## Simchat HaRegel on Pesach Haggadah, Magid, First Half of Hallel

###### Simchat HaRegel on Pesach Haggadah, Magid, First Half of Hallel 4:1
[Simchat HaRegel on Pesach Haggadah, Magid, First Half of Hallel 4:1](https://torahapp.org/share/book/Simchat%20HaRegel%20on%20Pesach%20Haggadah/s/Magid,_First%20Half%20of%20Hallel/r/4:1)

**בְּצֵאת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַים, בֵּית יַעֲקֹב מֵעַם לֹעֵז, הָיְתָה יְהוּדָּה לְקָדְשׁוֹ, יִשְׂרָאֵל מַמְשְׁלוֹתָיו. הַיָּם רָאָה וַיַּנֹס, הַיַרְדֵּן יִסֹּב לְאָחוֹר. הֶהָרִים רָקְדוּ כְאֵילִים, גְּבָעוֹת - כִּבְנֵי צֹאן. מַה לְּךָ הַיָּם כִּי תָנוּס, הַיַּרְדֵן - תִּסֹּב לְאָחוֹר, הֶהָרִים - תִּרְקְדוּ כְאֵילִים, גְּבָעוֹת - כִּבְנֵי צֹאן. מִלְּפְנֵי אָדוֹן חוּלִי אָרֶץ, מִלְּפְנֵי אֱלוֹהַ יַעֲקֹב. הַהֹפְכִי הַצּוּר אֲגַם מָיִם, חַלָּמִיש - לְמַעְיְנוֹ מָיִם.** 

**בצאת ישראל** הזכרי' **ממצרים בית יעקב** הנקבות **מעם לועז** המצריים אשר לועזים אם בגופן שלטו בנשותיהן לא כ"ש. אבל כל הפוסל פגום יוצא הבל יפצה. **היתה יהודה לקדשו** לשעבר גדורים בעריות דכל מקום שאתה מוצא קדושה יש גדר לערוה והראיה ישראל ממשלותיו שזכו ישראל בו מלכים ימלוכו ושרים ישורו כרכא דכלא ביה. ורמז היתה יהודה שמדור הפלגה נשמות הקדושה הם באוצר מיוחד בפני עצמו כמ"ש במקומות אחרים משם מז"ה זלה"ה והתוס' פ"ק דע"ז וזהו היתה יהודה רק היא יחידה לתורה ולתעודה לעבוד עבודה אוצר כלי חמדה. וגם בכלל רמז על יהודה עצמו היתה לשעבר בענין תמר הכל לש"ש ומאת ה' היתה זאת היתה יהודה לקדש"ו בקדושה רבה והראיה ישראל ממשלותיו שהמלכות מיהודה והמלכות אות לטובה לגודר פרץ הערוה כמ"ש רז"ל בתנחומא ובזהר סוף פ' לך לך וכך היא המדה. יסוד ומלכות בהדי הדדי יוסף בצדקו ויגש אליו יהודה צדק ושלום נשקו. והראיה הים ראה וינוס שראה ארונו של יוסף ששמר אות ברית וזכה למלוכה כמשז"ל ובזכותו היתה קריעת ים סוף כמשז"ל הים ראה וינוס ראה מי שכתוב בו וינס ויצא החוצה דבעבורו נקרע הים לפי שבא דבר עבירה לידו ונסיון גדול ומופלא וניצול אבל גם ישראל גדורים מעריות ושומרי ברית אשר הוא סגולה להשקיט הים כידוע וכן זכו בירדן הירדן יסוב לאחור כי כלם צדיקים שומרי אות ברית ההרים תרקדו כאילים במעמד הר סיני כשרצה הקב"ה לתת התורה לישראל וזה לך האות שהיו מיוחסין וכמש"ל שזכו לתורה בשביל יחוסם כלה זרע אמת ומעתה ניכר מאד כי שקר ענו הנהו לעוז"י המוציאים לעז על בית יעקב. מה לך הים כי תנוס לעתיד לבא בגאולה העתידה כמ"ש רז"ל על פסוק והחרים ה' את לשון ים מצרים הירדן תסוב לאחור לעתיד כמו שנראה מהמפרשים בפ' בנהר יעברו ברגל שם נשמחה בו. מלפני ה' חולי ארץ לעתיד חולי דייקא ור"ל הארץ וכל אשר בה ים וירדן וגבעות כמ"ש רד"ק. ההופכי הצור אגם מים ס"ת מרים רמז שהבאר בזכותה חלמיש למעינו מים ס"ת משה עם הכולל שכשמת' מרים חזר בזכות משה כמשז"ל:

**Rabbi Mark Greenspan, 2021:**
**When Israel left Egypt, the house of Jacob from a people of foreign speech. Judah became His Holy One, Israel, His dominion. The Sea saw and fled, the Jordan River turned away. The mountains danced like rams, the hills like young sheep. What is happening to you, O Sea, that you are fleeing, O Jordan that you turn to the rear; O mountains that you dance like rams, O hills like young sheep? From before the Master, tremble O earth, from before the Lord of Jacob. Who turns the Rock into a pond of water, the flint into a spring of water. (Ps. 114)**
**“When Israel left,”** Israel refers to the males. **“The house of Jacob”** refers to the females. **“A people of strange speech,”** this refers to the Egyptians who committed slander. If they were willing to slander the Israelites, then against the wives of the Israelites, all the more so. But anyone who disqualifies others (by speaking poorly of them) is himself damaged, as well as one who opens his mouth to speak foolishly. “**Judah became his Holy One,**” In the past Israel guarded themselves from promiscuity for we find that wherever there is mention of holiness it is because there is a safeguard against promiscuity. The proof is, **“Israel, His dominion.”** Because of Israel’s chastity, it merited to have its own kings and princes rule over them, like a city that had everything in it.81 “**Judah became**,” alludes to the time of the separation of languages (*Dor Haflagah*) when holy souls were placed in their own special treasury, as is explained by the מז"ה of blessed memory, and in a *Tosafot* in the first chapter of *Avodah Zara… This is the meaning of*, “**Judah became…”** that is, only Judah had souls worthy of serving God from the storehouse of precious vessels.
It also alludes to Judah (our forefather). The episode of Tamar all happened according to God’s plan and was “From God.” (Ps. 118),That is, it was God’s doing that Judah became a Holy One and was given dominion over Israel for dominion was a sign that one was guarded against promiscuity, as is said in *Tanhumah* and the *Zohar* at the end of *Lech Lecha. Yesod* and *Malchut* are united,82hich is also connected with the rite of circumcision. Because Joseph resisted the temptation of Potephera’s wife - he has the merit of being associated with this Sephirah. The divine phallus brings fulfillment through its connection with the Shechinah which is the feminine aspect of divinity - thus, Joseph’s casket has the Mem for malchut engraved on it. Judah’s association is more difficult to understand - possibly his intimacy with Tamar is not seen as promiscuity since it was part of the divine plan. Josef in righteousness and “Judah drew near” (Gen. 44:18) so that righteousness and peace embraced each other.
The Psalm continues, **“The sea saw it and fled.”** The sea saw Joseph’s casket for he guarded the sacred sign of the covenant (*brit*) and therefore it merited dominion. As the sages explain, it was through Joseph’s merit that the sea split, as it says, **“The sea saw it and fled.”** It saw the letter *Mem* that was written on the casket and fled, causing the sea to split for his sake…Israel also guarded itself from promiscuity by safeguarding the covenant. Israel was that the sea was calmed for them. This also occurred with the Jordan river, as is stated, **“The Jordan River turned away.”** Since they were all righteous and guardians of the holy covenant**, “The mountains danced like rams”** at Mount Sinai when God wanted to give the Torah to Israel. This was also a sign of their distinguished status. The sages say that Israel merited the Torah because all of them had true distinguished lineage. From this it came to be known that the Egyptians spoke falsely against the house of Jacob, the Israelite women.
**“What is happening to you, O Sea, that you are fleeing,”** in the future redemption, as the sages say regarding the verse, “Adonai will dry up the tongue of the Egyptian sea.” (Isa.11:15) “**O Jordan that you turn to the rear,”** in the messianic future. This is how the commentators explain the verse, “...they crossed the river on foot, we therefore rejoice in Him.” (Ps. 66:6) **“From before the Master, tremble O earth…”** In the future there shall be trembling, exactly. That is, the earth all that is found in it, the river and the sea and the mountains, as *Radak*83 explains. “**Who turns the boulder into a pond of water,”** the final letters of these words spell *Miriam*;84 it alludes to the well which followed the Israelites through the wilderness through her merit. “**the flint into a spring of water,” 85** the final letters of these words have the numerical value ***Moshe** (Moses)***** with one extra added for the word. For when *Miriam* died, the merit of providing water fell upon *Moses*.


###### Simchat HaRegel on Pesach Haggadah, Magid, First Half of Hallel 4:2
[Simchat HaRegel on Pesach Haggadah, Magid, First Half of Hallel 4:2](https://torahapp.org/share/book/Simchat%20HaRegel%20on%20Pesach%20Haggadah/s/Magid,_First%20Half%20of%20Hallel/r/4:2)

**ובאופן** אחר נראה לפרש הללויה הללו עבדי ה' במשז"ל דעל הים שרו ישראל שירה והמלאכים והנשים ואמרו ז"ל דאנשים קדמו למלאכים מפני שהאדם אפשר לו למות לא כן המלאך. ואפשר ז"ש הללויה נגד ישראל לשיר על הגאולה הללו עבדי ה' הם המלאכים הללו את שם ר"ת אשה כנגד הנשים. ולא תימא דהנשים באחרונה לא כי אלא קודם המלאכים והטעם דהמלאכים חיים וקיימים ויכולים להלל תמיד וז"ש יהי שם ה' מבורך מעתה ועד עולם דהמלאכים שהם חיים יכולים להלל תמיד. ולא הנשים דאפשר למות ולא המתים יהללו יה לכן גם הנשים קודמים למלאכים כמשז"ל. ולא ח"ו שהוא צריך להלולנו כי הלא ממזרח שמש עד מבואו מהולל שם ה' ע"י השמש שתמיד הוא משורר כמ"ש לעיל מרז"ל. וגם רם על וכו' ואין צריך להלולנו ומטעם זה כי רם על כל גוים ה' תבין דיכולים להתגייר גרים אף דבדור הפלגה חילק כל העולם לע' שרי' על פי הגורל וכל שר קנה אומה שלו ויקשה דאם כך איך יכול העכו"ם להתגייר הלא זה העכו"ם הוא מהאומה אשר קנה אותו השר בגורל והוא גזל ח"ו אך כתבו ז"ל הטעם דכל האמור בפרשת מלך מלך מותר בו וא"כ יכול העכו"ם להתגייר ולבא תחת כנפיו כי הוא ממ"ה הקב"ה, 
**[אחורי תרעא:** ע"פ הקדמה זו פירשתי בעניותי בהשמטות [הנז'] המה באו בסוף שם הגדולים ח"ב דף צ"ה סוף ע"ב פ' אומר לצפון הכי וכו' ע"ש ושוב ראיתי מה שאמרו בזהר הקדוש פ' שלח דף רע"ג ע"ג ע"ש:]

**Rabbi Mark Greenspan, 2021:**
**The Psalm**: **“*Halleluyah*! Praise, servants of *Adonai,”*** can be explained according to what the sages said. At the sea, Israel sang a song, along with the angels and the women. The sages say that the men’s song preceded the angels’ song because men are mortal while the angels live forever. Thus, “*Hallelujah*” is for the men who sang of redemption while **“Praise servants of *Adonai*,”** was a reference to the angels. **“Praise the name of *Adonai,”*** refers to the women. The first letters of these three words spell *eesha*, women. And if you think that women came last it is not so for they preceded the angels. The reason is that angels exist forever so they are constantly able to praise God. As Scripture says, **“May the Name of *Adonai* be blessed from now and forever.”** This is not so for the women who are mortal and “The dead cannot praise God…” Therefore women took precedence over angels.
One should not think, God forbid, that God needs our praise, for, **“From the rising of the sun in the East to its setting, the name of *Adonai* is praised.”** God is constantly praised by the sun, asScripture says, so God does not need our praise. Since, “***Adonai i*s above all nations,”** you should realize that people can convert, even in the generation of the separation, when God assigned the world to seventy angelic princes by lottery and each angelic prince acquired a nation for itself. One might ask, if that is so, how can idolaters convert since they belong to the angelic prince who acquired them. This would be robbery, God forbid! But the sages write that according to the biblical passage about the king (I Kings 8:11-17)86 20b it is permissible for a king to do this. If so, idolaters can convert and come under the wings of the King of kings, the blessed Holy One.


###### Simchat HaRegel on Pesach Haggadah, Magid, First Half of Hallel 4:3
[Simchat HaRegel on Pesach Haggadah, Magid, First Half of Hallel 4:3](https://torahapp.org/share/book/Simchat%20HaRegel%20on%20Pesach%20Haggadah/s/Magid,_First%20Half%20of%20Hallel/r/4:3)

גם יש לחקור דכל נשמות הגרים היו בהר סיני ואח"כ כשבאו בזמנם באו ועבדו ע"ז והו"ל נרא' ונדח' ואינו חוזר ונר' ותירצו המפרשים דכיון שהוא בידו אף דנדחה חוזר ונראה כמ"ש התו' כידוע. ובזה נבא אל הביאור רם על כל גוים ה' ואין צריך ח"ו לשבח שלנו. ומזה תבין הטעם מקימי מעפר הסט"א דל נשמת הגר ונראה בשעת מ"ת לפי שהוא מלך על הכל ואף שהוא תחת השר מקימי מעפר הסט"א דל. והגם שנראה ונדחה דכשבא לעה"ז עבד ע"ז עם כל זה מאשפות ירים אביון אף שחזרו לאשפה מקום נמאס בעוה"ז יותר מעפר שהיתה נפשם כי בעה"ז עבדו ע"ז בפועל עם כל זה מאשפות עלמא דפרודא הן רבים עתה עם הארץ ירים אביון משום שהוא בידו להושיבי עם נדיבים הגרים שנתגיירו ולא עוד אלא עם נדיבי עמו צדיקי ישראל כי הגרים מדקדקים במצות כפירוש הרב אברהם הגר שכתבו התוספות בקדושין דף ע'. וראוים לכך כי כל מה שעבדו ע"ז נתכפר וגר שנתגייר כקטן שנולד דמי. ומזה תבין מושיבי עקרת הבית רחל אמנו כמשז"ל אף שכבר נשא את לאה דב"נ בביאה תליא מילתא והם שתי אחיות אלא דהיה לאבות דין ישראל וגיירן וגר שנתגייר כקטן שנולד דמי. והראיה שהזיווג הזה קדש הוא שיצאו ממנו יוסף ובנימין הם צדיקי עולם וז"ש אם הבנים שמחה על הבנים והוראת הזיווג הקדוש הללויה שפרסם זכות יעקב ורחל ומזה שהי"ל דין ישראל שמכח זה הוא דאמרינן גר שנתגייר כקטן שנולד דמי תשכיל דהשעבוד היה במצרים ולא בארץ כנען דארץ לא להם כתיב ואברהם אע"ה היה לו דין ישראל וקנה בחזקה ארץ כנען וז"ש בצאת ישראל דייקא דלפני צאתם היה להם דין ישראל משנימול אברהם אע"ה וז"ש בצאת ישראל ממצרים שלכך היו במצרים כאמור ובצאתם זכו שהיו כביכול בחינת אשה לה' וזהו בית יעקב אין בית אלא אשה בית ה' מעם לועז שהיו לועגים עליהם על שאומרים נלכה נזבחה לה'. אבל האמת שהיה להם דין ישראל מזמן האבות. וזה טעם היתה יהודה לקדשו שקפץ נחשון לים ומסר עצמו על קדוש ה' דישראל מצווין על קדוש ה' משא"כ בן נח אבל להיות פשוט אצלם שדינם כישראל היתה יהודה לקדשו שנחשון קדש ש"ש כמשז"ל ומשו"ה זכה למלכות וז"ש ישראל ממשלותיו. וכיון דיש להם דין ישראל א"כ מה שעבדו ע"ז בשוגג במצרים אינם חייבים מיתה ולא זכה עוזא בטענתו על הים כמשז"ל וביאר הענין הרב פרשת דרכים עש"ב וניצולו ישראל ונבקע הים וז"ש הים ראה וינוס דלא היו חייבים כב"נ שהיה להם דין ישראל ומשו"ה זכו הים ראה וינוס ועוזא לא דיבר נכונה לחייב ישראל. וכן זכו הירדן יסוב לאחור. ההרים רקדו וכו' במתן תורה ושם נעשו בית יעקב כביכול בית ה'. מה לך הים כי תנוס מעט מעט שנעשה יבשה מעט מעט ולא בפעם אחת. וכי תימא דהוא מצווה להיות במקומו בגזרת מלך ומשו"ה אף כי השתא הוא ציוה לבקוע הים מ"מ כל כמה דמצי מקיים זה וזה. א"ה קשיא הירדן יסוב לאחור בפעם אחת שנעשה יבשה כלו והוסג אחור כמ"ש הרב עץ החיים פ' בשלח על פסוק בנהר יעברו ברגל שעברו מהירדן ליבשה לא כן הים שנסגר מד' רוחות והגביהן ה' להעבירם ליבשה. ועוד קשה ההרים תרקדו וכו' ובזה נפסלו דכל ההרים עע"ז עליהם ובמחובר שרי ובתלוש נאסרו ואיך נתלשו ורקדו דבזה נאסרו. לז"א למאי דסליק על ההרים מלפני אדון חולי ארץ ועל כרחם מיראה נרתעו. והים טעמא דלא נעשה יבשה היינו שלא היו ראוים ופסל מיכה עמהם אלא לקיים גזרת אלוה יעקב ונקט יעקב המורה על עוקבה ולא אמר ישראל המורה על היושר ומחמת שלא היו ראוים ועשה באונס לקיים גזרתו יתברך היה נעשה מעט מעט יבשה ומזה הטעם שלא היו ראוים כל כך ישראל הוא ההפכי הצור אגם מים. ואחר זה נעשה חלמיש כי לא היו ראוים ואח"ך בזכות משה חזר למעינו שהיה תחילה ואין צורך לומר וי"ו למעינו יתירה כמ"ש רש"י רק למעינו שהיה תחילה חזר בזכות משה שהוא ס"ת חלמיש למעינו מים גימטריא משה עם הכולל כי בזכות משה רבינו ע"ה חזר למקומו באר מים **חיים**:

**Rabbi Mark Greenspan, 2021:**
One can say, all the souls of coverts were present at Mount Sinai but then in their own time they converted. how could they worship idols in their own time? One might argue that they would have been fit (to convert) but then disqualified and should not be allowed to repent afterwards.87 The sages explain that since it is within God’s power, even those who were rejected are allowed to repent so they become fit. From this we can now explain, “***Adonai* is above all nations,”** and God does not need our praise, God forbid.
**“He brings up the poor out of the dirt,”** Poor, *dal*, refers to the demonic realm, the souls of the convert. At the time of the giving of the *Torah*, since God is the Sovereign, and the converts are within the power of another angelic prince, God can raise the poor up from the dust of the *Sitra Achra*, the demonic realm. Even though they were fit and then rejected God when they entered this world, even so they can return from “the refuse pile,” a loathsome place, in this world, from the dust that was their soul (because they worshiped idols). When they entered this world, they actively worshiped idols in the refuse of the world of separation even if they are among the many common people, God has the power to “**Seating with the nobles.”** These people who converted. Not only that but with **“The nobles of his people,”** that is He can even seat them with the righteous of Israel since converts are exacting in the observance of the mitzvot as Rabbi Avraham the convert writes in *Tosafot Masechet Kiddushin*, 70b. This is most fitting since anyone who worshiped idols can atone, and once the person converts, he is considered like an infant who has just been born.
From this we can understand, “**He seats a barren woman in a home.”** This refers to the matriarch, Rachel. Even though he married Leah who was a Noahide, her status depended on the one with whom she engages in intercourse.88 Since they are two sisters, their status was determined by the patriarchs who were considered “Israelites.” And a person who converts is considered like an infant who was just born. The proof then is that this relationship sanctified who came forth from it, including Joseph and Benjamin who were considered righteous ones of the world. That is what we mean when we say, **“a happy mother of children,”** regarding her children. We conclude “**Halleluyah**,” for the pronouncement of this holy coupling which announced the merit of Jacob and Rachel, and that they had the status of Israelites.
You can now understand that the subjugation had to be in Egypt and could not be in the land of Canaan because Scripture states that the exile would be in “A land not their own. Our forefather, Abraham, already had the status of an Israelite and had acquired the land of Canaan by legal presumption. Thus, when Scripture says, **“When Israel left Egypt,”** it means exactly that - before they left they had the status of Israelites because from Abraham’s (time forward), they were circumcised. When it says, **“When Israel left Egypt,”** it is telling us that it was for this purpose that they were in Egypt. When they left they became God’s wife, so to speak. That is the meaning of **“The house of Jacob…”** The word *Beit*, house, means wife. **“The house of Jacob from a people of foreign speech,”** the Egyptians mocked the Israelites when they said, **“We will go and bring offerings to *Adonai*.” (Ex. 3:18, 5:3)** The truth is they already had the status of Israelites from the time of the Patriarchs. And it was for this reason that, “**Judah became His Holy One.”** This is a reference to Nachshon (from the tribe of Judah) who jumped into the sea and risked his life in order to sanctify God. Israel was commanded to sanctify God’s name, some- thing Noahides were not commanded to do. This proved their status as Israelites. As a result he became God’s holy one and his tribe merited sovereignty. Thus we say, “Israel, His dominion,”
When Israel worshiped idols in Egypt, they did so unintentionally and so they were not found deserving of death. As a result, *Uzza* did not succeed in his claim against Israel at the sea. The author of *Parshat Derachim*89) of the Ottoman empire. He took a very active part in condemning and denouncing the Shabbethaians, and he was one of the signers of an appeal to the German communities to oppose the movement. discussed this matter at length. As a result, Israel was saved when the sea split.
**“The sea saw and fled,”** for they were not obligated like Noahides but rather as Israelies so that they were found innocent. **“The sea saw and fled”** and *Uzza* could not find Israel guilty. So, too, they merited that, **“The Jordan River turned away.” “The mountains danced like rams,”** during the giving of the Torah so that *Beit Yaakov* became ***Beit Adonai*,** the wife of God, so to speak.
**“What is happening to you, O Sea, that you are fleeing,”** little by little the sea became dry so that it did not happen all at once. And if you say that the command was for the sea to stand up in one place, now that God commanded the splitting of the sea, God could cause both this and this.90 Or else, it can be explained, “**O Jordan that you turn to the rear,”** Once God caused the sea to dry up and to withdraw, as the author of *Etz Chaim*91 wrote on *Parshat BeShalach*, “He turned the sea into dry land; they crossed the river on foot; we therefore rejoice in Him.” (Ps. 66:6) This refers to the Jordan River which they crossed when the river bed dried up. It was not so with the Red Sea which closed on four sides and then God lifted them up to cross on dry land. Another difficulty, “**O mountains that you dance,”** yet all the mountains were disqualified because idolatry was practiced on them. Since things that are attached to the ground that are used for idolatry are permitted but those that are not attached to the ground are prohibited, how could they be unattached and dance since they would have been forbidden?92 In answer to the question, “For what (did they dance)?” One answer, “**before the Master, tremble O earth;”** they trembled against their will, out of fear of God.
The reason that the sea did not dry up all at once was because it was not worthy since they had the idol of Micah with them.93 Rather, to fulfill the decree of the “**God of Jacob**,” it chose the name Jacob which taught about their deceit and it did not say “God of Israel,” which referred to their righteousness. Since they were not worthy and this was done by accident, the sea only dried bit by bit. It is for this reason that it says, **“Who turns the Rock into a pond of water.”** After He turned it into flint, because they were not worthy. But through the merit of Moses it turned flint into a spring of water, “**the flint into a spring of water.” (**חלמיש למעינו מים) The final letters of these words are the numerical equivalent of Moshe - 345 plus one extra for his name. It was through the merit of Moses that the flint turned into a spring of water.