## Siftei Chakhamim, Genesis

###### Siftei Chakhamim, Genesis 1:1:1
[Siftei Chakhamim, Genesis 1:1:1](https://torahapp.org/share/book/Siftei%20Chakhamim/s/Genesis/r/1:1:1)

**אמר רבי יצחק.** המפרשים מקשים שלא מצינו שיהא מוזכר בגמרא ובמדרש זה המאמר בשם רבי יצחק אלא מה שאמר מה טעם פתח ותו לא. אלא שזה ר"י היה אביו של רש"י ולא היה כ"כ גדול בתורה ובנו רש"י רצה לכבדו ולהזכירו בתחלת חבורו ושאל מאביו להקשות איזה קושיא ולכתוב משמו והקשה זאת הקושיא למה התחיל בבראשית ולא הקשו מה טעם. מצא כתוב בכתב ישן. וזה אינו שמביא בפרק בתרא דעבודה זרה (עה.) זה לשון אבא מורי מנוחתו כבוד ומוכח שהיה בעל תורה. [דברי דוד]:

**Sefaria Community Translation:**
**R. Yitzchok said.** Some commentators object that neither the Talmud nor the Midrash mention this statement in the name of R. Yitzchok. [The Midrash] states only what Rashi said [later]: מה טעם פתח בבראשית וכו' but states no more than that. [These commentators then explain] that R. Yitzchok was Rashi’s father and he was not a great Torah scholar. Rashi wished to honor his father by mentioning him in the beginning of his work. Thus Rashi asked his father to pose a difficulty that could be cited in his name. His father asked: למה התחיל בבראשית but did not ask מה טעם פתח בבראשית [as the Midrash does. Thus, Rashi cites the question in his father’s name.] This explanation, found in an old manuscript, is incorrect. For Rashi’s commentary on Avodah Zarah (75a) cites [a scholarly explanation of the Talmud] and says, “This is the explanation of my father, my teacher, may he rest in peace...” Thus it is clear that Rashi’s father was learned in Torah. (*Divrei Dovid*)


###### Siftei Chakhamim, Genesis 1:1:2
[Siftei Chakhamim, Genesis 1:1:2](https://torahapp.org/share/book/Siftei%20Chakhamim/s/Genesis/r/1:1:2)

**לא היה צריך להתחיל וכו'.** דהא התורה לא ניתנה לישראל אלא בשביל המצות הכתובים בה שיקיימו אותן [ועל כן נקראת בלשון תורה] וא"כ כל הני סיפורי דברים לא היה לו לכתוב בתורה אלא לעשות ספר בפני עצמו כמו ספר יהושע או ספר שופטים:

**Sefaria Community Translation:**
**The Torah should have begun...** This is because the Torah was given to Israel only for the mitzvos it contains, that they should keep them. (Thus it is called Torah, connoting “instructions”). If so, all these narratives should not have been written in the Torah, but they should have been made into a separate book, like Sefer Yehoshua or Sefer Shoftim.


###### Siftei Chakhamim, Genesis 1:1:3
[Siftei Chakhamim, Genesis 1:1:3](https://torahapp.org/share/book/Siftei%20Chakhamim/s/Genesis/r/1:1:3)

**שנצטוו בה ישראל.** משא"כ מילה וגיד הנשה שלא נצטוו בהם אלא יחידים (בעדם ובעד כל ישראל) וכל זמן שלא נצטוו בם כל ישראל אינה נחשבת מכלל מצוותיה דתורה צוה לנו משה כתיב (דברים לג ד):

**Sefaria Community Translation:**
**That the Israelites were commanded.** The precepts of *milah* and *gid hanasheh* [although they appear prior to “This month shall be...”] are different because they were commanded only to individuals (for their sake and for all Israel’s). It is only when all Israel is commanded that it is considered among the Torah’s precepts, for it is written (*Devarim* 33:4): “The Torah that Moshe commanded *us*.”


###### Siftei Chakhamim, Genesis 1:1:4
[Siftei Chakhamim, Genesis 1:1:4](https://torahapp.org/share/book/Siftei%20Chakhamim/s/Genesis/r/1:1:4)

**ומה טעם פתח בבראשית.** בלשון ניחותא ותירוץ הוא ר"ל הפסוק בתהלים הוא מפרש הטעם למה התחיל בבראשית. והכי משמע מן הפסוק כח מעשיו פי' דהוא מעשה בראשית ולכך הגיד לעמו משום שרצה לתת להם נחלת גוים דבשביל אברהם שהבטיחו הקב"ה שיתן לזרעו את ארץ כנען (והירושה היא משכר מצות וחשובה כמצות) וא"כ צריך להודיע שהבריאה הוא כח מעשיו. א"נ י"ל היה לו לכתוב ספר בראשית אחר האזינו ולא להתחיל בו כאן ומתרץ משום כח מעשיו וכו' ר"ל אם היה כותב ספר בראשית בסוף הספר לא היתה הוכחה שהכתוב בא להעיד שאין בני ישראל כליסטים אלא היינו אומרים מה שנכתב ספר בראשית הוא להגיד שאין העולם קדמון שהוא עיקר האמונה וכמו שכתב הרמב"ן אבל עכשיו מה שהתחיל בראשית ע"כ צריכין אנו לומר ולפרש משום כח מעשיו וכו' והכתוב עצמו מעיד על זה ודו"ק:

**Sefaria Community Translation:**
**What is the reason... begins with “In the beginning?”**This is not a question but [the start of] the answer. Rashi is saying: The verse in Tehillim explains the reason why the Torah begins with “In the beginning.” For the verse means, “He declared the power of His works” (i.e., the Creation of the world) “to His people.” Why? Because He wanted “to give them the inheritance of nations.” It is on account of Avraham, whom Hashem promised to give Eretz Canaan to his offspring, (and the inheritance was in reward for the mitzvos, and it is considered like the mitzvos). [Thus, the Torah indeed begins with the mitzvos]. For this reason [of giving them “the inheritance of nations,”] Hashem needed to declare that the Creation of the world is the power of His works. Alternatively, we could say [that Rashi is asking]: The Book of Bereishis should have been written [at the end,] after Parshas Haazinu. Why then does the Torah begin with it? Rashi answers: Because of “He declared the power of his works, etc.” Rashi is saying that if Bereishis would be at the end of the Torah, it would not be clear that the Torah’s intention was to testify that Bnei Yisrael are not robbers. Rather, we would think that Bereishis was written to teach that the world [is Hashem’s Creation and] did not always exist; this is central to our faith, as Ramban explains. But now that the Torah *begins* with Creation, we must say that the Torahs’s intention is to testify that “He declared the power of His works....”


###### Siftei Chakhamim, Genesis 1:1:5
[Siftei Chakhamim, Genesis 1:1:5](https://torahapp.org/share/book/Siftei%20Chakhamim/s/Genesis/r/1:1:5)

**שכבשתם ארצות שבעה גוים.** משמע דבתחלה היה הארץ של ז' אומות (שהם מבני חם) וא"ת והא בפרשת לך לך (להלן יב ו) כתיב והכנעני אז בארץ ופירש"י שם שהיה הולך וכובש את א"י מזרעו של שם שבחלקו של שם נפלה כשחלק נח לבניו את הארץ וא"כ מה שייך ליסטנות בזה (כשהם מחזיקים בנחלתם). ונ"ל אע"פ שהקרקע אינה נגזלת וברשות דמרא קמא קיימא מ"מ הוה כגזלן כמי שיורד לתוך שדה חבירו שלא ברשות להשביח הקרקע שצריך ליתן לו היציאה אם השבח יותר על ההוצאה וישראל לקחו א"י עם שבחה ולא נתנו אפילו ההוצאה ומשום הכי פתח בבראשית וכו' לומר שהארץ ומלואה של הקב"ה לעשות בה כרצונו וראה ויתר גוים (חבקוק ג ו) שהתיר ממונם לישראל (ב"ק לח.). ועי"ל לסטים אתם דלשם היו ג"כ שאר בנים וגם להם היה חלק בארץ. אך קשה אפילו א"ת דרבי יצחק סבר דהכל ביד חם והוא נתן לכנען בנו מ"מ הרי כתיב (להלן ט כה) ארור כנען עבד עבדים וכו' א"כ היה חם עבד לשם ומה שקנה עבד קנה רבו. וי"ל כתיב (שם) לאחיו שגם ליפת יהיה עבד א"כ גם ליפת יש חלק בו. [רא"ם]: ועי"ל דדוקא גבי קנייה וזכיה מיד אחרים או מן ההפקר אמרינן יד עבד כיד רבו אבל לא אצל ירושה דק"ל גוי יורש את אביו דבר תורה וכנען ירש את הארץ מחם אביו. [נח"י] ע"ש: עי"ל דאם אחר נתן מתנה לעבד ע"מ שאין לרבו רשות בו לא קנה הרב וכאן נתן הקב"ה חלק של כנען מדינות מיוחדות ולאחיו שם מדינות אחרות כמבואר בפסוקים הוי כמתנה בפירוש ע"מ שאין לזה על זה כלום. [דברי דוד]:

**Sefaria Community Translation:**
**You have taken by force the lands of the Seven Nations.** This implies that originally it belonged to the Seven Nations (who are descendants of Cham). But you might object: It is written in Parshas Lech Lecha (12:6): “And the Canaanites were *then* in the Land,” and Rashi there explains that the Canaanites were then conquering the Land of Israel from the descendants of Shem — as it was given to Shem when Noach divided the earth among his sons. If so, why is it robbery (when Bnei Yisrael [who are Shem’s descendants] reclaim their inheritance)? It seems the answer is: Although land cannot be acquired by theft and always remains the property of the previous owner, nonetheless, Bnei Yisrael are like robbers. For the Canaanites were considered like someone who unrightfully seizes a field and makes improvements on it — in which case when the true owners return they must pay the one who seizes the land for his expenses, assuming the improvements are of greater value than the expenses. But Bnei Yisrael took the Land of Israel with all the improvements [that were made by the Canaanites], and did not pay even for the expenses. Therefore the Torah began with “In the beginning...” to say that all the earth and its fullness belong to Hashem, Who may do with it as He wishes. For it says (Chavakuk 3:6): “He saw and *allowed* the nations,” which is interpreted to mean that [in specific cases,] Hashem allowed their property to [be taken by] Israel (Bava Kama 38a). An alternative answer: “You are robbers” because Shem had other sons as well, and they too have a portion in the Land. However, there is a difficulty [with the first answer, that the descendants of Cham should be paid their expenses. And] even if we say that R. Yitzchok held the [other] view [mentioned in the Gemara,] that the entire Land [originally] belonged [not to Shem but] to Cham, who gave it to his son Canaan, [still their claim is invalid]. For it is written (9:25), “Cursed is Canaan. He shall surely be a slave to his brethren.” Thus, [the offspring of] Cham is enslaved to Shem, and all of a slave’s acquired property belongs to his master. [So whatever Canaan says is his, automatically belongs to Bnei Yisrael who are the offspring of Shem. Why, then, are Bnei Yisrael “robbers”?] An answer is: It is written that Canaan is a slave “to his brethren,” which includes Yefes. Thus, Yefes also has a share in what Canaan acquired, [not just Shem]. (*Re’m*) Alternatively: [R. Yitzchok held that the Land originally belonged to Cham. And] a slave’s acquisitions belong to his master only when the slave acquires them from others, or seizes ownerless property — but not when the slave inherits them. And since it is by Torah law that a non-Jew inherits his father, Canaan rightfully inherited the Land from his father Cham. (*Nachalas Yaakov*) Another answer: When someone gives a gift to a slave and stipulates that the master should have no rights to it, the gift does not belong to the master. And here, Hashem apportioned specific territories to Canaan, and different territories to Shem, as the Torah recounts. Therefore, it is as if there is a stipulation that each one may not have any claim to the other one’s portion. (*Divrei Dovid*)


###### Siftei Chakhamim, Genesis 1:1:6
[Siftei Chakhamim, Genesis 1:1:6](https://torahapp.org/share/book/Siftei%20Chakhamim/s/Genesis/r/1:1:6)

**אין המקרא הזה אומר אלא דרשני.** דלפי פשוטו משמע שבא להורות סדר הבריאה וזה אינו כמו שפרש"י בסמוך שאין לך ראשית וכו':

**Sefaria Community Translation:**
**This verse insists that it be expounded**. This is because its simple meaning seems to teach the sequence of Creation. And this cannot be, as Rashi goes on to explain: “For the word ראשית never appears in Tanach except when it is annexed to the following word.”


###### Siftei Chakhamim, Genesis 1:1:7
[Siftei Chakhamim, Genesis 1:1:7](https://torahapp.org/share/book/Siftei%20Chakhamim/s/Genesis/r/1:1:7)

**בשביל התורה.** ולא הוה מלשון התחלה שצריך להיות סמוכה וה"פ של בראשית בשביל התורה וישראל [ושימושה של ב' כמו בעבור]:

**Sefaria Community Translation:**
**For the sake of the Torah.**This is because the word ראשית cannot mean the start [of the sequence of Creation], as then it would be annexed to the following word. Thus, בראשית means “For the sake of the [ראשית, which is the] Torah and Israel.” (The ב means “for the sake of”).


###### Siftei Chakhamim, Genesis 1:1:8
[Siftei Chakhamim, Genesis 1:1:8](https://torahapp.org/share/book/Siftei%20Chakhamim/s/Genesis/r/1:1:8)

**ואם באת לפרשו כפשוטו.** ר"ל שיהא בראשית מלה סמוכה אזי ממלת ברא שהוא פעל עבר צריך אתה לעשות שם כאלו נכתב במקום ברא בריית דהיא דבוק דיש אם למסורת וכיון דנמסר בלא נקודה יוכל לקראת ברוא כמו ברא:

**Sefaria Community Translation:**
**But if you insist on the simple interpretation.**I.e., if you say that בראשית is a word annexed to the following word, then you must change the past tense verb בָּרָא into the “noun” ברוא, as if it was written בְּרִיאַת (the creating of) instead of בָּרָא. Thus, בְּרוֹא itself will be annexed [to the coming words. This interpretation is possible] because we may follow the way the Torah is written and handed down without vowelization, and therefore בָּרָא can be read as בְּרֹא.


###### Siftei Chakhamim, Genesis 1:1:9
[Siftei Chakhamim, Genesis 1:1:9](https://torahapp.org/share/book/Siftei%20Chakhamim/s/Genesis/r/1:1:9)

**כמו בראשית ברוא.** דבראשית כמו בתחלת בריאת וכו' ובאותו תחלת הבריאה וכאשר היתה הארץ תוהו ובוהו וחושך ומתוך שהיה חושך לכך ויאמר אלהים יהי אור וכל הענין מוסב על ויאמר אלהים:

**Sefaria Community Translation:**
**As if, “At the beginning of the creating.”**Thus, בראשית [and what follows] will mean: At the start of the creating of heaven and earth, the situation was that the earth was unformed and desolate, and darkness. And because it was dark, Hashem said, “Let there be light.” It all leads up to: Hashem said, “Let there be light.”


###### Siftei Chakhamim, Genesis 1:1:10
[Siftei Chakhamim, Genesis 1:1:10](https://torahapp.org/share/book/Siftei%20Chakhamim/s/Genesis/r/1:1:10)

**כלומר תחלת דיבורו.** שלא תאמר היאך מפרש בראשית בריאת השמים וכו' ויהיה הכל נמשך אל ויאמר אלהים וכן ויאמר אלהים נמשך למעלה והא ויאמר אלהים יהי אור משמע דיבור בפני עצמו כמו ויאמר אלהים יהי רקיע וכו' לכך מביא ראיה מהושע ר"ל דהתם ג"כ לא יתכן לומר שתחלת דיבורו של הקב"ה שדיבר עם שום אדם היה עם הושע דהא קודם הושע דיבר עם כמה נביאים אלא ה"פ תחלת דבורו של הקב"ה עם הושע מה היה ויאמר ה' אל הושע וגו' ומוסב על הענין ויאמר ה' כמו כן הכא:

**Sefaria Community Translation:**
**As if to say, “At the beginning of Hashem’s speaking...”** [Rashi cites this] so we will not ask: How can we say our verse means, “At the start of the creating of heaven and earth” — all leading up to the statement of “Hashem said, ‘Let there be light,’” which is the conclusion of what preceded? On the contrary: the statement of “Hashem said, ‘Let there be light’” seems to be a new and independent point, similar to: “Hashem said, ‘Let there be a canopy’” (v. 6). Thus, Rashi proves otherwise from Hoshe’a. For there we cannot say that Hoshe’a was the first man to whom Hashem spoke, as Hashem spoke to many prophets before him. [So then, what is the meaning of תחלת דבר ה' בהושע?] Perforce it means that the beginning of Hashem’s speaking to Hoshe’a was what follows: “Hashem said to Hoshe’a...” Thus, it all leads up to “Hashem said to Hoshe’a,” just like here.


###### Siftei Chakhamim, Genesis 1:1:11
[Siftei Chakhamim, Genesis 1:1:11](https://torahapp.org/share/book/Siftei%20Chakhamim/s/Genesis/r/1:1:11)

**ופירושו בראשית הכל.** ודקשיא לך שאין לך ראשית שאינו דבוק י"ל פירושו בראשית הכל וא"כ שפיר הוי דביקות למלת הכל:

**Sefaria Community Translation:**
**And its interpretation is that at the beginning of everything.** And as for the objection [raised earlier], that ראשית is always annexed, the answer is that it means: “At the beginning of *everything*.” Thus, it is indeed annexed to the [understood but omitted] word “everything.”


###### Siftei Chakhamim, Genesis 1:1:12
[Siftei Chakhamim, Genesis 1:1:12](https://torahapp.org/share/book/Siftei%20Chakhamim/s/Genesis/r/1:1:12)

**ויש לך מקראות שמקצרים.** פי' בדבר שמעצמינו נבין שיש תיבה חסרה והיא מצד הסברא. [דברי דוד]:

**Sefaria Community Translation:**
**There are such verses that are shortened**. I.e., [the Torah occasionally omits a word] where we would logically understand by ourselves that a word is missing. (*Divrei Dovid*)


###### Siftei Chakhamim, Genesis 1:1:13
[Siftei Chakhamim, Genesis 1:1:13](https://torahapp.org/share/book/Siftei%20Chakhamim/s/Genesis/r/1:1:13)

**תמה ע"ע שהרי המים קדמו.** דבשלמא אם אתה אומר דלאו להורות סדר מוקדמים ומאוחרים בא אתי שפיר דלא פי' בריאת המים מתי היה משום דלא רצה לפרש אלא עניינים שנבראו אחר בריאת שמים וארץ אבל אם להורות סדר הבריאה בא קשה למה לא מפרש נמי בריאת המים. [דברי דוד]:

**Sefaria Community Translation:**
**You must question yourself. Because water preceded.** I.e., it is understandable if we say that the Torah is not stating the sequence of Creation. And it is not explaining when water was created, because it deals only with what was created after the heaven and earth. But if it *is* stating the sequence of creation, the question arises: Why does it not mention also the creation of water? (*Divrei Dovid*)


###### Siftei Chakhamim, Genesis 1:1:14
[Siftei Chakhamim, Genesis 1:1:14](https://torahapp.org/share/book/Siftei%20Chakhamim/s/Genesis/r/1:1:14)

**ועדיין לא גלה כו'.** אע"פ שבריאת אש והמלאכים ג"כ לא נזכרו בתורה ואפ"ה נבראו ביום ב' שאני מים דהכתוב מזכירם בענין סידור הבריאה ורוח אלהים מרחפת על פני המים היה לו להזכיר זמן בריאתם:

**Sefaria Community Translation:**
**The Torah not yet having revealed...**The creation of fire and of the angels was also not mentioned in the Torah, although [the angels] were created on the second day, [and the heavens were created from fire and water. If so, why does this not raise the same question? The answer is:] Water is different because the Torah mentions it in the sequence of creation: “The breath of Elohim hovered above the surface of the water” (v. 2). Thus, the time of its creation should be mentioned.


###### Siftei Chakhamim, Genesis 1:1:15
[Siftei Chakhamim, Genesis 1:1:15](https://torahapp.org/share/book/Siftei%20Chakhamim/s/Genesis/r/1:1:15)

**הא למדת שקדמו המים לארץ.** והא שמתרץ הכא ולא הביא זה התירוץ לעיל גבי ולא בא המקרא וכו' היה לו לומר א"כ תמה עצמך וכו' י"ל דלעיל יכול לדחות דלא חשיב במוקדמים אלא מבריאת שמים וארץ ואילך ומה שהיה קודם זה לא קחשיב אבל כאן דפירש בראשית הכל דמשמע שלא ברא כלום קודם שמים וארץ א"כ קשה תמה וכו':

**Sefaria Community Translation:**
**Thus teaching that the waters preceded the earth**. [You might ask:] Why does Rashi give this answer here, and not above, where he said: “This verse does not intend to teach the sequence of creation”? The answer is: above, you could have deflected this answer, and argued that the Torah deals only with what came *after* the creation of heaven and earth. But now that Rashi is speaking of “the beginning of*everything*,” this implies that nothing was created before heaven and earth. So here Rashi says: “You must question yourself...”


###### Siftei Chakhamim, Genesis 1:1:16
[Siftei Chakhamim, Genesis 1:1:16](https://torahapp.org/share/book/Siftei%20Chakhamim/s/Genesis/r/1:1:16)

**ולא אמר ברא ה'.** אין דעתו שיאמר ה' ולא יאמר אלהים א"כ עדיין תקשה למה לא נאמר ג"כ אלהים אלא רצונו לומר היה לו לומר ג"כ ה' כמו שאמר ביום עשות ה' אלהים וגו'. ומהרש"ל פי' דקשה לרש"י דהא אי היה העולם נברא במדת הדין א"א לקיים אפילו שעה אחת אלא ודאי במדת הרחמים בראו וא"כ למה לא נאמר ה': הל"ל ברא ה' בשם העצם שלו שעצמותו הוא הרחמים ולא בשם אלהים שהוא שם התואר על השופט כי עדיין לא עשה משפט בארץ לכך מתרץ עלה וכו'. [דברי דוד]:

**Sefaria Community Translation:**
**It is not written “Adonoy created”!** Rashi does not mean that it should say Adonoy without Elohim, for you would still ask: Why did the verse not say Elohim as well? Rather, Rashi means that the verse should say Adonoy as well, as it does later (2:4): “On the day when Adonoy Elohim made earth and heaven.” Rashi then continues to explain “at first He intended to create it with...” However, *Maharshal* explains [differently], that the question Rashi is answering is: If the world would be created with the attribute of justice it could not exist for even a moment! Thus, He must have created it with the attribute of mercy. If so, why did the verse not say “Adonoy”? The verse should say, “Adonoy created,” using His essential Name, for His Essence expresses mercy. But it should not say Elohim, a Name descriptive of a judge, for He did not yet judge the earth. Thus Rashi answers, “First He intended to create...” (*Divrei Dovid*)


###### Siftei Chakhamim, Genesis 1:1:17
[Siftei Chakhamim, Genesis 1:1:17](https://torahapp.org/share/book/Siftei%20Chakhamim/s/Genesis/r/1:1:17)

**והיינו דכתיב ביום עשות ה'.** ואפשר נמי שרצונו של רש"י לפרש עוד שאל תקשה מנא לן דמשום שראה שאין העולם מתקיים במה"ד שיתף וכו' דלמא משום טעם אחר דכתיב עולם חסד יבנה או משום טעם אחר וע"ק למה הקדים מדה"ר למה"ד וע"ז אמר והיינו דכתיב ביום עשות ה' אלהים ארץ ושמים היה לו לומר שמים וארץ כמו בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ אלא להורות דמה ששיתף מדה"ר למה"ד העיקר הוא משום הארץ ותולדותיה שהם אין יכולין לעמוד במה"ד ומ"ה הקדים ארץ לשמים והקדים מדה"ר למה"ד משום ארץ שיתגבר מדה"ר על מדה"ד משא"כ השמים יכולין לעמוד במה"ד:

**Sefaria Community Translation:**
**This is conveyed in the verse, “On the day when Adonoy Elohim made.”** Rashi might be bringing this verse also to answer the question: Why say that Hashem added the attribute of mercy because He saw that the world cannot exist with justice alone? The reason is for it is written (Tehillim 89:3), “The world will be built with kindness,” or perhaps there was a different reason. Furthermore, why did He give priority to the attribute of mercy? Rashi answers by citing the verse, “On the day when Adonoy Elohim made earth and heaven” (2:4). And why does the verse not mention heaven before earth like the first verse did, “In the beginning Elohim created the heavens and the earth”? The answer is: to show that Hashem added the attribute of mercy mainly for sake of the earth and what emerged from it, for the earth cannot stand up to the attribute of justice. Thus He gave priority to mercy over justice, so that mercy would be stronger, for the sake of the earth. The heavens, however, can stand up to the attribute of justice.


###### Siftei Chakhamim, Genesis 1:2:1
[Siftei Chakhamim, Genesis 1:2:1](https://torahapp.org/share/book/Siftei%20Chakhamim/s/Genesis/r/1:2:1)

**לשון ריקות וצדו.** נראה דרש"י סובר שהם מן שמות הנרדפין ר"ל ששניהם ל' שממה אי נמי ר"ל ריקות הוא ל' מקרא וצדיא הוא ל' ארמי ושניהם הם לשון ריקות לאפוקי מן התרגום שתירגם על תוהו ובהו לשון צדייא ורקניא לכן פי' בהו לשון צדו ורקנית ופירושו תהו לשון תימא שיתמה על בהו כלומר על השממון שבו והוי וי"ו ובהו מתחלף בב' כמו ה' אלהים שלחני ורוחו (ישעיה מח טז) דהוה כמו ברוחו:

**Sefaria Community Translation:**
**Desolation and empty space.**It seems that Rashi treats ריקות וצדו as synonyms; both mean desolation. Alternatively, Rashi is saying that ריקות is biblical Hebrew and צדיא is Aramaic, both meaning desolation. And Rashi disagrees with Targum Onkelos, who translates תוהו ובהו [respectively,] as desolation and empty space. Rashi explains בהו as desolation and empty space, and תהו as astonishment, i.e., that one would be astonished by its emptiness. Thus the ו of ובהו is like a ב, for ו is interchangeable with ב, as in (Yeshayah 48:16): “אֲדֹנָי יֱהֹוִה שְׁלָחַנִי וְרוּחוֹ,” which means, “Hashem Elohim has sent me *with* His Spirit (ברוחו).”


###### Siftei Chakhamim, Genesis 1:2:2
[Siftei Chakhamim, Genesis 1:2:2](https://torahapp.org/share/book/Siftei%20Chakhamim/s/Genesis/r/1:2:2)

**ע"פ המים.** ק"ל היה לו לכתוב על תהום מאי על פני אלא שקאי על המים שהם על הארץ והם פני הארץ והיינו דכתיב נמי ורוח אלהים וכו' דהיינו החושך דכתיב לעיל וחושך על פני תהום. ועי"ל דהוכחתו הואיל וכל הני עשרה מאמרות האמורות כאן משום דקודם לכן לא היה כן לכך הוצרך לומר יהיה דבר זה כגון בתחלה כתיב בראשית וכו' משמע שלא היה אלא הארץ לבד ולא היה על הארץ כלום לכך אמר אח"כ ויאמר אלהים תדשא הארץ וא"כ מה דכתיב ויאמר אלהים יהי אור צריך לומר דקודם מאמר זה היה חושך והיכא כתיב וחושך כו' ע"כ צ"ל מה שכתיב וחושך על פני תהום שהם המים שפירוש תהום בכל מקום מורה על המים ש"מ דהמים היו על הארץ וכן משמע מתוך פרש"י דויהי אור קאי על וחושך על פני תהום דלעיל (בד"ה בראשית ברא) פי' בראשית בריאת שמים וארץ והארץ היתה תהו ובהו וחשך על פני תהום וגו' ויאמר אלהים יהי אור מדלא הביא הפסוק כולו או לא היה לו להביאו כלל משמע דקאי עליו כי אילו לא היה חושך על פניה לא גזר על האור:

**Sefaria Community Translation:**
**Upon the waters.**Rashi is answering the question: It should say simply על תהום. Why does it say על פני תהום? It must refer to the water that is upon the earth, and is the surface (פני) of the earth. The verse continues similarly, “The breath of Elohim hovered above the *surface* of the water.” This [surface] is like [the surface] mentioned earlier regarding the darkness: “And darkness covered the *surface* of the abyss.” Another explanation is: The proof for Rashi’s comment [that the waters were upon the earth] is that prior to each of these ten Divine utterances of Creation, the subject of the utterance did not exist. Thus Hashem needed to say, “Let there be...” For example, first it is written: “In the beginning Elohim created the heavens and the earth. The earth was unformed and desolate,” implying there was only the earth, with nothing upon it. Thus it says later: “Elohim said, ‘Let the earth sprout grass.’” Accordingly, when it says: “Elohim said, ‘Let there be light,’” beforehand there was only darkness [upon the earth]. But where it is written that there was darkness? It must be that when it is written, “And darkness covered the surface of the תהום,” and תהום always means water. Perforce, the waters were upon the *earth* — [and for the sake of the earth, light was created]. Rashi earlier implied that “Let there be light” connects back to the “darkness covered the surface of the abyss,” as he explained (בד"ה בראשית ברא): “At the beginning of the creation... and darkness covered the surface of the abyss... Hashem said, ‘Let there be light.’” Rashi could have quoted the entire verse, or not have quoted it at all. By quoting only, “Let there be light...” Rashi implies that the creation of light connects back to the darkness on the abyss. I.e., if not for the darkness upon it, Hashem would not have commanded that there be light.


###### Siftei Chakhamim, Genesis 1:2:3
[Siftei Chakhamim, Genesis 1:2:3](https://torahapp.org/share/book/Siftei%20Chakhamim/s/Genesis/r/1:2:3)

**כסא כבוד כו'.** דק"ל היה לו לכתוב סתם ורוח מרחפת:

**Sefaria Community Translation:**
**The Throne of Glory.**Rashi is answering the question: Why did it not say simply, “The breath hovered above...”?


###### Siftei Chakhamim, Genesis 1:2:4
[Siftei Chakhamim, Genesis 1:2:4](https://torahapp.org/share/book/Siftei%20Chakhamim/s/Genesis/r/1:2:4)

**ומרחף על פני המים כו'.** דקשה דאי קאי על כסא הכבוד למה אמר מרחפת לא לכתוב אלא ורוח אלהים על המים או קשה מפני מה נקרא כסא הכבוד ורוח אלהים:

**Sefaria Community Translation:**
**Hovering over the surface of the waters...** Rashi is answering the question: If the verse is referring to the Throne of Glory, why does it say it was hovering? It should simply say, “The breath of Elohim was above the waters.” [Thus Rashi explains that it was hovering in space.] Alternatively, Rashi is answering the question: Why is the Throne of Glory called “the breath of Elohim”? [The answer is: It was hovering.]


###### Siftei Chakhamim, Genesis 1:2:5
[Siftei Chakhamim, Genesis 1:2:5](https://torahapp.org/share/book/Siftei%20Chakhamim/s/Genesis/r/1:2:5)

**ובמאמרו.** ומרחפת קאי על מאמרו ורוח פיו של הקב"ה:

**Sefaria Community Translation:**
**And his word.** מרחפת refers to Hashem’s word and His breath [which supported the רוח אלהים, i.e., the Throne of Glory].


###### Siftei Chakhamim, Genesis 1:4:1
[Siftei Chakhamim, Genesis 1:4:1](https://torahapp.org/share/book/Siftei%20Chakhamim/s/Genesis/r/1:4:1)

**צריכין לדברי אגדה.** דלפי פשוטו של מקרא משמע דבתחלה היו מעורבין יחד דלשון הבדלה שייך בדבר המעורב יחד וזה א"א כיון שיש אור אין חושך דאור וחושך אינם אלא קנין והעדר וא"א חיבורם יחד בעת מן העתים. [רא"ם]: דקשה דאיך אפשר לפרש שקבע לזה תחומו בלילה והלא לא נעשה ההבדלה עד יום ד' דכתיב ביה (להלן פסוק יד) להבדיל בין היום ובין הלילה לכך צריכין אנו לדברי אגדה. [נח"י]:

**Sefaria Community Translation:**
**The Aggadaic explanation is necessary**. This is because the verse’s simple meaning implies that light and darkness originally were mingled, for “to divide” is said only about things that are mingled with each other. But this cannot be true here, since darkness disappears the moment there is light. The two cannot exist simultaneously. (*Re’m*) [Alternatively,] Rashi’s question was as follows: How could Hashem establish that the darkness be bounded by the night, when this division did not actually take place until the fourth day, on which it is written (v. 14): “To divide between the day and the night”? Therefore, the Aggadaic explanation is necessary. (*Nachalas Yaakov*)


###### Siftei Chakhamim, Genesis 1:4:2
[Siftei Chakhamim, Genesis 1:4:2](https://torahapp.org/share/book/Siftei%20Chakhamim/s/Genesis/r/1:4:2)

**ראה שאינו כדאי כו'.** הרמב"ן טען שאין זה נכון שא"כ יראה כענין המלכה ועצה חדשה אחרי כי אמר אלהים יהי אור וראה אותו כי טוב פי' כאילו מתחלה לא ידע ח"ו שהאור יהיה טוב שהוצרך להבדילו. והרא"ם השיב כי כיוצא בו מצינו (להלן ו ה) גבי וירא ה' כי רבה רעת האדם וגו'. ולא נהירא דבריו כי אע"פ שהיה שם המלכה ועצה חדשה אין בכך כלום כי הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים. [נח"י]:

**Sefaria Community Translation:**
**He saw that it was not fitting**... *Ramban* objected: This makes it seem that Hashem reconsidered and changed His plan. For Hashem said, “Let there be light” and then “He saw that the light was good” and had to set it apart — implying that at first, He did not know that the light would be good. And this is far from the truth! *Re’m* deflected this objection, saying that such an idea is mentioned later as well, [regarding Generation of the Flood]: “Adonoy saw that man’s wickedness had increased... and Adonoy’s *thought turned*...” [as Rashi explains it there (6:5)]. *Nachalas Yaakov*challenged *Re’m*: Although Hashem reconsidered in v. 6:5, it is no proof for our issue, since everything is in the hands of Heaven except for the fear of Heaven. [And there they sinned greatly, bringing about Hashem’s change of thought].


###### Siftei Chakhamim, Genesis 1:4:3
[Siftei Chakhamim, Genesis 1:4:3](https://torahapp.org/share/book/Siftei%20Chakhamim/s/Genesis/r/1:4:3)

**והבדילו לצדיקים.** לצדיק שהוא טוב לכך ויבדל ר"ל כדי שיהיה הפרש בין הצדיק שהוא אור ובין הרשע שהוא חושך. [רא"ם]:

**Sefaria Community Translation:**
**He set it apart for the righteous**. I.e., “good” in our verse refers to the righteous one. Thus Hashem “divided,” to set apart the righteous one, who is light, from the wicked one, who is darkness. (*Re’m*)


###### Siftei Chakhamim, Genesis 1:4:4
[Siftei Chakhamim, Genesis 1:4:4](https://torahapp.org/share/book/Siftei%20Chakhamim/s/Genesis/r/1:4:4)

**בערבוביא.** ר"ל במדינה זו יש אור ובמדינה זו יש חושך או ר"ל לפי שעות כגון שעה אחת יום וב' שעות לילה ואח"כ להיפך היינו ערבוביא אבל אין לפרש בשעה אחת ממש זה א"א כדפרישית לעיל (בד"ה צריכין לדברי אגדה) וא"כ יהיה פי' ויבדל הבדיל זמנם לזה תחומו ביום ולזה תחומו בלילה:

**Sefaria Community Translation:**
**In confusion**. This means that one territory would have light while another has darkness. Or, it means hours: it would be day for one hour and then night for two hours, and then the opposite; that was the confusion. But it cannot mean light and darkness simultaneously, because this is impossible, as explained earlier (בד"ה צריכין לדברי אגדה). Accordingly, “Elohim divided” means that He divided their times; one to be bounded by the day, and the other, by the night.


###### Siftei Chakhamim, Genesis 1:5:1
[Siftei Chakhamim, Genesis 1:5:1](https://torahapp.org/share/book/Siftei%20Chakhamim/s/Genesis/r/1:5:1)

**ה"ל לכתוב יום ראשון.** והא דכתיב לקמן (ב יא) גבי ד' נהרות שם האחד פישון אעפ"י דכתיב בתר הכי שני שלישי וכו' י"ל דאי כתב ראשון היה עולה על הדעת דמה שנאמר משם יפרד והי' לד' ראשים לא שנתפרדו במקום אחד לד' ראשים אלא הפירוד הוא בזה אחר זה בד' מקומות מחולקות דרך משל מתחלה נפרד נהר אחד ואח"כ בכמה פרסאות נהר שני וכן כולם ע"ד זה לכך נאמר אחד ולא ראשון להוציא מן הטעות ולומר שכולה במקום אחד מתפרדים ולא זה אחר זה ויהיה שני שלישי במעלה ולא במקום:

**Sefaria Community Translation:**
**It should have said “the first day.”** [You might ask:] Later it is written concerning the four rivers (2:11): “The name of the *one* is Pishon,” although afterwards it is written “the second” and “the third.” [Why does this not raise the same question?] The answer is: If there it would say “the first,” we might think that what is stated, “And from there it separated and became four headwaters” (2:10) means that the rivers separated off from one another successively, in four different places, rather than breaking into four headwaters at one place. For example, the second river might separate off several miles downstream from “the first” river, and so forth. Thus it says “one,” and not “first,” to prevent us from making this error. Accordingly, “second” and “third” reflects importance rather than location.


###### Siftei Chakhamim, Genesis 1:5:2
[Siftei Chakhamim, Genesis 1:5:2](https://torahapp.org/share/book/Siftei%20Chakhamim/s/Genesis/r/1:5:2)

**לפי שהיה כו'.** בעל נח"י הסכים עם הרמב"ן כי התורה הזאת כמעתיק מסדר שנכתב בזמנו ולכן כל התורה בלשון הווה ולכן בזמן הראשון עדיין לא היה השני בנמצא ממילא היה לו לכתוב אחד:

**Sefaria Community Translation:**
**This is because...** *Nachalas Yaakov* [diverged from Rashi and] agreed with *Ramban* [that it says “one day”] because the Torah is written as if copied from a sequence of events recorded as they happened. That is why the entire Torah is [written] in the present tense. And initially, the second day was not yet in existence, so it was appropriate for the first day to be called “one” [whereas “first” is a relative term that is followed by a “second”].


###### Siftei Chakhamim, Genesis 1:6:1
[Siftei Chakhamim, Genesis 1:6:1](https://torahapp.org/share/book/Siftei%20Chakhamim/s/Genesis/r/1:6:1)

**יתחזק.** דקשה הא כבר ברא שמים אע"ג דרש"י פי' לעיל (פסוק א ד"ה בראשית ברא) לפי פשוטו בראשית ברוא דמשמע דעדיין לא ברא שמים לאו למימרא דלא ברא ביום ראשון אלא ה"ק בתחילת בריאת וכו' ובאמת בריאת שמים וארץ היה ביום ראשון:

**Sefaria Community Translation:**
**Be solidified**. Rashi is answering the question: [“Let there be a רקיע” implies that it was created now.] But was the שמים [which is the רקיע, see v. 8,] not already created earlier? [For it says (1:1), “In the beginning Elohim created the heavens and the earth.” Thus Rashi answers, “Be solidified.”] Although the simple interpretation of verse 1:1 is explained there by Rashi as, “At the beginning of the creating of heaven and earth,” implying that Hashem did not yet create the heavens, this does not mean that the heavens were not created on the first day. Rather, the Torah was starting to recount how heaven and earth were created on the first day.


###### Siftei Chakhamim, Genesis 1:6:2
[Siftei Chakhamim, Genesis 1:6:2](https://torahapp.org/share/book/Siftei%20Chakhamim/s/Genesis/r/1:6:2)

**ירופפו.** פי' שהיו רפויין:

**Sefaria Community Translation:**
**“Quivered.”** ירופפו means they were weak and loose.


###### Siftei Chakhamim, Genesis 1:6:3
[Siftei Chakhamim, Genesis 1:6:3](https://torahapp.org/share/book/Siftei%20Chakhamim/s/Genesis/r/1:6:3)

**יתמהו.** פי' שהיו תמוהין ונתחזקו:

**Sefaria Community Translation:**
Astonished. יתמהו means they were startled and strengthened.


###### Siftei Chakhamim, Genesis 1:6:4
[Siftei Chakhamim, Genesis 1:6:4](https://torahapp.org/share/book/Siftei%20Chakhamim/s/Genesis/r/1:6:4)

**שיש הפרש כו'.** לאו למימרא דהוכחתו הוא מדכתיב בתוך המים שהוא ל' אמצע דהא כתיב (שמות טו יט) ובני ישראל הלכו ביבשה בתוך הים ואיננו באמצע אלא הוכחתו הוא מדכתיב ויהי מבדיל בין מים למים וגו' דמלתא דפשיטא הוא דכיון שהוא בתוך המים שהוא מבדיל בין מים למים אלא להכי כתיב בין מים למים וגו' שיהא הפרש בין מים העליונים לרקיע כמו שיש הפרש מן הרקיע למים התחתונים שעל הארץ והיינו באמצע:

**Sefaria Community Translation:**
**Because the separation...** Rashi’s proof is not because it is written, “בתוך the waters” and that בתוך means “in the middle.” For it is written (Shemos 15:19), “Bnei Yisrael walked on dry land בתוך the sea,” and it was not in the middle [of the sea]. Rather, the proof is from what is written: “And let it divide between waters and waters.” Since the canopy is in the midst of the waters, obviously it divides between waters and waters! It must therefore mean that the upper waters are separated from the canopy in the same manner as the lower waters are separated from the canopy. Thus, the canopy is in the middle.


###### Siftei Chakhamim, Genesis 1:7:1
[Siftei Chakhamim, Genesis 1:7:1](https://torahapp.org/share/book/Siftei%20Chakhamim/s/Genesis/r/1:7:1)

**תקנו כו'.** דקשה והלא כבר נבראו השמים ביום ראשון:

**Sefaria Community Translation:**
**He fixed it...** Rashi is answering the question: Were the heavens not already created on the first day?


###### Siftei Chakhamim, Genesis 1:7:2
[Siftei Chakhamim, Genesis 1:7:2](https://torahapp.org/share/book/Siftei%20Chakhamim/s/Genesis/r/1:7:2)

**כמו ועשתה כו'.** משמע שר"ל שהוא ג"כ לשון תיקון וא"ת והא בפרשת כי תצא (דברים כא יב) פרש"י תגדלם כדי שתתנול ש"מ שהוא לשון ניוול לאשה ולא ל' תיקון וי"ל דהתם ר"ל שהוא ניוול לאשה אבל מ"מ הגדילה תיקון לציפורן א"כ שפיר מביא ראייה על שהוא ג"כ לשון תיקון. [רא"ם]: ועוד שהיא תיקון האשה דהא בלאו הכי אסורה לינשא אלא ע"י ניוול זה מותרת להנשא. [מהרש"ל]: ולי נראה דל"ק ולא מידי דכ"ע מודו לשון עשייה הוא לשון תיקון כדמייתי בגמרא (יבמות מח.) ראיי' ממפיבושת לא עשה רגליו ולא עשה את שפמו והא דפליגי ר"א ור"ע אי תקוץ אי תגדל היינו כדמפרש טעמייהו בגמ' (שם). [נח"י] וע"ש יותר:

**Sefaria Community Translation:**
**Similar to, “And she made [fixed]...”** I.e., ועשתה also means fixing [i.e., improving]. You might object: There (Devarim 21:12), Rashi explained that ועשתה means that she lets her nails grow in order to make herself repulsive. Thus it means [the opposite], not fixing up! The answer is: letting the nails grow indeed improves them, although it makes the woman appear repulsive. Hence, Rashi’s proof from ועשתה is valid. (*Re’m*) Another answer: By letting her nails grow, although it makes her repulsive, it will eventually improve her status — for otherwise she is prohibited to marry. (*Maharshal*) The term עשייה clearly means fixing, according to all views, as the Gemara (Yevamos 48a) proves from מפיבושת, about whom it says, ולא עשה רגליו ולא עשה שפמו (Shmuel II, 19:25). Although in that Gemara, Rabbi Akiva and Rabbi Eliezer disagree whether ועשתה means letting her nails grow or trimming them, the reasons for their views are explained there. (*Nachalas Yaakov,*see further elaboration there)


###### Siftei Chakhamim, Genesis 1:7:3
[Siftei Chakhamim, Genesis 1:7:3](https://torahapp.org/share/book/Siftei%20Chakhamim/s/Genesis/r/1:7:3)

**לפי שהן תלויין כו'.** וקשה הא נלמוד מן בתוך המים שהם תלויים כפרש"י לפני זה. וי"ל דתרווייהו צריכי דאי בתוך המים לחוד ה"א דיש הפרש בין הרקיע למים העליונים אבל מאן לימא שהם תלוים קמ"ל מעל לרקיע ולא נאמר על כו'. ואי כתב מעל לרקיע לחוד ה"א דתלויים באויר אבל מנ"ל שיש הפרש גדול כ"כ קמ"ל בתוך המים. [נח"י]:

**Sefaria Community Translation:**
**Because they are suspended in space**. A question arises: Do we not learn from, “Let there be a canopy *in the midst* of the waters,” that the waters were suspended, as Rashi explained earlier? The answer is: Both phrases are needed. If it said only, “in the midst of the waters,” we would know that there is a separation between the canopy and the upper waters, but we would not know that they were suspended. Only the phrase “from above the canopy” teaches us this point. And if it said only, “from above the canopy,” we would know that the waters were suspended in space, but we would not know that there is such a big separation [between them and the canopy]. Only the phrase “in the midst” teaches us this point. (*Nachalas Yaakov*)


###### Siftei Chakhamim, Genesis 1:7:4
[Siftei Chakhamim, Genesis 1:7:4](https://torahapp.org/share/book/Siftei%20Chakhamim/s/Genesis/r/1:7:4)

**ומפני מה לא נאמר כו'.** וא"ת והיאך תליא זה בכאן וי"ל דבלא זאת הייתי אומר דמשום דרקיע לא קיים ציווי של הקב"ה כי הקב"ה אמר יהי רקיע וגו' דמשמע שיהיה הפרש בין מים העליונים לרקיע כמו שיש מרקיע עד מים התחתונים והרקיע לא עשה כן אלא מים העליונים היו ממש על הרקיע כמו שמצינו שהארץ ג"כ לא עשתה ציווי של הקב"ה כמו שפירש"י גבי עץ פרי בסמוך (בפסוק יא) לכך לא נאמר בו כי טוב אבל עכשיו שפי' רש"י על הרקיע לא נאמר אלא מעל וכו' משמע דעשה הרקיע ציווי של הקב"ה א"כ למה לא נאמר כי טוב. א"נ משום שיש קנאה בין מים תחתונים לעליונים כי העליונים נוגעים ברקיע ומים התחתונים אינם נוגעין משום הכי לא נאמר כי טוב אבל עכשיו שפירש דאף עליונים אינן נוגעין קשה למה לא נאמר כי טוב: בשלמא עד הנה ה"א דלהכי לא נאמר כי טוב לפי שלא נגמרה עדיין מלאכת המים דהא עדיין לא נברא אותו דבר שהמים ינוחו עליו אבל השתא דשמעינן שהם תלוים באויר ונמצא שכבר כלה ונגמרה מלאכת המים קשה למה לא נאמר בהן כי טוב. [נח"י]:

**Sefaria Community Translation:**
**And why does it not state...** You might ask: How is this question relevant to [the waters being suspended, which is the subject] here? The answer is: We would say that the Torah omitted “It was good” when referring to the canopy since it disobeyed Hashem’s command. For Hashem said, “Let there be a canopy in *the midst of* the waters,” teaching that it should be equally distant from the upper waters and the lower waters. And we might think that the canopy did not do so, and the upper waters were right on it. Similarly, we find that the earth disobeyed Hashem’s command, as Rashi explains later (v. 11) regarding the fruit trees. But now that Rashi explains that the waters are suspended in space, we see that the canopy obeyed Hashem’s command. If so, why does it not state, “It was good”? Another answer: [We would say that] the lower waters are jealous of the upper waters which actually touch the canopy — hence it does not say, “It was good.” But now that Rashi explains that even the upper waters do not touch the canopy, the question arises: why does it not state, “It was good”? [Another answer: We would say that] the Torah omits “It was good” because the creation of the waters is not finished, since the object upon which the upper waters would rest was not yet created. But now that Rashi tells us that they are suspended in the air, the creation of the waters was apparently completed. Thus the question arises: Why does it not state about them, “It was good”? (*Nachalas Yaakov*)


###### Siftei Chakhamim, Genesis 1:7:5
[Siftei Chakhamim, Genesis 1:7:5](https://torahapp.org/share/book/Siftei%20Chakhamim/s/Genesis/r/1:7:5)

**לפי שלא היה נגמר כו'.** וא"ת היה לו לומר כי טוב בשני מפני גמר מלאכת הרקיע שעמד בשני כמו שפי' לעיל (בפסוק ו) דלחים היו וקרשו בשני וי"ל שהקוות המים אף על פי שהוא גמר מלאכה מ"מ היא ג"כ מלאכה בפני עצמה אבל קרישת הרקיע אינה אלא גמר מלאכה ואין שייך לומר כי טוב בעבור גמר מלאכה לבדה. [רא"ם]: ועי"ל דההוא לאו עשייה הוא כיון שלא נשתנה מכמות שהיה בתחלה אלא בתחלה לחין היו ובשני קרשו אבל לא נשתנו מראיהן לא שייך לומר כי טוב. וא"ת היה לו לומר ג' פעמים כי טוב ביום שלישי אחת לגמר מלאכת היום ואחת לגמר יום שני ואחת לגמר מלאכת הארץ כדכתיב ותראה היבשה וכמו שפירש רש"י בסמוך דהשתא נשתנה מכמות שהיתה בתחלה וי"ל דזה לא נקרא השתנות דהארץ כמו שהיתה מתחלה היתה כן עכשיו אך ורק שלא היתה נראית:

**Sefaria Community Translation:**
**Because the work involving the water was not completed...** You might ask: Why does it not state, “It was good” on day two for the completion of the canopy, as Rashi explained earlier (v. 6) that it was fluid but solidified on the second day? The answer is: The gathering of the waters [on the third day] was a work on its own, as well as the completion of day two’s work. But the canopy’s solidification only completed the earlier work and was not a work on its own. And the phrase, “It was good” is inappropriate just for the completion of an earlier work. (*Re’m*) Another answer is: The canopy’s solidification was not a [significant] act since it did not change from its original appearance; rather, the fluid merely thickened. Thus, “It was good” is inappropriate. You might object: [If so,] why does it not state, “It was good” three times on day three? Twice as Rashi said, and a third for the completion of the earth’s work — as it is written (v. 9), “And let the dryness be seen,” as Rashi explains there [that this refers to the earth]. For the earth changed from its original appearance! The answer is: This is not called a change, for the earth remained the same — only that before it was not visible [due to the water covering it].


###### Siftei Chakhamim, Genesis 1:8:1
[Siftei Chakhamim, Genesis 1:8:1](https://torahapp.org/share/book/Siftei%20Chakhamim/s/Genesis/r/1:8:1)

**שא מים.** ר"ל דאין חילוק בין ימין לשמאל כיון שיש אם למסורת א"כ כאילו נכתב שמים בשמאל בהדיא וכל קמ"ץ מביא אל"ף היינו שא מים:

**Sefaria Community Translation:**
**Carrying of water.**[This interpretation arises] because there is no difference between *shin*and *sin*when we explain the Torah as it is written [rather than how it is pronounced]. Thus, it is as if the Torah expressly wrote שָׂמָיִם. Furthermore, a *kamatz* is naturally followed by an *alef,*so it comes out שָׂא מָיִם.


###### Siftei Chakhamim, Genesis 1:8:2
[Siftei Chakhamim, Genesis 1:8:2](https://torahapp.org/share/book/Siftei%20Chakhamim/s/Genesis/r/1:8:2)

**שם מים.** מ"ה נקט שם מים דלא תקשה איך מפרש שא מים דמשמע שהוא נושא המים ולעיל (בפסוק ו ד"ה בתוך) פירש"י שיש הבדל בין מים למים וע"ז פירש שם מים כלומר לאו דוקא שהוא נושא את המים עליו אלא כיון ששם מים על גביו ובהבדלתו הוי כאילו הוא נושא את המים אבל באמת ששם מים. ותו קשה לרש"י ולמה לא קרא אותו שם מים כדי שלא יבא לידי טעות לומר שהוא נושא מים ומתרץ אש ומים כלומר משום הכי כתיב שמים דפי' שא מים ושא אותיות אש דהיינו אש ומים שערבן יחד. וא"ת דילמא משום הכי נקראו שמים ומנ"ל לפרש שם מים וי"ל א"כ היה לו לקרותו אש מים. ואין להקשות למה לא פירש"י זה לעיל גבי שמים וי"ל דשמים הוא שם עצם אבל הכא כתוב ויקרא אלהים לרקיע שמים ש"מ דשמים הוא שם התואר ולא שם העצם מ"ה פירש רש"י הכי: שלא תאמר דיש מקום מיוחד לאש ומקום מיוחד למים וגם אינם מעורבין לזה פי' ג' שמות הנ"ל. [דברי דוד]:

**Sefaria Community Translation:**
**There is water**. This interpretation answers the question: How could we say that שמים means “carrying of water,” when earlier (בפסוק ו ד"ה בתוך) Rashi explained that there is a separation between the waters [and the canopy]? Thus Rashi answers that שמים also means “there is water” — i.e., the canopy does not directly carry the water. In truth, the water is there above it, and through the separation it is as if the canopy carries the water. Then Rashi answers an objection: [If so,] why does the Torah not simply write שם מים, and then the error will not arise, to say that the canopy carries the water? Rashi answers that שמים also means אש ומים, and for this reason the Torah wrote שמים, which is interpreted as שא מים — and שא is the same letters as אש. Thus, the Torah teaches that Hashem blended fire and water to make the heavens. You might object: Perhaps the only reason why the Torah wrote שמים is for the meaning of אש ומים. How do we know that it means also שם מים? The answer is: Otherwise it should have been called אש ומים. We need not ask: Why did Rashi not mention these three interpretations before, [when the Torah first wrote] שמים? The answer is: שמים is [usually] a proper noun, but here it is an adjective, for it is written, “Elohim called the canopy שמים.” That is why Rashi mentioned these interpretations here. [Alternatively,] Rashi cites all three explanations to teach that fire is not located in one place while water is in another, and to teach that they are [not merely in one place but are] mingled with each other. (*Divrei Dovid*)


###### Siftei Chakhamim, Genesis 1:10:1
[Siftei Chakhamim, Genesis 1:10:1](https://torahapp.org/share/book/Siftei%20Chakhamim/s/Genesis/r/1:10:1)

**קרא ימים. והלא ים א' הוא.** ר"ל דהא כל שאר ימים יניקה שלהם מים הגדול כמ"ש (קהלת א ז) כל הנחלים וגו':

**Sefaria Community Translation:**
**"He called seas"d. Is there not but one sea?**I.e., all other seas flow from the Ocean, as it says (Koheles 1:7): “All the rivers flow into the sea...”


###### Siftei Chakhamim, Genesis 1:10:2
[Siftei Chakhamim, Genesis 1:10:2](https://torahapp.org/share/book/Siftei%20Chakhamim/s/Genesis/r/1:10:2)

**באספמיא.** דבאספמיא הדגים טובים יותר:

**Sefaria Community Translation:**
**At Spain**. For in Spain, the fish are better.


###### Siftei Chakhamim, Genesis 1:11:1
[Siftei Chakhamim, Genesis 1:11:1](https://torahapp.org/share/book/Siftei%20Chakhamim/s/Genesis/r/1:11:1)

**לא דשא כו'.** דק"ל למה לא נאמר תדשא הארץ דשא מזריע זרע או תעשיב הארץ עשבים:

**Sefaria Community Translation:**
**is not synonymous with...** Rashi is answering the question: Why did it not say: תדשא הארץ דשא מזריע זרע [omitting עשב], or תעשיב הארץ עשבים [omitting דשא]?


###### Siftei Chakhamim, Genesis 1:11:2
[Siftei Chakhamim, Genesis 1:11:2](https://torahapp.org/share/book/Siftei%20Chakhamim/s/Genesis/r/1:11:2)

**שיגדל בו זרעו.** ק"ל דמזריע הוא לשון מפעיל שהוא פועל את אחרים:

**Sefaria Community Translation:**
**That its seed is grown within it**. Rashi is answering the question: Is מזריע not a transitive verb that indicates an ongoing action?


###### Siftei Chakhamim, Genesis 1:11:3
[Siftei Chakhamim, Genesis 1:11:3](https://torahapp.org/share/book/Siftei%20Chakhamim/s/Genesis/r/1:11:3)

**לזרוע ממנו במקום אחר.** כלומר שהאדם יכול לזרוע במקום אחר ולשון מפעיל קאי על האדם:

**Sefaria Community Translation:**
**So that it can be resown elsewhere.** Meaning, the person’s ability to sow the seed in another place is the verb’s ongoing action.


###### Siftei Chakhamim, Genesis 1:11:4
[Siftei Chakhamim, Genesis 1:11:4](https://torahapp.org/share/book/Siftei%20Chakhamim/s/Genesis/r/1:11:4)

**והיא לא עשתה כן.** הקשה מהרש"ל מאי טעמא של האדמה ששינתה וי"ל דכך היה כוונתה משום שהקב"ה צוה לאדמה שתוציא עץ פרי דומה לעשב שקלחיו ועליו שוים אף זה יהיה עצו ופריו שוה ואז האדמה לקחה סברא זו ומה עשב שטבעו הוא שקלחיו ועליו יהיו שוים אפ"ה א"א לאכלם אלא שצריך מעט תיקון אילנות שאין טבען כך ואינו סברא להיות שוה ק"ו אם יהיו כך שצריכין שנוי ותיקון ומשום הכי לא עשתה כן. ובזה מתורץ ג"כ למה כתיב בציווי חד למים על תרווייהו ובעשייה כתיב למינהו על כל חד וחד בפני עצמו אלא י"ל שבשעה שהקב"ה צוה שיהא העשב ועץ פרי שוה משום הכי כתיב חד למים אתרוייהו כלומר שיהא בחד מין אבל הארץ לא עשתה כן לכן כתיב תרי למינהו:

**Sefaria Community Translation:**
**However, it [the earth] did not do this**. *Maharshal* asked: Why did the earth disobey? The answer is: Hashem commanded it to bring forth fruit trees in a way similar to herbs, whose stalks and leaves are similar. Thus the earth understood that the fruit trees too should be this way, i.e., the wood should be edible like the fruit. But the earth reasoned as follows: Herbs have stalks and leaves that are naturally similar, yet the stalks are inedible without some preparation. However, the wood and fruit of trees are naturally dissimilar, and rightly so. Thus, even if they were to be made similar, the wood will need a lot of changing and preparation to become edible. Thus, the earth did not do this. This explains why in Hashem’s command, it says למינו once for herbs and trees together, but in the earth’s action it is written למינהו for each one separately. For when Hashem commanded the herbs and the trees to be the same, למינו applied equally to both. But when the earth disobeyed [and made them different], it is written למינהו twice.


###### Siftei Chakhamim, Genesis 1:11:5
[Siftei Chakhamim, Genesis 1:11:5](https://torahapp.org/share/book/Siftei%20Chakhamim/s/Genesis/r/1:11:5)

**נפקדה גם היא על עונה.** והא דפי' אצל ארורה האדמה (להלן ג יז) משל ליוצא לתרבות רעה וכו' דמשמע שלא בעוונה נתקללה י"ל דהא והא גרמה ומה שהכריחו רז"ל לומר גבי ארורה האדמה משל ליוצא וכו' משום דס"ל דממלת בעבורך משמע ולא בעבורה. [רא"ם]: פירוש אם בשביל עונה לחוד למה המתין לה הקב"ה לקללה כשחטא אדם ולא מיד. ואם בשביל אדם לחוד ה"ל להקב"ה לקללה בקללות המגיעות לאדם בהעלאות זבובים ויתושים ולא בשינוי תפקידה בקוץ ודרדר כו'. [נח"י]: ויש לתת טעם היאך תלוי חטא שלה בחטא האדם. נראה דחטא הארץ גרם לחטא אדם דמעץ שאדם אכל אתרוג היה ועצו ופריו שוה והוא דבר חידוש והיה חשק אדם לאכול מעץ הזה ובא לידי חטא ואלו לא חטאה הארץ היו כל העצים טעמם שוה ולא היה חשק אדם לאותו עץ אתרוג ולא בא לידי חטא ע"כ נפקד עונה בעון אדם. [דברי דוד]:

**Sefaria Community Translation:**
**It, too, was punished for its sin**. [You might ask:] Rashi later comments as follows on the earth’s curse (3:17): “This is comparable to one who adopts evil ways and people curse the breasts at which he was suckled.” Does this not imply that the earth was not punished for its own sin, [but for Adam’s]? The answer is: Both sins caused the punishment. Perforce Chazal said there, “This is comparable to one who adopts evil ways...” because in that verse it says, “The soil will be cursed because of *you* [Adam],” which implies: it was not cursed for its own sin. (*Re’m*) [Furthermore,] if the earth was cursed for its sin alone, why was it not cursed immediately, but only when Adam sinned? And if it was cursed only because of Adam, the curse should be in what affects man alone, such as emitting flies and mosquitoes — not by changing the earth’s own nature, to grow thorns and thistles. (*Nachalas Yaakov*) How is the earth’s sin connected to Adam’s? It seems that the earth’s sin caused Adam to sin, as Adam ate from the esrog tree, whose wood and fruit have the same taste. This quality was unique, thus he desired to eat from it. But if the earth had not sinned, the wood and fruit of every tree would be this way, and man would not have desired the esrog tree, through which he sinned. Therefore, the earth was punished together with Adam. (*Divrei Dovid*)


###### Siftei Chakhamim, Genesis 1:11:6
[Siftei Chakhamim, Genesis 1:11:6](https://torahapp.org/share/book/Siftei%20Chakhamim/s/Genesis/r/1:11:6)

**הן גרעיני כו'.** ק"ל למה כתיב כאן באילנות אשר זרעו בו וגבי עשב נכתב מזריע זרע לכך פי' וכו' ר"ל כי עיקר של אילנות צמיחתן מענף של אילן אחר שמרכיבין או שנוטעין אותו לכך נקט כאן אשר זרעו בו שעיקרו של זרעו דהיינו הגרעינין אינן זריעתו לאפוקי גבי עשבים צומחין רק מן הזרע ולא מן ההרכבה לכן אמר גביהן עשב מזריע. [דבק טוב]:

**Sefaria Community Translation:**
**These are the kernels...** Rashi is answering the question: Why is it written אשר זרעו בו concerning the trees, but מזריע זרע concerning the herbs? Thus Rashi explains, “These are the kernels...” meaning that new trees are grown mainly through grafting or planting a branch from another tree, [although the kernels, too, may be planted]. Thus it says here אשר זרעו בו, [omitting מזריע זרע], since the fruit’s kernels are not its [primary] means of planting. But herbs are planted only by their seeds, thus it says מזריע concerning them. (*Devek Tov*)


###### Siftei Chakhamim, Genesis 1:12:1
[Siftei Chakhamim, Genesis 1:12:1](https://torahapp.org/share/book/Siftei%20Chakhamim/s/Genesis/r/1:12:1)

**אע"פ שלא כו'. נשאו ק"ו.** ומה אילנות שהם גדולים וענפיהם מרובים וגדולים ואינן יכולין לעמוד רצופין ואפילו אם יתערבו יחד יש היכר ביניהם דזה מין פלוני ואפ"ה יצאו למינם אנו שקטנים אנחנו ואם היינו מעורבים יחד אין היכר בינינו עאכ"ו שצריכין אנו לצאת למינינו:

**Sefaria Community Translation:**
**Though למינהו was not said...** they applied a קל וחומר. [Their קל וחומר was:] Trees are large, with many large branches, and cannot stand close together. And even if they were to intermingle, their species are distinguishable from one another. Nevertheless, they must come forth each according to their kind. All the more should we herbs come forth each according to our kind. For we are small; and if we were to intermingle we would be indistinguishable from one another!


###### Siftei Chakhamim, Genesis 1:14:1
[Siftei Chakhamim, Genesis 1:14:1](https://torahapp.org/share/book/Siftei%20Chakhamim/s/Genesis/r/1:14:1)

**מיום ראשון נבראו.** ק"ל דהוה לו לומר קודם לכן יהי מאורות ואח"כ והיו למאורות ברקיע ר"ל דהוה ליה לומר בריאתן קודם ואח"כ תלייתן ברקיע:

**Sefaria Community Translation:**
**Were created from the first day.**Rashi is answering the question: It should have said first, “Let there be luminaries,” marking their creation. And then, “And the luminaries shall be in the canopy,” marking their suspension in the canopy. [Thus Rashi explains, “They were created from the first day.”]


###### Siftei Chakhamim, Genesis 1:14:2
[Siftei Chakhamim, Genesis 1:14:2](https://torahapp.org/share/book/Siftei%20Chakhamim/s/Genesis/r/1:14:2)

**משנגנז כו'.** ק"ל והא כבר כתיב (לעיל פסוק ד) ויבדל אלהים וגו':

**Sefaria Community Translation:**
**Was stored away...**Rashi is answering the question: It is already written (v. 4): “Elohim divided the light from the darkness.”


###### Siftei Chakhamim, Genesis 1:14:3
[Siftei Chakhamim, Genesis 1:14:3](https://torahapp.org/share/book/Siftei%20Chakhamim/s/Genesis/r/1:14:3)

**אין אתם צריכין לדאג.** ש"מ שיש חתת באם שילכו בדרכי הגוים:

**Sefaria Community Translation:**
**You need not worry.**But if they follow the ways of the gentiles, they indeed should fear.


###### Siftei Chakhamim, Genesis 1:14:4
[Siftei Chakhamim, Genesis 1:14:4](https://torahapp.org/share/book/Siftei%20Chakhamim/s/Genesis/r/1:14:4)

**למולד הלבנה.** שהוא מחיבור שני המאורות כידוע לחכמי העיבור ולכן תלה המועדים בשניהם:

**Sefaria Community Translation:**
**By the new moon.**This results from the interaction of both luminaries [sun and moon], as known to astronomers. Thus the Torah connects the holidays to both.


###### Siftei Chakhamim, Genesis 1:14:5
[Siftei Chakhamim, Genesis 1:14:5](https://torahapp.org/share/book/Siftei%20Chakhamim/s/Genesis/r/1:14:5)

**יום שלם.** ר"ל יום שלם דהיינו י"ב שעות:

**Sefaria Community Translation:**
**A complete day.**In other words, [each luminary has its own] complete day of twelve hours.


###### Siftei Chakhamim, Genesis 1:14:6
[Siftei Chakhamim, Genesis 1:14:6](https://torahapp.org/share/book/Siftei%20Chakhamim/s/Genesis/r/1:14:6)

**לסוף שס"ה ימים.** שס"ה ימים קאי על החמה ושנת הלבנה שהם שנ"ד ימים מובלעים בשנת החמה ולפי ששנת החמה היא מצד מהלכתה לסבב כל הי"ב מזלות ושנת הלבנה היא מחברתה עם השמש בכל אחד מהי"ב מזלות לכן תלה השנה בשניהם יחד ואף על פי שהלבנה גומרת מהלכתה בכ"ט ימים ושעות ידועות. [רא"ם]:

**Sefaria Community Translation:**
**After 365 days.**365 days is for the solar year, while the lunar year of 354 days is included in the solar year. Since the solar year is determined by the sun’s cycle through the twelve constellations [of the zodiac], and the lunar year is determined by the moon’s interaction with the sun in each of these constellations, Rashi connects the [solar] year to both sun and moon — although in truth, the moon completes its cycle [through each constellation] in twenty-nine days and a specific number of hours. (*Re’m*)


###### Siftei Chakhamim, Genesis 1:15:1
[Siftei Chakhamim, Genesis 1:15:1](https://torahapp.org/share/book/Siftei%20Chakhamim/s/Genesis/r/1:15:1)

**עוד זאת ישמשו שיאירו.** כלומר ועוד נוסף על שמוש להבדיל וגו' שיאירו וכו':

**Sefaria Community Translation:**
**They serve another purpose, that they provide light.**This is in addition to the purpose of, “Divide between the day and the night.”


###### Siftei Chakhamim, Genesis 1:15:2
[Siftei Chakhamim, Genesis 1:15:2](https://torahapp.org/share/book/Siftei%20Chakhamim/s/Genesis/r/1:15:2)

**לעולם.** והכי פרושו והיו רצונו לומר החמה והלבנה למאורות להאיר לבריות ולכך נקט רש"י מלת לעולם ולא נקט לארץ כמו שכתוב בקרא להורות שפירוש על הארץ על אנשי הארץ כי הארץ אינה צריכה לאור:

**Sefaria Community Translation:**
**For the world.**Rashi explains that the sun and moon are to provide light for living beings. Thus Rashi says לעולם, rather than על הארץ as the verse does — to indicate that the light is for the people of the earth, since the earth itself does not need light.


###### Siftei Chakhamim, Genesis 1:16:1
[Siftei Chakhamim, Genesis 1:16:1](https://torahapp.org/share/book/Siftei%20Chakhamim/s/Genesis/r/1:16:1)

**שוים נבראו.** דקשה ליה דבתחלה כתיב שני המאורות הגדולים ואחר כך אמר את המאור הגדול וגו':

**Sefaria Community Translation:**
**They were created equal.**Rashi is answering the question: At first it is written, “The *two great* lights.” Why does it then say, “The *large* light... and the *small* light”?


###### Siftei Chakhamim, Genesis 1:16:2
[Siftei Chakhamim, Genesis 1:16:2](https://torahapp.org/share/book/Siftei%20Chakhamim/s/Genesis/r/1:16:2)

**ע"י שמיעט.** והשתא אתי שפיר דלא כתיב יהי כוכבים או ויעש את הכוכבים. [נח"י]:

**Sefaria Community Translation:**
**Because He diminished.** This explains why it is not written, “Let there be stars,” or, “And He made the stars.” (*Nachalas Yaakov*)


###### Siftei Chakhamim, Genesis 1:20:1
[Siftei Chakhamim, Genesis 1:20:1](https://torahapp.org/share/book/Siftei%20Chakhamim/s/Genesis/r/1:20:1)

**שיהא בה חיות.** ק"ל נפש חיה משמע דמים הוציאו נפש החיה ולקמן (פסוק כא) כתיב ויברא אלהים וגו' לכך פירש נפש שיהא בה חיות כלו' שהמים יכינו את הגוף שיקבל את נפש החיונית שיתן בו הקב"ה וזה שפירש"י לקמן (שם) ואת כל נפש החיה נפש שיש בה חיות וק"ל. ועי"ל דק"ל והלא החיות אחר כך נבראו מן האדמה (להלן פסוק כד) לכך פי' על נפש שיהא בה חיות. ומה שהוצרך לפרש כן עוד פעם שני נפש חיה (בפסוק כא) י"ל לפי שנכתב בה"א הידיעה משמע שהוא חיה ממש לכך פירש פעם שנית שאין פירושו כן מדכתיב אשר שרצו המים ומה שפירש גם כן ביום הששי (להלן פסוק כד) לפי שבפי' נכתב אח"כ וחיתו ארץ א"כ נפש חיה קאי אשרצים. [דבק טוב]:

**Sefaria Community Translation:**
**That it will have a living soul**. Rashi is answering the question: Our verse implies that the waters brought forth the living creatures. But it is written further on (v. 21), “Elohim created... every living creature,” [implying that He created them directly]? Thus Rashi explains, “That it *will have* a living soul.” In other words, the waters prepared the body that will later receive the living soul given by Hashem. And this is in accordance with Rashi’s comment further on “[Elohim created]... every living creature” (ibid.), where he says, “That *has* in it a living soul,” [in the present tense]. Alternatively, Rashi is answering the question: [נפש חיה usually means land animals,] but those animals were created later (v. 24) from the ground. Thus Rashi explains that here it means living beings. And Rashi needed to explain this a second time (v. 21) because there it says נפש החיה with the definite article ה, implying actual animals — which cannot be true, since it is written there, “with which the *waters* teem.” And on day six (v. 24) Rashi needed to explain this a third time because there [after this phrase] it is written, “*And* beasts of the earth.” Thus, נפש חיה [that is written just before it] must mean living beings in general, and refers [also] to the creeping things. (*Devek Tov*)


###### Siftei Chakhamim, Genesis 1:20:2
[Siftei Chakhamim, Genesis 1:20:2](https://torahapp.org/share/book/Siftei%20Chakhamim/s/Genesis/r/1:20:2)

**כל דבר חי כו'.** מה שמהפך רש"י ומפרש בתחלה נפש חיה ואח"כ שרץ ר"ל גם בקרא צריך להיות כן ישרצו המים נפש חיה ומה הן נפש חיה ומפרש שרץ ועוף וכן כתיב אח"כ (בפסוק כד) ותוצא הארץ נפש חיה למינה בהמה ורמש:

**Sefaria Community Translation:**
**Any living thing...** Rashi reverses the order and explains נפש חיה before שרץ because the verse, too, needs be understood this way: “Let the waters teem with living creatures,” which consist of: “swarms and birds.” For so it is written later (v. 24), “Let the earth bring forth living creatures, each of its kind: animals [of pasture], creeping things...”


###### Siftei Chakhamim, Genesis 1:20:3
[Siftei Chakhamim, Genesis 1:20:3](https://torahapp.org/share/book/Siftei%20Chakhamim/s/Genesis/r/1:20:3)

**וחיפושים ותולעים.** הם התולעים הנמצאים באשפה וגם בימות החמה כשירד גשם על הארץ:

**Sefaria Community Translation:**
**Beetles and worms.** These are the worms found in refuse, and also on the ground in the summer after it rains.


###### Siftei Chakhamim, Genesis 1:20:4
[Siftei Chakhamim, Genesis 1:20:4](https://torahapp.org/share/book/Siftei%20Chakhamim/s/Genesis/r/1:20:4)

**בבריות.** ר"ל גבי בהמות וחיות:

**Sefaria Community Translation:**
**Among [larger] creatures.** I.e., among larger animals, beasts, etc.


###### Siftei Chakhamim, Genesis 1:21:1
[Siftei Chakhamim, Genesis 1:21:1](https://torahapp.org/share/book/Siftei%20Chakhamim/s/Genesis/r/1:21:1)

**ובדברי אגדה הוא לויתן.** דקשה ליה למה פרטם יותר משאר הבריות ולמה הוציאם מכלל כל נפש החי ובה"א הידיעה לכן פירש וכו'. [דבק טוב]:

**Sefaria Community Translation:**
**According to the Aggadah this refers to the Leviasan**. Rashi is answering the question: Why did it specify התנינם, as opposed to any other creature? And why were they singled out among all living beings by the definite article ה? Thus Rashi explains, “According to the Aggadah...” (*Devek Tov*)


###### Siftei Chakhamim, Genesis 1:21:2
[Siftei Chakhamim, Genesis 1:21:2](https://torahapp.org/share/book/Siftei%20Chakhamim/s/Genesis/r/1:21:2)

**והרג את הנקיבה.** דקשה ליה דכתיב התנינם חסר יו"ד אחרונה דמשמע לשון יחיד וקרינן תנינים לשון רבים לכן פירש בראם זכר ונקבה לכן קרינן התנינים ואחר כך הרג לנקבה לכך כתיב חסר יו"ד. [דבק טוב]:

**Sefaria Community Translation:**
**He killed the female**. Rashi is answering the question: It is written התנינם without the י of the plural form, implying there was only one. Yet we read it as התנינים, plural. Thus Rashi explains that Hashem created them male and female, and therefore we read it in the plural form. But later He killed the female, and that is why it is written in the singular form. (*Devek Tov*)


###### Siftei Chakhamim, Genesis 1:22:1
[Siftei Chakhamim, Genesis 1:22:1](https://torahapp.org/share/book/Siftei%20Chakhamim/s/Genesis/r/1:22:1)

**לפי שמחסרין אותן.** ולא כדי שירבו כי מאחר שהם יציר כפיו מתברכים הם מאליהם. [רא"ם]:

**Sefaria Community Translation:**
**Because they are decimated.**[Rashi knows this because] the blessing is not needed so that they can [naturally] multiply. For they are Hashem’s own creation and thus are inherently blessed [with the ability to multiply]. (*Re’m*)


###### Siftei Chakhamim, Genesis 1:22:2
[Siftei Chakhamim, Genesis 1:22:2](https://torahapp.org/share/book/Siftei%20Chakhamim/s/Genesis/r/1:22:2)

**ואף החיות כו' אלא מפני הנחש.** ואין לומר אם כן אמאי החיות עומדים בריבויים כיון שמחסרין מהם ולא בירך אותם הקב"ה דיש לומר מברכות של האדם נתברכו גם החיות כיון שהם מולידים כמו האדם. ודלא כתירוץ מהרא"ם שהם בעלי נפש חיה שמברכת הדגים נתברכו בעלי נפש חיה בדרך כלל. והא דנתברך האדם אף על פי שאין מחסרין מהם ולא הספיק להם רצון יוצרם אפשר משום דגלוי לפני הקדוש ברוך הוא שיאכל מעץ הדעת ויטיל הנחש בהם זוהמא וילביש אותם ביצר הרע ויתרבה מלחמות בעולם:

**Sefaria Community Translation:**
**The animals also... but since the serpent**... We need not ask why the animals remain numerous although Hashem did not bless them and they are constantly decimated. For the answer is: The blessings given to man also included the animals, since they reproduce in a fashion similar to man. This is preferable to *Re’m’s* answer**that the fish’s blessing was in general, for all נפש חיה, and also included the animals, who are נפש חיה. [You might ask:] Mankind was blessed although they are not constantly decimated. Why was being created by the will of their Creator insufficient [to make them inherently blessed]? A possible answer is: Hashem knew that Adam would eat from the Tree of Knowledge, and become affected by the Snake’s impurity, thus receiving an evil inclination — causing many wars in the world.


###### Siftei Chakhamim, Genesis 1:22:3
[Siftei Chakhamim, Genesis 1:22:3](https://torahapp.org/share/book/Siftei%20Chakhamim/s/Genesis/r/1:22:3)

**מוליד הרבה.** ר"ל בפעם א' דהיינו תאומים. ואין להקשות יאמר רבו בלבד ולא יאמר פרו כלל י"ל לפי שאז לא היינו יודעים במה רבוי אם בריבוי התולדה או בריבוי הקומה ונמצא כזה בפרשת בחקותי על פסוק והרביתי אתכם ופי' בקומה זקופה אבל השתא דכתיב פרו ורבו ממילא דהריבוי קאי על הפרייה דהיינו הולדות. [נח"י]:

**Sefaria Community Translation:**
**Give birth to many**. This means in one birth, i.e., twins. We need not ask: It could say just רְבוּ. Why say also פְּרוּ? For [the answer is:] We would not know whether רְבוּ means many offspring or great height. Similarly we find in Parshas Bechukosai (Vayikra 26:9), on the verse והרביתי אתכם, which means “erect stature.” But by saying both פְּרוּ and רְבוּ, we understand that רְבו is connected to פְּרוּ, and means many offspring. (*Nachalas Yaakov*)


###### Siftei Chakhamim, Genesis 1:24:1
[Siftei Chakhamim, Genesis 1:24:1](https://torahapp.org/share/book/Siftei%20Chakhamim/s/Genesis/r/1:24:1)

**הוא שפרשתי כו'.** דק"ל ה"ל לכתוב ויברא אלהים וגו' ולשון תוציא מורה שכבר נברא אלא שהוא מכוסה בו. ואין להוכיח מותוצא הארץ דלעיל (פסוק יב) שהכל נברא ביום ראשון מפני שותוצא הארץ מורה שהוציאה אל הפועל מה שצותה בו במאמר תדשא וגו' (בפסוק יא) שהצווי בו הוא הווית הכח בה. ומלת תוצא הארץ אינו כן כי הוא בעצמו הצווי ויחוייב שיהיה הכח קדום בה קודם הצווי הזה. [רא"ם]:

**Sefaria Community Translation:**
**What I have already explained...** Rashi is answering the question: Why is it not written, “Elohim created”? Whereas “Bring forth” implies it was already created but was covered by the earth. [Thus Rashi explains, “Everything was actually created from the first day.”] But the earlier verse (v. 12), “The earth brought forth grass,” does not prove this. For there it means that the earth brought to actuality what it was commanded (v. 11): “Let the earth sprout grass.” This is so because being commanded creates a potential [which can then be brought to actuality]. But it is different in our verse, where “Let the earth bring forth” is the commandment itself, without there being a prior potential existence. (*Re’m*)


###### Siftei Chakhamim, Genesis 1:24:2
[Siftei Chakhamim, Genesis 1:24:2](https://torahapp.org/share/book/Siftei%20Chakhamim/s/Genesis/r/1:24:2)

**שיש בה חיות.** מה ששינה רש"י לשונו דלעיל (פסוק כ) גבי ישרצו פי' נפש שיהא בה חיות נ"ל משום דגבי חיות הארץ כבר היה הכל נברא ביום ראשון עם נפש החיונית כיון דכתיב תוצא וגו' אבל גבי דגים ועופות לא נבראו ביום ראשון אלא הכח שיכול להשריץ הגוף בלא נפש החיונית מדכתיב ויברא וגו':

**Sefaria Community Translation:**
**[A soul] which is alive**. On v. 20, “Let the waters teem,” Rashi explained: “It *will have* a living soul.” But here he explains differently [and says: “It *has* a living soul.” Why?] The answer seems to be: The beasts of the earth were completely created on the first day, with their living soul. For about them it is written, “Let the earth bring forth,” [but does not say, “Elohim created.”] Whereas for the fish and birds, only the ability to swarm as bodies was created on the first day, without the living soul. For about them it is written (v. 21): “And thus Elohim *created...*” [referring to their living souls].


###### Siftei Chakhamim, Genesis 1:25:1
[Siftei Chakhamim, Genesis 1:25:1](https://torahapp.org/share/book/Siftei%20Chakhamim/s/Genesis/r/1:25:1)

**בצביונם.** לרצונם שאם היו שואלים אותו מתחלה אם תרצה להיות נוצר כן היה מתרצה להיות כן:

**Sefaria Community Translation:**
**According to their desire**. בצביונם means according to their will, i.e., if the animal had originally been asked: “Do you want to be created like this?” it would have agreed.


###### Siftei Chakhamim, Genesis 1:25:2
[Siftei Chakhamim, Genesis 1:25:2](https://torahapp.org/share/book/Siftei%20Chakhamim/s/Genesis/r/1:25:2)

**בקומתן.** ר"ל שנגמרה כל קומתן מתחלה דק"ל כיון שכתיב ויהי כן ל"ל למכתב ויעש אחר כך ובדשאים נאמר (פסוק יב) ותוצא אחר ויהיה כן להורות שלא עשתה כן כנ"ל (רש"י פסוק יא ד"ה עץ) ובמאורות שאמר ויעש (פסוק טז) אחר ויהי כן לומר שהקטין אחד מהן. [רא"ם]:

**Sefaria Community Translation:**
**And their full size**. I.e., they were full-sized from the beginning. Rashi is answering the question: Why is it written here, “And thus Elohim made...” after it is already written (v. 24), “And it was so”? [To teach that they were created as they desired, and fullsized. Similarly we may ask:] For the grass, why did it say, “The earth brought forth grass” (v. 12), after it already said, “And it was so”? To teach that the earth disobeyed, as Rashi explained there (רש"י פסוק יא ד"ה עץ). And for the luminaries, why did it say, “Elohim made” (v. 16), after it already said, “And it was so”? To teach that Hashem diminished one of them. (*Re’m*)


###### Siftei Chakhamim, Genesis 1:26:1
[Siftei Chakhamim, Genesis 1:26:1](https://torahapp.org/share/book/Siftei%20Chakhamim/s/Genesis/r/1:26:1)

**ויתקנאו בו.** וק' וכי יש קנאה אצל מלאכים כדאיתא (שבת פט.) בשעת מ"ת אמרו כלום יש קנאה ביניכם. ול"נ דלא קשה מידי דודאי בין המלאכים עצמן אין קנאה זה על זה אבל על בני אדם יש להם קנאה שיש להם מעלה כמותם והוא קרוץ מחומר:

**Sefaria Community Translation:**
**They were jealous of him**. This raises a question: Are angels indeed jealous? [Apparently not] for at the Giving of the Torah, *Chazal* say [that Moshe answered the angels rhetorical-ly]: “Is there jealousy among you?” (Shabbos 89a). The answer seems to be: Angels surely are not jealous of each other. But they are jealous of man, who was granted loftiness similar to theirs, although he is formed from clay.


###### Siftei Chakhamim, Genesis 1:26:2
[Siftei Chakhamim, Genesis 1:26:2](https://torahapp.org/share/book/Siftei%20Chakhamim/s/Genesis/r/1:26:2)

**בגזרת.** ר"ל כמו שגוזרין המלאכים ומדברים לפני הקב"ה כך עומדת הפתגמא וכו' א"כ ש"מ שהקב"ה נמלך במלאכים:

**Sefaria Community Translation:**
**By the decree**. I.e., as the angels decree and speak before Hashem, so the matter stands. Thus we see that Hashem consults the angels.


###### Siftei Chakhamim, Genesis 1:26:3
[Siftei Chakhamim, Genesis 1:26:3](https://torahapp.org/share/book/Siftei%20Chakhamim/s/Genesis/r/1:26:3)

**מדת ענוה שיהא כו'.** אע"ג דלעיל פי' שלא יתקנאו וכו' י"ל דה"ק שאע"פ שיש כח ביד הקב"ה שלא להשגיח בקנאת המלאכים אפ"ה הראה ענוותנותו לימלך בהן כדי שלא יהיה להם פתחון פה להתקנאות. [נח"י]:

**Sefaria Community Translation:**
**The attribute of humility, that...**But before, Rashi explained that [Hashem consulted the angels] so they would not be jealous. [Why does Rashi explain here that it was to teach humility?] The answer is: Hashem could have ignored the angels’ jealousy. Nonetheless, He showed humility and consulted them, to remove grounds for jealousy. (*Nachalas Yaakov*)


###### Siftei Chakhamim, Genesis 1:26:4
[Siftei Chakhamim, Genesis 1:26:4](https://torahapp.org/share/book/Siftei%20Chakhamim/s/Genesis/r/1:26:4)

**ואם כתב.** ר"ל שלא יטעו המינים:

**Sefaria Community Translation:**
**Had it been written...** And then, the heretics would not err.


###### Siftei Chakhamim, Genesis 1:26:5
[Siftei Chakhamim, Genesis 1:26:5](https://torahapp.org/share/book/Siftei%20Chakhamim/s/Genesis/r/1:26:5)

**בדפוס שלנו.** ר"ל בדפוס שהכינו לו לאדם אבל אין לפרש בדפוס של הקב"ה דהא אין להקדוש ברוך הוא שום דפוס ותמונה כדכתיב בפרשת ואתחנן (דברים ד יב) ותמונה אינכם רואים לכך לא תפרש אלא בדפוס העשוי לנו כמו שפי' בסמוך (בפסוק כז) על מלת בצלמו בדפוס העשוי לו. והא דפירש"י בסמוך (שם ד"ה בצלם) צלם דיוקן יוצרו ה"פ באותו דיוקן שנראה להם לנביאים כשנגלה להם כך ברא את האדם. ועי"ל משום כפל לשון פרש"י כאן צלם דיוקן יוצרו משום דכתיב בצלמו בצלם אלהים אלא ודאי בצלמו קאי על הדפוס העשוי לו ובצלם אלהים קאי על דמות דיוקן ודו"ק ועיין בהרא"ם:

**Sefaria Community Translation:**
**In our form**. This means: the form we prepared for man. It cannot mean the form of Hashem, for He has no form or image, as written in Parshas Va’es’chanan (Devarim 4:12): “But you saw no image.” Thus, בצלמנו means: in the form we made for him, just as בצלמו (v. 27) means “in the form that was made for him,” as Rashi says there. And when Rashi says later (v. 27, ד"ה בצלם), “The form that was made for man is the form of the *image of his Creator*,” it means the image that Hashem used when revealing Himself to the prophets. Furthermore, Rashi there says, “The form of the image of his Creator” only because he is explaining the double expression of בצלמו בצלם אלהים. Thus, בצלמו means the form that was made for man, while בצלם אלהים means the image of his Creator. See *Re’m*.


###### Siftei Chakhamim, Genesis 1:26:6
[Siftei Chakhamim, Genesis 1:26:6](https://torahapp.org/share/book/Siftei%20Chakhamim/s/Genesis/r/1:26:6)

**להבין ולהשכיל.** דק"ל והא לאדם יש גוף ולמלאכים אין להם גוף:

**Sefaria Community Translation:**
**To understand and to be intellectually creative**. Rashi is answering the question: [How is man in the likeness of angels, when] man has a body and the angels do not?


###### Siftei Chakhamim, Genesis 1:26:7
[Siftei Chakhamim, Genesis 1:26:7](https://torahapp.org/share/book/Siftei%20Chakhamim/s/Genesis/r/1:26:7)

**יש בלשון הזה ל' רידוי כו'.** ר"ל אי קרינן בחיריק הוא לשון רידוי ואי קרינן בצירי הוא לשון ירידה: ונ"ל דכאן כתיב וירדו שהוא לשון ירידה ובסמוך (פסוק כח) כתיב ורדו שהוא לשון רדיה אלא שכשדבר עם המלאכים הקטין אותו לומר שהוא ירוד אפילו מדגת הים ולא הוצרך להזכיר חית הארץ דכ"ש הוא. אלא כשדבר עם האדם הגיס דעתו שאם יזכה ויהיה צדיק יהיה רודה בחיות ובהמות. [נח"י]:

**Sefaria Community Translation:**
**This expression וְיִרְדוּ has [the meaning of] ruling...** Meaning, if we read וְיִרְדוּ it means ruling, and if we read it וְיֵרְדוּ it means descending. [Alternatively,] here it is written וירדו [with a *yud*], meaning descending, but later (v. 28) it is written ורְדו [without a *yud*], meaning domination. Here, where Hashem spoke to the angels, He minimized man, saying he is lower even than the fish, not to mention the beasts of the earth. But when Hashem spoke to man (v. 28), He boosted his pride, saying that if he will be righteous he will dominate the beasts and cattle. (*Nachalas Yaakov*)


###### Siftei Chakhamim, Genesis 1:27:1
[Siftei Chakhamim, Genesis 1:27:1](https://torahapp.org/share/book/Siftei%20Chakhamim/s/Genesis/r/1:27:1)

**בדפוס כו'.** ק"ל הלא כבר נאמר נעשה אדם בצלמנו א"כ בצלמו ל"ל. [דבק טוב]:

**Sefaria Community Translation:**
**In the form...** Rashi is answering the question: It already said (v. 26), “Let us make man in our image.” Why say here also, “In his image?” (*Devek Tov*)


###### Siftei Chakhamim, Genesis 1:28:1
[Siftei Chakhamim, Genesis 1:28:1](https://torahapp.org/share/book/Siftei%20Chakhamim/s/Genesis/r/1:28:1)

**חסר וי"ו ללמדך.** א"כ קרינן בקמ"ץ תחת השי"ן וכבשה:

**Sefaria Community Translation:**
**[וכבשה is spelled] without a vav to teach you**. Accordingly, we read it וּכְבָשָׁהּ.


###### Siftei Chakhamim, Genesis 1:28:2
[Siftei Chakhamim, Genesis 1:28:2](https://torahapp.org/share/book/Siftei%20Chakhamim/s/Genesis/r/1:28:2)

**שדרכו לכבוש.** ר"ל שדרכו לכבוש במלחמה הוא מצוה על פריה ורביה. ועי"ל שהאיש דרכו לכבוש את הנקבה לתשמיש אף אם היא אינה רוצה אבל האשה אינה יכולה לכבוש את האיש לתשמיש דאין קישוי אלא לדעת והכי משמע מן הפסוק פרו ורבו וכבשה מי שדרכו לכבוש. [צדה לדרך]: והוצרך רש"י לשני הטעמים דאי לטעם הראשון לבד היה קשה מה ענין זה אצל ברכה ל"פ ועוד וכו' ואי משום טעם שני לבד קשה דא"כ הל"ל וכבשה ופרו ורבו ורדו. [מהרש"ל]:

**Sefaria Community Translation:**
**Whose way it is to subdue**. This means that man, who goes out to subdue [the enemy] in war, is commanded to be fruitful and multiply. Another explanation: A man subdues a woman for marital relations even if she is not desirous, but a woman cannot subdue him since he is incapable of relations if he lacks desire. This is what the verse is saying: “Be fruitful and multiply... and subdue” — referring to the one whose way it is to subdue. (*Tzeidah LaDerech*) Rashi gave two explanations [“not be a gadabout” and “whose way it is to subdue”] because the first explanation raises the question: Why is it mentioned in connection with the blessing? Thus Rashi explained, “Also to teach you...” And the second explanation raises the question: Why does the verse not say [in opposite order], “Subdue... be fruitful and multiply... and dominate”? (*Maharshal*)


###### Siftei Chakhamim, Genesis 1:29:1
[Siftei Chakhamim, Genesis 1:29:1](https://torahapp.org/share/book/Siftei%20Chakhamim/s/Genesis/r/1:29:1)

**השוה.** פירש מאחר שהשוה אותם הכתוב למאכל הנה כמו שלא הותר לחיה לאכול רק העשבים והאילנות ולא את האדם מדכתיב ורדו בדגת הים אתם רודים בהם ולא הם בכם. כך לא התיר לאדם לאכול רק העשבים והאילנות ולא להמית בריה וקרא ורדו בדגת הים ובעוף וגו' לא להתיר אכילה קמיירי אלא למלאכה. [רא"ם]. ועיין בפרק ד' מיתות (סנהדרין נט:):

**Sefaria Community Translation:**
**He equates**. This means that since the Torah equated them concerning food, and we know that animals may eat only vegetation, but may not eat man. For it is written above, “And [man shall] dominate the fish of the sea etc,” implying that man shall dominate them but they shall not dominate man. Thus, since man and animals are equated, [we learn that] man may eat only vegetation and may not kill an animal. It follows that man’s permission to dominate the animals refers to using them for work, not for food. (*Re’m*) See Sanhedrin 59b.


###### Siftei Chakhamim, Genesis 1:29:2
[Siftei Chakhamim, Genesis 1:29:2](https://torahapp.org/share/book/Siftei%20Chakhamim/s/Genesis/r/1:29:2)

**להמית בריה.** משמע דוקא להמית בריה לא הותר להם אבל מתה מאליה מותר לאכול להם וא"ת מנא ליה לרש"י דהא כתיב הנה נתתי לכם כל עשב וגו' וי"ל דהוכחתו הואיל וצריך לאסור לו אבר מן החי כדאמרינן בפרק ד' מיתות (שם נו:) ואי גם בהמה שמתה מאליה אסורה להם למה צריך להזהירו על אבר מן החי פשיטא שאסור לו אבל אם נאמר דנבילה שמתה מאליה מותר לו הואיל ולא המיתה ה"א כמו כן אבר מן החי נמי מותר הואיל ולא הפריש ממנו וגם אינה מתה בכך:

**Sefaria Community Translation:**
**To kill any creature**. This implies that only killing an animal is forbidden, but if it died naturally, they may eat it. You might ask: How does Rashi know [that such meat is permitted, when on the contrary, regarding man’s food] it is written: “I have given you all seed-yielding herbs...”? The answer is: They were commanded not to eat a limb from a *living* animal, as explained in Sanhedrin 56b. This proves Rashi’s point, for if an animal that died naturally is forbidden, certainly a living animal is forbidden! But if an animal that died naturally is permitted, since man did not kill it, one might think that a limb from a living animal is also permitted, if man did not sever it and the animal does not die as a result. [Thus they were commanded not to eat it.]


###### Siftei Chakhamim, Genesis 1:29:3
[Siftei Chakhamim, Genesis 1:29:3](https://torahapp.org/share/book/Siftei%20Chakhamim/s/Genesis/r/1:29:3)

**וכשבאו בני נח כו'.** וכלומר והא ראיה על שהבשר נאסר לאדם הראשון שהרי כשבאו בני נח הוצרך להתיר הבשר:

**Sefaria Community Translation:**
**When the “sons of Noach” came...** Rashi says this to prove that meat was prohibited to Adam HaRishon, for when the sons of Noach came [out of the Ark], Hashem needed to permit meat to them.


###### Siftei Chakhamim, Genesis 1:31:1
[Siftei Chakhamim, Genesis 1:31:1](https://torahapp.org/share/book/Siftei%20Chakhamim/s/Genesis/r/1:31:1)

**הוסיף ה' בששי בגמר כו' שהתנה עמהם על מנת כו'.** פירוש לכן ברא שמים וארץ:

**Sefaria Community Translation:**
**The letter ה<b>**[=5] was added... He stipulated with them... </b>I.e., Hashem created heaven and earth for this end [that Bnei Yisrael should accept the the Five Books of the Torah].


###### Siftei Chakhamim, Genesis 1:31:2
[Siftei Chakhamim, Genesis 1:31:2](https://torahapp.org/share/book/Siftei%20Chakhamim/s/Genesis/r/1:31:2)

**ד"א שכלם תלוים ועומדים כו'.** במסכת עבודה זרה (ג.) ובמסכת שבת (פח.) עיי"ש:

**Sefaria Community Translation:**
**Another explanation ... They all are pending ...**See explanation in Avodah Zarah (3a) and Shabbos (88a).