## Siddur Sefard, Yotzerot, Parashat HaChodesh ###### Siddur Sefard, Yotzerot, Parashat HaChodesh 1 [Siddur Sefard, Yotzerot, Parashat HaChodesh 1](https://torahapp.org/share/book/Siddur%20Sefard/s/Yotzerot,_Parashat%20HaChodesh/r/1) **יוצר לפרשת החודש** ###### Siddur Sefard, Yotzerot, Parashat HaChodesh 2 [Siddur Sefard, Yotzerot, Parashat HaChodesh 2](https://torahapp.org/share/book/Siddur%20Sefard/s/Yotzerot,_Parashat%20HaChodesh/r/2) **אֲדֹנָי** שְׂפָתַי תִּפְתָּח וּפִי יַגִּיד תְּהִלָּתֶךָ: ###### Siddur Sefard, Yotzerot, Parashat HaChodesh 3 [Siddur Sefard, Yotzerot, Parashat HaChodesh 3](https://torahapp.org/share/book/Siddur%20Sefard/s/Yotzerot,_Parashat%20HaChodesh/r/3) **בָּרוּךְ** אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ. אֱלֹהֵי אַבְרָהָם. אֱלֹהֵי יִצְחָק. וֵאלֹהֵי יַעֲקֹב. הָאֵל הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא אֵל עֶלְיוֹן. גּוֹמֵל חֲסָדִים טוֹבִים. קוֹנֵה הַכֹּל. וְזוֹכֵר חַסְדֵי אָבוֹת. וּמֵבִיא גוֹאֵל לִבְנֵי בְנֵיהֶם לְמַעַן שְׁמוֹ בְּאַהֲבָה: מֶלֶךְ עוֹזֵר וּמוֹשִׁיעַ וּמָגֵן: ###### Siddur Sefard, Yotzerot, Parashat HaChodesh 4 [Siddur Sefard, Yotzerot, Parashat HaChodesh 4](https://torahapp.org/share/book/Siddur%20Sefard/s/Yotzerot,_Parashat%20HaChodesh/r/4) **מִסּוֹד** חֲכָמִים וּנְבוֹנִים. וּמִלֶּמֶד דַּעַת מְבִינִים. אֶפְתְּחָה פִּי בְּשִׁיר וּרְנָנִים. לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל פְּנֵי שׁוֹכֵן מְעוֹנִים: **Koren/Steinsaltz:** According to the institution of Scholars and Sages, and the teaching of learned preceptors, I open my lips with songs and hymns, to give thanks and to praise Him who dwells in the heavenly heights. ###### Siddur Sefard, Yotzerot, Parashat HaChodesh 5 [Siddur Sefard, Yotzerot, Parashat HaChodesh 5](https://torahapp.org/share/book/Siddur%20Sefard/s/Yotzerot,_Parashat%20HaChodesh/r/5) **אֲתִיַת** עֵת דּוֹדִים כְּגָעָה. בְּאַחַת וָעֶשֶׂר פּוּט נֻגָּעָה. גִּישַׁת צְקוֹן מַכְפֵּל כְּפָגְעָה. דִּלֵּג פַּעַם וְזֹאת רָגְעָה: הִשְׁגִּיחַ עוֹפֶר מֵחֶרֶךְ אֲרֻבּוֹת. וְחִתֵּל אֶרֶךְ בְּתֵבֶס תַּעֲרוּבוֹת. זְמַן קָפַץ עֲשׂוֹת רַבּוֹת. חֲדָשִׁים וְגַם יְשָׁנִים לְהַרְבּוֹת: טָס וַיֵּדֶא וְעִדָּן שִׁנָּה. יָקֵץ כְּיָשֵׁן וְעָר כְּמִשֵּׁנָה: **Koren/Steinsaltz:** When the time of love (redemption) arrived, Egypt was scourged with one and ten plagues. When the outpoured prayer of those who rest in Machpelah reached God, He darted forth, and His people found rest. God looked from His heavenly lattice and applied a healing bandage to her who was wallowing in mingled blood. He skipped over time to accomplish great deeds, to increase both the new and the old. Swiftly He flew and changed the ap pointed time. He started up as from a sleep and awakened as from slumber. ###### Siddur Sefard, Yotzerot, Parashat HaChodesh 6 [Siddur Sefard, Yotzerot, Parashat HaChodesh 6](https://torahapp.org/share/book/Siddur%20Sefard/s/Yotzerot,_Parashat%20HaChodesh/r/6) **חזן: כָּסַף** וְדָפַק בְּפִתְחֵי יְשֵׁנָה. לְחַפְּשָׁהּ בָּרִאשׁוֹן לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה: **לִי** עוֹד תִּגְנוֹן. בְּפָסוֹחַ וְגָנוֹן: **Koren/Steinsaltz:** Yearningly He knocked at the doors of the sleeper (Israel) to free her on the first of the months of the year. 0 shield me yet again, sparing and shielding, ###### Siddur Sefard, Yotzerot, Parashat HaChodesh 7 [Siddur Sefard, Yotzerot, Parashat HaChodesh 7](https://torahapp.org/share/book/Siddur%20Sefard/s/Yotzerot,_Parashat%20HaChodesh/r/7) **חזן: בְּגוֹנְנָךְ** לְבָנוֹן. בְּמָגִנַּת יִנּוֹן: **Koren/Steinsaltz:** when Thou shieldest Lebanon (the Temple) with the shield of the enduring Messiah. ###### Siddur Sefard, Yotzerot, Parashat HaChodesh 8 [Siddur Sefard, Yotzerot, Parashat HaChodesh 8](https://torahapp.org/share/book/Siddur%20Sefard/s/Yotzerot,_Parashat%20HaChodesh/r/8) **בָּרוּךְ** אַתָּה יְהֹוָה. מָגֵן אַבְרָהָם: אַתָּה גִבּוֹר לְעוֹלָם אֲדֹנָי מְחַיֶּה מֵתִים אַתָּה רַב לְהוֹשִׁיעַ: מַשִׁיב הָרוּחַ וּמוֹרִיד הַגֶּשֶׁם: **Koren/Steinsaltz:** Blessed art Thou, 0 Lord, Shield of Abraham. ###### Siddur Sefard, Yotzerot, Parashat HaChodesh 9 [Siddur Sefard, Yotzerot, Parashat HaChodesh 9](https://torahapp.org/share/book/Siddur%20Sefard/s/Yotzerot,_Parashat%20HaChodesh/r/9) **מְכַלְכֵּל** חַיִּים בְּחֶסֶד. מְחַיֶּה מֵתִים בְּרַחֲמִים רַבִּים. סוֹמֵךְ נוֹפְלִים וְרוֹפֵא חוֹלִים וּמַתִּיר אֲסוּרִים. וּמְקַיֵּם אֱמוּנָתוֹ לִישֵׁנֵי עָפָר. מִי כָמוֹךָ בַּעַל גְּבוּרוֹת וּמִי דוֹמֶה לָךְ. מֶלֶךְ מֵמִית וּמְחַיֶּה וּמַצְמִיחַ יְשׁוּעָה: וְנֶאֱמָן אַתָּה לְהַחֲיוֹת מֵתִים: ###### Siddur Sefard, Yotzerot, Parashat HaChodesh 10 [Siddur Sefard, Yotzerot, Parashat HaChodesh 10](https://torahapp.org/share/book/Siddur%20Sefard/s/Yotzerot,_Parashat%20HaChodesh/r/10) **מְרִימֵי** עוֹל עֶגְלָה לְהַלְאוֹת. מִכְּאֵב הַגְתָּ לְהַרְאוֹת אוֹת. נְאָקָה הָחִישָׁה קֵץ הַפְּלָאוֹת. נִחֲצוּ לְמָאתַיִם וְעֶשֶׂר אַרְבַּע מֵאוֹת: שֶׂה הַמְּסֻבָּךְ לְעֵקֶד צוּר. סֻיַּם זִכְרוֹ בְּפֶקֶד נָצוּר. עֲמוּסִים כְּאָתָיוּ לְעֵת בִּצּוּר. עָדֵימוֹ לְשַׁי יְהֵא עָצוּר: פֶּלֶא עֲשׂוֹת נֶגֶד אָבוֹת. פָּץ מִבֶּעָשׂוֹר לְאָסְרוֹ בֶּעָבוֹת: **Koren/Steinsaltz:** Those who bore the burdensome yoke of the heifer (Egypt) Thou didst rescue from pain and didst show them Thy wonders. Their cry hastened the time of the marvels—the four hundred years were cut to two hundred and ten. The lamb caught in the thicket for the offering of the Patriarch (Isaac) was marked for remembrance and kept in trust. For when the people borne by God were nearing the time of safety the merit of that lamb was reserved as a gift for them. To perform miracles in the sight of the Fathers God ordered that the lamb be bound with cords already by the tenth of this month. ###### Siddur Sefard, Yotzerot, Parashat HaChodesh 11 [Siddur Sefard, Yotzerot, Parashat HaChodesh 11](https://torahapp.org/share/book/Siddur%20Sefard/s/Yotzerot,_Parashat%20HaChodesh/r/11) **חזן: צְלִיחַת** יַרְדֵּן בּוֹ לְהַתְווֹת. צְפִיַּת שֶׂה לְבֵית אָבוֹת: **Koren/Steinsaltz:** The crossing of the Jordan (on the tenth of Nisan) was presaged and foreseen by the order of a lamb for each household. ###### Siddur Sefard, Yotzerot, Parashat HaChodesh 12 [Siddur Sefard, Yotzerot, Parashat HaChodesh 12](https://torahapp.org/share/book/Siddur%20Sefard/s/Yotzerot,_Parashat%20HaChodesh/r/12) **לְךָ** עוֹד נַקְשִׁיבָה. מִמַּעַיְנֵי הַיְשׁוּעָה נִשְׁאֲבָה: **Koren/Steinsaltz:** Would that we continued to hearken unto Thee, that we might draw from the fountains of salvation. ###### Siddur Sefard, Yotzerot, Parashat HaChodesh 13 [Siddur Sefard, Yotzerot, Parashat HaChodesh 13](https://torahapp.org/share/book/Siddur%20Sefard/s/Yotzerot,_Parashat%20HaChodesh/r/13) **חזן: שְׂשׂוֹן** יִשְׁעֲךָ לָנוּ הָשִׁיבָה. וּבִתְחִיַּת גֶּשֶׁם נֵחָשֵׁבָה: **Koren/Steinsaltz:** Restore unto us the joy of Thy salvation and may we be worthy of the quickening of our bodies.... ###### Siddur Sefard, Yotzerot, Parashat HaChodesh 14 [Siddur Sefard, Yotzerot, Parashat HaChodesh 14](https://torahapp.org/share/book/Siddur%20Sefard/s/Yotzerot,_Parashat%20HaChodesh/r/14) **בָּרוּךְ** אַתָּה יְהֹוָה מְחַיֶּה הַמֵּתִים: **Koren/Steinsaltz:** Blessed art Thou, 0 Lord, who quickenest the dead. ###### Siddur Sefard, Yotzerot, Parashat HaChodesh 15 [Siddur Sefard, Yotzerot, Parashat HaChodesh 15](https://torahapp.org/share/book/Siddur%20Sefard/s/Yotzerot,_Parashat%20HaChodesh/r/15) **קִיחַת** עֲלָיַת עֶקֶד. הִיא נִצְּבָה בְּפֶקֶד. תְּוִיכַת בִּתְרֵי שָׁקַד. רִשְׁפֵּי לוּד לְיַקֵּד: רַחַשׁ יְשֵׁנִים כְּעָרַב. דַּם תְּבוּסָה כְּעֵרַב. קֵץ חָשׁ וְקָרַב. לְעוֹרֵר בְּתַנִּין קְרָב: שֵׁמַע מִכְסַת פְּסָחִים. אֲשֶׁר כָּסוּ פְסוּחִים. הִיא צִמְּתָה כַּסְלוּחִים. לְהַצִּיתָם כְּקוֹצִים כְּסוּחִים: תְּרָפִים כְּדֵי לַמְעַט. מְנוּיֵי מְתֵי מְעַט: **Koren/Steinsaltz:** The bringing of the bound offering (Isaac) was kept in eternal remembrance. The flame of the divided pieces (Genesis 15, 17) was to consume Egypt. When the petition of the slumbering Patriarchs pleased Him; when the people wallowed in mingled blood. He hastened and brought near the End, to stir up war against the dragon (Egypt). The knowledge of the contribution for the Paschal lamb, which they who were passed over had slaughtered, contributed to destroy the Egyptians, to cut them down and burn them like thorn-bushes, so that the people, few in number, might prove the inanity of idols. ###### Siddur Sefard, Yotzerot, Parashat HaChodesh 16 [Siddur Sefard, Yotzerot, Parashat HaChodesh 16](https://torahapp.org/share/book/Siddur%20Sefard/s/Yotzerot,_Parashat%20HaChodesh/r/16) **חזן: תּוֹקֶף** הַדְרַת מֶלֶךְ מִלְהִמָּעֵט. הוּרְשַׁם לְהִמָּנוֹת בִּוְאִם יִמְעַט: **Koren/Steinsaltz:** And in order that the glorious majesty of the King shall not be diminished it was indicated that one should join with his neighbor if any household was too small. ###### Siddur Sefard, Yotzerot, Parashat HaChodesh 17 [Siddur Sefard, Yotzerot, Parashat HaChodesh 17](https://torahapp.org/share/book/Siddur%20Sefard/s/Yotzerot,_Parashat%20HaChodesh/r/17) **הַחוֹדֶשׁ** הַזֶּה לָכֶם לִשְׁמוֹר. בְּסֶכֶם אֲסוּפֵי הַר מוֹר. וְאִתָּם אֵל יִגְמוֹר. שְׁלֹשֶׁת אוֹתוֹת בּוֹ לִשְׁמוֹר: דּוֹרֵשׁ זֶה חוֹדֶשׁ בְּחָדְשׁוֹ. לְאוֹת וּלְמוֹפֵת קִדְשׁוֹ: **Koren/Steinsaltz:** This month ye shall keep by the agreement of the Temple Assembly (Sanhedrin). God will be in accord with them to observe therein the three signs (vernal equinox, ripening of fruit and grain). He regards this month when it appears, for He appointed it for signs and wonders ###### Siddur Sefard, Yotzerot, Parashat HaChodesh 18 [Siddur Sefard, Yotzerot, Parashat HaChodesh 18](https://torahapp.org/share/book/Siddur%20Sefard/s/Yotzerot,_Parashat%20HaChodesh/r/18) **חזן: יְדִידֵי** עַם קְדוֹשׁוֹ. הוֹשִׁיעָה לוֹ יְמִינוֹ וּזְרוֹעַ קָדְשׁוֹ: **Koren/Steinsaltz:** for His beloved, His holy folk, whom His right hand and His holy arm have saved.... ###### Siddur Sefard, Yotzerot, Parashat HaChodesh 19 [Siddur Sefard, Yotzerot, Parashat HaChodesh 19](https://torahapp.org/share/book/Siddur%20Sefard/s/Yotzerot,_Parashat%20HaChodesh/r/19) **הֲדוֹם** מִגֵּר נְזִיד עֶדֶשׁ. כְּהַיוֹם הַזֶּה יְחֻדַשׁ בַּגוֹדֶשׁ: **Koren/Steinsaltz:** May Thy footstool (Temple), which the (man who sold his birthright for a) pot of lentils dashed to the ground, be rebuilt anew this day in full splendor. ###### Siddur Sefard, Yotzerot, Parashat HaChodesh 20 [Siddur Sefard, Yotzerot, Parashat HaChodesh 20](https://torahapp.org/share/book/Siddur%20Sefard/s/Yotzerot,_Parashat%20HaChodesh/r/20) **חזן: וְנוֹבִיל** שַׁי בַּקּוֹדֶשׁ. בָּרִאשׁוֹן בְּאֶחָד לַחוֹדֶשׁ: **Koren/Steinsaltz:** We shall then bring offerings into the Temple on the first day of the first month. ###### Siddur Sefard, Yotzerot, Parashat HaChodesh 21 [Siddur Sefard, Yotzerot, Parashat HaChodesh 21](https://torahapp.org/share/book/Siddur%20Sefard/s/Yotzerot,_Parashat%20HaChodesh/r/21) **חו"ק: יִמְלוֹךְ** יְהֹוָה לְעוֹלָם אֱלֹהַיִךְ צִיוֹן לְדוֹר וָדוֹר הַלְלוּיָהּ: וְאַתָּה קָדוֹשׁ יוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל אֵל נָא: **Koren/Steinsaltz:** THE LORD SHALL REIGN FOR EVER, THY GOD, O ZION, THROUGH ALL GENERATIONS, HALLELUYAH. THOU ART HOLY, O THOU THAT ART ENTHRONED UPON THE PRAISES OF ISRAEL. ###### Siddur Sefard, Yotzerot, Parashat HaChodesh 22 [Siddur Sefard, Yotzerot, Parashat HaChodesh 22](https://torahapp.org/share/book/Siddur%20Sefard/s/Yotzerot,_Parashat%20HaChodesh/r/22) **רַבּוֹת** עָשִׂיתָ וְחָשַּׁבְתָּ וְסָפַרְתָּ. מִפְעֲלוֹתֶיךָ פְּעוֹל בְּסַהַר סָפַרְתָּ. לְאוֹתוֹת וּלְמוֹעֲדִים חֶבְלוֹ שִׁפַּרְתָּ. לִתְקוּפוֹת וּמַחֲזוֹרוֹת קִצּוֹ צָפַרְתָּ. לְאַלְפַּיִם וְאַרְבַּע מֵאוֹת וְאַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנָה זְמַנוֹ בֵּאַרְתָּ. וּבִתְשַׁע מֵאוֹת עִבּוּרִים עָדָיו עִבַּרְתָּ. וְהַיּוֹם הוֹרֵיתָ לְעַם אֲשֶׁר בָּחַרְתָּ. לָכֵן עַל כָּל חֹדֶשׁ חָדְשׁוֹ הִגְבַּרְתָּ. סִפְרוֹ בִּקַּרְתָּ. קִצְבוֹ חָקַרְתָּ. נִזְלוֹ הֵקַרְתָּ. פִּלְאוֹ סָקַרְתָּ. מוֹעֲדוֹ יָקַרְתָּ. וּבוֹ יָקַרְתָּ וְנִתְיַקַּרְתָּ: **Koren/Steinsaltz:** Much hast Thou accomplished, computed and calculated. Thou didst plan to consummate Thy deeds according to the course of the moon. For signs and for sacred seasons its lot Thou didst make fair. For circuits and cycles Thou didst appoint its revolutions. At the end of two thousand four hundred and forty-eight years (since Creation) Thou didst declare its time, and thou didst intercalate nine hundred intercalary months. This day Thou didst point out to the people Thou hast chosen. Thou didst, therefore, exalt this month over every month, investigated its number, explored its form, opened its source, surveyed its won ders, esteemed its festival, and by it Thou wast honored and glorified, ###### Siddur Sefard, Yotzerot, Parashat HaChodesh 23 [Siddur Sefard, Yotzerot, Parashat HaChodesh 23](https://torahapp.org/share/book/Siddur%20Sefard/s/Yotzerot,_Parashat%20HaChodesh/r/23) **חו"ק: חַי** וְקַיָם נוֹרָא וּמָרוֹם וְקָדוֹשׁ: **Koren/Steinsaltz:** LIVING AND ENDURING, AWE-INSPIRING, EXALTED AND HOLY! ###### Siddur Sefard, Yotzerot, Parashat HaChodesh 24 [Siddur Sefard, Yotzerot, Parashat HaChodesh 24](https://torahapp.org/share/book/Siddur%20Sefard/s/Yotzerot,_Parashat%20HaChodesh/r/24) **אֲבִי** כָּל חוֹזֶה. חָל בּוֹ בַּמַּחֲזֶה. כְּנֶאֱמַר לוֹ חֲזֵה. תַּבְנִית הַחוֹדֶשׁ הַזֶּה: לְהָבִין קֶצֶב מוֹלַדְתּוֹ. מִתְּחִלָּתוֹ וְאֶרֶךְ מְלֵאָתוֹ. עַד תַּכְלִיתוֹ: עִמְּתוֹ לְהַרְאֵהוּ. וְלֹא הִכִּיר מַרְאֵהוּ. עַד בְּאֶצְבַּע הֶרְאָהוּ. אָז בָּן וְרָאָהוּ: זֹהַר לְשָׁעוֹת שֵׁשׁ. תָּאֳרוֹ לְהִתְאַשֵׁשׁ. פָּחוֹת מִשֵׁשׁ. כָּל עַיִן יְעַשֵׁשׁ: רוֹאָיו לְבַקֵּר. עֵדָיו לְחַקֵּר. מַאֲמִירָיו לְיַקֵּר. מְמִירָיו לְעַקֵּר: בְּמֶדֶד לוֹ שִׁעֵר. עָבְיוֹ אֵיךְ לְשַׁעֵר. עַד שְׁטִיפַת שֵׂעָר. יְקַבְּלוּ יוֹשְׁבֵי שָׁעַר: יִדְּעוֹ תְּבוּנָה. לְחַוּוֹת לְאוֹם נְכוֹנָה. לְהוֹרוֹת לְיוֹדְעֵי בִינָה. עֵרֶךְ לְבָנָה: רְגָלִים לְיַשֵּׁב. זְמַנִּים לְחַשֵּׁב. בְּעִבּוּר אֵיךְ לֵישֵׁב. וְסוֹד מַה לְהַקְשֵׁב: בְּפָנָיו צָגוּ אֵילֵי קוֹדֶשׁ. לְהָעִיד עֵדוּת חוֹדֶשׁ. וְאֵל נִתְעַטֵף בַּקּוֹדֶשׁ. כְּמַקְדִישֵׁי חוֹדֶשׁ: יָהּ בְּדָקָם לְעֵינוֹ. וְעֵדוּתָם דִּקְדֵּק בְּמַחֲנוֹ. וְהַכֹּל צָוְחוּ בִּמְעוֹנוֹ. מְקֻדָּשׁ הַחוֹדֶשׁ בִּזְמַנוֹ: קֵץ מוֹלַדְתּוֹ חָל לְהַקְצוֹת. בְּיוֹם רְבִיעִי בֶּחָצוֹת. וְעַד שְׁלֹשִׁים מְרוּצוֹת. לֹא נִכַּר בַּחוּצוֹת: לָאָה צִיר וּפָחַד. וְתָר מֵעֵת לְעֵת סְפוֹר אֶחָד. וְצוּר פָּץ לוֹ וַיִּחַדְּ. מֵעֶרֶב וְעַד עֶרֶב מְנוֹת אֶחָד: יַלְדוּת חֶרֶס וְסַהַר בּוֹ בַיּוֹם חֶשְׁבּוֹן מִצּוּ. וּבִתְחִלַּת בְּרִיָּתָם בְּחַלּוֹן אֶחָד נִמְצָאוּ: **Koren/Steinsaltz:** The father of all prophets (Moses) implored in the vision wherein it was said to him: “Behold the form of this new moon,” that he might perceive the form at its birth, the beginning there of, the duration of its full moon, to the last appearance. God approached to show it to him, but Moses did not apprehend its likeness, until He pointed thereto with His finger; then did Moses discern and descry it. If it gleams after the sixth hour (of the day) then can its form be relied upon; before the sixth hour it is dim to all eyes. Those who catch sight of it (the new moon) must be examined, and the witnesses must be investigated. Those who speak the truth are esteemed; those who deceive are severely punished. He set a measure for him by which to measure its thickness; even a hairsbreadth is sufficient for the judges at the gate to receive the testimony. He made clearly known to him the regulations of the new moon which he should explain to the just nation and teach the men of discernment, to determine the three Pilgrimage Festivals, to calculate time, how to establish intercalations, and to attend to the heavenly counsel. Holy angels stood before God, to render the testimony of the new moon. He wrapped Himself in sacred vestments, even as those who declare the new moon hallowed. God examined the witnesses before Moses, care fully investigated their testimony in His camp:then all exclaimed in His heavenly abode: “The New Moon is hallowed in its time!” The end of the course (of Adar) fell exactly on the fourth day of the week at noon; and until after thirty hours the new moon was not clearly visible. The messenger (Moses) was dejected and distressed, and wavered whether he should count the first day (of Nisan) from noon to noon. God, however, explained to him distinctly, that the first day must be reckoned from evening to evening. The birth of the sun and moon fell on exactly the same day, and, just as when they were first created, they found themselves in one heavenly course. ###### Siddur Sefard, Yotzerot, Parashat HaChodesh 25 [Siddur Sefard, Yotzerot, Parashat HaChodesh 25](https://torahapp.org/share/book/Siddur%20Sefard/s/Yotzerot,_Parashat%20HaChodesh/r/25) **חזן: רֵעִים** כְּנִתַּן לָמוֹ מַסּוֹרֶת אִמְּצוּ. לְחַשֵּׁב לְעַבֵּר וּלְקַדֵּשׁ סְפוֹרוֹת כְּמָצְאוּ: **Koren/Steinsaltz:** The beloved (Israel) fixed the tradition as it was given them, to calculate, to intercalate, and to declare hallowed according to the mathematical result they found. ###### Siddur Sefard, Yotzerot, Parashat HaChodesh 26 [Siddur Sefard, Yotzerot, Parashat HaChodesh 26](https://torahapp.org/share/book/Siddur%20Sefard/s/Yotzerot,_Parashat%20HaChodesh/r/26) **אֵל** נָא לְעוֹלָם תֻּעֲרָץ. וּלְעוֹלָם תֻּקְדָּשׁ. וּלְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים תִּמְלוֹךְ וְתִתְנַשֵׂא. הָאֵל מֶלֶךְ נוֹרָא מָרוֹם וְקָדוֹשׁ. כִּי אַתָּה הוּא מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים. מַלְכוּתוֹ נֶצַח. נוֹרְאוֹתָיו שִׂיחוּ. סַפְּרוּ עֻזּוֹ. פָּאֲרוּהוּ צְבָאָיו. קַדְשׁוּהוּ רוֹמְמוּהוּ. רוֹן שִׁיר וָשֶׁבַח. תּוֹקֶף תְּהִלוֹת תִּפְאַרְתּוֹ: **Koren/Steinsaltz:** O God! Forever shalt Thou be adored and eternally sanctified, and fore’er and ave shalt Thou reign in exaltation, O God, revered, great and holy King. For Thou art the King of kings whose kingdom is enduring. Proclaim His wondrous works, recount His might; glorify Him, ye His hosts, sanctify Him, exalt in hymn, song and praise His awesome grandeur. ###### Siddur Sefard, Yotzerot, Parashat HaChodesh 27 [Siddur Sefard, Yotzerot, Parashat HaChodesh 27](https://torahapp.org/share/book/Siddur%20Sefard/s/Yotzerot,_Parashat%20HaChodesh/r/27) **חו"ק: רִאשׁוֹן** הוּא לָכֶם. לִפְסוֹחַ עֲלֵיכֶם. לְהִתְקַדֵּשׁ בְּתוֹכְכֶם. קָדוֹשׁ: **Koren/Steinsaltz:** It is the first month to YOU, to pass over YOU, that there may be sanctified among YOU, the Holy God! ###### Siddur Sefard, Yotzerot, Parashat HaChodesh 28 [Siddur Sefard, Yotzerot, Parashat HaChodesh 28](https://torahapp.org/share/book/Siddur%20Sefard/s/Yotzerot,_Parashat%20HaChodesh/r/28) **חו"ק: לָכֶם** הוּא רִאשׁוֹן. נְצוּרֵי כְאִישׁוֹן. לְהַעֲרִיץ לְאֵל אַחֲרוֹן וְרִאשׁוֹן. קָדוֹשׁ: **Koren/Steinsaltz:** To you it is the FIRST, you who, like the apple of His eye, are guarded FIRST, that you may glorify Him who is last and FIRST, the Holy God! ###### Siddur Sefard, Yotzerot, Parashat HaChodesh 29 [Siddur Sefard, Yotzerot, Parashat HaChodesh 29](https://torahapp.org/share/book/Siddur%20Sefard/s/Yotzerot,_Parashat%20HaChodesh/r/29) **אָדוֹן** מִקֶּדֶם תִּכְּנוֹ רֹאשׁ. בִּינוֹ לֹא גָל בְּסֵפֶר תּוֹלְדוֹת רֹאשׁ. גִּלָהוּ תְּחִלָה לָכֶם לִדְרוֹשׁ: דּוֹרַשׁ לְהַשְׁווֹת בּוֹ גִּיהַּ וְאִישׁוֹן. הוּפְלָא מִכָּל עַם וְלָשׁוֹן. וְלֹא הוּמְסַר לְאָדָם הָרִאשׁוֹן: זְמַן עֶדְנָה בּוֹ בֻשָּׂרָה. חָנוּט לְקִצּוֹ עָקוּד לְמוֹסֵרָה. טַפֶּיהָ בְּכֵן בּוֹ בֻּשְּׂרוּ בְשׂוֹרָה: יֶרַח אֲשֶׁר לֹא פִּעֲנַח לָרִאשׁוֹנִים. כָּמוּס לִצְפוֹן חֲדָשִׁים וְגַם יְשָׁנִים. לְרֹאשׁ הוּשָׂם לְאַרְבָּעָה רָאשֵׁי שָׁנִים: מוֹעֲדִים מַזְמִין לְנִדְגָּלִים. נוֹעֲדִים בּוֹ עֵינֵימוֹ צִירֵי רוֹגְלִים. סָפוּר הוּא לִמְלָכִים וְלִרְגָלִים: עִבּוּר מְעַבְּרִים לְשָׁמְרוֹ בְּמוֹעֲדוֹ. פֶּרַח וְאָבִיב תְּקוּפָה בָּם לְוַעֲדוֹ. צִיּוּן שְׁלָשְׁתָּם יְצָרְפוּ לְסַעֲדוֹ: קֻדַּשׁ בְּרֹאשׁוֹ וּשְׁלִישׁוֹ חֶצְיוֹ וְרֻבּוֹ לִשְׁמוֹר. לְקַדֵּשׁ לָקַחַת לְחֶגֶּג לִקְצוֹר וְלִגְמוֹר. רֻשַׁם בְּכָל דוֹר. שָׁמוּר הוּא לְרוֹכֵב עַל חֲמוֹר: שְׁמִירַת שְׁלִישׁוֹ בַּיַּרְדֵּן עָמְדָה. שַׁלְהֶבֶת חֶצְיוֹ שְׁאוֹן פּוּל הִשְׁמִידָה. תְּשׁוּעַת קְצִירוֹ יְמִינִי הֶעֱמִידָה: לָכֶם הוּא רִאשׁוֹן. נְצוּרֵי כְאִישׁוֹן. לְהַעֲרִיץ לְאֵל אַחֲרוֹן וְרִאשׁוֹן. קָדוֹשׁ: **Koren/Steinsaltz:** From the beginning of time the Lord instituted this month to be the first. Yet He did not reveal this knowledge in the Book of the Creation of the first man. To YOU He revealed it first, how you should calculate it. It must be calculated at the vernal equinox This knowledge is concealed from any people or tongue; it was not even delivered to Adam, the first man. To Sarah was announced in this month the time of her bliss; at this period blossomed forth he who was bound for the offering (Isaac). Her children were therefore given good tidings in this month. The month which was not revealed to the ancestors was reserved to store up therein the new as well as the old, and it was appointed the head of the four New Year days. This month sets the sacred seasons for the bannered hosts (Israel); therein assemble the “eyes” (leaders) of the people who send out messengers on foot (to announce the sanctification of the month) By it is determined the yearly reign of kings, and the festivals are thereby determined. Intercalations are made to keep the New Moon (of Nisan) in its proper time, so that therein meet the ripening of the fruit and grain and the vernal equinox; these three together indicate the sign to support the intercalation. It is hallowed and observed in its beginning; in its third (the tenth day); in its half and the following day. Hallowed is the New Moon; the Paschal lamb is taken on the tenth; the celebration begins on the fifteenth; on the sixteenth the Omer is reaped; the rest of the month is completed in holiness. It is marked in every generation; it is reserved for him who rides on an ass (Messiah, Zechariah 9,9). The merit of keeping the third thereof (the tenth day) stood by them on the Jordan; the merit of the middle thereof sent a flame, destroying the tumultuous multitude of the Assvrians (2 Kings, 19,35). The merit of reaping the Omer raised up their salvation through the Benjaminite (Mordecai). ###### Siddur Sefard, Yotzerot, Parashat HaChodesh 30 [Siddur Sefard, Yotzerot, Parashat HaChodesh 30](https://torahapp.org/share/book/Siddur%20Sefard/s/Yotzerot,_Parashat%20HaChodesh/r/30) **וּבְכֵן** וּלְךָ תַעֲלֶה קְדֻשָּׁה כִּי אַתָּה קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל וּמוֹשִׁיעַ: **Koren/Steinsaltz:** And thus may the sanctification ascend unto Thee; for Thou art the Holy One of Israel, the Savior! ###### Siddur Sefard, Yotzerot, Parashat HaChodesh 31 [Siddur Sefard, Yotzerot, Parashat HaChodesh 31](https://torahapp.org/share/book/Siddur%20Sefard/s/Yotzerot,_Parashat%20HaChodesh/r/31) **הוּא** נִקְרָא רֹאשׁ וְרִאשׁוֹן. וְנוֹאֲמוֹ נִקְרָא רֹאשׁ וְרִאשׁוֹן. וּמוֹעֲדוֹ נִקְרָא רֹאשׁ וְרִאשׁוֹן. וְאִוּוּיוֹ נִקְרָא רֹאשׁ וְרִאשׁוֹן. וְנוֹחֲלָיו נִקְרְאוּ רֹאשׁ וְרִאשׁוֹן. וְאוֹיְבָם נִקְרָא רֹאשׁ וְרִאשׁוֹן. וְאוֹהֲבָם נִקְרָא רֹאשׁ וְרִאשׁוֹן. וְגוֹאֲלָם נִקְרָא רֹאשׁ וְרִאשׁוֹן. הִנֵּה הָעֵת יָבֹא בְּרֹאשׁ וְרִאשׁוֹן. בְּקֵץ אֲשֶׁר הוּא רֹאשׁ וְרִאשׁוֹן. לַעֲבוֹר בְּרֹאשׁ וְרִאשׁוֹן. לְכוֹנֵן נָכוֹן בְּרֹאשׁ וְרִאשׁוֹן. וְאִתּוֹ נוֹצַר בְּרוּחַ רֹאשׁ וְרִאשׁוֹן. לְקַעֲקֵעַ שְׂרִידֵי עֲמָלֵק רֹאשׁ וְרִאשׁוֹן. לְעוֹרֵר צוּרִים הַחֲצוּבִים בְּרֹאשׁ וְרִאשׁוֹן. לִפְעוֹל חֲדָשׁוֹת בְּרֹאשׁ וְרִאשׁוֹן. לְרַצּוֹת חִדּוּשׁ תְּשׁוּרַת רֹאשׁ וְרִאשׁוֹן. לְהוֹבִיל בּוֹ שַׁי לְרֹאשׁ וְרִאשׁוֹן: **Koren/Steinsaltz:** God is called the Chief, the First, and His Word (Torah) is called the Chief, the First. This festival is called chief, the first; the chosen Temple is called the chief, the first. Israel. His nation, is called the chief, the first, and their enemy (Amalek) is called the chief, the first. Their friend (Abraham) is called the chief, the first, and their Redeemer is called the chief, the first. Behold the appointed one (Messiah) will come as chief and first, at the chief and foremost time, to pass foremost before them, to establish the exalted Temple on the chief and foremost mountain. With Him was he (Messiah) created chief and foremost, to destroy the remnants of ruddy Esau, who was chief and foremost, to arouse the rocks (Patriarchs), who were hewn out chief and fore most to accomplish new things on the chief and foremost month, to atone, by the new gifts, the choicest first fruits, to bring offerings to God, the Foremost the First. ###### Siddur Sefard, Yotzerot, Parashat HaChodesh 32 [Siddur Sefard, Yotzerot, Parashat HaChodesh 32](https://torahapp.org/share/book/Siddur%20Sefard/s/Yotzerot,_Parashat%20HaChodesh/r/32) **וְעוֹד** בַּל יֻזְכְּרוּ רִאשׁוֹנִים. כִּי יְחֻדְּשׁוּ חֲדָשִׁים וְגַם יְשָׁנִים. פְּלָאִים מִפְּלָאִים מְשֻׁנִּים. וְיָקִיצוּ כָּל יְשֵׁנִים. מְהַלְּלִים וּמְשׁוֹרְרִים שִׁירִים מִשִּׁירִים מְשַׁנְּנִים: וְלֹא יֹאמְרוּ עוֹד אֲשֶׁר הֶעֱלָה בְּנָבִיא. כִּי אִם חַי יְהֹוָה אֲשֶׁר הֶעֱלָה וַאֲשֶׁר הֵבִיא. וְאָז אֵל יִשְׁאַג כְּלָבִיא. לַעֲרוֹךְ קְרָבִי. חֲדָשׁוֹת לְהָבִיא. בְּיַד אִישׁ נָבִיא. מִשֵׁבֶט לֵוִי. לְהָשִׁיב לְבָבִי. לְחַדֵּשׁ קְרָבִי: וְיַצְמִיחַ צֶמַח נָקוּב שִׁבְעָה. וְאִתּוֹ יְהוּ רוֹעִים שִׁבְעָה. וִיחֻדְּשׁוּ לְאוֹם דְּבָרִים שִׁבְעָה. וְיִתְכַּסֶּה מֵהֶם שָׁבֻעִים שִׁבְעָה: **Koren/Steinsaltz:** The first things will not be remembered any more, for new things will be renewed for the old, divers miracles and wonders. All who sleep (in death) shall awaken, and chant all sorts of hymns and songs. Men shall no longer say “As God lives, who brought them up by a prophet” but “As surely as God lives who brought them up and brought them in.” God will then roar like a lion as He directs my battle, and brings new tidings by the prophet (Elijah) of the tribe of Levi, to reinvigorate my heart and to renew my spirit within me. He will cause the bud that is called by seven names (Messiah) to sprout, and with him will come seven shepherds (Micah 5, 4); and the seven holy objects will be restored to the people, and seven weeks will he be concealed from them. ... ###### Siddur Sefard, Yotzerot, Parashat HaChodesh 33 [Siddur Sefard, Yotzerot, Parashat HaChodesh 33](https://torahapp.org/share/book/Siddur%20Sefard/s/Yotzerot,_Parashat%20HaChodesh/r/33) **וְיָשׁוּב** וְיִגָלֶה לְעַם קְדוֹשִׁים. אֲשֶׁר עִמּוֹ יְהוּ מְקֻדָּשִׁים. וְלֹא לְעֶדְרֵי צֹאן קָדָשִׁים. עַד קֵץ שִׁשָּׁה חֳדָשִׁים. עַד בֹּא רִאשׁוֹן לְרָאשֵׁי חֳדָשִׁים. וְאָז יֵרָאֶה לַעֲדַת קְדוֹשִׁים. הַנִּשְׁאָרִים מֵעוֹל קְדֵשִׁים. וְיַרְאֶה לָמוֹ אוֹתוֹת חֲדָשִׁים. לְחַדֵּשׁ שָׁמַיִם הַחֲדָשִׁים. לִמְשׁוֹחַ קוֹדֶשׁ קָדָשִׁים. לִפְתּוֹחַ דֶלֶת לִקְדוֹשִׁים. בְּשַׁבָּתוֹת וּבֶחֳדָשִׁים: וְאָז יְצַוֶּה חִדּוּשׁ עֲבוֹדַת חוֹדֶשׁ. מַה לְהַעֲלוֹת בְּרֹאשׁ כָּל חוֹדֶשׁ. וַעֲבוֹדַת רִאשׁוֹן כָּל חוֹדֶשׁ. הִיא תַקְדִים תְּחִלָה לְכָל חוֹדֶשׁ: כִּי כְּמוֹ הָיָה רֹאשׁ לְכָל חוֹדֶשׁ. כֵּן יִהְיֶה רֹאשׁ לְכָל חוֹדֶשׁ: **Koren/Steinsaltz:** He will then again reveal himself to the holy people, to all who have preserved themselves in holiness with him, but to all the holy flock only after the end of six months, until the coming of the first of the new moons. Then will he become visible to the holy congregation, who were left over, freed from the yoke of the dissolute, and he will show them new, marvelous signs. He will create a new heaven: he will anoint the Holy of Holies; he will open the Temple gates for the holy on Sabbaths and New Moons. He will then order the renewal of the New Moon service, what should be offered on every new moon; and the service of the first new month will have precedence over all months. For as it was formerly the head of all months, so it will ever be the chief of all months. ###### Siddur Sefard, Yotzerot, Parashat HaChodesh 34 [Siddur Sefard, Yotzerot, Parashat HaChodesh 34](https://torahapp.org/share/book/Siddur%20Sefard/s/Yotzerot,_Parashat%20HaChodesh/r/34) **וְתֵעָשֶׂה** בּוֹ חֲדָשָׁה. לִבְרֹאת אֶרֶץ חֲדָשָׁה. לְהִנָּתֵן דֵּעָה חֲדָשָׁה. לִכְרוֹת בְּרִית חֲדָשָׁה. לְהִבָּרְאוֹת בְּרִיָּה חֲדָשָׁה. לְהִתְחַדֵּשׁ רוּחַ חֲדָשָׁה. לְהוֹבִיל בּוֹ שַׁי מִנְחָה חֲדָשָׁה: וְחַמָּה וּלְבָנָה תִּתְחַדָּשׁ. וְאוֹרָם שִׁבְעָתַיִם יְחֻדָּשׁ. שְׁתַּיִם בַּשָׁנָה יִתְחַדָּשׁ. וִיצַמְצֵם שְׁכִינָתוֹ בְּתוֹךְ שַׁעַר הֶחָדָשׁ. וְיִקָּרֵא לוֹ שֵׁם חָדָשׁ. כְּשֵׁם הָעִיר מִיּוֹם הַמְּקֻדָּשׁ. וְיִנָּתֵן לָעָם לֵב חָדָשׁ. לְשׁוֹרֵר בְּפִיהֶם שִׁיר חָדָשׁ. שִׁיר מְפוֹאָר וּמְחֻדָּשׁ. עַל כָּל שִׁיר מְהֻלָּל וּמְקֻדָּשׁ: **Koren/Steinsaltz:** Thereon a new thing will happen: a new earth will be created, a new law will be given, a new covenant will be made, a new rebirth of man, and a new spirit will be renewed in him, and a new gift, a new offering will be brought thereon. Sun and moon will gain new splendor, their light will shine in a sevenfold brillance; at the two equinoxes it will be renewed. He will confine His presence within the new Temple gate, and it shall be called by a new name, as the name of the city ever since the sanctified day. A new heart will be bestowed upon the people, that they might sing a new song, a song splendid and new, praised and sanctified above all songs. ###### Siddur Sefard, Yotzerot, Parashat HaChodesh 35 [Siddur Sefard, Yotzerot, Parashat HaChodesh 35](https://torahapp.org/share/book/Siddur%20Sefard/s/Yotzerot,_Parashat%20HaChodesh/r/35) **כִּי** שִׁירֵי אֶרְאֶלִים. אֲשֶׁר שִׁיר וְתִשְׁבָּחוֹת מְהַלְּלִים. לִפְנֵי שִׁיר זֶה לֹא חָלִים: וְנִצּוּחַ אֵלִים. אֲשֶׁר קוֹל הֲמוּלָה צוֹהֲלִים. לִפְנֵי שִׁיר זֶה לֹא מְמַלְּלִים: וְרֶנֶן גַּלְגַּלִים. אֲשֶׁר אִם הוּרְשׁוּ כָּל גּוֹלְלִים. לִפְנֵי שִׁיר זֶה לֹא כוֹלְלִים: וְאֵימַת כְּרוּבִים. אֲשֶׁר הֵם צָגִים כְּמוֹ רוֹבִים. לִפְנֵי שִׁיר זֶה לֹא מַרְבִּים: וְהַדְרַת אוֹפַנִּים. אֲשֶׁר הֵם מְרֻבְּעֵי פָנִים. לִפְנֵי שִׁיר זֶה לֹא סוֹפְנִים: וַהֲמוֹן גְּדוּדִים. אֲשֶׁר הֵם הוֹד אֵל מַגִּידִים. לִפְנֵי שִׁיר זֶה לֹא נֶאֱגָדִים: וְסוֹד עִירִין. אֲשֶׁר כְּעֵין קָלָל בּוֹעֲרִים. לִפְנֵי שִׁיר זֶה לֹא מְפָאֲרִים: **Koren/Steinsaltz:** For the song of the angels, who chant hymns and praises, do not commence before this song; and the heavenly choirmasters, who shout with joyous exultation, utter no sound before this song. And the chant of the spheres, which, if given leave, would disperse everything before it, their crowning chant is not heard before this song. And the awe-inspiring Cherubim, standing in array like youths, do not glorify before this song. And the splendent Ophanim, endowed with a four-fold countenance, do not adore before this song. And the multitudinous Hosts who proclaim God's majesty, do not assemble before this song. And the mysterious Watchers (angels) who burn like burnished bronze, do not glorify before this song. ###### Siddur Sefard, Yotzerot, Parashat HaChodesh 36 [Siddur Sefard, Yotzerot, Parashat HaChodesh 36](https://torahapp.org/share/book/Siddur%20Sefard/s/Yotzerot,_Parashat%20HaChodesh/r/36) **וְרֶגֶשׁ** קַדִּישִׁין. אֲשֶׁר לַבְּקָרִים מִתְחַדְּשִׁים. לִפְנֵי שִׁיר זֶה לֹא מַקְדִּישִׁים: וְנַהַם שִׁנְאֲנִּים. אֲשֶׁר טַעֲמָם לֹא מְשַׁנִּים. לִפְנֵי שִׁיר זֶה לֹא מְשַׁנְּנִים: וּפַחַד שְׂרָפִים. אֲשֶׁר בְּרֶגַע כֹּל שׂוֹרְפִים. לִפְנֵי שִׁיר זֶה לֹא רוֹפְפִים: כִּי כָל מַחֲנוֹת מְשָׁרְתִים קְדוֹשִׁים. מְשָׁרְתָיו יְהוּ מַקְדִּישִׁים: וְגַם הֲמוֹן צְבָא מַלְאָכִים. מַנְעִימָיו יְהוּ מַמְלִיכִים: וּמְרוּצוֹת חֵיל זִקִּים. כֹּחָם יְהוּ מְחַזְּקִים. וְזִיו מִשְׁלַחַת בְּרָקִים. פְּנֵיהֶם יְהוּ מַבְרִיקִים. וְחוּצָה לָמוֹ הֹוִים. מִתְעַלְּסִים בָּאֳהָבִים: וְעַד מְחִיצָתָם לֹא בָאִים. בְּאִשָׁם נִלְהָבִים. וּבְגַחַלְתָּם נִכְוִים. וּבְפָאֲרָם הֵם נֶאֱלָמִים: וְעֵת כִּי יַתְחִילוּ יָחִישׁוּ. וְעֵת כִּי יַתְכִּילוּ יָחִילוּ. וְעֵת כִּי יִגְמוֹרוּ יַעֲרִיצוּ. וְעֵת כִּי יָחִישׁוּ (נ"א יֶחֱשׁוּ) יַקְדִּישׁוּ. וְעֵת כִּי יִשְׁתּוֹקוּ יְשַׁלֵּשׁוּ קְדֻשָּׁה מְשֻׁלֶּשֶׁת: **Koren/Steinsaltz:** And the intoning Holy Ones who each morning are newly-fashioned, do not sanctify before this song. And the roaring Shineanim, who never change their modes, make no sound before this song. And the dreadful Seraphim, who in an instant could burn everything, do not move before this song. For all camps of the holy Ministers minister unto His servants (Israel); yea, the multitude of the angelic hosts pledge allegiance to the sweet-singers (Israel). The nimble troops of sparkling beings fortify their strength; and the brilliant, swift lightnings enlighten their faces. The angels tarry outside of Israel’s abode, they delight in (Israel’s) love, but they do not approach to their compartment. In their fire they are consumed; they are burned in their glow, and are silenced when they utter praise. When they (Israel) begin , they are hushed; when they bring to a close, they begin; when they conclude, they glorify; when they praise, they sanctify; and when they are silent they strike up the threefold Sanctification—as it is written by the hand of Thy prophet: ###### Siddur Sefard, Yotzerot, Parashat HaChodesh 37 [Siddur Sefard, Yotzerot, Parashat HaChodesh 37](https://torahapp.org/share/book/Siddur%20Sefard/s/Yotzerot,_Parashat%20HaChodesh/r/37) ** קדושה** ###### Siddur Sefard, Yotzerot, Parashat HaChodesh 38 [Siddur Sefard, Yotzerot, Parashat HaChodesh 38](https://torahapp.org/share/book/Siddur%20Sefard/s/Yotzerot,_Parashat%20HaChodesh/r/38) **נַקְדִּישָׁךְ וְנַעֲרִיצָךְ כְּנֹעַם שִׂיחַ סוֹד שַׂרְפֵי קֹדֶשׁ. הַמְּשַׁלְּשִׁים לְךָ קְדֻשָּׁה. כַּכָּתוּב עַל יַד נְבִיאֶךָ. וְקָרָא זֶה אֶל זֶה וְאָמַר: ** ###### Siddur Sefard, Yotzerot, Parashat HaChodesh 39 [Siddur Sefard, Yotzerot, Parashat HaChodesh 39](https://torahapp.org/share/book/Siddur%20Sefard/s/Yotzerot,_Parashat%20HaChodesh/r/39) **קו"ח: קָדוֹשׁ** קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ יְהֹוָה צְבָאוֹת. מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ: חזן: **אָז.** בְּקוֹל רַעַשׁ גָּדוֹל אַדִּיר וְחָזָק. מַשְׁמִיעִים קוֹל. מִתְנַשְּׂאִים לְעֻמַּת שְׂרָפִים. לְעֻמָּתָם מְשַׁבְּחִים וְאוֹמְרִים: **Koren/Steinsaltz:** Holy, holy, holy, is the Lord of hosts! The whole earth is full of His glory. ###### Siddur Sefard, Yotzerot, Parashat HaChodesh 40 [Siddur Sefard, Yotzerot, Parashat HaChodesh 40](https://torahapp.org/share/book/Siddur%20Sefard/s/Yotzerot,_Parashat%20HaChodesh/r/40) **קו"ח: בָּרוּךְ** כְּבוֹד יְהֹוָה מִמְּקוֹמוֹ: חזן: מִמְּקוֹמְךָ מַלְכֵּנוּ תוֹפִיעַ. וְתִמְלוֹךְ עָלֵינוּ (מְהֵרָה) כִּי מְחַכִּים אֲנַחְנוּ לָךְ. מָתַי תִּמְלֹךְ בְּצִיּוֹן. בְּקָרוֹב בְּיָמֵינוּ לְעוֹלָם וָעֶד תִּשְׁכּוֹן. תִּתְגַּדֵּל וְתִתְקַדֵּשׁ בְּתוֹךְ יְרוּשָׁלַיִם עִירְךָ לְדוֹר וָדוֹר וּלְנֵצַח נְצָחִים. וְעֵינֵינוּ תִרְאֶינָה מַלְכוּתֶךָ כַּדָּבָר הָאָמוּר בְּשִׁירֵי עֻזֶּךָ. עַל יְדֵי דָּוִד מְשִׁיחַ צִדְקֶךָ: ###### Siddur Sefard, Yotzerot, Parashat HaChodesh 41 [Siddur Sefard, Yotzerot, Parashat HaChodesh 41](https://torahapp.org/share/book/Siddur%20Sefard/s/Yotzerot,_Parashat%20HaChodesh/r/41) **קו"ח: יִמְלֹךְ** יְהֹוָה לְעוֹלָם. אֱלֹהַיִךְ צִיּוֹן לְדֹר וָדֹר. הַלְלוּיָהּ:**** ###### Siddur Sefard, Yotzerot, Parashat HaChodesh 42 [Siddur Sefard, Yotzerot, Parashat HaChodesh 42](https://torahapp.org/share/book/Siddur%20Sefard/s/Yotzerot,_Parashat%20HaChodesh/r/42) **אַתָּה קָדוֹשׁ**, וְשִׁמְךָ קָדוֹשׁ, וּקְדוֹשִׁים בְּכָל יוֹם יְהַלְלוּךָ סֶּלָה. כִּי אֵל מֶלֶךְ גָדוֹל וְקָדוֹשׁ אָתָּה. בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה, הָאֵל הַקָּדוֹשׁ: ###### Siddur Sefard, Yotzerot, Parashat HaChodesh 43 [Siddur Sefard, Yotzerot, Parashat HaChodesh 43](https://torahapp.org/share/book/Siddur%20Sefard/s/Yotzerot,_Parashat%20HaChodesh/r/43) **יִשְׂמַח מֹשֶׁה** בְּמַתְּנַת חֶלְקוֹ, כִּי עֶבֶד נֶאֱמָן קָרָאתָ לּוֹ. כְּלִיל תִּפְאֶרֶת בְּרֹאשׁוֹ נָתַתָּ, בְּעָמְדוֹ לְפָנֶיךָ עַל הַר סִינַי. וּשְׁנֵי לוּחוֹת אֲבָנִים הוֹרִיד בְּיָדוֹ, וְכָתוּב בָּהֶם שְׁמִירַת שַׁבָּת, וְכֵן כָּתוּב בְּתוֹרָתֶךָ: ###### Siddur Sefard, Yotzerot, Parashat HaChodesh 44 [Siddur Sefard, Yotzerot, Parashat HaChodesh 44](https://torahapp.org/share/book/Siddur%20Sefard/s/Yotzerot,_Parashat%20HaChodesh/r/44) **וְשָׁמְרוּ** בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשַּׁבָּת, לַעֲשׂוֹת אֶת הַשַּׁבָּת לְדֹרֹתָם בְּרִית עוֹלָם. בֵּינִי וּבֵין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אוֹת הִיא לְעֹלָם, כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה יְהֹוָה אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ, וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שָׁבַת וַיִּנָּפַשׁ: ###### Siddur Sefard, Yotzerot, Parashat HaChodesh 45 [Siddur Sefard, Yotzerot, Parashat HaChodesh 45](https://torahapp.org/share/book/Siddur%20Sefard/s/Yotzerot,_Parashat%20HaChodesh/r/45) **ולֹא** נְתַתּוֹ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ לְגוֹיֵי הָאֲרָצוֹת, וְלֹא הִנְחַלְתּוֹ מַלְכֵּנוּ לְעוֹבְדֵי אֱלִילִים, גַּם בִּמְנוּחָתוֹ לֹא יִשְׁכְּנוּ עֲרֵלִים, כִּי לְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל נְתַתּוֹ בְּאַהֲבָה, לְזֶרַע יַעֲקֹב אֲשֶׁר בָּם בָּחָרְתָּ: ###### Siddur Sefard, Yotzerot, Parashat HaChodesh 46 [Siddur Sefard, Yotzerot, Parashat HaChodesh 46](https://torahapp.org/share/book/Siddur%20Sefard/s/Yotzerot,_Parashat%20HaChodesh/r/46) **יִשְׂמְחוּ** בְמַלְכוּתְךָ שׁוֹמְרֵי שַׁבָּת וְקוֹרְאֵי עוֹנֶג עַם מְקַדְּשֵׁי שְׁבִיעִי. כֻּלָּם יִשְׂבְּעוּ וְיִתְעַנְּגוּ מִטּוּבֶךָ. וּבַשְּׁבִיעִי רָצִיתָ בּוֹ וְקִדַּשְׁתּוֹ. חֶמְדַת יָמִים אוֹתוֹ קָרָאתָ. זֵכֶר לְמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית: ###### Siddur Sefard, Yotzerot, Parashat HaChodesh 47 [Siddur Sefard, Yotzerot, Parashat HaChodesh 47](https://torahapp.org/share/book/Siddur%20Sefard/s/Yotzerot,_Parashat%20HaChodesh/r/47) **אֱלֹהֵינוּ** וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, רְצֵה נָא בִּמְנוּחָתֵנוּ, קַדְּשֵׁנוּ בְּמִצְוֹתֶיךָ, וְתֵן חֶלְקֵנוּ בְּתוֹרָתֶךָ, שַׂבְּעֵנוּ מִטּוּבָךְ, וְשַׂמַּח נַפְשֵׁנוּ בִּישׁוּעָתֶךָ, וְטַהֵר לִבֵּנוּ לְעָבְדְּךָ בֶאֱמֶת, וְהַנְחִילֵנוּ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן שַׁבָּת קָדְשֶׁךָ, וְיָנוּחוּ בוֹ כָּל יִשְׂרָאֵל מְקַדְּשֵׁי שְׁמֶךָ. בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה, מְקַדֵּשׁ הַשַּׁבָּת: ###### Siddur Sefard, Yotzerot, Parashat HaChodesh 48 [Siddur Sefard, Yotzerot, Parashat HaChodesh 48](https://torahapp.org/share/book/Siddur%20Sefard/s/Yotzerot,_Parashat%20HaChodesh/r/48) **רְצֵה** יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ בְּעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל, וְלִתְפִלָּתָם שְׁעֵה, וְהָשֵׁב אֶת הָעֲבוֹדָה לִדְבִיר בֵּיתֶךָ, וְאִשֵּׁי יִשְׂרָאֵל וּתְפִלָּתָם מְהֵרָה בְּאַהֲבָה תְקַבֵּל בְּרָצוֹן, וּתְהִי לְרָצוֹן תָּמִיד עֲבוֹדַת יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ: ###### Siddur Sefard, Yotzerot, Parashat HaChodesh 49 [Siddur Sefard, Yotzerot, Parashat HaChodesh 49](https://torahapp.org/share/book/Siddur%20Sefard/s/Yotzerot,_Parashat%20HaChodesh/r/49) ** בראש חודש** אומרים כאן "יעלה ויבא": ###### Siddur Sefard, Yotzerot, Parashat HaChodesh 50 [Siddur Sefard, Yotzerot, Parashat HaChodesh 50](https://torahapp.org/share/book/Siddur%20Sefard/s/Yotzerot,_Parashat%20HaChodesh/r/50) ** אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, יַעֲלֶה וְיָבֹא, וְיַגִּיעַ וְיֵרָאֶה וְיֵרָצֶה, וְיִשָּׁמַע וְיִפָּקֵד וְיִזָּכֵר, זִכְרוֹנֵנוּ וּפִקְדוֹנֵנו וְזִכְרוֹן אֲבוֹתֵינוּ, וְזִכְרוֹן מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד עַבְדָּךְ, וְזִכְרוֹן יְרוּשָׁלַיִם עִיר קָדְשֶׁךָ, וְזִכְרוֹן כָּל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל לְפָנֶיךָ, לִפְלֵטָה, לְטוֹבָה, לְחֵן וּלְחֶסֶד וּלְרַחֲמִים לְחַיִּים טוֹבִים וּלְשָׁלוֹם בְּיוֹם:** ###### Siddur Sefard, Yotzerot, Parashat HaChodesh 51 [Siddur Sefard, Yotzerot, Parashat HaChodesh 51](https://torahapp.org/share/book/Siddur%20Sefard/s/Yotzerot,_Parashat%20HaChodesh/r/51) **רֹאשׁ הַחֹדֶשׁ** הַזֶּה. זָכְרֵנוּ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ בּוֹ לְטוֹבָה, וּפָּקְדֵנוּ בוֹ לִבְרָכָה, וְהוֹשִׁיעֵנוּ בוֹ לְחַיִּים טוֹבִים, וּבִּדְבַר יְשׁוּעָה וְרַחֲמִים. חוּס וְחָנֵּנוּ, וְרַחֵם עָלֵינוּ וְהוֹשִׁיעֵנוּ, כִּי אֵלֶיךָ עֵינֵינוּ, כִּי אֵל מֶלֶךְ חַנּוּן וְרַחוּם אָתָּה: ###### Siddur Sefard, Yotzerot, Parashat HaChodesh 52 [Siddur Sefard, Yotzerot, Parashat HaChodesh 52](https://torahapp.org/share/book/Siddur%20Sefard/s/Yotzerot,_Parashat%20HaChodesh/r/52) **וְתֶחֱזֶינָה** עֵינֵינוּ בְּשׁוּבְךָ לְצִיּוֹן בְּרַחֲמִים. בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה, הַמַּחֲזִיר שְׁכִינָתוֹ לְצִיּוֹן: ###### Siddur Sefard, Yotzerot, Parashat HaChodesh 53 [Siddur Sefard, Yotzerot, Parashat HaChodesh 53](https://torahapp.org/share/book/Siddur%20Sefard/s/Yotzerot,_Parashat%20HaChodesh/r/53) **מוֹדִים** אֲנַחְנוּ לָךְ, שָׁאַתָּה הוּא יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ לְעוֹלָם וָעֶד, צוּרֵנוּ צוּר חַיֵּינוּ מָגֵן יִשְׁעֵנוּ אַתָּה הוּא לְדֹר וָדֹר. נוֹדֶה לְּךָ וּנְסַפֵּר תְּהִלָּתֶךָ, עַל חַיֵּינוּ הַמְּסוּרִים בְּיָדֶיךָ, וְעַל נִשְׁמוֹתֵינוּ הַפְּקוּדוֹת לָךְ, וְעַל נִסֶּיךָ שֶׁבְּכָל יוֹם עִמָּנוּ, וְעַל נִפְלְאוֹתֶיךָ וְטוֹבוֹתֶיךָ שֶׁבְּכָל עֵת, עֶרֶב וָבֹקֶר וְצָהֳרָיִם. הַטּוֹב, כִּי לֹא כָלוּ רַחֲמֶיךָ, וְהַמְּרַחֵם, כִּי לֹא תַמּוּ חֲסָדֶיךָ, כִּי מֵעוֹלָם קִוִּינוּ לָךְ: ###### Siddur Sefard, Yotzerot, Parashat HaChodesh 54 [Siddur Sefard, Yotzerot, Parashat HaChodesh 54](https://torahapp.org/share/book/Siddur%20Sefard/s/Yotzerot,_Parashat%20HaChodesh/r/54) ** מודים דרבנןבחזרת הש"ץ** כשהוא אומר מודים, אומרים הקהל: ###### Siddur Sefard, Yotzerot, Parashat HaChodesh 55 [Siddur Sefard, Yotzerot, Parashat HaChodesh 55](https://torahapp.org/share/book/Siddur%20Sefard/s/Yotzerot,_Parashat%20HaChodesh/r/55) **מוֹדִים אֲנַחְנוּ לָךְ, שָׁאַתָּה הוּא יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, אֱלֹהֵי כָל בָּשָׁר, יוֹצְרֵנוּ יוֹצֵר בְּרֵאשִׁית. בְּרָכוֹת וְהוֹדָאוֹת לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ, עַל שֶׁהֶחֱיִיתָנוּ וְקִיַּמְתָּנוּ. כֵּן תְּחַיֵּנוּ וּתְקַיְמֵנוּ, וְתֶאֱסוֹף גָּלֻיּוֹתֵינוּ לְחַצְרוֹת קָדְשֶׁךָ, לִשְׁמֹר חֻקֶּיךָ וְלַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ וּלְעָבְדְךָ בְלֵבָב שָׁלֵם, עַל שֶׁאֲנַחְנוּ מוֹדִים לָךְ, בָּרוּךְ אֵל הַהוֹדָאוֹת.** ###### Siddur Sefard, Yotzerot, Parashat HaChodesh 56 [Siddur Sefard, Yotzerot, Parashat HaChodesh 56](https://torahapp.org/share/book/Siddur%20Sefard/s/Yotzerot,_Parashat%20HaChodesh/r/56) **וְעַל** כֻּלָּם יִתְבָּרַךְ וְיִתְרוֹמַם וְיִתְנַשֵּׂא שִׁמְךָ מַלְכֵּנוּ תָמִיד לְעוֹלָם וָעֶד. ###### Siddur Sefard, Yotzerot, Parashat HaChodesh 57 [Siddur Sefard, Yotzerot, Parashat HaChodesh 57](https://torahapp.org/share/book/Siddur%20Sefard/s/Yotzerot,_Parashat%20HaChodesh/r/57) **וְכֹל** הַחַיִּים יוֹדוּךָ סֶּלָה: וִיהַלְלוּ וִיבָרְכוּ אֶת שִׁמְךָ הַגָּדוֹל, בֶּאֱמֶת, לְעוֹלָם כִּי טוֹב, הָאֵל יְשׁוּעָתֵנוּ וְעֶזְרָתֵנוּ סֶלָה, הָאֵל הַטּוֹב. בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה, הַטּוֹב שִׁמְךָ וּלְךָ נָאֶה לְהוֹדוֹת: ###### Siddur Sefard, Yotzerot, Parashat HaChodesh 58 [Siddur Sefard, Yotzerot, Parashat HaChodesh 58](https://torahapp.org/share/book/Siddur%20Sefard/s/Yotzerot,_Parashat%20HaChodesh/r/58) **ברכת כהנים** ###### Siddur Sefard, Yotzerot, Parashat HaChodesh 59 [Siddur Sefard, Yotzerot, Parashat HaChodesh 59](https://torahapp.org/share/book/Siddur%20Sefard/s/Yotzerot,_Parashat%20HaChodesh/r/59) **שִׂים שָׁלוֹם** טוֹבָה וּבְרָכָה, חַיִּים, חֵן וָחֶסֶד, וְרַחֲמִים, עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ. בָּרְכֵנוּ אָבִינוּ, כֻּלָּנוּ כְּאֶחָד (יַחַד) בְּאוֹר פָּנֶיךָ, כִּי בְאוֹר פָּנֶיךָ נָתַתָּ לָּנוּ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ, תּוֹרַת חַיִּים, וְאַהֲבַת חֶסֶד, וּצְדָקָה וּבְרָכָה וְרַחֲמִים, וְחַיִּים וְשָׁלוֹם. (וְכָל טוּב) וְטוֹב יִהְיֶה בְּעֵינֶיךָ לְבָרְכֵנוּ וּלְבָרֵךְ אֶת כָּל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בְּכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה בִּשְׁלוֹמֶךָ, בְּרֹב עֹז וְשָׁלוֹם. ###### Siddur Sefard, Yotzerot, Parashat HaChodesh 60 [Siddur Sefard, Yotzerot, Parashat HaChodesh 60](https://torahapp.org/share/book/Siddur%20Sefard/s/Yotzerot,_Parashat%20HaChodesh/r/60) **בָּרוּךְ** אַתָּה יְהֹוָה, הַמְּבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בַּשָּׁלוֹם: ###### Siddur Sefard, Yotzerot, Parashat HaChodesh 61 [Siddur Sefard, Yotzerot, Parashat HaChodesh 61](https://torahapp.org/share/book/Siddur%20Sefard/s/Yotzerot,_Parashat%20HaChodesh/r/61) **יִהְיוּ לְרָצוֹן** אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְהֹוָה צוּרִי וְגֹאֲלִי: ###### Siddur Sefard, Yotzerot, Parashat HaChodesh 62 [Siddur Sefard, Yotzerot, Parashat HaChodesh 62](https://torahapp.org/share/book/Siddur%20Sefard/s/Yotzerot,_Parashat%20HaChodesh/r/62) **אֱלֹהַי.** נְצֹר לְשׁוֹנִי מֵרָע וּשְׂפָתַי מִדַּבֵּר מִרְמָה. וְלִמְקַלְלַי נַפְשִׁי תִדֹּם. וְנַפְשִׁי כֶּעָפָר לַכֹּל תִּהְיֶה. פְּתַח לִבִּי בְּתוֹרָתֶךָ. וְאַחֲרֵי מִצְוֹתֶיךָ תִּרְדֹּף נַפְשִׁי. וְכָל הַקָּמִים וְהַחוֹשְׁבִים עָלַי לְרָעָה. מְהֵרָה הָפֵר עֲצָתָם וְקַלְקֵל מַחֲשַׁבְתָּם: ###### Siddur Sefard, Yotzerot, Parashat HaChodesh 63 [Siddur Sefard, Yotzerot, Parashat HaChodesh 63](https://torahapp.org/share/book/Siddur%20Sefard/s/Yotzerot,_Parashat%20HaChodesh/r/63) **יש אומרים כאן תפילה זו:** ###### Siddur Sefard, Yotzerot, Parashat HaChodesh 64 [Siddur Sefard, Yotzerot, Parashat HaChodesh 64](https://torahapp.org/share/book/Siddur%20Sefard/s/Yotzerot,_Parashat%20HaChodesh/r/64) **יְהִי** רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהֹוָה אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי. שֶׁלֹּא תַעֲלֶה קִנְאַת אָדָם עָלַי וְלֹא קִנְאָתִי עַל אֲחֵרִים. וְשֶׁלֹּא אֶכְעוֹס הַיֹּום וְשֶׁלֹּא אַכְעִיסֶךָ. וְתַצִּילֵנִי מִיֵּצֶר הָרָע. וְתֵן בְּלִבִּי הַכְנָעָה וַעֲנָוָה. מַלְכֵּנוּ וֵאלֹהֵינוּ אֱלֹהַּ כָּל בָּשָׂר. יַחֵד שִׁמְךָ בְּעוֹלָמֶךָ בְּנֵה עִירֶךָ יַסֵּד בֵּיתֶךָ וְשַׁכְלֵל הֵיכָלֶךָ. וְקַבֵּץ קִבּוּץ גָּלֻיּוֹת וּפְדֵה צֹאנֶךָ וְשַׂמַּח עֲדָתֶךָ: **עֲשֵׂה** לְמַעַן שְׁמֶךָ. עֲשֵׂה לְמַעַן יְמִינֶךָ. עֲשֵׂה לְמַעַן תּוֹרָתֶךָ. עֲשֵׂה לְמַעַן קְדֻשָּׁתֶךָ. לְמַעַן יֵחָלְצוּן יְדִידֶיךָ הושִׁיעָה יְמִינְךָ וַעֲנֵנִי: ###### Siddur Sefard, Yotzerot, Parashat HaChodesh 65 [Siddur Sefard, Yotzerot, Parashat HaChodesh 65](https://torahapp.org/share/book/Siddur%20Sefard/s/Yotzerot,_Parashat%20HaChodesh/r/65) **נוהגים לומר כאן פסוק המתחיל וגומר באוֹת שבה מתחיל וגומר שמו הפרטי** ###### Siddur Sefard, Yotzerot, Parashat HaChodesh 66 [Siddur Sefard, Yotzerot, Parashat HaChodesh 66](https://torahapp.org/share/book/Siddur%20Sefard/s/Yotzerot,_Parashat%20HaChodesh/r/66) **יִהְיוּ לְרָצוֹן** אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְהֹוָה צוּרִי וְגֹאֲלִי: ###### Siddur Sefard, Yotzerot, Parashat HaChodesh 67 [Siddur Sefard, Yotzerot, Parashat HaChodesh 67](https://torahapp.org/share/book/Siddur%20Sefard/s/Yotzerot,_Parashat%20HaChodesh/r/67) **עֹשֶׂה שָׁלוֹם** בִּמְרוֹמָיו. הוּא יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל. וְאִמְרוּ אָמֵן: ###### Siddur Sefard, Yotzerot, Parashat HaChodesh 68 [Siddur Sefard, Yotzerot, Parashat HaChodesh 68](https://torahapp.org/share/book/Siddur%20Sefard/s/Yotzerot,_Parashat%20HaChodesh/r/68) **יְהִי** רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ. שֶׁיִּבָּנֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ. וְתֵן חֶלְקֵנוּ בְּתוֹרָתֶךָ: וְשָׁם נַעֲבָדְךָ בְּיִרְאָה כִּימֵי עוֹלָם וּכְשָׁנִים קַדְמוֹנִיוֹת: ###### Siddur Sefard, Yotzerot, Parashat HaChodesh 69 [Siddur Sefard, Yotzerot, Parashat HaChodesh 69](https://torahapp.org/share/book/Siddur%20Sefard/s/Yotzerot,_Parashat%20HaChodesh/r/69) **וְעָרְבָה** לַיהֹוָה מִנְחַת יְהוּדָה וִירוּשָׁלָיִם. כִּימֵי עוֹלָם וּכְשָׁנִים קַדְמוֹנִיוֹת: ###### Siddur Sefard, Yotzerot, Parashat HaChodesh 70 [Siddur Sefard, Yotzerot, Parashat HaChodesh 70](https://torahapp.org/share/book/Siddur%20Sefard/s/Yotzerot,_Parashat%20HaChodesh/r/70) **בראש חודש** אומרים כאן הלל... ###### Siddur Sefard, Yotzerot, Parashat HaChodesh 71 [Siddur Sefard, Yotzerot, Parashat HaChodesh 71](https://torahapp.org/share/book/Siddur%20Sefard/s/Yotzerot,_Parashat%20HaChodesh/r/71) **קדיש שלם** ###### Siddur Sefard, Yotzerot, Parashat HaChodesh 72 [Siddur Sefard, Yotzerot, Parashat HaChodesh 72](https://torahapp.org/share/book/Siddur%20Sefard/s/Yotzerot,_Parashat%20HaChodesh/r/72) **יִתְגַּדַּל** וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵהּ רַבָּא. בְּעָלְמָא דִּי בְרָא כִרְעוּתֵהּ וְיַמְלִיךְ מַלְכוּתֵה, וְיַצְמַח פֻּרְקָנֵה, וִיקָרֵב מְשִׁיחֵהּ. בְּחַיֵּיכוֹן וּבְיוֹמֵיכוֹן וּבְחַיֵּי דְכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל, בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב, וְאִמְרוּ אָמֵן. **יְהֵא שְׁמֵהּ רַבָּא מְבָרַךְ לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָּא יִתְבָּרַךְ.** וְיִשְׁתַּבַּח. וְיִתְפָּאַר. וְיִתְרוֹמַם. וְיִתְנַשֵּׂא. וְיִתְהַדָּר. וְיִתְעַלֶּה. וְיִתְהַלָּל שְׁמֵהּ דְּקֻדְשָׁא, בְּרִיךְ הוּא. לְעֵלָּא מִן כָּל בִּרְכָתָא וְשִׁירָתָא, תֻּשְׁבְּחָתָא וְנֶחֱמָתָא, דַּאֲמִירָן בְּעָלְמָא, וְאִמְרוּ אָמֵן: ###### Siddur Sefard, Yotzerot, Parashat HaChodesh 73 [Siddur Sefard, Yotzerot, Parashat HaChodesh 73](https://torahapp.org/share/book/Siddur%20Sefard/s/Yotzerot,_Parashat%20HaChodesh/r/73) **תִּתְקַבֵּל** צְלוֹתְהוֹן וּבָעוּתְהוֹן דְכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל קֳדָם אֲבוּהוֹן דִּי בִשְׁמַיָּא, וְאִמְרוּ אָמֵן: ###### Siddur Sefard, Yotzerot, Parashat HaChodesh 74 [Siddur Sefard, Yotzerot, Parashat HaChodesh 74](https://torahapp.org/share/book/Siddur%20Sefard/s/Yotzerot,_Parashat%20HaChodesh/r/74) **יְהֵא** שְׁלָמָא רַבָּא מִן שְׁמַיָּא וְחַיִּים טוֹבִים עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל וְאִמְרוּ אָמֵן: ###### Siddur Sefard, Yotzerot, Parashat HaChodesh 75 [Siddur Sefard, Yotzerot, Parashat HaChodesh 75](https://torahapp.org/share/book/Siddur%20Sefard/s/Yotzerot,_Parashat%20HaChodesh/r/75) **עֹשֶׂה** שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו הוּא יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל וְאִמְרוּ אָמֵן: ###### Siddur Sefard, Yotzerot, Parashat HaChodesh 76 [Siddur Sefard, Yotzerot, Parashat HaChodesh 76](https://torahapp.org/share/book/Siddur%20Sefard/s/Yotzerot,_Parashat%20HaChodesh/r/76) **שיר של יום** ###### Siddur Sefard, Yotzerot, Parashat HaChodesh 77 [Siddur Sefard, Yotzerot, Parashat HaChodesh 77](https://torahapp.org/share/book/Siddur%20Sefard/s/Yotzerot,_Parashat%20HaChodesh/r/77) **הַיּוֹם** יוֹם שַׁבָּת קֹדֶשׁ שֶׁבּו הָיוּ הַלְוִיִּם אוֹמְרִים בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ: ###### Siddur Sefard, Yotzerot, Parashat HaChodesh 78 [Siddur Sefard, Yotzerot, Parashat HaChodesh 78](https://torahapp.org/share/book/Siddur%20Sefard/s/Yotzerot,_Parashat%20HaChodesh/r/78) **מִזְמוֹר שִׁיר** לְיוֹם הַשַּׁבָּת: טוֹב לְהֹדוֹת לַיהֹוָה וּלְזַמֵּר לְשִׁמְךָ עֶלְיוֹן: לְהַגִּיד בַּבֹּקֶר חַסְדֶּךָ וֶאֱמוּנָתְךָ בַּלֵּילוֹת: עֲלֵי עָשׂוֹר וַעֲלֵי נָבֶל עֲלֵי הִגָּיוֹן בְּכִנּוֹר: כִּי שִׂמַּחְתַּנִי יְהֹוָה בְּפָעֳלֶךָ בְּמַעֲשֵׂי יָדֶיךָ אֲרַנֵּן: מַה גָּדְלוּ מַעֲשֶׂיךָ יְהֹוָה מְאֹד עָמְקוּ מַחְשְׁבֹתֶיךָ: אִישׁ בַּעַר לֹא יֵדָע וּכְסִיל לֹא יָבִין אֶת זֹאת: בִּפְרֹחַ רְשָׁעִים כְּמוֹ עֵשֶׂב וַיָּצִיצוּ כָּל פֹּעֲלֵי אָוֶן לְהִשָּׁמְדָם עֲדֵי עַד: וְאַתָּה מָרוֹם לְעֹלָם יְהֹוָה: כִּי הִנֵּה אֹיְבֶיךָ יְהֹוָה כִּי הִנֵּה אֹיְבֶיךָ יֹאבֵדוּ יִתְפָּרְדוּ כָּל פֹּעֲלֵי אָוֶן: וַתָּרֶם כִּרְאֵים קַרְנִי בַּלֹּתִי בְּשֶׁמֶן רַעֲנָן: וַתַּבֵּט עֵינִי בְּשׁוּרָי בַּקָּמִים עָלַי מְרֵעִים תִּשְׁמַעְנָה אָזְנָי: צַדִּיק כַּתָּמָר יִפְרָח כְּאֶרֶז בַּלְּבָנוֹן יִשְׂגֶּה: שְׁתוּלִים בְּבֵית יְהֹוָה בְּחַצְרוֹת אֱלֹהֵינוּ יַפְרִיחוּ: עוֹד יְנוּבוּן בְּשֵׂיבָה דְּשֵׁנִים וְרַעֲנַנִּים יִהְיוּ: לְהַגִּיד כִּי יָשָׁר יְהֹוָה צוּרִי וְלֹא עַוְלָתָה בּוֹ: ###### Siddur Sefard, Yotzerot, Parashat HaChodesh 79 [Siddur Sefard, Yotzerot, Parashat HaChodesh 79](https://torahapp.org/share/book/Siddur%20Sefard/s/Yotzerot,_Parashat%20HaChodesh/r/79) **קדיש יתום** ###### Siddur Sefard, Yotzerot, Parashat HaChodesh 80 [Siddur Sefard, Yotzerot, Parashat HaChodesh 80](https://torahapp.org/share/book/Siddur%20Sefard/s/Yotzerot,_Parashat%20HaChodesh/r/80) **יִתְגַּדַּל** וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵהּ רַבָּא. בְּעָלְמָא דִּי בְרָא כִרְעוּתֵהּ וְיַמְלִיךְ מַלְכוּתֵה, וְיַצְמַח פֻּרְקָנֵה, וִיקָרֵב מְשִׁיחֵהּ. בְּחַיֵּיכוֹן וּבְיוֹמֵיכוֹן וּבְחַיֵּי דְכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל, בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב, וְאִמְרוּ אָמֵן. **יְהֵא שְׁמֵהּ רַבָּא מְבָרַךְ לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָּא יִתְבָּרַךְ.** וְיִשְׁתַּבַּח. וְיִתְפָּאַר. וְיִתְרוֹמַם. וְיִתְנַשֵּׂא. וְיִתְהַדָּר. וְיִתְעַלֶּה. וְיִתְהַלָּל שְׁמֵהּ דְּקֻדְשָׁא, בְּרִיךְ הוּא. לְעֵלָּא מִן כָּל בִּרְכָתָא וְשִׁירָתָא, תֻּשְׁבְּחָתָא וְנֶחֱמָתָא, דַּאֲמִירָן בְּעָלְמָא, וְאִמְרוּ אָמֵן: ###### Siddur Sefard, Yotzerot, Parashat HaChodesh 81 [Siddur Sefard, Yotzerot, Parashat HaChodesh 81](https://torahapp.org/share/book/Siddur%20Sefard/s/Yotzerot,_Parashat%20HaChodesh/r/81) **יְהֵא** שְׁלָמָא רַבָּא מִן שְׁמַיָּא וְחַיִּים טוֹבִים עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל וְאִמְרוּ אָמֵן: **עֹשֶׂה** שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו הוּא יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל וְאִמְרוּ אָמֵן: ###### Siddur Sefard, Yotzerot, Parashat HaChodesh 82 [Siddur Sefard, Yotzerot, Parashat HaChodesh 82](https://torahapp.org/share/book/Siddur%20Sefard/s/Yotzerot,_Parashat%20HaChodesh/r/82) **בראש חדש אחר שיר של יום אומרים ברכי נפשי** ###### Siddur Sefard, Yotzerot, Parashat HaChodesh 83 [Siddur Sefard, Yotzerot, Parashat HaChodesh 83](https://torahapp.org/share/book/Siddur%20Sefard/s/Yotzerot,_Parashat%20HaChodesh/r/83) **בָּרֲכִי** נַפְשִׁי אֶת יְהֹוָה יְהֹוָה אֱלֹהַי גָּדַלְתָּ מְּאֹד הוֹד וְהָדָר לָבָשְׁתָּ: עֹטֶה אוֹר כַּשַּׂלְמָה נוֹטֶה שָׁמַיִם כַּיְרִיעָה: הַמְקָרֶה בַמַּיִם עֲלִיּוֹתָיו הַשָּׂם עָבִים רְכוּבוֹ הַמְהַלֵּךְ עַל כַּנְפֵי רוּחַ: עֹשֶׂה מַלְאָכָיו רוּחוֹת מְשָׁרְתָיו אֵשׁ לֹהֵט: יָסַד אֶרֶץ עַל מְכוֹנֶיהָ בַּל תִּמּוֹט עוֹלָם וָעֶד: תְּהוֹם כַּלְּבוּשׁ כִּסִּיתוֹ עַל הָרִים יַעַמְדוּ מָיִם: מִן גַּעֲרָתְךָ יְנוּסוּן מִן קוֹל רַעַמְךָ יֵחָפֵזוּן: יַעֲלוּ הָרִים יֵרְדוּ בְקָעוֹת אֶל מְקוֹם זֶה יָסַדְתָּ לָהֶם: גְּבוּל שַׂמְתָּ בַּל יַעֲבֹרוּן בַּל יְשׁוּבוּן לְכַסּוֹת הָאָרֶץ: הַמְשַׁלֵּחַ מַעְיָנִים בַּנְּחָלִים בֵּין הָרִים יְהַלֵּכוּן: יַשְׁקוּ כָּל חַיְתוֹ שָׂדָי יִשְׁבְּרוּ פְרָאִים צְמָאָם: עֲלֵיהֶם עוֹף הַשָּׁמַיִם יִשְׁכּוֹן מִבֵּין עֳפָאיִם יִתְּנוּ קוֹל: מַשְׁקֶה הָרִים מֵעֲלִיּוֹתָיו מִפְּרִי מַעֲשֶׂיךָ תִּשְׂבַּע הָאָרֶץ: מַצְמִיחַ חָצִיר לַבְּהֵמָה וְעֵשֶׂב לַעֲבֹדַת הָאָדָם לְהוֹצִיא לֶחֶם מִן הָאָרֶץ: וְיַיִן יְשַׂמַּח לְבַב אֱנוֹשׁ לְהַצְהִיל פָּנִים מִשָּׁמֶן וְלֶחֶם לְבַב אֱנוֹשׁ יִסְעָד: יִשְׂבְּעוּ עֲצֵי יְהֹוָה אַרְזֵי לְבָנוֹן אֲשֶׁר נָטָע: אֲשֶׁר שָׁם צִפֳּרִים יְקַנֵּנוּ חֲסִידָה בְּרוֹשִׁים בֵּיתָהּ: הָרִים הַגְּבֹהִים לַיְּעֵלִים סְלָעִים מַחְסֶה לַשְׁפַנִּים: עָשָׂה יָרֵחַ לְמוֹעֲדִים שֶׁמֶשׁ יָדַע מְבוֹאוֹ: תָּשֶׁת חֹשֶׁךְ וִיהִי לָיְלָה בּוֹ תִרְמֹשׂ כָּל חַיְתוֹ יָעַר: הַכְּפִירִים שֹׁאֲגִים לַטָּרֶף וּלְבַקֵּשׁ מֵאֵל אָכְלָם: תִּזְרַח הַשֶּׁמֶשׁ יֵאָסֵפוּן וְאֶל מְעוֹנֹתָם יִרְבָּצוּן: יֵצֵא אָדָם לְפָעֳלוֹ וְלַעֲבֹדָתוֹ עֲדֵי עָרֶב: מָה רַבּוּ מַעֲשֶׂיךָ יְהֹוָה כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ מָלְאָה הָאָרֶץ קִנְיָנֶךָ: זֶה הַיָּם גָּדוֹל וּרְחַב יָדָיִם שָׁם רֶמֶשׂ וְאֵין מִסְפָּר חַיּוֹת קְטַנּוֹת עִם גְּדֹלוֹת: שָׁם אֳנִיּוֹת יְהַלֵּכוּן לִוְיָתָן זֶה יָצַרְתָּ לְשַׂחֶק בּוֹ: כֻּלָּם אֵלֶיךָ יְשַׂבֵּרוּן לָתֵת אָכְלָם בְּעִתּוֹ: תִּתֵּן לָהֶם יִלְקֹטוּן תִּפְתַּח יָדְךָ יִשְׂבְּעוּן טוֹב: תַּסְתִּיר פָּנֶיךָ יִבָּהֵלוּן תֹּסֵף רוּחָם יִגְוָעוּן וְאֶל עֲפָרָם יְשׁוּבוּן: תְּשַׁלַּח רוּחֲךָ יִבָּרֵאוּן וּתְחַדֵּשׁ פְּנֵי אֲדָמָה: יְהִי כְבוֹד יְהֹוָה לְעוֹלָם יִשְׂמַח יְהֹוָה בְּמַעֲשָׂיו: הַמַּבִּיט לָאָרֶץ וַתִּרְעָד יִגַּע בֶּהָרִים וְיֶעֱשָׁנוּ: אָשִׁירָה לַיהֹוָה בְּחַיָּי אֲזַמְּרָה לֵאלֹהַי בְּעוֹדִי: יֶעֱרַב עָלָיו שִׂיחִי אָנֹכִי אֶשְׂמַח בַּיהוָה: יִתַּמּוּ חַטָּאִים מִן הָאָרֶץ וּרְשָׁעִים עוֹד אֵינָם בָּרֲכִי נַפְשִׁי אֶת יְהֹוָה הַלְלוּיָהּ: ###### Siddur Sefard, Yotzerot, Parashat HaChodesh 84 [Siddur Sefard, Yotzerot, Parashat HaChodesh 84](https://torahapp.org/share/book/Siddur%20Sefard/s/Yotzerot,_Parashat%20HaChodesh/r/84) **קדיש יתום** ###### Siddur Sefard, Yotzerot, Parashat HaChodesh 85 [Siddur Sefard, Yotzerot, Parashat HaChodesh 85](https://torahapp.org/share/book/Siddur%20Sefard/s/Yotzerot,_Parashat%20HaChodesh/r/85) ** יִתְגַּדַּל** וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵהּ רַבָּא. בְּעָלְמָא דִּי בְרָא כִרְעוּתֵהּ וְיַמְלִיךְ מַלְכוּתֵה, וְיַצְמַח פֻּרְקָנֵה, וִיקָרֵב מְשִׁיחֵהּ. בְּחַיֵּיכוֹן וּבְיוֹמֵיכוֹן וּבְחַיֵּי דְכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל, בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב, וְאִמְרוּ אָמֵן. **יְהֵא שְׁמֵהּ רַבָּא מְבָרַךְ לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָּא יִתְבָּרַךְ.** וְיִשְׁתַּבַּח. וְיִתְפָּאַר. וְיִתְרוֹמַם. וְיִתְנַשֵּׂא. וְיִתְהַדָּר. וְיִתְעַלֶּה. וְיִתְהַלָּל שְׁמֵהּ דְּקֻדְשָׁא, בְּרִיךְ הוּא. לְעֵלָּא מִן כָּל בִּרְכָתָא וְשִׁירָתָא, תֻּשְׁבְּחָתָא וְנֶחֱמָתָא, דַּאֲמִירָן בְּעָלְמָא, וְאִמְרוּ אָמֵן: ###### Siddur Sefard, Yotzerot, Parashat HaChodesh 86 [Siddur Sefard, Yotzerot, Parashat HaChodesh 86](https://torahapp.org/share/book/Siddur%20Sefard/s/Yotzerot,_Parashat%20HaChodesh/r/86) **יְהֵא** שְׁלָמָא רַבָּא מִן שְׁמַיָּא וְחַיִּים טוֹבִים עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל וְאִמְרוּ אָמֵן: **עֹשֶׂה** שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו הוּא יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל וְאִמְרוּ אָמֵן: