## Siftei Chakhamim, Deuteronomy

###### Siftei Chakhamim, Deuteronomy 32:1:1
[Siftei Chakhamim, Deuteronomy 32:1:1](https://torahapp.org/share/book/Siftei%20Chakhamim/s/Deuteronomy/r/32:1:1)

**שאני מתרה בהם בישראל.** משום דק"ל מה לו למשה לצוות לשמים, וכי הוא מושל על השמים. וע"ק למה לקח עדות על ישראל, הרי עדיין לא חטאו. ל"פ שאני מתרה בהם בישראל, כדכתיב לעיל (ל יט) העדותי בכם היום את השמים ואת הארץ, וזה לשון התראה הוא, וכמו (בראשית מג ג) העד העיד בנו האיש וגו'. כי עדיין לא דבר עם השמים והארץ כלום, ועכשיו דבר עמהם:

**Sefaria Community Translation:**
**That I admonish the Israelites.** Rashi is answering the question: How could Moshe command the heavens? Does he rule over heaven? And a further question: Why did he take testimony against Yisroel for they had not yet sinned? Therefore he explains that “I admonish [i.e., warn] the Israelites,” as it is written above, “I invoke as witnesses (העדתי) against you this day, heaven and earth” (Devarim 30:19). This is an expression of admonishing [i.e., warning], similar to, “The man warned us repeatedly (העד העיד)” (Bereishis 43:3). For [Moshe] had not yet said anything to heaven or earth, and it is only now that he speaks to them.


###### Siftei Chakhamim, Deuteronomy 32:1:2
[Siftei Chakhamim, Deuteronomy 32:1:2](https://torahapp.org/share/book/Siftei%20Chakhamim/s/Deuteronomy/r/32:1:2)

**ותהיו עדים בדבר שכך אמרתי להם כו'.** דק"ל דלמא ישראל לא יקבלו שמים וארץ להיות עדים. ול"פ שאמרתי להם, ר"ל כבר אמרתי להם:

**Sefaria Community Translation:**
**So that you may serve as witnesses to the matter. For so I informed them, etc.** Rashi is answering the question: Perhaps Yisroel would not accept heaven and earth as witnesses [against them]. Therefore Rashi explains, “for so I have informed them.” In other words, “I have already said to them.”


###### Siftei Chakhamim, Deuteronomy 32:1:3
[Siftei Chakhamim, Deuteronomy 32:1:3](https://torahapp.org/share/book/Siftei%20Chakhamim/s/Deuteronomy/r/32:1:3)

**וכן ותשמע הארץ.** פי' אל תאמר מדלא כתיב האזינו השמים והארץ ואדברה, ודאי שני עניינים הם, אלא ר"ל וכן תשמע הארץ, שאני מתרה בהם בישראל ותהיה עד בדבר. והא דכתיב גבי שמים האזינו וגבי הארץ ותשמע, משום דמרע"ה היה קרוב לשמים, שהיה קרוב למיתה, והיתה עתה נשמתו דבקה למעלה, וכשאדם קרוב לחבירו שעומד קרוב אצלו, אומר לו האזין, ולכך אמר האזינו, אבל היה רחוק מן הארץ, לכך שייך בה לשון שמיעה. ומשום הכי לא כלל אותם כאחד לומר האזינו השמים והארץ ואדברה וכו'. והרא"ם פי', דמשום הכי לא כלל אותן, מפני שהשמים הם יותר נכבדים מן הארץ, משום הכי לא כללם בדבור אחד. ולפי פירושו אינו מתורץ למה שינה הקרא בלשונו, דגבי שמים כתב לשון האזנה וגבי הארץ כתב לשון שמיעה:

**Sefaria Community Translation:**
**Similarly, “let the earth hear.”** This means that you should not say that since it is written, “Listen heaven *and* earth as I declare,” the Torah must be speaking about two separate matters. Rather it means to say and also “let the earth hear” that I am warning Yisroel and you will be witnesses to the matter. The reason that it written regarding he heavens, “hearken” and regarding the earth, “hear” is because Moshe Rabbeinu was cleaving to the heavens, because he was nearing his death, and his soul was now cleaving to the Above. When a person is standing close to his friend, he says “hearken,” and therefore Moshe said, “Hearken [heavens].” But he was distant from the earth, therefore it is appropriate to use the term “hear.” For this reason he did not include them both in the same phrase and say, “Hearken Heaven and earth as I declare, etc.” Re”m explains that the reason he did not combine heaven and earth together is because heaven is deserving of more honor than the earth, and therefore he did not combine them in a single phrase. But his explanation does not answer why Scripture changes its expression and uses the term “hearken” for Heaven and “hear” for the earth.


###### Siftei Chakhamim, Deuteronomy 32:1:4
[Siftei Chakhamim, Deuteronomy 32:1:4](https://torahapp.org/share/book/Siftei%20Chakhamim/s/Deuteronomy/r/32:1:4)

**אמר משה אני בשר ודם למחר אני מת כו'.** וא"ת והא בפרשת נצבים (לעיל ל יט) פירש שם טעם אחר בפסוק העידותי בכם את השמים וגו'. וי"ל דלעיל גבי התראה, שצריכים העדים להתרות באדם שרוצה לעבור עבירה שלא יעבור, וא"כ קשה איך יעשו השמים והארץ התראה והא אין יכולין לדבר, דאין לפרש דמשה התרה בהם בישראל בפני השמים והארץ שלא יעברו, דהא באותו זמן לא רצו לעבור, והוי התראת ספק ולא שמיה התראה, ועל זה פירש"י הסתכלו וכו', והסתכלות כזה הוא כאלו דברו ההתראה בפה, והכא בשירה זה מדבר בעונשן של ישראל, שאם יעברו על מצות השם ויעבדו ע"א, וגבי העונש כתיב (לעיל יז ז) יד העדים תהיה בו בראשונה, לכן פי' כאן טעם אחר:

**Sefaria Community Translation:**
**Moshe said, “I am only mortal and tomorrow I may die, etc.** If you ask: Why does Rashi in parshas *Nitzovim* (Devarim 30:19) offer a different reason for the verse, “I invoke, as witnesses against you this day, heaven and earth”? One can answer that above, regarding the warning, the witnesses are required to admonish the person who wants to commit the sin, in order that he will [listen to them and] not sin. If so, it is difficult [to understand], how can heaven and earth give warning? They are unable to speak! One cannot explain that Moshe warned Yisroel before heaven and earth in order that they should not sin, because at that time [when Moshe warned them] they were not intending to sin. It would have been considered a doubtful warning, which is not considered an adequate warning. Therefore Rashi explains [there] “Gaze at the heavens, etc. This type of gazing is considered as if [heaven and earth] were delivering a verbal warning. However, here in this song, [Moshe] is speaking of the punishments for Yisroel, if they transgress Hashem’s mitzvos and worship idols. And regarding punishment it is written, (Devarim 17:7) “Let the hand of the witnesses against him be first” [to punish the sinners]. Therefore [Rashi] gives a different explanation here.


###### Siftei Chakhamim, Deuteronomy 32:2:1
[Siftei Chakhamim, Deuteronomy 32:2:1](https://torahapp.org/share/book/Siftei%20Chakhamim/s/Deuteronomy/r/32:2:1)

**זו היא העדות שתעידו כו'.** דק"ל היאך תלוי זה הדבר בכאן. ומפרש דשפיר תלוי בכאן, דזו היא העדות וכו':

**Sefaria Community Translation:**
**This is the witness you are to bear, etc.** Rashi is answering the question: How is this matter relevant here? And he explains that it is certainly relevant here, because this is the testimony, etc.


###### Siftei Chakhamim, Deuteronomy 32:2:2
[Siftei Chakhamim, Deuteronomy 32:2:2](https://torahapp.org/share/book/Siftei%20Chakhamim/s/Deuteronomy/r/32:2:2)

**כאשר יערפו השמים טל ומטר.** י"ל שרוצה לפרש והיאך משמע זה מפסוק שאמר להם לישראל כן שהתורה הוא כמטר. ומפרש שה"ק קרא כאשר כו'. ומנליה לרש"י לפרש דלקחי היא תורה. משום דכתיב (משלי ד ב) כי לקח טוב נתתי לכם וגו'. וטעמא מאי, משום דלקחו מיד אל יד, שנאמר (להלן לג א) מימינו אש דת למו, ר"ל משרע"ה לקחה מימינו של הקב"ה. ולמה נקרא תורה חיים, משום שנאמר (משלי ג יח) עץ חיים היא למחזיקים בה:

**Sefaria Community Translation:**
**When the heavens flow with dew and rainfall.** One could say that [Rashi] wants to explain how this is implicit in the verse that [Moshe] said to Yisroel, that the Torah is likened to rain. And he explains that this is what the verse means: “When the heavens, etc.” And how does Rashi know to explain that “My instruction (לקחי)” refers to the Torah? Because it is written, “For I have given to you a good instruction (לקח)” (Mishlei 4:2). What is the reason [that *lekach* refers to the Torah]? Because it is taken from hand to hand, as the verse states, “From His right [hand] — the flaming Torah” (Devarim 33:1). In other words, Moshe Rabbeinu took it from the right hand of the Holy One, Blessed Is He. And why is it called the “Living Torah”? Because the verse states, “It is a tree of life to those who grasp it” (Mishlei 3:18).


###### Siftei Chakhamim, Deuteronomy 32:2:3
[Siftei Chakhamim, Deuteronomy 32:2:3](https://torahapp.org/share/book/Siftei%20Chakhamim/s/Deuteronomy/r/32:2:3)

**שהכל שמחים בו כו'.** מה שאין כן במטר. ואחר כך מדמה אותה לרוח, דהוא נמי טוב יותר מן הטל, והוא מוסיף והולך:

**Sefaria Community Translation:**
**With which all rejoice, etc.** And this is not the case with rain. Afterwards [Moshe] compares [the Torah] to the wind, because this too is better than dew, and he continues and adds.


###### Siftei Chakhamim, Deuteronomy 32:2:4
[Siftei Chakhamim, Deuteronomy 32:2:4](https://torahapp.org/share/book/Siftei%20Chakhamim/s/Deuteronomy/r/32:2:4)

**לשון רוח סערה כו'.** דסמך ושי"ן מתחלפין:

**Sefaria Community Translation:**
**As in “storm winds, etc.”** The letters *samech* and *shin* are interchangeable.


###### Siftei Chakhamim, Deuteronomy 32:2:5
[Siftei Chakhamim, Deuteronomy 32:2:5](https://torahapp.org/share/book/Siftei%20Chakhamim/s/Deuteronomy/r/32:2:5)

**עטיפת הארץ כו'.** פי' דשא כולל מיני עשבים רבים, שהיא לבישת הארץ וכיסויה, ונקרא דשא. והעשב הוא כל מין ומין בפני עצמו קרוי עשב. ועיין בפרשת בראשית (א יא):

**Sefaria Community Translation:**
**The envelopment of the earth, etc.** This means that the word grass (דשא) includes many kinds of plants which clothe the earth and cover it, and the totality is called *deshe*. [The other word for] grass (עשב) refers to a specific species, and each species on its own is called *eisev*. See parshas *Bereishis* (1:11).


###### Siftei Chakhamim, Deuteronomy 32:3:1
[Siftei Chakhamim, Deuteronomy 32:3:1](https://torahapp.org/share/book/Siftei%20Chakhamim/s/Deuteronomy/r/32:3:1)

**הרי כי משמש בלשון כאשר כו'.** דאי אפשר לפרש שהוא נתינת טעם אשלמעלה:

**Sefaria Community Translation:**
Now “כי**” is used to denote “when”, etc.** For it is impossible to explain that [*ki* here means “because” and that] it is giving a reason for what is written above.


###### Siftei Chakhamim, Deuteronomy 32:3:2
[Siftei Chakhamim, Deuteronomy 32:3:2](https://torahapp.org/share/book/Siftei%20Chakhamim/s/Deuteronomy/r/32:3:2)

**שעונין ברוך שם כבוד מלכותו וכו'.** וא"ת דלמא עניית אמן. ותו מנליה לפרש במקדש דלמא במדינה נמי. וי"ל הואיל דכתיב הבו גודל, ואמן לאו גדולה היא אלא האמנת דברי המברך, וכתיב נמי כי שם ה' אקרא, משמע שם של ד' באותיותיו, ואסור להזכיר השם של ד' בגבולין, כי אם במקדש היו מזכירים השם באותיותיו:

**Sefaria Community Translation:**
**That one responds “May the Name of His glorious kingdom be blessed, etc.”** If you ask that [perhaps it does not mean this formula of “Blessed, etc.” but simply] it means that they answer “Amein” [in the Beis Hamikdosh]. And furthermore from where does he know that it is referring to the Beis Hamikdosh at all, perhaps it refers to outside the Midkosh? One can answer that because it is written “Give greatness,” and “Amein” does not denote greatness, but rather is a statement of belief in the words of the one who recites the blessing. Also, it is written, “When I pronounce Hashem’s Name” which implies the Tetragrammaton [i.e., Four-letter Name of Hashem], and it is forbidden to mention this Name outside the Beis Hamikdosh. For only in the Beis Hamikdosh did they enunciate the Name as it is written.


###### Siftei Chakhamim, Deuteronomy 32:4:1
[Siftei Chakhamim, Deuteronomy 32:4:1](https://torahapp.org/share/book/Siftei%20Chakhamim/s/Deuteronomy/r/32:4:1)

**אע"פ שהוא חזק כו'.** דק"ל למה קרא משה רבינו ע"ה להקב"ה צור. ותו מאי תמים דהזכיר הכא, וכי פעולתו של הקב"ה אינה תמימה. לכן פי' אע"פ כו':

**Sefaria Community Translation:**
**Although He is almighty.** Rashi is answering the question: Why does Moshe Rabbeinu call the Holy One, Blessed Is He [by the Name] “Rock”? Furthermore, what is the meaning of “flawless” that is mentioned here? Are there any actions of the Holy One, Blessed Is He, that are not flawless? Therefore Rashi explains, “Although, etc.”


###### Siftei Chakhamim, Deuteronomy 32:4:2
[Siftei Chakhamim, Deuteronomy 32:4:2](https://torahapp.org/share/book/Siftei%20Chakhamim/s/Deuteronomy/r/32:4:2)

**ואף על פי שמאחר את תגמולם כו'.** דק"ל למה אמר הלשון של אמונה. ומפרש דקאי אמתן שכרן של צדיקים, שהוא לזמן ארוך בעה"ב, לכן שייך ביה לשון אמונה:

**Sefaria Community Translation:**
**Although He delays rewarding them, etc.** Rashi is answering the question: Why does Moshe use an expression of “faithfulness”? [Rashi] explains that it refers to the reward given to the righteous, which is for an endless time in the World to Come. Therefore it is appropriate to use the term “faithful.”


###### Siftei Chakhamim, Deuteronomy 32:4:3
[Siftei Chakhamim, Deuteronomy 32:4:3](https://torahapp.org/share/book/Siftei%20Chakhamim/s/Deuteronomy/r/32:4:3)

**אף לרשעים משלם כו'.** ר"ל דפסוק זה כפול לשון הוא, מדכתיב אל אמונה ודאי אין עושה עול. אלא אף לרשעים. דהוה אמינא דלא משלם להן שכרן אלא מנכה להן מצוה נגד עבירה, ועל העבירות הנותרות הוא מעניש אותן, קמ"ל דאין מנכה עבירה נגד מצוה, אלא משלם להם שכר המצות בעה"ז, כדכתיב (לעיל ז י) ומשלם לשונאיו אל פניו כו', כדי שיהא עונש של עבירות בעולם הבא מרובה:

**Sefaria Community Translation:**
**Even the wicked He rewards, etc.** I.e. this verse seems repetitive. Since it is written, “God of faithfulness” then certainly He does not commit injustice. [Therefore Rashi explains that the verse means] that even to the wicked [Hashem acts justly]. One might have thought that Hashem does not pay them their reward, but simply He deducts any *mitzvo*s from their sins, and He punishes only the remaining sins. Therefore it teaches that a sin is not offset by a corresponding mitzvah, but He pays reward for *mitzvos* in this world. As Scripture writes, “And He pays His enemy to his face [to destroy him]” (Devarim 7:10), in order that he receives their full punishment for his sins in the World to Come.


###### Siftei Chakhamim, Deuteronomy 32:4:4
[Siftei Chakhamim, Deuteronomy 32:4:4](https://torahapp.org/share/book/Siftei%20Chakhamim/s/Deuteronomy/r/32:4:4)

**הכל מצדיקים עליהם את דינו כו'.** ר"ל שרוצה לפרש מלת צדיק וכו', דלשון צדיק נאמר על מי שקונה בעצמו שלימות הרבה, וזה אין שייך בהקב"ה חלילה. ומתרץ הכל מצדיקין כו'. והרא"ם פי' הוצרך לפרש הכל מצדיקין כו' מפני שאי אפשר לומר שהכתוב מעיד על צדקתו ית', כי לא יעלה על דעת היפך זה, וכ"ש אחר שנאמר עליו שהוא אל אמונה ואין עול. ומפני שיש לטעות ולומר שמלת צדיק וישר הם תוארים להקב"ה, משום הכי פי' דשניהם הוא תואר השם מפי הבריות וכו', ר"ל שהכל מצדיקין עליהן את דינו:

**Sefaria Community Translation:**
**Everyone justifies His judgment, etc.** I.e. [Rashi] wishes to explain the term “righteous, etc.” The term “righteous” is said in conjunction with someone who acquires perfection on his own. And Heaven forbid, this term is totally not appropriate to use concerning the Holy One, Blessed Is He (Heaven forbid). Rashi answers that [the term means that] everyone justifies His judgment...” Re”m explains that Rashi needed to explain that “everyone justifies the judgment, etc.” because it is impossible say that the verse is testifying about the righteousness of Hashem, for one would never even consider the opposite to be true. How much more so after [the verse] states pertaining to Hashem, that He is “a God of faithfulness, without injustice.” But since one could might err and say that the words “righteous” and “upright” are descriptions of the Holy One, Blessed Is He, therefore Rashi explained that both of these terms are descriptions that people ascribe to Hashem, etc. In other words, everyone accepts His judgment as being righteous.


###### Siftei Chakhamim, Deuteronomy 32:4:5
[Siftei Chakhamim, Deuteronomy 32:4:5](https://torahapp.org/share/book/Siftei%20Chakhamim/s/Deuteronomy/r/32:4:5)

**וישר הוא וראוי להצדיקו.** ר"ל שישר לבריות לעשות כן. וקאי וישר על הבריות. אבל אין לומר שקאי וישר על הקדוש ברוך הוא, כיון דצדיק קאי אבריות ולא אהקדוש ברוך הוא, ה"ה נמי מלת וישר קאי נמי אבריות ולא אהקב"ה. וק"ל:

**Sefaria Community Translation:**
**And it is befitting to justify Him.** I.e. it is befitting for people to do so. The phrase “and upright” refers to the people. But one cannot say that “and upright” refers to the Holy One, Blessed Is He, since the word “righteous” refers to the people and not to the Holy One, Blessed Is He. Similarly the phrase, “and upright” also refers to the people, and not to the Holy One, Blessed Is He. This is simple to understand.


###### Siftei Chakhamim, Deuteronomy 32:5:1
[Siftei Chakhamim, Deuteronomy 32:5:1](https://torahapp.org/share/book/Siftei%20Chakhamim/s/Deuteronomy/r/32:5:1)

**חבילו להון לא ליה.** ר"ל ולא ליה להקב"ה. והכי משמע הקרא, השחיתו, ולמי השחיתו, וקאמר לא ליה, כלומר לא להקב"ה. ויהיה לפי זה מלת לו דבקה עם מלת לא הבא אחריו, לא עם מלת שחת. ולפי לשון הכתוב ה"ל לתרגם וליה לא, אלא שתרגם אותו אחר הלשון הנהוג. והוצרך להוסיף מלת להון אחר מלת שחת, כי בזולת זה אין לו הבנה לקרא, דלמי שחת, ולא יפול עליו מלת לו לא, כיון שאין אנו יודעים למי שחת. [רא"ם]:

**Sefaria Community Translation:**
**They destroy themselves, not Him.** This means “And not Him, not the Holy One, Blessed Is He.” This is what the verse means: “They destroy.” And who have they destroyed? It continues, “not Him,” i.e. not the Holy One, Blessed Is He. Based on this [reading] the term, “Him” is connected to the word, “not” which follows it, rather than to the word “destructiveness.” Based on the words of the verse, [Onkelos] should have translated as “and to Him not.” Instead he translated it based on common usage. He had to add the word, “themselves” after the word “destructiveness” because otherwise, this the verse would not be understandable. For whom did they destroy? And the phrase “not Him” would not fit in since we do not know who they destroyed? (Re”m)


###### Siftei Chakhamim, Deuteronomy 32:5:2
[Siftei Chakhamim, Deuteronomy 32:5:2](https://torahapp.org/share/book/Siftei%20Chakhamim/s/Deuteronomy/r/32:5:2)

**בניו היו וכו'.** דק"ל למה קרא אותן בניו כיון שחטאו:

**Sefaria Community Translation:**
**His erstwhile children, etc.** Rashi is asking: Why does He call them “His children” after they had sinned?


###### Siftei Chakhamim, Deuteronomy 32:5:3
[Siftei Chakhamim, Deuteronomy 32:5:3](https://torahapp.org/share/book/Siftei%20Chakhamim/s/Deuteronomy/r/32:5:3)

**מומם של בניו היה ולא מומו.** דק"ל למה כתיב מומם ולא כתיב מום סתם. ויהיה מלת בניו דבקה עם שחת, כאלו אמר שחתו בניו. וזהו שתרגם חבילו להון, וכאילו אמר, שחתו בניו לא לו והיא מומם, פי' ולא מום שלו. והוא עצמו מה שאמור למעלה שחת לו לא, אלא שכפל הענין במלות שונות, כמנהג השירות והנבואות. [רא"ם]:

**Sefaria Community Translation:**
**The defect was His children’s, not His defect.** Rashi is answering the question: Why is it written “their defect” rather than simply, “defect”? In which case the phrase, “His children” would refer back to “destructiveness” as if to say, “His children destroyed.” For this reason he translated “They destroy themselves” as if to say, “The children destroyed themselves, not He, and that is their defect,” i.e., the defect does not pertain to Him. This means the same as the phrase above, “destructiveness does not apply to Him.” The verse repeats itself using different words, as is the style in poems and prophecies. (Re”m)


###### Siftei Chakhamim, Deuteronomy 32:5:4
[Siftei Chakhamim, Deuteronomy 32:5:4](https://torahapp.org/share/book/Siftei%20Chakhamim/s/Deuteronomy/r/32:5:4)

**ומקיפין אותו סביבות הגדיל.** כמו שעושין פתילה לנר של שמן, שמקיפין סביב הקש:

**Sefaria Community Translation:**
**And winds around a pendant.** In the same way that they make a wick for an oil lamp, where they wrap around a [strand of] straw.


###### Siftei Chakhamim, Deuteronomy 32:6:1
[Siftei Chakhamim, Deuteronomy 32:6:1](https://torahapp.org/share/book/Siftei%20Chakhamim/s/Deuteronomy/r/32:6:1)

**וכי לפניו אתם מעציבין כו'.** ר"ל אתם עושים מעשים מעציבים. ולמה אין ראוי לעשות, שיש בידו להפרע מכם. ועוד, שהטיב לכם בכל הטובות. ואין להקשות מנא ליה לרש"י שאלו שני הטעמים אמר להם. י"ל כדמפרש ואזיל, דכתיב עם נבל, ששכחו את העשוי להם דהיינו שהטיב להם, ולא חכם, להבין את הנולדות דהיינו שיש בידו להפרע מכם, כמו שעשה לדור המבול ולדור הפלגה ולאנשי סדום, ש"מ דמלת הלה' וגו' כולל נמי שני טעמים:

**Sefaria Community Translation:**
**Is it before Him that you cause displeasure, etc.** This means that you are performing acts which are displeasing. Why is it not fitting to act in such a fashion? Because Hashem has the power to seek punishment from you. And furthermore, He has provided you with everything that is good. You should not ask from where Rashi knows that these are the two reasons that [Moshe] said to them? For you can answer, as [Moshe] continues to explain, as it is written, “A base people” who have forgotten that which was done for them, all the goodness that He did for them. And “lacking in wisdom” to understand the consequences, i.e. that He has the power to seek punishment from you, as He did to the generation of the Flood and the generation of the Dispersion [Tower of Bavel] and to the people of Sedom. From this we see that the phrase “Is it before Him [that you cause displeasure], etc.” includes both of these two reasons.


###### Siftei Chakhamim, Deuteronomy 32:6:2
[Siftei Chakhamim, Deuteronomy 32:6:2](https://torahapp.org/share/book/Siftei%20Chakhamim/s/Deuteronomy/r/32:6:2)

**שקנאך.** לשון קנין:

**Sefaria Community Translation:**
**As He took possession of you.** This is a word meaning acquisition (קנין).


###### Siftei Chakhamim, Deuteronomy 32:6:3
[Siftei Chakhamim, Deuteronomy 32:6:3](https://torahapp.org/share/book/Siftei%20Chakhamim/s/Deuteronomy/r/32:6:3)

**שקננך בקן הסלעים כו'.** לשון קן. פי' דק"ל מדכתיב קנך שהוא לשון קנין, איך שייך לומר אביך, דהא לגבי אביו אין נופל לשון קנין. לכן פי' שהוא לשון קננך. ותו ק"ל דאם הוא לשון קן, היה לינקד בחיר"ק תחת הקו"ף, וגם ה"ל להדגיש הנו"ן, מלשון כנשר יעיר קנו (להלן פסוק יא). לכן פי' שהוא מלשון תיקון. ואין להקשות מנ"ל שהוא מלשון תיקון, דלמא הוא מלשון קנין ומלשון קן. א"כ ה"ל לנקוד קונך בחול"ם, מלשון קונה שמים וארץ (בראשית יד כב). ואין לפרש מלשון תקון ולשון קננך לחוד, ולא לשון קנין, א"כ חסר תי"ו של מלת תקון. אלא ע"כ צ"ל כל שלשה לשונות:

**Sefaria Community Translation:**
**As He settled you in a nest of rock mass, etc.** The word קננך comes from קן (nest). It is written [in the Torah] as קנך which denotes “acquisition,” so how does this fit in with the term “Your Father”? The expression of “acquisition” does not apply to a father [relationship]! Therefore Rashi [initially] explains that it is related to “nest.” Then Rashi’s difficulty is that if it means “nest” there should have been a *chirik* under the letter *koof*, and the *nun* should have a *dagesh*, similar to the phrase, “Like an eagle who rouses his nest (קנו) (v. 11). Therefore Rashi explains the word as meaning “perfecting” (תקון). Do not ask how Rashi knows it is from the word תקון (perfecting) rather than from קנין (acquisition) and קן (nest), because if so it should have been vocalized with a *cholem*=קונך, similar to the phrase “Possessor (קונה) of heaven and earth” (Bereishis 14:22). And it cannot be explained only as meaning “perfecting” (תקון) and “settling in a nest” (קן) and not meaning “acquisition” (קננך), because if so it is missing a letter *tav* from תקון. Perforce it is a word derived from [a combination of] all three words.


###### Siftei Chakhamim, Deuteronomy 32:6:4
[Siftei Chakhamim, Deuteronomy 32:6:4](https://torahapp.org/share/book/Siftei%20Chakhamim/s/Deuteronomy/r/32:6:4)

**אומה באומות.** דק"ל מה שבח זה שעשה אותם, הא כל העולם עשה. לכן פי' אומה באומות, ר"ל בחר בך מכל אומות העולם:

**Sefaria Community Translation:**
**A nation among nations.** Rashi is answering the question: How is this praise, that Hashem made them? Did He not make the entire world?! Therefore Rashi explains “a nation among nations,” means that Hashem chose *you* from among all the nations of the world.


###### Siftei Chakhamim, Deuteronomy 32:6:5
[Siftei Chakhamim, Deuteronomy 32:6:5](https://torahapp.org/share/book/Siftei%20Chakhamim/s/Deuteronomy/r/32:6:5)

**בכל מיני בסיס וכן.** וכן הוא נמי לשון בסיס, אלא בסיס מלשון ארמית וכן מלשון עברית:

**Sefaria Community Translation:**
**With every kind of basis and foundation.** The word כן (foundation) is also a word meaning “basis,” but בסיס is Aramaic and כן is Hebrew.


###### Siftei Chakhamim, Deuteronomy 32:6:6
[Siftei Chakhamim, Deuteronomy 32:6:6](https://torahapp.org/share/book/Siftei%20Chakhamim/s/Deuteronomy/r/32:6:6)

**מכם כהנים מכם נביאים ומכם מלכים כו'.** משא"כ בשאר אומות דלוקחין מלך ממדינה אחרת:

**Sefaria Community Translation:**
Some of you are kohanim**, some prophets, some kings, etc.** Which is not true with other nations, who take a king from a different land.


###### Siftei Chakhamim, Deuteronomy 32:7:1
[Siftei Chakhamim, Deuteronomy 32:7:1](https://torahapp.org/share/book/Siftei%20Chakhamim/s/Deuteronomy/r/32:7:1)

**ד"א לא נתתם לבבכם על שעבר.** ר"ל היה ראוי לכם לזכור ימות עולם, וכיון דלא עשיתם, לכל הפחות בינו שנות דור ודור להבא כו'. והוצרך לפרש ד"א וכו' משום דלפי' ראשון קשה כפל לשון, דהא כבר נאמר זכור ימות עולם, וגם דור אנוש ודור המבול בכלל. לכן פי' ד"א. ולפי ד"א לחוד נמי קשה, כי אין שייך לומר לשון הבנה אדבר שאינו בעולם הזה, אלא בעה"ב אשר עין לא ראתה בלתי אלקים לבדו. לכן פי' גם טעם ראשון:

**Sefaria Community Translation:**
**Another interpretation: You have not taken heed of the past.** I.e. it would have been appropriate for you to remember the days [i.e., the history of] the world. Since you did not do so, at least “study the generational epochs” in the future, etc. Rashi has to give the alternative explanation because according to the first explanation it is difficult to understand the seemingly redundant language, for it already says “Remember world history,” which includes the generation of Enosh and the generation of the Flood. Therefore Rashi gives an alternative explanation. The alternative explanation on its own is also difficult, for how does the term “study” relate to something that does not exist in this world, but only in the World to Come which “no eye has seen aside from Hashem alone” (cf. Yeshiva 64:3). Therefore Rashi also gives the first explanation.


###### Siftei Chakhamim, Deuteronomy 32:7:2
[Siftei Chakhamim, Deuteronomy 32:7:2](https://torahapp.org/share/book/Siftei%20Chakhamim/s/Deuteronomy/r/32:7:2)

**אלו החכמים.** כי מלת זקן נוטריקון זה שקנה חכמה:

**Sefaria Community Translation:**
**This refers to the sages.** Because the word זקן is an acronym for “one who has acquired wisdom.”


###### Siftei Chakhamim, Deuteronomy 32:8:1
[Siftei Chakhamim, Deuteronomy 32:8:1](https://torahapp.org/share/book/Siftei%20Chakhamim/s/Deuteronomy/r/32:8:1)

**את חלק נחלתן הציפן ושטפם.** ר"ל מה היה חלק נחלתן, הציפן ושוטפן:

**Sefaria Community Translation:**
**Their ancestral portions, He inundated and swamped them.** I.e. what was the portion of their inheritance? He inundated and swamped them.


###### Siftei Chakhamim, Deuteronomy 32:8:2
[Siftei Chakhamim, Deuteronomy 32:8:2](https://torahapp.org/share/book/Siftei%20Chakhamim/s/Deuteronomy/r/32:8:2)

**שעתידין לצאת מבני שם כו'.** דאל"כ למספר ל"ל. והכי משמע הקרא, בהפרידו בני אדם, דהיינו כשהפיץ דור הפלגה, יצב גבולות עמים, ר"ל שלא העבירם מן העולם. ולמה עשה כן, למספר בני ישראל, ר"ל בשביל ישראל שיצא מן שם:

**Sefaria Community Translation:**
**Who were destined to issue from Shem’s posterity, etc.** Otherwise, why use the term “according to the number”? This is what the verse means: “When He separated the sons of man,” i.e., when He dispersed them in the generation of the Dispesion; “He established the boundaries of peoples,” which means that He did not remove them from the world. Why did He do so? “According to the number of Bnei Yisroel,” meaning for the sake of Yisroel who would [in the future] be descendants of Shem.


###### Siftei Chakhamim, Deuteronomy 32:8:3
[Siftei Chakhamim, Deuteronomy 32:8:3](https://torahapp.org/share/book/Siftei%20Chakhamim/s/Deuteronomy/r/32:8:3)

**ולמספר שבעים נפש של בני ישראל כו'.** ר"ל שרוצה לפרש עוד ענין אחד, וה"ק הפסוק, יצב גבולות עמים, רצה לומר עשה אומות הרבה, ובמה עשה, ומפרש למספר בני ישראל, רצה לומר מספר של שבעים נפש שירדו למצרים עשה, דהיינו שבעים אומות. ויהיה מאמר יצב גבולות עמים נדרש לפניו ולאחריו כדפי'. והוצרך רש"י לשני טעמים, דלטעם ראשון קשה למה לי מלת גבולות, לא היה לו לכתוב רק יצב עמים למספר בני ישראל, גבולות למה לי. ולטעם אחרון קשה, כיון שהכעיסו לפניו, למה לא איבדם מן העולם. לכך צריך גם לטעם ראשון:

**Sefaria Community Translation:**
**According to the number of the seventy souls of the Bnei Yisroel, etc.** I.e. [the verse] wants to explain one further concept. This is what the verse means: “He established boundaries of peoples,” which means that He made many nations. And how did He make them? Scripture explains, “according to the number of Bnei Yisroel” that is, He made them according to the number of seventy souls who went down to Egypt, i.e., the seventy nations. The phrase “He established the boundaries of peoples” is elucidated both with the phrase preceding and the phrase following, as I explained. Rashi needed to give two explanations because according to the first [explanation] the word “boundaries” is problematic. It should have only written, “established peoples according to the number of Bnei Yisroel.” The word “boundaries” is not needed. And according to the second explanation, since they angered Hashem, why did He not destroy them from the world? Therefore Rashi also needs the first explanation.


###### Siftei Chakhamim, Deuteronomy 32:9:1
[Siftei Chakhamim, Deuteronomy 32:9:1](https://torahapp.org/share/book/Siftei%20Chakhamim/s/Deuteronomy/r/32:9:1)

**לפי שהיה חלקו כבוש ביניהם כו'.** משום דכל כי הוא נתינת טעם אלעיל מיניה, הכי נמי משמע שרוצה ליתן טעם אלעיל:

**Sefaria Community Translation:**
**Because His portion was hidden among them, etc.** Because the term כי (because) always explains what precedes it. So here too, it implies that Scripture wants to give an explanation of what preceded.


###### Siftei Chakhamim, Deuteronomy 32:9:2
[Siftei Chakhamim, Deuteronomy 32:9:2](https://torahapp.org/share/book/Siftei%20Chakhamim/s/Deuteronomy/r/32:9:2)

**והוא השלישי באבות כו'.** ר"ל לכך קרא ליעקב חבל נחלתו:

**Sefaria Community Translation:**
**He was the third patriarch, etc.** I.e. therefore Yaakov is called “the cable of His heritage.”


###### Siftei Chakhamim, Deuteronomy 32:9:3
[Siftei Chakhamim, Deuteronomy 32:9:3](https://torahapp.org/share/book/Siftei%20Chakhamim/s/Deuteronomy/r/32:9:3)

**והוא ובניו היו לו לנחלה.** דק"ל למה לא כתיב אברהם או יצחק. ומתרץ הוא ובניו היו לו לנחלה, אבל לאברהם היה ישמעאל דלאו נחלתו הוא, וליצחק היה עשו. ואף על פי שכבר נאמר למעלה שמה שלא אבדם הוא בעבור מספר בני ישראל, שהם מבני שם, מכל מקום עדיין לא פירש שם מה עניינם של מספר בני ישראל, עד שינצלו אנשי דור הפלגה בעבורם. ופירש כאן הטעם מפני כי יעקב וגו' היה כבוש ביניהם. אע"פ שממאמר כי חלק וגו' לא יובן שהיה כבוש ביניהם, אך כיון שהוא נתינת טעם למה שכתיב למעלה יצב גבולות עמים למספר ב"י, שפי' בעבור מספר בני ישראל שעתידים לצאת מהם, דהיינו שהיה כבוש ביניהם. [רא"ם]:

**Sefaria Community Translation:**
**He and his sons were His [Hashem’s] heritage.** The question: Why is it also not written “Avraham or Yitzchok”? He answers that Yaakov and [all of] his sons were for Him an inheritance, but Avraham had Yishmoel who is not part of His inheritance, and Yitzchok had Eisov. Even though it has already been said above that the reason Hashem did not destroy them was because of the number of Bnei Yisroel, who are of the descendants of Shem, nevertheless it was still not explained there the connection between them and the number of Bnei Yisroel, such that He saved the generation of the Dispersion for their sake. Here it explains that the reason is “for Yaakov etc.” was hidden among them. Even though from the phrase, “Because [of] Hashem’s portion, etc.” it is not understood as “they were hidden within them.” But since it gives a reason for that which is written above, “He established the boundaries of peoples according to the number of Bnei Yisroel” which means according to the number of Bnei Yisroel who are destined to emerge from them, i.e. who were hidden within them. (Re”m)


###### Siftei Chakhamim, Deuteronomy 32:10:1
[Siftei Chakhamim, Deuteronomy 32:10:1](https://torahapp.org/share/book/Siftei%20Chakhamim/s/Deuteronomy/r/32:10:1)

**אותם מצא לו נאמנים כו'.** רצונו בזה, מאי טעמא לא רצה נמי עשו וישמעאל לנחלתו, שהם מבני אברהם ויצחק כמו בניו של יעקב:

**Sefaria Community Translation:**
**He found them faithful to Hashem in, etc.** [By this,] Rashi means to explain why Hashem did not want Eisav and Yishmoel as His inheritance, even though they are the sons of Avraham and Yitzchok, just like the sons of Yaakov.


###### Siftei Chakhamim, Deuteronomy 32:10:2
[Siftei Chakhamim, Deuteronomy 32:10:2](https://torahapp.org/share/book/Siftei%20Chakhamim/s/Deuteronomy/r/32:10:2)

**שכפהו עליהם כגיגית.** והטובה בזה כדי שיהיו כמו אנוסים, ולא יוכל לשלחם כל ימיו כדין אנוסה (לעיל כב כט). וכן פירשתי בפ' וישמע יתרו (שמות יט,יז). ואין להקשות מנ"ל לשלשה אלו. י"ל דהי מינייהו מפקית. א"נ דהקרא מפרש שלשתן, דקאמר יסובבנהו יבוננהו, שסיבב אותן בשעת נתינת התורה, דהיינו כפה עליהם הר כגיגית. יסובבנהו יצרנהו, מנחשים, דהיינו שהקיפם בענני כבוד והרג כל הנחשים והעקרבים. יסובבנהו יצרנהו כאישון, מן האומות, דהיינו שסבבן בדגלים:

**Sefaria Community Translation:**
**Which He arched over them like a barrel.** The goodness in this is in order that they should be coerced [into the covenant] and He would be unable to send them away ever, like the law of a coerced woman (Devarim 22:29). This is also how I explained in Parshas Yisro (Shemos 19:17). Do not ask how Rashi knows these three explanations [from a single verse], for one can answer, which of them could be excluded? Alternatively [one can answer that] the verse explains all three of them, for it states, “He encircled them, He granted them understanding.” He encircled them at the time of the Giving of the Torah, meaning that He arched the mountain over them like a barrel. “He encircled them,” “He sheltered them” from snakes, i.e. He surrounded them with the Clouds of Glory and killed all the snakes and scorpions. “He encircled them,” “He sheltered them like the pupil of His eye,” from the nations, i.e., He surrounded them with flags.


###### Siftei Chakhamim, Deuteronomy 32:10:3
[Siftei Chakhamim, Deuteronomy 32:10:3](https://torahapp.org/share/book/Siftei%20Chakhamim/s/Deuteronomy/r/32:10:3)

**הוא השחור שבעין כו'.** ולמה נקרא אישון, משום דנראה כדמות איש קטן. כמו שנראה דמות איש במראות הנשים, דאישון לשון של איש. וע"ש. [רבינו בחיי]:

**Sefaria Community Translation:**
**This refers to the dark area of the eye, etc.** Why is [this part of the eye] called אישון (man-like)? Because it looks like the image of a small person. Just as the image of a person appears in a woman’s mirror. אישון is a word meaning “man-like.” (Rabbeinu Bachye)


###### Siftei Chakhamim, Deuteronomy 32:10:4
[Siftei Chakhamim, Deuteronomy 32:10:4](https://torahapp.org/share/book/Siftei%20Chakhamim/s/Deuteronomy/r/32:10:4)

**אשרינון כו'.** פי' שהתרגום מתרגם כך על יסובבנהו, ומפרש זה אהל מועד כו':

**Sefaria Community Translation:**
**He encamped them [around His Presence], etc.** I.e. Onkelos translates the phrase “He encircled them” in this manner, and Rashi explains that it refers to the Tent of Meeting, etc.


###### Siftei Chakhamim, Deuteronomy 32:11:1
[Siftei Chakhamim, Deuteronomy 32:11:1](https://torahapp.org/share/book/Siftei%20Chakhamim/s/Deuteronomy/r/32:11:1)

**נהגם ברחמים ובחמלה כו'.** מכאן והלאה חזר לספר הטובות שעשה להם מעת צאתם ממצרים, והם שכחו את הכל:

**Sefaria Community Translation:**
**He directed them with compassion and sympathy, etc.** From here onwards [Moshe] returns to speak of the good things that He [Hashem] did for them from the time they left Egypt, and yet they had forgotten everything.


###### Siftei Chakhamim, Deuteronomy 32:11:2
[Siftei Chakhamim, Deuteronomy 32:11:2](https://torahapp.org/share/book/Siftei%20Chakhamim/s/Deuteronomy/r/32:11:2)

**בין אילן לאילן בין שוכה לחברתה כו'.** פי' שוכה ענף עצים:

**Sefaria Community Translation:**
Between one tree and another, between one branch [שוכה**] and the next.** The meaning of the word שוכה is a branch of twigs.


###### Siftei Chakhamim, Deuteronomy 32:11:3
[Siftei Chakhamim, Deuteronomy 32:11:3](https://torahapp.org/share/book/Siftei%20Chakhamim/s/Deuteronomy/r/32:11:3)

**שדי לא מצאנוהו שגיא כח כו'.** רש"י אומר כן, והכי פירושו, שדי, דהיינו הקב"ה, לא מצאנוהו שגיא כח, ר"ל דאע"ג דהוא שגיא דהיינו חזק, לא נוהג בכח עם הבריות:

**Sefaria Community Translation:**
**“Shaddai — we did not find the Almighty at full power, etc.”** Rashi says this, and this is its meaning: The Almighty, i.e. the Holy One, Blessed Is He, we do not find Him great in power. In other words, although He is strong, He does not act with this power with His creations.


###### Siftei Chakhamim, Deuteronomy 32:11:4
[Siftei Chakhamim, Deuteronomy 32:11:4](https://torahapp.org/share/book/Siftei%20Chakhamim/s/Deuteronomy/r/32:11:4)

**שנאמר ה' מסיני בא וזרח משעיר כו'.** מסיני בא אינו מן מניין ד' רוחות, אלא שיצא מסיני לקראת ישראל. ואלו הן הד' רוחות, וזרח משעיר. הופיע מהר פארן. ואתה מרבבות קודש. אלוק מתימן יבוא. ויש מקשים והא רש"י פירש לעיל קרא וזרח משעיר למו וגו' על העובדי אלילים שלא רצו לקבל עליהם את התורה, וכ"פ רש"י לקמן בפ' וזאת הברכה (לג ב), וכאן פי' הקרא לד' רוחות העולם. וי"ל דתרוייהו איתנהו ביה, דאי לד' רוחות לחוד נכתב הקרא, א"כ קשה למה קרא שמות הרוחות בשמות אלו, מה שלא קרא ד' רוחות העולם בשמות אלו בכל התורה כולה, אלא ע"כ צריך לומר דקאי נמי על הגוים. ואלו לע"א לחוד הוה אתי, למה לא הזכירן בשמותן בהדיא. אלא ע"כ תרווייהו איתנהו ביה. ולעיל בפסוק ימצאהו, שמספר בשבחן של ישראל, מביא הטעם שדרשו על הע"א שלא רצו לקבל התורה, ובפסוק כנשר יעיר קנו, שבא לספר בטובתו של מקום שהטיב לישראל, מביא טעם השני:

**Sefaria Community Translation:**
**As it is stated, “Hashem came from Sinai, radiated forth to them from Se’ir, etc.”** “He came from Sinai” is not one of the four directions, rather it means that He came from Sinai towards the Jewish people. The following are the four directions: “He radiated [to them] from Se’ir, [He] appeared from Mount Paran, He came with part of the sacred myriads.” “Hashem came from Teiman” (Chavakuk 3:3). Some challenge [this explanation] because earlier Rashi explained that the verse “He radiated forth to them from Se’ir” refers to the idolaters who did not wish to accept the Torah upon themselves. And Rashi explains similarly later, in parshas Vezos Habracha (33:2). Yet here he explains the verse as referring to the world’s four directions. One can answer that the verse contains both meanings. For if the verse was written solely for the four directions, why does it use these [unusual] names for these directions? These directions are never referred to by these names anywhere else in the Torah. Perforce it refers also to the non-Jewish nations. And if Scripture comes solely to teach about the idolaters, why then does it not explicitly mention them by their names? Rather one must say that both meanings are contained within the verse. And earlier in the verse, “He found them in a wilderness country” which speaks in praise of the Jewish people, Rashi brings the reason that they elucidated [the verse] as referring to the idolaters who did not wish to accept the Torah. And on the verse, “like an eagle who rouses his nest” which speaks of the goodness that Hashem did for the Jewish people, Rashi brings the second reason.


###### Siftei Chakhamim, Deuteronomy 32:12:1
[Siftei Chakhamim, Deuteronomy 32:12:1](https://torahapp.org/share/book/Siftei%20Chakhamim/s/Deuteronomy/r/32:12:1)

**ה' בדד ובטח כו'.** והכי קאמר הפסוק, וה' נהג את ישראל בדד ובטח. אבל אין לומר דה' היה בדד, דזה פשיטא, אלא מלת בדד שב אל העם, כלומר שלא היו צריכין לשום אומה ללכת עמהם מרוב בטחונם. ויהיה מלת ינחנו עתיד תחת עבר:

**Sefaria Community Translation:**
**He conducted them alone, in security, etc.** This is the meaning of the verse: And Hashem conducted Yisroel alone and in security. But it does not mean that Hashem was alone, for that is obvious. Rather the word “alone” refers back to the people, that is to say, they did not need any other nation to go along with them due to their trust [in Hashem]. Even though the word meaning “conducted them” is [written] in the future tense, it is used as past tense.


###### Siftei Chakhamim, Deuteronomy 32:12:2
[Siftei Chakhamim, Deuteronomy 32:12:2](https://torahapp.org/share/book/Siftei%20Chakhamim/s/Deuteronomy/r/32:12:2)

**לא היה כח באחד כו'.** ר"ל זהו פי' בטח, כלומר שלא פחדו שמא יקום שום אחד מכל אלהי הגוים להראות כחו להלחם עמהם, משום דלא היה כו':

**Sefaria Community Translation:**
**There was no capability among any of the, etc.** This is the explanation of the word “security.” In other words, they did not fear that one of the gods of the other nations would demonstrate his power to fight against them, because “there was no capability, etc.


###### Siftei Chakhamim, Deuteronomy 32:12:3
[Siftei Chakhamim, Deuteronomy 32:12:3](https://torahapp.org/share/book/Siftei%20Chakhamim/s/Deuteronomy/r/32:12:3)

**ורבותינו דרשוהו על העתיד כו'.** ר"ל קרא דה' בדד:

**Sefaria Community Translation:**
**The Rabbis expound this as referring to the future, etc.** I.e. the verse that “Hashem [conducted them] alone, etc.”


###### Siftei Chakhamim, Deuteronomy 32:12:4
[Siftei Chakhamim, Deuteronomy 32:12:4](https://torahapp.org/share/book/Siftei%20Chakhamim/s/Deuteronomy/r/32:12:4)

**ואני אומר דברי תוכחה הם כו'.** רצונו בזה דאיך שייך לפרשו על העתיד, כיון שעכשיו מדבר דברי תוכחות עמהם, א"כ איך יתכן שיתנבא בכאן באמצע התוכחה על העתיד. ל"פ ואני אומר כו', כלומר אף שהוא דבור על העתיד, מ"מ גם הם דברי תוכחה על העניינים וכו':

**Sefaria Community Translation:**
**Now I say that these are words of reproach, etc.** By this Rashi means, how can you explain the verse as referring to the future? Moshe is now speaking words of reproach with them! If so, how can it be that here in the middle of the reproach he prophesies about the future? Therefore I say, etc., in other words, even though he is speaking of the future, nevertheless they are also words of reproach on these matters, etc.


###### Siftei Chakhamim, Deuteronomy 32:12:5
[Siftei Chakhamim, Deuteronomy 32:12:5](https://torahapp.org/share/book/Siftei%20Chakhamim/s/Deuteronomy/r/32:12:5)

**לפיכך צריך לישב הדבר לכאן כו'.** ר"ל לכך הקרא של ה' בדד ינחנו הוא משמע להבא ולעבר:

**Sefaria Community Translation:**
**Therefore, the matter must be reconciled both here and there, etc.** Rashi means that this is why the verse of “Hashem, conducted them alone” is both in the future tense and in the past tense.


###### Siftei Chakhamim, Deuteronomy 32:13:1
[Siftei Chakhamim, Deuteronomy 32:13:1](https://torahapp.org/share/book/Siftei%20Chakhamim/s/Deuteronomy/r/32:13:1)

**כל המקרא כתרגומו.** פי' שיתן להם א"י. וכי תימא אם כן הל"ל וינחילנו וגו', מאי ירכבהו, וכדמפרש ואזיל:

**Sefaria Community Translation:**
**The entire passage should be understood as Targum [Onkelos] translates.** Meaning, that Hashem will give them Eretz Yisroel. And if so you might ask, that it should have written “He will cause them to inherit, etc.” Why [write] “He shall transport them”? And Rashi goes on and explains.


###### Siftei Chakhamim, Deuteronomy 32:13:2
[Siftei Chakhamim, Deuteronomy 32:13:2](https://torahapp.org/share/book/Siftei%20Chakhamim/s/Deuteronomy/r/32:13:2)

**אלו פירות ארץ ישראל כו'.** ק"ל וכי במקום אחר לא יאכלו, ל"פ אלו פירות כו':

**Sefaria Community Translation:**
**This refers to the fruits of Eretz Yisroel, etc.** Rashi is answering the question: Does Hashem not give them food to eat in other places? Therefore he explains that “this refers to the fruits, etc.”


###### Siftei Chakhamim, Deuteronomy 32:13:3
[Siftei Chakhamim, Deuteronomy 32:13:3](https://torahapp.org/share/book/Siftei%20Chakhamim/s/Deuteronomy/r/32:13:3)

**מעשה באחד.** דק"ל והיאך בא זה שהיו יונקים דבש מן הסלע:

**Sefaria Community Translation:**
**There was an incident.** Rashi is answering the question: How could this come about, that they would suck honey from a rock?


###### Siftei Chakhamim, Deuteronomy 32:13:4
[Siftei Chakhamim, Deuteronomy 32:13:4](https://torahapp.org/share/book/Siftei%20Chakhamim/s/Deuteronomy/r/32:13:4)

**שאמר לבנו בסיכני.** בסיכני שם מקום:

**Sefaria Community Translation:**
**Someone said to his son in Sichoni.** “In Sichoni” refers to the name of a place.


###### Siftei Chakhamim, Deuteronomy 32:13:5
[Siftei Chakhamim, Deuteronomy 32:13:5](https://torahapp.org/share/book/Siftei%20Chakhamim/s/Deuteronomy/r/32:13:5)

**ואתה מעלה קציעות מתוכה כו'.** וקציעות הם קשים כמו סלע, ואפילו הכי היה דבש עליהם, וא"כ היו יונקים דבש מן הסלע:

**Sefaria Community Translation:**
**Bring me dried fig preserves from the barrel, etc.”** Dried figs are hard like rock, and even so there was honey on them. Therefore they would suck honey from them [like] from a rock.


###### Siftei Chakhamim, Deuteronomy 32:13:6
[Siftei Chakhamim, Deuteronomy 32:13:6](https://torahapp.org/share/book/Siftei%20Chakhamim/s/Deuteronomy/r/32:13:6)

**כשאינו דבוק לתיבה של אחריו נקוד חלמיש כו'.** דק"ל למה נקוד חלמיש בשו"א תחת הלמ"ד, הוה ליה למינקד חלמיש בקמץ, כמו (תהלים קיד ח) חלמיש למעינו מים. לכך מפרש כשאינו דבוק כו', אבל כאן דבוק:

**Sefaria Community Translation:**
**When non-adjunctive to the following word the vocalization is chalumish (“the mighty part of”), etc.** Rashi is answering the question: Why is the word *chalmish* vocalized with a *sheva* under the *lamed*? It would ordinarily be vocalized as *chalumish* with a *kamatz* [under the *lamed*], as in “the flint [*chalumish] into a fountain of waters” (Tehillim 114:8). Therefore he explains that “when it is not connected to the following word, etc.” But here it is connected to the word following.*


###### Siftei Chakhamim, Deuteronomy 32:13:7
[Siftei Chakhamim, Deuteronomy 32:13:7](https://torahapp.org/share/book/Siftei%20Chakhamim/s/Deuteronomy/r/32:13:7)

**אלו זיתים של גוש חלב.** גוש חלב, שם מקום:

**Sefaria Community Translation:**
**This refers to the olives of Gush Chalav.** Gush Chalav is the name of a place.


###### Siftei Chakhamim, Deuteronomy 32:14:1
[Siftei Chakhamim, Deuteronomy 32:14:1](https://torahapp.org/share/book/Siftei%20Chakhamim/s/Deuteronomy/r/32:14:1)

**חלב של צאן וכשהוא דבוק כו'.** דק"ל למה נקוד וחלב בשו"א תחת החי"ת וצירי תחת הלמ"ד, הוה ליה למכתב וחלב כולו בקמ"ץ:

**Sefaria Community Translation:**
**Milk of sheep. When it is used adjunctively, etc.** Rashi’s question: Why is it vocalized as “*cheleiv*” with a *sheva* under the *ches* and a *tzeirei* under the *lamed*? It should have been vocalized as *cholov* with a *kometz* in both places.


###### Siftei Chakhamim, Deuteronomy 32:14:2
[Siftei Chakhamim, Deuteronomy 32:14:2](https://torahapp.org/share/book/Siftei%20Chakhamim/s/Deuteronomy/r/32:14:2)

**כמשמעו.** נראה דהצעת רש"י כך הוא, כרים, כבשים. והשתא אתי שפיר דאלים הוי פירושו כמשמעו, דבלא זה הוה אמינא דאילים הם כבשים, ולמה נקראו אילים שמחזיקים ומעשרים את בעליהן, ואילים מלשון (יחזקאל יז יג) ואת אילי הארץ לקח, שהוא לשון חוזק. אבל השתא שפירשתי כרים, כבשים, אין אנו צריכים לדחוק ולפרש ואילים מלשון חוזק, אלא אילים פי' כמשמעו:

**Sefaria Community Translation:**
**According to its plain meaning.** It seems that Rashi’s suggestion is as follows: The word כרים means “sheep.” If so, the plain meaning of the word אילים is “rams.” Without this [comment] one might have thought that the word אילים means “sheep” and they are called אילים because they strengthen and enrich their owners. אילים is similar to in the phrase, “The mighty [אילי] of the land he took” (Yechezkeil 17:13) a term that means “strong.” But now that I explained that the word כרים means “sheep” we need not give a difficult explanation that [in this verse] אילים means “strong,” but in fact the word אילים takes its ordinary meaning.


###### Siftei Chakhamim, Deuteronomy 32:14:3
[Siftei Chakhamim, Deuteronomy 32:14:3](https://torahapp.org/share/book/Siftei%20Chakhamim/s/Deuteronomy/r/32:14:3)

**וגסין ככוליא.** דאם לא כן, למה מדמה לחלב כליות ולא לשאר חלב:

**Sefaria Community Translation:**
**Like the fat of the kidney.** Otherwise, why is it compared to the fat of kidneys and not any other fat?


###### Siftei Chakhamim, Deuteronomy 32:14:4
[Siftei Chakhamim, Deuteronomy 32:14:4](https://torahapp.org/share/book/Siftei%20Chakhamim/s/Deuteronomy/r/32:14:4)

**היה שותה כו'.** ר"ל שכך הפי' של פסוק, ודם ענב היה שותה וכו':

**Sefaria Community Translation:**
**You shall drink, etc.** I.e., the meaning of the verse is, the blood of the grapes he would drink, etc.


###### Siftei Chakhamim, Deuteronomy 32:15:1
[Siftei Chakhamim, Deuteronomy 32:15:1](https://torahapp.org/share/book/Siftei%20Chakhamim/s/Deuteronomy/r/32:15:1)

**יש לשון קל כו'.** רצונו בזה כיון שהוא מלשון כיסוי ה"ל להדגיש השי"ן, כמו שמצינו בכל מקום שלשון כיסוי מודגש:

**Sefaria Community Translation:**
**There is a “light” grammatical usage, etc.** Rashi means that since it is from the word “covering” (כיסוי) the [letter] *sin* [or *samech*] should have been written with a *dagesh* (punctuated dot), as we find in all places, that [the letter *samech* in the word] “כיסוי” is written with a *dagesh*.


###### Siftei Chakhamim, Deuteronomy 32:15:2
[Siftei Chakhamim, Deuteronomy 32:15:2](https://torahapp.org/share/book/Siftei%20Chakhamim/s/Deuteronomy/r/32:15:2)

**היה נשמע כסית את אחרים כו'.** אבל עכשיו הוא משמע שאתה מכסה את עצמך:

**Sefaria Community Translation:**
**It would have meant “You covered others, etc.”** But now it means that you cover yourself.


###### Siftei Chakhamim, Deuteronomy 32:16:1
[Siftei Chakhamim, Deuteronomy 32:16:1](https://torahapp.org/share/book/Siftei%20Chakhamim/s/Deuteronomy/r/32:16:1)

**הבעירו חמתו וקנאתו.** פי' שכל לשון קנאה הוא המתחרה לנקום נקמת דבר:

**Sefaria Community Translation:**
**They inflamed His fury and vengeance.** The word “vengeance” always means the anticipation to take revenge for something.


###### Siftei Chakhamim, Deuteronomy 32:17:1
[Siftei Chakhamim, Deuteronomy 32:17:1](https://torahapp.org/share/book/Siftei%20Chakhamim/s/Deuteronomy/r/32:17:1)

**דלית בהון צרוך כו'.** צרוך פירוש כח ויכולת. והוצרכו לפרש כן, מדכתיב אחריו אלהים לא ידעום, ואם היה פירוש לא אלוה כמשמעו, איך קראו אחר זה אלהים. [הרא"ם]:

**Sefaria Community Translation:**
**Who fulfill no need, etc.** The word צרוך means “power” or “ability.” Rashi had to explain in this manner because afterwards it is written [in the verse], “gods they did not know.” If the meaning of this verse is like the plain meaning, that they are not gods, how does Scripture refer to them afterwards as “gods”? (Re”m)


###### Siftei Chakhamim, Deuteronomy 32:17:2
[Siftei Chakhamim, Deuteronomy 32:17:2](https://torahapp.org/share/book/Siftei%20Chakhamim/s/Deuteronomy/r/32:17:2)

**אלו היה בהם צרוך.** רצ"ל שלא תקשי מדכתיב לא אלהים, משמע אבל אם היה בהם צרוך כגון כוכבים ומזלות לא היו מקניטים לו, ואיך יתכן זה, הרי כתיב (לעיל ד יט) פן תשא עיניך וגו' לירח או לכל צבא השמים וגו':

**Sefaria Community Translation:**
**If they had fulfilled some need.** Meaning that you should not ask: Since it is written “ineffectual,” it implies that if they would have had powers, such as the stars and the constellations, they would not have provoked His jealousy. But how could it mean this? It is already written, “And lest you raise your eyes heavenward ... or the moon or [the stars] — the entire host of the heavens, etc.” (Devarim 4:19).


###### Siftei Chakhamim, Deuteronomy 32:17:3
[Siftei Chakhamim, Deuteronomy 32:17:3](https://torahapp.org/share/book/Siftei%20Chakhamim/s/Deuteronomy/r/32:17:3)

**לא היתה קנאה כפולה כמו עכשיו.** וא"ת והא לעיל בפרשת כי תשא (שמות לב יא) פירש"י למה יחרה אפך, כלום מתקנא גבור אלא בגבור כו', וא"כ למה תהא קנאה כפולה. וי"ל לעיל גבי תפלה לפייס הש"י אמר משה למה יחרה אפך כלום מתקנא וכו', אבל לענין עונש כשבא הקב"ה לענש על ע"א העובדים אותם, אז העונש יותר גדול במי דלית ביה צרוך:

**Sefaria Community Translation:**
**The vengeance would not have been as doubly harsh as now.** If you ask: Rashi explain earlier, in parshas *Ki Sissa* (Shemos 32:11) “Why should Your anger be aroused” that a mighty person is only jealous of another mighty person, etc. and if so, why should the vengeance be doubled? The answer is that earlier it was pertaining to prayer to appease Hashem, so Moshe said, “Why should Your anger be provoked? That a mighty person, etc.” However, with regard to punishment, when Hashem comes to punish those who perform idolatry, the punishment is greater, for [worshipping] a god who has no power.


###### Siftei Chakhamim, Deuteronomy 32:17:4
[Siftei Chakhamim, Deuteronomy 32:17:4](https://torahapp.org/share/book/Siftei%20Chakhamim/s/Deuteronomy/r/32:17:4)

**לא יראו מהם כו'.** ויהיה כנוי שערום כמו בני יצאוני (ירמיה י כ) יצאו ממני, פן תשבענו (משלי כה טז) תשבע ממנו, הכי נמי שערום, שערו מהם:

**Sefaria Community Translation:**
**They did not fear them, etc.** The description “awed by them” would be like “My children are gone forth of me” (Yirmeyah 10:20), which means “they came out from me” or “lest you be filled with it” (Mishlei 25:16) which means “filled from it.” Similarly here, “awed by them” means in awe of them.


###### Siftei Chakhamim, Deuteronomy 32:17:5
[Siftei Chakhamim, Deuteronomy 32:17:5](https://torahapp.org/share/book/Siftei%20Chakhamim/s/Deuteronomy/r/32:17:5)

**ויל"פ עוד שערום כו' שעירים הם כו'.** ויהיה ג"כ פה כנוי שערום מהם, רק פירוש מהם פירוש ממין השעירים, שהם השדים הנזכרים למעלה. ופי' שערום, עשו שעירים, כמו מאלמים (בראשית לז ז) עשו אלומים. [רא"ם]:

**Sefaria Community Translation:**
**In addition, one may explain the word se’arum [as having the same meaning] as “demons”, etc.** Here too it would mean “awed by them.” But the word “by them” would mean “from the demons” which refers to the demons mentioned above. The word שערום means “they made demons” just as מאלמים means אלומים (makes bundles)” (Bereishis 37:7). (Re”m)


###### Siftei Chakhamim, Deuteronomy 32:18:1
[Siftei Chakhamim, Deuteronomy 32:18:1](https://torahapp.org/share/book/Siftei%20Chakhamim/s/Deuteronomy/r/32:18:1)

**ומתישים כחו מלהטיב לכם.** והוא מלשון תשש כחו כנקבה. ולפירוש ראשון יהיה מלת תשי מגזרת נשיתי טובה (איכה ג יז):

**Sefaria Community Translation:**
**Thus weakening His capacity for benevolence towards you.** It comes from the same root as “His strength תשש (became weak) like a female” (Rashi Bamidbar 11:15). According to the first explanation, the word תשי comes from the root “I נשיתי (forgot) prosperity” (Eicha 3:17).


###### Siftei Chakhamim, Deuteronomy 32:20:1
[Siftei Chakhamim, Deuteronomy 32:20:1](https://torahapp.org/share/book/Siftei%20Chakhamim/s/Deuteronomy/r/32:20:1)

**מה תעלה בהם בסופם.** כי המבוקש הוא אינו רק לדעת מה יהי' עליהם באחרונה, לא מה יהא אחריתם, כי אחריתם הוא המיתה, ובלאו הסתרת פנים כל הילודים למות, אלא מה יהא עליהם פורעניות בשביל הסתרת פנים:

**Sefaria Community Translation:**
**What will occur to them at their end.** What is desired is only to know what will happen to them in the end, not what will be their end, for their end will be death. Even without Hashem hiding His face, every creature must die. Rather it means what will be their punishment as a result of Hashem hiding His face.


###### Siftei Chakhamim, Deuteronomy 32:20:2
[Siftei Chakhamim, Deuteronomy 32:20:2](https://torahapp.org/share/book/Siftei%20Chakhamim/s/Deuteronomy/r/32:20:2)

**מהפכין רצוני לכעס.** לא שהם מתהפכין כפי המובן. והוכחתו מדכתיב כי וגו', וכל כי הוא נתינת טעם אשלמעלה. וק"ל:

**Sefaria Community Translation:**
**They upset My good will and turn it to wrath.** Not that they are the ones who turn, like its plain meaning. His proof is from that which is it is written, “Because, etc. and the word “because” always explains what precedes it. This is simple to understand.


###### Siftei Chakhamim, Deuteronomy 32:20:3
[Siftei Chakhamim, Deuteronomy 32:20:3](https://torahapp.org/share/book/Siftei%20Chakhamim/s/Deuteronomy/r/32:20:3)

**אין גדולי נכרים בהם כו'.** ופי' אמן מלשון (אסתר ב ז) ויהי אומן את הדסה. והוסיף מלת נכרים, כי בזולת התוספות יהיה המובן ממנו שאין גדולי בם, כלומר שלא גדלתים, לכן הוסיף מלת נכרים:

**Sefaria Community Translation:**
**My training is not noticeable in them, etc.** The meaning of אמן (breeding) is similar to [the verse], “He אומן (raised) Hadassah” (Esther 2:7). And he adds the word “noticeable” for without this addition it would mean “My training is not in them,” that “I have not trained them.” Therefore he added the word “noticeable.”


###### Siftei Chakhamim, Deuteronomy 32:20:4
[Siftei Chakhamim, Deuteronomy 32:20:4](https://torahapp.org/share/book/Siftei%20Chakhamim/s/Deuteronomy/r/32:20:4)

**ד"א אמון לשון אמונה כו'.** דלטעם הראשון היה קשה למה לא נאמר אומן בוי"ו, ל"פ ד"א כו'. ולד"א קשה היה לו לומר אמון:

**Sefaria Community Translation:**
Another interpretation, אֵמֻן**denotes “faithfulness”, etc.** According to the first reason it is difficult to explain why it did not say אמן with a *vav*. Therefore Rashi gives an alternative explanation. And according to the alternative explanation it is difficult because it should have said אמון.


###### Siftei Chakhamim, Deuteronomy 32:22:1
[Siftei Chakhamim, Deuteronomy 32:22:1](https://torahapp.org/share/book/Siftei%20Chakhamim/s/Deuteronomy/r/32:22:1)

**בכם עד היסוד.** הוסיף מלת בכם וכן מלת ארצכם, דבלאו הכי לא היינו יודעים את מי תיקד או לאיזה הארץ:

**Sefaria Community Translation:**
**Down to the foundation.** He added the words “you” and “your land” for without this we would not know who would be burned or which land.


###### Siftei Chakhamim, Deuteronomy 32:22:2
[Siftei Chakhamim, Deuteronomy 32:22:2](https://torahapp.org/share/book/Siftei%20Chakhamim/s/Deuteronomy/r/32:22:2)

**ירושלים המיוסדת על ההרים כו'.** דאל"כ מוסדי הרים ל"ל, הרי כבר כתיב שתאכל הארץ בכלל. אלא ר"ל ירושלים שהיא מיוסדת על ההרים, ויחדה בפני עצמה לחשיבותה:

**Sefaria Community Translation:**
**Jerusalem, which is founded on the mountains, etc.** Otherwise, why is “the bases of mountains” needed? Scripture has already written that the entire land will be consumed! Rather it is referring to Jerusalem, which is founded on mountains and has its own unique importance.


###### Siftei Chakhamim, Deuteronomy 32:23:1
[Siftei Chakhamim, Deuteronomy 32:23:1](https://torahapp.org/share/book/Siftei%20Chakhamim/s/Deuteronomy/r/32:23:1)

**ד"א אספה אכלה כו'.** כלומר כל רעות אכלה בם, שלא תשאר שום רעה מהרעות אלא כלם יכלו עליהם, ע"ד חצי אכלה בם שכל חצי אזרוק בם. והוצרך לד"א, כי לטעם ראשון קשה היה לו ליכתוב אספו מלשון ספו שנה על שנה, ולא אספה בה"א מלשון תספה. ולד"א לחוד נמי קשה, דהא כתיב אחריו חצי אכלה בם, דהא החצים נמי בכלל רעות הם. ויש מקשים לעיל בפ' אתם נצבים (כט יח) פירש"י ספות הרוה לפי שאוסיף לו וכו', וכאן פי' ספות הרוה מלשון חיבור. וי"ל דכל הוספה שהוא מוסיף על דבר אחר, ממילא הוא מתחבר אליו. ולפי זה יהיה הוספה וחיבור פי' אחד, וענין אחד להם. ופי' לעיל לשון הוספה, לפי עניינו, דלא שייך לומר אחביר, דהא אין לו עונש על השוגג, ואיך יאמר אחביר פורענות לפורענות, משום הכי פירש לשון הוספה, וכאן שלא הזכיר שום שוגג אלא המזיד, פירש לפי עניינו לשון חיבור. ועוד נ"ל ליישב די"ל דפשוטו של אספה הוא בכ"מ לשון הוספה הוא, אך כאן א"א לפרש לשון הוספה, דהוי משמע הקב"ה יוסיף עליהם פורענות יותר ממה שחטאו, וזה אינו, דאין הקב"ה נפרע אלא כפי שהרשיע האדם לפניו. לכן הוכרח לפרש כאן שהוא לשון חיבור. ולכן הביא רש"י כל הני קראי ופירש אותן מלשון חיבור, כדי שלא תקשה בתחלת המחשבה על פירושו שפי' מלת אספה מלשון חיבור מכל הני מקראות שהביא ודו"ק. וכעין זה פרשתי לעיל (בראשית יד יד) גבי וירק את חניכיו ע"ש:

**Sefaria Community Translation:**
Another interpretation of אספה**, “I shall consume, etc.** In other words, I will deploy all the evils against them; no evil of the evils will be left, but all of them will be deployed against them. This is similar to “I shall deplete my arrows against them” which means that I will throw all My arrows against them. Rashi needed the alternative explanation because according to the first explanation it is difficult, for it should have written אספו from the term “ספו (you join) year on year” (Yeshayah 29:1), and not אספה with a *hei*, which is from the term “תספה (destroy)” (Bereishis 18:23). And according to the second explanation alone it is also difficult because it is written afterwards, “I shall deplete my arrows against them.” But the arrows have already been included in the [aforementioned] evils! Some ask that earlier in parshas *Nitzavim* (Devarim 29:18) Rashi explained the phrase ספות הרוה “so that I shall punish him *additionally*, etc.” but here Rashi explains ספות הרוה as meaning “to *join* the sated.” One could answer that every addition means adding to something else, and therefore it joins it. Accordingly, “addition” and “join” have the same meaning and are the same concept. Earlier Rashi explained that it is a term meaning “addition” because of its context, since it is not plausible to say “I will join,” for there is no punishment for unintentional sins. So how could it say “I will join punishment to punishment”? Therefore Rashi explained it as “additionally.” But here, there is no mention of unintentional sin, but rather intentional sin, so according to its context he explains it as “joining.” It also appears to me that one could answer that the plain meaning of אספה whenever it appears is “addition.” However, here one cannot explain it to mean “addition,” because that would mean that would imply that Hashem will add greater punishments than what they have sinned, but this is not so. Hashem only punishes according the wickedness the person commits before Him. Therefore Rashi was forced to explain here that it means “joined.” Therefore Rashi brought all of these verses and explained them as meaning “joined” so that at first glance you would not ask regarding his explanation, because he explains that the word “אספה” as “joined/linked” in all the verses that he cites. I explained similarly above on the verse “He armed his trained servants” (Bereishis 14:14). See there.


###### Siftei Chakhamim, Deuteronomy 32:24:1
[Siftei Chakhamim, Deuteronomy 32:24:1](https://torahapp.org/share/book/Siftei%20Chakhamim/s/Deuteronomy/r/32:24:1)

**דהוה מהפך במזיא.** זה לשון הגמרא (מגילה יח.). ורצונו בזה שיש לו ראייה לפירושו של רבי משה הדרשן:

**Sefaria Community Translation:**
**He would tousle his hair.** This is a term from the Gemara (Megilla 18a). Rashi wishes to bring proof for the explanation of R’ Moshe Hadarshan.


###### Siftei Chakhamim, Deuteronomy 32:24:2
[Siftei Chakhamim, Deuteronomy 32:24:2](https://torahapp.org/share/book/Siftei%20Chakhamim/s/Deuteronomy/r/32:24:2)

**מעשה היה כו'.** רצונו בזה דהל"ל ושן חיות, כיון שחיות הן עומדים לנשוך ולא בהמות:

**Sefaria Community Translation:**
**There was an incident, etc.** Rashi means to explain that the verse should have said, “the teeth of wild animals,” since it is wild animals that are expected to bite, not domesticated ones.


###### Siftei Chakhamim, Deuteronomy 32:25:1
[Siftei Chakhamim, Deuteronomy 32:25:1](https://torahapp.org/share/book/Siftei%20Chakhamim/s/Deuteronomy/r/32:25:1)

**חדרי לבו נוקפים עליו כו'.** דאי כמשמעו בחדרי הבית, הל"ל ומחדרים פחד, שלשון פחד נופל על דבר הקרוב, ואימה על דבר הרחוק, כדכתב רש"י בפרשת בשלח (שמות טו טז) בפסוק תפול עליהם אימתה. [מהר"ן]:

**Sefaria Community Translation:**
**The chambers of his heart pound with terror, etc.** If the verse is explained according to its plain meaning i.e., as referring to the chambers of his house, it should have said, “From his chambers there is פחד (fear).” The word פחד applies to something which is nearby, whereas אימה (terror) applies to something that is distant; As Rashi writes in parshas *Beshalach* (Shemos 15:16) on the verse, “Horror [and dread] fall upon them” (Maharan)


###### Siftei Chakhamim, Deuteronomy 32:25:2
[Siftei Chakhamim, Deuteronomy 32:25:2](https://torahapp.org/share/book/Siftei%20Chakhamim/s/Deuteronomy/r/32:25:2)

**ד"א ומחדרים אימה בבית תהיה כו'.** כי לפי' ראשון קשה, היכן מצינו בקרא שחדרי לב נקראים בשם חדרים סתם, ל"פ ד"א וכו'. ויהי' פי' חדרים כמשמעו. ולד"א קשה, למה אמר בחדרים אימה, דהא בעיר היה נמי דבר, הל"ל ובפנים אימה היפך ממלת בחוץ, לכן אמר עוד ד"א על עבירות שעשו בחוץ, כלומר בגלוי, ועל שעשו בחדרי חדרים שלא יראה אותו שום אדם. ולפירוש זה של הד"א קשה, א"כ יהיה מקרא קצר, שלא נקט קרא לשון עשיה, א"כ ה"ל לינקד המ"ם של מחדרים בחיר"ק, דהוה פי' כמו מן עבירות שעשו בפנים. לכך צריך לד"א. ולשני פירושים אלו קשה, למה נקט קרא אימה, ה"ל לומר מחדרים דבר. לכן צריך גם לטעם ראשון:

**Sefaria Community Translation:**
**Another interpretation of “From within the chambers, terror.” Indoors will be, etc.** According to the first explanation it is difficult for where do we ever find in Scripture the chambers of the heart being referred to as simply “chambers”? Therefore Rashi gives: “Another interpretation, etc.” and the word חדרים is [interpreted] according to its plain meaning. According to this alternative explanation it is difficult, why it says “chambers of terror”? In the city there was also plague. So it should have said “*indoors* there is terror” as opposed to outdoors.” Therefore Rashi gives a third explanation; that it refers to the sins committed outside, i.e. in public, and to those sins that were committed in the innermost chambers, so that no person sees him. According to this third explanation it is difficult because if so, the verse is missing the verb, it does not mention the word any action. And if so, the letter *mem* from the word “מחדרים (from his chambers)” should have been [vocalized] with a *chirik* [*michadarim*] which means “from the sins committed inside.” Therefore Rashi needed the alternative explanations. And according to these two [latter] explanations it is difficult, why does the verse use the word “terror,” when it should have said “from the chambers a plague.” Therefore Rashi also gave the first explanation.


###### Siftei Chakhamim, Deuteronomy 32:26:1
[Siftei Chakhamim, Deuteronomy 32:26:1](https://torahapp.org/share/book/Siftei%20Chakhamim/s/Deuteronomy/r/32:26:1)

**ויש פותרים אותו כתרגומו כו'.** פי' יש פותרים כפי הנגלה, שיהיה אפאיהם מלשון אף, ויהיה האל"ף הראשונה לשון המדבר, כאלו אמר אשים אפי אליהם, או בהם, וזה לא יתכן וכו':

**Sefaria Community Translation:**
**Some interpret this according to the Targum’s [Onkelos] translation, etc.** Meaning that some explain it according to its apparent meaning, that אפאיהם is derived from the word “אף (anger),” and the first *aleph* represents the first person, as if it said, “I will place My anger upon them” or “against them.” But this is untenable, etc.


###### Siftei Chakhamim, Deuteronomy 32:26:2
[Siftei Chakhamim, Deuteronomy 32:26:2](https://torahapp.org/share/book/Siftei%20Chakhamim/s/Deuteronomy/r/32:26:2)

**והאל"ף התיכונה אינה ראויה בו כלל.** פי' ועוד סתירה אחרת:

**Sefaria Community Translation:**
Also, the middle aleph**is totally inappropriate.** In other words, this is another contradiction.


###### Siftei Chakhamim, Deuteronomy 32:26:3
[Siftei Chakhamim, Deuteronomy 32:26:3](https://torahapp.org/share/book/Siftei%20Chakhamim/s/Deuteronomy/r/32:26:3)

**ואונקלוס תרגם אחר לשון הברייתא כו'.** כוונתו של אונקלוס במה שפירש יחול רוגזי עליהון אחר לשון הברייתא וכו', שהמכוון מזה הוא שיחול רוגזי עליהון, שיהיו כאלו אינם וכו', ואין פירושו כמשמעו, כמו שמבינים אותו היש פותרים:

**Sefaria Community Translation:**
**Onkelos’ translation follows the text of the Beraysa, etc.** Onkelos’ intention when he explained “I shall visit upon them... follows the text of the *Beraysa*, etc.” The intent is “I shall visit My fury upon them,” that will render them non-entities, etc.” His explanation is not according to the plain meaning, as the [opinion cited above as] “Now some interpret this” understands it.


###### Siftei Chakhamim, Deuteronomy 32:27:1
[Siftei Chakhamim, Deuteronomy 32:27:1](https://torahapp.org/share/book/Siftei%20Chakhamim/s/Deuteronomy/r/32:27:1)

**אם לא שכעס האויב כו'.** פירש שמלה הזאת מורכבת מן לו, שפירושו אם, ומן לא. ואע"פ שהמלה כתובה ביו"ד, לפי שהמלה נקראת בציר"י, והציר"י מביא אלף. והוסיף שתי מלות עליהם להשחית, מפני שבזולת עליהם לא היינו יודעים על מי הכעס. ועוד מה הוא ענין הכעס:

**Sefaria Community Translation:**
**Were it not that the enemy’s rage, etc.** He explains that the word לולי is a combination of *lo* [with a *vav*] meaning “if” and *lo* [with an *aleph*] meaning “not.” Even though the word is written with a *yud*, it is vocalized with a *tzeirei*, and the *tzeirei* implies an *aleph*. Rashi adds the two words “against them for destruction,” because without the term “against them” we would not know on whom He is angry, and [also we would not know] the reason for the anger.


###### Siftei Chakhamim, Deuteronomy 32:27:2
[Siftei Chakhamim, Deuteronomy 32:27:2](https://torahapp.org/share/book/Siftei%20Chakhamim/s/Deuteronomy/r/32:27:2)

**ואם יוכל להם וישחיתם כו'.** הוסיף כל זאת, שבזולת זה לא יתכן לומר ידינו רמה וגו', כיון שלא השחיתם מה רמה ידם:

**Sefaria Community Translation:**
**And if He were to overcome them and destroy them, etc.** Rashi adds all this because without this it is not reasonable to say that “our armed might has prevailed, etc.” For if He did not destroy them [what is the meaning] that their armed might has prevailed?


###### Siftei Chakhamim, Deuteronomy 32:28:1
[Siftei Chakhamim, Deuteronomy 32:28:1](https://torahapp.org/share/book/Siftei%20Chakhamim/s/Deuteronomy/r/32:28:1)

**שאלו היו חכמים כו'.** הוסיף שי"ן על מלת לו, מפני שמאמר לו וגו' אינו התחלת הדבור, רק הוא ראיה על מאמר כי גוי אובד עצות המה, שאלו היו חכמים וכו':

**Sefaria Community Translation:**
**For if they were wise, etc.** Rashi adds the letter *shin* [meaning “because”] to the word “לו (if)” because the phrase “לו, etc.” is not the beginning of the phrase, but is proof for the [preceding] statement “for they are a nation who squanders counsel” because if they were wise, etc.


###### Siftei Chakhamim, Deuteronomy 32:29:1
[Siftei Chakhamim, Deuteronomy 32:29:1](https://torahapp.org/share/book/Siftei%20Chakhamim/s/Deuteronomy/r/32:29:1)

**צ** הוסיף שי"ן על מלת לו מפני שמאמר לו וגומר אינו התחלת הדיבור רק הוא ראיה על מאמר כי גוי אובד עצות המה שאלו היו חכמי וכו':


###### Siftei Chakhamim, Deuteronomy 32:29:2
[Siftei Chakhamim, Deuteronomy 32:29:2](https://torahapp.org/share/book/Siftei%20Chakhamim/s/Deuteronomy/r/32:29:2)

**לסוף פורענותם של ישראל.** פי' ולא לאחריהם של עצמם, ואיכה ירדוף וגומר הוכחה לזה שקאי על סוף פורענות ישראל, כי איכה ירדף אלף הוא פי' מלת זאת ומלת אחריתם:

**Sefaria Community Translation:**
**At the ending punishment of Yisroel.** Meaning, not their own ending [but Yisroel’s]. The phrase “How can one pursue, etc.” is Rashi’s proof [to explain] that it refers to the ending punishment of Yisroel. “How could one pursue a thousand” is an explanation of the word “this” and the words “their ending” [mentioned in the preceding verse].


###### Siftei Chakhamim, Deuteronomy 32:30:1
[Siftei Chakhamim, Deuteronomy 32:30:1](https://torahapp.org/share/book/Siftei%20Chakhamim/s/Deuteronomy/r/32:30:1)

**ממנו אלף מישראל.** לא אחד מישראל אלף ממנו, דהא קללה תחשב כאן. יש מקשים, והא מדה טובה מרובה ממדת פורענות, והנה במדה טובה כתיב (ויקרא כו ח) ורדפו מכם חמשה מאה, ובפורענות ירדוף אחד מהם אלף מישראל. ויש לתרץ הפורענות שנאמר בשירה זו, יוצא משורת הדין. והוא שנאמר במגילת איכה (א ט) ותרד פלאים, שהיתה ירידתם בדרך פלא שלא כדין המדות:

**Sefaria Community Translation:**
**One of us [pursue] a thousand of Yisroel.** [It does] not [mean] one Jew chasing a thousand of them, because it is listing curses here. Some ask: It is a fact that the attribute of goodness is greater than the attribute of punishment! And with regard to the attribute of goodness it is written, “Five of you will pursue one hundred” (Vayikra 26:8). [Why then] in the attribute of punishment [it states,] that one of them will pursue a thousand of Yisroel? One can answer that the punishments listed in this song are an exception to the letter of the law of strict justice. And this is what is referred to in *Megillas Eicha* “she has descended astonishingly” (Eicha 1:9), that their downfall was amazing [i.e.], not according to the general law pertaining to attributes [where the attribute of goodness is far greater than the attribute of punishment].


###### Siftei Chakhamim, Deuteronomy 32:31:1
[Siftei Chakhamim, Deuteronomy 32:31:1](https://torahapp.org/share/book/Siftei%20Chakhamim/s/Deuteronomy/r/32:31:1)

**כל צור שבמקרא כו'.** ר"ל והיכן נזכר סלע במקרא:

**Sefaria Community Translation:**
צור**in Scripture always denotes a rock.** Rashi wants to explain also where the word סלע (rock) is mentioned in Scripture.


###### Siftei Chakhamim, Deuteronomy 32:32:1
[Siftei Chakhamim, Deuteronomy 32:32:1](https://torahapp.org/share/book/Siftei%20Chakhamim/s/Deuteronomy/r/32:32:1)

**משקה מר ראוי כו'.** כאלו אמר בעבור שמגפן סדום גפנם, לכן אשכלות מרורות ראוי להם:

**Sefaria Community Translation:**
**Galling beverages are appropriate for them, etc.** As if it had said, “For their grapevine is of the grapevine of Sedom,” therefore, their galling clusters are fitting for them.


###### Siftei Chakhamim, Deuteronomy 32:33:1
[Siftei Chakhamim, Deuteronomy 32:33:1](https://torahapp.org/share/book/Siftei%20Chakhamim/s/Deuteronomy/r/32:33:1)

**כוסם שהוא אכזר כו'.** כוסם פירושו של פתנים:

**Sefaria Community Translation:**
**Their cup, merciless to the bite victim, etc.** “*Their* cup” refers to the adders.


###### Siftei Chakhamim, Deuteronomy 32:33:2
[Siftei Chakhamim, Deuteronomy 32:33:2](https://torahapp.org/share/book/Siftei%20Chakhamim/s/Deuteronomy/r/32:33:2)

**אויב אכזרי יבא כו'.** ר"ל וה"פ של קרא אויב אכזרי כו':

**Sefaria Community Translation:**
**A merciless enemy shall come, etc.** I.e., this is the meaning of the verse, “A merciless enemy, etc.”


###### Siftei Chakhamim, Deuteronomy 32:34:1
[Siftei Chakhamim, Deuteronomy 32:34:1](https://torahapp.org/share/book/Siftei%20Chakhamim/s/Deuteronomy/r/32:34:1)

**פרי גפנם כו'.** רצ"ל מאי דכתיב הלא הוא וגו' לשון יחיד, הלא הם וגו' הל"ל, לפי מה שיהי' פי' של כמוס וגו' כסבורים הם ששכחתי מעשיהם כו' דהיינו לשון רבים, ל"פ הלא הוא פרי גפנם, כלומר הא דכתיב לעיל גפנם וגו' פירוש פרי גפנם, ועל זה קאי הלא הוא וגו'. וא"ש דפרי נמי לשון יחיד הוא, ולכן נמי אמר הוא לשון זכר, ולא היא. ואע"פ שתבואה היא לשון נקבה, כיון דפרי הוא לשון זכר:

**Sefaria Community Translation:**
**The fruit of their grapevine, etc.** Rashi is answering the question: It is written, “Is *this* not, etc.” which is in the singular form, but Scripture should have written, “*Are* they not, etc. [the plural form]” because it is based on the explanation of “sequestered [with Me], etc. They think that I have forgotten their *actions*, etc.” Therefore Rashi explains that “it is [referring to] the fruit of their grapevine.” In other words that which is written above, “their grapevine” refers to the fruit of their grapevine. And this is what the phrase “*Is* this not, etc.” is referring to. This works well, for the word “fruit” can also be singular. Therefore Scripture says הוא which is masculine, and not היא [which is feminine], even though תבואה (grain)” is feminine, but because פרי (fruit) is masculine.


###### Siftei Chakhamim, Deuteronomy 32:35:1
[Siftei Chakhamim, Deuteronomy 32:35:1](https://torahapp.org/share/book/Siftei%20Chakhamim/s/Deuteronomy/r/32:35:1)

**עמי נכון ומזומן.** ר"ל איך נופל לשון לי על הקב"ה, דלי משמע שיבא אליו מזולתו, וזה לא יתכן לומר גבי הקב"ה, דמאין יבא לו, הרי כבר הכל ביד הקב"ה הוא. ל"פ לי כמו עמי:

**Sefaria Community Translation:**
**With Me, ready and available.** Rashi wishes to explain how the word לי (to Me) can possibly apply to Hashem. “To Me” implies that it will come to Him from elsewhere, and this cannot be said about Hashem. From where could it come to Him? Everything is already in Hashem’s hand. Therefore Rashi explains that לי means “With Me.”


###### Siftei Chakhamim, Deuteronomy 32:35:2
[Siftei Chakhamim, Deuteronomy 32:35:2](https://torahapp.org/share/book/Siftei%20Chakhamim/s/Deuteronomy/r/32:35:2)

**פורענות נקם וישלם להם כו'.** רצונו בזה שלא תקשי וכי יש ממשות בנקמה דכתיב לי נקם ושילם, דהיינו פי' עמי דמשמע שיש ממשות בה:

**Sefaria Community Translation:**
**The punishment by vengeance, and it shall administer [retribution] to them, etc.** Rashi’s intention with this is that you should not ask: Is vengeance tangible that it is written “לי נקם ושלם (Literally: *To* Me is vengeance and repayment)”? By explaining “*With* Me” it implies that it is tangible!


###### Siftei Chakhamim, Deuteronomy 32:35:3
[Siftei Chakhamim, Deuteronomy 32:35:3](https://torahapp.org/share/book/Siftei%20Chakhamim/s/Deuteronomy/r/32:35:3)

**ויש מפרשים ושלם שם דבר כמו ושלום.** ופירוש לי הנקם והשילום שאנקם מהם ואשלם להם כפעלם:

**Sefaria Community Translation:**
Some interpret ושִׁלֵם**as a noun, like ושִׁלוּם “and retribution.”** And it means: Mine is the vengeance and the retribution that I will avenge against them and I will punish them according to their deeds.


###### Siftei Chakhamim, Deuteronomy 32:35:4
[Siftei Chakhamim, Deuteronomy 32:35:4](https://torahapp.org/share/book/Siftei%20Chakhamim/s/Deuteronomy/r/32:35:4)

**והוא מגזרת והדבר אין בהם כו'.** רצונו בזה להביא ראייה אף שלא כתיב בוי"ו שהוא שם דבר, אפ"ה יכול להיות פי' כמו שכתיב שם דבר:

**Sefaria Community Translation:**
**This is similar to, “The word is not theirs, etc.” W**ith this Rashi intends to bring a proof that even though it is not written with the letter *vav* to make it a noun. Even so it can be explained as if it was written as a noun.


###### Siftei Chakhamim, Deuteronomy 32:35:5
[Siftei Chakhamim, Deuteronomy 32:35:5](https://torahapp.org/share/book/Siftei%20Chakhamim/s/Deuteronomy/r/32:35:5)

**כשתתום זכות אבותם כו'.** פי' האי לעת תמוט רגלם על ושלם לחודי' קאי, ולא על נקם, כי פורעניות הנקמה לעולם הוא נכון ומזומן עמו:

**Sefaria Community Translation:**
**At the termination of the merit of the forefathers, etc.** This means that the phrase “at the time when they shall stumble” is speaking only of administering retribution, but not of the vengeance. For the punishments of vengeance are always ready and prepared with Him.


###### Siftei Chakhamim, Deuteronomy 32:35:6
[Siftei Chakhamim, Deuteronomy 32:35:6](https://torahapp.org/share/book/Siftei%20Chakhamim/s/Deuteronomy/r/32:35:6)

**משארצה להביא כו'.** רצל"ת מה דכתיב כי קרוב וגו', הרי עכשיו כשהוכיחן משה עדיין לא חטאו, וגם הוא בעצמו תולה בזכות אבות, ועדיין זכות אבות במקומה עומדת, מאי כי קרוב וגו':

**Sefaria Community Translation:**
**As soon as I desire to inflict, etc.** Rashi is answering the question: Why is it written, “For it is close by, etc.”? But now when Moshe is rebuking them they had not yet sinned! Even [Moshe] attributes [their current status as] being dependent on the merit of the forefathers. And the merit of the forefathers was still in force. So what is the meaning of “for it is close by, etc.”?


###### Siftei Chakhamim, Deuteronomy 32:36:1
[Siftei Chakhamim, Deuteronomy 32:36:1](https://torahapp.org/share/book/Siftei%20Chakhamim/s/Deuteronomy/r/32:36:1)

**כשישפוט אותן ביסורין כו'.** אבל אין לפרש כמשמעו, כשידין אותן אם לזכות אם לחובה, דא"כ מה שוב ועל עבדיו יתנחם, דפי' ירחם על עבדיו, דלמא דינם יצא לזכות ואז לא יצטרכו לרחמים:

**Sefaria Community Translation:**
**When He punishes them with the afflictions, etc.** But it cannot be explained according to its plain meaning, when He *judges* them whether for innocence or guilt. For if so, how does the next phrase, “And He will reconsider about His servants” fit in? For it implies that He will be “merciful towards his servants.” But perhaps they are found to be innocent in their judgment, and they would not require mercy!


###### Siftei Chakhamim, Deuteronomy 32:36:2
[Siftei Chakhamim, Deuteronomy 32:36:2](https://torahapp.org/share/book/Siftei%20Chakhamim/s/Deuteronomy/r/32:36:2)

**ויתנחם הקב"ה על עבדיו כו'.** הוצרך להפוך, משום שאחר היסורים היא הנחמה, ואחר כך להודיע שהיא על עבדיו. ומפני שחזר הכתוב ואמר ועל עבדיו, ולא הספיק לו במלת עמו הקודם לו, יחוייב ג"כ שיכפול השם, וכאלו אמר כי ידין ה' עמו ויתנחם הקב"ה על עבדיו:

**Sefaria Community Translation:**
**The Holy One, Blessed Is He will reconsider concerning His servants, etc.** [Rashi] needed to reverse the order [of the words], because after the suffering comes the consolation and afterwards, “to make known that it is on His servants.” Since the verse repeated and said, “About His servants” and “His people” [alone] which precedes it did not suffice. It requires that Hashem’s Name also be repeated, as if it said, “When Hashem administers justice against His people, and Hashem will reconsider about His servants.”


###### Siftei Chakhamim, Deuteronomy 32:36:3
[Siftei Chakhamim, Deuteronomy 32:36:3](https://torahapp.org/share/book/Siftei%20Chakhamim/s/Deuteronomy/r/32:36:3)

**כשיראה כי אזלת יד האויב כו'.** תיקן בזה כמה עניינים, שפירש כי יראה כשיראה, כי מלת כי דהכא כמו כי תבואו וגו' שפירושו כשתבואו. ואזלת, ר"ל הולכת. ומלת יד, שב אל האויב, ואף שלא נזכר פה. והוסיף מלת עליהם, להודיע על מי אזלת היד. ואפס, ר"ל תם, מלשון (בראשית מז טו) אפס כסף. ועצור, ר"ל מכונס על יד המושל. ועזוב, ר"ל מחוזק. והוסיף מלת בהם אחר מלת ואפס, מפני שמלת תם לא יפול רק בהם, כלומר תם בהם היותם עצורים ועזובים. והוסיף מלת הקב"ה אחר מלת ואמר, להודיע שהאומר אי אלהימו הוא הקב"ה. ואמר מלת עליהם, להודיע על מי נאמר אלהימו, שהוא על עבדיו הנזכרים לעיל. ויהיה וי"ו ואמר, כוי"ו ושמר ה' אלהיך (לעיל ז יב) שפירושו ישמור. ויהיה פירוש המקראות כך, שכאשר ייסר השם את עמו בכל אותן היסורים, ויחזור ויתנחם עליהם כשיראה שיד האויב הולכת ומתחזקת עליהם, ותם בהם עצור ועזוב להיותם בלתי שוטר ומושל, יאמר הקב"ה עליהם, איה עבודה זרה שלכם שהייתם בוטחים בהם, יקומו ויעזרכם. לכן ראוי לכם שתבינו מכל הרעות שהבאתי עליכם, ולא היה לכם שום מושיע מכל העבודות אלילים שבטחתם בהם, ולא היה בם כח למחות בידי, מפני שאני הוא שבידי להשפיל ולהרים, ואין מידי מציל. ואחר כך התחיל להזכיר הנקמות שינקים מהאויבים:

**Sefaria Community Translation:**
**When he sees that the power**[lit. hand]**surging, etc.** By this, Rashi corrects several matters. He explains “that He will see” as “when He sees” because the word כי (when) here is like “When (כי) you come to the land, etc.” (Vayikra 25:2) which means “when.” And the word אזלת means “surging.” The word “power” refers back to the enemy, even though it is not mentioned here. He also added the word “against them” to inform who the power is going against. “None (אפס)” means “no more” as in the verse, “for there is no (אפס) money” (Bereishis 47:15). “Structured (עצוב)” means collected under the authority of the ruler. “Fortified” (עזוב) means “strengthened” and he added the term “among them” after “and that there is no one” because “no more” applies only applies to them, i.e. it is finished their being gathered and strengthened. Rashi also adds “The Holy One, Blessed Is He” after “He shall say” to inform that the one who says “Where is their god” is The Holy One, Blessed Is He. He adds “concerning them” to show the subject of “*their* gods” refers to “about His servants” mentioned above. The conjunctive *vav* of ואמר “And He shall say” is like the *vav* of “And the Lord your God will guard (ושמר) for you” (Devarim 7:12) which means “He will guard” [in the future tense]. The meaning of the verses are as follows: When Hashem will inflict suffering on His people with all these afflictions, and He will reconsider and console them when He sees that the power of the enemy becoming greater and greater against them, and they cease to be guarded and held strongly, to be without a protector or a ruler, Hashem will say of them, “Where are your idols in whom you trusted? Let them come and save you.” Therefore it is appropriate for you to understand from all the evils that I have brought on you, and there is no savior from all the idols in whom you trusted. They have no power to stay My hand, because it is I Who has the power to lower or to raise, and “no one can rescue you from My grasp.” Afterwards Scripture mentions the vengeance which He will wreak on the enemies.


###### Siftei Chakhamim, Deuteronomy 32:39:1
[Siftei Chakhamim, Deuteronomy 32:39:1](https://torahapp.org/share/book/Siftei%20Chakhamim/s/Deuteronomy/r/32:39:1)

**אני להשפיל כו'.** ר"ל אני אני שני פעמים ל"ל:

**Sefaria Community Translation:**
**It is I Who humbles, etc.** Rashi explains the necessity of the repetition of the word “I (אני).”


###### Siftei Chakhamim, Deuteronomy 32:40:1
[Siftei Chakhamim, Deuteronomy 32:40:1](https://torahapp.org/share/book/Siftei%20Chakhamim/s/Deuteronomy/r/32:40:1)

**כי בחרון אפי כו'.** רצונו לתרץ, והרי כתיב (ישעיהו סו א) השמים כסאי וגו', וא"כ הוא עצמו יושב בשמים, ואין שייך לומר שישא ידו לאשר הוא שם. לכך פי' הא דכתיב אל השמים פי' לעצמי, ר"ל אל עצמי. ומה שפירש כי בחרון אפי וכו' ר"ל הרי אין המנהג לישבע, אלא כשמבטיח את חבירו אז נשבע לו המבטיח לאמת את דברו, א"כ הכא הוא אמאי נשבע, כיון שלא הבטיח שום הבטחה. לכך פי' כי בחרון אפי כו', כלומר מ"מ מרוב חרון אפו על האויב להנקם ממנו, ושלא יתנחם מזה, הוצרך לישבע שינקם ממנו: כתב הרא"ם, אבל מלת כי של כי אשא אל שמים ידי, לא ידעתי פירושה, כי אינה סובלת שום אחד מד' לשונות של כי, שהם אי, דלמא, אלא, דהא. ונראה דהכי פירושו, כיון שאין המנהג שנשבעין אלא אם כן שמבטיח לאדם ליתן או לעשות שום דבר, כמו שמצינו בבועז (רות ג יג) חי ה' שכבי וגו', והוא נשבע לקיים דברו, וההבטחה שהבטיח אותם, או הדבר שדבר לעשות להן, יהיה פי' הכי, כיון שהמנהג הוא לישבע על אשר הוא רוצה לעשות, גם אנכי בשביל החרון אף, שבדעתי לחרות בגוים, אשא אל שמים ידי לישבע, אשר שנותי ברק חרבי וכו'. ויהי' פי' כי דהכא, כמו דהא. ויהיה פי' של אם שנותי, כמו עד אם דברתי (בראשית כד לג) שפירושו אשר. ופי' הקרא כך, כיון שמנהג הוא לישבע על ההבטחה שמבטיח אדם לחבירו, גם אנכי כן אעשה, ואשא אל עצמי ידי ואמרתי חי אנכי, שהיא השבועה: ויהי' פי' אל שמים, ר"ל אל עצמו הנקרא שמים, שהוא כסאו. ואינו רוצה לומר שתפס השמים בידו ונשבע בנקיטת חפץ, מפני שהחפץ שנוטל הנשבע בידו אינו אלא כדי שיוסיף כוונה ויראה בשבועתו, ואין זה נופל בהשם יתברך. ואל תשיבני מכי יד על כס יה (שמות יז טז) ופירש רש"י שם שידו של הקב"ה הורמה לישבע בכסאו, דהתם לא כתיב לשון שמורה על שבועה כמו שכתוב פה. [רא"ם]:

**Sefaria Community Translation:**
**For, in My fury, etc.** Rashi explains: It is written, “The heavens are My throne, etc.” (Yeshayah 66:1) and so if He Himself sits in heaven, so how is it feasible that He raises His hand heavenward? Therefore Rashi explains that when it is written, “heavenward” it means “to Myself” i.e. towards Myself. When [Rashi] explains, “For in My fury, etc.” he means to say that it is not general practice to swear unless one makes a promise and then he swears to verify his word. If so, why does Hashem take an oath here? He did not make a promise! For this reason Rashi explains “for in My fury, etc.” i.e. nevertheless, due to His great anger against the enemy to wreak vengeance on him, and not to reconsider this, He took an oath that He will seek vengeance from the enemy. Re”m wrote: But I do not know the meaning of the word כי in the phrase “For (כי) I will raise My hand heavenward.” It does not fit with any of the four possible meanings of *ki*, which are: “if, perhaps, rather, [and] because. It seems that this is the explanation: Since it is not general practice to swear unless he makes a promise to give or to do something for him, as we find with Boaz who said “I swear as Hashem lives, lie down, etc.” (Rus 3:13), by this he swore to keep his word, and the promises which he had promised. Something which one says that he would do, can also have the same meaning, since it is the general practice to swear [to verify] what he wants to do, so too, I will swear on account of the fury, that it is My intention to rage against the nations. “I shall lift My hand to heaven” to swear that “If I whet My saber to a gleam, etc.” Then the meaning of כי here is “because” and means because “if I change.” This is similar to “Until I have spoken” (Bereishis 24:33) which is [a form of] “that.” The meaning of the verse here is as follows: Since it is general practice to take an oath on a promise that one makes to his friend, so too I will do, and I will raise My hand to Myself and say, “As I live” which is the oath. The meaning of, “heavenward” is to Himself, Who is called “Heaven’” which is His Throne.” [The verse] does not mean to say that Hashem grasped heaven in His hand and swore by holding an object [which is customary when making an oath], because the purpose in taking an object when swearing is only to add concentration and awe to the oath. This is something that does not pertain to Hashem. Do not challenge me that it says, “The hand is on Hashem’s Throne” (Shemos 17:16) where Rashi explains “the hand of Hashem is raised to swear by His throne,” because nothing is written there to imply an oath, as it does here. (Re”m)


###### Siftei Chakhamim, Deuteronomy 32:40:2
[Siftei Chakhamim, Deuteronomy 32:40:2](https://torahapp.org/share/book/Siftei%20Chakhamim/s/Deuteronomy/r/32:40:2)

**לשון שבועה הוא.** כאלו אמר בחיי עצמותי, לא שהוא מודיע שהוא חי וקיים לעולם:

**Sefaria Community Translation:**
**This denotes an oath.** As if it had said, “By the life of Myself.” Not that He is informing that He is alive and eternal.


###### Siftei Chakhamim, Deuteronomy 32:41:1
[Siftei Chakhamim, Deuteronomy 32:41:1](https://torahapp.org/share/book/Siftei%20Chakhamim/s/Deuteronomy/r/32:41:1)

**אם אשנן את להב חרבי.** ר"ל בזה, איך יתכן שישנן הברק, כיון שאין בו ממשות, דברק הוא המראה של הלהב. ל"פ את להב כו', כלומר אם אחדד הברזל של חרבי, שהשינון בכל מקום הוא לשון חידוד, ולהב החרב הוא הברזל, כמו (ש"א יז ז) להבת חניתו. ונקרא כן, מפני שהחרב בהתלהטו דומה ללהב. וברק, כמו לברק, שפירושו להיות לה לברק:

**Sefaria Community Translation:**
**If I whet the blade of My saber.** Rashi wants answer the question: How is it possible to sharpen lightning, which has no substance? Lightning is the appearance of a flash! Therefore he explains “the gleam, etc.” i.e. if I sharpen the iron of My saber. The word שינון always means “sharpening” and the blade of the sabre is [made of] iron, as in “the blade of his spear” (1 Shmuel 17:7). It is called להב (flash) because the sword as it flashes is similar to a flame. The word ברק (lightning) is like “לברק (to flash)” (Yechezkeil 21:20) which means [that He will whet it] to a gleam.


###### Siftei Chakhamim, Deuteronomy 32:41:2
[Siftei Chakhamim, Deuteronomy 32:41:2](https://torahapp.org/share/book/Siftei%20Chakhamim/s/Deuteronomy/r/32:41:2)

**להניח מדת הרחמים באויבי.** פירוש ותאחז ידי במדת משפט להחזיק בה כדי להנקם, ולהניח הרחמים שלא להשתמש בה, עם אויבי שהרעו לכם, ובאויבי שהרעו לכם דבוק עם ותאחז במשפט, לא עם להניח מדת הרחמים. ויהיה פירוש המקראות כך, נשאתי אל שמים ידי ונשבעתי חי אנכי שאשנן את חרבי לעשות לה ברק, כמנהג יוצאי מלחמה, ושתאחז במשפט ידי להשיב נקם לצרי, להנקם מהם מפני שהרעו לכם, שאני קצפתי עליכם מעט, והמה עזרו לרעה:

**Sefaria Community Translation:**
**Discarding the attribute of compassion for My enemies.** I.e. and My hand will grasp the attribute of judgment, to hold on to it in order to wreak vengeance, and to discard the [attribute of] compassion, and not use it for My enemies who were destructive to you. The phrase “and hold judgment in My grasp” is connected to the phrase “My enemies who were destructive to you,” not with “discarding the attribute of compassion.” The meaning of the verse is: “I raised My hand heavenward and swore by My life, that I will sharpen My sword until it gleams like lightning, as is the custom of those who go out to war. And hold judgment in My hand, to wreak vengeance on My enemies, to avenge them for their destructiveness to you. [As the verse states,] “Where I was a little angry, and they abetted destructiveness, etc.” (Zecharyah 1:15).


###### Siftei Chakhamim, Deuteronomy 32:41:3
[Siftei Chakhamim, Deuteronomy 32:41:3](https://torahapp.org/share/book/Siftei%20Chakhamim/s/Deuteronomy/r/32:41:3)

**אשר אני קצפתי מעט כו'.** רצונו בזה, שלא תאמר מה חטאו גוים בזה, שהרי אתה מסרתם בידם כדי שיתיסרו מידם:

**Sefaria Community Translation:**
**Where I was a little angry, etc.** Do not ask how is it that the nations sinned in this matter, since you were delivered into their hands [by Hashem] in order that you should suffer at their hands.


###### Siftei Chakhamim, Deuteronomy 32:41:4
[Siftei Chakhamim, Deuteronomy 32:41:4](https://torahapp.org/share/book/Siftei%20Chakhamim/s/Deuteronomy/r/32:41:4)

**ד"א כו' ותאחז במשפט ידי.** לטעם ראשון קשה, מדת הרחמים מאן דכר שמיה. ולפי ד"א קשה, הוה לי' לכתוב ותאחז ידי במשפט. לכ"פ גם טעם ראשון. ומפי מורי מהר"ל שמעתי, דהאי ד"א טעות סופר הוא, והכל פי' א' הוא:

**Sefaria Community Translation:**
**[Another interpretation.] I hold judgment in My grasp.** According to the first explanation it is difficult, where is the attribute of compassion mentioned here? And according to the second explanation it is difficult because it should have written “My hand will grasp judgment.” Therefore Rashi gives the first explanation. And from my teacher, Maharal, I heard that the phrase, “another interpretation” is a copyist error, and it is all one explanation.


###### Siftei Chakhamim, Deuteronomy 32:41:5
[Siftei Chakhamim, Deuteronomy 32:41:5](https://torahapp.org/share/book/Siftei%20Chakhamim/s/Deuteronomy/r/32:41:5)

**והמשפט הזה לשון פורענות הוא.** ויהיה מלת ותאחז דבוק עם ברק חרבי, שהברק הוא חצו של הקב"ה, שנאמר (זכריה ט יד) ויצא כברק חצו, והוא הפורענות. אבל אי הוי פי' כמשמעו, לא היה נשמע מיניה מידי, שהרי גם מלך בשר ודם כשיושב במשפט, יכול להטות המשפט לאיזה צד שירצה, ועכשיו שפירשו פורענות, שפיר משמע מיניה לא כמדת בשר ודם וכו', ומקרא מסורס הוא לפי האגדה, וה"ק ותאחז ידי ברק חרבי במשפט:

**Sefaria Community Translation:**
**“Judgment” here denotes retribution.** And so the word “He grasps” is connected with “My saber to a gleam,” for lightning is Hashem’s arrow, as it states, “And His arrow will go forth like lightning” (Zecharyah 9:14) referring to retribution. But according to its plain meaning we would not learn anything. For even when a mortal king sits in judgment is able to tip the verdict to whichever side he wishes. But now that Rashi explains it to mean “retribution” we certainly learn-–that “unlike the practice of mortals, etc.” According to the *aggada*, the order of the words in the verse is imprecise and it means, “And My hand grasp the lightning of My sword in judgment.”


###### Siftei Chakhamim, Deuteronomy 32:42:1
[Siftei Chakhamim, Deuteronomy 32:42:1](https://torahapp.org/share/book/Siftei%20Chakhamim/s/Deuteronomy/r/32:42:1)

**האויב.** ויהי' מלת מדם כמו מן דם האויב, ולא יהי' מ"ם מדם מ"ם הסיבה, כמ"ם מדם חלל וגו'. ולשון אשכיר, מלשון (ישעיה נא כא) שכורת ולא מיין:

**Sefaria Community Translation:**
**The enemy.** The word “מדם” means the same as “מן דם האויב (with the blood of the enemy).” The [first] letter *mem* is not a [explaining the] reason, like the *mem* of “מדם חלל (for the blood of the slaughtered, etc.)” [in the next phrase of this verse]. The phrase “אשכיר (I shall make my arrows drunk” is similar to the phrase, “שכורת (drunk), but not from wine” (Yeshayah 51:21).


###### Siftei Chakhamim, Deuteronomy 32:42:2
[Siftei Chakhamim, Deuteronomy 32:42:2](https://torahapp.org/share/book/Siftei%20Chakhamim/s/Deuteronomy/r/32:42:2)

**זאת תהי' להם מעון דם כו'.** פירוש ויהי' מ"ם של מלת מדם מ"ם הסיבה. והרא"ם פירש, זאת הפורענות שאמרתי אשכיר חצי וגו' הוא מפני עון החלל, לא בעבור חללי דם שהרגו מישראל, ויהי' מדם חלל, כמו הפוך, והוי כמו מחללי דם, מפני שהעון שעשו הוא בעבור הדם. ומה שכתב למעלה אשכיר חצי מדמן, אין מדמן פירושו של מדם חלל, רק הוא פירוש מדם שבראש הפסוק, והוא דרך משל, שהשכרות של חציו הוא רק מרוב שתיית דם האויב, כאילו החצים הנזרקים על האויב שותים מדמו כ"כ עד שמשתכרים:

**Sefaria Community Translation:**
**This will befall them because of their guilt over the blood of the slaughtered [Israelites], etc.** He explains that the first *mem* of the word מדם [explains] the reason. Re”m explains: This retribution that I spoke of, “I shall make My arrows drunk, etc. is because of the sin of the dead, not because of the Jews who were killed. And “from the blood of the slaughtered” means the opposite, as if it had said “from the corpses’ blood.” Because the sin which they committed was due to blood. When it writes above, “I will make My arrows drunk from their blood” it does not mean from the blood of the corpses, but it refers to the blood mentioned at the beginning of the verse. It is a metaphor. The drunkenness of His arrows is only from drinking so much blood of the enemies, as if the arrows that were shot at the enemy drinks so much of his blood that they become drunk.


###### Siftei Chakhamim, Deuteronomy 32:42:3
[Siftei Chakhamim, Deuteronomy 32:42:3](https://torahapp.org/share/book/Siftei%20Chakhamim/s/Deuteronomy/r/32:42:3)

**מפשע תחלת פרצות האויב כו'.** מפני שהוא דבוק עם מדם חלל ושביה, שפירושו מפמע חללי דם ומפשע השבי', אם כן צריך ג"כ לפרש מראש פרעות אויב, מפשע ראש פרעות אויב, ופרעות לשון פרצות. ומפני שתחלת הפרצה בישראל, היתה מימי אבותיהם של אלו, למדו מכאן, כשהקדוש ברוך הוא נפרע מן האומות, נפרע מן וכו'. ומפני שתחלת פרצות האויב אינו מובן שפרצו בישראל, הוצרך לחזור ולפרש מראשית פרצה שפרצו בישראל. [רא"ם]:

**Sefaria Community Translation:**
**For the iniquity of the original devastation by the enemy, etc.** Because it is connected with “from the blood of the slaughtered, and the captives,” which means, the sin of corpses and the sin of captives. If so, Rashi also needs to explain “for the original savagery of the enemy” as “from the sin of the head of the wildest enemy.” The word פרעות means “savagery.” And because the beginning of their savagery was against Yisroel, from the time of the ancestors of these, we learn from here that “when Hashem punishes the nations he invokes against them, etc.” And because it is not clear that the beginning of the enemy’s savagery was against Yisroel, Rashi had to repeat and explain from the original devastation which they perpetrated against Yisroel. (Re”m)


###### Siftei Chakhamim, Deuteronomy 32:43:1
[Siftei Chakhamim, Deuteronomy 32:43:1](https://torahapp.org/share/book/Siftei%20Chakhamim/s/Deuteronomy/r/32:43:1)

**על הגזל כו'.** לא על שפיכת דמים, שכבר נאמר כי דם עבדיו יקום:

**Sefaria Community Translation:**
**For theft, etc.** Not for bloodshed, for it already stated, “He will avenge the blood of His servants.”


###### Siftei Chakhamim, Deuteronomy 32:43:2
[Siftei Chakhamim, Deuteronomy 32:43:2](https://torahapp.org/share/book/Siftei%20Chakhamim/s/Deuteronomy/r/32:43:2)

**ויפייס אדמתו ועמו כו'.** פירש אדמתו דהיינו עמו:

**Sefaria Community Translation:**
**He will pacify His land and His people, etc.** The meaning of “His land” is “His people.”


###### Siftei Chakhamim, Deuteronomy 32:43:3
[Siftei Chakhamim, Deuteronomy 32:43:3](https://torahapp.org/share/book/Siftei%20Chakhamim/s/Deuteronomy/r/32:43:3)

**בפנים אחרים היא נדרשת כו' ר"י דורש כו'.** משמע דאין הפרש בין פירושו ובין פי' רש"י, אלא בקרא כי גוי אובד עצות המה, שרש"י פי' על הע"א, ורבי יודא דורשו על ישראל. אף על פי שהם מתחלפים בפירוש כי מגפן סדום גפנם (פסוק לב), שרש"י פי' שמעשיהם כמעשה סדום ועמורה, ורבי יודא דורש וכי מגפנם של סדום אתם או ממטע של עמורה, והלא אתם ממטע קדוש. מכל מקום שניהם שוים, שהוא כלפי ישראל. אבל גבי אי אלהימו (פסוק לז), שרש"י פירש, שאמר הקב"ה לישראל איה וכו', ורבי יודא דורש שיאמרו ישראל לע"א, יש לומר שמה שכתב רש"י שדברי רבי יודא הם כפירושו ממש עד תכליתו חוץ מגוי אובד עצות המה, אינו אלא על פירוש ואמר, שרש"י ורבי יודא סוברים שאין ואמר דברי הע"א כדעת רבי נחמיה שפירש ואמר האויב שהוא טיטוס וכיוצא בו, אבל לא על אלהימו, דאם כן מאי ר"י דורשו כלפי ישראל דקאמר, הא כלפי הע"א דורשו, אבל עכ"פ אין דברי רש"י ורבי יודא שוים לגמרי, שהרי רש"י פירש ואמר ישראל. [רא"ם]:

**Sefaria Community Translation:**
**With a different viewpoint this is expounded, etc. R’ Yehuda expounds, etc.** This implies that there is no difference between his explanation and that of Rashi except for the verse (28) “for those nations squander counsel.” Rashi explains that the verse is referring to the idolater, and R’ Yuda explains that it is referring to Yisroel. Even though they differ on the meaning of the verse, “for the grapevine of Sedom their grapevine is” (Devarim 32:32) where Rashi explains that their behavior is like the actions of Sedom and Amorah. And Rabbi Yuda explains [the verse] as “Are you from the grapevines of Sedom, or from the plantings of Amorah? Are you not from holy plantings?” They both agree, however, that it refers to Yisroel. However, in the verse (v. 37) “where is their god?” Rashi explains that Hashem says to Yisroel, “Where is [your God]?” and Rabbi Yuda explains that this is what Yisroel is saying to the idolaters. One can explain that when Rashi writes that the words of Rabbi Yuda are exactly like his words, completely, except for (v. 28) “those nations squander counsel” only refers to the meaning of (v. 37) “He shall say.” Rashi and R’ Yuda both hold that “He shall say” are not the words of the idolaters, which is Rabbi Nechemyah’s opinion, who says that [“He shall say”] refers to the enemy, e.g. Titus and those like him. But not with regard to the verse, “Where is their god?” For if so, what does it mean that Rabbi Yuda expounds it towards Yisroel? He expounds it as referring to idolaters! But nevertheless Rashi’s and Rabbi Yuda’s explanations are not completely identical, for Rashi explains “He shall say” as referring to Yisroel. (Re”m)


###### Siftei Chakhamim, Deuteronomy 32:43:4
[Siftei Chakhamim, Deuteronomy 32:43:4](https://torahapp.org/share/book/Siftei%20Chakhamim/s/Deuteronomy/r/32:43:4)

**בלשון זה משמש וכו'.** פירוש נתינת טעם הוא אלמעלה:

**Sefaria Community Translation:**
**In this usage, כי is understood as, etc.** I.e. it gives an explanation of what precedes it.


###### Siftei Chakhamim, Deuteronomy 32:43:5
[Siftei Chakhamim, Deuteronomy 32:43:5](https://torahapp.org/share/book/Siftei%20Chakhamim/s/Deuteronomy/r/32:43:5)

**בלשון דהא.** פירש לפירושו, דרבי נחמיה שפירש קרא דכי ידין וגו' כי יריב את ריבם, ויהיה פירוש כי מלשון דהא, ופי' למה אמר לי נקם ושלם לע"א, מפני שיריב את ריבם של ישראל מיד עושקיהם:

**Sefaria Community Translation:**
**Understood as “for.”** An explanation of [Rashi’s] explanation is that Rabbi Nechemyah explains the verse “For ... will judge, etc.” as referring to when He represents them in their struggle, and the meaning of כי is “for.” And the meaning of (v. 35), “Vengeance is with Me, and shall administer retribution” (v. 34) refers to the idolaters, because Hashem fights the fight of Yisroel against those who persecuted them.


###### Siftei Chakhamim, Deuteronomy 32:43:6
[Siftei Chakhamim, Deuteronomy 32:43:6](https://torahapp.org/share/book/Siftei%20Chakhamim/s/Deuteronomy/r/32:43:6)

**יגלה הקב"ה ישועתו כו'.** דלפירוש רש"י יהיה פירוש ראו, שבידי להמית ולהחיות, ולא כאותן ע"א שעבדתם, אבל לדעת רבי נחמיה שפירש אי אלהימו קאי אהאויב, שיאמר לישראל אי אלהימו וגו', איך יאמר ראו עתה והבינו שבידו להמית ולהחיות, ולכן הוסיף אז יגלה ישועתו, שפירושו שאז תהפך מחשבות האויב ממה שהיתה טרם הגלות ישועתו:

**Sefaria Community Translation:**
**The Holy One, may He be blessed, will then unveil His salvation, etc.** According to Rashi’s explanation of (v. 39) “Now observe!” means “that it is in My power to bring death or give life, unlike those idols that you worship. But according to the opinion of Rabbi Nechemyah who explains that (v. 37) “Where is their god?” refers to the enemy, who says to Yisroel, “Where is your God?, etc.” how can it say “Now observe!” such that they will understand that it is in His hand to bring death or give life? Therefore he adds that “the Holy One, Blessed Is He will then unveil His salvation” which means that then the designs of the enemy will be overturned from what they thought prior to the revelation of His salvation.


###### Siftei Chakhamim, Deuteronomy 32:43:7
[Siftei Chakhamim, Deuteronomy 32:43:7](https://torahapp.org/share/book/Siftei%20Chakhamim/s/Deuteronomy/r/32:43:7)

**מאתי באתה עליהם הרעה.** פירוש לע"א:

**Sefaria Community Translation:**
**It is from Me that your ruin emanated.** Meaning, against the idolaters.


###### Siftei Chakhamim, Deuteronomy 32:43:8
[Siftei Chakhamim, Deuteronomy 32:43:8](https://torahapp.org/share/book/Siftei%20Chakhamim/s/Deuteronomy/r/32:43:8)

**ומאתי תבא עליהם הטובה.** פירוש לישראל:

**Sefaria Community Translation:**
**And from Me that your benefaction will come.** Meaning, to Yisroel


###### Siftei Chakhamim, Deuteronomy 32:43:9
[Siftei Chakhamim, Deuteronomy 32:43:9](https://torahapp.org/share/book/Siftei%20Chakhamim/s/Deuteronomy/r/32:43:9)

**כמו כי נשאתי כו'.** כלומר כבר נשואה היא ידי בשמים, פי' תמיד אני משרה שכינתי וכו'. אבל אי אפשר לפרש מלשון שבועה, כיון שכבר כתיב פורעניות חמת תנינים יינם וגו' ראו עתה וגו', ואם כן אמאי ישבע עכשיו, אבל לפי פשוטו שפירש"י לעיל, דקאי אישראל, אתי שפיר, שנשבע שינקום מהם, וכן לרבי יודא. אבל לרבי נחמיה שמפרש כל הפרשה כלפי ע"א, אי אפשר לפרש מלשון שבועה:

**Sefaria Community Translation:**
**Like “I have raised,” etc.** I.e., My hand is already raised in heaven, meaning, constantly I rest my Divine Presence etc. But it is not possible to explain that it is a phrase meaning making an “oath” because the punishments have already been written, (v. 33) “Like caustic serpents’ venom is their wine, etc.” and (v. 39) “Now observe, etc.” If so, why would He swear now? But according to the plain meaning which Rashi explained above, that it refers to Yisroel, it works well. He swears to avenge them. And similarly according to R’ Yuda. But according to the opinion of R’ Nechemyah, who explains the entire section as referring to idolaters, it is impossible to explain this as an oath.


###### Siftei Chakhamim, Deuteronomy 32:44:1
[Siftei Chakhamim, Deuteronomy 32:44:1](https://torahapp.org/share/book/Siftei%20Chakhamim/s/Deuteronomy/r/32:44:1)

**שבת של דיוזגי כו'.** פירוש ב' מלות הן, וכפל לשון הוא. ופי' של דיו וזוג, הוא שנים. וזוג הוא מתרגום בבלי, ודיו הוא לשון יוני. ורצונו לתרץ בזה, דקשה לו, אם משה דבר באזני העם שהוא היה מלכם ונשיא שלהם, אבל יהושע מה עניינו בדבר הזה, הרי הוא לא היה נשיא עליהם אלא אחר מיתת משה. לזה קאמר שבת של דיוזגי וכו':

**Sefaria Community Translation:**
**It was a Shabbos of shared quality (דיוזגי), etc.** This is [a combination of] two words and a double phrase, meaning דיו (two) and זוג (pair). The word זוג is Aramaic and דֹיו is Greek. Rashi wishes to explain with this a difficulty. Moshe spoke to the ears of the *people* because he was still their king and prince. But why is Yehoshua involved here? He did not become their prince until *after* the death of Moshe! This is why Rashi says “It was a Shabbos of shared quality, etc.”


###### Siftei Chakhamim, Deuteronomy 32:44:2
[Siftei Chakhamim, Deuteronomy 32:44:2](https://torahapp.org/share/book/Siftei%20Chakhamim/s/Deuteronomy/r/32:44:2)

**לומר שלא זחה דעתו עליו כו'.** כלומר שהתורה מעידה עליו שלא זחה דעתו עליו. ולכך קוראו הושע ולא יהושע. ומלת זחה פי' גבה לב וגס הרוח:

**Sefaria Community Translation:**
**To teach that he was not conceited, etc.** I.e., the Torah testifies that he was not proud, and therefore he calls him Hoshei’a rather than Yehoshua. The word “זחה” means “haughty” or “rude.”


###### Siftei Chakhamim, Deuteronomy 32:46:1
[Siftei Chakhamim, Deuteronomy 32:46:1](https://torahapp.org/share/book/Siftei%20Chakhamim/s/Deuteronomy/r/32:46:1)

**שהן כהררין תלויין בשערה כו'.** פי' כי הרבה דברים יש בתורה שהן דקין כחוט השערה. כהררין מלשון הר, שנרמזין בכל אחד הרבה דברים כהרים:

**Sefaria Community Translation:**
**Which is comparable to a mountain balanced on a hair, etc.** This means that there are many things in the Torah which are as fine as a strand of hair. The word כהררין (like mountains) comes from the word הר (mountain) and alludes to the fact that in each of them are many things like mountains.


###### Siftei Chakhamim, Deuteronomy 32:47:1
[Siftei Chakhamim, Deuteronomy 32:47:1](https://torahapp.org/share/book/Siftei%20Chakhamim/s/Deuteronomy/r/32:47:1)

**מ** פי' ומהו השכר ומפרש כי הוא חייכם וגו':


###### Siftei Chakhamim, Deuteronomy 32:47:2
[Siftei Chakhamim, Deuteronomy 32:47:2](https://torahapp.org/share/book/Siftei%20Chakhamim/s/Deuteronomy/r/32:47:2)

**שאם תדרשנו שאין בו מתן שכר כו'.** הוצרך לפירוש ד"א, כי לפי' ראשון קשה, לא הל"ל רק שימו לבבכם וגו' אל כל דברי התורה וגו' כי הוא חייכם וגו', ולמה ליה למיכתב כי לא דבר רק הוא מכם וכו'. לכן פי' ד"א וכו'. ושני עניינים הם, ה"פ אין לך דבר ריקם בתורה, פירוש שיהא נכתב שלא לצורך. ועוד שאם תדרשנו וכו', וה"פ אין לך דבר בתורה שאם תדרשנו וכו'. ולכן כתיב מכם, לרמוז על מתן שכר שהוא עצמותו של אדם ותכלית הצלחתו. ולפירוש ד"א קשה, למה ליה למיכתב כי הוא חייכם, הא כבר נתן הטעם לשימה הזאת, א"נ ה"ל להפוך, דה"ל לכתוב אחר דברי התורה הזאת, כי הוא חייכם, ואח"כ כי לא דבר רק וגו'. לכן פי' גם טעם הראשון:

**Sefaria Community Translation:**
**That if expounded would not yield recompense, etc.** Rashi needed his second explanation because according to the first explanation it is difficult, it should have only said, “Focus your thoughts ... to all the statements of the Torah ... for it is your life...” Why did Scripture write, “For it is not a futile thing for you, etc.”? Therefore Rashi gave his second explanation that they are two separate concepts. This is what it means: There is nothing futile in the Torah, i.e. there is nothing that is written without purpose. Furthermore, “if expounded, etc.” means that there is nothing in the Torah which if you expound it, etc. Therefore it is written, “for you,” to allude to the reward which is the essence of a person and the purpose of his success. According to the second explanation it is difficult why it is written “for it is your life”? The reason for this focus was already given. Alternatively, the [order of verses] should have been reversed, i.e., it should have written after “all the statements of this Torah,” “for it is your life” and then “for it is not a futile thing for you, etc.” Therefore Rashi also gives the first explanation.


###### Siftei Chakhamim, Deuteronomy 32:47:3
[Siftei Chakhamim, Deuteronomy 32:47:3](https://torahapp.org/share/book/Siftei%20Chakhamim/s/Deuteronomy/r/32:47:3)

**שכן אמרו חכמים ואחות לוטן תמנע כו'.** פי' מזה מביא ראיה, שאין לך דבר בתורה שיהא נכתב בחנם שלא לצורך. אבל אקיבול שכר אם תדרשנו, אינו מביא ראייה מזה:

**Sefaria Community Translation:**
**From the following comment by the Rabbis: Lotan’s sister was Timna, etc.** I.e. from here he proves that there is nothing futile written in the Torah. But he is not bringing proof from here that it will yield recompense for expounding [theTorah].


###### Siftei Chakhamim, Deuteronomy 32:48:1
[Siftei Chakhamim, Deuteronomy 32:48:1](https://torahapp.org/share/book/Siftei%20Chakhamim/s/Deuteronomy/r/32:48:1)

**בג' מקומות נאמר כו'.** וא"ת ולמה אינו מונה בעצם היום הזה דנאמר גבי אברהם, דכתיב (בראשית יז כג) בעצם היום הזה נימול אברהם, ופירש"י ביום ולא בלילה, ולא נתיירא וכו'. וי"ל דהא דכתיב גבי אברהם בעצם היום הזה, איכא למימר כמו שפרש"י דאתא לאשמעינן דביום שנצטוה נימול, לכן לא נקט רש"י אלא ג' מקומות:

**Sefaria Community Translation:**
**In three places it is said.** If you ask: Why does it not count “that very day” which is stated regarding Avraham? For it is written (Bereishis 17:23), “On that very day” Avraham was circumcised, and Rashi explains, “By daytime and not by night, yet he was not afraid, etc.” One could answer that when it states regarding Avraham “on this very day” it comes to teach that he did the circumcision on the very day that he was commanded, as Rashi explains. Therefore Rashi mentions only three places.


###### Siftei Chakhamim, Deuteronomy 32:50:1
[Siftei Chakhamim, Deuteronomy 32:50:1](https://torahapp.org/share/book/Siftei%20Chakhamim/s/Deuteronomy/r/32:50:1)

**באותה מיתה שראית וחמדת אותה כו'.** דאל"כ כאשר מת אהרן אחיך למה לי, והלא לא הוא לבדו מת:

**Sefaria Community Translation:**
**With the very death you witnessed and longed for, etc.** Otherwise, why does it say, “Just as you brother Aharon died”? He was not the only person to ever die.


###### Siftei Chakhamim, Deuteronomy 32:51:1
[Siftei Chakhamim, Deuteronomy 32:51:1](https://torahapp.org/share/book/Siftei%20Chakhamim/s/Deuteronomy/r/32:51:1)

**גרמתם למעול בי.** ה"ג על אשר מעלתם בי גרמתם למעול בי וכו'. וכן הוא בספרים מדויקים. ופי' אתם גרמתם לעם שיהיו ממרים את פי וכו'. לא שמשה ואהרן מעלו, אלא שגרמו לישראל למעול בהקב"ה:

**Sefaria Community Translation:**
**You were the cause of unfaithfulness to Me.** This is the correct text: Because you were unfaithful to Me, you were the cause of their unfaithfulness to Me, etc. This is how it appears in accurate texts. It means that you caused that the people would rebel against the word of Hashem, etc., and not that Moshe and Aharon [themselves] rebelled. Rather they caused Yisroel to rebel against Hashem.


###### Siftei Chakhamim, Deuteronomy 32:52:1
[Siftei Chakhamim, Deuteronomy 32:52:1](https://torahapp.org/share/book/Siftei%20Chakhamim/s/Deuteronomy/r/32:52:1)

**מרחוק.** לאפוקי שלא תפרש כמו נגד ההר (שמות יט ב) , שפירושו למזרחו של הר, דאם כן מאי נפק"מ למשה אם יראה הארץ מצד מזרח או משאר רוחות:

**Sefaria Community Translation:**
**At a distance.** So that you do not explain that מנגד has the same meaning as in (Shemos 19:2) “opposite (נגד) the mountain” which means to the east of the mountain. For if so, what difference is it to Moshe whether he sees the land from the east or from any other direction?


###### Siftei Chakhamim, Deuteronomy 32:52:2
[Siftei Chakhamim, Deuteronomy 32:52:2](https://torahapp.org/share/book/Siftei%20Chakhamim/s/Deuteronomy/r/32:52:2)

**כי אם לא תראנה עכשיו כו'.** רצ"ל ושמה לא תבא ל"ל, דבודאי אם לא רשאי כ"א לראות מרחוק בודאי לא יבא. ל"פ כי אם וכו', כלומר אדלעיל קאי, אמה דכתיב עלה אל הר העברים וגו' וראה וגו', ולמה, כי שמה לא תבא, וא"כ אם לא תראנה עכשיו אימתי. ואם תאמר איני חושש לזה, לכן פי' וידעתי וכו':

**Sefaria Community Translation:**
**For if you will not see it now, etc.** Rashi explains why the phrase “but you will not come there” is necessary. Certainly if he is only permitted to see it from a distance, he certainly may not come there. Therefore he explains, “For if, etc. i.e. that it refers to what precedes it. “Go up to this Mount Ho’Avorim ... and see, etc.” Why? Because “you will not come there.” And therefore if you do not see it now, when [will you see it]? If you say, I am not concerned about this, therefore he explains “And I know [that it is precious to you].”