## Siftei Kohen on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah Siman 6

###### Siftei Kohen on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 6:1:1
[Siftei Kohen on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 6:1:1](https://torahapp.org/share/book/Siftei%20Kohen%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Yoreh%20De%27ah/r/6:1:1)

**ושן וצפורן יחידי.**אבל שנים שחיטתו פסולה כדבסעיף ג':


###### Siftei Kohen on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 6:2:1
[Siftei Kohen on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 6:2:1](https://torahapp.org/share/book/Siftei%20Kohen%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Yoreh%20De%27ah/r/6:2:1)

**או זכוכית.**צ"ע מנ"ל הא דהא בש"ס וטור וכל הפוסקים איתא בהדיא דבזכוכית שוחטים לכתחלה וגם מה קסמין נבדלין שייך בזכוכית שהרי הוא חזק וקשה יותר מקנה הגדל באגם ונראה שט"ס הוא והאי זכוכית צ"ל לעיל מיניה בדברי המחבר אחר בין בצור וכן הוא בטור:


###### Siftei Kohen on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 6:3:1
[Siftei Kohen on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 6:3:1](https://torahapp.org/share/book/Siftei%20Kohen%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Yoreh%20De%27ah/r/6:3:1)

**שקסמים נבדלין כו'.**כתב ב"י וד"מ בשם בעל העיטור דלפ"ז בדיעבד נמי פסול ור"ל כשנאבד לאחר שחיטה ולא בדקו אבל אם בדקו וברור לו שלא נתזו קסמין הימנו כשר בדיעבד וכמ"ש רבינו ירוחם ומהרש"ל פרק קמא דחולין סימן ל"ד והוא דלא כהב"ח שהבין שבעל העיטור חולק עם רבינו ירוחם:


###### Siftei Kohen on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 6:4:1
[Siftei Kohen on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 6:4:1](https://torahapp.org/share/book/Siftei%20Kohen%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Yoreh%20De%27ah/r/6:4:1)

**וביום טוב שא"א כו'.**וכ"ש סכין שיש לו עוקץ חד בראשו שמותר לשחוט בו ביו"ט על ידי שיתחוב ראש העוקץ בקיסם וכן בשעת הדחק כמו שכתבו מהרש"ל והב"ח:


###### Siftei Kohen on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 6:5:1
[Siftei Kohen on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 6:5:1](https://torahapp.org/share/book/Siftei%20Kohen%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Yoreh%20De%27ah/r/6:5:1)

**אם כורך כו'.**כתב הכל בו דהיינו דוקא כשיש בסכין מלא צואר חוץ לצואר בלא הפגימה ומביאו ב"י וד"מ ושאר אחרונים ולכאורה קשה פשיטא ונראה דקמ"ל דאף על גב דקי"ל בסימן ח' וסימן כ"ד ס"ב דכשמוליך ומביא סגי בסכין כל שהוא הכא בעינן שיעור מלא צואר חוץ לצואר כמו בהולכה או הבאה לבד דחיישינן אם יוליך ויביא אילך ואילך שמא על ידי כך ינתק המטלית ממקומו ושוחט בפגימה:


###### Siftei Kohen on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 6:6:1
[Siftei Kohen on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 6:6:1](https://torahapp.org/share/book/Siftei%20Kohen%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Yoreh%20De%27ah/r/6:6:1)

**ואפילו אם בטלו.**ומהרש"ל שם פסק כהרא"ש דאם בטלו אפילו בדיעבד אסור וכ"כ ר' ירוחם שכן דעת רוב הפוסקים גם הב"ח נוטה להחמיר וכן דעת הרא"ה בספר ב"ה דף י"ד:


###### Siftei Kohen on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 6:7:1
[Siftei Kohen on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 6:7:1](https://torahapp.org/share/book/Siftei%20Kohen%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Yoreh%20De%27ah/r/6:7:1)

**הקבוע בלחי.**דה"ל לחי כבית יד וכן בצפורן הקבוע ביד. ב"י:


###### Siftei Kohen on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 6:8:1
[Siftei Kohen on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 6:8:1](https://torahapp.org/share/book/Siftei%20Kohen%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Yoreh%20De%27ah/r/6:8:1)

**או בדבר התלוש.**איכא למידק הלא כ"ש הוא ולאיזה צורך הגיהו הרב וי"ל דמשום סיפא נקטיה דצואר בהמה למעלה אפי' נעצו בדבר התלוש שחיטתו פסולה משום דרסה וכ"כ הרשב"א ומביאו בית יוסף וד"מ אי נמי אתא לאורויי דאפילו כשצואר בהמה למטה ששחיטתו כשרה דוקא בדיעבד ולא לכתחלה אפילו נעצו בדבר התלוש. ומוכח בש"ס ופוסקים דבסכין תלושה שלא נעצו בשום דבר אפילו צואר בהמה למעלה מותר בדיעבד דכל שתופס הסכין בידו מסתמא אינו דורס ומשמע בש"ס דלכתחלה מיהת אסור וגם בעוף יש לחוש לכתחלה בצואר עוף למעלה אפילו כשהסכין תלושה בידו :


###### Siftei Kohen on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 6:9:1
[Siftei Kohen on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 6:9:1](https://torahapp.org/share/book/Siftei%20Kohen%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Yoreh%20De%27ah/r/6:9:1)

**ואפי' אמר ברי לי כו'.**דחיישינן שמא ידרוס פעם אחרת כ"כ הפוסקים:


###### Siftei Kohen on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 6:10:1
[Siftei Kohen on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 6:10:1](https://torahapp.org/share/book/Siftei%20Kohen%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Yoreh%20De%27ah/r/6:10:1)

**לפיכך אם היה עוף כו'.**משמע דבכל עוף שחיטתו כשרה ובכל בהמה שחיטתו פסולה ולא כיש מחלקין בין קל לכבד וכ"כ ב"י וד"מ וכ"פ הב"ח: