## Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit Chapter 7

###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:1:1
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:1:1](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:1:1:1)

**כלל גדול אמרו בשביעית.** במס' שבת פ' כלל גדול מפ' טעמא אמאי תני הכא כלל גדול ומפ' משום דגדולה מדתו ממעשר דאילו קדושת שביעית דהיינו # דאין עושין בפירותיה מלוגמא וסחורה ואין משנין דבר מדרך תשמישו ואיתנהו נמי במ"ש ותרומה ואשמעינן דהני תרתי בשביעית גדולה מדתם דאיתנהו בין גבי מאכל אדם בין גבי מאכל בהמה כדתנן הכא ובפירקין דלקמן משא"כ גבי מעשר דלא נהיגי תרוייהו אלא באוכלי אדם ומשו"ה גבי מעשר תני כלל אמרו ולא תני כלל גדול:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:1:2
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:1:2](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:1:1:2)

**ומאכל בהמה.** או מאכל בהמה כדפרי' דאפילו באוכלי בהמה נהיג בהו קדושת שביעית כדכתיב והיתה שבת הארץ לכם לאכלה וכתיב ולבהמתך וגו' הרי אוכלי אדם ואוכלי בהמה אמורים כאן:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:1:3
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:1:3](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:1:1:3)

**וממין הצובעין.** או ממין הצובעין דגם במיני צביעה נהיגא קדושת שביעית דילפינן לה בגמ' מלכם לכל צרכיכם כל של צרככם אית ביה קדושת שביעית ובגמ' מפ' דהוסיפו על הכלל הזה נמי מיני כביסות כגון החלבנון והלעונין וכו':


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:1:4
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:1:4](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:1:1:4)

**ואין מתקיים בארץ.** אכולהו קאי אם אינו מתקיים בארץ:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:1:5
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:1:5](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:1:1:5)

**יש לו שביעית.** קדושת דין שביעית כדפרישית:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:1:6
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:1:6](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:1:1:6)

**ולדמיו שביעית.** דשביעית תופסת דמיה כדאיתא לקמן פרק כלל גדול רבא דאם מכר פירות שביעית ונתנו לו דמים אין עושין מן הדמים סחורה ולא למלוגמא ולא יקח מהם חלוק ולא סנדלים אלא מידי דאכילה כדתנן לקמן:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:1:7
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:1:7](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:1:1:7)

**יש לו ביעור.** תרי גווני ביעור כשכלה לחיה שבאותו מקום מן השדה צריך לבער הפירות מן הבית כדי לקיים ונטשתה ואכלו אביוני עמך ומפ' בפ' המפקיד דהיינו הפקר דשביעית אפקעתא וכו' והיינו נמי דתניא אתה אוכל מן השבות דהיינו ביטול רשותו ממנו # ויפקירנו דביטול רשות מדין הפקר נגע בו כדאיתא בפ"ק דפסחים ואוכלין הכל עד שיכלה האחרון שבאותה מדינה כדאיתא בפ' הפיגם ובההיא שעתא הביעור הוא מאכילה כמו שעה ששית דחמץ ואפילו צבע בגד בקליפי רמון ואגוז שנושרין מאביהן כשיגיע זמן הביעור צריך לשרפו כדתניא בפ' הגוזל קמא בגד שצבעו בקליפי שביעית ידלק:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:1:8
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:1:8](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:1:1:8)

**ולדמיו ביעור.** וזמן ביעור הדמים בר"ה של מוצאי שביעית כדתנן בסמוך ר"מ אומר דמיהן מתבערין עד ר"ה וכן פסקו התוס' פ"ק דנדה בשמעתא דר' אליעזר ומשום דאינו מתקיים יש לו ביעור כדמפ' טעמא בפ' בא סימן דכתיב ולבהמתך ולחיה אשר בארצך תהיה כל תבואתה לאכול כ"ז שהיא אוכלת מן השדה אתה מאכיל לבהמתך בבית כלה לחיה מן השדה כלה לבהמתך שבבית וגבי אוכלי אדם נמי דרשינן מן השדה תאכלו את תבואתה כ"ז שיש בשדה אתם אוכלים אין בשדה וכו' למעוטי הני דלא כלו להו:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:1:9
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:1:9](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:1:1:9)

**ואי זהו.** דבר שאין מתקיימין בארץ בשלשתן ומפ' ואזיל באדם זה עלי הלוף שוטה דאינן מתקיימין שנובלין בימות החורף ומשמע בעוקצין דמרין הם ולא מיטמו טומאת אוכלין עד שיכבשום ביין או בחומץ כדתנן התם וכל הני דקתני הכא במתני' משום דלית בהו איסור ספיחים תני להו דכולהו ירקות שדה נינהו כדאמרינן בסוף פירקין דלעיל ומשו"ה לא נחשדו בהן עוברי עבירה ומשו"ה תני לוף שוטה ולא תני לוף פקח אבל אה"נ דירקות גנה שנלקחו מן הגוי דמותרין משום ספיחים וכ"ש דאית בהו קדושת שביעית וכמו שהוכחנו למעלה:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:1:10
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:1:10](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:1:1:10)

**הדנדנא.** מפ' בערוך מינטא בלעז:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:1:11
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:1:11](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:1:1:11)

**עולשין.** מפ' בפ' כל שעה הנדבי אינדיביא בלע"ז ומין ירק מר הוא ובגמ' מפ' אי נחית עלייהו שביעית בלא תיקון ומפ' רבנו שמשון דבעולשין של שדה מיירי וכן בכרישין בכרישי שדה ומשו"ה לית בהו ספיחין ועולשי שדה וכרישי שדה אע"ג דבשאר שני שבוע בעו מחשבה והכשר בשביעית חשיבי כדאמר לעיל בפ' ג' ארצות וכולה מתני' בירקות שדה משתעיא וכן כ' ר"י ז"ל:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:1:12
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:1:12](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:1:1:12)

**והרגילה.** פי' בערוך עשב הנקרא פורקקלא ובלע"ז וירדולאגאש:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:1:13
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:1:13](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:1:1:13)

**נץ החלב.** פי' הרמב"ם ז"ל אל מחלב בלשון ערב עשב ידוע אצל הרופאים ופי' בערוך פרחים לבנים ועיקר שלו קרוי ביצי נץ החלב כדאיתא לקמן:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:1:14
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:1:14](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:1:1:14)

**החוחים והדרדרים.** מיני קוצים ומאכל בהמה הם:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:1:15
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:1:15](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:1:1:15)

**איסטיס.** אינדיקו בלעז:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:1:16
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:1:16](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:1:1:16)

**קוצה.** רוויא ותני ספיחי שהם הגידולין שמוציאה הקוצה והאיסטיס דאין מתקיימין וכלים דאילו גרעיני איסטיס מאכל אדם נינהו כדאיתא בגמ' כך נ"ל. ורש"י ז"ל בפ' כלל גדול פי' לפי שאין דרך ללקטן בשנה שנזרעין אלא לסוף ד' או ה' שנים שהשרשים מתפשטין בארץ ומשביחין ושורש שלהן עיקר ולכל אלו מלבד קדושת שביעית יש להן ביעור ולדמיהן ביעור וביעור בכילוי תלוי וכדפרשינן אבל אי מתקיים בארץ שביעית הוא דאית ליה ולא ביעור ואינו נכון דלוף פקח אמרינן לעיל פ' בנות שוח דמתקיים בארץ ג' שנים ואפ"ה אמרינן התם דאית להו ביעור:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:1:17
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:1:17](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:1:1:17)

**ומאכל בהמה.** או מאכל בהמה:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:1:18
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:1:18](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:1:1:18)

**וממין הצובעין.** או ממין הצובעין:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:1:19
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:1:19](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:1:1:19)

**ומתקיים בארץ.** אם הוא מתקיים אין לו ביעור דכיון דלא כלה מן השדה אין לחייב לבערו בזמן הביעור:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:1:20
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:1:20](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:1:1:20)

**ערקבלין.** מפ' בפ' עושין פסין אצווא חרזייתא דדיקלא ופי' רבנו האי גאון ז"ל צמח עבה מאד ויש בו כמו ראשי מחטין והוא אטן בלשון ישמעאל והרמב"ם ז"ל פי' בלשון ערבי אל ערקבוץ והוא מפורסם אצלנו והן עלין בצורת עקרב:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:1:21
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:1:21](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:1:1:21)

**החלבצין.** מפ' בגמ' עיקר נץ החלב דלעיל:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:1:22
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:1:22](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:1:1:22)

**בוכריא.** פי' בערוך בלשון ישמעאל כנגאר:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:1:23
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:1:23](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:1:1:23)

**הפואה.** פי' לעיל פ' בנות שוח דצובעין בה אדום:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:1:24
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:1:24](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:1:1:24)

**הרכפא.** פי' בערוך בלשון ישמעאל שגרמרינו והן עקרין שחופרין מן הארץ ושולקין אותן ושותין אותן המים ומי שיש לו תולעים בבטנו ימיתם וכיון דמתקיימין אין להן ביעור הלכך הצובע בפואת שביעית אינו חייב לבערה כשאר כל הפירות אבל קדושת שביעית אית לה ולא יצבע בה בשכר אלא צובע לעצמו כדתנן לקמן ולא יעשה בה סחורה ולא יזרקנה לאיבוד:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:1:25
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:1:25](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:1:1:25)

**ר"מ אומר דמיהם מתבערין.** דמצי ליקח מדמיהם מילתא דכלה הוו להו כדין דבר שאין מתקיים וביעור הדמים היינו עד ר"ה כמו דמים דרישא ורבנן פליגי עליה ואמרי דכיון דהן כעצמן אין חייבין בביעור כ"ש דמיהם ופלוגתייהו מפ' בגמ':


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:1:26
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:1:26](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:1:1:26)

**קליפי רמון.** שצובעין בהן והוו שומר לפרי ואית להו תורת שביעית דהא צובעין בהן הצבעין כדתנן בפ' ר' עקיבא וסמיך אמתני' דתנן וממין הצובעין וכו':


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:1:27
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:1:27](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:1:1:27)

**והנץ.** פרח אדום שסביב הפיטמא ומקיף לו סביב והמסרק חוצה לפרח ואע"ג דתנן בעוקצין דאין מצטרף היינו גבי כביצה לטומאת אוכלין אבל לגבי שביעית נמי מסייע לצבוע שחור:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:1:28
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:1:28](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:1:1:28)

**קליפי אגוזים וכו'.** גבי הוצאת שבת בפ' ר"ע תנן נמי הכי קליפי אגוזים וקלפי רמונים סטים ופואה כדי לצבוע בהן בגד קטן ופירש"י ז"ל קליפי אגוזים אותה הגדילה ע"ג קליפה הפנימית בעודן לחין ע"כ:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:1:29
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:1:29](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:1:1:29)

**והגרעינין.** לאו אאגוזים קאי דאין בהן גרעינין אלא גרעיני שאר פירות קאמר כגון דתמרים וזיתים ושייך בהו שביעית אע"ג דלהסיקא הוא דחזו חזו נמי לבהמה כדאשכחן פ' במה מדליקין רב אכיל תמרי ושדי קשייתא לחיותא וגרעיני זיתים יש שמוציאין מהן שמן וכן פי' רבינו שמשון ז"ל:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:1:30
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:1:30](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:1:1:30)

**יש להן שביעית וכו'.** בגמ' בעי אי יש להן ביעור או לא:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:1:31
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:1:31](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:1:1:31)

**צובע לעצמו.** ולא לאחרים כדמפ' ואזיל משום לאכלה ולא לסחורה:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:1:32
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:1:32](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:1:1:32)

**ולא בתרומות.** דכתיב בהו נמי אכילה בפרשת אמור וכולהו דרשות דדרשינן גבי שביעית מדכתיב לאכלה ולא לסחורה וכו' ה"נ תני ר' חייא גבי תרומות כולהו דינין דתני גבי שביעית בתוספתא דשביעית פ"ו ובתוספתא דתרומות פ"ט. וקשה לי דאמאי לא תנא נמי מעשר שני דמ"ש שוה לשביעית וי"ל דכיון דתני לכולהו דיניה במס' דיליה לא תנא ליה הכא:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:1:33
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:1:33](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:1:1:33)

**ולא בבכורות.** דכתיב וכי יהיה בו מום וגו' בשעריך תאכלנו ודרשינן ולא בסחורה:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:1:34
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:1:34](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:1:1:34)

**ולא בנבלות ולא בשקצים ולא ברמשים.** הני משום גוונא אחרינא נינהו והיינו משום דתניא בת"כ שקץ הוא לכם שלא יעשה בהם סחורה ובגמ' נמי יליף לה מקרא ופי' סחורה דאסירא היינו לקנותן כדי להרויח בהן דגבי נבלה שנתנבלה בידו או ברשותו הא כתיב בה או מכור לנכרי וכן בכור מותר למכרו כדתנן בריש כל פיסולי המוקדשין וגבי שביעית כיון דעושה מעשה של הצביעה משום שכרו דמי לקונה כדי להרויח דהיינו סחורה וכך הסכים רבינו שמשון ז"ל:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:1:35
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:1:35](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:1:1:35)

**לא יהא לוקח ירקות שדה.** שנתפרשו בפ' ג' ארצות דאין בהן משום גזרת ספיחין:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:1:36
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:1:36](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:1:1:36)

**ומוכר.** האי לוקח לאו דוקא דאפי' שלקטן כדי למכרן אע"פ שלא לקחן אסור כיון דמחזר לעשות מעשה תגרות וסחורה הויא ובהדיא קתני בתוספתא לא יהא לוקט אלא משום סיפא נקטיה דתנן לקח לעצמו וכו':


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:1:37
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:1:37](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:1:1:37)

**ובנו מוכר על ידו.** בשבילו כלומר במקומו מוכר בשוק דכיון דהוא לא לקטן ולא טרח בהו בזול זבין להו:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:1:38
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:1:38](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:1:1:38)

**לקח לעצמו.** בדמים:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:1:39
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:1:39](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:1:1:39)

**והותיר מותר.** הוא בעצמו:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:1:40
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:1:40](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:1:1:40)

**למכרו.** כיון דלא לקחן כדי לחזור ולמכרן ולהשתכר אלא לאכילה וכ"ש אם ליקט לעצמו והותיר דודאי שרי למכור הוא בעצמו וכ"ש בנו או בן בתו:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:1:41
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:1:41](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:1:1:41)

**לקח בכור למשתה בני.** כהן שלקח מחברו בכור בעל מום למשתה בנו או לאכול ברגל:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:1:42
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:1:42](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:1:1:42)

**מותר למכרו.** אע"ג דקא מחזי כסחורה כיון דלא לקחו כדי למכרו ולהשתכר בו ובתוספתא פליגי תנאי אי שרי למכרו יותר מן הדמים שלקחו דתניא התם ר' אומר אומר אני לא ימכרנו אלא בדמיו כלומר בדמים שקנאו ולא ירויח בו כלום והה"נ דפליגי בפירות שביעית וקיי"ל כסתם מתני' דאפילו להרויח בו שרי דלא הוי סחורה אלא מציאה בעלמא כיון דלא נתכוון לכך וכן פסק הרמב"ם ז"ל כסתם משנתנו פ"ו דהיל' שמיטה:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:1:43
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:1:43](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:1:1:43)

**שנתמנו להן:** שנזדמנו להם מלשון וימן להם ודוקא שנזדמנו הוא דלא מצרכינן להו להפקירם אבל לחזר אחריהן ולצודן כדי למכרן אסור דהיינו סחורה כדלעיל, א"נ אפילו לחזר אחריהן ללוקחן מאחרים כדי למכרן ולהשתכר אסור ואפילו שלא חזר אחריהם ונזדמנו לו ללוקחן בזול אע"ג דלא הוי צייד אסור ואהא פליג ר' יהודה:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:1:44
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:1:44](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:1:1:44)

**אף מי שנתמנה לו לפי דרכו לוקח ומוכר.** אע"פ שאינו צייד כיון דלא חיזר אחריהם אלא לפי דרכו באו לו לוקח אותן ומוכרן דלא מחזי סחורה אפילו דלא צד אותן הלוקח:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:1:45
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:1:45](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:1:1:45)

**ובלבד שלא תהא אומנתו לכך.** דהא מחזי כמחזר כיון דהרבה פעמים לוקח ומוכר:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:1:46
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:1:46](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:1:1:46)

**אומנתו.** רגילותו דהא באינו צייד עסקינן ובנתמנה לו עסקינן:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:1:47
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:1:47](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:1:1:47)

**וחכמים אוסרין.** ליקח כדי למכור אף אם נזדמנו לו לפי דרכו לסחורה דמי:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:2:1
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:2:1](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:1:2:1)

**צבעין לאדם מהו.** מיני עשבים שדרכן לצבוע בהם והם מאכל אדם מי אמרינן דבצביעתן קדושת שביעית משתמרת בהם ולא הוי שנוי ושרי או דילמא כיון דמאכל אדם נינהו אי צבע בהו הוי שינוי ואין זו קדושת פירות שביעית ואיכא משום לאכלה ולא להפסד:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:2:2
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:2:2](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:1:2:2)

**לכם.** קדש תהיה לכם:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:2:3
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:2:3](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:1:2:3)

**מלוגמא.** רפואה כגון שקורים בלע"ז איגפלשטו שעושין מפת שנותנין על פי מכה או על פי שחין וכ"ש חוקנא שאינה אלא לבני אדם החולים:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:2:4
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:2:4](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:1:2:4)

**אלונתית.** מפ' בפ' תולין ובפ' אין מעמידין אי זו היא אלונתית יין ישן ומים צלולים ואפרסמון ופירש"י ז"ל מים צלולין שנשאבו ועמדו בכלי יום או יומים להיות צלולין ושותין העליונים בנחת במסננת ומפ' התם דעבדי ליה למסותא ופי' רש"י ז"ל שהוא לרפואה להצטנן כשיוצאין מבית המרחץ:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:2:5
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:2:5](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:1:2:5)

**לתפילין.** שנתגברה בהן מרה לבנה שהן איסטניסין ומרקחים היין לחזק אצטמוכא שלהן והכי תניא נמי גבי מעשר שני בתוספתא אין עושין את היין אלונתית. תפילים מלשון בשר תפל דג תפל שאין בו מלח כלומר אין מוצאים טעם במה שאוכלין:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:2:6
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:2:6](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:1:2:6)

**ולמה יצתה מלוגמא שאין עליה קדושת שביעית.** תלמודא מסיק ואזיל פשיטותיה דר' יונה שאל לתלמידיו היאך אתם מפרשים ברייתא דקא ממעטא מלוגמא לחולים אילימא משום # [דמעיקרא הויא חזיא לאדם ובתר הנחתה שם תו לא חזיא לאדם]:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:2:7
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:2:7](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:1:2:7)

**והתניא דן וצד.** מיני זרעים שצובעין בהן ובעודן גרעינין הוו מאכל אדם והגידולין אע"ג דלאו מאכל אדם הן קדושת שביעית חלה עליהן ואסורין בסחורה ולא יצבע בהם בשכר אלמא אע"פ שזרען בשביעית ועכשו במוצאי שביעית הוו גידולין ונשתנו דלא חזו למאכל אדם אפ"ה למוצאי שביעית לא יצאו מקדושת שביעית ובעינייהו איתנהו וה"נ נימא מלוגמא כה"ג אלא דטעמא דמלוגמא דיצתה היינו משום דאסור לשנות כל דבר ממנהגו שנוהגין בו בני אדם דבעינן דבר השוה לכלכם אבל הני מיני צביעה אף אחר ששינו אותן לא יצאו מקדושתן דמיוחדים לצביעה # כיון דשריין ולא יצאו אע"פ שהם מאכל אדם שרו דתניא בתוספתא דן וצד וזרע איסטיס נזרעין למוצאי שביעית מפני שהוא מלאכתן ע"כ וטעמא שדך לא תזרע דומיא דכרמך לא תזמור אמר רחמנא מה התם מידי דגידולין דאכילה אף הכא מידי דגידולין לאכילה אבל גבי ביעור וסחורה איתקוש בקרא דוהיתה שבת הארץ לכם לאכלה ואיפשיטא בעיין מסוגיין דר' יונה דקא מותיב מדן וצד על מלוגמא משמע דכי היכי דאיכא שינוי במלוגמא ה"נ איכא שינוי בזריעתן דאילו מעקרא הוו גרעינין חזו לאדם ובזריעה גידולין לא חזו לאדם ואפ"ה שרו כדי לצבוע בהן:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:2:8
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:2:8](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:1:2:8)

**שמע לה.** לבעיין דלעיל דאוכלי אדם מותר לצבוע מהן לאדם:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:2:9
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:2:9](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:1:2:9)

**דתניא.** בת"כ:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:2:10
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:2:10](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:1:2:10)

**תהיה אף להדלקת הנר אף לצבוע בהם צבע.** ואע"ג דאוכלי אדם נינהו ולאו לבהמה מיירי דא"כ נמצית מאבד אוכלי אדם ועוד אמרינן לקמן דאוכלי בהמה אין עושין מהן צבעים לבהמה וכ"ש אוכלים דאדם אלא בצבעין לאדם קאמר:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:2:11
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:2:11](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:1:2:11)

**א"ר מנא.** מהכא לא תיפשוט דצבע דשרי ליה הכא היינו באוכלי בהמה לצבוע מהם לאדם אבל מאכל אדם לצבוע מהם לאדם לא שרי וברייתא דלעיל לא מצינן למידחי דקתני דן וצד דאיכא בהו אכילה וכן פסק הרמב"ם ז"ל בפ' חמישי כפשיטות דלעיל וז"ל דברים שדרכן לצבוע בהן אע"פ שהם מאכל אדם צובעין בהן לאדם ע"כ. והכי נקטינן לקמן בהדיא פ' כלל גדול רבא:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:3:1
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:3:1](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:1:3:1)

**צבעין לבהמה.** מינין שמשמשין לצבעין לבהמה כגון כלבים קטנים או טלאים שצובעין אותן לקטנים:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:3:2
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:3:2](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:1:3:2)

**מהו.** לצבוע בהן לבהמה מי אמרינן דהוו כאוכלי אדם לצביעה לאדם ושרי דהא לכל צרכיכם דרשינן וכך צביעה כמו אכילה או דילמא שאני אדם דבר מצוות הוא:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:3:3
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:3:3](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:1:3:3)

**עיקר האוג ועיקר הוורד.** גרסינן והכי איתא בתוספת' וורד אדום צובעין בעיקרו וטעמא דאין ראוי למאכל בהמה:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:3:4
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:3:4](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:1:3:4)

**אגא.** מין אילן הוא. ובתוספתא דעירובין פ"ג נמי תניא עיקר החרוב עיקר האגא וכל אלו אין עיקריהן ראויין למאכל בהמה:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:3:5
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:3:5](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:1:3:5)

**אוג.** פי' בערוך מין אילן הוא שבפרי ועלין שלו צובעין את העורות הלבנים שקורין קורדובאניש אדומים ופריו דומה לשני תולעת אל סומאק בלע"ז:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:3:6
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:3:6](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:1:3:6)

**אין בהן קדושת שביעית.** ומותר לצבוע בהן לבהמה ואפילו אחר הביעור שריין ולא ידלקו דאין מוציאין מקדושתן דלית בהו קדושה וטעמא דלאו מאכל בהמה נינהו דאילו הוו אוכלי בהמה אין צובעין לבהמה והכי מסקינן לקמן פ' כלל גדול רבא דאוכלי בהמה אין צובעין מהן צבעין לבהמה והוי חילול לקדושת שביעית וכן פסק הרמב"ם ז"ל בפ' הנזכר:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:3:7
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:3:7](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:1:3:7)

**מיני כביסות.** עשבים שדרכם שמכבסין ומלבנין בהן כגון הני דמייתי חלבונין ולעונין ובורית ואהל אבל ביין ושאר מין פירות פשיטא לן דאין מכבסין בהן בשביעית דדרשינן בפ' הגוזל קמא לאכלה ולא לכביסה:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:3:8
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:3:8](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:1:3:8)

**מהו שיש עליהם קדושה.** בכביסתם ולאו שנוי הוי ומותר לכבס בהן בשביעית וקאמר דכביסה קדושת שביעית יש בה כלומר תשמישין דשרא רחמנא בלכם הויא נמי כביסה ולא הוי שינוי והיינו כר' יוסי דשרי כביסה דס"ל דהוי חיות כדאיתא לקמן פ' כלל גדול רבא א"נ שאני הני דאורחייהו הכי ושרו כו"ע בהו וכי פליגי היינו לשנות דבר מתשמישו:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:3:9
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:3:9](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:1:3:9)

**הוסיפו עליהן.** על הכללים השנויים במשנתנו דצבעין דשרו לצבוע בהן בשביעית כדאמרינן לעיל ואית בהן שביעית וביעור הני כביסות נמי דינייהו הכי וכן פסק הרמב"ם ז"ל בפ' הנזכר והך ברייתא מייתי לה בס"פ ר"ע והתם מפ' רש"י ז"ל חלבנון לטרון לעונין לענה בורית עשב ושמו אהלא בלשון ארמי ואהל נמי עשב ותרי גווני אהלא:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:3:10
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:3:10](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:1:3:10)

**מיני בשמים וכו'.** כגון מיני עשבים שיש להן ריח טוב ואין משתמשין בהן אלא לריח ואין אוכלין אותן:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:3:11
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:3:11](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:1:3:11)

**יש עליהן קדושה.** בריחן ומן התשמישין דשרא רחמנא בשביעית גבי לכם הוי בכללו הריח וכיון דנתפס בכלל שבת הארץ א"כ ביעור נמי אית בהו כי כלה מינייהו בשדה:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:3:12
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:3:12](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:1:3:12)

**פרח לבן.** אומרים שהוא ליריוש בלע"ז:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:3:13
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:3:13](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:1:3:13)

**והאודם.** קלאביל בלע"ז:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:3:14
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:3:14](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:1:3:14)

**אין עליהן קדושת שביעית.** ואין חייבין בביעור ומותרין לעשות בהן סחורה ולוקחין בדמיהן דבר שאינו מאכל וטעמא דאכילת אדם ואכילת בהמה וצביעה והדלקה דהוי דמי לאכילה דהנייתו וביעורו שוין אבל בריח בשעת הנייתו ליכא ביעור לא וכביסה דאית ביה קדושת שביעית שאני דחיות חשיבא והנייה וביעור איכא כאחת כמו אכילה:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:3:15
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:3:15](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:1:3:15)

**קטף.** שרף האילן ששמנו מריח בלסמו בלע"ז ויש שרף אחר כגון אילן ששרפו מוצטכי ולר"ש לא חשיב פרי ולא בעי ביעור ושרי בסחורה אבל רבנן פליגי עליה וחשיב פרי ויש בו קדושת שביעית:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:3:16
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:3:16](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:1:3:16)

**בהדא נסורתא.** שם מקום הוא דפרח לבן ואודם דההוא אתרא אין ריחן נודף ולא חשיבי אבל מיני בשמים בעלמא לעולם אימא לך דריח כאכילה ולא משני. והרמב"ם ז"ל לא כ' במיני בשמים כלום:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:3:17
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:3:17](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:1:3:17)

**מיני אדלקות מה אית לך.** לא ידעתי לצדד פי' לבעיא זו דאי מיבעיא בעשבים שעושין מהן שמן לרפואה מאי קא מיבעיא ליה אי חזו לאדם פשיטא דאין עושין מהן מלוגמא וה"ה שמן דשינוי הוי ואי לא חזו אלא לבהמה פשיטא דעושין כיון דעושין מהן מלוגמא לאדם ונ"ל דלהדליק מהם במדורה קא בעי דתניא בתוספ' אין נותנין שמן שביעית לתוך המדורה ר' יוסי אומר צובע בו עציץ ונותנו לתוך המדורה והשתא בעי מיני עשבים שעושין מהם שמן כגון פקועות דתנן בפ' במה מדליקין בשמן פקועות שרי לעשות ממנו דליקה דהיינו מדורה דלא הוי נמשך אחר הפתילה או דילמא שינוי הוי ואין דרך בני אדם לעשות אותן שמנים אלא לרפואה ולא להדליק וכי היכי דבשמן סתם להדליק נר שרי ולא למדורה דהוי שינוי הכא נמי הוי שינוי או דילמא כיון דעשבים מרים נינהו ואינן לא מאכל אדם ולא מאכל בהמה קילי ושריין ולא איפשיטא:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:4:1
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:4:1](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:1:4:1)

**ההן וורד תני ביה תלת מילין.** הורד שהזכרנו למעלה דין גבי עיקרו דאין קדושת שביעית יש בו ג' דינין לגבי שביעית:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:4:2
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:4:2](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:1:4:2)

**עלין שלו.** של הוורד:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:4:3
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:4:3](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:1:4:3)

**יש להן ביעור.** דדבר שאין מתקיים הן דהא נופלין עלי הוורד מן הפיקא:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:4:4
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:4:4](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:1:4:4)

**פיקא שלו.** דבר עגול קרוי פיקא יש לוורד למטה מעליו כמין פיקא עגולה ואחר שנופלין עלי הוורד ממנו הפיקא מתבשלת ומתאדמת וראויה לאכילה ואינה נובלת בימות החורף ומש"ה אין לה ביעור:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:4:5
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:4:5](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:1:4:5)

**עיקר שלו.** אע"פ שצובעין בו אינו ראוי אלא לצבע בהמה הילכך לית ביה דין שביעית ומותר לסחורה ולצבוע בו בשכר:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:4:6
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:4:6](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:1:4:6)

**מהו לכבוש מן ההן וורד.** בתוך השמן מי אמרינן דדמי למפטם את השמן דתניא בתוספתא דאין מפטמין את השמן דלא הוי דבר השוה לכלכם ואין עושין כן אלא לאיסטניסין וה"נ הכא או דילמא כיון דאין אוכלין אותו הנייתו כך היא ושרי:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:4:7
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:4:7](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:1:4:7)

**וכי יש לו מלאכה אחרת.** ופשיטא דשרי דאין מיוחד אלא לכך:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:4:8
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:4:8](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:1:4:8)

**אוכלי אדם הוא.** שאוכלין הורדין במרקחות ולא הוו כמו מיני בשמים ואין כובשין בו שמן:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:4:9
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:4:9](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:1:4:9)

**יש להן ביעור וכו'.** נראה בעיני דמיבעיא ליה דהא הכא הרמונים נושרין מאביהן וכן אגוזים ולפום כללא דמתני' דריש פירקין הו"ל למיתני נמי הכא יש להן ביעור ולדמיהן וכן לקמן גבי וורד וכופר וקטף לא תני במתני' יש להן ביעור וכו' ואילו גבי וורד תניא בתוספתא בהדיא דעלין שלו יש להם ביעור ולדמיהן ביעור וה"נ איתא לעיל בגמ' והיינו משום דנושרין וכן פרי הלוטם נושר הוא וכיון דנושר הו"ל למיתני יש להן ביעור ולדמיהן ביעור ואמאי לא תני ליה:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:5:1
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:5:1](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:1:5:1)

**אורוסטין.** מין וורד:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:5:2
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:5:2](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:1:5:2)

**אודרודוסטין.** מין וורד בלשון יון רודוסטו. כל שרי דגרסינן הכא היינו לכבוש בשמן:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:5:3
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:5:3](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:1:5:3)

**אסור לכובשו.** דהא אוכלין אותו בעיניה ודמי לפיטום של שמן:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:6:1
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:6:1](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:1:6:1)

**להטן בחוחים.** לשון לחלוח דיפרישקאר בלע"ז כי ההיא דתנן במס' מכשירין פ"ג המלקט עשבים כשהטל עליהן להטן בהן חטים אינן בכי יותן דהיינו לחלוח כמו שדה מטוננת וה"פ פעמים שהאדם בעת השרב כדי לקרר ידיו משפשפן בעשבים לחים והעשבים כשמניחין בהם דבר חם מוסיפין הבל ופסדי כדתנן בפ' במה טומנין ומיבעיא ליה השתא כשלקטם להטן בהן כיון דמפסיד להו ממאכל בהמה אסיר או דילמא כיון דמלוגמא לאדם ממאכל בהמה שריא כדאיתא לקמן להטן לאדם נמי שרינן שמוצא קורת רוח בכך:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:6:2
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:6:2](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:1:6:2)

**אתון ואמרון.** באו תלמידים ואמרו משמיה דר' חנינא:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:6:3
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:6:3](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:1:6:3)

**אפילו עלי קולקסיא שרי.** להטן בהם אע"ג דבסתמן מאכל בהמה הן כדאמרינן לעיל בם"פ ב' דמאכל צביים הוא וחזו טפי מחוחים אפ"ה חלה מחשבה להטן בהם ושריין ולאו משנה מדרכו הוא:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:6:4
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:6:4](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:1:6:4)

**לעובדא וסמוך עלוי.** דלא תימא הלכה ואין מורין קאמר ליה:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:6:5
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:6:5](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:1:6:5)

**אלא חציר בלבד.** כדכתיב מצמיח חציר לבהמה ואסור לשולקו כדאמרינן לקמן באידך פירקא:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:6:6
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:6:6](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:1:6:6)

**ושלקחו להטן בו מותר להטן וכו'.** אפילו חציר דמיוחד למאכל בהמה אם כשלקחו מתחלה היה דעתו להטן בו שרי להטן בו דכיון דחישב עליו להטן לא נחית עליה מאכל בהמה:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:7:1
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:7:1](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:1:7:1)

**אבל אי חישב עליו למאכל בהמה אסור להטן בו.** דמשנה דבר מדרכו הוא:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:7:2
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:7:2](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:1:7:2)

**תני בר קפרא מותר להטן בהם.** ואפילו אי חישב עליהן למאכל בהמה כדמפ' בסמוך דלא עדיפי ממאכל בהמה דייחדן לבהמה ואפ"ה שרי מיניה מלוגמא לאדם והמקשן לא אסיק אדעתיה האי טעמא ומשו"ה פריך והרי אסור:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:7:3
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:7:3](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:1:7:3)

**ואסור ללוות מהן.** דהא פירות שביעית הוו והלואה מפירות שביעית הויא סחורה וקיי"ל לאכלה ולא לסחורה והכי איתא בפ' בתרא דע"ז:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:7:4
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:7:4](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:1:7:4)

**למה שיש עליהן קדושת שביעית.** בתמיה כלומר ע"כ משום דיש בהן קדושת שביעית הוא דאסרת ללוות מהן וא"כ היכי שרית להטן בהן:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:7:5
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:7:5](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:1:7:5)

**ומשני והרי אוכלי בהמה דיש עליהן קדושת שביעית** כדתנן במתני' ואפ"ה מלוגמא מינייהו לאדם שריא כדתנן לקמן וה"נ לא עדיף להטן ממלוגמא ומאן דאסר סבר מלוגמא רגילי בה אינשי מריעי ולהטן לא רגילי ומחזי שינוי:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:7:6
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:7:6](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:1:7:6)

**ולעשות מהן סממנין לאדם.** להטיל מיץ העשבים דבהמה עם סממנין אחרים בבית הרעי שלו כגון אם עצורין בני מעיו גריעא ממלוגמא דמלוגמא הוה אמינא אע"ג דמידי דשתייה או דאכילה היא לרפואה ובתר הנחה בבשר אדם לא חזיא לאוכלין מ"מ לא הוי בזיון כ"כ לשביעית בשעת הנחה:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:7:7
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:7:7](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:1:7:7)

**מלוגמא.** כמו לגימא והשתא דאמרינן דשרי להטן בהם שמעינן דכל גווני דהן הנייה לאדם שרי:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:8:1
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:8:1](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:1:8:1)

**תמן תנינן.** בעוקצין פ' בתרא ומשום דאמר לעיל במחשבה מהניא גבי חציר דחל בו קדושת שביעית מייתי לה:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:8:2
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:8:2](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:1:8:2)

**לולבי זרדין.** אילן הוא ושמו זרדתא ולולבין שלו חזו לאכילה בתיקין כדאמרי' בפ' הבונה המזרד זרדים אם לאכילה כגרוגרת:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:8:3
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:8:3](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:1:8:3)

**ושל עדל.** פי' בערוך דומה לצנון. וי"א שהיא שדריאה, ובתוספתא דשביעית משמע דמין אילן הוא דקתני התם לולבי האלה והבוטנא והאטדין והעדל ר"מ אומר עלים עם לולבין יש להן ביעור וחכ"א עלין עם לולבין אין להן ביעור ר"ש אומר ללולבין אין להן ביעור לעלין יש להן ביעור מפני שנשרו מאביהן וכולן שנכנסו מערב שביעית לשביעית או שיצאו משביעית למוצאי שביעית נידונין כאילן חוץ מן העדל שנידון כירק ע"כ ומפ' לקמן דהיינו דאין בהן קדושת שביעית והרי הן כאילן עצמו דאין בו קדושת שביעית ודין ששית דיינינן להו:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:8:4
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:8:4](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:1:8:4)

**ותורמוסין לאו מרין הוא.** ואפ"ה לא בעינן בהו עד שיומתקו וכדלקמן:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:8:5
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:8:5](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:1:8:5)

**שעיקרן אוכל אדם.** משא"כ בהני דמתני' דסתמן לבהמה:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:8:6
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:8:6](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:1:8:6)

**לא צורכא דלא שמעינן שאין קדושת שביעית חלה וכו'.** לא נצרכה זאת להביא בכאן במס' שביעית אלא לאשמועינן דעלה לוף שוטה דתנן להו במתני' דהכא ועדל בתוספתא דשביעית דכתיבנא ולולבי זרדין במתני' דלקמן דהכא אשמעינן דאין קדושת שביעית חלה עליהן עד שיומתקו דלא מיקרו אוכל עד שיכבשום ביין וחומץ ויומתקו דהכי משמע בתוספתא דעוקצין דגבי תורמוסין קתני הכי חרדל ותורמוסין ושאר כל הנכבשין בין שלא המתיקו בין שהמתיקו מיטמאין טומאת אוכלין משמע דהני דתנן בהו עד שימתקו דעד שימתקו דוקא ולא מהני להו כבישה בלחוד וכ"ש מחשבה ומתני' דעוקצין לפרושי מיני דקתני בשביעית קא אתיא:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:9:1
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:9:1](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:1:9:1)

**לא כן א"ר יוסי בר חנינא עולשין.** דהא עולשין ירקות שדה הן ואמרינן בפ' בא סימן דכיון דמרין הן בעו מחשבה לאכילת אדם בתלוש ובהכי נחית עלייהו טומאת אוכלין וקאמר ר' יוסי בר חנינא לעיל בפ' ג' ארצות דבשביעית כיון דאסירי ספיחים מסתמא אית עלייהו מחשבה אע"ג דלא חשבו עליהן חסרון הירקות גרם דכאלו חשבו עליהן ומיטמו טומאת אוכלין באותה שנה:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:9:2
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:9:2](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:1:9:2)

**שלא התיר ר' להביא ירק.** משום גושא:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:9:3
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:9:3](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:1:9:3)

**היא שביעית היא שאר שני שבוע.** וכי היכי דבשאר שנים בעו מחשבה ה"נ בשביעית אינן חשובות אוכל עד שיחשוב עליהן ולא נחית עלייהו טמאה אלא במחשבה לאוכלן וא"כ עולשין דתנן במתני' אחר שמותר להביא ירק ע"כ לא חשיבי אוכל אדם אלא במחשבה ובמחשבה מיהת סגי וה"נ עלה לוף שוטה דקתני ליה בהדייהו ולולבי זרדין כי אית בהו מחשבה אמרינן דאית בהו קדושת שביעית ובמחשבה סגי ולא בעינן יומתקו. והרמב"ם ז"ל לא כ' מזה כלום:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:9:4
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:9:4](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:1:9:4)

**ומצינו דבר שבתחלה וכו'.** דבשלמא אי נמתקו הו"ל מעשה ופשיטא דמהני אבל מחשבה גרידא מי מהניא היכן מצינו בשביעית כן ועולשין לאו ראיה היא דמין מרורים נינהו וכולהו מרורים איתקוש להדדי:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:9:5
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:9:5](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:1:9:5)

**ומשני מסיאה ואזוב וקורנית שלקטן לעצמם.** משנה היא לקמן פ' כלל גדול רבא והכי תנינן לה כל שאינו מיוחד לא למאכל אדם ולא למאכל בהמה חישב עליו אוכל אדם ואוכל בהמה נותנין עליו חומרי אדם וחומרי בהמה חישב עליו לעצים הרי הוא כעצים כגון הסיאה והאזוב והקורנית:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:9:6
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:9:6](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:1:9:6)

**אין קדושת שביעית חלה עליהן.** ומסיקין בהן תנור וכירים ועושין בהן סחורה:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:9:7
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:9:7](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:1:9:7)

**שכן אם לקטן מתחלה לאוכלין.** כלומר שאני אזוב וקורנית דחיילא עלייהו קדושת שביעית דאי בעי מתחלה הוו להו אוכלא ולא בעו תיקון משא"כ בהני דמתני' דעוקצין דמקמי תיקון לא הוו אוכלא והכי נקטינן דלית בהו קדושת שביעית עד דאית בהו טומאת אוכלין ועולשין שאני דע"י הדחק בעינייהו אכלי להו דהא קתני להי בהדי ירקות דפסח:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:9:8
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:9:8](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:1:9:8)

**עולשין.** אינדיביא בלע"ז:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:10:1
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:10:1](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:1:10:1)

**צתרא.** פי' בערוך פוליאול:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:10:2
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:10:2](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:1:10:2)

**איזובא.** כמשמעו אוריגאנו בלע"ז:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:10:3
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:10:3](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:1:10:3)

**קורניתא.** טומיליו בלע"ז:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:10:4
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:10:4](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:1:10:4)

**ביצי נץ חלב.** העיקרין דומין לביצים ונאכלין לבהמה:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:11:1
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:11:1](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:1:11:1)

**שהשמן של שביעית מדליקין בו.** כדתניא לעיל תהיה אף להדלקת הנר:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:11:2
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:11:2](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:1:11:2)

**מכרו ולקח בו שמן אחר וכו'.** וטעמא דשמן עצמו או הפרי עצמו מידכר איניש ולא אתי לעשות בו סחורה ושרי הלוקח בהדלקה אבל למוכר קנסינן כיון דלא אהני דשמן שני נמי לאו בר כילוי הוי קנסוהו רבנן דלא ידליק בו אלא יאכלנו א"נ דאנן סהדי כיון דהיה לו שמן ומכרו ולקח בדמיו שמן לשום ריוח שהרויח בדמים עשה כן הילכך קנסוהו וס"ל לר"מ דכיון דמצינו חומרא בדמים נחמיר עלייהו נמי אידך חומרא דאע"ג דהעיקר דבר המתקיים ולית ליה ביעור דמי ואית להו ביעור ושניהן אסורין להדלקה בין המוכר בין הלוקח וטעמא משום דשניהם מוכרים נינהו:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:11:3
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:11:3](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:1:11:3)

**ה"ג כיצד הוא עושה ר' חזקיה בש"ר ירמיה מחליף שניהן בשל חולין.** כלומר דשמן אינו בר כילוי לענין אכילה ונמצא שיעבור על ביעור דאיסורא ומפסידו הילכך כיון דשניהם מחליפין שניהם מוכרין שניהן לוקחין בדמיהם פירות חולין בני אכילה כדי שיאכלום ולא משהו להו. והרמב"ם ז"ל כ' בפ"ה להדלקה כיצד מדליק את הנר בשמן שביעית עצמו מכרו ולקח בו שמן אחר או שהחליף שמן בשמן שניהן אסורין בהדלקה שאין מדליקין בשמן שביעית ע"כ:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:11:4
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:11:4](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:1:11:4)

**יין אין סכין אותו.** כדתניא לקמן פרק כלל גדול רבא ולא יסוך יין וחומץ אבל סך הוא את השמן. וטעמא דאין דרך לסוך אלא לרפואה כדאמר בם"פ שמנה שרצים ואיכא משום לאכלה ולא להפסד אבל בשמן סיכה כשתייה דמיא כדדרשינן גבי תרומה וכיון דהאי שמן תולדה דיין ויין אין מדליקין ולא סכין ה"נ שמן דהא תולדה דיין הוא דהוי:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:11:5
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:11:5](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:1:11:5)

**החליף עלין בלולבין.** דתנן לקמן לולבי האלה והבוטנא והאטד יש להן שביעית ולדמיהן שביעית ואין להן ביעור ולא לדמיהן ביעור אבל לעלין יש להן ביעור מפני שהן נושרין מאביהם וכי החליף עלין בלולבין הוו לולבין תולדה דעלין ואית להו דינא דעלין:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:11:6
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:11:6](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:1:11:6)

**אוכלי אדם אין עושין מהן מלוגמא.** דכתיב לאכלה ולא להפסד ועוד מפ' טעמא לעיל דאינה אלא לחולים. אבל אוכלי בהמה עושין מהן מלוגמא לאדם דהא סלקי דרגא וכי החליף אוכלי אדם באוכלי בהמה כיון דתופס דמיו הוו אוכלי בהמה תולדה ודינן כאב:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:11:7
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:11:7](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:1:11:7)

**והתניא.** בניחותא וכו' אלמא דאין מוכרין אוכלי אדם ליקח אוכלי בהמה ואם לקח אית בהו דינא דאוכלי אדם:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:12:1
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:12:1](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:1:12:1)

**והדא קניבתא דירק.** דהיא פסילת הירק אותן עלין דלא חזו כ"כ כיצד יעשה לא ידרוס עליהן ברגלו דאוכלי בהמה נינהו אלא מעלה אותם לגג והן יבשין מעצמן ולא חזו לאדם ולא לבהמה:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:12:2
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:12:2](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:1:12:2)

**עד הפסח.** של מוצאי שביעית משום דהענבים אזי ביעורן כדתניא בפ' מקום שנהגו אוכלין בענבים עד הפסח:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:12:3
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:12:3](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:1:12:3)

**ובשמן עד העצרת.** דזיתים דהוו של שמן ביעורן עד העצרת של מוצאי שביעית ואם לקח שמן ביין גבול יין אית ליה:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:12:4
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:12:4](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:1:12:4)

**בגרוגרות.** ואע"ג דמתקיימין הרבה זמן ביעורן עד הפורים:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:12:5
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:12:5](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:1:12:5)

**ובתמרים עד החנוכה.** והתם בפ' מקום שנהגו מצאו נוסחא דתני בה בתמרים עד הפורים ובגרוגרות עד החנוכה ואמרינן עלה ואמר רב ביבי ר' יוחנן מחליף בתרייתא ופירש"י ז"ל ותני הכי בגרוגרות עד הפורים ובתמרי' עד החנוכה כדפסקינן הכא והרמב"ם ז"ל בפ"ז פסק כפשטא דברייתא המשובשת והניח מסקנת האמוראים וגרסא דהכא וראיתי שכן פסק ר"י לקמן פ' הפיגם וצ"ל דכי מייתי בגמ' מימרא דרב ביבי היינו לומר דחבריו חלקו על ר' יוחנן בגירסא וכרבים הוא דנקטינן וטעמא דאמור רבנן דשרי יין דשביעית בפסח דשמינית דקשיא דהא כך כמה זמן הוא דכלה לחיה שבשדה והתורה אמרה מן השדה תאכלו את תבואתה ודרשינן ע"י השדה תאכלו וכו' תריץ רבנן בזמן שהשנים כתיקנן קאמרי וכתיב ובציר ישיג את זרע ואשכחן בני אדם שחורשין עד הפסח מקשאות ומדלעות וזורעין בפסח כדתנן במתני' בפ"ב וכיון דקציר משיג לזרע הרי יש לחיה בשדה בפסח וטעמא דשמן עד עצרת דמסיקה מתאחרת אחר זמן הבציר קרוב לב' חדשים כדתנן בפרק בתרא דפיאה והלא יש שאין מוסקין זיתיהם אלא לאחר רביעה שנייה:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:13:1
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:13:1](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:1:13:1)

**הא נברא מישאליניה.** הנה איש עובר לפנינו כדאי והגון לשאלה כזאת דר' ינאי רביה דר' יוחנן הוה:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:13:2
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:13:2](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:1:13:2)

**כל דבר שדרכו לישור יש לו ביעור.** כלומר כללא דריש פירקין דוקא הוא והני מהן שדרכן לישור מאביהן ומהן שאין דרכן לישור והתנא לא האריך ונשמט והלך לו:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:13:3
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:13:3](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:1:13:3)

**ושרע.** לשון השמטה הוא כמו גולתיה שריעא מיניה ובת"כ שרוע שנשמטה ירכו:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:13:4
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:13:4](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:1:13:4)

**לישור.** מלשון פירות הנושרין נשרו רוב עליו:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:14:1
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:14:1](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:1:14:1)

**מהו לצבוע בוטבת הנייה.** הצבע רוצה לצבוע לאחר בשביל טובת הנייה שעשה לו כגון שנתן לו מעשר שהיה הצבע לוי שהיה יכול לתת אותו מעשר לאחר ונתן לו:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:14:2
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:14:2](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:1:14:2)

**השלשושית והחלבנון.** מיני עשבים שהן לצביעה ושכיחי בשדה וחלבנון בפ' ר"ע מייתי לה ופי' רש"י ז"ל שם לתרון בלע"ז:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:14:3
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:14:3](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:1:14:3)

**התגר עושה לעצמו.** ולא לאחרים ומשמע ואפילו דשכיחי גביה אינשי דטובת הנייה הוא דעבדי ליה ואפ"ה קתני לעצמו דוקא וכן פסק ר"ח ז"ל בפ' האיש מקדש דחשיב ממון:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:15:1
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:15:1](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:1:15:1)

**ה"ג שקץ הם לכם מה ת"ל ושקץ יהיו לכם וכו'.** דהכי כתיבי קראי ובספרים כתוב טמאים הם לכם ומה ת"ל וטמאים יהיו לכם וטעות סופרים הוא דההוא קרא בתנור וכירים כתיב ולא בשרצים ומהאי קרא דשקץ דריש ליה בת"כ:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:15:2
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:15:2](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:1:15:2)

**ואחד איסור הנייה.** כלומר הרווחה דאילו הנייה הא תנן במתני' ציידי חיה ועופות ודגים וכו' ומפ' טעמא בת"כ ומייתי לה בפ' כל שעה מדכתיב לכם שלכם יהא ופריך אי הכי אפילו לכתחלה נמי ופירש"י ז"ל יהא מותר לחזר אחריהם כדי להרויח בהן ומשני אמר קרא ושקץ יהיו לכם בהוייתן יהו:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:15:3
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:15:3](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:1:15:3)

**כל דבר שאיסורו מדבריהם.** כגון חלב שחלבו גוי וכו' ומורייס וגבינה וחלתית וכל הנהו מילי דתנן בהו פ' אין מעמידין דאסורין ואין איסורן איסור הנייה:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:15:4
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:15:4](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:1:15:4)

**למלאכתו הוא גדל.** ולא אסיר לסחורה אלא דבר העומד לאכילה והרי גמל. שאוכלין אותו הישמעאלים:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:15:5
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:15:5](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:1:15:5)

**למלאכתו הוא גדל.** כלומר גם הוא סתמו למלאכה הוא גדל:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:15:6
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:15:6](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:1:15:6)

**בהדין מורייסא.** דתנן בפ' אין מעמידין דאסור מדרבנן וכן חלתית נמי קתני ליה התם דאסירא ואע"ג דמורייס סבר ר"מ התם דאסור בהנייה הני אמוראי דהכא סברי כרבנן דרבים נינהו דאמרי אין איסורן איסור הנייה. ואיני מבין דברי רבנו שמשון ז"ל בזה. והקשה הרב ז"ל מסתם יינן דמדרבנן הוא ואסור בסחורה ותירץ דאין למדין מן הכללות ואין זו קושיא אצלי דלא תני הכא אלא מילי דבהנייה שרו ובסחורה אסירי וסתם יינם אפי' בהנייה אסור וכ"ש בסחורה:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:16:1
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:16:1](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:1:16:1)

**תני לא יהו חמשה מלקטין ירק וא' מוכר.** כלומר אע"ג דזה מלקט וזה מוכר שרי פעמים דהא נמי אסיר וכגון ששה שותפים החמשה מלקטין והא' מוכר אסור דכיון דכל כך מלקטין בשותפות מחזי דמתכוונין לכך ומיגנייא מילתא:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:16:2
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:16:2](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:1:16:2)

**אבל מוכר שלו ושל חבירו.** פי' רבנו שמשון ז"ל אבל אם לקט לעצמו וחברו נמי ליקט לעצמו כלומר שלא הניחו כל מה שליקטו ביחד אלא זה ליקט ואגודו לפניו וזה ליקט ואגודו לפניו יבא זה וימכור חלק חברו ונמצא זה מוכר וזה לוקט ואגב אגודו של חברו מוכר אגודו שלו בהבלעה ומבליע שלו בשל חברו ואשכחן גבי פירות שביעית דהבלעה שריא בפ' לולב הגזול ורישא רבותא קמ"ל דלפעמים זה לוקט וזה מוכר דשרינן ליה במתני' הכא אסור ולפעמים לוקט ומוכר ביחד שרי:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:16:3
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:16:3](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:1:16:3)

**חמשה אחין וא' מוכר על ידיהן.** אחים שאינם שותפין מצו למכור מאי דאסרינן ברישא גבי שותפין דלא לימרו עלמא לכך נתכוונו אלא אחים נינהו ונמצאו כולן ביחד וליקטו וזה מוכר על ידן. וכ' רבינו שמשון ז"ל דהא דאמרינן בפ' זה בורר בראשונה היו אומרים אוספין כשרים סוחרים פסולין. אוספין היינו הוא ליקט ובנו מוכר על ידו. סוחרין שהלוקט בעצמו מוכר וכ"ש הקונה מחברו בזול כדי למכור ביוקר ולהרויח דפסול לעדות דאהא קא מזהר רחמנא לאכלה ולא לסחורה:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:16:4
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:16:4](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:1:16:4)

**שלא יעשו פלטר.** מלשון פלטיא וכ' ה"ר שמעון בן צמח ז"ל בפירושו למס' אבות אבות הסנדלר שהיה עושה סנדלים וייחסו על שם אומנותו ואע"פ שנוספה בו רי"ש אחרונה ואינה בלשון הקדש תוספת והיא אות שרשית הרבה נמצא כן בלשון הארמית בשמות האומנות בירושלמי דפ' לא יחפור ובמס' חלה יש חליטר והוא מוכר חליטין וכן שם הנחתומר והוא הנחתום וכן פי' ה"ר יהודה בן יקר ז"ל וכן פלטר לוקח פת למכרו בפלטיא וכל דבר הנמכר בשוק המוכרו קרוי פלטר כמו כמו שאמרו בירושלמי בשביעית חמשה אחים מלקטין ירק וא' מוכר על ידיהם וא"ר יוסי בר בון ובלבד שלא יעשו פלטר ומפ' התם דלא יהא מזבן כל שעה ע"כ:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:17:1
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:17:1](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:1:17:1)

**שהיה מבשל ירקות.** סתם שזרען גוי א"נ ירקות שמנו חכמים שעולין מאליהן דלית בהון איסור ספיחים וכן ליקט ירק דמתני' ועושה מלאכה בהן כדי להרויח ובשנה השביעית מיירי דהירק יש בו קדושת שביעית ומטגן ועושה מלאכה ביין כגון מקפה שאמרו חכמים שאינו של שביעית וכן שמן:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:17:2
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:17:2](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:1:17:2)

**האבטלא.** שכר בטלה ומבליע דמי הירקות בהדייהו:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:17:3
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:17:3](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:1:17:3)

**על חיטייא.** בשנה השביעית מיירי שעושה מלאכה בחטים שהם של עזה דאילו של שביעית אסורין משום ספיחים ואי של גוי מ"מ יש בהן קדושת שביעית:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:17:4
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:17:4](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:1:17:4)

**על משחא.** של שביעית:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:17:5
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:17:5](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:1:17:5)

**חלטרייא.** מוכרי חלוטי ברותחין ומטגנין אותן בשמן דאין לו ביעור אלא עד העצרת של מוצאי שביעית וכשיש שמן היינו אחר רביעה שנייה כדתנן פ' בתרא דפאה ובאותו זמן אין חטים מותרין אלא של עזה וכיוצא בה:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:18:1
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:18:1](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:1:18:1)

**תמן תנינן.** פ' זה בורר בסנהדרין ומייתי לה הכא משום ר' יהודה דמתני' דאמר ובלבד שלא תהא אומנותו לכך:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:18:2
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:18:2](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:1:18:2)

**אלא אוספי שביעית.** אסיקנא בפ' זה בורר דה"פ בתחלה היו אומרים אחד זה ואחד זה פסולין כלומר אחד אוספין ואחד סוחרין פסולים לעדות משרבו האנסין ומאי ניהו ארנונא חזרו לומר אוספים כשרים סוחרים פסולין פי' אוספין פסולין היינו הוא לוקט והוא מוכר דפסול מדרבנן וסוחרים היינו הקונה מחברו בזול כדי למכור ביוקר ולהרויח דפסול מדאורייתא דכתיב לאכלה ולא לסחורה דכיון דחימוד ממון מעבירו על דברי תורה הוי כרשע דחמס ופסול להעיד שנוטה אחרי הבצע:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:18:3
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:18:3](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:1:18:3)

**משרבו האנסין.** כדאמרינן לעיל פ' בראשונה דאיכא סכנה מן המלך אם לא יזרעו שיפרעו למלך:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:18:4
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:18:4](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:1:18:4)

**חזרו.** לומר אוספין כשרים וסוחרין פסולים:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:18:5
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:18:5](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:1:18:5)

**ר' יהודה אומר.** השתא מפ' ואזיל דר' יהודה בבטלן דוקא הוא דקאי:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:18:6
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:18:6](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:1:18:6)

**היך עבידא.** היכי דמי:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:18:7
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:18:7](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:1:18:7)

**היה יושב ובטל ממלאכתו כל שאר שני שבוע.** שהיה אדם בטל:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:18:8
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:18:8](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:1:18:8)

**נושא ונותן בפירות עבירה.** כגון שעשה סחורה בפירות שביעית א"נ שמכר פירות שביעית וקנה בדמיהם מידי דלאו אכילה ושתייה כגון עבדים וקרקעות וכסות:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:18:9
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:18:9](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:1:18:9)

**אם יש עמו מלאכה אחרת כשר.** ואמרינן מקרה הוא לו כיון דיש לו מלאכה:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:18:10
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:18:10](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:1:18:10)

**ואם לאו פסול.** והשתא אתי אימתי דר' יהודה לקולא:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:18:11
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:18:11](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:1:18:11)

**אבל אם כל שאר שני שבוע עוסק במלאכה.** גבי שביעית אף אם אין לו מלאכה כשר דאמרינן בעבידתיה טריד ואין כוונתו לחטוא אלא שלא להיות בטלן:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:18:12
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:18:12](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:1:18:12)

**ר' אבא בר זבדא.** הוי תלמידיה דרב אדא בר אהבה הראשון דחבריה דרב הוה הכי משמע בפ"ק דשבת ירושלמי ובמס' שקלים:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:18:13
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:18:13](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:1:18:13)

**ר' אבהו.** תלמידיה דר' אלעזר ור' אלעזר תלמידיה דר' יוחנן הוא:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:18:14
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:18:14](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:1:18:14)

**הלכה כר' יהודה דמתני'.** דלא מיפסל אלא באדם בטל כל השבוע ואין לו השתא אומנות אלא הוא:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:18:15
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:18:15](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:1:18:15)

**איקלס ר' אבא בר זבדא.** נתקלס ונתעלה מפני ענותנותו שבא לומר הלכה בשם קטן ממנו:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:18:16
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:18:16](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:1:18:16)

**תני ר' חייא לחומרא.** האי ר' חייא נמי תלמידיה דר' יוחנן הוא כדמוכח בספ"ק דבכורים דר' חייא חברו דר' קרוי כאן ר' חייא רבה ומפ' מילתיה דר יהודה לחומרא דאפילו באדם שעושה מלאכה כל ימות השנה בעינן בשביעית שיהא עמו מלאכה אחרת אבל בבטלן כל ימות השנה לא מהני בשביעית דעביד מלאכה אחרת דרמאות הוא ופסול:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:18:17
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:18:17](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:1:18:17)

**אית נוסחי דגרסי אם יש עמו מלאכה אחרת מותר ואם לאו אסור** וטעות סופר דבמתני' דזה בורר כשר ופסול הוא דקתני לומר דשוגג ומזיד הוא כמו בשאר עבירות וכמשחק בקוביא וכו' ובמס' סנהדרין ירושלמי גרסינן כשר ופסול, וראיתי לרבנו שמשון ז"ל שתפס הגרסא המשובשת ומפני כך חשב דהירושלמי הזה היה מפ' דר' יהודה דמתני' קאי אפירות שביעית וכ' ובירושלמי משמע דר' יהודה קאי אפירות שביעית דמפ' היך עבידא היה יושב ועוסק במלאכתו כל שני שבוע ובשביעית התחיל לישא וליתן בפירות עבירה אם יש עמו מלאכה אחרת מותר ואם לאו אסור אבל אם הי' בטל ממלאכתו כל שני שבוע ובשביעית התחיל לישא וליתן בפירות עבירה אף אם יש עמו מלאכה אחרת אסור וחכמים אוסרין אף אם יש עמו מלאכה אחרת ע"כ, וכל זה בנוי על יסוד הנזכר דקושטא דמילתא דר' יהודה דמתני' כפשטיה הוא וכדפרישינן וכגירסת סנהדרין יש לתקן הספרים:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:18:18
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:18:18](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:1:18:18)

**לא בדא.** לא בזאת המימרא דר' חייא דפריש מימרא דר' יהודה לחומרא א"ר בא בר זבדא מימרא דר' אבהו לפסוק כר' יהודה:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:18:19
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:18:19](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:1:18:19)

**ומסיק תלמודא לעולם אפשר דהכי איתמרא נמי מימרא דר' אבא בר זבדא** דתמן בלישנא קמא אע"פ שהיה קטן ממנו אמרה וכן אם פירושא דר' יהודה לחומרא לימא נמי הכי:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:18:20
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:18:20](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:1:18:20)

**תמן אין המלכות אונסת.** פי' רבנו שמשון ז"ל דקאי אמתני' ומפ' דמודו רבנן לר' יהודה גבי צייד וטעמא דהמלכות אונסת דהמלך לוקח מס מן הציידין הילכך כי היכי דשרי למכור מה שנזדמן להן תוך מצודתן ה"נ שרי ליקח אם נזדמנו להן ולמכור ולעולם בעינן שלא יחזרו אחריהם לא לצודן ולא ללקחן ולשון תמן והכא לא מתיישב ומצאתי בסנהדרין ירושלמי הלשון בעצמו דלא קאי אמתני' כלל והך מימרא גופה כתובה לעיל בפ' בראשונה אלא נראה דאמתני' דזה בורר קאי דתנן דסוחרי שביעית פסולין ומפרש דהיינו בראשונה שלא היה המלכות אונסת אבל באחרונה בימי ר' ינאי כיון דהמלכות אונסת כולהו כשרים דשריותא דב"ד איכא דאפילו חרישה שרינן לעיל פ' בראשונה מהאי טעמא וכולה סוגיא דפ' בראשונה מייתי לה התם:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:2:1:1
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:2:1:1](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:2:1:1)

**לולבי זרדין.** שהן מרים כדלעיל שכבשן ביין או בחומץ לאכילה והומתקו וכן לולבי חרובין שכבשן נמי לאכילה:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:2:1:2
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:2:1:2](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:2:1:2)

**יש להן שביעית וכו'.** ועלין דלולבין כיון דינקי מלולבין דין לולבין אית להו דלולבין משירן הרוח ונובלין ועלין של לולבין נמי אין נובלין אלא בהדי לולבין אבל עלין דענפים קשין לחודייהו שכבשן אין להן ביעור ולא לדמיהן ביעור מפני שאין נושרין מאביהן והכי תניא בתוספתא דעלי חרובין אינן כלין ובפ' הפיגם נמי גרסינן עלי קנים ועלי זיתים ועלי האוג ועלי חרובין אין להן ביעור ובגמ' מפ' אמאי לא מפליג תנא בין עלין דלולבים ללולבין:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:2:1:3
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:2:1:3](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:2:1:3)

**אין להם ביעור.** דלולבי אלה אינן נושרין:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:2:1:4
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:2:1:4](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:2:1:4)

**האלה.** אולמו בלע"ז כמו כאלה וכאלון:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:2:1:5
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:2:1:5](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:2:1:5)

**בטנה.** פינו בלע"ז מלשון בטנים ושקדים ויש אומרים פישתוקיש:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:2:1:6
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:2:1:6](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:2:1:6)

**אטדים.** מיני קוצים:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:2:1:7
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:2:1:7](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:2:1:7)

**אבל לעלין.** דענפים הקשים דהני בעו ביעור:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:2:1:8
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:2:1:8](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:2:1:8)

**מפני שנושרין מאביהן.** אבל עלין דלולבין שרו כיון דלולבין גופייהו אינן נושרין:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:2:1:9
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:2:1:9](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:2:1:9)

**הוורד.** אילן העושה שושן אדום או לבן:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:2:1:10
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:2:1:10](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:2:1:10)

**כופר אילן שעושה אשכולות** ויש בהן ריח ושוחקין אותן אשכולות וצובעין בעפרן הידים להיות אדומות ונקרח תמרחניא בלע"ז כן פי' הרמב"ם ז"ל וזהו אשכול הכופר ולא תימא דורדים להריח בהם נינהו קמ"ל כיון דכובשין אותן בדבש אוכל נינהו:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:2:1:11
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:2:1:11](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:2:1:11)

**הלוטם.** מין אילן שקורין אינזיניו בלע"ז וקורין לפריו וילוטאש והוא לוט המוזכר בתורה גבי מכירת יוסף ותרגום אונקלוס ולטום # [ויש אומרים שהוא נקרא צנובר הוא פיניוניש]:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:2:1:12
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:2:1:12](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:2:1:12)

**הקטף.** האילן של אפרסמון קרו כן על שם שרפו # שקורין בלשמו דהיינו הצורי שתרגם אונקלוס וקטף כלומר שרף קטף דתניא בכריתות הצורי הוא שרף הנוטף מעצי הקטף ואין לו לקטף פרי אחר אלא השרף הנוטף ממנו וס"ל לת"ק דאילן הקטף בטל לגבי שרפו ולגבי דידיה חשיב שרפו פרי והסך בו הוי כמו סך בשמן ור"ש סבר לא חשיב שרפו פרי ובגמ' מפ' אי פליגי ת"ק וריש נמי בשאר האילנות שעושין פרי בשרף היוצא בעלין ובגזע שרף גומא בלע"ז. בוורד וכופר ובקטף דמיני בשמים הן צריכי ולוטם למ"ד וילוטאש קשה דלמאי איצטריך אי משום פריו פשיטא דמשום ריח אין בו ומשום שרף נמי אין לו לכך נראה עיקר שהוא פיניוניש ומצוי שרף בו שקורין צמ'ג בערבי ומשום שרף פיריו הוא דתנא ליה:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:2:1:13
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:2:1:13](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:2:1:13)

**יש להם שביעית.** ואסור לעשות בו סחורה והכא ל"ג יש להן ביעור ובפ"ק דנדה מייתינן לה וגרסינן התם יש להן ביעור ולדמיהן ביעור ולעיל בגמ' איבעיא לן בכל הני דלא תני בהו ביעור אי דייק מתני' ואסיקנא דכללא הוא כל שדרכו לישור וכו' הילכך גבי עלים דורד פשיטא דיש לו ולדמיו ביעור כדאמרינן לעיל דג' דינים יש לו בעלים ובפיקא ובעיקר:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:2:1:14
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:2:1:14](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:2:1:14)

**והכופר.** האשכולות סתמן נובלות מאביהן אבל גבי שרף קטף הא פסיקא ליה לתנא למיתני דבשלמא קטף דעלין פשיטא דנושר אבל שרף הגזע יש ממנו שאינו נושר ומשו"ה לא תנא ליה וכן כופר הוה אמינא בשמים הוא ואין בהן שביעית כדלעיל קמ"ל דחשיבי לצביעה וצביעה איתרבאי לשביעית ושרע תנא מיניה. ורש"י ז"ל גריס ליה בנדה ופי' יש להן ביעור כשכלה לחיה מן השדה ואע"ג דיש להן שביעית איצטריך למימר יש להן ביעור דיש דבר דיש לו שביעית ליאסר בסחורה ומלוגמא ואין לו ביעור כגון דבר המתקיים בארץ שאינו כלה לחיה מן השדה אבל כל דבר שיש לו ביעור יש לו שביעית כדתנן במס' נדה:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:2:1:15
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:2:1:15](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:2:1:15)

**אין לקטף שביעית.** בגמ' מפ' דאשרף קטף פליגי:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:2:1:16
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:2:1:16](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:2:1:16)

**וורד חדש.** של שביעית:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:2:1:17
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:2:1:17](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:2:1:17)

**שכבשו בשמן ישן.** של ששית:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:2:1:18
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:2:1:18](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:2:1:18)

**מלקט הוורד.** בשביעית והשמן אין צריך לאכלו בקדושת שביעית מפני שלא יכנס בשמן כח הוורד וטעמו דאין השמן מקבל הטעם הוורד אא"כ יניחהו זמן רב:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:2:1:19
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:2:1:19](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:2:1:19)

**ישן בחדש חייב בביעור.** הכל הוורד והשמן ובגמ' מפ' לה:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:2:1:20
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:2:1:20](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:2:1:20)

**חרובין חדשים.** של שביעית. ביין ישן. של של ששית:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:2:1:21
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:2:1:21](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:2:1:21)

**וישנים.** של ששית ביין חדש של שביעית ס"ל לתנא דמתני' דמיד נכנס ביין טעם החרובין ומפני כך חייב לבער היין והחרובין ולא דמו חרובין לוורדים והיינו דתנן כל שהוא בנותן טעם חייב לבער:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:2:1:22
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:2:1:22](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:2:1:22)

**מין בשאינו מינו.** כלומר משום דהוי מין בשאינו מינו שיערו עד ששים דהיינו נותן טעם דכל התורה כדאיתא בפ' כל הבשר:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:2:1:23
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:2:1:23](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:2:1:23)

**ומין במינו בכל שהוא.** לאו משום דס"ל כר' יהודה דאמר התם מין במינו כל שהוא וכגון אם נתערב האי יין ביין אחר של חולין אלא מפ' בפ' ג' ארצות דאין שביעית אוסרת במינה בכל שהוא אלא בביעור אבל לאכילה בנותן טעם לביעור פי' הר"ן ז"ל לענין שצריך לאכול התערובת קודם הביעור דכיון דאפשר לאכלו קודם הביעור הוי דבר שיש לו מתירין אבל לאכילה בין במינה בין שלא במינה בנותן טעם כלומר כשיש איסור אכילה דהיינו אחר הביעור הויא כשאר איסורין ובין במינה ובין שלא במינה בנותן טעם דחזרה כמו חלב ודם ובששים. ואנו מפרשים כמשמעו דתהוי בכל שהוא שיעורה בזמן חובת ביעור שיש בו היתר אכילה דומיא דאכילת חמץ אבל בשיש בו איסור אכילה דהיינו כשכלו פירות דהפרכיא דאסורין באכילה משום לאו הבא מכלל עשה דכתיב מן השדה תאכלו אין בשדה לא תאכלו כדתניא בת"כ וכתבה רש"י ז"ל בפי' חומש הוי בנ"ט כשאר איסורין וכן דעת ראב"ד ז"ל דשני ביעורים הן חד כשכלין פירות הארץ ותחומיה וחד כשכלין כל פירות אותו הגליל כגון פירות יהודה מארצות יהודה דכי כלין פירות הארץ שהאדם יושב בה דאין # בזמן ההוא אלא מן השבות אתה אוכל ביטול רשות ואדנות ומוציאין כל אדם מה שבבתיהם ומביאין אותן לאוצר ליד ב"ד והן מחלקין לכל אדם ג' סעודות וכן בכל יום ויום עד שיכלו ואם אין שם אוצר ולא ב"ד מוציאן לשוק ומפקירן ואף הוא יכול לחזור ולזכות בהם ככל אדם ואוכל הזוכה בהם עד שיכלו אותם הפירות מכל המדינה משדותיה ואז יתבערו לגמרי לשריפה או לאיבוד ומאותו הביעור ואילך אינו אוסר במשהו לפי שאין לו שום היתר אבל בביעור הראשון כיון שיש לו היתר אכילת ג' סעודות אוסר במשהו ע"כ, דתרי קראי נינהו חד כשרצתה דדרשינן בה אפקעתא דמלכא וקרא אחרינא דלא שרי לאדם ולבהמה אלא כשהחיה אוכלת מן השדה ועוד אאריך בענין הזה בפ' הפיגם בם"ד:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:2:1:24
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:2:1:24](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:2:1:24)

**השביעית אוסרת.** הא תנא ליה רישא ולא תנא ליה אלא לפרושי דלא תימא דכללא הוא בכל האיסורין מין במינו במשהו ואשמועינן דדוקא גבי שביעית וכדאוקימנא בזמן הביעור הראשון דהוי דבר שיש לו מתירין ואפ"ה שלא במינו בנותן טעם ואפילו שהוא מותר אח"כ וכה"ג נמי דיינינן בשאר איסורין דבר שיש לו מתירין מין במינו ואפילו באלפא לא בטיל ושלא במינו בנותן טעם, ויש לרבנו שמשון ז"ל דרך אחרת בבבא דחרובין ואינו נכון כאשר פי' דעת הרמב"ם ז"ל:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:2:2:1
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:2:2:1](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:2:2:1)

**ברישא דפירקא את אמר אין אוכלין על העיקר.** דתנן דעיקר לוף שוטה אין לו ביעור ושרי לאחר הביעור ואפ"ה תנן דעלי לוף שוטה יש להן ביעור ומכי מטי ביעור דאיסורא אסורין באכילה ולא אמרינן כיון דעלין יונקין מן העיקר כיון דעיקר שרי אחר הביעור עלין נמי שרו והכא גבי עלין דחרובים דאין להם כילוי אפ"ה שדינן להו בהדי לולבין כיון דינקי מלולבין ושיעור זמן אכילתן כשיעור זמן העיקר דינקי מיניה דוקא דהיינו לולבין ולכולן יש להן ביעור מדלא מפליג ברישא בין עלין ללולבין כדמפליג בסיפא משמע דאוכלין אחר העיקר דבעיקר תליא מילתא ומתרץ לאו משום דהלכו בתר עיקר דנו כן אלא תמן בלוף שוטה דעיקר אין סופו להקשות ולא דעלין דירק הוי וראו דאין לדמות עלין לעיקר אבל הכא בלולבי חרובין סופן להקשות כענפים הקשין ואי בתר # דעלים הוה אזלינן בהו ביטלת תורת ביעור ושביעית מהן הילכך הוצרכו לגזור בעלין אטו לולבין כ"ז דלא הוקשו דכי הוקשו לולבין ועלים נעשין כאביהן דאין להן ביעור ולא לדמיהן ביעור ולא שביעית נמי דאינם אוכל ומינכר טעמא דידהו כנ"ל ורבינו שמשון ז"ל פי' דמלולבין דאלה ובטנא אעלין דריש פירקין דלוף שוטה אקשינן דהכא אמרינן גבי לולבין דאין להן ביעור לפי שאין נושרין מאביהן וברישא דפירקין תנן גבי עלין דלוף שוטה דיש להן ביעור אע"פ שאין נושרין מאביהן ומשני התם אין סופו להקשות והוי עיקר בפ"ע ועלים בפ"ע והאי כדיניה והאי כדיניה אבל לולבין דהכא סופן להקשות ולכך נעשין כאביהן ואין להם ביעור. ולא ידעתי מאין לו דעלי לוף שוטה אין נושרין מאביהן דבמתני' קתני דאין מתקיימין בארץ דומיא דדנדנא:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:2:3:1
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:2:3:1](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:2:3:1)

**תני וכולן שנכנסו וכו'.** בתוספתא תנא עדל בהדי אלה ובטנא ואטדין דבעלין יש להן ביעור וללולבין אין ביעור וקתני סיפא וכולן שנכנסו מששית לשביעית נדונין כאילן דהיינו לחנטה כששית חוץ מן העדל דנדון כירק כלומר אם העלין ולולבין של כל השנויים במשנה שלבלבו באילן בשישית ונכנסו בשביעית ולקטם אחר ר"ה של שביעית כדי לכבשן ביין וחומץ לא תימא דאלו כמו ירק חשיבי דהא ברכתן בורא פרי האדמה היא ואית עלייהו דינא דשביעית קמ"ל דבתר ששית שדינן להו ומעשרן מעשר עני בין מן העלין בין מן הלולבין. עדל איני יודע מה הוא ואיני יודע הטעם אבל ידעתי שעלין ולולבין שלו מרין כדמשמע לעיל ובעוקצין:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:2:3:2
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:2:3:2](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:2:3:2)

**לית כאן מששית לשביעית ששית.** לקמיה מפ' טעמא:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:2:3:3
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:2:3:3](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:2:3:3)

**משהובילן לחצר.** סיאה ואזוב וכו' בעינן בהו מחשבה כדי שיתחייבו במעשרות או שישמרום כדתנן במס' מעשרות ומשו"ה משהובילן לחצר דהיינו בית שמירה זהו מחשבתן וחייבין במעשרות:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:2:3:4
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:2:3:4](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:2:3:4)

**אבל אם היתה וכו',** כלומר אע"ג דבתר שמירה שלהן אזלינן לא תימא משעת שמירה ואילך נמי הוא דמנינן דלפעמים אנו מונין לפניה ולפעמים לאחריה כדמפ' ואזיל:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:2:3:5
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:2:3:5](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:2:3:5)

**שנייה.** שהיא מעשר שני ונכנסה לשלישית ובשלישית הובילן לחצר היא שלישית ולשלישית שדינן להו:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:2:3:6
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:2:3:6](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:2:3:6)

**מששית לשביעית ששית.** מפ' לה ואזיל:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:2:3:7
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:2:3:7](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:2:3:7)

**הכא את מני לאחריה.** דמששית לשביעית קתני דלששית שדינן להו:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:2:3:8
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:2:3:8](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:2:3:8)

**והכא את מני לקומיה.** לפניה דבדרישא קתני משנייה לשלישית שלישית:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:2:3:9
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:2:3:9](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:2:3:9)

**ומשני ר' יוסי דבשביעית מאחרין** משום דאין בה מעשרות כל עיקר כדתניא במכילתא ואכלו אביוני עמך ויתרם תאכל חית השדה כדאיתא התם:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:2:3:10
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:2:3:10](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:2:3:10)

**ופריך לא כן א"ר אבהו וכו'.** בהדא דידן דהכא דל"ג ששית אלא שביעית הוא דגרסינן ואמאי לא גרסינן בה ששית כי ההיא דסיאה ואזוב:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:2:3:11
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:2:3:11](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:2:3:11)

**ומשני תמן גבי סיאה וכו' ברשות הבעלים.** דהיינו בחצר דאין יד הכל פשוטה לשם ולאחד בלחוד דהיינו הבעלים הוא דגזרינן גזירה דישמע ויקבל ומשום הכי דיינינן ביה ששית לחייבו במעשרות משא"כ באלה ובטנה דסתמא אין נמצאין אלא בשדה שיד הכל פשוטה לשם עניים ועשירים וכיון דרבים הן לא ישמעו אפילו בספק כגון דנאמר דיפרישו אלא שהמעשרות שלהן אפילו זה לא ישמעו משא"כ בא' דישמע אפילו בודאי ומשו"ה א"ר יוחנן דבהך דהכא גרסינן שביעית:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:2:3:12
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:2:3:12](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:2:3:12)

**ליתלי.** לתלות:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:2:3:13
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:2:3:13](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:2:3:13)

**אחד.** בעה"ב:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:2:3:14
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:2:3:14](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:2:3:14)

**בודאי.** מעשר עני:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:2:3:15
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:2:3:15](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:2:3:15)

**שנים.** במקום שיש שנים עניים ועשירים:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:2:3:16
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:2:3:16](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:2:3:16)

**בספק.** אפילו בספק:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:2:4:1
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:2:4:1](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:2:4:1)

**עלין שכבשן עם לולבין.** שכבש תחילה לולבין דאלה ובטנה דפטירי מביעור ובא לכבוש עמהם אח"כ עלים דחייבין בביעור כדתנן במתני':


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:2:4:2
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:2:4:2](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:2:4:2)

**בין אלו ובין אלו יש להן ביעור.** דס"ל להאי תנא דאע"ג דכבש עלין לבסוף האחרון נותן טעם בראשון והיינו כר' יהושע דפ' הפיגם דאמר גבי כבשים אף על האחרון ומפ' טעמא בגמ' קסבר האחרון נותן טעם בראשון ובתוספתא גרסינן דהאי סברא דיש להן ביעור היא דר"מ:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:2:4:3
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:2:4:3](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:2:4:3)

**בין אלו ובין אלו אין להן ביעור.** דקסבר דהראשון מושך לאחרון עמו ונותן בו טעם הילכך בתר לולבין אזלינן והיינו כר' אליעזר דאמר התם אוכלין על הראשון ומפ' טעמא בגמ' קסבר הראשון נותן טעם באחרון ובתוספתא גרסינן דהאי סברא רבנן היא:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:2:4:4
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:2:4:4](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:2:4:4)

**עלין יש להן ביעור.** וכל א' עומד לעצמו וכאילו אינן ביחד והיינו כר"ג דאמר התם כל שכלה מינו מן השדה יבער מינו מן הבית והאי סברא תנינן לה בתוספתא דר"ש היא ונ"ל דדוקא גבי עלין דאלה ובטנה עם הלולבין הוא דס"ל לר"ש הכי משום דלולבין אין להן ביעור אלא מצד השכונה ועוד דאין ביעורי כל האילן זמן שוה אבל ירקות שכלה מינן מן השדה שכבשו עם אחרים דעדיין לא כלה מינן בתר אחרון דוקא אזלינן ואין מבערין אותו אלא בר"ה של שמינית דהא שמעינן ליה לר"ש דאמר כל ירק אחד לביעור וכיון דאיפסיקא הילכתא לקמן כר"ג ממילא נפקא לן הכא דהלכה כר"ש ויתכן לפרש דהאי ר"ש דתוספתא הוא או ר"ש בן יהודה או ר"ש בן מנסיא או ר"ש בן לקוניא דאילו ר"ש סתם דהיינו ר"ש בן יוחי בהדיא פליג אכולהו לקמן בפ' הפיגם:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:2:5:1
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:2:5:1](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:2:5:1)

**א"ר פדת.** בריה דר' אלעזר בן פדת:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:2:5:2
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:2:5:2](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:2:5:2)

**אתיא דר"ש כר' יהושע.** דת"ק דאמר דקטפא פירא הוי היא סברת ר' אליעזר דסבר דאפילו שרף עלין ועיקרין הוי פירא ושרף קטף שרף עלין וגזע הוא דאית ביה ותו לא ואהא פליג ר"ש דס"ל כר' יהושע:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:2:5:3
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:2:5:3](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:2:5:3)

**דתנינן תמן.** פ"ק דערלה:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:2:5:4
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:2:5:4](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:2:5:4)

**המעמיד.** המקפיא חלב בהמה לעשותו גבינה בשרף העלין או עיקרין בתוך שנות ערלה:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:2:5:5
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:2:5:5](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:2:5:5)

**עיקרין.** גזע האילנות:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:2:5:6
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:2:5:6](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:2:5:6)

**כמא דתימר וכו'.** פי' רבנו שמשון ז"ל דבין ר' פדת ובין ר' זירא מודו דבקטפא דגווזא פליגי ר' אליעזר ור' יהושע גבי ערלה אלא דר' פדת משוה שביעית לערלה להתירו לר"ש כר'.יהושע בקיטפא דגווזא. ור' זירא קשיא ליה מאי דמקשה ר' יונה לקמן דעד כאן לא פליג ר' יהושע עליה דר' אליעזר ושרי בקטפא דגווזא דהיינו גזע העץ אלא גבי ערלה כדתנן אבל גבי שביעית כך שוה קטפא דגווזא כקטפא דפירא דהא גבי שביעית לא בעינן פרי נאכל לאדם שהשביעית נוהגת בכל דבר בין במאכל אדם בין במאכל בהמה כדתנן בפירקין דאפילו בעלין ולולבין נהוג ואילו גבי ערלה שרי כדתנן התם הילכך אין שרף שלו בטל אגב העץ ומשו"ה קאמר ליה כמא דתימר תמן הלכה וכו' כלומר לפי שאתה אומר דר"ש בשיטת ר' יהושע כי היכי דהתם הלכה כר' יהושע דהכי קיי"ל כר' יהושע לגבי ר' אליעזר כמו כן נימא במתני' דהלכה כר"ש לגבי ת"ק והיינו דאמרינן פ"ק דנדה א"ל ר' זירא לר' פדת, חזי דמינך ומאבוך משתרי קטפא לעלמא:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:2:5:7
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:2:5:7](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:2:5:7)

**א"ר יונה ודמיא היא כלרבא.** כלומר כך דומים הן לאחור דרך לעג:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:2:5:8
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:2:5:8](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:2:5:8)

**כלרבא.** כמו שמטעינין הספינה כמו כלפי ליא שפי' כלפי אליה לפי שמנהיגין הספינה מאחוריה והאלף נבלעת:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:2:5:9
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:2:5:9](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:2:5:9)

**קטף בטל ע"ג שרפו.** כלומר מי דמי שרף דאילן דעלמא לשרף הקטף הקטף כל עיקרו אין נוטעין אותו אלא משום שרפו ועץ הקטף בטל ע"ג שרפו ומודי ר' יהושע בההוא דחשיב כל שרפו פרי אפילו לגבי ערלה וכ"ש לגבי שביעית:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:2:5:10
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:2:5:10](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:2:5:10)

**אילן אינו בטל לגבי שרפו.** שאר אילן דעושה פרי דאין נוטעין אותו אלא מפני פריו לא מפני שרפו הילכך שרפו דגווזא לא חשיב ומשו"ה שרי ליה ר' יהושע:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:2:5:11
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:2:5:11](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:2:5:11)

**אוכלי בהמה וכו'.** כלומר דאפילו נאמר דהכא והכא מיירי בקטף או הכא והכא בשאר אילן לא דמי שביעית לערלה דגבי ערלה אין איסור אלא בפרי ולא בעלין ולולבין כי היכי דלית ערלה במאכל בהמה אבל שביעית בין עלין בין לולבין הכל אית ביה דין שביעית כמו ששנינו במשנתנו דעלין ולולבין חזו למאכל בהמה ואוכלי בהמה קדושת שביעית חלה עליהן ואפילו בשרף דשאר אילנות נימא דקדושת שביעית חלה עליהן ואפילו ר' יהושע דהתם מודי לת"ק דהכא:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:2:5:12
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:2:5:12](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:2:5:12)

**אית לך חורי.** יש לך טענה אחרת דר"ש ור' יהושע לאו חד טעמא נינהו דהא ר' יהושע אמר דבריו מפי השמועה ור"ש בשם גרמיה ואם איתא דחד טעמא נינהו הו"ל למימר לר"ש נמי שמעתי:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:2:6:1
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:2:6:1](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:2:6:1)

**מה שרף פרי.** בעיא היא דבעי תלמודא לת"ק ור"ש דאמרי דשרף הפרי דינו כפרי מאי קסברי אי אמרינן דהשרף גופיה פרי או הפגין הן הפרי והשרף הוי המיץ שלו או הנייתו ולמאי נפקא מינה לענין תרומה:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:2:6:2
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:2:6:2](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:2:6:2)

**דאין תימר שרף פרי עשה כן בתרומה.** שהעמיד גבנות בשרף פרי של תרומה אסורות הגבנות לזרים דפרי הוי ממש ומעמיד כבעיניה חשוב:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:2:6:3
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:2:6:3](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:2:6:3)

**ואין תימר פגין.** הוא דהוי פרי. והשרף הוא מיץ שלו בתרומה שרי לזרים וגבי ערלה הוא דאסירי דהניית ערלה אסירא בה דכתיב ערלים לא יאכל ואילו הניית תרומה שריא דכתיב ואיש את קדשיו לו יהיו ודרשינן שטובת הנייתן לבעלים ועוד דתנן מערבין לישראל בתרומה ומפ' טעמא בפ' כל שעה משום דכתיב תרומתכם שלכם תהא ולמישרי הנייה קא אתי:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:2:7:1
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:2:7:1](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:2:7:1)

**ילקוט את הוורד.** והשמן מותר דהשמן אינו מקבל ומדלא תני יבער הוורד אלא ילקוט משמע דלא קפיד אלא שיסלק הוורד אבל לענין ביעור שאינו יכול לאוכלו אלא אחר ביטול רשותו דהיינו הפקר אי נמי שאינו יכול לאוכלו כלל אחר כילוי השושנים משמע דאינו חייב לבערו אפילו לאחר הביעור דאין בוורד שום טעם אוכל וסיפא תני חייב בביעור הכל משמע דאחר הביעור אסור הוורד דוורד הוי אוכל לנפשיה דומיא דחרובין ובריש פירקין נמי אמרינן חני ר' חייא וורד אוכלי אדם הוא:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:2:7:2
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:2:7:2](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:2:7:2)

**תרין תנאין אינון.** דתנא דסיפא סבר דאחר הביעור מבער הכל דהוורד נמי יש בו טעם ובלוע הוא מן השמן ותנא דרישא סבר דבטיל לגבי השמן ואינו חייב לבערו דכל עיקר טעם הוורד הוי בריח שנותן בשמן ואין בו ממש הילכך ילקט ולא יבער:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:2:7:3
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:2:7:3](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:2:7:3)

**ומסיק לה בתרי פתרי דאין חדש וישן דסיפא כמו חדש וישן דרישא** דסיפא קרי לוורד של שביעית ישן לגבי שמן שגדל פריו במוצאי שביעית דהשמן של שמינית הוא חדש ורישא בשביעית גופה מיירי ולא לאחר הביעור כגון ניסן ואייר דאיכא ורדים של שביעית שכבשן בשמן של ששית וילקט מקמי זמן ביעור ומשו"ה תני ילקט וסיפא כיון דהשהה הוורד עד שהגיע ובא השמן של שמינית דמסיקתו בתשיעית דהורד כבר נתחייב בביעור ואם יש בו נ"ט חייב לבער הכל כדמפ' ואזיל ובמה שפירשתי תקנתי מה שהקשה רבינו שמשון ז"ל:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:2:7:4
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 7:2:7:4](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/7:2:7:4)

הדרן עלך פרק כלל גדול זוטא