי שֶׁאֵין לוֹ אֶלָּא פֶּתַח אֶחָד, וַחֲלָקוּהוּ לְרָחְבּוֹ בְּצוּרַת פֶּתַח אוֹ בְּפַסִּין — אֵין הַפְּנִימִים אוֹסְרִים עַל הַחִיצוֹנִים, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן שס"ג, מִפְּנֵי שֶׁדּוֹמֶה לְב' חֲצֵרוֹת זוֹ לִפְנִים מִזּוֹ, שֶׁתַּשְׁמִישׁ הַחִיצוֹנָה אֵינוֹ שָׁוֶה לִשְׁנֵיהֶם.
מַה שֶּׁאֵין כֵּן כְּשֶׁחֲלָקוּהוּ לְאָרְכּוֹ, שֶׁתַּשְׁמִישׁ הַמָּבוֹי שֶׁבָּאֶמְצַע הוּא שָׁוֶה לִבְנֵי ב' הַצְּדָדִים — לָכֵן הֵם אוֹסְרִים זֶה עַל זֶה אֲפִלּוּ בִּדְרִיסַת רֶגֶל בִּלְבָד, אַף עַל פִּי שֶׁסִּלְּקוּ עַצְמָן מִתַּשְׁמִישׁ מֵחֲמַת שֶׁלֹּא עֵרְבוּ, עַד שֶׁיַּעֲשׂוּ סִלּוּק בְּמַעֲשֶׂה, דְּהַיְנוּ אִצְטְבָא עַל פֶּתַח כָּל חָצֵר וְחָצֵר, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן שפ"ו).
וְכֵן כְּשֶׁעוֹשִׂין שִׁיּוּר לְעִיר שֶׁל רַבִּים, אִם הַשִּׁיּוּר אֵינוֹ מָבוֹי שָׁלֵם אֶלָּא מְשַׁיְּרִים מִקְצָתוֹ בִּלְבָד, שֶׁמְּעָרֵב לְעַצְמוֹ — צְרִיכִים לַחֲלוֹק שָׁם רְשֻׁיּוֹת בְּצוּרַת פֶּתַח אוֹ בְּפַסִּין אִם אֵינוֹ רָחָב יוֹתֵר מֵעֶשֶׂר.
וַאֲפִלּוּ בְּעִיר שֶׁל יָחִיד מוֹעִילִים פַּסִּין וְצוּרַת פֶּתַח לַחֲלוֹק רְשֻׁיּוֹת, שֶׁיְּעָרְבוּ אֵלּוּ לְעַצְמָן וְאֵלּוּ לְעַצְמָן, אַף עַל פִּי שֶׁהֻרְגְּלוּ כְּבָר לְעָרֵב יַחַד שִׁתּוּף אֶחָד.
אֲבָל לֶחִי וְקוֹרָה שֶׁבְּפִתְחֵי הַמְּבוֹאוֹת, אַף עַל פִּי שֶׁהֵם מוֹעִילִים לְהַכְשִׁיר הַמְּבוֹאוֹת — אֵינָן מוֹעִילִים לְחַלְּקָם וּלְסַלְּקָם זֶה מִזֶּה לְעִנְיַן עֵרוּב, שֶׁיְּעָרְבוּ אֵלּוּ לְעַצְמָן וְאֵלּוּ לְעַצְמָן בְּעִיר שֶׁל יָחִיד, אוֹ אֲפִלּוּ בְּעִיר שֶׁל רַבִּים לְעִנְיָן שֶׁאִם מָבוֹי אֶחָד לֹא שִׁתֵּף אֲפִלּוּ לְעַצְמוֹ שֶׁלֹּא יֶאֱסוֹר עַל כֻּלָּם בְּלֹא אִצְטְבָא:


###### Shulchan Arukh HaRav, Orach Chayim 392:6
[Shulchan Arukh HaRav, Orach Chayim 392:6](https://torahapp.org/share/book/Shulchan%20Arukh%20HaRav/s/Orach%20Chayim/r/392:6)

בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? כְּשֶׁכָּל הַמְּבוֹאוֹת הֵם מֻכְשָׁרִים בִּמְחִצּוֹת כְּהִלְכָתָן, בֵּין שֶׁהִכְשִׁירָם עַל יְדֵי לֶחִי אוֹ קוֹרָה, בֵּין שֶׁהֵם בְּעִנְיָן שֶׁאֵינָם צְרִיכִים לְתִקּוּן כְּלָל, כְּגוֹן עִיר הַמֻּקֶּפֶת חוֹמָה וְיֵשׁ לָהּ דְּלָתוֹת, שֶׁאֵין מְבוֹאוֹתֶיהָ צְרִיכִים תִּקּוּן. אֲבָל עִיר שֶׁמְּבוֹאוֹתֶיהָ צְרִיכִים תִּקּוּן — יְכוֹלִים לְהַכְשִׁיר מִקְצָת מְבוֹאוֹת הָעִיר וּלְהַנִּיחַ הַשְּׁאָר בְּלֹא תִקּוּן, וְאֵין הַמְּבוֹאוֹת שֶׁאֵינָם מְתֻקָּנִים אוֹסְרִים עַל הַמְּתֻקָּנִים, אֲפִלּוּ אֵין בֵּינֵיהֶם צוּרַת פֶּתַח אוֹ פַּסִּין אֶלָּא לֶחִי אוֹ קוֹרָה. וַאֲפִלּוּ הִיא עִיר שֶׁל יָחִיד וּמִתְּחִלָּה הֻרְגְּלוּ לְעָרֵב עֵרוּב אֶחָד, שֶׁהָיוּ כָּל הַמְּבוֹאוֹת מְתֻקָּנִים וְאַחַר כָּךְ נִפְרְצוּ. וַאֲפִלּוּ מָבוֹי אֶחָד יְכוֹלִים לְחַלֵּק לְרָחְבּוֹ עַל יְדֵי לֶחִי שֶׁיַּעֲמִידוּ בְּאֶמְצָעִיתוֹ, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן שס"ג, וְאֵין שְׁאָר בְּנֵי הַמָּבוֹי שֶׁחוּץ לַלֶּחִי אוֹסְרִים עַל הַפְּנִימִית מֵחֲמַת שֶׁלֹּא עֵרְבוּ עִמָּהֶם, כֵּיוָן שֶׁהַחִיצוֹנִים אֲסוּרִים לְטַלְטֵל בַּמָּבוֹי וְאִי אֶפְשָׁר לָהֶם לְעָרֵב כְּלָל. 
(וּמִטַּעַם זֶה אֲפִלּוּ אִם הַמְּבוֹאוֹת שֶׁאֵינָם מְתֻקָּנִים יֵשׁ לָהֶם דְּרִיסַת רֶגֶל עַל הַמְּתֻקָּנִים אֵינָם אוֹסְרִים עֲלֵיהֶם, כֵּיוָן שֶׁאֵינָן יְכוֹלִים לְעָרֵב עִמָּהֶם. וְהוּא הַדִּין אִם כֻּלָּם מְתֻקָּנִים אֶלָּא שֶׁמַּפְסִיק בֵּינֵיהֶם מָקוֹם הָאָסוּר בְּטִלְטוּל מֵחֲמַת שֶׁאֵינוֹ מֻקָּף מְחִצּוֹת כְּהִלְכָתָן, אַף עַל פִּי שֶׁמִּקְצָתָם לֹא עֵרְבוּ — אֵין אוֹסְרִים. וְלֹא אָמְרוּ שֶׁרֶגֶל הָאֲסוּרָה בִּמְקוֹמָהּ אוֹסֶרֶת שֶׁלֹּא בִמְקוֹמָהּ אֶלָּא בב' חֲצֵרוֹת זוֹ לִפְנִים מִזּוֹ, שֶׁיְּכוֹלוֹת לְעָרֵב יַחַד).
וְעִיר הַמֻּקֶּפֶת חוֹמָה וְיֵשׁ לָהּ דְּלָתוֹת נִנְעָלִים, רַק שֶׁבְּפֶתַח אֶחָד אֵין לָהּ דֶּלֶת, וְגַם אֵין שָׁם מַשְׁקוֹף, שֶׁיְּהֵא נִדּוֹן מִשּׁוּם צוּרַת פֶּתַח, אֶלָּא מְזוּזוֹת בִּלְבָד — הֲרֵי מְזוּזוֹת אֵלּוּ אֵינָן גְּרוּעִים מִלֶּחִי שֶׁמּוֹעִיל לִמְבוֹאוֹת הַמְּפֻלָּשִׁים לִרְשׁוּת הָרַבִּים. וְאִם כֵּן אִם אֵין בָּעִיר רְשׁוּת הָרַבִּים, אַף עַל פִּי שֶׁמְּבוֹאוֹתֶיהָ מְפֻלָּשִׁים לִסְרַטְיָא שֶׁהִיא רְשׁוּת הָרַבִּים — הֲרֵי הִיא נִתֶּרֶת בְּלֶחִי שֶׁמִּכַּאן וּדְלָתוֹת שֶׁמִּכַּאן, וְשׁוּב אֵין שְׁאָר מְבוֹאוֹתֶיהָ צְרִיכִים תִּקּוּן. וְאִי אֶפְשָׁר לָהֶם לֵחָלֵק בְּעֵרוּבָם אֶלָּא עַל דֶּרֶךְ שֶׁנִּתְבָּאֵר. וְאִם יֵשׁ בָּהּ פִּרְצָה הָאוֹסֶרֶת — בָּטֵל הֶכְשֵׁרָהּ, וִיכוֹלִים לְעָרֵב חֶצְיָהּ וּלְהַנִּיחַ חֶצְיָהּ בְּלִי הֶכְשֵׁר:


###### Shulchan Arukh HaRav, Orach Chayim 392:7
[Shulchan Arukh HaRav, Orach Chayim 392:7](https://torahapp.org/share/book/Shulchan%20Arukh%20HaRav/s/Orach%20Chayim/r/392:7)

(וְכָל זֶה כְּשֶׁבְּנֵי הַמְּבוֹאוֹת עוֹבְרִים זֶה עַל זֶה בְּשַׁבָּת. אֲבָל ב' מְבוֹאוֹת הַפְּתוּחִים זֶה לְזֶה וּפְתוּחִים גַּם כֵּן לִרְשׁוּת הָרַבִּים, שֶׁרוֹצִים לְהִסְתַּלֵּק זֶה מִזֶּה שֶׁלֹּא לַעֲבוֹר זֶה עַל זֶה בְּשַׁבָּת אֶלָּא כָּל אֶחָד יֵלֵךְ לִרְשׁוּת הָרַבִּים דֶּרֶךְ פִּתְחוֹ — יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁיְּכוֹלִים לְעָרֵב כָּל אֶחָד לְעַצְמוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין בֵּינֵיהֶם צוּרַת פֶּתַח אוֹ פַּסִּין אֶלָּא לֶחִי אוֹ קוֹרָה, אִם אֵין שָׁם רֹחַב יוֹתֵר מֵעֶשֶׂר, שֶׁכֵּיוָן שֶׁאֵינָן עוֹבְרִים זֶה עַל זֶה — אֵינָן אוֹסְרִים זֶה עַל זֶה, כְּמוֹ שֶׁהֶחָצֵר הַפְּתוּחָה לַמָּבוֹי וְאֵינָהּ עוֹבֶרֶת בּוֹ בְּשַׁבָּת אֵינָהּ אוֹסֶרֶת אִם יֵשׁ לָהּ פֶּתַח אַחֵר לְמָבוֹי אַחֵר, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן שפ"ו. 
וּלְפִי זֶה, אִם מָבוֹי אֶחָד עֵרֵב לְעַצְמוֹ וְהַשֵּׁנִי לֹא עֵרֵב כְּלָל — כּוֹפִין אוֹתוֹ עַל מִדַּת סְדוֹם שֶׁלֹּא יַעֲבוֹר בְּשַׁבָּת עַל זֶה שֶׁעֵרֵב כְּדֵי שֶׁלֹּא יֶאֱסֹר עָלָיו, כֵּיוָן שֶׁיֵּשׁ לוֹ פֶּתַח אַחֵר לָצֵאת לִרְשׁוּת הָרַבִּים, כְּמוֹ שֶׁכּוֹפִין אֶת הֶחָצֵר שֶׁלֹּא עֵרְבָה בַּמָּבוֹי שֶׁלֹּא תַעֲבוֹר בּוֹ בְּשַׁבָּת אִם יֵשׁ לָהּ פֶּתַח לְמָבוֹי אַחֵר לַעֲבוֹר דֶּרֶךְ עָלָיו לִרְשׁוּת הָרַבִּים, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר שָׁם.
וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר אִם עֵרְבוּ ב' הַמְּבוֹאוֹת זֶה לְעַצְמוֹ וְזֶה לְעַצְמוֹ, וּבְשַׁבָּת בָּא אֶחָד לַעֲבוֹר עַל חֲבֵרוֹ, שֶׁיָּכוֹל לְעַכֵּב עָלָיו, כֵּיוָן שֶׁכְּבָר גִּלָּה דַעְתּוֹ שֶׁסִּלֵּק דְּרִיסַת רַגְלוֹ מֵעַל חֲבֵרוֹ בְּמַה שֶּׁעֵרֵב לְעַצְמוֹ.
בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּעִיר שֶׁמְּבוֹאוֹתֶיהָ צְרִיכִים תִּקּוּן, וְתִקּוּנֵי מְבוֹאוֹת אֵלּוּ בְּצוּרַת פֶּתַח לְצַד רְשׁוּת הָרַבִּים וְלֶחִי אוֹ קוֹרָה בֵּינֵיהֶם כְּדִין מָבוֹי עָקֹם שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן שס"ד. אֲבָל עִיר הַמֻּקֶּפֶת חוֹמָה בְּעִנְיָן שֶׁאֵין מְבוֹאוֹתֶיהָ צְרִיכִים תִּקּוּן, מִפְּנֵי שֶׁנַּעֲשֵׂית כֻּלָּהּ כְּחָצֵר אַחַת שֶׁל רַבִּים כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר — אֵינָן יְכוֹלִים לַחֲלוֹק מְבוֹאוֹתֶיהָ, לְעָרֵב אֵלּוּ לְעַצְמָן וְאֵלּוּ לְעַצְמָן, אֶלָּא בְּצוּרַת פֶּתַח אוֹ בְּפַסִּין, כְּמִי שֶׁרוֹצֶה לַחֲלוֹק חָצֵר אַחַת לִשְׁתַּיִם. אֲבָל לֶחִי וְקוֹרָה אֵינָן מוֹעִילוֹת אֲפִלּוּ אִם לֹא יַעַבְרוּ זֶה עַל זֶה בְּשַׁבָּת, שֶׁאֵינָן אוֹסְרִים בִּדְרִיסַת רַגְלָם, מִכָּל מָקוֹם אוֹסְרִים זֶה אֶת זֶה בְּמַה שֶּׁכָּל אֶחָד פָּרוּץ בְּמִלּוּאוֹ לְמָקוֹם הָאָסוּר לוֹ, שֶׁהֲרֵי אָסוּר לְטַלְטֵל מִבָּתֵּי מָבוֹי זֶה לְמָבוֹי אַחֵר שֶׁלֹּא עֵרֵב עִמּוֹ. וּלְתַקֵּן פִּרְצַת חָצֵר צָרִיךְ צוּרַת פֶּתַח אוֹ פַּסִּין, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן שס"ג. מַה שֶּׁאֵין כֵּן עִיר שֶׁמְּבוֹאוֹתֶיהָ צְרִיכוֹת תִּקּוּן — אֲזַי כָּל מָבוֹי הַמְּתֻקָּן בְּפִתְחוֹ בְּלֶחִי אוֹ קוֹרָה יֵשׁ תּוֹרַת פֶּתַח עָלָיו, וְלֹא שֵׁם פִּרְצָה, לְפִיכָךְ מוֹעִיל בּוֹ סִלּוּק דְּרִיסַת הָרֶגֶל, כְּמוֹ שֶׁמּוֹעִיל בְּחָצֵר הַפְּתוּחָה כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר):


###### Shulchan Arukh HaRav, Orach Chayim 392:8
[Shulchan Arukh HaRav, Orach Chayim 392:8](https://torahapp.org/share/book/Shulchan%20Arukh%20HaRav/s/Orach%20Chayim/r/392:8)

עִיר שֶׁל רַבִּים שֶׁנִּתְמַעֲטָה וְעָמְדָה עַל חֲמִשִּׁים דִּיּוּרִין — מְעָרְבִין כֻּלָּהּ וְאֵין צָרִיךְ שִׁיּוּר:


###### Shulchan Arukh HaRav, Orach Chayim 392:9
[Shulchan Arukh HaRav, Orach Chayim 392:9](https://torahapp.org/share/book/Shulchan%20Arukh%20HaRav/s/Orach%20Chayim/r/392:9)

הַמְזַכֶּה בְּשִׁתּוּף לְכָל בְּנֵי הָעִיר, אִם מְעָרֵב עֵרוּב אֶחָד לְכֻלָּם — אֵינוֹ צָרִיךְ לְהוֹדִיעַ לָהֶם, שֶׁזְּכוּת הוּא לָהֶם. 
וְדִין מִי שֶׁשָּׁכַח וְלֹא נִשְׁתַּתֵּף עִם בְּנֵי הָעִיר, אוֹ מִי שֶׁהָלַךְ לִשְׁבּוֹת בְּעִיר אַחֶרֶת, אוֹ נָכְרִי שֶׁדָּר עִמָּהֶם בָּעִיר — דִּין הַכֹּל כְּדִינָם בְּחָצֵר וּבְמָבוֹי: