## Shulchan Arukh, Choshen Mishpat Siman 185

###### Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 185:1
[Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 185:1](https://torahapp.org/share/book/Shulchan%20Arukh%2C%20Choshen%20Mishpat/r/185:1)

**סרסור שמכר בפחות או ביותר ממה שאמר לו בעל הבית ושאר טענות שבינו לבין בעל הבית. ובו י סעיפים:**
הסרסור שליח הוא אלא שנוטל שכר שליחותו לפיכך אם שינה דעת הבעלים משלם מה שהפסיד כיצד ראובן שנתן חפץ לשמעון הסרסור וא"ל מכור לי זה ואל תמכור בפחות ממאה והלך ומכרו בחמשים משלם החמשים מביתו מכר במאתים הכל לראובן: הגה מי ששלח שליח להוליך לו דבר למקום אחד ובתוך כך שלח לו דורון הוי שומר שכר (הגהות מרדכי דב"מ):


###### Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 185:2
[Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 185:2](https://torahapp.org/share/book/Shulchan%20Arukh%2C%20Choshen%20Mishpat/r/185:2)

אין שליח יכול לקנות לעצמו אפי' באותם דמים שהרשוהו בעלים למכרו:


###### Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 185:3
[Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 185:3](https://torahapp.org/share/book/Shulchan%20Arukh%2C%20Choshen%20Mishpat/r/185:3)

נתן חפץ לסרסור למכרו בארבעה ואמר הסרסור כשבא החפץ לידו הילך ארבעה בשבילו ונתפייס המוכר אינו יכול לחזור בו אע"ג דמעיקרא לאו אדעתא דהכי נתנו לו:


###### Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 185:4
[Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 185:4](https://torahapp.org/share/book/Shulchan%20Arukh%2C%20Choshen%20Mishpat/r/185:4)

אמר בעל הבית לסרסור המותר שימכר על כך יהיה שלך אף על פי ששתק הסרסור זכה במותר:


###### Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 185:5
[Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 185:5](https://torahapp.org/share/book/Shulchan%20Arukh%2C%20Choshen%20Mishpat/r/185:5)

ראובן אומר במאה אמרתי לך למכרו והסרסור אומר בחמשים אמרת לי וכן מכרתי נשבע הסרסור שבועת התורה שהרי הודה במקצת ואם כבר נתן לו החמשים או שאמר ליה הילך נשבע היסת שעשה שליחותו וזכה הלוקח ואם ידע הלוקח שחפץ זה של ראובן הוא וזה המוכר לו סרסור הוא יחזיר החפץ לבעלים ויחרים על מי שנתן לו רשות למכור בחמשים או שרצה בחמשים וחזר בו אחר שקניתי: הגה וי"א דאין הקונה צריך להחזיר אפי' מודה סרסור לדברי המוכר (טור בשם הראב"ד):


###### Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 185:6
[Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 185:6](https://torahapp.org/share/book/Shulchan%20Arukh%2C%20Choshen%20Mishpat/r/185:6)

כל סרסור שהודיע ללוקח שחפץ זה או קרקע זה של ראובן ואחר שקנה הלוקח אמר המוכר איני רוצה למכור בדמים אלו מחזיר הלוקח שהרי לא פסק לו דמים ואמד לו מכור בכך וכך: הגה וי"א דוקא שלא אמר לו כלום בשעת שהפקידו אבל (אם) אמר לו מכור במה שתמצא לא יוכל המוכר לחזור בו ומה שעשה הסרסור עשה (טור בשם הראב"ד) ראובן היה לו בית למכור ובא שמעון וסרסר למכרו ללוי ואמר ראובן שלוי שונאו ואינו רוצה למכור לו ואח"כ מכרו ללוי ע"י אחר חייב ליתן לשמעון סרסרותו (ב"י בשם הרא"ש כלל ק"ה סי' א'):


###### Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 185:7
[Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 185:7](https://torahapp.org/share/book/Shulchan%20Arukh%2C%20Choshen%20Mishpat/r/185:7)

כל סרסור שאבד החפץ מידו או נגנב אפי' בשעת הליכה חייב לשלם מפני שהוא נושא שכר:


###### Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 185:8
[Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 185:8](https://torahapp.org/share/book/Shulchan%20Arukh%2C%20Choshen%20Mishpat/r/185:8)

ראובן נתן טבעת לסרסור למכור והפסיד האבן מהטבעת ישבע הסרסור שאינה ברשותו וישבע כמה היה שוה האבן ויפרע שוויה:


###### Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 185:9
[Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 185:9](https://torahapp.org/share/book/Shulchan%20Arukh%2C%20Choshen%20Mishpat/r/185:9)

הנותן כליו לסרסור למשכנם לו ואמר איני יודע היכן משכנתים פשיעותא היא וחייב לשלם ואם א"ל משכנם ביד פלוני וכן עשה ואח"כ כפר בו אותו פלוני פטור הסרסור:


###### Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 185:10
[Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 185:10](https://torahapp.org/share/book/Shulchan%20Arukh%2C%20Choshen%20Mishpat/r/185:10)

סרסור שנתן כלי לבקרו ולא רצה המבקר להחזירו חייב הסרסור וכ"ש שאין לסרסור למכור חפץ באשראי אלא א"כ נוטל רשות מבעל הכלי: הגה השדכן הוי כמו סרסור ואם השדכן רוצה שישלמו לו מיד שכר שדכנותו והבעלים אינם רוצים לשלם עד הנשואין תלוי במנהג המדינה ובמקום שאין מנהג הדין עם הבעלים ובמקום שאין צריך לשלם לו עד הנישואין אם חזרו בהן ונתבטל השדכנות פטורים הבעלים מלשלם לו שכרו אלא אם כן התנו בהדיא על מנת שיתפייס ואז צריך לשלם לו מיד אפי' יחזרו בהן (פסקים וכתבים מהרא"י סי' פ"ה):