## Siftei Kohen on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah Siman 236

###### Siftei Kohen on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 236:1:1
[Siftei Kohen on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 236:1:1](https://torahapp.org/share/book/Siftei%20Kohen%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Yoreh%20De%27ah/r/236:1:1)

**ולא אישן כו'.**היינו במפרש יום או יומים אבל ג' ימים או בסתם הוי שבועת שוא כדלקמן סעיף ד' וכן בלא אוכל וכ' הב"ח נראה דאפי' בסתמא אם אומר שבדעתו היה היום נאמן דלא הוי שבועת שוא וא"ת א"כ נשייליה מה היה בדעתו י"ל כגון שאמר שבדעתו היה כל מה שיהיה משמעות לשוני אי נמי כגון ששכח מה היה בדעתו וכדכתבו התוספות רפ"ג דשבועות דף כ' ע"ב וע"ל ר"ס ר"ח וסי' רל"ב ס"ק ל':


###### Siftei Kohen on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 236:2:1
[Siftei Kohen on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 236:2:1](https://torahapp.org/share/book/Siftei%20Kohen%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Yoreh%20De%27ah/r/236:2:1)

**חייב קרבן.**ע"ל סימן רל"ט סעיף י"ז ס"ק ט"ז:


###### Siftei Kohen on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 236:3:1
[Siftei Kohen on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 236:3:1](https://torahapp.org/share/book/Siftei%20Kohen%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Yoreh%20De%27ah/r/236:3:1)

**אבל אם נשבע כו'.**כלומר אף על גב שהוא מן התורה כיון שאינו מפורש בתורה אלא דאתיא מדרשא הוי כדבר שהוא מדרבנן ושבועה חלה עליו וכדלקמן סימן רל"ט ס"י וע"ל סי' רט"ו סוף ס"ק י"א:


###### Siftei Kohen on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 236:4:1
[Siftei Kohen on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 236:4:1](https://torahapp.org/share/book/Siftei%20Kohen%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Yoreh%20De%27ah/r/236:4:1)

**אבל עבירה איכא.**ומלקות נמי איכא וזהו שבועת שוא:


###### Siftei Kohen on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 236:5:1
[Siftei Kohen on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 236:5:1](https://torahapp.org/share/book/Siftei%20Kohen%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Yoreh%20De%27ah/r/236:5:1)

**וגם אין כו'.**כלומר אף שקרוב הדבר שחבירו יעשנו ולא הוי שבועת שוא ללקות עליו מכל מקום אין לו לישבע כיון שביד חבירו לעשות כמו שירצה וכן פי' הב"ח:


###### Siftei Kohen on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 236:6:1
[Siftei Kohen on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 236:6:1](https://torahapp.org/share/book/Siftei%20Kohen%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Yoreh%20De%27ah/r/236:6:1)

**הרי אלו משובחים.**שלא להרגילו להוציא שבועה לשוא:


###### Siftei Kohen on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 236:7:1
[Siftei Kohen on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 236:7:1](https://torahapp.org/share/book/Siftei%20Kohen%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Yoreh%20De%27ah/r/236:7:1)

**וכ"ש שהנשבע כו'.**עיין בתשוב' מבי"ט ח"ב סימן פ"ה דף מ"ב ע"ג מי שנתחייב בשבועה להשיא בתו לפלוני והיא לא נתרצית להנשא לו כמה חילוקי דינים:


###### Siftei Kohen on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 236:8:1
[Siftei Kohen on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 236:8:1](https://torahapp.org/share/book/Siftei%20Kohen%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Yoreh%20De%27ah/r/236:8:1)

**וי"א דבכה"ג כו'.**צריך עיון דהריב"ש לא קאמר אלא דלא הוי רק שבועת ביטוי ואם אינה רוצה להנשא לו נפטר מידי שבועתו שכך היתה שבועתו שישאנה כשתרצה ואם לא רצתה אין כאן שבועה אבל אם היא רוצה אח"כ מזה לא הזכיר דבר ויש לומר דמודה למהרי"ק ואף על גב דבנשבע ליתן דבר לחבירו והוא אינו רוצה לקבלו אפשר למשמע מדברי הריב"ש דנפטר לעולם מידי שבועתו שיכול לומר כאילו התקבלתי היינו דוקא התם דשייך לומר שיכול לומר כאילו התקבלתי משא"כ בנשבע לישאנה ועוד נראה דאפי' תימא דלהריב"ש נפטר לעולם מידי שבועתו היינו בגונא דמיירי בתשובה שם דנשבע לבקשת קרובה של האשה וכדיהיב טעמא התם שהרי להנאתה נתכוין וסתמא כפירושו נמצא שאם לא רצתה לקבל הרי הוא פטור גמור לא מדין אונס אלא שלא נתבטלה שבועתו כו' הלכך מיד שאמרה שאינה רוצה הרי כאילו מחלה לו מה שאין כן בנדון דמהרי"ק וכ"מ בתשובת מהר"מ פדו"א סימן פ"ו במהרי"ק שכתב אף כי עבר הזמן ומעכב וממאן לקיים אשר נתקשר מכל מקום שכנגדו באיסורו קיים כי אולי ישוב בו ויחזור בתשובה להשלים החפץ מה שאין כן כשכבר נשא כו' וצ"ע:


###### Siftei Kohen on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 236:9:1
[Siftei Kohen on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 236:9:1](https://torahapp.org/share/book/Siftei%20Kohen%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Yoreh%20De%27ah/r/236:9:1)

**צריך ליזהר בשבועתו.**לאו מטעם שהבית נאסר עליו שאינו יכול לאסרו עליו אלא בקונם שהוא חל על החפץ אבל לא בלשון שבועה שהיא חלה על האדם:


###### Siftei Kohen on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 236:10:1
[Siftei Kohen on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 236:10:1](https://torahapp.org/share/book/Siftei%20Kohen%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Yoreh%20De%27ah/r/236:10:1)

**על איש שהוא אשה כו'.**לא שאומר בפי' זה האיש אני נשבע שהוא אשה אלא אפי' אומר סתם אני נשבע שזה אשה ובאמת הוא איש:


###### Siftei Kohen on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 236:11:1
[Siftei Kohen on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 236:11:1](https://torahapp.org/share/book/Siftei%20Kohen%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Yoreh%20De%27ah/r/236:11:1)

**מכל פירות שבעולם כו'.**ע"ל סימן רל"ב סעיף ה':


###### Siftei Kohen on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 236:12:1
[Siftei Kohen on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 236:12:1](https://torahapp.org/share/book/Siftei%20Kohen%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Yoreh%20De%27ah/r/236:12:1)

**והוא מכנהו גמל.**שאנו הולכים אחר לשון בני אדם ואין קורין לעוף גמל ובטלה דעתו אצל כל אדם:


###### Siftei Kohen on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 236:13:1
[Siftei Kohen on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 236:13:1](https://torahapp.org/share/book/Siftei%20Kohen%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Yoreh%20De%27ah/r/236:13:1)

**לא הוי שבועת שוא.**כדלעיל סי' רל"ב ס"ד ע"ש:


###### Siftei Kohen on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 236:14:1
[Siftei Kohen on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 236:14:1](https://torahapp.org/share/book/Siftei%20Kohen%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Yoreh%20De%27ah/r/236:14:1)

**שבועה שלא אשב בצל סוכה כו'.**משמע דעת המחבר כמ"ש הר"ן וז"ל אע"ג דגבי מצה מקרי כולל כי אמר שבועה שלא אוכל מצה סתם אין הדבר כן בסוכה לפי שבנדרים הולכים אחר לשון בני אדם וכל לחם שהוא מצה קרוי מצה סתם ואין סוכה סתם אלא סוכת מצוה עכ"ל הובא בבית יוסף אבל העט"ז כתב כדברי הטור הנשבע שלא יאכל מצה בליל פסח לוקה ואוכל מצה בליל פסח וכן הנשבע שלא ישב בצל סוכת מצוה לוקה ויושב בד"א במפרש כמ"ש אבל אם אמר סתם שלא אוכל מצה או שלא אשב בסוכה אסור וע"ל ס"ס רט"ו בהג"ה:


###### Siftei Kohen on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 236:15:1
[Siftei Kohen on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 236:15:1](https://torahapp.org/share/book/Siftei%20Kohen%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Yoreh%20De%27ah/r/236:15:1)

והא דשבועות כו'. לכאורה משמע מלשון זה דהכל תלוי במצות עשה ול"ת וא"א לומר כן כמו שאבאר גם בריב"ש ומהר"מ פדאו' שם אינו כן אלא כתב דבקום ועשה אינה חלה כגון שנשבע לאכול נבילות ושחוטות אינה חלה שאין אומרים לאדם עמוד וחטא כדי לקיים שבועתך (וע"ל ר"ס רל"ט ס"ק י"ט) כו' אבל בשב ואל תעשה חייל נמי אל"ת בכולל וכן כתב הרמב"ם פ"ה מה"ש דין י' שבועה שלא אוכל תמרים ונבלות וטרפות ואכל כזית נבלה וטריפה חייב אף משום שבועת ביטוי שהרי כלל דברים האסורים עם דברים המותרים עכ"ל וכן כתב הט"ו לקמן סי' רל"ח סעיף ז' והוא מן הש"ס פ"ג דשבועות:


###### Siftei Kohen on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 236:16:1
[Siftei Kohen on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 236:16:1](https://torahapp.org/share/book/Siftei%20Kohen%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Yoreh%20De%27ah/r/236:16:1)

**אלא בשנים שנשבעו זה לזה.**דהוי כמו כריתת ברית כשבועת אברהם לאבימלך שנשבעו זה לזה להיות שלום ביניהם ואחר כך עברו הפלשתים על השבועה ונפטרו גם ישראל משבועתם ונלחם שמשון עמהם:


###### Siftei Kohen on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 236:17:1
[Siftei Kohen on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 236:17:1](https://torahapp.org/share/book/Siftei%20Kohen%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Yoreh%20De%27ah/r/236:17:1)

**השני חייב לקיים שבועתו כו'.**ומזה משמע דלא כתשובת מבי"ט ח"ב סימן רס"ד ד' קכ"א ע"ד בעשרה שנשבעו שלא להסכים ושלא לחתום על איזה דבר ומת א' מהם נפטרו כולם וע"ש: