## Sichot HaRan Chapter 127

###### Sichot HaRan 127:1
[Sichot HaRan 127:1](https://torahapp.org/share/book/Sichot%20HaRan/r/127:1)

פַּעַם אֶחָד הָיָה מְדַבֵּר מֵעִנְיַן אֱלוּל. וְאָמַר: שֶׁמַּה שֶּׁנּוֹהֲגִין לוֹמַר תִּקּוּנִים בֶּאֱלוּל, שֶׁהַנִּגּוּן שֶׁל הַתִּקּוּנִים, וְגַם מֵהַחֲלִישׁוּת הַלֵּב שֶׁיֵּשׁ לְכָל אֶחָד אָז מֵחֲמַת שֶׁכָּל אֶחָד מִתְאַחֵר אָז בְּבֵית־הַמִּדְרָשׁ יוֹתֵר מֵרְגִילוּתוֹ, מִכָּל זֶה נַעֲשֶׂה דְּבָרִים עֶלְיוֹנִים וְתִקּוּנִים גְּדוֹלִים לְמַעְלָה.

**Rabbi Nachman's Wisdom, trans. Aryeh Kaplan, Jerusalem. Breslov Research Institute, 1973:**
The Rebbe was once speaking about Elul, the month before Rosh HaShanah. He spoke of the custom of reading from the *Tikkuney Zohar* with its own special melody during this month, and people’s fatigue resulting from spending many late hours in the house of study. He said, “This practice results in many lofty things and rectification on high” (see “*His Wisdom*” #294).