## Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit Chapter 9

###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:1:1:1
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:1:1:1](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/9:1:1:1)

**הפיגם.** פי' רש"י ז"ל בפ' לולב הגזול וכן בעל הערוך והרמב"ם ז"ל רודא בלעז:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:1:1:2
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:1:1:2](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/9:1:1:2)

**והירבוזים.** פי' רש"י ז"ל הנפלש בלשון אשכנז וכאן קורין לו אודלאש והן עשבים דטעמן קרוב ללולבי גפנים:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:1:1:3
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:1:1:3](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/9:1:1:3)

**והשוטים.** פי' רש"י ז"ל אישפרגוש של שדות ויש אומרים פ'ינוג'ו:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:1:1:4
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:1:1:4](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/9:1:1:4)

**חלגלוגות.** בגמ' מפ' להו:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:1:1:5
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:1:1:5](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/9:1:1:5)

**כוסבר של הרים.** תרגום גד לבן כוסבר חיוור כוליינדרו בלעז והוא שגדל בהרים אבל כסבר של גנה חשוב הוא:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:1:1:6
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:1:1:6](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/9:1:1:6)

**כרפס שבנהרות.** בגמ' מפ' ליה:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:1:1:7
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:1:1:7](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/9:1:1:7)

**גרגיר של אפר.** אירוקא הגדלה באחו אבל של גנה חשוב הוא הוא וכן פי' ר"י מסיפונטי ז"ל:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:1:1:8
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:1:1:8](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/9:1:1:8)

**פטורין מן המעשרות.** בכל השנים כדמפ' טעמא שאין כיוצא בהן נשמר שאינם חשובים על הבריות והפקר הם לכל ולגבי חיוב מעשר נשמר בעינן כדאיתא בריש מעשרות:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:1:1:9
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:1:1:9](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/9:1:1:9)

**וניקחין מכל אדם בשביעית.** מפ' בפ' בתרא דמעשרות דמכל אדם היינו שאינו יודע אם חשוד הוא אם לאו דאילו בודאי חשוד הא תנן במס' בכורות פ' עד כמה החשוד על השביעית אין לוקחין הימנו פשתן ואפילו סרוק והאי אינו יודע אם חשוד הוא אם לאו היינו סתם ע"ה וקמ"ל דאין מוסרין דמי שביעית לע"ה שאינו יודע ליזהר בדיניהן וה"מ כשמוכר דברים שחזקתן יש בהם שימור אבל אלו אין כיוצא בהן נשמר והוי לוקח מן המופקר ומפ' בפ' לולב הגזול דבכדי מן שנו בכדי מזונותיו כשיעור המן שנינו דניקחין מע"ה דהיינו ג' סעודות משום כדי חייו וטפי לא דשביעית תופסת דמיה ובעינן שיוציאם במידי דאכילה ולא בדבר אחר וע"ה לא זהיר במצות ובגמ' מפ' כי חזינן דליקטום משדות ישראל מהו שיהא בהן איסור ספיחים ומתני' רבנן היא דאילו ר"ע כיון דספיחים דאורייתא נינהו כולהו ספיחים אסורין:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:1:1:10
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:1:1:10](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/9:1:1:10)

**ספיחי חרדל מותרין.** היוצאין בשביעית שרו באכילה ולית בהו גזרה דספיחים:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:1:1:11
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:1:1:11](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/9:1:1:11)

**שלא נחשדו עליהם עוברי עבירה.** לזורען בשביעית דכא שכיחי בלא זריעה דטעמא דגזרת ספיחים משום שלא ילך ויזרע תבואה וקטניות בתוך שדהו בסתר וכשיצמחו יאכל מהן ויאמר ספיחים הן ולפיכך אסרו באכילה כל הספיחים היוצאים בשביעית והנכנסין מששית לשביעית דלא פלוג רבנן כיון דיונקין מן הקרקע בשביעית הכל אסור וכיון דלא יועיל לו מה שיצא לא יזרע ואע״ג דר׳ יהודה תלמידיה דר״ע הוא בהא ס״ל לר׳ יהודה כרבנן דפליגי אר״ע בספיחים דרבים נינהו ומשו"ה לא שרי אלא ירק שלא נחשדו עליו ופלוגתייהו דר״ע ורבנן איתיה בת״כ ומייתי לה בפ׳ מקום שנהגו דתניא הן לא נזרע ולא נאסוף את תבואתנו א״ר עקיבא וכי מאחר שאין זורעין היאך הם אוספין מכאן סמכו על הספיחים שיהו אסורין בשביעית ופירש״י ז״ל לימד על הספיחים וכו׳ וה״ק הן לא נזרע והגדלין מאיליהן לא נאסוף וחכ״א אין ספיחין אסורין מן התורה אלא מדברי סופרים והיינו משום טעמא דעוברי עבירה כדתנן במתני׳:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:1:1:12
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:1:1:12](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/9:1:1:12)

הכי גרסינן ר׳ שמעון אומר כל הספיחים מותרין חוץ מספיחי כרוב שאין כיוצא בהן בירקות שדה. וספיחי כרוב קא תני להו לאיסורא וכדמוכחא בגמ׳ דגרסינן לקמן ומשום דאין כיוצא בהן בירקות שדה יהו אסורין בתמיה ומפרקינן א״ר שמואל בר רב יצחק כל ירק אתה יכל לעמוד עליו אם חדש הוא אם ישן הוא ברם הכא שלא ילך ויביא מן האיסור ובגמ׳ אפרש בס״ד. ועוד מוכחא ההיא דלקמן דר״ש שרי ספיחים דגרסינן בגמ׳ ר״ש בן יוסי הוה עבר בשמיטתא חמא חד מלקט ספיחים בשביעית א״ל לית אסור א״ל ולאו ספיחין אינון א״ל ולא את הוא מתירן א״ל ואין חברי חלוקין עלי אלמא דר״ש שרי ספיחים ולא אסר אלא של כרוב וכדאמרן ועוד דגרסינן בספ״ב דערלה דר״ש שרי ספיחים ואסיקנא דר״ש שרי בין בספיחי ירק בין בספיחי זרעים והיינו תבואה ואי הכי קשיא טובא דתניא בפ׳ מקום שנהגו ר״ש אומר כל הספיחים אסורין חוץ מספיחי כרוב שאין כיוצא בהן בירקות שדה וחכ"א כל הספיחים אסורים ע״כ קשיא ספיחי כרוב דר״ש אספיחי כרוב דר״ש וקשיא ספיחים דעלמא אספיחים דעלמא וקשיא ירקות שדה אירקות שדה וליכא למימר דהתם ר״ש בן יהודה גרסינן דהא מייתי עלה הא דר״ש בן לקוניא שנטל ספיחי כרוב ואכל ונתן לי ואמר אני שראיתי את ר״ש בן יוסי שאכל ספיחי כרוב כדאי הוא לסמוך עליו בפניו ושלא בפניו ועלה מייתי מאי ר״ש וכו׳ וליכא למימר דהתם גרסינן כל הספיחים מותרין דהא קא מייתי לספיחי כרוב להיתירא דהא אכל בפניו ונתן לו כדאיתא התם ועוד קשיא אמתני׳ דהיכי פליג ר״ש אתקנת ספיחים דהא ע״כ לא פליגי רבנן ור״ע אלא דמר סבר דמדאורייתא נינהו ומר סבר מדרבנן נינהו אבל לכו״ע ספיחים אסורין ועוד דמשמע מתוך הברייתא דת״כ דתקנה קדומה בישראל היתה לאיסורא קודם ר״ע ורבנן דקתני מכאן סמכו לספיחים משמע שבא ר״ע לתת טעם למנהג שמצא ורבנן סברי דמדרבנן היה המנהג ומשום עוברי עבירה והיכי פליג ר״ש אהך תקנתא והא תנן אין ב״ד יכול לבטל דברי ב״ד חברו אא״כ גדול ממנו בחכמה ובמנין ועוד קשה מזה דגרסינן בפ׳ מקום שנהגו דר״ש ס״ל כר״מ דספיחים אסורים מדאורייתא ועוד קשה מדרבנן אדרבנן דבפ׳ מקום שנהגו משמע דרבנן נמי סברי כר"ע ואילו הכא מפ' בגמ' דטעמא היינו משום גדר דעוברי עבירה ומשו"ה קאמר ליה ר"ש לההוא גברא פרצת גדרן של חכמים קרי עליה ופורץ גדר וכו' ועוד בת"כ קתני בהדיא דמדרבנן נינהו:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:1:1:13
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:1:1:13](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/9:1:1:13)

**ותירץ** רבנו נסים גאון ז"ל דלא קשיא דר"ש אדר"ש כאן בספיחים של ששית שנכנסו לשביעית ושריין ות"כ ור"ש דפ' מקום שנהגו מיירי בספיחים דשביעית גופה וגם בספיחים של שביעית שיצאו למוצאי שביעית ומתני' הכי קתני לר"ש כל הספיחים של ששית שנכנסו לשביעית מותרין דהא כל עיקר גידוליהן בששית הוה וליכא טעמא דעוברי עבירה לאסור יניקתם שיונקין בשביעית והיינו מאי דא"ר שמואל בר רב יצחק בגמ' דהא כל ירק דהיינו ירק שדה ישן דההוא שרי בשביעית אתה יכול לעמוד עליו ולראות אם חדש הוא אם ישן הוא פי' אם ישן דהיתירא הוא שגדל בששית ואם חדש דאיסורא הוא דקדושת שביעית יש בו משא"כ בספיחי כרוב שהכרוב מתעבה וגדל ונראה ישן ואפשר דהספיחים שמלקנו ממנו הם חדשים דאיסורא ואין ניכרים הילכך אפילו דששית הנכנס לשביעית אסור משום ספיחים כיון דבני אדם זורעין אותו. והתם בת"כ ובמקום שנהגו ה"ק ר"ש כל הספיחים של שביעית שיצאו למוצאי שביעית וכ"ש בשביעית גופה אסירי חוץ מספיחי כרוב למוצאי שביעית דשרו משום דגדל מהר וחדש דהיתירא נינהו ואע"ג דלגבי ירק אמרינן בפ' ג' ארצות דכ"ז שאין כיוצא בו מן החדש אסור שאני כרוב שגדל מהר ואפשר דהוא חדש ולא ישן דשביעית אבל לא שיתיר ר"ש ספיחי כרוב בשביעית אלא דוקא בשמינית הוא דשרי ספיחי כרוב ומשום טעמ' גופה דאסר הכא ספיחי כרוב בכניסת שביעית משום דהוו כלהו גידולין דכרוב דחדש שרי במוצאי שביעית התם דאפשר דהוו כולהו גידולי חדש דהתירא דשמינית זהו דעת הרב ז"ל ונכון הוא דגמ' דהכא דייקא כוותיה דמתני' מיירי בספיחי ששית שנכנסו לשביעית דגרסינן בגמ' עלה דספיחי כרוב אמאי אסירי ואסיקנא שמא יביא מן האיסור ויאמר מן האימהות הבאתי פי' דשריין משמע מדמשתמיע לומר מן האימהות הבאתי ואין כאן איסור דהוי ישן דהיתירא משמע דבחדש דאיסורא וישן דהיתירא קא מיירי וכדברי הרב ז"ל. עוד נקטינן משמעתין דבחדש דאיסורא מודי ר"ש והיינו עעמא דאסר ספיחי כרוב במתני' דלא מינכרי דאפשר דהוו חדש דאיסורא דתקנתא דספיחים בגדלו בשביעית גופה אית ליה ומפ' בפ' מקום שנהגו דטעמא דמודי באיסור ספיחים דסבר כר"ע דאיסורן מן התורה וגבי מוצאי שביעית שרי גבי כרוב דלא גזר אטו שאר ירק ועעמא שאין כיוצא בו דס"ל דכרוב במעט זמן גדל ומוציא ספיחים הילכך למוצאי שביעית ליכא למגזר ביה דחדש דהיתירא הוא דהוי מה שאין בירקות שדה דישן הם ואית בהו קדושה ואסירי. ודקא קשיא לך דרבנן אדרבנן נ"ל לומר דרבנן דהתם לדבריו דר"ש קאמרי ליה והיינו טעמא דגמ' דהתם דסבר תלמודא כיון דר"ש סבר כר'ע דמדאורייתא הוו לא מצו פליגי עליה בסברא דילהו דניגזור דהוה קשיא השתא ר"ש דסבר כר"ע רביה דספיחים דאורייתא לא גזר רבנן דסברי דגזרה דרבנן היא כ"ש דלא הוה גזרינן דהא ספיקא דרבנן הוא ולקולא ומשו"ה רבנן אליבא דר"ש פליגי עליה ולדבריו דר"ש קא אמרי ליה והכי אמרי ליה בשלמא אי סבירא לך דמדרבנן הוא דאסירי ספיחים ניחא דמקילינן במוצאי שביעית בספיחים דכרוב ובכניסת שביעית בספיחים דעלמא דספיקא דרבנן הוא אלא לדידך דסברת דמדאורייתא נינהו נגזור נמי בכניסת שביעית בספיחים דעלמא ובכרוב במוצאי שביעית אבל רבנן אליבא דנפשייהו לעולם סברי דספיחים כולהו דרבנן נינהו לא שנא דשביעית גופה לא שנא היוצאין לשמינית לא שנא דשביעית גופה לא שנא הנכנסין לשביעית לא שנא כרוב לא שנא ירק אחר כולהו גזרה דרבנן נינהו וס"ל בפ' ג' ארצות דשום ירק לא שרי בספיחים במוצאי שביעית אלא עד שימצא כיוצא בו וטעמייהו משום עוברי עבירה שלא לפתוח פתח, והרב ז"ל לא חשש לתרץ דרבנן אדרבנן דסבר דאפשר דהנהו רבנן דהתם חבריו דר"ש נינהו וסברי כר"ע רבם ורבנן דמתני' היינו רבנן דעלמא דקיימי גבי ר' יהודה דגלי טעמא דעוברי עבירה וספיחים דירק דכניסת שביעית בביאת השמש תליא מילתא ומשנכנס ליל ראש השנה דשביעית חשיבי כולהו גידולין דשביעית כדאמרינן גבי מעשר במס' ר"ה וכבר פרישית בפ"ב דמעשר משביעית למדו וכמו שכתבתי שם:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:1:1:14
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:1:1:14](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/9:1:1:14)

**אמר המלקט** אחרי הקוצרים הגדולים קוצרי השבולים והתלמיד קוצר העמיר. ושנים ושלשה גרגרים בראש אמיר. ולקטתי שכחה ופאה ומעשר עני משדות הבעלים בעלי החכמה וראיתי לחוות דעי גם אני:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:1:1:15
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:1:1:15](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/9:1:1:15)

**כתב רש"י ז"ל** במס' קידושין פ"ק עלה דההיא מתני' דתנן אתרוג שוה לאילן בג' דרכים וזה לשונו בג' דרכים ערלה ורבעי נוהג בו כאילן ולשביעית הולכין בפירותיו אחר החנטה כאילן ולא אחר לקיטה כירק ע"כ ופי' דבריו חנטה בשביעית דאם חנטו פירותיו קודם תשרי דשביעית לא נהיג שביעית בפירותיו דשביעית ר"ה שלה תשרי בין לאילן בין לכל דבר וכבר ביררתי מהו חנטה לעיל בפ' בנות שוח:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:1:1:16
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:1:1:16](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/9:1:1:16)

**וכתבו** על זה בעלי התוס' וזה לשונם ומה שפי' בקינדריס דלשביעית אזלינן בתר חנטה כאילן ולא בתר לקיטה כירק משמע מתוך פירושו דבירק בתר לקיטה אזלינן לענין שביעית ולא דק דבמס' שביעית תנן כל הספיחים מותרין חוץ מספיחי כרוב והקשה רבנו נסים גאון ז"ל דבפ מקום שנהגו תני איפכא ותירץ דההיא דמס' שביעית דקתני כל הספיחים מותרין מיירי בספיחים של ערב שביעית שנכנסו לשביעית דכיון דגדלו רובן בששית הם בשל ששית ומותרין אף לסחורה חוץ מספיחי כרוב שהם אסורים בסחורה כדין שביעית או אחר הביעור לאכילה כדמפ' בירושלמי דכל ירק את יכול לעמוד עליו בין חדש בין ישן אבל ספיחי כרוב שדרכן לגדל אמהות אמהות ויש עלין שהם גדלין בשביעית ושמא יקח מן העלין שהם אסורין ויאמר מן האמהות לקחתי וההיא דמקום שנהנו דקתני כל הספיחים אסורים מיירי בספיחים שגדלו בשביעית ואליבא דר"ע דדריש וכי מאחר שאין זורעין מהיכן אוספין אלא לימד על הספיחים שהם אסורים אפילו לאכילה וכ"ש לסחורה וסבר דספיחים אסורין בשביעית מדאורייתא וכשיצאו למוצאי שביעית אסורים מדרבנן עד כדי שיעשו כיוצא בהן וקסבר כל שאר הספיחים אסורים במוצאי שביעית אבל ספיחי כרוב שאין כיוצא בהן בירקות שדה לא גזרינן בהו משום שאר ספיחים דהא מינכרא מילתא ומה שגידל אמהות הרי הוא של שביעית ואסור ומה שלא הגיע הרי הוא של מוצאי שביעית ושרי ומאן דחזי לבר נש דאכיל ספיחי כרוב למוצאי שביעית לא אתי למיכל שאר ספיחים דהא שאני משאר ספיחים ולא גזרינן היתירא משום איסורא מ"מ שמעת מינה דלא אזלינן כלל בירק בתר לקיטה אלא בתר רוב גידולין ע"כ דבריהם והעיקר הזה ג"כ כתבוהו בתוס' ר"ה. ומה שכתבו תחלה דאיסור דפסחים והיתר דמתני' היינו גבי סחורה או לאיסור אכילה לאחר הביעור הולכין לשיטתן שסוברים דאיסור ספיחים המוזכר בכל מקום היינו לאחר הביעור ושלא כהלכה הוא וכבר הארכתי בזה למעלה בפירקין דלעיל וודאי דמיד מיירי דלענין אכילה דביעור לר' שמעון בירק לא הוי עד שנה שמינית דס"ל ירק א' לביעור לקמן והכא כי שרי ר"ש גבי שאר ירק גבי אכילה מיד הוא דהוי משוס דהוי רובא דגידולין דהיתירא דהיינו דששית בשביעית עצמה סמוך לתחלתה וגבי כרוב באיסור אכילה הוא דאסר משום גזרת ספיחים כדמוכח בגמ' בההוא עובדא דמלקט ספיחים ובפ' מקום שנהגו בהדיא אמרינן דהתירא דר"ש לענין אכילה בשביעית עצמה הוא אלא מה שהשיגו על רש"י ז"ל מפי' רבנו נסים ז"ל הוא תימה גדול אצלי כמו שאפרש. וראיתי לרבנו שמשון ז"ל שנתישב אצלו העיקר הזה עד שבנה על יסוד זה פי' אותה שמועה דפ' בנות שוח ההיא דלקטו עניים עליו בפלוגתא דר' אליעזר ור' יהושע. עוד ראיתי להרא"ש ז"ל שרדף אחר העיקר הזה ולקחו לעצמו שכ' במתני' דלעיל האומר לפועל לקט לי בדינר ירק וההיא דתנן בפ' כלל גדול זוטא לוקח ירקות שדה ובנו מוכר על ידו ומתני' דידן הפיגם והירבוזין היינו בירקות שגדלו בששית ונלקטו בשביעית דאילו אותן שיצאו בשביעית אסורין באכילה לר"ע מדאורייתא ולרבנן מדברי סופרים ע"כ. גם הרמב"ן ז"ל ראיתי שכ' כן וז"ל אבל הירקות שצמחו בששית ונלקטו בשביעית יש בהן משום קדושת שביעית להפסד ולסחורה ולביעור ואע"פ שגדלו לגמרי בששית מפני שאנו הולכין אחר לקיטה בירק בין למעשר בין לשביעית אבל אין בהם משום ספיחים שאינן ספיחי שביעית שהרי בששית צמחו ואפילו הוסיפו גידולין בשביעית אין בהן דין ספיחים ובהם שנינו האומר לפועל הילך איסר זה ולקט לי ירק היום וכן שנינו לא יהא לוקט ירקות שדה ומוכר בשוק אבל לוקט הוא ובנו מוכר על ידו ותנן נמי הפיגם והירבוזין וכולה מתני':


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:1:1:17
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:1:1:17](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/9:1:1:17)

**ואני אומר** קיטרי קא חזינן הכא דעד כאן לא קאמר רבנו נסים ז"ל ההוא טעמא אלא לר"ש אבל לרבנן דפליגי עליה דר"ש הכא והתס ואמרי כל הספיחים אסורים כדתנן במתני' ומתני' בספיחי ששית הנכנסים לשביעית היא וכמו שפי' רבנו נסים ז"ל למעלה א"כ פשיטא דטעמא דרבנן דאסרי בנכנסים לשביעית טעמא הוא משום דגבי ירק בתר לקיטה אזלינן ומדאוריי' גבי סחורה ומדרבנן גבי איסור אכילה ודפ' מקום שנהגו רבנן מדאורייתא גבי איסור אכילה נמי אקשו ליה דכרוב דמוצאי שביעית כבר נתפס באיסור אכילה וליכא למימר דכיון דהוצרכנו לפ' דכי פליגי רבנן עליה דר"ש היינו אליביה דסבר דספיחים דאורייתא אבל לרבנן דסברי דספיחים מדרבנן הוא דאסירי לעולם נימא דאותן שגדלו לגמרי בששית ונלקטו בשביעית דשרו באכילה הא ליתא דהא תנן בהדיא בפ' שדה הלבן הדלועין שקיימן לזרע אם הוקשו לפני ר"ה ונפסלו מאוכל אדם מותר לקיימן בשביעית ואם לאו אסור לקיימן בשביעית ע"כ והא הכא דכי חזי לאוכל אדם בכניסת שביעית אסור לקיימן משום ספיחים ועוד תנן התמרות שלהם אסורות בשביעית פי' דאפילו אותן שהוקשו ונפסלו מאוכל אדם והוציאו תמרות דנוהגין לכובשן בחומץ וחרדל אסירי באכילה משום ספיחים אלמא דאפילו לרבנן אפילו גבי איסור ספיחים דאכילה סברי דירק בתר לקיטה אזלינן וכללא רבא ולא קטינא הוא וכדברי רש"י ז"ל אביהם של ישראל, ולר"ש ליכא לאקשויי דעעמיה הוא דניכר הוא בין חדש דאיסורא וישן דהתירא אע"ג דיניקה דשביעית אסירא מדאורייתא כר"ע מ"מ בעלה היא דדמי לטפת יין נסך בתוך חבית גדולה דאפילו כל היום כולו שרי כדאיתא בפ' בתרא דע"ז ואדרבה ר"ש מודי לרבנן בפירות דמוצאי שביעית לענין סחורה דלגבי סחורה אע"ג דדמי לטפה בחבית הוי דבר שיש לו מתירין אבל לא לענין איסור אכילה אע"ג דהוי דאורייתא דלא חמיר מחלב ודם ורבנן סברי דליכא לפלוגי דבשביעית נמסר למשה מסיני דבירק בתר לקיטה אזלינן ולא לגבי מעשרות דמעשר ירק לכו"ע מדרבנן הוא כדאיתא בריש מעשרות ומשביעית הוא דילפי לה והיינו טעמא נמי של השמועות של פול המצרי בשביעית דפ' שדה הלבן דאי זרעו לזרע קטנית הוי ולא ירק ושרי דאין בו ספיחים ולירק אסור דבתר לקיטה אזלינן ביה כדאיתא התם ואע"ג דזריעה של זה ושל זה קמי ר"ה דשביעית הוה ושמועות דלוף נמי בהכי מיתרצי דהכל תלוי אי דינא דירק אית ביה או לא. ומעתה מה שכתבו התוס' דלא דק רש"י ז"ל הם ז"ל לא דקדקו דרש"י ז"ל אליבא דהילכתא קא מפרש וכדכתיבנא דפשיטא דקיי"ל כרבנן דרבים נינהו ועוד סתמו דמתני' כוותיהו אזלי ועוד דר"ש גופיה קלל אותו הרשע דהיה מלקט ספיחי שביעית הנכנסין לשביעית דבהנהו דוקא הוא דשרי ר"ש וקאמר ליה פורץ גדר ישכנו נחש וכן הות ליה וכדאיתא בגמ'. ועוד תימה גדול אני רואה בדבריהם דאוקמו לכל הני סתמי כר"ש דלא כהילכתא דהוא גיפיה לא רצה לעשות הלכה אלא כרבנן. ועוד מתני' דהפיגם היאך עלה על דעתם לאוקומה בגדל בששית דהא בגמ' פירשו דטעמא משום דשכיתי טובא וליכא בהו חשד עוברי עבירה ובגדלו בשביעית גופה שרינן להו ואע"ג דהני מינים נזרעים וכטעמא דפסקינן כר' יהודה לקמן גבי ספיחי חרדל ואפילו לקטום משדות ישראל כדאמרינן לעיל וטעמא דשרו כולם דסוף סוף ירקות שדה נינהו:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:1:1:18
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:1:1:18](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/9:1:1:18)

**אבל האמת** העולה להלכה דנקטינן דירק הנכנס לשביעית דהיינו ירקות שדה מותר באכילה ואפילו מדרבנן אבל אית ביה קדושה וירקות גנה אסירי נמי לרבנן באכילה הנכנסין בשביעית משום דבתר לקיטה אזלינן ולענין סחורה אסורין מדאורייתא ואפילו גדל כלו בששית כי היכי דלגבי מעשר בתר לקיטה דיינינן ליה ורבנן גזור אפילו לענין אכילה כדמוכח ההיא # דדלועין לרבנן # ופול המצרי כי עשה קצצין לפני שביעית אע"ג דלא לקשו אלא בשביעית דאמר התס דשרי היינו טעמא דעשה קצצין דמי לזרעו לזרע כדפרישית התם # ובטל ליה שמא דירק ולמעשרות ולשביעית לעבר דיינין ליה. וירק דגינה היוצא בשביעית גופה דכו"ע לא פליגי דאסור באכילה לר"ע ור"ש מן התורה ולרבנן מדרבנן וטעמא משום עוברי עבירה וספיחי שביעית שיצאו לשמינית נמי אסירי כ"ז שאין כיוצא בהן מן החדש כדמוכח פ' ג' ארצות # ולר"ש ספיחי כרוב שרו בתחלת שמינית כדמוכח בפ' מקום שנהגו. וכל זה כ"ז שלא התיר ר' ליקח ירק מיד אבל לאחר שהתיר ר' ליקח ירק מיד כולהו שרו משנכנס ר"ה של שמינית וה"מ בדבר שזרעו כלה אבל דבר שאין זרעו כלה כגון בצלים וקפלוטות בעינן רבו גידוליו על עיקרו כדאיתא בסוגיית הנודר מן הירק וכתבתיה במקומה #. והירק היוצא בשביעית המותר באכילה היינו כל ירקות שדה המנויין בפ"ג דעוקצין דלא נחית בהו טומאה אלא במחשבה ולא קיי"ל # כר' יוסי בר חנינא גבי עולשין בשנה השביעית אלא גם בשנה השביעית לא נחית בהו טומאה אלא במחשבה שיש להם ירק הרבה דהתיר ר' להביא ירק מחוצה לארץ לארץ ומתני' # דבנו ומוכר על ידו בירקות שדה שנוייה דלא נחשדו בהן ובהני ירקות שמנו חכמים במשנתנו ואזוב וסיאה וקורנית וכל הנהו דתנן בריש כלל גדול זוטא כבר פרשינן להו דכולהו ירקות שדה נינהו וכל הנהו דתנן פ' בתרא דמעשרות נמי ירקות שדה נינהו ומתני' דפועל בהדיא מפ' לה בגמ' # בירקות שדה ואפ"ה דמיו אסורין משום שביעית וכבר הוכחנו דגדלין בשדות גוים נמי שרו באכילה והוכחנו מכח השמועות דאית בהו קדושת שביעית ולא שנאום כאן משום דבאותן הימים בימי חכמי המשנה רוב ארץ ישראל נתונה ביד ישראל כדאיתא בפ"ב דמס' דמאי ולהכי לא אשכחן טהרה לעולשין אלא משום דהתיר ר' להביא ירק מחו"ל לארץ ודוקא גבי ירק הוא דמחמרינן בין דשביעית גופה בין הנכנס לשביעית אבל תבואה וקטנית הנכנסת לשביעית בתר שליש אזלינן בה כדאיתא בפ' שלש ארצות והיינו טעמא דפול המצרי דכי זרעו לזרע דשרינן ליה דקטנית הוא וקיי"ל כשמואל # דאזלינן בתר גמר פרי והיינו טעמא דריכון מועיל ביה משום דמתקיים הוא ולא דמי לירק דהא ירק פטור מן הפאה ולוף חייב בפאה #. אלו הם ההלכות הנכונות אחר בירור וצחצוח כל השמועות כולן. וכן כ' הרמב"ם ז"ל בפ"ד דהיל' שמטה וזה לשונו הא למדת שאין אוכלין מפירות שביעית אלא פירות האילנות והעשבים שאין זורעין אותם רוב בני האדם כגון הפיגם והירבוזין והשוטים וכל כיוצא בהן אבל הירקות שדרך רוב בני האדם לזורען בגנות כגון מיני תבואה וקטניות כל הצומח מהן בשביעית אסור באכילה מדבריהם והמלקטן ואוכלן מכין אותו מכת מרדות ע"כ ויפה כ' הרב הצומח מהן בשביעית ולמעוטי הנכנס ועל הדרך שכתבתי. עוד כ' הרב ז"ל שם כל מה שתוציא הארץ בשנה השביעית בין מן הזרע שנפל בה מקודם שביעית בין מן העיקרים שנקצרו מקודם וחזרו ועשו שניהם נקראו ספיח בין מן העשבים והירקות שעלו מאיליהן ואין להם זרע וכו' ומדברי סופרים שיהו כל הספיחים אסורין באכילה ולמה גזרו עליהם מפני עוברי עבירה וכו' ולפיכך אסרו כל הספיחים הצומחים בשביעית ועוד האריך. וכן פסק שם בהדיא גבי ירק בשעת לקיטתו אזלינן בין לקולא בין לחומרא והיינו כרבנן דמתני' וכדפרישית:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:1:1:19
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:1:1:19](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/9:1:1:19)

**עוד** ראיתי לברר כאן מה שכתבו התוס' פ' מקים שנהגו וזה לשונם ובגמ' דדמאי פ"ב גרסינן ולענין ספיחים מר"ה ועד חנוכה אסורים ומחנוכה ועד ר"ה היתר ספיחים דס"ל ז"ל דעד חנוכה היינו שיעורא לעשות כיוצא בהן והיינו להתיר בצלים ולוף דאין זרען כלה דאילו גבי ירק הא קיי"ל # כר' דשרי מיד וכן כ' הרמב"ם ז"ל פ"ד וזה לשונו ועד מתי אסורים הפיחי שביעית במוצאי שביעית מר"ה ועד חנוכה ומחנוכה ואילך הם מותרים ע"כ. ונ"ל שגם הרב ז"ל העתיק זה מלשון הגמ' דמס' דמאי וקשה לי מאד דאנן הכי גרסינן התם ולענין ספיחים מר"ה ועד חנוכה איסור ספיחים מן החנוכה ועד עצרת היתר ספיחים מן העצרת ועד ר"ה צריכא כלומר צריכא לפנים ומיבעיא ולא איפשישא. והשתא מנא להו להני רבנן לפשוט דמחנוכה ואילך מותרין אטו ר' לא שנאה ר' חייא מניין לו. ועוד תיקשי להו היא גופה אי במוצאי שביעית מיירי כדבריהם מאי קמיבעיא להו מן העצרת ועד ר"ה דהיינו עד ר"ה של תשיעית מק"ו הוא דשרי השתא עד עצרת מותרין מעצרת ואילך מיבעיא. אבל פי' אותה השמועה אינה על דרך שפירשוה הם ז"ל אלא בשנה השביעית עצמה קא מיירי וקא מני ואזיל מינים דאסירי בבית שאן דלא נתקדשה לא מיד עולי בבל ולא מיד עולי מצרים וירקה ותבואתה של העיר עצמה שריא כדתנן # נאכל ונעבד אלא דמביאין להם מן הארץ הקדושה וקאמר דספיחים שמביאין מן הארץ הקדושה בשנה השביעית עצמה אסורין עד החנוכה מפני שמביאין אותן מארץ ישראל עצמה ואפילי יביאום גוים קדושים ואסורים בסחורה וכו' אבל לא בספיחי דבית שאן עצמה דהשתא לזורען מותרין כדתנן נאכל ונעבד ספיחים מיבעיא אלא של ארץ הקדושה גופה קאמר ועד חנוכה אסורים שהיא תשובת השנה עדיין ויש ירקות וניצנים דמביאין מן הארץ ומחנוכה ואילך נובלין העלין ואין כל כך מצויין בארץ ומאי דמוכרין באותו הזמן הוא מבית שאן עצמה שמתקלקלין הדרכים מן הגשמים ואינם מביאין מן הארץ אבל מעצרת ואילך שחזרה החמה לחמם ומלאו פני תבל תנובה חוזרים ומביאין מא"י הקדושה למכור בבית שאן ומשו"ה מיבעיא ליה ולא איפשיטא וכבר השיג עליו הראב"ד ז"ל שלא ידע מהיכן למד שיעור של תנוכה וכ' עליו כל זה הבל ורעיון רוח. ושיעור דמשיעשה כיוצא בו לא נתן לפ' דפשוט הוא אצל עובדי אדמה. כל זה ראיתי להאריך ולהאיר לתלמידים כגילי וה' אלהים יעזור לי אל שמחת גילי ומי סליחה וכפרה עלינו יזה אלהינו זה ולא אשא פנים לתורה שחייבים אנו להעמיד דברי הראשונים הם אשר הורונו ולמדונו רש"י אביהן של ישראל והרמב"ם ז"ל וכ"ש בידים מוכיחות וראיות ברורות כמו השמש בחצי השמים וחסדו מעל שמים יטה לנו שלום כמים אמן:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:1:2:1
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:1:2:1](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/9:1:2:1)

**סירוגין.** מתני' דתנן בפ' הקורא למפרע קראה סירוגין וכו' והתם נמי איתא להך עובדא:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:1:2:2
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:1:2:2](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/9:1:2:2)

**וחלגלוגות.** דמתני':


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:1:2:3
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:1:2:3](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/9:1:2:3)

**בחכמה או בשנים.** כשהיו נכנסין לבית ר' שמושיבין אותם לפי כבודם מי יכנס ראשון מופלג בשנים או מופלג בחכמה וקיי"ל דבישיבה הלך אחר חכמה:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:1:2:4
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:1:2:4](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/9:1:2:4)

**סלקון מישאול.** מי יכנס ראשון:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:1:2:5
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:1:2:5](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/9:1:2:5)

**הכנסו לשנים.** כבדו והכניסו תחלה למופלג בשנים כדי שיושיבוהו בראש והכי אמרינן בפ' יש נוחלין במסבה הלך אחר זקנה:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:1:2:6
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:1:2:6](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/9:1:2:6)

**ייעול פלן קדמאי וכו'.** שהוא זקן מופלג ועמדו על שאלה הראשונה:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:1:2:7
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:1:2:7](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/9:1:2:7)

**שרון קטעין וכו'.** כיון שראו המופלגין בחכמה שהזקנים נכנסין תחלה לא רצו ליכנס מיד אחריהם דנראים טפלים אליהם אבל שהו מעט ואח"כ נכנסו:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:1:2:8
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:1:2:8](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/9:1:2:8)

**ואמרה להן מפני מה אתם נכנסין סירוגין סירוגין.** ולמדו דסירוגין פירושו קטעין:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:1:2:9
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:1:2:9](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/9:1:2:9)

**פרפחינין.** וירדולאגאש בלעז:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:1:2:10
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:1:2:10](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/9:1:2:10)

**בגולתיה.** בכסותו, פי' אחר בחגורו על שם שמגלגלין החגור סביב הגוף בב"ר ויעשו להם חגורות גוליין:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:1:3:1
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:1:3:1](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/9:1:3:1)

**פיטרוסילינון.** בלעז פיטרוסינו:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:1:4:1
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:1:4:1](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/9:1:4:1)

**סיאה ואזוב וקורנית.** דתנן בפ' המעביר במס' מעשרות הסיאה והאזוב והקורנית שבחצר אם היו נשמרים חייבים הא אם אינם נשמרים פטורים ומשמע ושבגנה קילי ואפי' נשמרים פטורים וא"כ יכולים ללוקחם מכל אדם דמן המופקר הוא ופטורין מן המעשרו' ואמאי לא תני להו:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:1:4:2
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:1:4:2](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/9:1:4:2)

**שלא תאמר וכו'.** עד ולמה לא תנינן אלא אילין מסקנא דקושיא היא וה"פ ליתנינהו במתני' והייתי לומד דין אחד דהני דמתני' כי פטירי מן המעשרו' היינו דוקא כשאין נשמרין בחצר דומיא דסיאה וכו' דהשתא כיון דלא תני להו אני טועה בהם לקולא או לחומרא לקולא אני טועה ואומר דסיאה ואזוב כשהן נשמרין בחצר חייבים ופיגם וכו' אפילו כשהם נשמרין בחצר פטורין ולהודיענו שהן שוין דאלו ואלו אם היו נשמרים בחצר חייבין הוה ליה למיתנינהו לסיאה וכו' הכא לחומרא אני טועה ואומר אלו דמתני' כי נשמרין בגנה חייבין ואלו אזוב וקורנית בגנה פטורין ולהודיענו דהן שוין דאלו ואלו אף אם נשמרים בגנה פטורין דדוקא בחצר הוא דחייבין דראו פני החצר הו"ל למיתנינהו הכא וא"כ אמאי לא תנינן אלא אילין:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:1:4:3
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:1:4:3](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/9:1:4:3)

**ומשני שלא תאמר הואיל וכו'.** כלומר לעולם הני והני שוין הן וכ"ת א"כ כי היכי דלא תני הכא סיאה ואזוב וקורנית לא ליתני נמי הני תריץ דהני איצטריכו ליה לאשמועינן דלא תימר הואיל ורוב המינין הללו נזרעין והייתי טועה לומר דאסור ללוקחן מע"ה משום עובר עבירה דשכיח דזורעין אותם לפום כן צריך לומר דמותרים אבל אותן שאין דרך בני אדם לזורען כלל ומאיליהן יוצאין בהרים ובנהרות פשיטא דשרי ללקחם מע"ה ומשו"ה לא תני הכא שום בעל בכי ובצל של דכפא וכו' דתנינן להו פ' בתרא דמעשרות דניקחין מכל אדם בשביעית דהנהו אין דרכן לזורען וזרע לוף שוטה וזרע כרישין נמי לא תני דהנהו זרעוני גנה שאין נאכלין הם ובמתני' ירקות הוא דקתני ודנדנא ונץ החלב וכל הנהו דתנן בריש כלל גדול זוטא דלא תני משום דהנהו יש בהן חילוק בין עלין לעיקר לענין ביעור משא"כ בשנויים במתני' ועולשין לא תני דמאחר שהתיר ר' להביא ירק אפילו טומאת אוכלין אין בהם אא"כ חישב עליהם וכדאיתא לעיל ס"פ ג' ארצות והנך דמתני' טומאת אוכלין אית בהו ורגילה היינו חלוגליגות וכרישין לא תני דאין זורעין אותן דשכיחי טובא ונכרין הן כרישי שדה:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:1:5:1
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:1:5:1](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/9:1:5:1)

**מהו שיהו אסורים משום ספיחים.** דאע״ג דקתני במתני׳ ניקחין מכל אדם לפי שאין נשמר היינו משום דנימא דמשדות הגוים לקחום בשביעית ואין בשדות הגוים משום ספיחים כמו שכ׳ למעלה בפ׳ ג׳ ארצות ואיתא נמי פ״ב דמם׳ דמאי אבל לעולם נימא דכי לקטום משדות ישראל דאית בהו משום ספיחים כיון דשכיחי דנזרעין:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:1:5:2
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:1:5:2](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/9:1:5:2)

ומשני כיון דלא תלי טעמא ר׳ יהודה אלא משום דלא נחשדו והני נמי לא נחשדו בהם לזורעם בשביעית מותרין הן דאילו הוי תלי טעמא משום דמספיק להן הזרע של שנה שעברה הוה אמרינן גבי גרגר וכרפס דאסור דלא שייך האי טעמא ולקמן איפסיקא הילכתא כר״י:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:1:6:1
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:1:6:1](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/9:1:6:1)

**עד כדון זרעו.** בעיא היא דאיבעיא לן דאע"ג דכי שרי ר' יהודה במתני' ספיחי חרדל קתני וגידולין הוא דמשמע אפ"ה מצינן למידחי דהיינו דוקא בזרעו דהוי כזרעוני גנה שאין נאכלין ודמי לזרע לפת וצנונות דירקן אסירי בשביעית משום ספיחים וזרען שרי ליקח מכל אדם כדתנן בפ' בתרא דמעשרות אבל ירקו מי נימ' דשרי ומסיק דשרי מק"ו דהא חרדל חשיב זרעו ולא ירקו וכי זרעי ליה משום זרעו הוא:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:1:7:1
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:1:7:1](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/9:1:7:1)

**בחוקוק.** שם מקום בא"י דכבשוה עולי מצרים ועולי בבל וכתוב בספר יהושע ויצא משם חוקוקה ומתרגמינן לחוקוק:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:1:7:2
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:1:7:2](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/9:1:7:2)

**מגלגלין בהדין חרדלא.** מיטפלין ונהנין כי ההוא דאמרינן בריש המדיר עד דלא אדרתן גלגילנא בהדך:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:1:7:3
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:1:7:3](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/9:1:7:3)

**נפל מיניה והוא לא נסב.** מיניה דגרגיריו דקים מאד ויש טורח גדול ללוקטה ובשנת השמטה היה:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:1:7:4
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:1:7:4](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/9:1:7:4)

**אנא מורי כר"י.** הלכה ומורין כן ועד השתא לא היו עושין אלא כשומטין:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:1:7:5
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:1:7:5](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/9:1:7:5)

**כר' יהודה.** בספיחי חרדל לקולא כדתנן במתני':


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:1:7:6
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:1:7:6](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/9:1:7:6)

**ובביצה כר יהודה.** לחומר' כדאיתא בפ"ק דביצה בבלית וירושלמית והכי גרסי' התם תניא נולדה ביו"ש תיאכל בשבת בשבת תיאכל ביו"ט ר' יהודה אומר משום ר' אליעזר עדיין היא מחלוקת ב"ש אומרים תיאכל וב"ה אומרים לא תיאכל ועלה מייתי ר' חנינא הורי לציפראי בספיחי חרדל ובביצה כר' יהודה:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:1:7:7
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:1:7:7](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/9:1:7:7)

**עאל ר' יוחנן וכו'.** כדאמרינן הכא וטעמ' דר' יהודה דס"ל דשבת ויו"ט או יו"ט ושבת חמיר משני ימים טובים של גליות דשני ימים טובים של גליות תרוייהו ספק נינהו ובכל חד אמרי' שמא חול הוא אבל שבת ויו"ט ודאי שבת קדוש הוא וי"ט הסמוך לו שמא י"ט הגמור הוא והרי הם קדושה א' הילכך נולדה בזה אסורה נזה ורבנן פליגי עליה דר' יהודה וסברי דלא נחלקו ב"ה על ב"ש אלא דוקא בו ביום ביו"ט:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:1:7:8
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:1:7:8](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/9:1:7:8)

**כרבנין דהכא.** לחומרא דלא מנו ספיחי חרדל עם שאר זרעוני גנה משום דשדות חרדל לזרען זורעין בני אדם אותן מה שאין כן בלפת וצנונות וכרבנין דהתם גבי ביצה ולקולא ותיאכל:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:1:8:1
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:1:8:1](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/9:1:8:1)

**נחת ליה ר' יוחנן מן צפרי לטבריא.** דצפרי יושבת בראש ההר וטבריא יושבת בעמק כדאיתא בפ"ק דמגילה:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:1:8:2
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:1:8:2](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/9:1:8:2)

**מה אתיתון לי גבי הדין סבא.** מה זה אתם באתם אלי לשואלני במקום שיושב בו ר חנינא שהוא זקן ממני כדאיתא בפ' הנושא חנינא בר חמא ישב בראש:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:1:8:3
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:1:8:3](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/9:1:8:3)

**אנא שרי והוא אסר.** גבי ביצה:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:1:8:4
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:1:8:4](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/9:1:8:4)

**אנא אסר והוא שרי.** גבי חרדל בשביעית:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:1:8:5
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:1:8:5](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/9:1:8:5)

**למיעבד עובדא.** דביצה גבי שבת וי"ט דשתי קדושות הם כר' יוחנן רביה דפסיק כרבנין:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:1:8:6
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:1:8:6](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/9:1:8:6)

**קומי ר' ייסא.** היינו ר' אסי ותלמידיה דר' יוחנן הוא:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:1:8:7
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:1:8:7](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/9:1:8:7)

**דר' ור' חנינא תרוויהון פליגין.** עליה דר' יוחנן דסבר דפלוגתא דאיפליגי עליה גבי שיירי פתילה וכו' היינו פלוגתא דביצה וכדמפ' לה ואזיל:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:1:8:8
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:1:8:8](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/9:1:8:8)

**שרע מינה.** נשמט מלהורות כר' יוחנן ונראה דהה"נ גבי ספיחי חרדל דקיי"ל כר' יהודה דהא ר' חנינא ור' חוניא דמן חוורן פסקו כר' יהודה וחזינן לר"ל נמי דעביד עובדא כר' יהודה וקיי"ל בכל דוכתא מעשה רב ועוד לעיל פשיט סתמא דתלמודא בעיין מר' יהודה:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:1:9:1
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:1:9:1](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/9:1:9:1)

**שיירי פתילה.** הנותר מן הפתילה שלא נגמר בשבת לידלק והוי מוקצה בשבת מחמת איסור וכן עצים הנותרים במדורה שלא נגמרו לשרוף בשבת דהא נמי מוקצה מחמת איסור הוא:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:1:9:2
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:1:9:2](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/9:1:9:2)

**ושיירי שמן.** הוי פלוגתא דר"ש ור' יהודה בפ' כירה וקיי"ל כר' יהודה בהא דמוקצה מחמת איסור היא כיון דאיתקצאי לבין השמשית איתקצאי לכולי יומא:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:1:9:3
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:1:9:3](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/9:1:9:3)

**תרויהון אסיר.** משבת ליו"ט וס"ל השתא דטעמא דקדושה אחת היא ודוקא נקט שכבו בשבת שיהו אסורין בי"ט לטלטלן דאי נותרו מי"ט לשבת לא הוו מוקצין לא פתילה ולא מדירה ולא שמן:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:1:9:4
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:1:9:4](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/9:1:9:4)

**ור' יוחנן אמר מותר.** אזיל לטעמיה דסבר שתי קדושות הם:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:1:9:5
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:1:9:5](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/9:1:9:5)

**מאן אפכה ליה לפתילה גבי ביצה.** מי הוא זה שהפך וערב פתילה עם ביצה לדמותן והא לא דמו דגבי ביצה טעמא לאיסורא דב"ה היינו משים פירות הנישרין או משקין שזבו דמהני' בתרנגולת העומדת לאכילה מוקמינן לה וגזרה לגזרה היא כדאמר התם והיכי נגזור עלה טפי מיום זה ליום אחר והיינו טעמא דרבנן דפליגי עליה דר' יהודה ואפשר דרב ור' חנינא מורו הכא להיתר ולא לאיסור אבל פתילה ומדורה דשכיחי דכלו ואזלי מצינן למימר דמשבת ליו"ט נמי לאיסורא ור' יוחנן דשרי ס"ל דכיון דמסיקין ביו"ט לא אסח דעתיה מינייהו והיכי אמרינן דמשום דפליגי בפתילה איפליגו נמי על ר' יוחנן בביצה:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:1:9:6
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:1:9:6](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/9:1:9:6)

**מן מה דאנן חמיין רבנן מדמו לה.** דר' ייסא שרע מינה מטעמא דרב ור' חנינא פליגי בפתילה אלמא שייכי אהדדי ורב חסדא נמי לקמן אקשי מרב ארב דפתילה לגבי רב דעירוב דס"ל דכולהו משום טעמא דקדושה אחת היא לאיסורא דכיון דאין שעת הפסק בין זו לזו הא איקצי לבין השמשות דאפוקי שבתא וכיון דאיתקצאי לבין השמשות וכו':


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:1:9:7
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:1:9:7](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/9:1:9:7)

**ארבעה זקנים.** בפרק בכל מערבין מפרש להו דהיינו רשב"ג ור' ישמעאל בנו של ר' יוחנן בן ברוקה ור' אלעזר בר' שמעון ור' אסי בר יהודה והתם מסקינן דגמ' גמיר לה רב מרביה דהני סברי כר' אליעזר דס"ל התם יום טוב הסמוך לשבת בין מלפניה בין מלאחריה מערב אדם שני עירובין ואומר עירובי בראשון למזרח ובשני למערב בראשון למערב ובשני למזרח עירובי בראשון ובשני כבני עירי ופי' רש"י ז"ל אם היה צריך יום ראשון לילך לכאן ויום שני לילך לכאן יכול לערב למזרח ולמערב ערב י"ט הראשון ואומר עירובי של מזרח יקנה לי היום לצורך מחר ועירובי של מערב יקנה לי בבין השמשות דלמחר ליום שני דקסבר ר' אליעזר שבת וי"ט לאו כחד יומא אריכא נינהו אלא הן שתי קדושות ולכל חד וחד אית ליה חדא שביתה ובכל חד מיקניי ליה שביתה לאי זה צד שירצה ובין השמשות דקמא לדידיה הוא דקני ולא ליום שני עירובי בראשון ובשני כבני עירי כלו' ואם לא היה רוצה לילך אלא בחד מן הצדדין ביום הראשון ובשני אין צריך לזוז מתחומו לא לכאן ולא לכאן ואינו רוצה להפסיד לא אלפים של תחומו מכאן ולא אלפים של תחומו מכאן יערב עירוב אחד לצד שהוא רוצה לילך בו ביום ויאמר עירובי זה יקנה לי לצורך מחר ובשני הריני כבני עירי שלא עירבו ע"כ ורבנן מספקא להו התם אי הוו קדושה א' אי שתי קדושות וסברי דאי נאכל עירובו בראשון אין לו עירוב בשני דדילמא שתי קדושות הן ומשום דדילמא הוו קדושה א' מערב לרוח א' או אינו מערב כל עיקר ולדעתם אם נאכל עירובו בראשון שמא קנה ג"כ שם שביתה ביום השני ואין לו אלפים לכל רוח כאנשי העיר או שמא לא קנה ואין לו אלפים לצד מזרח הילכך נמצא חמר גמל ולר' אליעזר דהוו שתי קדושות ודאי אפילו שנאכל עירובו בראשון יכול להיות בשני כבני עירו דהא לא קנה בין השמשות דיומא קמא אלא ליומיה ותו לא ופסיק רב דהלכה כארבעה זקנים ושתי קדושות הוו והשתא פריך רב חסדא דא"כ קשיא דרב אדרב דהא ס"ל הכא גבי פתילה דקדו' אחת היא ולא משני לה הכא ובגמ' דילן פרק בכל מערבין פריך לה ומשני דגבי ביצה שאני משום הכנה דנולד חמיר וה"ה גבי פתילה כיון דהוי מוקצה מטעם איסורא דאורייתא חמיר משא"כ בעירוב דאיסורא דרבנן הוא:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:1:9:8
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:1:9:8](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/9:1:9:8)

**מאן אפכא לה לפתילה גבי ביצה.** דבשלמא בביצה אשכחן דקאמר רב נולדה בזה אסורה בזה ונראה דטעמא משום דקדושה אחת היא אבל בפתילה אמאי פשיטא להו דטעמא הכי דפרכינן מינה לארבעה זקנים מביצה הו"ל למיפרך שהרי פירש רש"י ז"ל שאין חילוק בין שבת אחר יו"ט בין יו"ט אחר שבת משא"כ בפתילה כדאמרינן לעיל:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:1:10:1
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:1:10:1](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/9:1:10:1)

**שדרכן לגדל אימהות.** וכדמסיק דיביא מן האיסור ויאמר מן האימהות הבאתי וכדפרישית במתני' דמיירי ר"ש בספיחי ששית שנכנסו לשביעי' ובשאר ספיחים ניכרין של ששית שהן גדולים מאותן של שביעית שהם קטנים אבל גבי כרוב לא מינכרי דבזמן מועט דרכו לגדל אימהות הילכך מודי ר"ש בהני לרבנן דאסירי דדילמא ילקט מאותן שיצאו בשביעית ויאמר מן האימהות הישנות דששית דשרו הבאתי:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:1:11:1
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:1:11:1](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/9:1:11:1)

**לעקור את הלוף.** דרך הלוף להתקיים בקרקע ג' שנים כדתנן בפ' כל סאה היתה שדהו זרועה קנבוס או לוף לא יהא זורע ובא על גביהן שאינן עושין אלא לשלש השנים ומש"ה קאמר דאין מחייבין אותו לעוקרו בשביעי' כדי שלא יוציא ספיחים אלא מרכנו ומניחו בארץ כמות שהוא ואם צמח למוצאי שביעית מותר ובלוף פיקח קמיירי דבריכון סגי כדתנ' לעי' פ' בנות שוח וקי"ל דשביעית בטלה ע"ג קרקע הילכך שרי:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:1:11:2
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:1:11:2](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/9:1:11:2)

**קינדס.** נ"ל וידינג'ינא מדברית היא דגר' בב"ר ודרדר זו קינדס שעשויה דרי דרי:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:1:11:3
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:1:11:3](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/9:1:11:3)

**משקף בעלין.** גוזז העלין ותולש:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:1:11:4
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:1:11:4](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/9:1:11:4)

**ולא נמצא מאבד אוכלי בהמה.** והיכי משקף בעלין:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:1:11:5
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:1:11:5](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/9:1:11:5)

**ומשני דמאיליהן הן אבודין.** ונובלין מלקט ספיחי שביעית ירקות שיצאו בששי' ונכנסו לשביעית והיה מלקט ואוכל:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:1:12:1
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:1:12:1](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/9:1:12:1)

**ואין חבריי חולקין עלי.** רבנן במתני' דס"ל דירק בתר לקיטה אזלינן בין לקולא בין לחומרא:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:1:13:1
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:1:13:1](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/9:1:13:1)

**ר' שמעון בן יוחי ור' אליעזר בריה.** משום דאמר לעיל קרי עליה ופורץ גדר וכו' מייתי נמי עובדא דקאמר ליה נמי הכי:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:1:13:2
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:1:13:2](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/9:1:13:2)

**עבדון טמירין.** בפ' במה מדליקין מפרש לה אמאי טשו במערתא:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:1:13:3
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:1:13:3](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/9:1:13:3)

**חרובין דגרדונא.** הם גרועי' מאד:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:1:13:4
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:1:13:4](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/9:1:13:4)

**העלה גופן חלודה:** התם מפרש הוו שלחי מנייהו ויתבי בחול והיה בשרם נסדק קרטופני בקעים מחמת גרגרי החול:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:1:13:5
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:1:13:5](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/9:1:13:5)

**לית אנא נפיק.** דהא עברו עלי י"ג שנה:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:1:13:6
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:1:13:6](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/9:1:13:6)

**דימוס.** בלשון יון רחמים:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:1:13:7
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:1:13:7](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/9:1:13:7)

**ספיקולא.** לשון הריגה כן פירש רש"י ז"ל בב"ר:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:1:13:8
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:1:13:8](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/9:1:13:8)

**דשדכן מילייא.** דברי גזרתו שקטים ובפ' במה מדליקין אמרינן דמית ליה קיסר:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:1:13:9
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:1:13:9](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/9:1:13:9)

**ניסחי בהדין דיומסין.** בזה המרחץ של חמי טבריא כל מרחץ שמימיו חמין מעצמו קרוי דיומסית כלומר שני לרפואה כמו דיוקני שני לאיקונין:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:1:13:10
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:1:13:10](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/9:1:13:10)

**לעשות תקנה.** לדור כיון שלא גלו מסתרונו למלכות:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:1:13:11
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:1:13:11](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/9:1:13:11)

**ויחן את פני העיר.** מדלא כתיב לפני העיר קרי ביה ויחן לשון חן:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:1:13:12
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:1:13:12](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/9:1:13:12)

**שיהו עושין איטליסין.** יום השוק קבע להם כדי שיבאו יושבי כפרים לשאת ולתת בעיר ויתפרנסו אלו מאלו מפני שמוכרין בזול והיינו ויחן שחנן את יושבי העיר:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:1:13:13
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:1:13:13](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/9:1:13:13)

**איטליסין.** שווקים כדתנן נמכרין באיטליס עטליזה של עזה והיינו דאמרינן בפ' במה מדליקין שווקים תקן להם:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:1:13:14
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:1:13:14](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/9:1:13:14)

**הדא טבתא עבדת לן טבריא.** שמצאנו קורת רוח ורפואה בה:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:1:13:15
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:1:13:15](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/9:1:13:15)

**נידכי טבריא.** התם מפ' כדי שלא יקיפו כהנים שלא לטמא טהרותיהם:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:1:13:16
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:1:13:16](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/9:1:13:16)

**נסב תורמוסין ומקצץ.** נוטל התורמוסין ומוציאן מנרתיקן הנרתק קרוי כן כדאמרינן וקצצוי דמיין לחרובא:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:1:13:17
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:1:13:17](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/9:1:13:17)

**ומקלק.** ומשליך והיה לוחש עליו שם:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:1:13:18
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:1:13:18](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/9:1:13:18)

**ומיתא טייף.** צף על פני הארץ:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:1:13:19
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:1:13:19](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/9:1:13:19)

**מפלי בהדין סבא.** מלעיג והרבה יש באיכה רבתי לשון לעג:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:1:13:20
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:1:13:20](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/9:1:13:20)

**אזל ואטמריה הן דדכי.** הלך וקברו במקום שר"ש טיהר כבר:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:1:13:21
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:1:13:21](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/9:1:13:21)

**גוד חמי.** משכהו לחוץ והראהו לי:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:1:13:22
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:1:13:22](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/9:1:13:22)

**על העליון שירד.** זה הכותי שמוציא דהוי עליון:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:1:13:23
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:1:13:23](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/9:1:13:23)

**קליה דספרא.** מלמד תינוקות שהיה עמהם במניין והסכים עמהם לטהר טבריא כדמשמע לקמיה:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:1:13:24
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:1:13:24](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/9:1:13:24)

**לא עמנו היית.** כשטהרנוה בהסכמותנו היית:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:1:13:25
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:1:13:25](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/9:1:13:25)

**פרצת גדרן של חכמים.** דתנן לכשיצא לא יאמר אני מזכה וחבריי מחייבין אלא יצא מב"ד זכאי או חייב ועל זה נאמר הולך רכיל מגלה סוד:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:1:13:26
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:1:13:26](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/9:1:13:26)

**גל של עצמות.** כמת שנאכל בשרו מזמן הרבה:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:2:1:1
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:2:1:1](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/9:2:1:1)

**שלש ארצות לביעור יהודה ועבר הירדן וגליל.** כתב הרמב"ם ז"ל בפ' שביעי ג' ארצות לביעור ארץ יהודה כולה ההר והשפלה והעמק ארץ אחת עבר הירדן כולו ושפלת לוד והר שפלת לוד ומבית חורון עד הים והגליל כולו העליון והתחתון ותחום טבריא ארץ אחת ואוכלין בכל א' וא' משלשתן עד שיכלה האחרון שבה כיצד היו לו פירות בגליל וכן בעבר הירדן ע"כ. וכן דעת רש"י ז"ל בפ' מקום שנהגו וא"כ לדעתם אין חילוק בכל ארץ ישראל אלא ג' ארצות לבד וקשה לי מאד דאמרינן בגמ' דאין חיה שבהר גדלה בעמק וא"כ כשכלה לחיה שבהר איך יושבי ההר סומכין על פירות שבעמק והא כלה לחיה שבשדה שלהן ואע"ג דבפ' מקום שנהגו בגמ' דילן לא איתא הכי אלא אין חיה שביהודה גדלה בגליל התם ה"פ אין חיה שבהר יהודה הולכת להר שבגליל מהר אל הר וזה כבר הקשו התוס' על רש"י ז"ל שם ועוד קשה לי דהא קתני סיפא ר"ש אומר לא אמרו ג' ארצות אלא ביהודה משמע דרבנן סברי דאיכא שלש ארצות בשאר מקומות כמו ביהודה ולדעת רש"י ז"ל והרמב"ם ז"ל אף בארץ יהודה ליכא לרבנן אלא ארץ אחת ועוד קשה דבגמ' מפ' דשפלת הדרום היא שפלה של יהודה והר של יהודה הוא הר המלך המוזכר בכל מקום ואי ליכא קפידא בין יושבי הר המלך ליושבי שפלת הדרום מאי איכפת ליה לתנא דמתני' למימר שפלת לוד כשפלת הדרום וההר שלה כהר המלך היינו הר המלך היינו שפלת הדרום אבל הפי' הנכון בזה דמעיקרא אשמועינן דאין משהין פירות הפרכיא זו כיון שמשתהין הפירות ההם בהפרכיא אחרת דפירות יהודה הפרכיא לעצמה ופירות עבר הירדן הפרכיא לעצמה וכן גליל דמהר של זו להר של זו חשיב כמהר לעמק והיינו רישא ובסיפא אשמועינן דלעולם בכולן הר בפני עצמו חשיב ושפלה לעצמה חשיבא ועמק לעצמו חשיב ומתני' תרתי קמ"ל חדא דאין כל ההרים שוין ולא כל השפלות שוות ולא כל העמקים שוין אלא הרים דיהודה לעצמן והרים דעבר הירדן לעצמן והרים דגליל לעצמן וכן בשפלות שפלה ליהודה לעצמה ושפלה דעבר הירדן לעצמה ושפלה דגליל לעצמה. וכן בעמקים עמק דיהודה לעצמו ועמק דעבר הירדן לעצמו ועמק דגליל לעצמו והיינו רישא דתנן ג' ארצות לביעור יהודה ועבר הירדן וגליל כדפרישנא. ובסיפא אשמעינן דכל הפרכיא והפרכיא מתחלקת לשלש הר לחוד ועמק לחוד ושפלה לחוד והאי דינא בכל הפרכיא והפרכיא והיינו דתנן ושלש שלש ארצות לכל אחת ואחת לאשמועינן דיהודה גופיה מתחלק לשלש וכן עבר הירדן והשתא נפרש למילי דמתני' עבר הירדן מפ' בגמ' דהיינו מה שכבש משה מסיחון וקדושת חילוקי שביעית שלו היה ראוי לגזור עליהם שהרי יש בהם הרים לעצמן ושפלות לעצמן ועמקים לעצמן והיינו קודם שנטלום מואב מישראל אבל אחר שנטלום כגון כשמת שאול המלך חזרו לאיסורן וגזרו בהם שיעשרו בהם מעשר עני ומותר לזורען ואין בהן קדושת שביעית ומדברי הרמב"ם ז"ל יראה דעבר הירדן היינו ערי סיחון שלא נטלן ממואב וכבר הארכתי בזה בפ' ג' ארצות:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:2:1:2
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:2:1:2](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/9:2:1:2)

**גליל העליון.** מפ' ג' ארצות דגליל והם גליל העליון והיינו הרים שבגליל ומפ' ליה סימנא כל שאינו מגדל שקמים:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:2:1:3
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:2:1:3](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/9:2:1:3)

**וגליל התחתון.** היינו שפלה של גליל' ומפ' לה סימנא כל שהוא מגדל שקמים והכי איתא בגמ':


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:2:1:4
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:2:1:4](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/9:2:1:4)

**ותחום טבריה.** הוא עמק הגליל. דהא יש בו תמרים:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:2:1:5
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:2:1:5](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/9:2:1:5)

**והעמק.** מפ' בגמ' בקעת גינוסר:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:2:1:6
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:2:1:6](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/9:2:1:6)

**וביהודה ג' ארצות.** הם ההר המוזכר בתורה דכתיב בהר ובשפלה ובנגב ותני בסיפרי בהר זו הר המלך ובשפלה זו שפלת הדרום כדאיתא התם:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:2:1:7
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:2:1:7](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/9:2:1:7)

**והעמק.** בגמ' מפ' מעין גדי ועד יריחו ולא מפ' במתני' גבי עבר הירדן הר ושפלה ועמק משום דנתבטלו ולא נפקא לן מידי ובגמ' מפ' להו:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:2:1:8
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:2:1:8](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/9:2:1:8)

**כשפלת הדרום.** היינו שפלה דיהודה:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:2:1:9
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:2:1:9](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/9:2:1:9)

**והר שלה.** של לוד:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:2:1:10
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:2:1:10](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/9:2:1:10)

**כהר המלך.** היינו הר דיהודה ואע"ג דשפלה דעלמא דין שפלה אית לה כדאיתא בגמ':


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:2:1:11
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:2:1:11](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/9:2:1:11)

**מבית חורון ועד הים מדינה אחת.** קומרקא בלע"ז ובגמ' מפ' דאף בזה יש חילוק דהר ושפלה ועמק:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:2:1:12
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:2:1:12](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/9:2:1:12)

**ולמה אמרו שלש ארצות.** בכל הפרכיא:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:2:1:13
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:2:1:13](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/9:2:1:13)

**כדי שיהו אוכלין בכל א' וא' עד שיכלה האחרונה.** דכל הר המלך אחת ונפקא מינה להא דאמרינן בפ' הניזקין ששים רבוא עיירות היו לו לינאי המלך בהר המלך דכולן שיעורן אחת דהר להר דהפרכיא דיליה מהני וכן שפלה לשפלה דיליה אבל לא הר לשפלה ואפילו תרוייהו הפרכיא אחת ואהא פליג ר"ש:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:2:1:14
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:2:1:14](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/9:2:1:14)

**שלש ארצות אלא ביהודה.** שגבולו גדול לכך יש חילוק בו בין הר ושפלה ועמק אבל כל שאר הארצות שוות הם להר המלך דהוא דיהודה:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:2:1:15
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:2:1:15](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/9:2:1:15)

**וכל הארצות כאחת לזיתים ולתמרים.** סתמא היא לכו"ע והכי איתא בתוספתא ובגמ' מפ' זמן ביעור דידהו ולקמן אפרש האי ביעור דמתני' אי ביעור דהיתירא דהיינו להוציא ולחלק על פתח ביתו או משעבר זמן הביעור דכבר כלה להר או לשפלה דאסורין באכילה ובעו שריפה:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:2:2:1
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:2:2:1](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/9:2:2:1)

**הבהמה.** שמזונותיה עליך:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:2:2:2
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:2:2:2](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/9:2:2:2)

**אוכלת מן הבית.** ואוכלי אדם ואוכלי בהמה הוקשו לביעור:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:2:3:1
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:2:3:1](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/9:2:3:1)

**אין חיה שבהר גדלה בעמק.** מיהודה ליהודה ולא גדלה חיה שבעמק בהר והתורה אמרה ולחיה אשר בארצך בתר ארצך אזלינן הילכך אין סומכין יושבי ההר על יושבי העמק ולא יושבי העמק על יושבי ההר ובגמ' דילן פ' מקום שנהגו מפ' אמאי אין סומך הר שביהודה להר הגליל ומפ' דגמירי אין חיה שביהודה גדילה על פירות שבגליל ואין חיה שבגליל גדלה על פירות שביהודה אבל כל הרי גליל שוין דיוצאה היא מהר להר:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:2:3:2
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:2:3:2](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/9:2:3:2)

**דיקליטנוס.** מלך רומי היה:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:2:3:3
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:2:3:3](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/9:2:3:3)

**אעיק לבני פמייס.** במסים וארנוניות:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:2:3:4
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:2:3:4](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/9:2:3:4)

**אנן אזלין.** נברח מן הארץ ותשאר שממה:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:2:3:5
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:2:3:5](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/9:2:3:5)

**סופיסטא.** יועץ של המלך וכן פי' בערוך:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:2:3:6
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:2:3:6](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/9:2:3:6)

**ואי בעית מיבדקא.** ואם אתה רוצה לנסות דודאי לא יניחו אויר ארצם:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:2:3:7
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:2:3:7](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/9:2:3:7)

**אייתי טביין.** הבא צביים תרגום צבי טביא:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:2:3:8
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:2:3:8](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/9:2:3:8)

**וחפי קרניהון כסף.** כדי שכשיחזרו להם יכירו שהם אלו:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:2:3:9
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:2:3:9](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/9:2:3:9)

**ולסוף חזרון לאתריהון.** דלא יכלו לסבול להניח אויר ארצם:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:2:3:10
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:2:3:10](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/9:2:3:10)

**ושלחון לאפריקא.** ובאגדא אמרינן אל ארץ כארצכם זו אפריקי ואפ"ה חזרו:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:2:4:1
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:2:4:1](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/9:2:4:1)

**מילין.** עפצים גאלאש בלע"ז:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:2:4:2
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:2:4:2](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/9:2:4:2)

**דקלים.** תמרים:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:2:4:3
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:2:4:3](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/9:2:4:3)

**שקמה.** אינה עושה פירות:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:2:4:4
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:2:4:4](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/9:2:4:4)

**כשקמים אשר בשפלה.** ש"מ שדרכה של שפלה לגדל שקמים ומיהו לאו ראיה גמורה היא לומר דאם אין בה שקמים לא תהא קרויה שפלה:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:2:4:5
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:2:4:5](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/9:2:4:5)

**למדת הדין איתמר.** הדא דאמרה סימן לנחלים קנים למדת הדין למקח וממכר שאם מכר לו נחל צריך שיהא בו קנים:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:2:4:6
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:2:4:6](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/9:2:4:6)

**לעגלה ערופה.** צריך שיהו קנים גדלים בו ואי לא לא מיקרי נחל והתוס' היו להם גירסא משובשת והיו גורסין למדה הדא איתמר ופירשו דאכל ג' ארצות קאי ואינו כן אלא אנחלים דוקא קאי והיינו דקאמר ואית דאמרי לעגלה ערופה וכדפרישית אבל לענין מתני' פשיטא דהא במתני' תני לה להך סימנא גבי גליל ולא היה צריך לפרשו בברייתא ובגמ' דילן סברי נמי דודאי ברייתא לענין אחר שנוייה ולהכי אוקמוה התם בהני תרי גווני דהכא וכדפרישנא:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:2:5:1
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:2:5:1](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/9:2:5:1)

**הר של עבר הירדן.** של ארצות סיחון שכבש משה:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:2:5:2
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:2:5:2](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/9:2:5:2)

**הרי מכוור.** תרגום ירושלמי של יעזר מכוור.


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:2:5:3
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:2:5:3](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/9:2:5:3)

**ושפלתו.** מאי ניהו:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:2:5:4
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:2:5:4](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/9:2:5:4)

**חשבון וכו'.** מקרא הוא בספר יהושע בחלק בני ראובן:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:2:5:5
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:2:5:5](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/9:2:5:5)

**דיבון וכו'.** כל אלו כתובים במואב:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:2:5:6
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:2:5:6](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/9:2:5:6)

**וכן כיוצא בהן.** דכתיב בתר הכי וקדימות ומיפעת וכו' וכל הני במישור דהיינו שפלה:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:2:5:7
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:2:5:7](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/9:2:5:7)

**בית הרם ובית נמרה.** אלו מקומות בעמק:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:2:5:8
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:2:5:8](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/9:2:5:8)

**וכן כיוצא בהן ובעמק בית הרם ובית נמרה.** מקרא הוא בספר יהושע בחלק בני גד:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:2:6:1
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:2:6:1](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/9:2:6:1)

**שפלה שבהר והר שבשפלה.** בעיא היא שפלה שבהר מי נימא דדינה כשפלה או דילמא כיון שבהר היא דינה כהר וכן הר שבשפלה מי נימא דין הר אית ליה או דילמא כיון שבשפלה הוא דין שפלה אית ליה:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:2:6:2
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:2:6:2](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/9:2:6:2)

**וההר שלה כהר המלך.** ואי ס"ד דסתם הר כהר שבהרפכיא שלו הוא מאי קמ"ל אלא ה"ק האי הר דשפלת לוד דגדול הוא דינו כהר המלך הא סתם הר שבשפלה דינו כשפלתו:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:2:7:1
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:2:7:1](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/9:2:7:1)

**פרא כורין.** שם הפרכיא הוא:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:2:7:2
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:2:7:2](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/9:2:7:2)

**יש בה הר ושפלה ועמק.** כ' ר"י מסיפונטי ז"ל ה"ק ר' יוחנן דאע"פ שיש בו הר ושפלה ועמק כמדינה אחת נידונין ובכולן אוכלין בין בהר בין בעמק בין בשפלה עד שיכלה אחרון אחרון שבכלם דכמדינה א' נידונין אי הכי אמאי תני ג' ארצות ליתני ארבע כלומר נהי דארבע ארצות ושלש שלש ארצות וכו' לא מצי למיתני מ"מ ליתני ד' ארצות הם יהודה ועבר הירדן והגליל ג' ג' ארצות בכל א' וא' ומבית חורון ועד הים מדינה אחת דאכילה דהר שלה ועמקה ושפלתה באנפי נפשה היא ומשני מובלעות הן בין שלש ארצות ששנינו עכ"ל. ונ"ל דהא דתנן מבית חורון ועד הים מדינה אחת היינו חוץ משפלת לוד והר שלה דהא תנן דחלוקים וכי תנן דמדינה אחת הן אשארא ונוכל לומר דהיינו דמשני דמעורבו' הן דלעיל כל שפלה לחוד וכל ערי עמק לחוד ובבית חורון עד הים יש הר ושפלה ועמק דמדינה אחת הן ויש דהר לחוד ושפלה לחוד:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:2:8:1
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:2:8:1](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/9:2:8:1)

**אין בסוריא שלש ארצות.** אע"ג דקדושה סוריא דאין עושין בה אלא בתלוש בשביעית כדאיתא בפ' ג' ארצות בהא קילא לענין הר ושפלה ועמק דכולה חשיבא ארץ אחת ואוכלין בה כ"ז שנמצא באי זה מקום שבה אוכלין בכולה:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:2:9:1
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:2:9:1](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/9:2:9:1)

**אילין עמקים.** אמילתיה דר"ש קא פריך תימה על עצמך דאילין עמקים דיהודה גופיה מודי ר"ש דאינו יכול לאכול בשביל סמך הר יהודה ועמק שבגליל דהיינו גינוסר שיסמוך על הר שביהודה דהיינו הר המלך:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:2:10:1
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:2:10:1](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/9:2:10:1)

**עד שיכלו מיריחו.** שהיא עיר התמרים כדכתיב בקעת יריחו עיר התמרים עד צוער ובפ' מקום שנהגו תניא עד שיכלה האחרון שבצוער:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:2:10:2
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:2:10:2](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/9:2:10:2)

**ומגוש חלב.** דביה הוו זיתים הרבה והוא בחלקו של אשר דכתיב ביה וטובל בשמן רגלו במס' מנחות וכי קתני שלש ארצות לביעור בשאר כל פירות האילן והכי איתא בתוספתא דתני ושאר כל פירות האילן כגון האגסים והקרוסטמלין והפרישין והעוזרדין אין אוכלין מן מה של הר על מה שבעמק ולא מן מה שבעמק על מה שבהר כדאיתא התם. וכ' ר"י ז"ל דשיעורא דתמרים דקתני הכא עד יריחו והיינו צוער היינו עד הפורים כדאיתא בפ' מקום שנהגו וכן פסק הרמב"ם ז"ל ולית לן דרב ביבי עוד כ' דשיעורא דזיתים שיכלו מגוש חלב היינו עד העצרת והכי אמרינן בפ' כלל גדול זוטא בשמן עד העצרת ונ"ל דהטעם שאמרו דגבי זיתים ותמרים כל ארץ ישראל אחת ואין בה גבולים חלוקים אלא דוקא בשאר פירות היינו משום דחזר וכללה כולה באלו השנים דכתיב ארץ זית שמן ודבש ודרשינן בסיפרי ודבש אלו תמרים וחרובין נמי בכלל דבש הן בא"י:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:3:1:1
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:3:1:1](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/9:3:1:1)

**אוכלין על המובקר וכו'.** פי' הרמב"ם ז"ל היו לו ענבים של שביעית בתוך ביתו וכלו הענבים מן השדה מן הגנות והפרדסים שהן הפקר אע"פ שעדיין יש ענבים בגפנים שבתוך החצרות אינו אוכל מן הענבים שבבית מפני ענבים הללו שבחצר לפי שאינן מצויין לחיה ובגמ' מפ' דת"ק דמתני' ר"ש הוא:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:3:1:2
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:3:1:2](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/9:3:1:2)

**אף על השמור.** אוכלין שאלמלא שהן שמורים החיה יכולה לאכול מהן:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:3:1:3
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:3:1:3](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/9:3:1:3)

**אוכלין על הטפיחים.** בגמ' תני טפיחין שבעכו ור' יוסי הוא דתני לה ופי' בערוך שהן כלי חרס הבנויין בכותלים ומקננים בהן העופות ור' יוסי אזיל לטעמיה דאוכלין על השמור דר' יוסי הוא דתני לה כדאיתא בגמ':


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:3:1:4
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:3:1:4](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/9:3:1:4)

**טפיחים.** לשון קדירות שחורות ומביאין בהם העופות תבואה וקטנית מלשון צפרים שקננו בטפיחים ובבורות דפ' אין צדין ובפ' אמר להם הממונה והטפיח מחזר על האורחים והרמב"ם ז"ל יש לו בזה פי' אחר:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:3:1:5
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:3:1:5](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/9:3:1:5)

**דיפרא.** פירש בערוך וכן הרמב"ם אילן שעושה פירות שתי פעמים בשנה והיו לו פירות של מין ההוא מן אילן שאינו עושה אלא פעם אחת ה"ז אוכל מהן כל זמן שפירות דיפרא פי' פירות שניות מצויות בשדה שהרי מאותו המין יש בשדה:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:3:1:6
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:3:1:6](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/9:3:1:6)

**אבל לא על הסתווניות.** אבל על הפירות שמתאחרין להתבשל עד הסתו אין אוכלין בשבילן מפני שדומין לפירות של שנה אחרת:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:3:1:7
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:3:1:7](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/9:3:1:7)

**שבכרו.** שהתחילו להתבשל:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:3:1:8
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:3:1:8](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/9:3:1:8)

**עד שלא יכלה הקיץ.** אבל בכרו אחר שכלו אין אוכלין עליהם דאז דומין לפירות שנה אחרת ובגמ' מפ' דאדיפרא הוא דקאי ר' יהודה ולאחמורי אתא:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:3:2:1
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:3:2:1](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/9:3:2:1)

**מתני' דר"ש.** דאין סומכין על השמור:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:3:2:2
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:3:2:2](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/9:3:2:2)

**שאת אוכל מן השדה את אוכל מן הבית.** והאי חצר לאו שדה הוא והתורה שדה קאמ' דמחוברין בתוכה הפירות:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:3:2:3
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:3:2:3](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/9:3:2:3)

**את הוא שגרמת שלא לאכול.** ששמרת אותן שיראה ממך להכנס בחצר ולעולם דשרי לסמוך על אותן פירות וכיון דבגמ' פירשו מתני' יחידאה היא לא קיי"ל כסתם יחידאה והדרינן לכללין ר' יוסי ור"ש הילכתא כר' יוסי:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:3:3:1
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:3:3:1](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/9:3:3:1)

**מתני' דר' יוסי.** דשרי לאכול אגב טפיחין דעכו וסיפא דר' יוסי היא:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:3:3:2
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:3:3:2](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/9:3:3:2)

**בסתווניות.** ולאקולי אתא:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:3:3:3
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:3:3:3](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/9:3:3:3)

**הא בדיפרין לא.** פליג דלא חשיב להו פירות שנה אחרת דקלא אית ליה לאילן דיפרא ומודי לר' יוסי ואשכחן בברייתא דר' יהודה כי פליג אדיפרא פליג דלא שרי למסמך אדיפרא אלא כ"ז שביכרו השניים עד שלא יכלה הקיץ אבל לא קאי אסתווניות ור' יוסי סבר דיפרא קלא אית ליה וסומכין על פירותיו ולא חשיבי פירות שנה אחרת ובין בכרו בין לא ביכרו שרי אבל סתווניות אפי' בכרו עד שלא יכלה הקיץ כיון דרובם לא שכיחי לכו"ע אין סומכים עליהם ור"י ז"ל סובר דר' יהודה שרי בתרוייהו:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:4:1:1
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:4:1:1](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/9:4:1:1)

**שלשה כבשים.** שכבשן בחומץ או במים ומלח וחרדל וכבש מן הירקות שמנו חכמים אי נמי שעלו בשדות גוים דלית בהו איסור ספיחים והני תנאי לית להו דר"ש דסבר כל הירק א' לביעור אלא כל מין ומין לעצמו ולא כבשן כאחת אלא עברו ז' ימים בין כבש ראשון לכבש שני. כבש פושטא בלע"ז:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:4:1:2
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:4:1:2](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/9:4:1:2)

**אוכלין על הראשון.** בין לקולא בין לחומרא קאמר לקולא דאוכלין על הנכבש ראשון בחבית אם הוא לא כלה מן השדה ואפילו כלו האחרים מן השדה כולן מותרין דעל הראשון סומכין ולחומרא נמי דאם הוא כלה מן השדה כולן אסורין שאר הנכבשים שבחבית באכילה כלומר לנהוג בהן כבעל הבית אלא צריך להפקירו ואם נתערבה חבית זו אפילו באלף כולהו אסורין וצריך להפקיר כולן דדבר שיש לו מתירין הוא וצריך להוציאן על פתח ביתו ולומר מי שירצה ליטול יטול והיינו בביעור דהיתירא ובביעור דאיסורא לגמרי כולן אסורין ושורף דבתרתי גווני ביעור מיירי דמדמייתי בגמ' מימרא דחזקיה ועובדי דאמוראי דמיירו בביעור דהיתירא משמע דס"ל דמתני' נמי בביעור דהיתירא קא מיירי, ונ"ל דמפ' הכי למתני' משום דקתני סיפא יבער מינו מן החבית מן החבית דוקא כלומר ויוציאנו לפתח ביתו אבל מן העולם לא והא דפרשינן לה לקולא והיינו דאע"ג דהאחרים כלו ס"ל דהראשון נותן טעם בכולן וכולהו חשיבי ראשון והכל מותר והכי משמע בפ' כלל גדול זוטא ולחומרא נמי מפרשינן לה הכי משמע בת"כ וכתוב להלן:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:4:1:3
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:4:1:3](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/9:4:1:3)

**אף על האחרון.** דס"ל דאף האחרון נותן טעם בראשון וחשיבי כולהו אחרון ואם האחרון כלה תחלה כולהו אסירי ואם אינו כלה והראשון כלה כולהו נמי אסירי ובגמ' פריך דאמצעי נמי לגבי אחרון ראשון הוי:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:4:1:4
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:4:1:4](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/9:4:1:4)

**כל שכלה מינו מן השדה יבער מינו מן החבית.** ויוציאנו לפתח ביתו ויפקירו כדלקמן וכל אחד עומד בדינו וכאילו אינן ביחד אלא כל אחד עומד בעצמו וברייתא דת"כ הכי קתני מן השדה תאכלו כ"ז שאת אוכל מן השדה את אוכל מן הבית כלה מן השדה כלה לך מן הבית מכאן אמרו הכובש ג' כבשים בחבית א' ר' אליעזר אומר כיון שכלה מין א' מן השדה יבער את כל החבית האי אחד דקתני מין ראשון קאמר כדתנן במתני' ובין לקולא ובין לחומרא קאמר דכולהו חשיבי ראשון וכיון דכלה ראשון כולהו אסירי ומאי אחד מיוחד שהיה יחידי כששמוהו שם בחבית ור' יהושע אומר אוכל והולך עד שיכלה האחרון שבה כלומר לא שרי לאכול אלא כ"ז דגם האחרון שכבש שם קיים בשדה עד שיכלה ואם כלה האחרון כולהו אסירי ולא איצטריך למיתני ר' יהושע אלא האיסור שמוסיף על דברי ר"א דאילו כי כלה ראשון הא ר' אליעזר קאמר לה כנ"ל ומוכרח אני לפרש כן מן הסוגיא שבפ' כלל גדול זוטא וסייג מצאתי לדברי בפי' רבנו נסים גאון ז"ל שכתבוהו התוס' בפ' מקום שנהגו. ומה שהקשה רבנו שמשון ז"ל על זה דמאי קא מתמה בגמ' על דברי ר' יהושע דאמרינן ואין הראשון נותן טעם באחרון מאי פריך הא מודי ר' יהושע דאם הראשון כלה דאסירי כולהו לדידי הכי פריך מי לא מודי ר' יהושע דהראשון נותן טעם באחרון ומשו"ה סבר דאם כלה ראשון כולהו אסירי א"כ אמצעי נמי יהיב טעמא בקמא ובבתרא וכי כלה אמצעי נמי כולהו אסירי קמא אסיר דאחרון נותן טעם בראשון ובתרא אסיר דהא מודי לר"א דהראשון נותן טעם באחרון ואמאי לא תלי הך כבש אלא בראשון ובאחרון הו"ל למיתני ר' יהושע אומר אי זה מהם שכלה תחלה שלשתן אסורין, ומה שפי' ר"ת ז"ל בזה אינו נכון כלל:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:4:1:5
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:4:1:5](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/9:4:1:5)

**כל ירק אחד לביעור.** זה מקל מכולן שלא נתנו חכמים שיעור לכל ירק וירק בפ"ע אלא אוכלין כל הירקות שמנו חכמים בין חיים בין כבושים עד שיכלה ירק המתקיים אחרון בשדה:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:4:1:6
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:4:1:6](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/9:4:1:6)

**ואוכלין ברגילה.** סיפא דרישא היא והכי משמע בת"כ וכן דעת הראב"ד ז"ל שפי' שם רגילה וסנדיות שני מיני ירקות הם והרגילה היא כלה ראשונה וסנדיות כלות אחרונות לכל הירקות ור"ש מקל מכולם וכן פי' ר"י ז"ל:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:4:1:7
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:4:1:7](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/9:4:1:7)

**רגילה.** פי' בערוך היינו חלוגלוגות וירדולאגאש בלע"ז:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:4:1:8
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:4:1:8](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/9:4:1:8)

**סנדיות.** פי' בערוך קארדי דומישתק בלע"ז:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:4:1:9
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:4:1:9](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/9:4:1:9)

**בית נטופה.** שם מקום והוא מגבול עזה והני שיעורי דמתני' נראין עד השתא בביעור דהיתירא הם כדתנן אבל לא על השמור וצריך להוציאו מ הבית ולומר מי שצריך ליטול יטול וכן אבל לא על הסתווניות ולר"ש על בקעת נטופה סומכין גבי ירק דהוא המאוחר והיינו דאי כלו עניים רגילה שבשדות העיר לא בעו עשירים להוציא מה שבבתים כדתניא במכילתא והאי הוצאה דעשירים קרויה שעת הביעור דהיתירא כדאיתא בגמ':


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:4:2:1
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:4:2:1](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/9:4:2:1)

**האחרון נותן טעם וכו'.** אף האחרון נותן טעם בראשון ולאחמורי אתא:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:4:2:2
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:4:2:2](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/9:4:2:2)

**ואין האחרון נותן טעם בראשון.** כלומר וכי יכולין אנו להכחיש המוחש ואמאי לא חייש ר' אליעזר אלא לראשון ולא חייש לכילוי דאחרון:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:4:2:3
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:4:2:3](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/9:4:2:3)

**ואין הראשון נותן טעם באחרון.** כבר פי' במשנתנו דלגבי אמצעי הוא דפריך וכי כלה אמצעי נמי ליתסרו תרוייהו:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:4:2:4
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:4:2:4](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/9:4:2:4)

**והלכה כדבריו.** ורואים כאילו כל א' לעצמו וטעמא לא חשיב וכן פסק הרמב"ם ז"ל בפ"ז:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:4:3:1
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:4:3:1](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/9:4:3:1)

**התחיל באוצר.** אם קודם ביעור דהיתירא התחיל לפתוח לבני הבית הכלי שיש בו כבש והתחילו לאכול והגיע שעת הביעור אח"כ אין צריך להוציא מן הבית כדי לקיים מן השבות וכו':


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:4:3:2
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:4:3:2](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/9:4:3:2)

**הרי הוא כמבוער.** הך קולא בביעור דהיתירא קא מיירי דמשמע בתוספתא דמשקרב זמן הביעור דהיתירא דהיינו שכלו ירקות לעניים משדות העיר ויש לו לזה ירקות כבושים בבית צריך להוציאן מן הבית ולומר שיזכו בהן הכל והכי תני התם מי שיש לו פירות שביעית והגיעה שעת הביעור כיצד יעשה מחלק מהם לשכניו ולקרוביו ולמיודעיו או מוציא ומניח על פתח ביתו ואומר אחינו בית ישראל שמעו מי שצריך ליטול יטול וחוזר ומכניסן לתוך ביתו ואוכל והולך עד שעה שיכלו פי' עד שיכלו לבהמה ולחיה בהרים וביערים מכל ההפרכיא אבל משכלו מכל ההפרכיא כפי המקום שהוא דר אם הר המלך כשיעורו ואם גליל העליון כשיעורו אסורין בהנייה ובעו איבוד מן התורה וכמו שאני עתיד לפרש לקמן במתני' דמי שהיו לו פירות שביעית בס"ד. וקאמר הכא חזקיה דאם התחיל לאכול מן האוצר והוא הכלי שיש לו באוצר שיש בו דבר כבוש כגון ירק או כיוצא בו קודם שיכלו עניים ירקות השדה הרי הוא כמבוער שכיון שפתחו לאכול לבני הבית בני הבית יכלוהו וככלה דמי ואינו צריך להוציאן לפתח ביתו וכו' כדי לקיים מצות הפקר דנפקא לן מקרא דכתיב ונטשתה ואכלו אביוני עמך ודרשינן נטושים בע"כ כדאיתא בפ' המפקיד ובמכילתא שאם היה צריך להוציאן ולא הוציאן ונתערב לו אי זה פרי או כבש עם כבשין דששית ואפי' באלף כולן אסורין באכילה עד שיוציאם וכו' דהוי דבר שיש לו מתירין דשרו באכילה בהוצאתם מן הבית וקיי"ל דבר שיש לו מתירין אפילו באלף לא בטיל וכדאסיקנא בס"פ כלל גדול זוטא ואשמועינן חזקיה דס"ל כר' יוסי לקמן דאחד עניים ואחד עשירים אוכלין אחר הביעור מאוצר שבבית כדמפ' בתוספתא:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:4:3:3
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:4:3:3](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/9:4:3:3)

**הוה ליה עובדא.** הוו ליה חביות של כבש תוך ביתו והגיע שעת הביעור דהיתירא ולא התחיל בהן עדיין:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:4:3:4
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:4:3:4](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/9:4:3:4)

**את שאל לתעלייא.** לשועלים:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:4:3:5
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:4:3:5](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/9:4:3:5)

**תלתא רחמין.** שלשה אוהבים שלא ירצו לזכות בה בשביל שהיא שלך שלא לחסר מזונותיך ויכול אתה לחזור ולזכות בהם ולאכלם, והא דקאמר שלשה דמסקינן בס"פ אין בין המודר דלא מהני הפקר אלא בפני שלשה:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:4:3:6
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:4:3:6](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/9:4:3:6)

**קפודקאי דצפרי.** בני אדם קפדנים שלא היה להם אוהב מתוך קפדנותם והעניים כלו להם הפירות בעיר ומיחייבי העשירים להוציא מה שבביתם וכו' ואם יפקירו פירותיהם יזכו בהם האחרים והורה להם ר' אמי דכשיראו השוק פנוי מבני אדם יפקירו ואח"כ יזכו בהם:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:4:3:7
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:4:3:7](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/9:4:3:7)

**צלילא.** צלול שאין קול אחר נשמע בשוק ואז נשמע הקול של פרסת רגלי אדם בשוק דהיינו בלילה:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:4:3:8
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:4:3:8](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/9:4:3:8)

**מפקין לון.** לפירות שלכם:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:4:4:1
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:4:4:1](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/9:4:4:1)

**צלוחיין צלוחיין.** צלוחיות צלוחיות:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:4:4:2
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:4:4:2](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/9:4:4:2)

**זכית בההן אוצרא.** ר' חזקיה היה בעל האוצר וא"ל ר'ירמיה תזכה באותו אוצר לצאת ידי חובתי:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:4:4:3
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:4:4:3](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/9:4:4:3)

**וא"ל.** ר' ירמיה הן זכיתי בזה האוצר הרי אני זוכה באוצר פירות הללו בפרוטות הללו שאני נותן לך שבאלו המעות הרי מקום האוצר מושכר לי וכבר זכיתי בפירות דקרקע נקנה בכסף ובשטר ובחזקה ובאלו נמי כלי האוצר קנוין לי כדאיתא בפ"ק דקידושין נכסים וכו':


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:4:4:4
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:4:4:4](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/9:4:4:4)

**לא כן אפיקתך.** לא בזה הוצאתיך מן הפירות הללו שהרי עתה אינן שלך שכבר הפקרתם וזכיתים אני אע"פ שלא משכתים כדתנן המוכר פירות לחברו משך ולא מדד קנה מדד ולא משך לא קנה ואם היה פקח שוכר את מקומו דהו"ל כחצרו:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:4:4:5
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:4:4:5](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/9:4:4:5)

**חזור וזכי ביה.** באוצר חזור וזכי בו אתה שהרי יצאת ידי חובתך להוציא פירות מן הבית ועכשו אני נותן לך במתנה ובמכילת' תניא כתוב אחד אומר ונטשתה ואכלו אביוני עמך וכתוב אחד אומר לך ולעבדך וגו' כיצד יתקיימו שני כתובים כשהפירות מרובים הכל אוכלין וכשהפירות מועטין ואכלו אביוני עמך ולקמן פליגי תנאי בדרשא דהאי קרא ונראה דהך ברייתא קאי כר' יהודה דלא ס"ל דמצו עשירים לזכות בהן ור' יוסי סבר דמצו לזכות בהן וכשהפקירן וחזר וזכה בהן הו"ל דאוכל בהן כא' מן העניים ואכלי נמי עשירים כשנתמעטו הפירו' דהוצרכו העשירים להוציא מה שבבתים ונרא' דקי"ל כר' יוסי דא' עניים וא' עשירים אוכלין אחר הביעור דהיתירא דבפ' בנות שוח אמרינן דקם ליה כר' יהושע ור' יהודה קם ליה כר"א וקי"ל כר' יהושע וממילא נפקא לן דקיי"ל כר' יוסי והני עובדי דהכא היינו כי היכי דנפקי ידי חובתן ככ"ע. וההיא תוספת' דתניא בראשונה היו שלוחי ב"ד מחזרין על פתחי העיירות כל מי שהיה מביא פירות לתוך ידן היו נוטלין אותן ממנו ונותנין לו מהן מזון ג' סעודות והשאר מכניסין לאוצר שבעיר הגיע זמן תאנים שלוחי ב"ד שוכרין פועלים ועושין אותן דבלה וכונסין אותן בחביות ומכניסין אותן לאוצר שבעיר הגיע זמן ענבים שלוחי ב"ד שוכרין פועלים ובוצרין אותן ודורכין אותן בגת ומכניסין אותן בחביות ומכניסין אותן לאוצר שבעיר הגיע זמן זתים שלוחי ב"ד שוכרין פועלים ומוסקין אותן ועוטנין אותן בבית הבד וכונסין אותן בחביות ומכניסין אותן לאוצר שבעיר ומחלקין מהן כל או"א לפי ביתו ע"כ, וה"פ כל מי שהיה מביא פירות לתוך ידן דאית בהו קדושת שביעית כגון לימוניש דעושין מהן כבש ואוצר ובולבסין שקורין וירדינג'יאש שעושין מהן כבש דאית בהו קדושת שביעית דבתר לקיטה אזלינן בהו מיד בכניסת תשרי הילכך נותנין לו מהן ג' סעודות וכל זה היה בתחלת שנה שביעית ומפירות ששית דאית בהו קדושה מחמת לקיטתן בשביעית מוסרין ליד הב"ד והב"ד מצמצמין להן ואין נותנין להן אלא לכאו"א נותנין כדי יומו בלבד # והשאר מכניסין לאוצר שבעיר עד שמגיע ביעור של אלו וכל פירות האילן דאין בהן קדושת שביעית בשנת שביעית דהא בתר שליש אזלינן בהו ושליש דידהו קמי ר"ה היה והיינו דקתני הגיע זמן גבי תאנים וענבים וזיתים דבההוא זמן קא מיירי והא דלא קתני תבואה נמי משום דאין דרך לבזבז הלחם ואין אוכלין ממנו אלא כפי # [הצורך] משא"כ בפירות וצריך להם סדר ספוק ב"ד ובהני דלית בהו קדושה משמרין תחת ידן דב"ד עד מוצאי שביעית כשבא עליהן ביעור דאיסורא דאזי באותו זמן יהא להן מה לאכול ובשביעית יכולין לתקן פירות האילן דששית בכל עובדין דחול והיינו דתני ברישא נותנין לו מזון ג' סעודות ובסיפא קתני ומחלקים מהם לכאו"א לפי ביתו ובזה הסדר כשבא כילוי פירות של שביעית בימים של מוצאי שביעית יהא להם מה לאכול מכל הפירות כסדר סיפוק ב"ד כדמפ' ואוכלין בשמינית כל עיר ועיר ועיר מפירות ששית ע"י ב"ד שבעיר שיש להן אוצר בית גדול לכל העיר ואוכלין כל העיר מן אותו אוצר אבל בפירות האילן דשביעית גופייהו דהיינו בזמנם בתחלת השנה השמינית יתקן כל א' כדינין השנויין במשנתנו זיתים בקוטבי אבל לא בבית הבד וכן הענבים בעריבה אבל לא בגת כדרך השנוי למעלה ואוכלין הנותר כולן מן ההפקר בין עניים בין עשירים וכי כלה לעניים בגנות ופרדסים בפירות שגדלו בשביעית שלוקטים אותם בשמינית דיד הכל ממשמשין בהן דאפקעתא דמלכא היא דצריכין העשירים להוציא מה שבביתם ונותנין לנאמן ב"ד ובין כך ובין כך עד שבאין פירות ותבואת שמינית אוכלים מפירות ששית שהניחו באוצר אם היה להן דעת לשמרן ועל זה הענין סובבת שמועתנו:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:5:1:1
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:5:1:1](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/9:5:1:1)

**המלקט עשבים לחים.** לאכילת אדם:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:5:1:2
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:5:1:2](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/9:5:1:2)

**עד שייבש המתוק.** כה"ג תני לעיל פ' מאימתי מוציאין ומפ' בגמ' פקועא דבקעתא והיינו פקועות השנויות פ' במה מדליקין וקרי ליה מתוק על דרך סגי נהור ושל בקעה אינן מרים כ"כ כשל הרים ועד אותו זמן יש עשבים בשדה ומשם ואילך כלה לחיה ובעי ביעור והאי ביעור דמתני' דאיסורא הוא:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:5:1:3
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:5:1:3](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/9:5:1:3)

**והמגבב.** המלקט לאכול לבהמה ביבשים מלשון גובין את התמחוי:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:5:1:4
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:5:1:4](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/9:5:1:4)

**עד שתרד רביעה שנייה.** בפ"ק דתעניות ובפ' קונם יין פליגי בה תנאי ור' יוסי ס"ל דבכירה בי"ז במרחשון ושנייה בכ"ג בו ואפלה בר"ח כסלו ואיפסיקא הילכתא בפ"ק דתעניות כר' יוסי ובגמ' מפ' אמאי קרי לה רביעה:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:5:1:5
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:5:1:5](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/9:5:1:5)

**עלי קנים ועלי גפנים.** הכובש מהן אוכלין בהן:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:5:1:6
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:5:1:6](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/9:5:1:6)

**עד שישורו מאביהן.** לשון פירות הנושרין ותני עלה בגמ' דעלי קנים אינה משנה דאינן כלים ולא נובלין מאביהן ודין ביעור לא שייך אלא בפירות שכלין ובדבר הכלה כדאיתא פרק כלל גדול זוטא ופרק בא סימן. ומשמע לי דכל האי שיעורא דקתני גבי שביעית רביעה שנייה לאיסורא קתני לה דמשם ואילך אסורים עשבים הראויים לאכילת אדם אסורים לאדם ויבשים דחזו לבהמה אסורים לבהמה דהא תנן בהו שיעורא דזמן סתמא וזה השיעור בין לגליל בין ליהודה ואינו כזמן השנוי למעלה של סתווניות וטפיחים דהכא בזמן הוא דתליא מילתא ועוד כיון דתנן דמשירדה רביעה שנייה שרי לשרוף תבן וקש ולשנותו ממה שהוא דהיינו מאכל בהמה משמע דעבר זמן אכילתה וכמו שאבאר זה למטה:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:5:1:7
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:5:1:7](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/9:5:1:7)

**המגבב ביבשים.** בעלי גפנים יבשים לבהמה אוכלת בהם עד שתרד וכו':


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:5:1:8
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:5:1:8](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/9:5:1:8)

**ר"ע אומר בכולן וכו'.** בין בעשבים בין בעלי גפנים בין בלחים בין ביבשים עד שתרד רביעה שנייה:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:5:1:9
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:5:1:9](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/9:5:1:9)

**עד הגשמים וכו'.** דגשמים תרי משמע:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:5:1:10
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:5:1:10](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/9:5:1:10)

**המודר הנייה מחברו עד הגשמים.** ולאפוקי מדרשב"ג דאמר בפ' קונם יין דלא בעינן ירד ממש אלא יגיע זמנה אע"פ שלא ירדה ובגמ' מפ' כי נדר עד הגשם מאי שיעוריה:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:5:1:11
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:5:1:11](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/9:5:1:11)

**עניים נכנסין בפרדסות.** בשאר שני שבוע ליטול לקט שכחה ופאה דבארץ ישראל לא קשה לה דוושא כדאיתא בסוף מרובה גבי ומהלכין בשבילי הרשות:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:5:1:12
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:5:1:12](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/9:5:1:12)

**עד שתרד רביעה שנייה.** ומשם ואילך צמחה התבואה וקשי לה דוושא:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:5:1:13
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:5:1:13](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/9:5:1:13)

**ה"ג מאימתי נהנין ושורפין בתבן וקש של שביעית משתרד רביעה שנייה.** וה"פ משום דתניא בתוספתא תבן של שביעית אין נותנין אותו לא לתוך הכר ולא לתוך הטיט ועוד תניא תנור שהסיקוהו בתבן ובקש של שביעית יוצן וטעמא דתבן וקש של שביעית חזי למאכל בהמה ואמרינן לעיל דאחד אוכלי אדם ואחד אוכלי בהמה איכא בהו משום לאכלה ולא להפסד ואין לשנות בהם, והשתא אשמעינן מאימתי שרי ליהנות מן התבן ומן הקש לשאר צרכים דלאו אכילה כגון לגבל בטיט או לתת אותו בכר וכן להסיק בו תנור כדתנן בפרק כירה משירדה רביעה שנייה במוצאי שביעית דאז כבר הגשמים עשו אותו זבל וכבר נסרח ונתקלקל ולא חזי למאכל בהמה ובגמ' מפ' אי דוקא אותו שנסרח מן הגשמים או אפילו אותו שבבית שלא נסרח והכי מוכח בגמ' כי הך גירסא דאמרינן א"ר חנניה מכיון שנסרח מה שבשדה הותר מה שבבית משמע דאסיר עד שתסרח ומתני' אתא לאורויי גבול להתיר דעד ההוא זימנא אסירא ולשון התוספתא מוכיח כן וכן גריס הרמב"ם ז"ל בספ"ה שכ' אין נותנין תבן וקש של שביעית לא לתוך הכר ולא לתוך הטיט, תנור שהסיקוהו בתבן וקש של שביעית יוצן ומשתרד רביעה שנייה במוצאי שביעית נהנין ושורפין בתבן וקש של שביעית ע"כ, אבל בפ"ק דתענית גרסינן הכי רב נחמן בר יצחק אמר לבער תבן וקש של שביעית דתניא עד אימתי נהנין בתבן וקש של שביעית עד שתרד רביעה שנייה מ"ט דכתיב ולבהמתך ולחיה אשר בארצך וגו' כל זמן שחיה אוכלת בשדה האכל לבהמתך בבית כלה לחיה מן השדה כלה לבהמתך מן הבית משמע דמרביעה שנייה ואילך אסור וקשיא אמתני' ונ"ל דהנייה דהתם אכילה לבהמה הוא דמיירי וכיון דנסרח בשדה לא חזי לבהמה וכלה לבהמה חשיב ובעי ביעור דאחד אוכלי אדם ואחד אוכלי בהמה שוים והיינו דקאמר דכתיב ולבהמתך וגו' וה"נ תניא בתוספתא דמכילתין בפ' בתרא מאימתי פורשין מן השבלים שבשדות משתרד רביעה שנייה ע"כ דמשתרד רביעה שנייה פורשין מהם שלא להאכילן לבהמה דאילו לאדם בלאו הכי אסירי משום ספיחים, וה"פ דההיא דתענית עד אימתי נהנין בתבן וקש של שביעית להאכילו לבהמה דמשם ואילך אין מאכילין אלא שורפין עד שתרד וכו' ומשירדה רביעה שנייה אסור ליהנות ובעי ביעור דהיינו שריפה ואחר מצאתי בתוספות הרא"ש ז"ל דלא גריס התם שורפין וכאן גריס שורפין והשתא נימא דייקא נמי דקתני הכא שורפין והתם לא קתני שורפין שמעת מינה. ובזה תקנתי כל מה שקשה לרבנו שמשון ז"ל.


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:5:1:14
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:5:1:14](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/9:5:1:14)

**ואיכא למידק** מ"ש הכא דתני תבן גבי קש ומ"ש דבפ' כירה לא תני ליה ומ"ש דלא קתני הכא גבבא גבי קש ומ"ש התם דתני גבבא גבי קש וי"ל דהכא מעניינא דשביעית והתם מעניינא דהסקה דקש הוא מה שנשאר בארץ אחר הקצירה מחובר ויש לו כח להסיק תנור וחזי נמי למאכל בהמה תני ליה הכא והתם גבי הסיקא ותבן דתני הכא שהוא קצות השבלים הנקצרים כמו שכתבו שם התוס' וגבי שביעית חזי למאכל בהמה ואין כח בו להסיק תנור ולא הוי היסק משו"ה לא תני ליה התם ותני ליה הכא משום נהנין דהיינו ליתנו בכר וכדפרישית וגבבא תני התם דהיינו מה שנשאר מן התבן באבוס מעורב עם הזבל דמסיקין בו המרחצאות וחזי להיסקה ולא חזי למאכל בהמה ומשו"ה לא תני ליה הכא והכי מוכח בפי"ז דכלים דתנן ושל בלנין בגבבא וכן פי' הרמב"ם ז"ל והוא האמת:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:5:1:15
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:5:1:15](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/9:5:1:15)

**כן מצאתי בספרים ותני כן על קנים ועלי האוג ועלי חרובין ועלי זיתים אין להן ביעור לפי שאינם נובלות וכלות ע"כ.** ודבר תימה הוא דתנן בפ' כלל גדול זוטא דלולבי חרובין יש להם ביעור משום דנובלין וכלין אם לא נאמר דלולבין רכין נופלין אבל העלין של האילן מתקיימין בו כמו הזית וכיוצא בו:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:5:3:1
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:5:3:1](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/9:5:3:1)

**ר' זירא בעי.** רצה לדון כן:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:5:3:2
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:5:3:2](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/9:5:3:2)

**עד שירד גשם אחד.** דאם נדר עד הגשם דברי הכל עד זמן גשמים של רביעה ראשונה קאמר דגשם חדא רביעה משמע אלא דבעינן ירד ממש וכמתני' וכן פירש"י ז"ל שם וכיון דבעינן ירד ממש כי לא ירד דחינן לה עד האחרת דהויא אפלה ואז אפילו לא ירד כיצד נדר עד הגשם לדידן דקיי"ל כר' יוסי אם ירדו גשמים בי"ז במרחשון שרי ואם לא ירדו דחינן ליה עד כ"ג ואז אפילו לא ירדו וכשאמר עד הגשמים בעינן דירדו בי"ז ובכ"ג ואם לא ירדו כלל אסיר עד ר"ח כסלו ומר"ח כסלו ואילך שרי דאין לך אפלה מזו ועל הדרך הזה פסק הרמב"ם ז"ל בהיל' נדרים פ"י אלא שהחמיר יותר דאפילו כי נדר עד הגשם אם לא ירדו בכ"ג דוחה אותו עד ר"ח כסלו שהיא האפלה שבכולן וחומרא גדולה היא דלא סלקינן אלא חד דרגא אלא נקטינן דכי בעינן ירד היינו בי"ז במרחשון ואם לא ירד דחינן עד כ"ג בו ומה שהשיג עליו הראב"ד ז"ל היה לו לומר עד הגשם עד זמן הגשם הוא י"ז במרחשון כר' יוסי בין ירדו בין לא ירדו אינו כן אלא הפי' הנכון כדברי רש"י ז"ל והכי איתא הכא בהדיא:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:5:4:1
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:5:4:1](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/9:5:4:1)

**תמן תנינן.** בשקלים פ' י"ג שופרות:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:5:4:2
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:5:4:2](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/9:5:4:2)

**שני גזירין.** התם מפ' שיעורייהו:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:5:4:3
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:5:4:3](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/9:5:4:3)

**ר' אבא בר ממל בעי.** רצה לדון כן דאי אמר עץ מביא גזיר אחד:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:5:4:4
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:5:4:4](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/9:5:4:4)

**שזה קרבן בפני עצמו.** ביומא פ' בראשונה תנינן לה גבי תמיד קרב בתשעה ה' לאיברים ואחד לקרביים ואחד לסולת וכו' ובתמיד של בן הערבים ילפינן מקראי התם דבעינן שני כהנים לשני גזירים וכיון דחשיבי דבעינן גברא חד לכל גזיר אלמא קרבן חשוב הוא ומביא גזיר חד:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:5:4:5
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:5:4:5](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/9:5:4:5)

**קרבן בפ"ע.** כל עץ נקרא קרבן כדכתיב והגורלות הפלנו על קרבן העצים ומשום דדמי למאי דאמרינן לעיל דכי אמר גשמים משמע תרי וכי אמר גשם משמע חד וה"נ גבי נדבת עצים מייתי לה:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:5:5:1
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:5:5:1](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/9:5:5:1)

**כל דבר שהוא תלוי ברביעה עד שתרד וכו'.** ר' יוסי ס"ל כרשב"ג דפרק קונם יין דלא בעי עד שירד אלא עד שיגיע סגי וקאמר דאם תלה נדרו במידי דשייך לרביעה כגון שנדר שלא לנעול מנעלים עד הגשמים דודאי בגשמים נתן דעתו כההוא בעינן ירדו ממש אבל לא ירדו אסור ואי אינו תלוי ברביעה כגון המודר הנייה מחברו שלא ליהנות ממנו עד הגשמים עד שיגיע סגי ולא קיי"ל כר' יוסי בהא דסתם מתני' דלא כוותיה:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:5:5:2
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:5:5:2](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/9:5:5:2)

**שבעה ימים שירדו בהן גשמים ולא פסקו יש בהן כדי רביעה ראשונה וכו'.** מפ' התם בפ' קונם יין דס"ל לרשב"ג כר' יוסי דמיום י"ז עד יום כ"ג שבעה ימים הוו דאי ר"מ לא הוו אלא חמשה ימים:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:5:5:3
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:5:5:3](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/9:5:5:3)

**שהיא רובעת את הארץ.** מלשון רביעה ממש כדאמרינן בפ"ק דתענית מטרא בעלה דארעא כדכתיב והולידה והצמיחה:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:5:6:1
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:5:6:1](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/9:5:6:1)

**הותר מה שבבית.** לעשות ממנו טיט וליתנו בכר ואפילו לא נסרח ור' אושעיא פליג עליה ואמר דוקא נסרח דאינו ראוי למאכל בהמה ואם לאו אסור וקיי"ל כר' אושעיא:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:5:7:1
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:5:7:1](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/9:5:7:1)

**אין שורין אותו בטיט.** דסתמו למאכל בהמה הוא ואיכא משום לאכלה ולא להפסד:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:5:7:2
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:5:7:2](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/9:5:7:2)

**נתנו בכר.** בתוספתא קתני נתנוהו אחרים דהיינו גוים דלא נצטוו על השביעית:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:5:7:3
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:5:7:3](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/9:5:7:3)

**והוא שיישן עליו.** ולא מהני בייחדו לבד אלא שיישן עליו דעביד ליה כמוכין בעלמא כההוא דאמרי' בעי' אזמניה וצר ביה והכא נמי כה"ג חשיב כמבוער:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:5:8:1
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:5:8:1](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/9:5:8:1)

**משום ספיחים.** מי אמרינן דאפילו באוכלי בהמה גזור שלא ללוקחם מע"ה ולמסור לו דמי שביעית דחשדינן ליה נמי שמא יזרע בשביעית כדי למכרה שחת או תבן או דילמא בכה"ג לא גזור:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:5:8:2
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:5:8:2](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/9:5:8:2)

**כנשין תבן מן ערובת שמיטתא.** אוספין תבן לבהמות ערב שביעית מזריעת ששית לכל שנה השביעית משום איסור ספיחים ולדידיה המלקט עשבים דתנן במתני' לאו ללוקחן מע"ה קאמר:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:5:8:3
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:5:8:3](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/9:5:8:3)

**מייתי מן שורייא.** ממה שצומח בכותלים ובחומות דהוא דבר מופקר ולאו היינו לוקחים מע"ה:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:5:8:4
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:5:8:4](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/9:5:8:4)

**הצבעין.** צריכין מורסן למלאכת הצביעה:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:5:8:5
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:5:8:5](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/9:5:8:5)

**והפטמין.** מפטמי עופות:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:5:8:6
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:5:8:6](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/9:5:8:6)

**ואינן חוששין.** שמא מחיטי ספיחין הוא דכיון דפסולת הוא ואינו מאכל אדם כולי האי לא גזרו ובתבן נמי האי טעמא הוא:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:5:8:7
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:5:8:7](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/9:5:8:7)

**דתנינן תמן.** בתרומות פ' בצל דתנן התם תלתן שנפלה לתוך בור של יין בתרומה ומ"ש אם יש בזרע כדי ליתן טעם אבל לא בעץ ובשביעית וכלאי הכרם והקדש אם יש בזרע ובעץ כדי ליתן טעם ופירושה תלתן של תרומה או של מעשר שני שנפלה לתוך בור של יין של חולין אע"ג דטעם העץ והפרי של תלתן שוה אין העץ מצטרף עם הפרי לאסור היין של חולין לפי שאין העץ קדוש בתרומה ומעשר משום דאין חיוב תרומה אלא באוכל אדם כדתנן בריש מעשרות משא"כ בשביעית ובכלאי הכרם דכל הגידולין אית בהו איסורא דכלאי הכרם אפילו הקשין נמי אסורין כדאיתא בפ' כל שעה והעץ של תלתן נותן טעם לשבח וגבי שביעית כל גידולי הארץ קדושים ואפילו דרדרים וקוצים כדאיתא לעיל והשתא מסיק לפשיטות' דבעי למיפשט דיש בתבן משום ספיחי' דהאי עץ דתלתן זה אוכלי בהמ' הוי ואוסר תערובתו דומיא דפרי וה"נ שוה לאיסורא לענין ספיחי':


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:5:9:1
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:5:9:1](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/9:5:9:1)

**ולא נמצא מאבד אוכלי בהמה.** כלומר מבטל אוכלי בהמה כלומ' והא הכא דחשבינן אוכלי בהמה לבטוליה כמו אוכלי אדם שוה בשוה וה"נ שוה לאיסורא לענין ספיחים:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:5:9:2
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:5:9:2](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/9:5:9:2)

**ודחי באוכלי בהמה לאדם.** כלומר מעץ דתלתן לא תידוק לתבן דהתם נימא דאחשביה לעץ דתלתן לאדם דחזי לאדם דהא טעם עצו ופריו שוה כדאיתא בביצה ומשו"ה תנא מדמי ליה לפרי:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:5:9:3
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:5:9:3](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/9:5:9:3)

**תפתר בקדושת שביעית לביעור.** כלומר לעולם דלא אחשביה לאדם ואיסורא דקתני התם היינו שעבר זמן הביעור ויש קדושת שביעית במאכל בהמה דבעי ביעור ואוסר בנ"ט וספיחים דשמעתין מקמי ביעור הוא דאיירינן ולא תידוק מינה ולא מידי:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:6:1:1
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:6:1:1](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/9:6:1:1)

**מי שהיו לו.** באוצר ביתו:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:6:1:2
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:6:1:2](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/9:6:1:2)

**שעת הביעור.** בביעור דהיתירא קא מיירי ובאוצר שבבית מיירי כדתניא בתוספתא כיצד יעשה ולעיל כתבתיה ובגמ' אבאר ענין ביעור דהיתירא וביעור דאיסורא בס"ד:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:6:1:3
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:6:1:3](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/9:6:1:3)

**בדר' יוסי גרסינן אוכלין אחר הביעור** ובגמ' מפ' טעמייהו דר' יוסי ור' יהודה:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:6:1:4
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:6:1:4](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/9:6:1:4)

**מ"ט דר' יהודה.** דסבר דוקא עניים הוא דאכלי:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:6:1:5
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:6:1:5](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/9:6:1:5)

**לענין ביעורן** כיצד פירות שביעית אין אוכלין מהן אלא כ"ז שאותו המין מצוי בשדה שנאמר מן השדה תאכלו את תבואתה אין לך בהן אלא כ"ז שיש בשדה כלו מן השדה אסורין באכילם דהיינו כי כלו מן הפלך ההוא ואפילו לקחו מן הגוי נמי כי מטי ביעור דאיסורא אסירי באכילה כדמוכחא ההיא דס"פ בנות שוח אבל ביעור דהיינו הפקר דע"כ דילפינן ליה מונטשתה ואכלו אביוני עמך לא בעו וכמו שכתבתי בשם רבנו שמשון הזקן בפ' שלש ארצות וכדמוכחא ההיא דגידולי גידולין אליבא דר' זעירא דקיי"ל כוותיה דאסור אפילו באלף כשנתערב מטעם זריעה קמא שנטעו ישראל ובעי ביעור בקדושת שביעית ומשמע דמטעם זריעת הגוי פטור אלא ש"מ דביעור דהיתירא דהיינו הפקר דע"כ דנפקא לן מונטשתם לא בעי אבל ביעור דאיסור אכילה כי חסרו מן הפלך אסורים כמו שפסק רבנו שמשון דהפקר פטורין אבל מיחייבי בביעור וכמו שכתבתי למעלה. ומהו הפלך קבלו חכמים בגליל משערינן לחודים וארץ יהודה לחודיה ועבר הירדן לחודיה וכל א' מאלו חלוק לשלש ארצות הר לעצמו ושפלה לעצמה ועמק לעצמו כמו שנתבאר שם ומפ' בתוספתא דהיינו לאגסין וקרוסטמלין וכיוצא בו אבל אמרו דלענין חרובין וזיתים ותמרים וגרוגרות כולן חשובות כאחת כלומר שגבול שאמרו בגרוגרות עד החנוכה הוא לכולן ובתמרים עד שיכלה אחרון שבצוער והוא עד הפורים הוא לכלם ובענבים וביין עד הפסח ובזיתים ובשמן עד העצרת ג"כ לכלם וכל זה בשנה השמינית שהיא מוצאי שביעית וכבר פירשתי הטעם בפ' כלל גדול זוטא למה האריכו חכמים באלו הזמן עד כאן ולענין תבן וקש אסור לשרפו או לגבלו בטיט ל"ש דגוים ל"ש דישראל עד רביעה שנייה דהיינו אם ירדו עד כ"ג למרחשון ואם לא ירדו עד ר"ח כסלו ומשם ואילך כבר נסרח ואז מותר לשרוף תבן וקש. וכבר נתבאר פ' כלל גדול זוטא שכשיש שמן של שביעית דהיינו אחר רביעה שנייה דשמינית אזי אין חטים מותרים לאכילה אלא של עזה וכיוצא בהן דאין בהן קדושת שביעית. ולענין ירק הצומח למוצאי שביעית קיי"ל כרבי דמותר לאכול ירק במוצאי השנה מיד דשביעית בטילתה ע"י קרקע וקרקע אוסר וקרקע מתיר ותוך השנה השביעית הירק כגון כרוב וסילקא אע"ג דאינן מצויין לחיה בשדה כל זמן שמצויין בגנות שרו דקיי"ל כר' יוסי דאמר אוכלין על השמור אבל כי אין מצויין משם ואילך אסירי הקדרות לבשל בהן ובעו הגעלה תוך השנה בעצמה לרבנן ולר' שמעון כל ירק אחד לביעור ואפשר דקיי"ל כר"ש נמי בהא דהא אשכחן לר' יוחנן דפסק כר' שמעון לטחון בריחיים ובקוטבי וטעמא דשביעית בזמן הזה דרבנן והכא נמי כה"ג ולר' שמעון כל ירק אחד לביעור ומשמש זה לזה וזה לזה עד תשלום השנה ובתשלום השנה יקח כלים חדשים להשתמש בהם ויגעיל כלי המתכות כמו בפסח ולאחר זמן זה שאמרו חכמים חייבים לשרוף הנותר או להשליך לים המלח והקדרות שבשלו בהן צריך להגעילן כמו שאמרו לאחר הביעור בין במינה בין שלא במינה בנותן טעם כשאר איסורין שבתורה. וכן לענין הבצלים והשומים אסורים מכי כלו בשדה ויש לאדם לאצור בשנה הששית כל אלו הדברים תבואה ושמן ויין וקטנית ושומין ובצלים עד השנה השמינית. ולענין תיקון החביות שהניחו בהן יין של שביעית דאחר הביעור הויין להו בלועות מאיסור וכן גרביות קטנות שמניחין בהן כבשין דירק שביעית צריכות מלוי ועירוי כי ההיא דאמרינן בס"פ כל שעה הורי ר' אמי באילין גרבייא דכותחא צריכות מילוי ועירוי דצונן ששהו בו משרה שנאסר ובפרט אם הוא חריף חשיב כחמין ובעי מילוי ועירוי ג' ימים אם ירצה לשכון בא"י. וע"ז נאמר מי יעלה בהר ה' ומי יקום במקום קדשו, מי יגור באהלך ומי ישכון בהר קדשך:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:6:1:6
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:6:1:6](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/9:6:1:6)

**מי שהיו לו פירות שביעית וכו'.** הא מתני' קשיא רישא אסיפא דברישא משמע דבפירות היתר מיירי דקתני סתמא מי שהיו לו פירות שביעית שנפלו לו בירושה והדר קתני ינתנו לאוכליהן דמשמע בצווי ובכפיית ב"ד והיינו דשקלינן להו מן היורש או מן המקבל המתנה דלא קתני להם אלא דיהבינן להו לאוכליהן ואי בפירות היתר אמאי קנסינן ליה ליורש דשקלינן להו מיניה ליכלינהו איהו וחדי ותו דקתני סיפא אין החוטא נשכר משמע דבפירות שחטא בהן מיירי ומשו"ה פליגי בה אמוראי בגמ':


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:6:1:7
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:6:1:7](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/9:6:1:7)

**לאוכליהן.** מדקתני הכי ולא קתני להן משמע לאנשים האוכלין שמיטפלין ונסמכין עליהם של היורש ומקבל המתנה לתת להן די סיפוקן כגון עניים שכניהם או קרוביהן או מיודעיהם אבל להם דהיינו יורש או מקבל מתנה לא ומשום דהא מילתא קעביד לה היורש בצווי ב"ד חשיבא קנסא:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:6:1:8
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:6:1:8](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/9:6:1:8)

**אין החוטא נשכר.** דסוף סוף משתכר ומרויח ונהנה כיון דקא אכלי להו קרובים בחנם שמשתרש כל אותו זמן שאוכלין אותם פירות שאינו נותן להן משלו הילכך לא סגי קנסא דר' אליעזר אלא ימכרו לקרובים בצווי ב"ד ומ"מ כיון דלא זבני' להו לעלמא אלא לאוכלין המיטפלין ליורש או למקבל המתנה בזול קא זבני' להו והוי קנסא טפי מר' אליעזר ובגמ' יתבאר בס"ד:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:6:1:9
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:6:1:9](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/9:6:1:9)

**האוכל מעיסת שביעית.** בפ"ק דבכורות מייתי לה ופריך עלה ואמאי כיון דאילו מיטמיא בת שריפה היא לאכלה אמר רחמנא ולא לשריפה ומשני שאני הכא דכתיב לדורותיכם ומשמע אפילו בשביעית תניא נמי הכי מנין לאוכל מעיסת שביעית שלא הורמה חלתה שחייב מיתה שנאמר לדורותיכם:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:6:1:10
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:6:1:10](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/9:6:1:10)

**וחייב מיתה.** כדין אוכל טבל והך עיסת שביעית נראה לפרשה או בחטים שזרען הגוי בשביעית דקדושת שביעית תפסתינהו או בחטים של ששית שלקחן בדמי שביעית דהשתא שרי לאוכלן אבל בקדושת שביעית הא נתפסו ושמעינן ממתני' דאע"ג דשביעית פטורה מן המעשרות בחלה מיחייבא:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:6:2:1
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:6:2:1](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/9:6:2:1)

**ואכלו אביוני עמך ויתרם תאכל חית השדה.** דריש ויתרם כמו ואם יותר מבשר המלואים כלומר המותר שיותירו העניים תאכל חית השדה אבל עשירים לא:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:6:2:2
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:6:2:2](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/9:6:2:2)

**ור' יוסי.** סבר כולהו מצו אכלי דריש דקרא דכתי' ויתרם קאי לעמך וה"ק ובעלי יתרה של עמך דהיינו בעלי נכסים יאכלו ואפילו משדות שלהן וזה אחר שהפקירו דהיינו שתאכל חית השדה וטעם המקרא יוכיח שיש זקף גדול בויתרם ללמד שעומד לעצמו ולנתקו מתאכל חית השדה וכן מצאתי להראב"ד ז"ל בפי' לת"כ שכ' ובירושלמי מפ' טעמא דר' יהודה דסבר ואכלו אביוני עמך כפשטיה אבל לא עשירים דלא ס"ל דיכולים לחזור ולזכות ור' יוסי סבר ואכלו אביוני עמך ויתרם כלומר והיתרים עליהם יאכלו כמו כן ומאן נינהו עשירים דיכולים לחזור ולזכות ע"כ:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:6:2:3
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:6:2:3](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/9:6:2:3)

**אוכלין מן האוצר.** באוצר שבעיר מיירי דקתני לעיל בתוספת' דאילו אוצר שבביתו שהוציאו על פתח ביתו ואומר מי שצריך וכו' דחוזר וזוכה בו היינו ר' יוסי דמתני' ועוד אמאי צ"ל מן האוצר אלא כדפרישית וכן פירש רבינו שמשון ז"ל דבאוצר שבעיר קאי ור"ש סבר נמי דאין יכולין העשירים לחזור ולזכות במה שיפקירו דהא הפקר כה"ג לא מהני לענין מעשר כיון שהבעלים חוזרין וזוכין בו כדאיתא במס' פאה בפ' בית שמאי אלא אפילו העשירים צריכין לאכול מן האוצר שבעיר שהוא ביד ב"ד כדתניא לעיל כעניים דהא בשום אוצר שבבית כשהפקירו לא חזרו וזכו בו אבל כשאוכלין מיד ב"ד כעניים נינהו וכולן שוין והאוצר שבעיר הוא מפירות שביעית ומפירות ששית כמו שפירשתי לעיל ועוד אבאר:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:6:2:4
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:6:2:4](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/9:6:2:4)

**עד ויתרם.** כלומר עד ועד בכלל קאמר עד ויתרם דאפילו עשירים בעלי היתרון הן עניים וכאביונים וכולן יאכלו ממה שאינו בידן וברשותן אלא ביד ב"ד וטעמא כדפרישית דכשהפקירו האוצרות שבבתיהם אין להם רשות לחזור ולזכות בהן ונראה דר' יהודה סבר דאין מוכרחין לאכול ממה שאינו בידן דיכולין לשמור בבתיהם מפירות ששית ור"ש סבר מוכרחים הן כדפרישית כנ"ל. והראב"ד ז"ל פי' עד כמו ועוד שכ' כלומר שאין מחלקין להם מזון ג' סעודות אלא כמו שצריך להם יהו נוטלין ואוכלין ודריש הכי ואכלו אביוני עמך עד ויתרם כלומר בעוד שהעשירים יספיקו עצמן מן האוצר שלא הוקשו הן לעניים אלא הן העיקר והעניים הם טפלים להם ע"כ. ומדבריו אני למד דבאוצר שבעיר מפ' לה אבל פירושו אינו נכון שאין זה דרך הלשון ועוד דאדרבא נראה דעיקר אוצר לא נתקן אלא למי שאין לו. עניים הם הזוכין מן ההפקר. עשירים הם בעלי השדות. וקיי"ל כר' יוסי דאינהו בעצמן יכולין לזכות בשלהם בשביעית וכדמוכחי כל הנהו עובדי דאמוראי דלעיל ור' יהודה דמתני' כבר פירשתי במה אית ליה כר"ש ובמה לית ליה:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:6:2:5
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:6:2:5](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/9:6:2:5)

**אמר המלקט** הנני נגד הרבנים דברים מעריך אינני מקצר אלא מאריך. במלחמתה של תורה, בהלכה ברורה, והאל עוטה כשלמה אורה ידריכני בדרך ישרה. הכא משמע דאחר הביעור שרו פירות שביעית באכילה לכולהו תנאי ולר' יהודה לעניים ולר' יוסי אפילו לעשירים ותימה מההיא דתנן ס"פ כלל גדול זוטא השביעית אוסרת במינה בכל שהוא ושלא במינה בנ"ט ומפ' בפ' ג' ארצות ובפ' הנודר מן הירק דלא אמרו אוסרת בכל שהוא אלא לביעור אבל לאכילה בין במינה בין שלא במינה בנ"ט כלומר דכשאסורה באכילה הויא כשאר איסורין דחלב ודם בין במינה בין שלא במינה בס' דהיינו בנ"ט דלא אשכחן איסור אכילה אלא אחר הביעור דתניא בת"כ גבי אוכלי בהמה ולבהמתך ולחיה הקיש בהמה לחיה כ"ז שהחיה אוכלת מן השדה בהמה אוכלת מן הבית כלה לחיה מן השדה כלה לבהמתך מן הבית וגבי אוכלי אדם תניא מן השדה תאכלו את תבואתה כ"ז שאת אוכל מן השדה את אוכל מן הבית כלה לך מן השדה כלה לך מן הבית ומהך ברייתא דאוכלי בהמה מוכח בפ"ק דתעניות דמרביעה שנייה ואילך אסור להאכיל תבן לבהמה ומותר לשרפו ותניא בתוספתא בפ"ז שרשי קלסי כרוב משיבשו אסורין בהנייה ר"ש אומר שרשי קלסי כרוב אע"פ שיבשו אוכלין עליהן ע"כ. וה"פ ת"ק סבר כיון דיבשו דאינן חיין מן הקרקע אע"פ שהקלח עב וגס וחי כלה מן השדה מיקרי ואסורין בהנייה ור"ש סבר לאוכלה מן השדה מיקרי ושרו עלין שלהם כיון דשכיחי בשדה ועוד דס"ל כל ירק אחד לביעור:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:6:2:6
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:6:2:6](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/9:6:2:6)

**וראיתי** להרמב"ם ז"ל שכ' בפ"ז ואחד עניים ואחד עשירים אסור לאכול אחר הביעור ומשנתו ערבה לי אלא דאנן איפכא תנן הכא וראיתי בפי' המשנה שלו בפ' בנות שוח על ההיא מתני' דתנן ר' יהושע אומר אם לקטו עניים את עליו לקטו ואם לאו אין לעניים עמו חשבון ואמרינן עלה בגמ' דס"ל לר' יהושע כר' יוסי דמתני' וכ' על זה הרב ז"ל פי' זאת ההלכה צריכה לעיקרים וא' מהם הוא שפירות שביעית נאכלין עד זמן קצוב ואחר הזמן אסור לאכול מה שנשתייר מהם אלא לעניים לדעת ר' יהודה ור' יוסי אומר שאחר הביעור אסור לאכול לא לעניים ולא לעשירים ור' אליעזר דעתו כדעת ר' יהודה אבל ר' יהושע דעתו כדעת ר' יוסי ור' יהושע אמר אין לעניים עמו חשבון שדעתו כמו שאמרנו שאינו מתיר לאכול פירות שביעית אחר הביעור לשום אדם והלכה כר' יהושע ע"כ. ונראה מלשונו דגריס הכא בדר' יוסי אחד עניים ואחד עשירים אין אוכלין אחר הביעור. ואני אומר דגירסא זו של הרב ז"ל משובשת דהא הכא בגמ' יליף טעמא דר' יוסי מדכתיב ואכלו אביוני עמך ויתרם ודריש ויתרם לשון יתרון וכבוד דהיינו עשירים וכאילו כתיב ואכלו אביוני עמך ויתרם ותאכל חית השדה א"נ דקאי ויתרם הכא והכא כדפרישית וכן פירש הראב"ד ז"ל. ועוד דבת"כ גרסינן לפלוגתייהו דר' יהודה ור' יוסי הכי דתניא לך ולעבדך ולאמתך מה ת"ל לפי שנאמר והשביעית תשמטנה ונטשתה ואכלו אביוני עמך שיכול אין לי פירות שביעית נאכלין אלא לעניים בלבד מנין אף לעשירים ת"ל לך ולעבדך ולאמתך הרי בעלים עבדים ושפחות אמורים כאן וא"כ למה נאמר ואכלו אביוני עמך העניים אוכלין אחר הביעור אבל לא עשירים דברי ר' יהודה ר' יוסי אומר אחד עניים וא' עשירים אוכלין אחר הביעור ע"כ. ובתוספתא נמי הכי גריס ובמכילתא נמי ה"ג לפלוגתייהו: וראיתי להרמב"ן ז"ל שכ' בפי' התורה שלו וכילוי של פירות שביעית לא פי' רש"י ז"ל מהו אבל עניינו שיכלה הפירות אחר זמן הביעור מביתו להפקירן והוא ביעור שביעית שהזכירו חכמים בכל מקום ואין הענין שיהו הפירות אחר זמן הביעור אסורין באכילה ובהנייה ויהא מחוייב לאבדן ולא מנו חכמים במשנה פירות שביעית לא מן הנשרפין ולא מן הנקברין ואינו אלא שצריך לבערן מרשותו ולהפקירן לעניים ולכל אדם כענין ביערתי הקדש מן הבית וכן שנינו העניים אוכלין אחר הביעור אבל לא העשירים דברי ר' יהודה ר' יוסי אומר אחד עניים ואחד עשירים אוכלין אחר הביעור ופירושה העניים כל שלקטו הפירות משדות אחרים מן ההפקר ועשירים בעלי השדות עצמן שלקטו אותן מן השדות שלהן בהפקרן ור' יהודה אסרן להן מדבריהם מפני חשד ור' יוסי מתיר והלכה כדבריו. ושנו בתוספתא מי שיש לו פירות שביעית והגיעה שעת הביעור מחלק מהן לשכניו ולקרוביו ולמיודעיו ומוציא ומניח על פתח ביתו ואומר אחינו בית ישראל כל מי שצריך ליטול יבא ויטול וחוזר ומכניסן לתוך ביתו ואוכל והולך עד שעה שיכלו ע"כ, ולמדנו מפורש שאין הביעור אלא לבער הפירות מרשותו ולהפקירם ועשו להם תקנות מדבריהם בראשונה היו עושים ב"ד אוצר בכל עיר ועיר מתחלת יציאת הפירות היו נוטלין אותן מיד מביאיהן ומכניסין אותן לאוצר וכשיבא זמן לקיטת כל מין ומין כגון שבא זמן של בציר וכיוצא בו ב"ד שוכרין פועלין ובוצרין ומוסקין ולוקטין כל אותו המין ודורכין ומוסקין בגת ובבית הבד כדרך שאר השנים ונותנין לאוצר שלהן ואלו הפירות שמכונסין לאוצר ב"ד אינן צריכין ביעור אחר שכבר הן מבוערין מן הבית ואחד עניים וא' עשירים מותרין לאחר הביעור לקבל מהם מיד ב"ד ולאכלם וכל זו התקנה והטורח של ב"ד מפני חשד שלא יעכבו אותן או לעשות מהם סחורה וכשאין אוצר בעיר ולא ב"ד והפירות ביד המלקט אותם מן ההפקר הוא צריך לבערן מן הבית בשעת הביעור ומפקירן על פתח ביתו ואוכלין והולכין לעולם וזו היא השביעית שאוסרת במינה במשהו המוזכר במס' נדרים מפני שיש לה היתר בביעור מביתו. ומצאתי לרש"י ז"ל במס' פסחים וזהו ביעורן שמפקירן במקום דריסת רגלי אדם ובהמה אולי חשב הרב ז"ל שצריך שיהא הפקרן גם לחיה ולבהמה לקיים בהם ואכלו אביוני עמך ולבהמתך ולחיה אשר בארצך והפליג ומ"מ אינן נאסרין באכילה כלל וכבר שנו בתוספתא שביעור שביעית כביעור מ"ש לא שיהא בהן חילוק איסור אכילה והרב ר' משה והרבה מן החכמים סבורין שהביעור אוסרן לגמרי וטעונין שריפה ואינו כן כמו שנתבאר אבל אם עכבן בביתו אחר הביעור כדי לאכלן אסורים הם באכילה לגמרי וזו היא שביעית שאוסרת בנ"ט לאחר הביעור שאין לה מתירין ואפשר שהאיסור הזה הוא מדבריהם ע"כ דברי הרמב"ן ז"ל: ואני אומר הטעם שפי' על דברי ר' יהודה הוא מדעתו וגדול כחו שרצה לחלוק על בעלי הגמ' דמפרשי דבקראי פליגי ובת"כ נמי משמע דפליגי בקראי וכמו שכתבתי למעלה ומה שכ' על לשון התוספתא דאוצר ואלו הפירות שמכונסין באוצר ב"ד אינן צריכין ביעור אחר שכבר הן מבוערין מן הבית וא' עניים וא' עשירים מותרין לאחר הביעור לקבל מהן מיד ב"ד ולאכלן ע"כ, משמע מזה הלשון דההיא תוספתא דלעיל כולה בין רישא בין סיפא בפירות שביעית מפ' לה והא ליתא דהא סיפא הכי קתני הגיע זמן תאנים שלוחי ב"ד שוכרין פועלים ועושין אותן דבלה וכונסין אותן בחביות ואי בפירות שביעית מוקמת לה פירות שביעית לעשות דבלה מי שרי והא תניא בתוספתא פירות שביעית אין עושין אותן דבלה אבל עושין אותן גרוגרות וגבי ענבים נמי תניא גבי אוצר ב"ד הגיע זמן ענבים שלוחי ב"ד שוכרין פועלים ובוצרין אותן בגת ודורכין אותם וכו' ואי בפירות שביעית מוקמת לה פירות שביעית לבציר לדרוך אותן בגת מי שרי והא תנן ואין דורכין ענבים בגת אבל דורך הוא בעריבה וגבי זיתים נמי תניא הגיע זמן זיתים שלוחי ב"ד שוכרין פועלים ומוסקים אותם ועוטנין אותן בבית הבד ואי בפירות שביעית לעטון אותן בבית הבד מי שרי והא תנן ואין עושין זיתים בבד ובקוטבי וליכא למימר דמשום דהוו שלוחי ב"ד שרינן להו למעבד בפירות שביעית כשאר פירות החול דהא מקראי יליף להו בת"כ ומייתי לה בגמ' לההיא ברייתא לעיל בפ' כלל גדול רבא דתניא התם לא תבצור כדרך הבוצרים מכאן אמרו אין דורכין ענבים בגת אבל דורך הוא בעריבה וכו' וטעמא מדכתיב נזירך למדרש לא תבצור כדרך נזיר שלך אלא כדרך העניים שאין להם הכנות והוא בעצמו פי' כן הברייתא בפירושיו: אבל האמת שפי' אותה ברייתא כמו שפירשתיה למעלה דסיפא בפירות ששית הוא דקא מיירי והענין דכל זמן שיש פירות שביעית בשדה אוכלין עניים ועשירים ומכי כלו היו בעלי בתים פותחין האוצר שבבתים ואח"כ פותחים האוצר שבעיר שמלאו אותם ב"ד ולר"ש עניים ועשירים אוכלין מן האוצר ההוא ור' יהודה סבר דאין השתדלות ב"ד ותקנתא דידהו אלא לעניים אבל לא לעשירים דיכולת יש להם להביא מזונות מחו"ל ולאכול או לשמור בבתיהם מן הששית. ומה שכ' על רש"י ז"ל אולי חשב הרב ז"ל גם לחיה ולבהמה וכו' והפליג אין כוונת רש"י ז"ל כן אלא משליכן לאיבוד וזהו שכ' במקום דריסת רגלי אדם ובהמה ועוד דבהדיא כ' בפ' הנודר מן הירק וכתבתיו למעלה בפ' ג' ארצות עיקרו אסור בהנייה שהרי גדל בשביעית וחייב בביעור כי מטי זמן הביעור כמו שכתבתי שם וכן משמע מההיא פלוגתא דקולסי כרוב שכתבתי למעלה: ומה שהסכים דאין החיוב בפירות שביעית אלא להוציאן מן הבית אני רואה שהם דברים ישנים שכ' התוס' בפ' מקום שנהגו ואומר ר"י דהא דמשמע בכל מקום לאסור לאכול אחר הביעור היינו כשמשהא אותם בביתו בחזקת שלו אבל אם מפקירן ומוציאן מרשותו שיאכל מהן כל מי שירצה הן אדם הן חיה מותר להכניסן ולאכלן אחר הביעור ע"כ. עוד ראיתי בפי' ר"י מסיפונטי שכ' כיצד מבער עומד בבית או בחוץ ואומר אחינו בית ישראל שמעו כל מי שצריך ליטול יבא ויטול ואוכלין והולכין אחר זה הביעור בין עניים בין עשירים וגם הוא אם הוא פיקח אחר שהפקירן יחזור ויזכה בהן ויכניסם לביתו ויאכלם אבל למכור אסור ואין זה הביעור כמו ביעור חמץ שזה סילוק רשות בלבד הוא וכן גם למעות שביעית כל הרוצה ליטול יטול אבל ביעור חמץ חייב בו עד שיבערנו וישרפנו ואסור בין לו בין לאחרים דכתיב לא יאכל חמץ ואמר ר' אלעזר שני דברים אינן ברשותו של אדם ועשאן הכתוב כאילו הן ברשותו לעבור עליהם ואלו הן בור ברה"ר וחמץ משש שעות ולמעלה מכלל דכל מילי כיון שסילק רשותו מהם שוב אינו עובר עליהם ע"כ ואלו הדברים סובלין תיקון ומצאתי להראב"ד ז"ל בפט"ו מהל' מאכלות שכ' הרמב"ם ז"ל פירות שביעית אע"פ שאם נתערבו במינן בכל שהו ושלא במינן בנותן טעם אינן בכלל איסור תורה שאין אותה התערובת אסורה אלא דחייב לאכול כל התערובת בקדושת שביעית וכ' עליו א"א יש ביעור אחר בפירות שביעית שהוא לשריפה או לקבורה והוא כשיכלה המין האחרון של אותה הארץ משלש ארצות החלוקות לביעור ואותו זמן בין במינו בין שלא במינו בנותן טעם ע"כ וכן הסכים הרמב"ם ז"ל בפ"ז מהיל' שמטה שכ' לא מצא אוכלין בשעת הביעור שורף באש או משליך לים המלח ומאבדן לכל דבר שמאבדן ע"כ: והנני מכריח בהדיא דמן התורה יש ביעור דאסורין באכילה אחר הביעור ההוא אוכלי בהמה לבהמה ואוכלי אדם לאדם ואף אחר שהפקירן אסורין באכילה דגרסינן בפ"ק דתעניות רביעה שנייה למאי הילכתא ומפ' תלמודא רב נחמן בר יצחק אמר לבער תבן וקש של שביעית דתניא עד מתי נהנין בתבן וקש של שביעית עד שתרד רביעה שנייה מ"ט דכתיב ולבהמתך ולחיה אשר בארצך כל זמן שחיה אוכלת בשדה האכל לבהמתך בבית כלה לחיה מן השדה כלה לבהמתך מן הבית והיינו ברייתא דגבי אוכלי בהמה דת"כ הרי שהוכיחו כאן מקראי דכיון שירדה רביעה שנייה דהדר התבן זבל דאסור להאכילו לבהמה כיון דכלה מן השדה ואותה גירסא מדוייקת היא ואין לגרוס בה כגירסת משנתנו דלעיל דאדרבה קודם רביעה ראוי למאכל ואין שורפין אותו אבל מאכילין וכמו שכתבתי למעלה אלמא דמכי הגיע זמן אסור ליהנות ולדעתם ז"ל יפקירנו ויחזור ויזכה ויהנה וזו תשובה גדולה על הרב. ורבנו שמשון ז"ל כתב ואי אפשר לקיים גירסא זו דכל דבר שקדושת שביעית נוהגת בו וחזי לאכילה או למאכל אדם או למאכל בהמה אסור לשרפו משום דכתיב לאכלה ועוד דלאחר הביעור שרי לכל הפחות לעניים ואיכא דשרי אף לעשירים ע"כ. ואני כבר פירשתי למעלה המשנה והסוגיא ופירושה ברור. ועוד תשובה נצחת לדבריהם דהא שביעית ניתנה לצביעה ובמין הצובעים תנן דאית בהו שביעית וביעור ובפ' כלל גדול זוטא ובת"כ ילפינן מקרא דמותר לצבוע בקליפי פירות שביעית בגד לאדם וא"כ היכי תניא בהגוזל קמא בגד שצבעו בקלפי שביעית ידלק והיינו בקליפי אגוזים ורמונים דתנן להו במתני' דבעו ביעור והיכי דמי אי קודם ביעור שפיר עבד דצבעיה דהתורה התירתו ואמאי ידלק אלא ע"כ אחר ביעור מיירי ולדעת אלו החכמים אמאי ידלק הא שרי וילבשנו ויכלה מאליו כבגד עדים או יפקירנו ויחזור ויזכה בו. וליכא למימר דמדרבנן הוא דהא התם בעי לאוכוחי מהאי ברייתא דחזותא מילתא היא והוה אתי ליה שפיר דידלק משמע דאי בעין הם פירות שביעית או קליפיהן דהוו מין הצובעין הדין הוא דידלקו, ואסיקנא עלה שאני התם דאמר קרא קדש תהיה בהוייתה תהא וה"נ אסיקנא התם גבי ערלה בההיא שמעתא ולדעתם אין כאן דליקה בעולם לא מדרבנן ולא מדאורייתא ומעתה לא טעה הרמב"ם ז"ל והראב"ד ז"ל שאמרו שורף באש. ועוד דתניא בפ' בתרא דיומא מי שאחזו בולמוס מאכילין אותו הקל הקל תחלה כיצד טבל ונבלה מאכילין אותו נבלה, טבל ושביעית מאכילין אותו שביעית, משמע דשביעית אסורה באכילה מן התורה דומיא דרישא דטבל ונבלה וכן פי' רש"י ז"ל שם שביעית לאחר זמן הביעור מאכילין אותו שביעית שהטבל במיתה והשביעית בעשה ע"כ, פי' לאו הבא מכלל עשה דכתיב מן השדה תאכלו את תבואתה ודריש בת"כ כל זמן שאתה אוכל מן השדה וכו' וכן פי' רש"י ז"ל בפי' חומש ע"י השדה אתה אוכל מן הבית שאם כלה לחיה מן השדה אי אתה אוכל מן הבית ובמקום אחר כתב ונטשתה מאכילה אחר זמן הביעור ופי' מן השדה דהיינו הפלך ההוא כמו ויהי ארון ה' בשדה פלשתים דהיינו כל מלכות פלשתים גת אשקלון עזה אשדוד עקרון וכן ותשב משדה מואב #. בפ' מאכילין תניא כהנים המגבלין בטהרה לא יהו מדקדקים בחצרות של אוכלי שביעית אית תנאי תני מדקדקין א"ר פינחס מ"ד מדקדקין מפני חלתן ומ"ד אין מדקדקין מבריחו אתה מן הקלה ומכניסו לחמורה טבל בעון מיתה שביעית בלא תעשה והיינו לאו הבא מכלל עשה כמו שפי' על רש"י ז"ל לעיל. ועוד קשה דתנן לעיל בפ' כלל גדול רבא ומייתי לה בפ' התערובות אין מבשלין ירק של שביעית בשמן של תרומה שלא יביאנו לידי פיסול דממעט התרומה מאוכליה ואיכא עשה דמשמרת תרומותי והלא לדבריהם לעולם שרי באכילה ואין כאן הבאה לידי פיסול בעולם ובפ' התערובות משמע בהדיא דפיסול מדאורייתא קתני דפריך התם מהך מתני' דאין מבשלין ירק וא"ל שאני תרומת ירק דרבנן ופריך איפכא מיבעי ליה למיתני ירק של תרומה בשמן של שביעית ופי' רש"י ז"ל אבל השתא דקתני שמן של תרומה דאורייתא הוא דכתיב כל חלב יצהר ושביעית אין לך דבר שאינו מדאורייתא בין באוכלי אדם בין באוכלי בהמה כדכתיב ולבהמתך ואם איתא לישני ליה אין כאן פיסול אלא מדרבנן ולהכי מתיר ר"ש כדמשני התם גבי תבלין. ועוד דגרסינן בפ' בתרא דע"ז דבי ר' ינאי יזפי פירות שביעית מעניי ופרעו להו בשמינית ומשמע התם דהיו עושין להם טובה שלא יפסידום אחרי הביעור ולדעתם מה היו מכניסין עצמן לזה והא אחר הביעור הולכין ואוכלין עד תומם כדתנן במתני' דאין להן זמן מוגבל עד כאן שרי מכאן ואילך אסור ועניים הוא דזכו בהו מן ההפקר והתוס' דחקו עצמן שם וכתבו צריך לפ' שהאיסור היה שהיו מחזיקים אותם בחזקת שלהם דאילו הפירות עצמן יכולים עניים לאכול לכ"ע וכל זה נבואה ואינו במשמע. ועוד דתניא בת"כ הן לא נזרע ולא נאסוף את תבואתנו ואם אין זורעין היאך הן אוספין א"ר עקיבא מכאן סמכו על הספיחים שהם אסורים בשביעית וחכ"א אין ספיחים אסורין מן התורה אלא מדברי סופרים א"כ למה נאמר הן לא נזרע ולא נאסוף וגו' אמרת לנו לא תזרעו ומה שאנו כונסין אין אנו מכניסין אותו לקיום אמרת לנו בערוהו מה אנו אוכלין מן הביעור ואילך ע"כ והשתא ר"ע דריש איסור ספיחים דאורייתא מקרא דלא נאסוף את תבואתנו ורבנן אהדרו ליה ה"ק קרא אמרת לנו לא תזרעו ומה שאנו אוספים אין אנו מכניסין אותו לקיום דמפקירין אנו אותו לעניים ואמרת לנו בערוהו מה אנו אוכלין מן הביעור ואילך משמע דמן הביעור ואילך אין להם מה לאכול ואם איתא דיש להן פרנסה עניים ועשירים מן הביעור ואילך מאי קא משנו רבנן אלמא למדנו מכאן מפורש דאיסורא דאורייתא הוא דקרא הכי מקשה דיש לאכול ואין לנו רשות לאכול ולהכי פירש וברכתי את הששית ולא קאמר וברכתי את השביעית גופה משמע דבברכת שביעית דיש זמן בה דאע"ג דיש להם לאכול לא מצי אכלי, לכך נראה נכון וברור דיש זמן ביעור דיש בו איסור הנייה כדמשמע ממתני' דתבן וגם יש בו מצות שריפה כההיא דתניא בהגוזל קמא בגד שצבעו ידלק כדברי רש"י ז"ל והרמב"ם ז"ל והראב"ד ז"ל ותרי גווני ביעור איכא דתרי קראי כתיבי חד הגיעה שעת הביעור של אותה העיר דהיינו כשהעניים לקטו כל מה שמצאו בשדות העיר ולא נשאר בגנות ופרדסים של אותה העיר שום דבר ועליהם נאמר ילחכו הקהל את כל סביבותינו אבל כל ההרים והיערים הרחוקים מלאים מפירות ומלאו פני תבל תנובה על אותה שעה נאמר עניים אוכלין אחר הביעור דבההוא שעתא עשירים מוציאין מה שבביתם ומפקירים על כרחם דודאי מן השבות אתה אוכל ולמר עניים אוכלין מן האוצר שבעיר ולמר אפילו עשירים וקיי"ל כוותיה ומצו אכלי כולהו משום דלא כלה לחיה שבשדה של ההפרכיא ההיא ובאותה שעה צריך להוציא על פתח ביתו ולהפקיר וההוא ביעור כדי לצאת מחובת הפקר הוי ששנינו לעיל בגמ' במשנת ג' כבשים דנפקא לן מקרא דכתיב ונטשתה ואכלו אביוני עמך וגרסינן עלה בפ' המפקיד דשביעית אפקעתא דמלכא היא וספיחי הגוי פטורים ממנו וההוא שעתא כיון דשרי לאכילה אוסר אפילו באלף והכל בעי הפקר וכולהו אלף בעו קדושת שביעית דהיינו סחורה ורפואה וכו' אבל כשיכלו כל פירות ההפרכיא אסורין אפילו באכילה דנפקא לן מקרא מן השדה תאכלו דמשמע דאין אכילה אלא כ"ז שחיה אוכלת בשדה ובההוא גרסינן בפ' ג' ארצות אבל לאכילה בנ"ט דנפקא לן ההוא ביעור מקראי דאסורין פירות שביעית באכילה מן התורה כדתניא בת"כ והיינו אחר שיכלו כל פירות או ירק שביערים ושבהרים של כל ההפרכיא וזהו במוצאי שביעית והיינו איסור עשה שכ' רש"י ז"ל למעלה, ונראה דמתני' דקתני דמזמן רביעה ואילך אין נהנין ובסתמא ולא פירש אי ליהודה אי לגליל נראה דפסקה למילתיה:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:6:2:7
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:6:2:7](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/9:6:2:7)

**ונקטינן** דתבן וקש אסור להאכיל לבהמה במוצאי שביעית מרביעה שנייה ואילך כר"ע ולזיתים ולתמרים כשיעור זמנן השנוי למעלה בתמרים עד הפורים וביין עד הפסח ובשמן עד העצרת וכל אלו בשנה השמינית הוו זמנן לכל המדינות חוץ מן הירק דקיי"ל כר' דמיד במוצאי שביעית שרי כדאיתא לעיל:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:6:2:8
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:6:2:8](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/9:6:2:8)

**ומצאתי** להראב"ד ז"ל שכ' בהשגות א"א בחיי ראשי לא האיר ולא הצהיר מהו הביעור האוסר על כל אדם ואולי הוא סובר כי החילוק של ג' סעודות הוא גמר וביעור ואינו כן אלא כשיכלו פירות העיר ותחומיה מוציאין כל אדם מה שבבתיהם ומביאין אותם ליד ב"ד והם מחלקים לכל אדם ג' סעודות כדי לשבת וכן בכל יום ויום עד שיכלו ואם אין שם אוצר ב"ד מחלקין ומוציאין לשוק ומפקירין ואף הוא יכול לחזור ולזכות בהם ככל אדם והיינו שמעתין דלעיל עד שיכלו אותם פירות הארץ שביהודה מכל ארץ יהודה ובגליל מכל הגליל ואחר שיכלו מכל הארץ אז יתבערו לגמרי לשריפה או לאיבוד ומן אותו הביעור ואילך אינו אוסר במשהו לפי שאין לו שום היתר אבל בביעור הראשון כיון שיש לו היתר אכילת שלש סעודות אוסר במשהו ע"כ דבריו נוטין דבריו לחילוק שלנו ועולין להלכה אלא מה שסובר בענין ג' ארצות שנראה דעתו כדעת רש"י ז"ל בפי' ג' ארצות אינו עולה וכבר הארכתי וכדבריו נפ' דתרי גווני ביעור איכא חד מכי כלו פירות שדה העיר בההוא בעו הפקר ואם נתערבו פירות שביעית בפירות אחרות במשהו אוסרין ובעו כולהו כילוי קודם ביעור דאיסורא כגון יין ביין עד הפסח ופסח בכלל כדאיתא בשקלים יוצאין ביין של שביעית לד' כוסות ובשנת הביעור ודאי קאי וחד מכי כלו פירות ההפרכיא כגון שפלה שביהודה או כל הר המלך דיהודה או כל עמק דיהודה דכיון דחיה מן העמק אינה גדלה בהר וחיה מן ההר אינה גדלה בעמק לא מהני להתיר פירות של הר כיון דכלו פירות שבעמק וכן איפכא וכלה לחיה מיקרו ואין עוד שום היתר לפירות ואסורים באכילה מן התורה בעשה דהיינו לאו הבא מכלל עשה והוו בנ"ט כחלב ודם בין במינם בין שלא במינם ובעו שריפה כי ההיא דבגד שצבעו והיינו טעמא נמי דר' אליעזר דאמר עור שסכו בשמן של שביעית ידלק דכיון דהשמן אינו נאכל כדינו בעי שריפה ועד כאן לא פליגי רבנן עליה דר' אליעזר אלא כשסכו קודם הביעור דמצי לאכול בקדושת שביעית כנגד אותן המעות ששוה השמן כדתנן יאכל כנגדן אבל אם סכו לאחר הביעור פשיטא דידלק אליבא דכו"ע דלית ליה תקנתא אלא שריפה והיינו סוגיין דפ' התערובות דממעט זמן התרומה והיינו קושיא דוכי תאמרו מה נאכל וכו' דולא נאסוף את תבואתנו דנגד עינינו אוכל נכרת ושורנו טבוח לעינינו ולא נאכל ממנו דמכי מטי זמן ביעור דאיסורא כל פרי ופרי בעי שריפה ואיבוד. ומה שהביא הרמב"ן ז"ל ראיה ממעשר שני דשוה לשביעית מי הגיד לו דלא בעי שריפה מעשר שני בשעת הביעור כיון דכתיב ביה ביעור וכן מצאתי להרמב"ם ז"ל פי"א מהיל' נטע ורבעי ה"ז מבערן ומשליך לים ושמא כל מקום דכתיב ביה קדש כשעבר זמנו דנו בנין אב מנותר # ושביעית דכתיב בה קדש דכיון דכתיב ביובל בה כתיב ומ"ש אחר זמן הביעור כתיב ביה קדש וגמרי כולהו מנותר דכתיב ביה קדש ושרפת את הנותר באש לא יאכל כי קדש הוא וכל אלו דמו לנותר דהו"ל זמן היתירא ונתותרו. והא דלא קתני להו בתמורה למ"ש ושביעית משום דהני איסורן לא שמעינן אלא מכח עשה בשביעית כדפי' רש"י ז"ל לעיל, ובמ"ש ואבזרייהו כתיב בערתי הקדש מן הבית ותנא לאוי הוא דקתני עשה לא קתני ותרומה קתני דאע"ג דשריא לזרים בהנייה כדתנן מדליקין בשמן שריפה בבתי כניסיות ובבתי מדרשות באכילה לזרים אית בה לאו ומיתה # [ואם טמא אכל טמא עובר בל"ת ואע"ג דטהור האוכל טמא בעשה מ"מ רובא גבי ל"ת איכא] ומשו"ה תני לה משא"כ בהני דלית בהו לא לאו ולא מיתה לא לכהנים ולא ללוים ולא לישראל:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:6:2:9
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:6:2:9](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/9:6:2:9)

**ועתה** שנתבררו השמועות הללו אדם העומד בארצות שהחזיקו עולי מצרים ועולי בבל צריך ליזהר בפירות שביעית דשרו בזמן התירם כגון פירות האילן דישראל וגוים ובירקות דגוים דוקא דאילו דישראל אסורים מטעם ספיחים אלא בירקות שמנו ואף מה שתעלה הארץ מעצמה צריך ליזהר בהם בין לענין אכילתן בין לענין הנייתן בין לענין חילולן בין לענין קנייתן בין לענין ביעורן:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:6:2:10
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:6:2:10](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/9:6:2:10)

**לענין אכילתן** דבר שדרכו לאכול חי לא יאכלנו מבושל דבר שדרכו לאכול מבושל אין אוכלין אותו חי, אין שולקין אוכלי בהמה, קניבת ירק כיון דחזיא לבהמה אין דורסין אותו ואין מפסידין אותו דכדרך שהוזהרנו על אוכלי אדם שלא להפסידן כך הוזהרנו על אוכלי בהמה שנאמר תהיה כל תבואתה לאכול אבל מעלין אותה לגג והחמה מייבשת אותה והכי אמרינן בפ' כלל גדול זוטא הדא קניבתא דירקא מסקינן לה לאיגרא והיא יבשה מן גרמה. פירות המיוחדים למאכל אדם אין מאכילין אותה לבהמה, לא יפטם את השמן ולא את היין מפני שממעיטו ומפסידו ולא יתן שמן ע"ג האבנים של מרחץ ויתעגל בהן אלא סך גופו ונכנס ולא יתן שמן ברגלו כשהוא נעול בתוך המנעל אלא סך רגלו מבחוץ ונועל. אין חוסמין בו תנור וכירים ולא יתן שמן של שביעית בחוקן שעושין לרפואה דדרשינן לאכלה ולא למלוגמא דהיינו לרפואה חומר בדמי שמן שביעית משמן שביעית עצמו שהשמן עצמו מדליקין בו ואין מדליקין בדמי שמן של שביעית וטעמא דשמן מדליקין בו דכתיב תהיה וזה דרכו ודמים סתמן אינם להדלקה. תניא בתוספתא שמן של שביעית נותנין אותו לגרדי ואין נותנין אותו לסורק קארדאדור בלע"ז. פירות שביעית הם הפקר ואם לקח בהמה בהם חייבת במתנות ופטורה מן הבכורה כדאיתא בבכורות. אין אוספין פירות שביעית מן המחובר כשהן בוסר שנאמר מן השדה תאכלו את תבואתה אינה נאכלת עד שתיעשה תבואה. מאימתי יהא מותר לאכול פירות האילן, שנים הן לבד דהותרו אף אם הם בוסר ואלו הן פגים של התאנים משיזריחו אוכל בהם פתו בשדה אבל לא בבית. הבוסר משיוציא מים אוכלו בשדה אבל שאר אילנות עד שיגיעו לעונת המעשרות אסור לאכול מהם בין בבית בין בשדה ואסור לקוץ פרחים מן האילנות משיוציאו עלין לדעת רש"י ז"ל והוא הנכון. אסור להסיר כתם במי סילקא או במיץ לימון דדרשינן לאכלה ולא לכביסה דלא קיי"ל כר' יוסי. אין לוקחין מדמי שביעית מים לתשמישין או מים לבהמה או מים לכביסה ולצביעה ולמשרה דבעינן הנאתו וביעורו כאחת וכן אין לוקחין מלח בדמי שביעית דאין הנאתו בשעת ביעורו. דבר המיוחד לבהמה כגון קוצים ודרדרים מותר לעשות הימנו מלוגמא לאדם:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:6:2:11
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:6:2:11](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/9:6:2:11)

**לענין קנייתן** הסיאה והאזוב והקורנית הולך לאחר המחשבה חישב עליו לעצים הרי הוא כעצים ואין בהן קדושה חישב עליו לאוכלין יש בו קדושה ודמיו אסורין לעשות בהן סחורה למוכר ולא לפרוע בהן חובו אלא לאכילה ויזהר שלא יתן לע"ה מדמי שביעית אלא עד כדי מזון שתי סעודות וכ"ש לגוי שאסור דכתיב לכם ולא לאחרים כדאיתא בת"כ והא דאמרינן בפ' מאכילין דשרי להאכיל פירות שביעית לגוי להאכיל הוא דשרו דלא גרע מבהמה אבל ליתן ולמסור מעות בידו לא. בא לקנות מע"ה ירק או אתרוג או חטים אי מע"ה רגיל אצלו יעשה כר' יוחנן כדאית' בפ' כלל גדול רבא בשילהי פירקא ואי אינו רגיל אצלו אם יש עמו דבר שאין בו קדושת שביעית מבליע הדבר שיש בו קדושת שביעית עמו כיצד הרי שבא לקנות מן הגוי או מע"ה חטים קודם זמן האיסור אם יש עמו תרנגולים או ביצים יתן כל הדמים של החטים או שאר הפירות על התרנגולים בענין שהחטים עולין לו במתנה ואין מוסר לו דמי שביעית ואם לאו יאמר לו מכור לי חטים אלו בסלע זו ובזה נמצאת קדושת החטים נתפסת על הדמים שלו דפרי ראשון אין נתפסת קדושתו אלא בלשון מקח דוקא ויאמר אח"כ קדושת המעות שנתפסה מחוללת על הפירות או ביצים שיש לי בבית ואע"ג שאינם אלא פרוטה שהמעות הן שניים ובפרי שני קיי"ל כר' יוחנן דאמר שביעית יוצאת דרך חילול ועושה כדרך שפודין הקדשות דאומר זה תחת זה מחולל על זה וה"נ שהדמים קדושים יאמר הני דמים הללו מחוללין על פירות שיש לי בבית שאינן של שביעית כגון בשר או דגים וכדאמרן אע"ג דלא ישוו אלא פרוטה ומנא אמינא לה דתנן בפ' לולב הגזול הלוקח לולב מחברו בשביעית ניתן לו אתרוג במתנה לפי שאין רשאי ללוקחו בשביעית ופי' רש"י ז"ל בע"ה קא מיירי כדאמרינן בגמ' נותן לו אתרוג במתנה חבר שקונה הושענא כולה מע"ה בשביעית יבקש ממנו ליתן לו אתרוג במתנה לפי שאין רשאי ללוקחו וכו' בגמ' מפ' טעמא, וגרסינן עלה בגמ' לא רצה ליתן לו במתנה מהו אמר רב הונא מבליע לו דמי אתרוג בלולב וליתיב ליה בהדיא אין מוסרין דמי פירות שביעית לע"ה דתניא אין מוסרין דמי פירות שביעית לע"ה יותר ממזון ג' סעודות ואם מסר יאמר הרי מעות הללו יהו מחוללין על פירות שיש לי בתוך ביתי ובא ואוכלן בקדושת שביעית ופירש"י ז"ל מבליע לו דמי אתרוג בלולב ימכור לולב ביוקר עד שיתן לו אתרוג במתנה. וליתיב ליה דמי אתרוג בהדיא מ"ט אין רשאי ללקחו בשביעית. אין מוסרין דמי פירות וכו' דהתורה אמרה לאכלה ולא לסחורה שכל פירות שביעית חייבים להתבער בשביעית הם ודמיהם ולא שיעשה בהם סחורתו ולא ליקח בהם מידי דלאו אכילה כגון חלוק וסנדלים וכו' לפיכך אין מוסרין להם דמים שחשודין על דיני שביעית דהויא להו טורח וקעבר אלפני עור לא תתן מכשול והאי טעמ' שייכ' בע"ה כ"ש בגוי דחמיר דאפי' ב' סעודות אין מוסרין לו כדאיתא בתוספ' ובע"ה יותר ממזון ג' סעודות הוא דאין מוסרין אבל מזון ג' מוסרין כדי חייו דאיכ' למימר לסעודת שבת הוא צריך וכיון שהותר בערב שבת הותר לכל ימות השבת, ואם מסר ששכח ומסר לו יאמר חבר זה שמסר לו מעות הללו שמסרתי לע"ה זה וכו' וחלה עליהם קדושת שביעית כדאמרינן לקמן שביעית תופסת דמיה בקדושתה. יהו מחוללין על פירות שיש לי בתוך ביתי שאינם של שביעית ויכנסו הפירות לקדושה תחתיהן ע"כ, והטעם דהמעות הם שניים וכדאמרן. ונראה דלא חמיר מקדשי בדק הבית וקיי"ל כשמואל דאמר הקדש שוה מנה שחללו על שוה פרוטה מחולל וכתבו הפוסקים דבזמן הזה אפילו לכתחלה. # אין מסיקין תנור ולא מרחץ בתבן וקש של שביעית ל"ש תבן של ישראל ל"ש תבן דגוי ועל האמת אין תבן בשביעית מצוייה אלא דגוי ואם הוסק יוצן ואם מרחץ הוא של דיומסית מותר דמסייע אין בו ממש אבל מרחץ דעלמא אסור לרחוץ בו אא"כ נסרחה דלא חזיא למאכל בהמה וטעמא דכיון דיש בתבן קדושה ואסור לנו לשרפה היינו גורמין לשרפה ביד הגוי אילו היינו רוחצין במרחץ שלו וקיי"ל דבכל המצות איכא שבות אע"ג דאינהו לא אסירי בהו כדאיתא בב"מ גבי סירוס ופסקו הרמב"ם ז"ל פ' י"ו דהיל' איסורי ביאה וגבי מותר לומר לגוי לזרוע כלאי זרעים דשרי באכילה פסק הראב"ד ז"ל דלא שרי אלא בחו"ל אבל בארץ פשיטא דאסור. אין עושין סחורה בפירות שביעית כגון לקנותן ולחזור ולמכרן ולהרויח בהן כדרך שאסור בנבלות ובטריפות. ואסור לצבוע בקליפי אגוזים ורמונים בשכר שעושה סחורה אלא אם ירצה צובע לעצמו ואם צבע לעצמו כשיגיע זמן הביעור הבגד שצבע ידלק דתניא בהגוזל קמא בגד שצבעו בקליפי שביעית ידלק דחזותא מילתא היא וחשבינן כאילו הקליפין בעינייהו כדאיתא התם. אין פורעין מדמי שביעית צדקה ואין עושין בהם שושבינות ואין משלמין מהן תגמולין ואין לוקחין מהן עבדים וקרקעות ובהמה טמאה ואין מקדשין בהן את האשה ועושין מהן גמילות חסדים וצריך להודיע משום גניבת דעת:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:6:2:12
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:6:2:12](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/9:6:2:12)

**ענין חילולן** כיצד פירות שביעית תופסין דמיהם אלא שהפרי הראשון כדי שיתפוס אחר צריך שיהיה במכירם שימכור נחברו הפרי ויתן לו דבש או בשר או גבנה ואז הבשר וכיוצא בו קדוש ואין עישין בו סחירה וכל הדינין אבל בחלול אינו תופס אבל הבשר הלקוח בו אם אמר יהו דגים תחתיו כמו בהקדש דסגי באמרו זה אחת זה הרי הוא נתפס ופרי הראשון לעולם באיסורו ופרי האחרון באיסורו. כשמחללין פרי הנקח שנית אין מחללין אותו על בהמה חיה ועוף חיים שמא יגדל מהם עדרים והרי היא סחירה ועוד שמא יקיים אותם אחר הביעור אלא על השחוטין. אין סכין כלים ועורות בשמן שביעית ואם סך יאכל כנגדן. אין מוכרין פירות שביעית לא במדה ולא במשקל מפני שמצמצם וטועה במה שנהיג בשאר שנים ואולי לא ישמור בהם הדינין לכך עבדי רבנן הכירא בהו כי היכי דלדכר:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:6:3:1
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:6:3:1](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/9:6:3:1)

**בפירות עבירה היא מתני'.** כגון דמוריש או נותן המתנה גדר הכרם ולא הניח לעניים ליכנס או איכא למימר שיצאו מן הארץ לחוצה לארץ במזיד דהנהו אסירי לכו"ע כדפרישית ס"פ שלש ארצות א"נ דלא עבד בהו ביעור לאוצר שבביתו כשהגיע שעת הביעור ומשו"ה קניס להו ר' אליעזר דלא תתקיים מחשבתו דמוריש וכו' אלא יהבינן להו לקרובים דיליה והוי קצת קנסא ולריש לקיש א"ש דרבנן אמרי ליה דהאי לא חשיב להו קנסא כיון דחטא דסוף סוף נהנה היורש ומתקיימת מחשבתו דמוריש שהרי משתרש ממון כל אותו זמן שאוכלין # אלא ימכרו בצווי ב"ד:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:6:3:2
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:6:3:2](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/9:6:3:2)

**המוצא פירות עבירה.** סתמא היא וכו"ע מודו בה דלא יגע בהן:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:6:3:3
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:6:3:3](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/9:6:3:3)

**לא יגע בהן.** וכך היא מתנה כמו מציאה:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:6:3:4
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:6:3:4](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/9:6:3:4)

**שנייא היא.** הכא שנפלו לו על כרחו שלא היה מקבלן אלא שאדם הנותנן לזה המקבל היה לו הפסד למקבל המתנה אם לא יקחם ממנו וגבי ירושה נמי כה"ג:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:6:3:5
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:6:3:5](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/9:6:3:5)

**בפירות היתר.** דבפירות עבירה לא מצית לאוקומה כדאקשינן ליה מברייתא אלא ע"כ בפירות היתר היא:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:6:3:6
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:6:3:6](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/9:6:3:6)

**אי בפירות היתר.** אמאי קניס להו ר' אליעזר דינתנו לאוכליהן דמשמע אוכליהן אין יורש או מקבל מתנה לא ואמאי יאכל וחדי וה"ה דהוה מצי לאקשויי ליה אי בפירות היתר היכי תנן אין החוטא נשכר חטא מאן דכר שמיה אלא סידרא דמתני' נקיט:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:6:3:7
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:6:3:7](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/9:6:3:7)

**ומשני ר' אליעזר שמותי הוא.** סבר כב"ש דאחר שמת ריב"ז רבו הלך לו לישיבת ב"ש והלך אחר דעתן:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:6:4:1
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:6:4:1](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/9:6:4:1)

**הכי גריס הרמב"ם ז"ל ותנינן אין אוכלין פירות שביעית בטובה כדברי ב"ש.** והך מתני' שנויה לעיל פ' בראשונה ולפי פי' הרב ז"ל נראה דה"ק ר' אליעזר דכיון דס"ל כב"ש לא יתיחד היורש לבדו באכילתן מפני שאוכלין בטובה שמחזיק חסד למוריש או לנותן לו המתנה ואסרו חכמים זה דמתנא דרחמנא הוא דאכיל. תרגום חסד טיבו. אבל ב"ד מצווים שיחלק אותם לחבריו הנטפלין אצלו:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:6:4:2
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:6:4:2](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/9:6:4:2)

**ופרכינן בהדא רבנין מתיבין ליה ואין החוטא נשכר.** והא רבנן כת ב"ה נינהו וב"ה סברי לעיל בפ' בראשונה דאוכלין פירות שביעית בין בטובה בין שלא בטובה וא"כ אין כאן חטא שיאכלם הוא לבדו אע"פ שנתנום לו במתנה ומחזיק לבעלים טובה והיכי רבנן קנסי ליה טפי מר' אליעזר:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:6:4:3
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:6:4:3](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/9:6:4:3)

**ומשני בשטתו השיבוהו.** בשיטתך שאתה אומר ינתנו לאוכליהן וכו' כלומר לדעתך שאתה סובר שאסור לאוכלן לבדו מפני שאוכלן בטובה דס"ל כב"ש ומפני זה ינתנו לחבריו טפי היה לך לקונסו דלא יאכלו כלל בחנם אלא ימכרו ב"ד אותם להם ודמיהם יחלקו לכל אדם ולדבריו דר' אליעזר קא אמרי אבל לדידהו ס"ל דאוכלין פירות שביעית בין בטובה בין שלא בטובה כך נ"ל לפרש שמועה זו על דרך גירסת הרמב"ם ז"ל והוא לבדו ישמח בה ואחרים ירעבו דאנן ל"ג הכי אלא ה"ג ותנינן תמן ר' יהודה אומר אוכלין פירות שביעית בטובה ושלא בטובה כדברי ב"ש וזו היא משנה במס' עדיות בפ"ה ולגירסא זו צ"ל דהכי מתרץ ר' יוחנן דהא דתנן לר' אליעזר ינתנו לאוכליהן ולא קתני להן משום דמתני' אחר ביעור דהיתירא קא מיירי ור' אליעזר סבר כר' יהודה דס"ל לעיל דעניים אוכלין אחר הביעור ולא עשירים הילכך לדידהו לא חזו ואע"ג דטפי הוה לן למימר דלכולהו עניים של העיר מותבינן דהא אוכליהם אכתי מחזיקין להם טובה ליורש וכו' בהא נמי ס"ל לר' אליעזר כר' יהודה דסבר כב"ש דבטובה שרי ואזיל לטעמיה דכיון דאין אוכלין הפירות אלא עניים בטובה לא קפדינן וב"ה לטעמייהו דכיון דעשירים ועניים אכלי לדידהו לית לן למישרי בטובה דאי שרי' בטובה היכן תשמטנה ונעשתה בע"כ דהא בהא תליא וינתנו לאוכליהן דתנן לאו לחומרא בלחוד קאמר אלא לקולא נמי דינתנו הפירות במתנה על ידן דמקבל המתנה או דיורש לאוכליהם לעניים הנטפלים אצלן שאוכלין על ידן ואע"ג דמחזיקים להם טובה שרי דס"ל כר' יהודה וכב"ש דאוכלין פירות שביעית בין בטובה בין שלא בטובה כיון דעניים נינהו. ופריך תלמודא בהדא רבנן מתיבין ליה ואין החוטא נשכר והא אין כאן חטא כלל דמסתמא רבנן דפליגי עליה דר' אליעזר ס"ל כב"ה וכגירסא האמתית והיא כדתנן בפ' בראשונה בסתמא ובה"א בטובה ושלא בטובה וא"כ אין כאן חטא כלל לא לרבנן ולא לר' אליעזר ותו לרבנן ליורש גופיה או למקבל גופיה חזי ואפילו עשיר ואמאי תני ימכרו דהא רבנן מקילין בזו ובזו ואי משום דאחר ביעור דהיתירא מיירי מתני' וכדפרישית כיון דקיי"ל כר' יוסי דכולהו עובדין דלעיל מוכחן הכי ור' יוסי בר זבידא תלמידו של ר' יוחנן קאמר בפ' התורם קישות משמיה דר' יוחנן הלכה כר' יוסי ואפילו מחבריו וכ"ש מחברו ועוד דבמתני' גופה קתני כרבנן ודמיהן יתחלקו לכל אדם עניים ועשירים א"כ היינו כר' יוסי לעיל ולא מצי' למימר דרבנן סברי כר' יהודה דהיכי נימא דרבנן דלא כהילכתא וא"כ בהאי צד נמי ליכא חטא כלל. ומשני בשיטתו של ר' אליעזר השיבוהו כלומר לרבנן ליורש גופיה חזי אלא בשעתך שאתה אומר דאחר ביעור דהיתירא ינתנו לאוכלין הנטפלין אצלם מסתמא עבירה עבדי בהו דמחמת דוחקן #ועניים משהו להו נמי אחר ביעור דאיסורא דקרוב הוא זה לזה דסתמא הפירות מרובין הם וקרובים או שכנים מועטין וחטא איכא וקיי"ל אין חוטא נשכר אלא ימכרו לאוכליהן לעניים סתמא ולא לשכניו ומ"ס אוכליהם חוזר לימכרו דחוזר לפירות לרגילין לאכול פירות שביעית ודומיהן דהיינו אוכלי צדקה וקבא וקבא זבנינן להו לכל עניי העיר וכלו להו מקמי ביעור דאיסורא ודמיהן דפירות נמי יתחלקו לכל אדם כר' יוסי דאמר אף עשירים אוכלין אחר הביעור דהיתירא כדקתני לכל אדם וכן כתב רבנו שמשון ז"ל ולשון לאוכליהן למי שדרכן לאכול פירות האלו בלא ביעור ע"כ. דאחר הביעור הוא דמפ' לה ולכך מוכרין להן בזול לכל העניים של כל העיר והדמים יתחלקו לכל אדם והשתא א"ש אמאי דחיק תלמודא לאוקומי לר' אליעזר אליבא דר' יוחנן דסבר כר' יהודה ומקולי ב"ש היא לוקמה כרבנן דאמרי דמקולי ב"ה היא כדתנן בפ' בראשונה ובה"א אוכלין פירות שביעית בטובה ושלא בטובה אלא היינו טעמא דמילתא דכיון דקשה לן בר' אליעזר דסבר דלהן דהיינו יורש או מקבל מתנה גופייהו לא וטעמא ע"כ היינו משום דסבר כר' יהודה דלעשירים אחר הביעור דהיתירא לא ואשכחן דסבר ר' יהודה נמי דעניים הוא דאכלי דוקא ואשכחן ליה נמי דאכלי בטובה נמי שרי דבעניים ליכא תגמולין דהא פסק כב"ש כדתנן אוכלין וכו' כדברי ב"ש וחזינן בר' אליעזר תרוייהו במתני' דעניים אין עשירים לא ובטובה נמי קא שרי דקתני ינתנו ולא קתני ימכרו משמע דלא שקלינן להו מיד יורש או דמקבל המתנה וחזינן ליה בעלמא דסבר כב"ש כדאמר בעלמא ר' אליעזר שמותי הוא ופירשו דסבר כב"ש כדמוכח בפ' סאה תרומה הילכך מוקמינן ליה כולהו מילתיה כב"ש דהיינו כר' יהודה ושמעינן השתא דב"ה לר' יהודה דס"ל דוקא שלא בטובה משום דשרו לעניים ולעשירים דתרי קולי לא מקילינן ור' יוסי אמר לך לעולם בין לעשירים בין לעניים שרי' ובטובה נמי שרי' וכי כתיב תשמטנה היינו משום דבעו הפקר ולבטל רשותו מהם וכדאמרן:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:6:5:1
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:6:5:1](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/9:6:5:1)

**קינרסייא.** וירינג'ינאש ושל פירות עבירה היו ומכר אותן אותו הרשע ואמר לעיל פ' בראשונה דמודו ב"ה דלדידיה דעבד איסורא קנסו ומשו"ה אורי ילכו מעותיהן לים המלח והכי אמרינן לעיל לא יגע בהן:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:6:5:2
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:6:5:2](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/9:6:5:2)

**מייבלא כפוניין לאשקלון.** להוליך לאשקלון כפניות דשביעית שאין בה קדושה כלל לא של עולי בבל ולא של עולי מצרים כדאיתא בפ' ג' ארצות:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:6:5:3
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:6:5:3](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/9:6:5:3)

**אסור.** דתנן אין מוציאין פירות שביעית מן הארץ לחו"ל וזו כחו"ל דמיא דלא נתקדשה והא נמי פירות עבירה היא וא"ת מאי קסבר ר' מנא דהא קיי"ל דר"ש ור' יהודה הלכה כר' יהודה ור' יהודה קאמר בס"פ ג' ארצות דמכזיב ועד אמנה אסור וא"כ מ"ש כזיב ועד אמנה דכבשו במס עולי מצרים אסור מאשקלון דכבשוה במס כדאיתא לעיל פ' ששי וי"ל דס"ל דכיון דאוירה טהור שמא אית לה דין א"י:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:6:5:4
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:6:5:4](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/9:6:5:4)

**עלל מן איסורא.** תבואה מן איסור קיסרין להלן מן עזה דתניא בסיפרי ובחוף הים אשקלון ועזה וקיסרין:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:6:5:5
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:6:5:5](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/9:6:5:5)

**הפך אפוי דלא מחמיניה.** הפך פניו שלא לראותו דאסור להסתכל בדמות אדם רע כדאיתא במס' מגילה:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:6:5:6
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:6:5:6](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/9:6:5:6)

**הכין פרק.** אז פרק מפני הנזיפה פרק מעליו המשא ולא נטלה משם עד שדרכו אותה חיה ובהמה:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:6:5:7
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:6:5:7](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/9:6:5:7)

**וכ"כ למה.** כ"כ קנס למה דאע"ג דר' התיר קיסרין כדאיתא פ"ב דדמאי מ"מ לא פשט היתירו של ר' כ"כ שיהא חשובה # [חו"ל] ואמאי קנסיה כ"כ:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:6:5:8
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:6:5:8](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/9:6:5:8)

**ומשני כדי שיעשה מקומו וכו'.** להטיל אימה במקומו שלא יהו מקילין באיסורין:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:6:5:9
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:6:5:9](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/9:6:5:9)

**אימא דההן ילדה בר.** אמו של ר' חזקיה ילדה בן כלומר כל היולדת תלד כמוהו והכי אמר רבא עליה דר"ש במס' מכות:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:6:6:1
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:6:6:1](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/9:6:6:1)

**לא תיזבון לי ירקא.** בשנה השביעית דאין מוסרין דמי שביעית לגוי ואפילו לע"ה:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:6:6:2
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:6:6:2](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/9:6:6:2)

**מן גינתא דסיסרא.** דקסבר דבעל הגינה היה סיסרא הכתוב בדבורה וחו"ל היא ואין בה קדושת שביעית אבל גנות אחרות דבית שאן לא דריב"ל היה יושב בלוד דקדושה היא כדאיתא בס"פ כלל גדול רבא והיה רוצה לקנות מאותה גנה תבואה כדי לאכול אחר הביעור דאיסורא:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:6:6:3
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:6:6:3](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/9:6:6:3)

**אישתרי לחברך.** וכל גנות דחוץ לעיר נמי מותרות דר' התיר בית שאן כולה כדאיתא פ"ק דחולין וזו בתחום בית שאן היא כדמוכח פ"ב דדמאי דהתם מייתי לה גבי עובדא דכתת נחש הנחשת ועובדא זו דכתת נחש הנחשת כתוב' בגמ' דילן על היתיר' שהתיר ר' בית שאן ולא היה רוצה ריב"ל לשמוע היתרו של ר' ואין להתיר בבית שאן אלא גנות סיסרא דהנהו לא כבשום אפילו עולי מצרים ושרו אבל שארא דתחום בית שאן כולה אסירן וקדושת שביעית אית בהו וישראל היושבים בה היו שומעין לקולו של ר' ועובדין אותה בשביעית ולדעת ריב"ל פירות עבירה הן ולכך לא היה לוקח ירק בעברו דרך שם בשנה השביעית אלא מן אלו הגנות דאותן לא היה בהן קדושה כיון שהיו נקראין על שם סיסרא אבל בעמדו בעירו פשיטא דהיה קונה מעזה שהיא סמוכה יותר ללוד יותר מבית שאן דעזה מעלה מס היתה לראשונים כדכתיב וילכד יהודה את עזה וכו' וגם לאחרונים נמי היתה כבושה כדכתיבנא לעיל פ' ג' ארצות דהחשמונים כבשוה ולדידן עזה נמי מותרת היא כדפרישית התם: #


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:6:6:4
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:6:6:4](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/9:6:6:4)

**א"ל.** אליהו טועה רבך ריב"ל בזה דכך אלו כמו אלו וגנות של יהודי היו מקודם אלא דקטליה גוי ששמו סיסרא וגם נתקדשו לדידך ופירות עבירה הם ואם אתה רוצה להחמיר בשאר השדות כבר הותרו לחביריך מהתירו של ר' ואילך. בית שאן פלך גדולה היא ויש כפרים הרבה סמוכים לה דגרסינן התם במס' דמאי פ"ב עד היכן כלומר תחום בית שאן דשרי עד היכן מתפשט ההיתר וקאמר פרשתא ודציפתא ונפשא דפניטיא עד כפר קרנים וכפר קרנים כבית שאן:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:6:7:1
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:6:7:1](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/9:6:7:1)

**חשיד על שמיטתא.** לעבוד ולזרוע בשביעית:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:6:7:2
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:6:7:2](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/9:6:7:2)

**אפיקין חלתא.** תוציאי החלה:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:6:7:3
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:6:7:3](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/9:6:7:3)

**חלה מדבר תורה.** שיש בה מיתה אם לא תפרישנה:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:6:7:4
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:6:7:4](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/9:6:7:4)

**מדר"ג וחבריו.** שביעית יש לי להתלות ולהקל בה מטעם קולתו של ר"ג וחבריו דתניא בפ"ק ר"ג ובית דינו התירו שני פרקים הראשונים וטעמא דבהדי הדדי גמירי להו עשר נטיעות וערבה לומר דוקא בזמן דבית המקדש קיים דאיכא ערבה אבל ליכא בית המקדש דרבנן היא ושריאן שני פרקים דס"ל כאביו דרצה להתיר כל השמטה כולה כדאיתא בפ"ק דמס' דמאי ותניא נמי בפרקין דלקמן ר' אומר וזה דבר השמטה שמוט שני שמטין הללו שמטה ויובל לומר לך בשעה שהיובל נוהג שמטה נוהגת דבר תורה פסקו היובלות שמטה נוהגת מדבריהם והיכא דאיכא פסידא לא גזרו ולכך תלה הדבר עליו ועל חבריו כלומר מיניה ומאביו שביעית שריא דר"ג בנו דר' הוה והזכירו חכמים דבריו לאשמועינן דהיה לו סברא דהיה אומר כיון דאין שביעית א"כ פירותיה לפירות שאר שנים דמו וחייבין בחלה. והרמב"ן ז"ל רצה להביא ראיה מכאן לדעתו שאין ביעור אוסר מן התורה וכתב אותו ריקה היה חשוד לעכב פירות שביעית ולאכלן אחר הביעור ואמר שאיסור אכילת הטבל מן התורה ואיסור אכילת פירות שביעית אחר הביעור מן ר"ג וחבריו או שהביעור מן התורה ואיסור אכילה מדבריהם ולא היה חושש אלא שלא יאכל איסור תורה וכיון שהזכירו חכמים דבריו נראה שהוא אמתי ע"כ. ולא ידעתי האיך תלה עצמו במעשה רשע ובא להצדיק רשע דההוא גדולה היה עושה דזורע וחורש בשביעית הוה שהיה שומע לחכמי דורו דקדושת הארץ בטלה ואין שביעית אלא מדרבנן ואפ"ה היה מחייב עצמו בחלה מטעם לדורותיכם או מטעם בבואכם דאפי' בי"ד שכבשו וחלקו דפטורין ממעשרות ושביעית חייבין בחלה כדאיתא בסיפרא ובכתובות אבל בזמן שהיתה לארץ קדושת שביעית וביעור דאורייתא אחר זמן הביעור דאיסורא איכא איסורא דאוריית' ועוד הביא ראיה ממתני' דקתני נאכל אבל לא נעבד הקלו באכילה אחר הביעור יותר מן העבודה ואני כבר פירשתי אותה משנה שהנכון כדעת הרמב"ם דלענין דאין בה איסור ספיחים הוא דקתני והקלו בגזרה דרבנן והחמירו בדאורייתא:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:6:7:5
[Sirilio on Jerusalem Talmud Sheviit 9:6:7:5](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sheviit/r/9:6:7:5)

הדרן עלך הפיגם בס"ד.