## Siftei Kohen on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah Siman 1

###### Siftei Kohen on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 1:1:1
[Siftei Kohen on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 1:1:1](https://torahapp.org/share/book/Siftei%20Kohen%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Yoreh%20De%27ah/r/1:1:1)

**וכן המנהג.**כ"כ האגור והב"י השיג עליו דלא ראינו אינה ראיה ולפעד"נ דדעת האגור כמ"ש מהרי"ק בשרש קע"ב דבמנהג וכה"ג הוי לא ראינו ראיה וכמ"ש הרב בח"מ ס"ס ל"ז:


###### Siftei Kohen on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 1:2:1
[Siftei Kohen on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 1:2:1](https://torahapp.org/share/book/Siftei%20Kohen%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Yoreh%20De%27ah/r/1:2:1)

**ועבדים וכל אדם אפי' אין מכירין כו'.**הטור כתב ועבדים משוחררים כו' ונ"ל לבאר דעתו דסבר ליה דסתם עבדים יש להן כל המדות הרעות יותר מן הריקים והפוחזים כדאמרינן בש"ס בכמה דוכתי ואינן בחזקת כשרות וע"כ פי' המתניתין שהביאו התו' והרא"ש דעבדים שוחטין לכתחלה היינו במשוחררים דאל"כ אע"פ שמל וטבל אין להאמינו על השחיטה אלא במכירים אותו שהוא כשר אבל כשמכירים אותו הרי הוא בכלל רוב מצוים אצל שחיטה מומחים ומוחזקים הם וכ"כ הרשב"א בתה"א ומביאו ב"י ר"ס ב' שדעת הרמב"ם (פ"ג מה"ש וכ"כ הסמ"ג) דעבדים הם בכלל רוב מצויין א"ש מומחים הן וכן נ"ל דעת הדרישה סעיף י' וא"כ המחבר שהשמיט תיבת משוחררים אזיל לטעמיה שכתב בב"י קשיא מאי איריא משוחררי' אפי' אינן משוחררי' נמי כו' (וכן בת"ה הקצר דף ו' ע"ב כ' דנשים ועבדים שאינם משוחררים שוחטים לכתחלה כגדולי ישראל) וע"כ המחבר מיירי במכירי' אותן שהן כשרים דסתם עבדי' אינן כשרי' (אלא דלא משמע ליה דהטור ידבר באין מכירין אותן דוקא) והא דלא הזכירו המחבר משום דס"ל דגם בשאר בני אדם בעינן שיהא שוחט נאמן וכדעת הרמב"ם ור"ח שהביא בבית יוסף וכמו שפסק בסימנים המחודשים וכ"כ לקמן ס"ס ס"ה ולכך לא הוצרך להזכירו דפשיטא דלא עדיפי עבדי' משאר בני אדם (ועי' בתשובת ר' שלמה כהן חלק ב' סימן קע"ה כתב ג"כ קצת דברים מזה) והב"ח השיג על המחבר שמהרמב"ם והסמ"ג משמע דבעבדים בעינן דוקא יודעים שהן מומחים וגם השיג על הדרישה ולפעד"נ כמ"ש:


###### Siftei Kohen on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 1:3:1
[Siftei Kohen on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 1:3:1](https://torahapp.org/share/book/Siftei%20Kohen%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Yoreh%20De%27ah/r/1:3:1)

**מותר ליתן לו לכתחלה לשחוט.**פי' על סמך שיבדקנו אחר השחיטה אם הוא מומחה ועי' בב"י:


###### Siftei Kohen on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 1:4:1
[Siftei Kohen on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 1:4:1](https://torahapp.org/share/book/Siftei%20Kohen%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Yoreh%20De%27ah/r/1:4:1)

**שרוב כו'.**עיין בח"מ סי' ש"ו ס"ז גבי טבח אומן שקלקל דצריך להביא ראיה שהוא מומחה ולא אמרינן בכה"ג רוב מצויין אצל שחיטה מומחים הן:


###### Siftei Kohen on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 1:5:1
[Siftei Kohen on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 1:5:1](https://torahapp.org/share/book/Siftei%20Kohen%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Yoreh%20De%27ah/r/1:5:1)

**אבל אם הוא לפנינו כו'.**ז"ל הב"ח כתב ראב"ן דנ"ל דאף רבינא לא קאמר דאם שחט בודקים [אותו] אלא כשישנו לפנינו ומצינן למיבדקיה כו' ולפ"ז לדידן כשאינו לפנינו אוכלים משחיטתו אפי' מצינן למירדף אבתריה עכ"ל וק"ל דהא אמרי' בש"ס עלה דרבינא וכולן ששחטו אהייא אילימא אחש"ו עלה קאי ואם שחטו מיבעי ליה אלא אשאין מומחים בבודקים אותו סגי (פי' ל"ל אחרים רואים אותו) דליתיה קמן דליבדקיה הרי דלרבינא אף על פי דליתיה קמן דליבדקיה שחיטתו פסולה כשאין אחרים רואים אותו ויש ליישב דהא דמשני דליתיה קמן כו' איירי כשרודפים אחריו מגיעים אותו אלא שאינו לפנינו וקאמר תנא דמתני' דא"צ לרדוף אחריו והוא דוחק ומדברי שאר פוסקים לא נראה פי' זה ולפי דברי הרב בהג"ה אין נפקותא בכל זה:


###### Siftei Kohen on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 1:6:1
[Siftei Kohen on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 1:6:1](https://torahapp.org/share/book/Siftei%20Kohen%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Yoreh%20De%27ah/r/1:6:1)

**אא"כ נטל קבלה כו'.**והמנהג להתחיל לשחוט בתרנגולים) ובתוך ג' יהיה תרנגול ואסור ליקח שכר על זה וגם התרנגולים אל יהנה הת"ח מהן אלא יתנם לעניים ואפילו מי שהוא בקי לשחוט תרנגולים אינו יכול לשחוט העופות הקטנים דהיינו הצפרים ותורים ובני יונה הקטנים אלא מי ששחט אותם כבר ואתמחי ומה שאין נותנים בתחלה לשחוט אותם לאתמחי בהו היינו משום דלא שכיחי כו' ומש"ה ראיתי אפי' מומחים גדולים היו מדקדקים שמתי שבא לידם עוף קטן שהיו שוחטי' אותו עם התרנגול כדי להסתלק מן החשש ברכה לבטלה. כל זה מדברי מהרש"ל פ"ק דחולין סי' ה' ואעפ"כ ראיתי השוחטים נוהגים לשחוט שני צפרים או יונים קטנים יחד ותו לא משום דלכולי האי לא חיישינן שיתנבלו שניהם:


###### Siftei Kohen on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 1:7:1
[Siftei Kohen on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 1:7:1](https://torahapp.org/share/book/Siftei%20Kohen%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Yoreh%20De%27ah/r/1:7:1)

**ואם בדקו כו' אבל אם לא נטל קבלה כו'.**כן למד הרב מתשובת הרשב"א סי' רי"ח שכ' לאסור הכל למפרע ובחידושי אגודה פ"ק דחולין פסק דאוקי שוחט אחזקתו ועד עתה ידע והשוה אותם הרב בד"מ דחדושי אגודה מיירי שנטל פעם אחת קבלה דמוקמינן ליה אחזקתו עד השתא. (וגם הרשב"א מודה לזה כדמוכח מדבריו ע"ש) אבל כשלא נטל קבלה מעולם דאז לא היה לו חזקת ידיעה מעולם מטריפין כל מה ששחט למפרע וזה דלא כהלבוש עט"ז שהביא שתי דעות בזה ע"ש:


###### Siftei Kohen on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 1:8:1
[Siftei Kohen on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 1:8:1](https://torahapp.org/share/book/Siftei%20Kohen%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Yoreh%20De%27ah/r/1:8:1)

**אבל אם לא נטל כו'.**הקשה בד"מ מ"ש מבהמה שנמצאת טרפה שהגבינות שנעשו ממנה כשרים אם נוכל לומר השתא הוא דנטרפה מטעם דרוב בהמות כשרות הם ואמרינן העמד בהמה על חזקתה (וכדלקמן סי' פ"א) ותירץ דיש לחלק בין רוב בהמות כשרות שהרוב הוא לכל הבהמות שבעולם ולכן מקרי שפיר רוב אבל הכא דוקא רוב מצויים א"ש מומחין הן אבל רוב בני אדם אינן מומחין ולכן לא מקרי חזקה זו מחמת רוב ועוד אפשר דלא דמי דהתם י"ל דלא יצאת מחיים רק השתא סמוך לשחיטה נטרפה משא"כ בשוחט עכ"ל ולפעד"נ דלא דמי דהתם י"ל משעה שנולדה כשרה היתה והשתא הוא דנטרפה אבל הכא ע"כ משנולד לא ידע כלום וא"כ נצטרך לומר למד ושכח וזה לא אמרינן ועוד דכיון דהשתא אינו יודע מוכחא מלתא דלא ידע מעולם דאין דרך לשכוח הלכות שחיטה שצריך להיות רגיל בהן אבל אם נטל קבלה ע"כ צ"ל דשכח ואפשר שגם זה הוא בכלל דברי הרב ובהכי ניחא דלא תקשה ממקוה דלקמן סימן ר"א סעיף ע"א דכל הטהרות שנעשות ע"ג טמאות למפרע מיהו בלא"ה לק"מ דהכא איכא חזקה ורובא דרוב מצויין א"ש מומחין הן משא"כ התם דליכא רובא א"נ הכא הוי ס"ס ועוד יש לחלק בכמה גווני וק"ל ולפי מ"ש מי שהיה בודק ואחר כך נמצא שיצא טרפה מתחת ידו בפשיעתו לא מחמת חסרון ידיעתו הכלים כשרים מדינא ואמרינן אוקמי' אחזקתיה ועד השתא כשר היה וכן כתבתי בסי' קי"ט ס"ק ל' בשם הב"ח ע"ש וכן העתיק מהרש"ל פ' ג"ה ס"ס ט"ז תשובת מהר"מ כ"ץ ועל הכלים שהגעילו בני עירו להחזיקו בחשוד למפרע לא יפה כוונו דלא מחזקי' ליה בחשוד למפרע כו' עד מיהו אם בדקוהו ולא גמיר ודאי יש לאסור כל שחיטתו למפרע ע"כ וכן הביא הב"י בספר בדק הבית בסי' קי"ט כתב א"ח בשם התוספתא שאפי' מי שהמיר אינו חשוד למפרע שאם שחט ונקר חלב ואח"כ המיר באותו יום הכל כשר ע"כ וע"ל סי' קי"ט:


###### Siftei Kohen on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 1:9:1
[Siftei Kohen on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 1:9:1](https://torahapp.org/share/book/Siftei%20Kohen%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Yoreh%20De%27ah/r/1:9:1)

**על דבר זה כו'.**כלומר אילו בא לפני דין זה הייתי מסתפק בו ושואל:


###### Siftei Kohen on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 1:10:1
[Siftei Kohen on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 1:10:1](https://torahapp.org/share/book/Siftei%20Kohen%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Yoreh%20De%27ah/r/1:10:1)

**ובדין בדיקת הסכין.**שיתבאר לקמן סי' י"ח ע"ש:


###### Siftei Kohen on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 1:11:1
[Siftei Kohen on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 1:11:1](https://torahapp.org/share/book/Siftei%20Kohen%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Yoreh%20De%27ah/r/1:11:1)

**שחיטתו פסולה.**דכיון דאינו יודע ה"ש שמא פעמים שהה ודרס ולא ידע פי' ואינו מרגיש דכיון דאינו בקי בהלכותיה אינו יודע אם נזדמן לידו. הרא"ש:


###### Siftei Kohen on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 1:12:1
[Siftei Kohen on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 1:12:1](https://torahapp.org/share/book/Siftei%20Kohen%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Yoreh%20De%27ah/r/1:12:1)

**ואפי' אמר ברי כו'.**פי' דכששואלים אותו ומתוך תשובתו נראה לנו ששוחט כראוי פשיטא שאינו כלום אלא אפילו אמר ברי לי שעשיתי כל מה שאתם שואלים מ"מ מאחר שבשעת שחיטה לא ידע לאו אדעתיה וסובר שעשה מה ששואלים ובב"ח פירש דה"ק אפי' אחר שלמדוהו ה"ש אמר ברי לי כו' וא"צ מיהו דינו אמת שכ"כ הר"ן בשם התוס' והכ"מ רפ"ד בשם הפוסקים:


###### Siftei Kohen on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 1:13:1
[Siftei Kohen on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 1:13:1](https://torahapp.org/share/book/Siftei%20Kohen%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Yoreh%20De%27ah/r/1:13:1)

**נאמן כו'.**כיון שהוא יודע ה"ש ודאי אלו שהה או דרס לא היה מאכילה לנו (ב"י) ולפ"ז ה"ה אפי' שותק ואינו אומר כלום דמאחר שיודע ה"ש ודאי אלו שהה או דרס לא היה שותק ולא היה מאכילה לנו והיה אומר ששהה או דרס:


###### Siftei Kohen on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 1:14:1
[Siftei Kohen on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 1:14:1](https://torahapp.org/share/book/Siftei%20Kohen%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Yoreh%20De%27ah/r/1:14:1)

**מתחילת שחיטה עד סופה.**פי' אפילו ראה ששחט סי' א' יפה לא אמרינן כיון ששחט זה הסי' יפה שחט הסימן הב' ג"כ יפה אלא חיישי' שמא שהה או דרס בסימן הב':


###### Siftei Kohen on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 1:15:1
[Siftei Kohen on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 1:15:1](https://torahapp.org/share/book/Siftei%20Kohen%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Yoreh%20De%27ah/r/1:15:1)

**ויש מחמירין כו'.**וכן משמע בש"ס (דף ג' ע"ב) גבי הא דמשני דליתיה קמן דליבדקיה וכן דעת הב"ח מיהו מן הסתם שאינו ידוע אם יודע ה"ש או לאו נראה דמותר ליתן לו לכתחלה כשאחרים עע"ג וכ"פ מהרש"ל פ"ק דחולין סי' ה' אלא דס"ל דהר"ר ברוך בהגהת אשר"י לא ס"ל הכי ולע"ד גם ה"ר ברוך מודה לזה ע"ש:


###### Siftei Kohen on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 1:16:1
[Siftei Kohen on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 1:16:1](https://torahapp.org/share/book/Siftei%20Kohen%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Yoreh%20De%27ah/r/1:16:1)

**או שנגנבו.**ל' הטור והפוסקים אע"פ שהוא חשוד על הגנבה אינו חשוד על השחיטה וע"ל סי' ב' ס"ק י"ח:


###### Siftei Kohen on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 1:17:1
[Siftei Kohen on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 1:17:1](https://torahapp.org/share/book/Siftei%20Kohen%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Yoreh%20De%27ah/r/1:17:1)

**שרוב ישראל.**אפילו רוב העיר והשוק עובדי כוכבים וכן אם רוב עובדי כוכבים מצויים שם אפילו רוב העיר והשוק ישראל אסור דהכל תלוי במצויים ואם עובדי כוכבים וישראל מצויים שוים אזלינן בתר רוב השוק שנמצא שם ואם שוים בשוק אזלינן בתר רוב העיר ואם שוים בעיר אסור כ"ז נראה ממשמעות הפוסקים וב"י וע"ל סי' קכ"ט סי"א י"ז י"ח י"ט וע' בח"מ סי' רנ"ט ס"ג:


###### Siftei Kohen on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 1:18:1
[Siftei Kohen on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 1:18:1](https://torahapp.org/share/book/Siftei%20Kohen%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Yoreh%20De%27ah/r/1:18:1)

**מצויים.**וה"ה במקום שרוב עובדי כוכבים מצויים אם רוב הטבחים שם ישראל מותר ודוקא בבהמות מהני רוב טבחי' אבל לא בפרגיות וכיוצא בהן שדרכן לשחטן בבית אלא בעינן דוקא שיהיו רוב ציידי עופות ישראל ששוחטים מיד כשצדין כ"כ הרא"ש ור' ירוחם וכן דעת הב"י וצ"ל שמ"ש בח"מ סי' רנ"ט ס"ו מקום שרובן עובדי כוכבים ורוב טבחים ישראל בהמה ועוף הנמצא שם שחוט מותר עכ"ל מיירי בעוף גדול:


###### Siftei Kohen on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 1:19:1
[Siftei Kohen on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 1:19:1](https://torahapp.org/share/book/Siftei%20Kohen%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Yoreh%20De%27ah/r/1:19:1)

**וגם רוב גנבי כו'.**קאי אנגנבו דבנגנבו בעינן דוקא רוב גנבי העיר ישראל ולא אזלינן בתר רוב ישראל דאם רוב גנבי העיר ישראל אף שרובה עובדי כוכבים מותר וכן אם רוב גנבי העיר עובדי כוכבים אפילו רובה ישראל אסור וכן מוכח באשר"י וב"י וכן משמע בד"מ וע"ל סי' קכ"ט ס"א ובעט"ז משמע שבמציאה צרי' שיהיו רוב השוק ישראל וגם רוב גנבי העיר ישראל שהרי לא הזכיר מקודם אלא המוצא בהמה כו' וכ' אח"כ וגם רוב גנבי העי' הם ישראלי' והוא תמוה ואפשר שט"ס יש בדבריו:


###### Siftei Kohen on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 1:20:1
[Siftei Kohen on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 1:20:1](https://torahapp.org/share/book/Siftei%20Kohen%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Yoreh%20De%27ah/r/1:20:1)

**מותרים.**ומיירי בגווני דליכא למיחש לבשר שנתעלם מן העין וכמו שיתבאר בסי' ס"ג ע"ש:


###### Siftei Kohen on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 1:21:1
[Siftei Kohen on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 1:21:1](https://torahapp.org/share/book/Siftei%20Kohen%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Yoreh%20De%27ah/r/1:21:1)

**באשפה שבשוק כו'.**הטעם דאדם עשוי להטיל נבילתו שם וכ' הב"ח דכשהאשפה פחות מג"ט לא חשוב אשפה ואינו מוכרח:


###### Siftei Kohen on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 1:22:1
[Siftei Kohen on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 1:22:1](https://torahapp.org/share/book/Siftei%20Kohen%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Yoreh%20De%27ah/r/1:22:1)

**חרש שאינו שומע כו'.**נראה דאפי' פקח ונתחר' במשמע וכ"כ הב"ח:


###### Siftei Kohen on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 1:23:1
[Siftei Kohen on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 1:23:1](https://torahapp.org/share/book/Siftei%20Kohen%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Yoreh%20De%27ah/r/1:23:1)

**ושוטה דהיינו כו'.**כ' הב"י בח"מ סי' ל"ה שאין הכוונה שבפעם א' שעשה א' מאלו מיקרי שוטה אלא כשדרכו בכך ע"ש ור"ל אף דקעביד דרך שטות כיון דאין דרכו בכך לא מיקרי שוטה:


###### Siftei Kohen on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 1:24:1
[Siftei Kohen on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 1:24:1](https://torahapp.org/share/book/Siftei%20Kohen%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Yoreh%20De%27ah/r/1:24:1)

**אפילו באחת מאלו.**כלומר דבדעביד דרך שטות הוא דנקרא שוט' אפי' בא' מאלו אבל אי לא עביד דרך שטות אפי' עביד כלהו לא מחזקינן ליה בשוטה וכדאיתא בש"ס לכך כפל בלשונו:


###### Siftei Kohen on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 1:25:1
[Siftei Kohen on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 1:25:1](https://torahapp.org/share/book/Siftei%20Kohen%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Yoreh%20De%27ah/r/1:25:1)

**וקטן כו'.**דע דמדברי ב"י משמע דקטן שיודע לאמן ידיו או מומחה שוחט לכתחלה כשאחרים עע"ג. והיכא שאינו יודע לאמן ידיו וגם אינו מומחה מותר בדיעבד כשאחרים עע"ג והיכא שאין אחרים עע"ג אפי' מומחה ויודע לאמן ידיו שחיטתו פסולה אף דיעבד דאינו נאמן וע"פ זה תפרש דבריו דבכל הסעיף מיירי כשאינו מומחה ודו"ק אבל מהרש"ל פ"ק דחולין סי' ה' והדרישה האריכו לפסוק דאפי' ביודע לאמן ידיו לחוד או מומחה ואחרי' עע"ג אינו מותר אלא בדיעבד אבל לכתחלה אסור עד שיודע לאמן ידיו וגם הוא מומחה וגם אחרים עע"ג והיכא דאין אחרים עע"ג או אינו יודע לאמן ידיו וגם אינו מומחה אפי' אחרים עע"ג אף דיעבד אסור וכ"כ הב"ח:


###### Siftei Kohen on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 1:26:1
[Siftei Kohen on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 1:26:1](https://torahapp.org/share/book/Siftei%20Kohen%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Yoreh%20De%27ah/r/1:26:1)

**אפילו אם רוצים כו'.**הטעם דילמא אתי למיכל משחיטתייהו שיטעו לומר כשרה היא מתוך שמוסרים להם לשחוט אבל באחרים עע"ג י"ל דכ"ע מודו להט"ו דמותר למסור לו להשליך לכלבים כשהוא מומחה או יודע לאמן ידיו משום דאז בדיעבד שחיטתו כשרה וכ"ש גדול שאינו יודע ה"ש שמותר למסור לו להשליכו לכלבים כשאחרים עע"ג והתוס' ור' ירוחם שוין בכל זה דמה שאסר ר' ירוחם בקטן אפילו אחרים עע"ג מטעם שמא יטעה לאכול משחיטה זו ששחט ע"כ מיירי באינו מומחה וגם א"י לאמן ידיו דאז אפי' דיעבד אסור והב"ח הבין דר' ירוחם פליג על התוס' בזה ולכן פסק לאסור אפילו בגדול ולפעד"נ כמ"ש ועוד ראיה דהא הרשב"א בחידושיו ובת"ה דף ח' והר"ן ס"פ לולב הגזול והט"ו ס"ג פסקו דמותר ליתן לו (וכן לקטן שיודע לאמן ידיו) לשחוט לכתחלה אפילו לאכול כשאחרים עע"ג אע"ג דקי"ל התם דאסור מ"מ לענין להשליך לכלבים ודאי דינם אמת ודו"ק:


###### Siftei Kohen on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 1:27:1
[Siftei Kohen on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 1:27:1](https://torahapp.org/share/book/Siftei%20Kohen%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Yoreh%20De%27ah/r/1:27:1)

**אע"פ שיודע ה"ש ויודע לאמן ידיו.**כן הוא בא"ז ובהג"א והטעם כתבו הרא"ה בבדק הבית והג"א ומהרש"ל שם משום דאין נאמנות לקטן דלא כמו שדחק בעט"ז בטעם דכיון שעדיין לא הגיע לחובת שחיטה מן התורה אין שחיטתו שחיטה דכתיב וזבחת שפירושו מי שהוא מצווה כו' כמו שיתבאר בסי' ב' עכ"ל דזהו תימא דבסי' ב' עובד כוכבים אינו מצווה על השחיטה כלל אבל ודאי דקטן מצוו' שהרי אסור לו לאכול בלא שחיטה וגם משכחת לפעמים דשחיטתו כשרה:


###### Siftei Kohen on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 1:28:1
[Siftei Kohen on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 1:28:1](https://torahapp.org/share/book/Siftei%20Kohen%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Yoreh%20De%27ah/r/1:28:1)

**ויש מחמירים כו'.**כתב מהרש"ל שס סי' א' דמה שנהגו שלא ליתן למי שהוא פחות מי"ח הכל לפי מה שהוא נער כי לפעמים ימצא הנער בעל תורה וחרד ביראת ה' רגילים אף בעלי הוראה להרשות אותו ולהחזיקו במומחה ועל הסתם אני אומר ע"כ:


###### Siftei Kohen on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 1:29:1
[Siftei Kohen on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 1:29:1](https://torahapp.org/share/book/Siftei%20Kohen%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Yoreh%20De%27ah/r/1:29:1)

**שחיטתו כשרה.**דאין הברכה מעכבת בדיעבד כדלקמן ר"ס י"ט ועמ"ש שם:


###### Siftei Kohen on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 1:30:1
[Siftei Kohen on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 1:30:1](https://torahapp.org/share/book/Siftei%20Kohen%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Yoreh%20De%27ah/r/1:30:1)

**אם הוא מומחה.**הא דלא כתב גבי מדבר ואינו שומע אם הוא מומחה משום דהכא אשמועינן דשוחט אפי' לכתחלה הוצרך לומר אם הוא מומחה וזה פשוט לפע"ד והב"ח כתב בקונטרס אחרון דכיון דאינו מדבר אינו בכלל רוב מצוים א"ש מומחין הן ולא ידעתי למה יגרע חזקתו משאר בני אדם הא אמרינן ריש פ"ק דחגיגה דהרי הוא כפקח לכל דבר ונתבאר בח"מ סי' רל"ה ותו אמרינן התם (דף ג' ע"א) למימרא דכי לא משתעי לא גמר והא הני תרי אלמי כו' דאשתכח דהוי גמירי הלכתא וספרא וספרי וכולה ש"ס ומסיק דגמר גם מ"ש ממדבר ואינו שומט גם מדברי הדרישה שבסמוך מבואר דהוא בכלל רוב מצויין א"ש מומחין הן ובדרישה תירץ משום דחרש המדבר ואינו שומע אפילו מומחה אינו שוחט לכתחלה ובדיעבד אפילו הוא לפנינו הוי כאינו לפנינו שא"א לבדקו כיון שאינו שומע ושחיטתו כשרה אפילו אינו מומחה וא"כ לא נפקא לן התם במומחה מידי עכ"ד ותימא שהרי אפשר לבדקו ע"י כתב וכדרך שבודקים אותו לגיטין ולמתנות וכמ"ש הט"ו בח"מ סימן רל"ה ובא"ע סימן קכ"א:


###### Siftei Kohen on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 1:31:1
[Siftei Kohen on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 1:31:1](https://torahapp.org/share/book/Siftei%20Kohen%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Yoreh%20De%27ah/r/1:31:1)

**מומחה כו' אם אחר כו'.**א"ל לדעת הט"ו בס"ג דמי שיודעים בו שא"י ה"ש מותר לשחוט לכתחלה אם אחר עע"ג א"כ למה צריך הכא מומחה י"ל דהכא מיירי שאותו אחר אינו מומחה רק שיודע לברך א"נ שאותו אחר מברך והולך לו או עמד שם ולא ראה ששחט רק השמיע ברכתו וכה"ג:


###### Siftei Kohen on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 1:32:1
[Siftei Kohen on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 1:32:1](https://torahapp.org/share/book/Siftei%20Kohen%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Yoreh%20De%27ah/r/1:32:1)

**אם אחר מברך.**ודוקא שהאחר שוחט ג"כ הא לא"ה א"י לברך הג"א ומביאו ב"י וד"מ וכן משמע בשחיטת מהרי"ו וכ"פ הב"ח ושאר אחרונים וכן משמע הל' אם אחר מברך ולא קאמר ואחר מברך משמע שהאחר מברך בלא"ה וע"ל סי' י"ט דבעי' שאותו אחר יכוין להוציאו:


###### Siftei Kohen on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 1:33:1
[Siftei Kohen on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 1:33:1](https://torahapp.org/share/book/Siftei%20Kohen%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Yoreh%20De%27ah/r/1:33:1)

**דינו כשוטה.**דלכתחלה לא ישחוט אפילו אחרים עע"ג ובדיעבד שחיטתו כשרה כשאחרים עע"ג דוקא:


###### Siftei Kohen on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 1:34:1
[Siftei Kohen on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 1:34:1](https://torahapp.org/share/book/Siftei%20Kohen%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Yoreh%20De%27ah/r/1:34:1)

**וי"א כו'.**כלומר עצה טובה לשיכור שלא ישחוט לכתחלה מפני שרגיל לבא לידי דרסה אבל ודאי מדינא הרי הוא כפקח לכל דבר כמ"ש הט"ו בח"מ סי' רל"ה ובעט"ז השמיט הג"ה זו ולא ידעתי למה:


###### Siftei Kohen on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 1:35:1
[Siftei Kohen on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 1:35:1](https://torahapp.org/share/book/Siftei%20Kohen%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Yoreh%20De%27ah/r/1:35:1)

**אלא א"כ אחרים רואים אותו.**ובשלטי הגבורים כתב ע"ש ריא"ז דאפילו אחרים רואים אותו לא ישחוט לכתחלה ע"ש:


###### Siftei Kohen on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 1:36:1
[Siftei Kohen on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 1:36:1](https://torahapp.org/share/book/Siftei%20Kohen%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Yoreh%20De%27ah/r/1:36:1)

**שחיטתו כשרה.**וכ' בסא"ז דסומא שלא ראה אורות מימיו אפילו בדיעבד אסור לאכול משחיטתו ומביאו הב"ח ובד"מ כתב על הסא"ז ושאר הפוסקים לא חילקו בזה:


###### Siftei Kohen on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 1:37:1
[Siftei Kohen on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 1:37:1](https://torahapp.org/share/book/Siftei%20Kohen%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Yoreh%20De%27ah/r/1:37:1)

**מפני שא"י לברך.**וגם אחר אינו רשאי לברך כנגדו כמ"ש הט"ו בא"ח סי' ע"ה ס"ד ועוד כיון שהוא ערום אינו רשאי לכוין בברכת חבירו וליכא למימר שומע כעונה כ"כ בפרישה:


###### Siftei Kohen on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 1:38:1
[Siftei Kohen on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 1:38:1](https://torahapp.org/share/book/Siftei%20Kohen%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Yoreh%20De%27ah/r/1:38:1)

**י"א ששחיטתו כו'.**משום דדמי לחשוד לאותו דבר הרא"ש ור' ירוחם שם ועוד משמע מדבריהם שם דאפילו בלא חרם אסור כיון דהקהל פסלו שחיטת הכל ע"ש כי הב"י לא הביאם בשלימותן:


###### Siftei Kohen on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 1:39:1
[Siftei Kohen on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 1:39:1](https://torahapp.org/share/book/Siftei%20Kohen%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Yoreh%20De%27ah/r/1:39:1)

**כי לא שחטתיה.**היינו כשעומד בדבורו ואומר שלא שחטה כלל אינו נאמן משום דהוי מיגו במקום עדי' אבל אם לא אמר אלא לא שחטתיה נאמן בענין שיכול לתקן דבריו דאפשר ששהה או דרס שכל שנפסל בשחיט' אינה קרוי' שחיטה כן הוא בתשובת הרשב"א:


###### Siftei Kohen on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 1:40:1
[Siftei Kohen on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 1:40:1](https://torahapp.org/share/book/Siftei%20Kohen%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Yoreh%20De%27ah/r/1:40:1)

**כיון שנתן אמתלא כו'.**כמו שנתבאר בא"ע סי' קנ"ב ועיין בח"מ סי' פ' וע"ל סי' קכ"ז ס"ק י"ח:


###### Siftei Kohen on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 1:41:1
[Siftei Kohen on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 1:41:1](https://torahapp.org/share/book/Siftei%20Kohen%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Yoreh%20De%27ah/r/1:41:1)

**עד א' בהכחשה לאו כלום הוא.**פי' ואותה השחיטה עצמה מותרת לשאר בני אדם אבל לא להעד דשויה אנפשיה חתיכה דאיסורא אבל מכאן ולהבא שחיטתו מותרת אפילו להעד דלא שייך לומר דשויה אנפשיה חתיכה דאיסורא במכאן ולהבא דדוקא גבי י"נ דאם נתנסך היין כדברי העד שוב אין לו תקנה אמרינן (לקמן סי' קכ"ז) דשויה אנפשיה חד"א אבל הכא לא שייך למימר הכי דהא אפילו אם יהיה כדברי העד מ"מ אין מוחלט ליפסל עולמית בשביל כך ולכל הפחות אם ילבש שחורים ויעשה תשובה המוטלת עליו חוזר הוא לכשרותו ונמצא דלא שויה אנפשי' חד"א בעדותו כלל כיון דהדבר תלוי במחשבת השוחט אם להרע אם להיטיב במכאן ולהבא עכ"ל מהרי"ק והוא דעת המחבר אבל בתשו' בן לב ומהרש"ל פ"ק דחולין סימן ט' והב"ח פסקו דאותה שחיטה עצמה אסורה לכל אדם וע"ל סי' קכ"ז ס"ק י"ג נתבאר זה בארוכה על נכון וע"ל סי' ב' ס"ק י"א: