## Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot Chapter 10

###### Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:1:1:1
[Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:1:1:1](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Terumot/r/10:1:1:1)

**בצל שנתנו לתוך העדשים.** מפ' בגמ' דבבצל יבש עסקינן שיש לו קליפה יבשה שאין בה לחות ובבצל של חולין ובעדשים של תרומה עסקינן ואוקמוה הכי משום דקתני אם שלם מותר משמע דקאי אבצל דאי אעדשים ה"ל למיתני מותרות ומש"ה נמי קתני לתוך העדשים ולא קתני לתוך עדשים. ונראה דמודו נמי דכשהבצל של תרומה והעדשים של חולין דשרו דסבירא לן דכשם שהעדשים צופדות אותו שלא יבלע ה"נ צופדות אותו שלא יתן והשתא אתיא סיפא דצחנה שפיר. וכן פי' הרמב"ם ז"ל בפי' המשנה וז"ל הדין שוה בין שהיו עדשים של תרומה ובצל של חולין או בצל של תרומה ועדשים של חולין ובתנאי שיתן הבצל שלם בעדשים אחר בישולן או שיצאו מהם מימיהם כו' אח"כ הם כובשין ואין מניחין להטיל הבצל מכחו דבר בעדשים ולא יקבל ג"כ מכח העדשים ע"כ:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:1:1:2
[Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:1:1:2](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Terumot/r/10:1:1:2)

**אם שלם מותר.** וכדאוקימנא דהוא יבש ובקליפה קשה כעץ ושלם עם פיטמתו לתוך העדשים של תרומה ומפ' בגמ' והוא שהוציאו העדשים מימיהם כלומר שנתבשלו כבר והוציאו כחן וטעמן לחוץ דהשתא כי יהיב האי בצל צופדין אותו שלא יבלע כדאיתא בגמ':


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:1:1:3
[Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:1:1:3](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Terumot/r/10:1:1:3)

**ואם חתכו בנותן טעם.** ואם חתך הבצל אז אינן צופדין אותו ובלע ומפרש בגמ' דה"ה אם ניטלה פיטמתו כדי שעושים להטיל הבצל בקדרה דמחותך מיקרי:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:1:1:4
[Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:1:1:4](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Terumot/r/10:1:1:4)

**ושאר כל התבשיל.** כגון שנתנו לתוך תבשיל של פולין או של לפתות אפילו בתנאים הנז' קים להו לרבנן דאינן צופדין אותו שלא יבלע או שלא יפלוט והוי בנותן טעם ואם נותן טעם אסור. והיינו דטעים להו כהן כדאיתא בפ' גיד הנשה. ואע"ג דקי"ל התרומה עולה בק"א ה"מ דהוי מין במינו אבל מין בשאינו מינו אע"ג דליכא אלא ששים סגי דהיינו שאינו נותן טעם. כך מפורש בפ"ב דערלה ואיתא נמי בפ' גיד הנשה:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:1:1:5
[Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:1:1:5](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Terumot/r/10:1:1:5)

**מתיר בצחנה.** פי' הרמב"ם ז"ל בפי' המשנה הוא הסרחון והביאוש כדכתיב ותעל צחנתו ודרך הבצל כשמבשלים אותו עם דבר מוסרח שמסיר זוהמתו ומתקן ריחו קצת תקון ואמר ר' יהודה דכשנתבשל בצל של תרומה בתבשיל מוסרח שמותר לאכול אותו התבשיל לפי שהוא לא נתן הבצל לתוך התבשיל לתת בו הבצל טעם אלא נתנו שם להסיר זוהמתו לפיכך אנו מקילין בו אף בנותן טעם ע"כ. ובגמ' משמע דהאי צחנה דגים קטנים דמייתי עלה מתני' דפ"ב דמעשר שני דתנן דגים שנתבשלו עם הקפלוטות כי ההיא דפרק הנודר מן המבושל דתנן הנודר מן הצחנה וכן פירש בערוך דגים קטנים כבושים וסתמן ריחן נודף כדברי הרב ז"ל ולא הטיל הבצל בהן אלא לשאוב זוהמתן והוא שלא נתערב הבצל עם הצחנה והבצל בצורתו:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:1:1:6
[Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:1:1:6](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Terumot/r/10:1:1:6)

**תפוח שריסקו.** תפוח של תרומה שריסקו שיצאו מימיו:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:1:1:7
[Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:1:1:7](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Terumot/r/10:1:1:7)

**ונתנו לתוך עיסה.** של חולין:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:1:1:8
[Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:1:1:8](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Terumot/r/10:1:1:8)

**שעורים שנפלו.** שעורים של תרומה:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:1:1:9
[Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:1:1:9](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Terumot/r/10:1:1:9)

**מימיו מותרין.** אע"פ שקלטו טעם השעורים מותרין המים דנותן טעם לפגם הוא. ואינו אלא סרחון ובפ' כל המנחות באות מצה אמרינן דחמץ נוקשא הוי:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:1:2:1
[Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:1:2:1](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Terumot/r/10:1:2:1)

**משהוציאו עדשים מימיהן.** פי' הרמב"ם ז"ל שנתבשלו כבר שהוציאו כחן קודם הטלת הבצל:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:1:2:2
[Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:1:2:2](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Terumot/r/10:1:2:2)

**שעדשים צופדין אותו שלא יבלע.** בערוך לא פירשו ונ"ל כי הוא מלשון צפד עורם על עצמם דמתרגמינן אדיק משכיתון על גרמיהון וכן העדשים מחזקים ומהדקים אותו שלא יבלע והוא כמו אבן שאינו בולע. וראיה לדברי מצאתי בפסחים פ' כל שעה דתניא התם בירושלמי ר' יוסי אומר שדה שעורים נתבקעו הרי אלו אסורות שראן בחומץ מותרות מפני שהחומץ צופדן ובגמ' דילן מייתו להך ברייתא וקתני בה מפני שהחומץ צומתן מלשו צומת הגידים אישטרגייר בל"ע ואינו מניחן להחמיץ והיינו כדפרישנא:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:1:2:3
[Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:1:2:3](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Terumot/r/10:1:2:3)

**עד שלא הוציאו מימיהם.** כיון שלא היה לחוץ מימיהם לא שלטו לא לחזקו ולא להדקו שלא יבלע ואסור:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:1:2:4
[Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:1:2:4](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Terumot/r/10:1:2:4)

**דכוותה עדשים צופדות אותו שלא יתן.** כגון שהבצל של תרומה והעדשים של חולין והיה הבצל יבש ושלם ובקליפה קשה ועדשים הוציאו מימיהם העדשים מותרות דכי היכי דאמרינן מי העדשים פועלים שלא יבלע כך פועלים בו שלא יפלוט ע"כ לשון ר' אבא בר ממל: ומיבעיא להו בגמ' היכי מיתפרשא מתני' דאיצטריך ליה למימר הכי לימא דמתני' בהכי עסקינן בבצל של תרומה דומיא דסיפא דצחנה דההיא הבצל של תרומה דצחנה דגים הוא ואין בדגים תרומה ולהכי קאמר היך עבידא:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:1:3:1
[Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:1:3:1](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Terumot/r/10:1:3:1)

**ומשני רישא בבצל של חולין הוא לתוך עדשים של תרומה.** דאע"ג דרוב מה שבקדרה עדשים דהוא צד האיסור אפ"ה קים להו דלא בלע:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:1:3:2
[Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:1:3:2](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Terumot/r/10:1:3:2)

**אבל בצל של תרומה שנתנו לתוך עדשים של חולין לא בדא.** אינו שנוי בזאת המשנה ומש"ה איצטריך ר' אבא בר ממל ללומדו מטעם דכוותה וכו' ומה שהכריח לר' אבא בר ממל לפרש כן משנתנו היינו משום דקתני מותר ולא קתני מותרות וכדפרישנא במתני':


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:1:3:3
[Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:1:3:3](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Terumot/r/10:1:3:3)

**ביבש.** הוא דאמרינן דצופדין אותו שלא יבלע ושלא יפלוט:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:1:3:4
[Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:1:3:4](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Terumot/r/10:1:3:4)

**אבל בלח.** אין ריחו וטעמו חזק כל כך ואין צופדין אותו:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:1:3:5
[Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:1:3:5](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Terumot/r/10:1:3:5)

**בקפלוט.** פי' בערוך כרישין שיש להן ראש שמן קפלוט בלשון יון קורין לראש קיפאלי:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:1:4:1
[Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:1:4:1](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Terumot/r/10:1:4:1)

**פיטמתו.** כמו חוטין דקין שיש בראש הבצל וכן השרשים שבהם יונקין לחלוחית הקרקע וכשנטל אותן החוטין הרי הוא כמחותך:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:1:4:2
[Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:1:4:2](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Terumot/r/10:1:4:2)

**שנים ושלשה קטנים.** שהיו רכים וכן פי' הרמב"ם ז"ל ומצאתי נוסחא דלא גריס אלא היו שנים שלשה כמחותכין הן כלומר דכשהן שנים אין כח בעדשים לצופדן:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:1:4:3
[Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:1:4:3](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Terumot/r/10:1:4:3)

**כשאין בקליפתו החיצונה כדי ליתן טעם.** דהשתא אותה קליפה חוצצת בין העדשים לבצל שלא יפלוט טעמו לתוכן דהוי טעמו אגור לתוכו:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:1:4:4
[Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:1:4:4](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Terumot/r/10:1:4:4)

**אבל אם יש בקליפה החיצונה כדי ליתן טעם.** אין כאן דבר חוצץ ופולט ואסור. ונמצאו כללי השמועה כמו שכתב הרמב"ם ז"ל פ' ט"ו וז"ל כבר ביארנו שאם נתערב מין בשאינו מינו בנותן טעם לפיכך בצל מחותך שנתבשל עם התבשיל אם הבצל של תרומה והתבשיל חולין ויש בו טעם הרי התבשיל אסור לזרים ואם הבצל חולין והתבשיל תרומה ונמצא טעם התבשיל בבצל הרי הבצל אסור עדשים שנתבשלו ואח"כ השליך לתוכן בצל יבש אם היה שלם הרי זה מותר ואם היה מחותך בנותן טעם ואם בישל הבצל עם העדשים בין שלם בין מחותך משערין אותו בנותן טעם. ושאר כל התבשיל בין שהשליך הבצל אחר שנתבשל בין שבישלו עם התבשיל בין שלם בין מחותך משערין אותו בנותן טעם. ומפני מה בצל שלם לתוך עדשים אין משערין אותו בנותן טעם לפי שאינו שואב מהן שהרי הוא שלם ולא פולט לתוכן שכבר נתבשלו ואם היו בצלים דקים הרי הן כמחותך וכן אם ניטלה פיטמתו וקליפתו החיצונה שניטלה או שלא היתה קשה ויבשה או שהיה לח הרי הוא כמחותך. והקפלוט בין לח בין יבש בין שלם בין מחותך בנותן טעם ע"כ. וכולם נכוחים למבין וישרים למוצאי דעת:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:1:5:1
[Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:1:5:1](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Terumot/r/10:1:5:1)

**תמן תנינן.** פ' שני דמעשר שני:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:1:5:2
[Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:1:5:2](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Terumot/r/10:1:5:2)

**דגים שנתבשלו עם הקפלוטות של מ"ש והשביחו.** הדגים, כגון דדגים היו שוים שני דינרים וקפלוטות של מ"ש דינר והשביח התבשיל ועמד על ד' דינרין אותו דינר הנוסף מחלקין אותו לפי חשבון ואמרינן דשני שלישי דינר השביחו הדגים ושליש דינר השביחו הקפלוטות ואם בא לאכלן חוץ לחומה פודה התבשיל בדינר ושליש דינר אלמא דדגים וקפלוטות משבחי דלא כר' יהודה וה"ה בצל ודגים דמשבחי:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:1:6:1
[Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:1:6:1](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Terumot/r/10:1:6:1)

**ר' אבהו בש"ר יוחנן.** בפ' גיד הנשה מייתי לה ופי' רש"י ז"ל משערין אותו כאלו האיסור בצל או קפלוט ואילו היה נותן טעם באיסור הזה אוסרו ובאיסורין דלא מצי למטעמינהו קאמר כגון מין ומינו ע"כ אלמא דבצל וקפלוט לתת טעם נותנין אותן ולא לשאוב הזוהמא:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:1:6:2
[Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:1:6:2](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Terumot/r/10:1:6:2)

**בבצל של הקדש ושל ע"ז.** כלומר ר' יהודה פשיטא דלא פליג בנתינת טעם של הבצל אלא דמקל גבי תרומה אבל גבי הקדש וע"ז דחמירי דאיסורן שוה בכל פשיטא דחוששין לטעמן:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:1:7:1
[Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:1:7:1](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Terumot/r/10:1:7:1)

**ר' יוסי מתיר.** דלא חשיב ליה חימוץ:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:1:7:2
[Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:1:7:2](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Terumot/r/10:1:7:2)

**תמן אין תבשילו תבשיל ברור.** דבפ' כירה שרי גבי שבת בישול דחמי חמה דבישולו אינו ברור דתנן ולא יפקעינה בסודרין ור' יוסי מתיר. איתא להך סוגיא התם:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:1:8:1
[Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:1:8:1](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Terumot/r/10:1:8:1)

**כל נותני טעם בין לשבח בין לפגם.** הך ברייתא מיתנייא בפ' בתרא דע"ז בגמ' דילן:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:1:8:2
[Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:1:8:2](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Terumot/r/10:1:8:2)

**בהשביח ולבסוף פגם.** כגון חומץ אסור או של תרומה שנפל לתוך גריסין של חולין שהשביחן ולבסוף הרתיחן דפגים להו כדאיתא התם. אבל פגם מעיקרא דברי הכל מותר והכי ס"ל לעולא:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:1:8:3
[Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:1:8:3](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Terumot/r/10:1:8:3)

**ר' יוחנן אמר לא שניא.** בפ' בתרא דע"ז מסקינן דר' יוחנן ה"ק בפגם מעיקרא דוקא מחלוקת אבל השביח ולבסוף פגם דברי הכל אסור וכדאיתא התם:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:1:8:4
[Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:1:8:4](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Terumot/r/10:1:8:4)

**הדא מתני' מה היא.** דמתני' פגם מעיקרא היא:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:2:1:1
[Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:2:1:1](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Terumot/r/10:2:1:1)

**הרודה פת חמה.** של חטים או של שעורים מן התנור ובגמ' מפרש דבצוננת נמי פליגי ואפילו בחבית מגופה. וחמה דנקט בגמ' מפ' לה:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:2:1:2
[Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:2:1:2](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Terumot/r/10:2:1:2)

**על פי חבית.** בגמ' מפ' אף בחבית מגופה וכ"ש בחבית פתוחה:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:2:1:3
[Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:2:1:3](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Terumot/r/10:2:1:3)

**ר' מאיר אוסר.** בגמ' מפרש טעמא:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:2:1:4
[Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:2:1:4](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Terumot/r/10:2:1:4)

**שאין בה טעם כמון.** פי' רש"י ז"ל בפ' בתרא דע"ז ואי משום דהוסק לא איכפת לן דתרומה אין איסורה איסור הנייה ובפ' כלל גדול זוטא אמרי' דהניית תרומה מותרת לזרים:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:2:2:1
[Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:2:2:1](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Terumot/r/10:2:2:1)

**על פי חבית מגופה.** שהיתה החבית מגופה מי ס"ל לר"מ דשואבת שם וכגון שלא היה הפסק בין הככר למגופה וכגון שהמגופה אינה שקועה והיא מלאה יין דנוגע למגופה ולא סברי הכא כמו שפירשו בגמ' דילן משום ריחא דהא בסיפא מוכחא דריחא לאו מילתא היא אלא משום בליעת זיעה נגעו בה:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:2:2:2
[Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:2:2:2](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Terumot/r/10:2:2:2)

**יגיד עליו רעו.** כדמפ' ואזיל:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:2:2:3
[Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:2:2:3](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Terumot/r/10:2:2:3)

**כי הדא דתנינן תמן.** פ"ג דמס' מכשירין והכי תנן התם חבית שהיא מלאה פירות ונתונה לתוך המשקין או מלאה משקין ונתונה לתוך הפירות ושאבו כל שישאבו בכי יותן באלו משקין אמרו במים וביין ובחומץ וקתני בתר הכי הרודה פת חמה ונתנה על פי חבית של יין ר"מ מטמא ור' יהודה מטהר ר' יוסי מטהר בשל חטים ומטמא בשל שעורים מפני שהשעורים שואבות ע"כ. וה"פ ושאבו ונתלחלחו הפירות ומשקה טופח עליהן הרודה פת חמה שנילושה במי פירות ולא הוכשרה במים ופליגי השתא אם הוכשרה ביין של חבית או לא א"נ ביין טמא ופליגי אם נטמאת כאילו נגעה ביין טמא או לא. ואזיל ר' מאיר לטעמיה ור' יהודה לטעמיה ור' יוסי לטעמיה וכיון דתני לה בהדי הדדי משמע דדמיין להדדי וכי היכא דרישא בצוננת סיפא נמי בצוננת. וכי היכי דרישא מיירי דנוגעין הפירות בחבית ודופני החבית מפסיקי ומחמת זיעת המשקין שואבות הפירות ה"נ הכא והיינו חבית מגופה אפילו בצוננת דהא חבית דלעיל מינה בצוננת קאי:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:2:2:4
[Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:2:2:4](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Terumot/r/10:2:2:4)

**מילתיה אמרה וכו'.** דאי לא מאי אשמעינן ר' מנא הא ר' יוסי נמי ה"ק:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:2:2:5
[Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:2:2:5](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Terumot/r/10:2:2:5)

**וההבל כובש.** כובש ריח היין שלא יעלה ששורפו ומשום חידושא לר"מ נקט לה:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:2:3:1
[Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:2:3:1](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Terumot/r/10:2:3:1)

**אמר ריש לקיש מים עושין פירות ומשקין אין עושין פירות.** מפ' למתני' דמס' מכשירין דתנן דמים ויין וחומץ מכשירין כשהחבית נתונה לתוך הפירות וחלב ודבש ושמן לא ומפ' דר' יהודה דפליג. ארישא נמי קא פליג את"ק וגבי יין דדוקא כי מליאה מים ונתונה לתוך הפירות מודי ליה אבל משקין אחרים אין עושין וכו' דקסבר דמשקין ואפי' יין וחומץ שוים הם לחלב וכו' דאינן עושין פירות ואין זיעתן זיעה דליתחשיב זיעתן כמותן ושייכא כהא דאסיקנא דפליגי נמי בצונן כמו בחמין:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:2:3:2
[Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:2:3:2](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Terumot/r/10:2:3:2)

**ופריך א"כ לא צורכא דא אלא כר' יהודה.** לא תתישב מימרא דריש לקיש אלא כר' יהודה דהא פרישנא לעיל דבבי דמתני' דמיין להדדי ומרישא שמעינן לסיפא דבצונן נמי מיירי וא"כ ר' יהודה דפליג אסיפא דמטהר ס"ל דאין כאן זיעה כלל ואפי' רישא נמי ובודאי דאפי' כשהיין נוגע במגופה נמי פליג דהא אוכחינן דכי היכי דהתם בעינן שיהו המשקין נוגעין בחביות כדי שיזובו לתוך החבית שמליאה פירות כן הכא בעי' שהככר נוגע במגופה ואי היין רחוק מהמגופה מאי קא מדמי אלא בסמוך ונוגע במגופה עסקינן ופליג אסיפא וארישא ומש"ה אמרינן דפליגי נמי בצונן ופלוגתייהו הוי אי מזיע היין או לא וא"כ טעמא דר"י היינו משום דס"ל דיין אינו עושה פירות והכי ריש לקיש אמרה למלתיה [?(א) בפ' בתרא דע"ז]:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:2:3:3
[Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:2:3:3](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Terumot/r/10:2:3:3)

**ומשני אלא ריש לקיש.** אלא אי איתמר הכי איתמר ופי' הוא דקא מפרש וה"ק לר"מ נמי אינן אסורין. והחילוק הוא ר"מ סבר מים עושין פירות וחסרין ומכשירין דגוף המים נבלע בפירות של תוך החבית או של חוץ לחבית ומשקין אחרים דהיינו היין והחומץ אע"ג דאינן חסרים מ"מ עושין פירות כלומר זיעתן זיעה היא ותולדת משקה היא ומכשירין ור' יהודה סבר כי היכי דמודיתו לי דאינן חסרים ה"נ אין עושין פירות כל עיקר כלומר וזיעתן לא חשיבא ומש"ה ביין וחומץ שרי בתרומה ומטהר בהכשר:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:2:4:1
[Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:2:4:1](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Terumot/r/10:2:4:1)

**חמיטתנו.** לחם דק ובלע"ז פונצ"א ובריש טבול יום האופה חמיטה עד שלא קרמו פניה בתנור:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:2:4:2
[Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:2:4:2](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Terumot/r/10:2:4:2)

**קבוטין של מוריוס.** שם כלי מורייס. שמנונית היוצא מן הדגים שכבושין במלח שני חלקים דגים וחלק א' מלח. והיו טועמין בה טעם מורייס דהיה הכלי מזיע:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:2:4:3
[Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:2:4:3](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Terumot/r/10:2:4:3)

**דלא כר' יהודה.** דס"ל דאין שום משקה עושה פרי:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:2:4:4
[Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:2:4:4](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Terumot/r/10:2:4:4)

**מהלימין היו.** מלשון הילמי דפ' שמונה שרצים ומפ' התם דהיינו מי מלח אלא כל שנותנין בתוכה ביצה ושוקעת זו היא מי מלח אינה שוקעת זו היא הילמי והן היו מטבלין החמיטה בהילמי שהיו עושים וכח המלח שואב המורייס. אבל לעולם אין שום משקה עושה פרי:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:2:4:5
[Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:2:4:5](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Terumot/r/10:2:4:5)

**ואין אסור משום גזל.** דכיון שהיו שואבין המורייס מכח ההילמי גזלנין היו ומעבירין על דעתו של בעל הבית: ומשני נוטלין היו רשות מבעל הבית, ע"כ פירשתי סוגיא זו כפי הנראה לעניות דעתי דהכי ס"ל למערבאי הכא אבל בגמ' דילן סברי דטעמא דמתני' משום ריחא ומתני' דכמון פליגי בה מר סבר דהוי מחלוקת ואח"כ סתם והלכה כסתם ומר סבר דלעולם מילתא היא ושאני הכא דמיקלא קלי איסורא ומתני' דהרודה פת חמה הכי מיפרשא בפ' בתרא דע"ז והכי איתא התם אמר רבה בר בר חנה בפת חמה וחבית פתוחה דברי הכל אסורה בפת צוננת וחבית מגופה דברי הכל מותרת לא נחלקו אלא בפת חמה וחבית מגופה ובפת צוננת וחבית פתוחה:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:2:5:1
[Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:2:5:1](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Terumot/r/10:2:5:1)

**חטים מלמעלן ושעורין מלמטן.** פת של חטים ע"ג פת שעורים והשעורים סמוכים על פי חבית של תרומה:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:2:6:1
[Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:2:6:1](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Terumot/r/10:2:6:1)

**מהו לצלות.** בגמרא דילן בפרק כיצד צולין הסכימו דאין פלוגתא דרב ולוי אלא בדיעבד ולא לכתחילה דמודי לוי בלכתחילה. וכן פי' הרי"ף ז"ל וכן פסק הרמב"ם ז"ל פט"ו דמאכלות אסורות:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:2:6:2
[Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:2:6:2](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Terumot/r/10:2:6:2)

**רב ירמיה בשם רב אמר אסור.** מפרש בפ' כיצד צולין דאפילו בשר שחוטה שמן עם בשר נבלה כחוש אסר רב בתנור א' בשני שפודים והטעם שהריח של השמן נכנס בכחוש ומפטמו וחוזר זה ומוציא וכ"ש שחוטה כחושה ונבל' שמנה:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:2:6:3
[Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:2:6:3](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Terumot/r/10:2:6:3)

**ושמואל בשם לוי.** אמר מותר מפ' התם דאפילו בשר שחוטה כחוש שצלאו עם בשר נבלה שמן מותר דאע"ג דנבלה ריחה נודף ומפטמת השחוטה אפ"ה שרי דריחא לא מילתא היא:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:2:6:4
[Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:2:6:4](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Terumot/r/10:2:6:4)

**מפני התערובות.** תערובת גופין כדמוכחא סיפא דקתני בה ואפילו גדי וטלה שלא יתערבו זה בזה דלא מיתערבי דגדי אין אליתו קריבה ופסח טלה אליתו קריבה. כדמוכחא עובדא דר' יהודה בן בתירא וכשצולהו בלילה אין לו אליה שהרי קרבה ביום שנשחט: וטעמא דאפילו גדי וטלה זימנין דלאו אדעתייהו ומיחלפי ונמצא פסח נאכל שלא למנוייו:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:2:6:5
[Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:2:6:5](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Terumot/r/10:2:6:5)

**שלא מפני התערובת לא.** ולא חיישינן אריחא אי הוה קים לן דאין מתערבין. ובגמ' דילן אקשו מינה לרב ודחיקו אנפשייהו לתרוצה. לענין הלכה פסק רש"י ז"ל פ' כיצד צולין כלוי. וכן רי"ף ז"ל פ' גיד הנשה וכן הרמב"ם ז"ל סוף פט"ו דמאכלות אסורות:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:2:7:1
[Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:2:7:1](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Terumot/r/10:2:7:1)

**מי צתרי.** שפוד א' של בשר שטבלו אותה במיץ סיאה של תרומה וצלו בצדו שפוד אחר של בשר צלי:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:2:7:2
[Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:2:7:2](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Terumot/r/10:2:7:2)

**רב אמר אסור.** דאע"ג דאמרינן פ' כיצד מברכין דזיעת פירות לא חשיבא ואין כאן אלא ריח אפ"ה אסור כדעתיה. ואשמעינן דאפילו גבי תרומה דלאו שאינו שוה בכל הוא פליגי:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:2:7:3
[Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:2:7:3](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Terumot/r/10:2:7:3)

**שמואל אמר מותר.** דזיעה בעלמא הוא ולא חשיב משקה תרומה:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:2:8:1
[Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:2:8:1](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Terumot/r/10:2:8:1)

**בחרותא.** מין תבשיל:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:3:1:1
[Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:3:1:1](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Terumot/r/10:3:1:1)

**תלתן שנפלה.** תלתן של תרומה שנפלה לתוך בור של יין של חולין אע"ג דטעם עצו ופריו שוה אין העץ מצטרף עם הפרי לאסור יין של חולין לפי שאין העץ קדוש בתרומה ובמ"ש אלא דוקא הזרע הוא דמשערונן:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:3:1:2
[Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:3:1:2](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Terumot/r/10:3:1:2)

**ליתן טעם.** בששים דמין בשאינו מינו הוא:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:3:1:3
[Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:3:1:3](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Terumot/r/10:3:1:3)

**אבל שביעית וכלאי הכרם.** אף העץ אסור דכלאי הכרם אפילו הקשין אסורין והעץ של תלתן נותן טעם לשבח ולגבי שביעית מיירי כדמסיק בפ' הפיגם בקדושת שביעית לביעור והיינו ביעור דאיסורא שעבר זמן ביעור דהיתירא ויש קדושת שביעית במאכל בהמה דבעי ביעור ואוסר בנותן טעם כדאיתא התם:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:3:1:4
[Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:3:1:4](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Terumot/r/10:3:1:4)

**מי שהיו לו חבילי תלתן.** בגמ' מפ' כמה שיעור חבילה:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:3:1:5
[Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:3:1:5](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Terumot/r/10:3:1:5)

**ידלקו.** כדמפ' בפ' בתרא דכלאים דדין כלאי הכרם בשריפה דכתיב פן תקדש תוקד אש. ומפ' בפ' בתרא דערלה דפליגי ר"מ ורבנן בהא אי חבילין הוי דבר שבמנין ואיסורי הנייה ובטלי בא' ומאתים:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:3:1:6
[Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:3:1:6](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Terumot/r/10:3:1:6)

**היו לו חבילי תלתן של טבל.** מפ' הכא בגמ' כלישנא קמא דאביי בפ' ביצה דמפ' טעמיה דמתני' דקטנית דברי הכל איסורייתא טבלא חבילי' דשיבלים דאין גידוליהן לכך אין גרנן אלא במירוח בכרי אבל קטנית יש בני אדם הרבה שאין חובטין אותן יחד אלא כדי קדירתן לפיכך הכנסתן בחבילות זהו גרנן. תלתן מין קטנית ומעט נותנין בקדירה כדי ליתן טעם כדאיתא לקמן פ' בתרא:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:3:1:7
[Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:3:1:7](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Terumot/r/10:3:1:7)

**כותש.** זהו דרך דישתן:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:3:1:8
[Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:3:1:8](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Terumot/r/10:3:1:8)

**ומחשב.** מאומד כמה זרע יש בהן:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:3:1:9
[Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:3:1:9](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Terumot/r/10:3:1:9)

**ואין מפריש על העץ.** אין צריך להפריש על הקשין. ומפ' התם דאע"ג דטעם עצו ופריו שוה לא חייבו חכמים את עצו במעשרות:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:3:1:10
[Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:3:1:10](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Terumot/r/10:3:1:10)

**ואם הפריש.** וקרא שם קודם כתישה:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:3:1:11
[Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:3:1:11](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Terumot/r/10:3:1:11)

**ואתן את הזרע.** ולא העץ דכיון דקרא שם זכה בה כהן הילכך נותן את העץ עם הזרע:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:3:2:1
[Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:3:2:1](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Terumot/r/10:3:2:1)

**ואין עץ פוגם וחוזר ופוגם.** ואמאי בשביעית ובכלאי הכרם והקדש בעינן בנותן טעם. אפילו בעץ:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:3:2:2
[Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:3:2:2](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Terumot/r/10:3:2:2)

**מתני' כמ"ד נותן טעם לפגם אסור.** בתמיה דהא לא קיי"ל הכי:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:3:2:3
[Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:3:2:3](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Terumot/r/10:3:2:3)

**ומשני אפילו כמ"ד נותן טעם לפגם מותר.** מודי הכא דאסור דעץ תלתן משביח הוא:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:3:3:1
[Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:3:3:1](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Terumot/r/10:3:3:1)

**עשרים וחמשה זירין.** קלחים ובחבילה דאית בה שיעורא כי האי מניינא הוא דקאסר ר"מ. וגבי חבילה דמס' סוכה מפרשינן לה נמי הכי:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:3:3:2
[Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:3:3:2](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Terumot/r/10:3:3:2)

**וארבעה מינהון מיטה.** דאע"ג דאית בה כ"ה קלחים בעינן שיהיו גדולים כ"כ דד' חבילין עושין בהן מיטה ובהני חבילין דאית בהו האי שיעורא הוא דס"ל לר"מ דאינן בטלין אפילו באלפא והתם נמי איתא להך:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:3:4:1
[Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:3:4:1](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Terumot/r/10:3:4:1)

**עד שהם בחבילות הן נטבלות.** דקרי להו תנא טבל בחבילין ואסור לאכול מהן עראי:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:3:4:2
[Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:3:4:2](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Terumot/r/10:3:4:2)

**מעתה ואפילו שבלים.** כלומר נימא דמתני' גבי שבלים דתבואה נמי מחייבא כי הכניסן למוללן במלילות והויא מתניתין דלא כר' יוסי בר יהודה דפ"ק דביצה:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:3:4:3
[Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:3:4:3](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Terumot/r/10:3:4:3)

**ומשני אין מכנסן לכך.** לא דמו לקטנית אין דרך השבלים להכניסן לכך דרובן לדישה ואין גרנן אלא במירוח:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:3:4:4
[Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:3:4:4](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Terumot/r/10:3:4:4)

**ופריך והלא חבילות מכנסן לכך.** דאפילו שבלים דרך בני אדם להכניסן למללן לקלוות:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:3:4:5
[Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:3:4:5](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Terumot/r/10:3:4:5)

**ומשני אין גידוליהן לכך ואלו מכנסן וכו'.** כלומר חבילי שבלים אין גידוליהן אלא למירוח הילכך מי שחשב להכניס שבלין לביתו ואפילו לעשותן מלילות בטלה דעתו אבל הכא גידוליהן לכך להניחן תוך נרתיקן כדי לתת טעם בקדרה דהא חשיבי ויש בהם טעם כמו הפרי וכיון דגידוליהן לכך מועיל כוונתו דמכנסם דבעינן כוונתו והכנה לכוונתו ובפ"ק דביצה איכא נמי לישנא אחרינא לאביי ומוקי למתני' במעשר שהקדימו בשבלים וכאבא אלעזר בן גומל וכו' כדאיתא התם ופסק הרמב"ם ז"ל בפ"ג דתרומות כלישנא בתרא דאביי עיין עליו:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:4:1:1
[Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:4:1:1](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Terumot/r/10:4:1:1)

**זיתי חולין שכבשן.** דרך זיתים לכבשן במים ומלח:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:4:1:2
[Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:4:1:2](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Terumot/r/10:4:1:2)

**פצועי חולין עם פצועי תרומה וכו'.** כלומר כשאני בא לאסור זיתי חולין שנכבשו עם זיתי תרומה דוקא אם היו הזיתים של חולין פצועין דבולעין כדאיתא בגמ' עם פצועין דתרומה ולא מיבעיא אם זיתי תרומה פצועין אלא אפילו כבשן עם זיתי תרומה שלימים נמי אסירי ולא מיבעיא עם זיתים אלא אפילו כבשן לזיתים דחולין שלימים במים שנכבשו בהם זיתי תרומה אסורין. ואע"ג דמי כבש זיתים אין בהם טעם לשבח דמוחל זיתים מתערב בהן והוא מר אלא שמתבטל מראיתו מחמת המלח מ"מ אוסר. ובגמרא מפרש טעמא ומוקי לה כר"ש:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:4:1:3
[Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:4:1:3](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Terumot/r/10:4:1:3)

**שלימי חולין.** זיתים קשים וחלקים שלא פעלו בהן מי הכבישה:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:4:1:4
[Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:4:1:4](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Terumot/r/10:4:1:4)

**אבל שלימי חולין עם זיתי תרומה פצועין.** אין בולעין מהן וכ"ש שלימי חולין עם שלימי תרומה דשרו. וכן כ' הרמב"ם ז"ל ובגמרא מפרש דהיינו כשכבשן באחת אבל זה אחר זה אפילו שלימין בשלימין אסירי והוא דהוו שלימין חולין לבסוף. וטעמא דכיון דשלימין בולעין ופולטין שלימין בתראי כי בלעי ברישא איסור בלעי:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:4:2:1
[Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:4:2:1](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Terumot/r/10:4:2:1)

**פצועין בולעין ופולטין וחוזרין ובולעין.** בולעין ומשו"ה פצועי חולין אסירי דבלעי מן התרומה ופולטין דאי אין פולטין אמאי אסירי זיתי חולין נימא דבולעין כולן המלח של הכבש ואין פולטין. וחוזרין ובולעין ומשו"ה אסירי זיתי חולין דחזרו ובלעו מן פליטת התרומה שלימין בולעין ופולטין ושוב אינן בולעין. דהא חזינן אפילו שלימים הם דבלעי טעם המלח ופלטי דאי לא פלטי פצועי חולין עם שלימי תרומה אמאי אסירי אלא דפלטי ובלעי פצועי חולין מן פליטתן. וטעמא דסיפא היינו דכשפולטין שוב אינן בולעין. ומשו"ה לא בלעו שלימי חולין מפצועי תרומה אע"ג דפלטי פצועי תרומה ובלעי מפליטת חולין שלימי חולין פלטי ולא בלעי:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:4:2:2
[Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:4:2:2](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Terumot/r/10:4:2:2)

**לא לשבח ולא לפגם אסור.** כדפרישנא במתני' דמי כבש אין בהם טעם לשבח: מתני' דר"ש כדמפ' ואזיל:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:4:2:3
[Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:4:2:3](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Terumot/r/10:4:2:3)

**דר"ש אמר נותן טעם לפגם אסור.** בתמיה שהמקשה נשתבש בדבריו וסבר דמתני' ר"ש היא דאמר גותן טעם לפגם אסור ולכך הקשה וכי עלה על דעתך דר"ש סבר נותן טעם לפגם אסור והא איפכא שמעינן ליה לעיל: ומשני דה"ק כהדא מתני' דלקמן דקתני ר"ש אומר כרוב של שקיא של בית השלחין שמשקין אותו כל שעה וטעמו יפה שהוא רך ונכבש או נשלק עם כרוב של תרומה של בעל שאין טעמו כ"כ טוב אסור הכרוב של שקיא מפני שהוא בולע. ומפ' לקמן דשל שקיא בולע משל בעל אלמא דשל תרומה הוא דגריע ואפ"ה אסור: דג טהור תפל בלע מדג טמא מליח:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:5:1:1
[Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:5:1:1](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Terumot/r/10:5:1:1)

**ה"ג בכל הספרים דג טמא שכבשו עם דג טהור כל גרב שהוא מחזיק סאתים אם יש בו משקל עשרה זין ביהודה שהן חמש סלעים בגליל.** ונ"ל דלאיסורא קתני לה וה"פ כל גרב ששיערו וכו' ונפל בו דג שמשקלו י' זין מספיק לאסור הגרב וה"ק כשכבש הדג טמא עם דגים טהורים שמלא הגרב כן ונתערב בהן איסור ובאינו מכירו מיירי דאינו יכול לסלקו ובשלם דהוי האיסור משום בריה והוא קטן דאין ראוי להתכבד בו לפני האורחין והכי איתא בת"כ בהדיא דגבי תערובת קתני לה דתניא התם ושקץ יהיו לכם לאסור את עירוביהן וכמה יהא בו ויהא אסור משקל עשרה זין ביהודה שהן חמש סלעים בגליל בגרב שהוא מחזיק סאתים ע"כ:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:5:1:2
[Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:5:1:2](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Terumot/r/10:5:1:2)

**גרב.** חבית כמו הלין גרבייא דכותחא:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:5:1:3
[Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:5:1:3](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Terumot/r/10:5:1:3)

**גרב שהוא מחזיק סאתים.** מפ' בגמ' דמשקל סאתים תשעין ושש ליטרין: עשרה זין ביהודה: ואית דגרסי זוז והכל עולה לטעם א' דעשרה זוז שני סלעים וחצי דזוז הוי דינר והוו חמש סלעים בגליל דמשקל של יהודה הוי כפלים בשל גליל כדאמרינן בכתובות פ' אע"פ. ואם הדג הטמא משקלו עשרה זוז דהיינו עשרה דרהם דמאה דרהם לליטרא במלכות טורקיאה הוו עשרה דרהם בתשעים ושש ליטרין אחת בתתק"ס דהא צ"ו ליטרין תשע אלפים ושש מאות דרהם נמצא לדג טמא שמשקלו עשרה דרהם יש לכל דרהם ודרהם עם דרהם האיסור תתק"ס דרהם ואסור עד שיהו יותר דהא עשר פעמים תתק"ס תשעת אלפים ושש מאות ואיכא לעיוני דהא גרב זה אינו מחזיק אלא תשעת אלפים ושש מאות ומשום דהאיסור בתוך מנין התתק"ס אסור אבל אי הוי תתק"ס והוא משמע דשרי. ונראה דוקא משום דאינו ראוי להתכבד אבל בראוי להתכבד ואפילו בחתיכה הראויה להתכבד בהדיא קתני בתוספתא דאפילו באלף לא בטלה וכן שור הנסקל שנתערב אפילו ברבוא כולן ימותו, וקשה דתני בפ' גיד הנשה דגיד שנתערב אינו בטל ותני ליה בהדי חתיכה הראוייה להתכבד ובחתיכה קתני בתוספתא דמכילתין דאפילו הן אלף כולן אסורין ומפ' טעמא התם משום דהוי בריה שיש בה חיות וא"כ דג טמא נמי אפילו באלף ליתסר. ונראה בעיני דהאי תנא סבר דשאני בריה טמאה דמים מן בריה טמאה דיבשה דבריה טמאה דמים הותרה מכללה דהא בריות דכלים או דבורות שיחין ומערות. אע"ג דלית בהו סנפיר וקשקשת שרו וכיון דהותרה מכללה קילא ועוד דנברא מטהור דחזי לאכילה דהיינו מים דאקילו בהו רבנן בתתק"ס אבל גיד הנשה לא אשכחן דהותר מכללו דאפילו בעולה איכא מ"ד דחולצו לתפוח כדאיתא התם ומשו"ה איצטריך קרא דשקץ יהיו לאסור עירוביהן דכיון דהותר מכללו הוה אמינא נתערבו ואינן ניכרין שרו קמ"ל והיינו טעמא ומש"ה אחמירו ביה ואתא ר' בון והורה במקום ששמו עכברא שנתערב דג טמא עם דגים טהורים ואסרן ואפילו באלף ואשכחן הוראה לאיסור כדאיתא בפ"ק דכתובות ולא רצה להקל אלא ששוין בריה טמאה דמים לבריה טמאה דיבשה וכן דעת הרמב"ם לפסוק כר' בון ולא פסק המשנה הזו בהלכותיו:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:5:1:4
[Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:5:1:4](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Terumot/r/10:5:1:4)

**דג טמא צירו אסור.** ולא דמי לציר חגבים טמאים. בת"כ ילפינן לה מדכתיב שקץ תשקצום לאסור צירן ורוטבן והיינו הזיעה היוצאה מהן דחשיבא לאסור וכיון דציר דגים טמאים בעיניה אסור מן התורה כשנתערב ציר טמא בציר דגים טהורים פליגי ר' יהודה ור' יוסי עד כמה יהא אוסר ור' יהודה סבר רביעית לסאתים:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:5:1:5
[Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:5:1:5](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Terumot/r/10:5:1:5)

**רביעית לסאתים.** מפ' בגמ' דהוא קרוב למאתים ואיתא נמי בפ' כל הבשר דגרסינן התם א"ר יוסי בר חנינא לא כל השיעורין שוין שהרי ציר שיעורו קרוב למאתים דתנן דג טמא צירו אסור ר' יהודה אומר רביעית בסאתים. ופירש"י ז"ל רביעית של ציר טמא אוסר סאתים של ציר טהור וסאתים הוו להו מאתים רביעית נמי תמני דהא קב ד' לוגין ולוג ד' רביעיות שש עשרה לקב וסאה ששה קבין לשלשת קבין מ"ח רביעיות וכן ד' פעמים הרי קצ"ב ואסור אלא דצריך תוספת להיתירא על שיעור קצ"ב ונקט מאתים דהוי יתר ממאה וצ':


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:5:1:6
[Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:5:1:6](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Terumot/r/10:5:1:6)

**ור' יוסי סבר.** דאינו אוסר אלא חלק א' מציר תוך י"ו כגון לוג ציר טמא תוך י"ו לוגין דהיתירא אבל יותר מי"ו דהיתירא שרי ובטל. ע"כ פירשתי לפי עניות דעתי. ודינא קמא דמתני' מושך עד בגליל. ודקתני דג טמא צירו אסור היינו בבא אחריתי ופלוגתא דר' יהודה ור' יוסי בתערובת ציר בציר וכדפרישנא. ומדברי הראב"ד ז"ל בת"כ משמע דמושך הדין הראשון עד צירו אסור וסובר דהדין הראשון בנתערב ציר בציר נמי איירי וכ' נמי דר' יהודה לא פליג ומושך הלשון כן דג טמא שכבשו עם דג טהור כל גרב שמחזיק סאתים אם יש בו משקל עשרה זין ביהודה שהן חמש סלעים בגליל דג טמא, צירו אסור ר' יהודה וכו'. וז"ל שם לאסור עירוביהן פי' שלא תאמר כשאסרנו הציר ה"מ בפ"ע אבל אם נתערבו טמאים עם הטהורים ונמלאו יחד לא יהא הציר שלהם אוסר את הטהורים לכך נאמר ושקץ יהיו לכם בהוייתם יהו. וא"ת הרי אמרנו למעלה הם פרט לשאין בהם נותן טעם אלמא כשאסרנו צירן ורטבן אפי' ע"י תערובת אסרנו ואיכא למימר לרוטבן הוא דאתא אבל ציר דזיעה בעלמא הוא אימא ניבטול בכל דהוא קמ"ל. א"נ איכא למימר חד לאסור ציר לציר וחד לאסור ציר לדגים וציר. כמה יהא בו ויהא אוסר משקל עשרה זין ביהודה שהם חמש סלעים בגליל. זין גרסינן ול"ג זוז. והכי איתא בירושלמי ובמשנת תרומות. ומפ' לה בגמ' תרומות ירושלמי כמה סאתא עבדא כ"ד לוגין כמה לוגא עבדא תרתין ליטרין כמה ליטרא עבדא מאה זינין נמצא כל זין וזין א' מתשע מאות וששים. פי' נמצאו עשרה זינין לסאתים א' מן תתק"ס והזין משקל ידוע הוא אצלם בענין טרטא ואוזיא. סדר הלשון כך הוא שנוי במשנת תרומות דג טמא שכבשו עם דג טהור כל גרב שהוא מחזיק סאתים אם יש בו משקל עשרה זין ביהודה שהן חמש סלעים בגלינ דג טמא צירו אסור, וכאן אינו שנוי כסדר הזה ואין הלשון מכוון כלשון המשנה לפי ששנה כאן דג טמא סמוך לכל גרב שמחזיק סאתים ומשמע שהגרב מחזיק סאתים יהיה דג טמא ואינו אלא דג טהור ותערובת דג טמא שבו הוא משקל עשרה זין לפיכך זה הלשון השנוי כאן צריך לדחוק אותו ולומר דהאי דג טמא דהפא ארישא קאי אמשקל עשרה זין. ר' יהודה אומר רביעית לסאתים פי' רביעית לוג והוא קרוב למאתים שהוא א' ממאה וצ"ב ולפי מה שאמרו בתוספתא דתרומות נר' דר' יהודה לא פליג את"ק אלא פרושי קא מפ' דקתני בתוספתא א"ר שמעון בן מנסיא אין לך גרב שמחזיק סאתים שיש בו משקל עשרה זין ביהודה שהן חמש סלעי' בגליל דג טמא שאין בו רביעי' אלמא ר' יהודה פרושי קא מפרש מה טעם עשרה זין של דג טמא אוסרין גרב שמחזיק סאתים דג טהור וציר טהור מפני שהוא פולט רביעית ציר טמא לסאתים וס"ל דציר טמא אוסר כשיעור קרוב למאתים ע"כ. והרב ז"ל משום דקשי' ליה היכי שרו בריה ומבטלין אותה פי' בעירוב ציר קמיירי וקאמר דר' יהודה מפרש לת"ק ואינו מחוור דציר דגים טמאים לקמן יליף לה בת"כ מקרא דשקץ תשקצו והשתא דריש קרא דיהיו. ועוד השתא דריש עירוביהן. ועוד מה שפי' דר' יהודה מפ' לת"ק קשה, היכי מפרשי בגמ' דלת"ק עולה החשבון לתתק"ס ובר' יהודה פירשו שהוא קרוב למאתים. ועוד מה שהמשיך הלשון עד צירו אסור ק"ו הלא בגמ' חולין א"ר יוסי בר חנינא לא כל השיעורין שוין שהרי ציר שיעורו קרוב למאתים דתנן דג טמא צירו אסור וכו' ואם איתא היכי אתחילו מהתם לשון המשנה לא הוה לי' למימר אלא דתנן ר' יהודה אומר רביעית בסאתים אלא ודאי דמהתם מתחיל דינא דציר ורישא בעירוב גופו של דג מיירי וכדפרישנא ועוד דברייתא דת"כ סייעתא לדידי דקתני בגרב שהוא מחזיק סאתים בסיפא והדר קתני דג טמא צירו אסור לאשמועי' דאינו סמוך וכבר ראה הרב ז"ל זה וכמו שאתה רואה והתירוצים שתירץ הרב ז"ל כולם דחוקים והנכון כמו שכתבתי. והשתא אסיקנא למתני' אליבא דהילכתא. ושלשה דינין הן חתיכת דג טמא שראוי' להתכבד שנתערבה בחתיכות אפי' באלף לא בטלה והיינו מתני' דגיד הנשה. נתערב דג טמא עם דגים טהורים והדג טמא הוא קטן שמשקלו עשרה דרהם אחד מתתק"ס לדעת בעלי התלמוד משום דהותר מכללה, ולר' בון שיעורא לאו דוקא ואפי' באלף אסיר ושוין נינהו. וציר דגים טמאים בציר דגים טהורים שיעורו קרוב למאתים לר' יהודה ולר' יוסי א' מי"ו. והיה נראה לומר דהלכה כר' יוסי דקי"ל הלכה כר' יוסי מחברו ונקט ר' יוסי בר חנינא כר' יהודה משום דבעי לאקשויי עליה מדר' יהודה אדר' יהודה. דפריך והא"ר יהודה דמין במינו לא בטיל ומשני שאני ציר דזיעה בעלמא הוא. כלומר ואיצטריך קרא לרבויי לאיסורא דגבי שאר איסורין זיעה לא חשיב כדאיתא בפ' העור והרוטב וכי אמר ר' יהודה מין במינו לא בטיל ומשני היינו כגון חלב בחלב וחלב בחלב דאינהו גופייהו אסירי וחמירי וחשיבי הלכך מסתיין לאוסרו עד מאתים. והיינו טעמא דר' יוסי דמקל בו טפי משאר איסורין. והרמב"ם ז"ל בפ' ט"ו דהלכות מאכלות אסורות פסק כר' יהודה ואפשר הטעם מדנקיט ר' יוסי בר חנינא בפשיטות ציר שיעורו קרוב למאתים ולא קאמר לר' יהודה שיעורו וכו' משמע דהכי קים ליה לר' יוסי בר חנינא:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:5:1:7
[Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:5:1:7](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Terumot/r/10:5:1:7)

**לא פסלו את צירן.** ומותר באכילה כדקתני טעמא העיד ר' צדוק וכו' וטהור דקאמר מותר באכילה ובת"כ קתני טעמא דתניא התם גבי חגבים טמאים שקץ הוא פרט לעירוביו מכאן אמרו חכמים חגבי' טמאים שנכבשו עם חגבים טהורים לא פסלו את צירן העיד ר' צדוק וכו'. וה"פ דמדאורייתא עירוביהם שרו וכ"ש צירן דכתיב הוא ומשמע מיעוטא כדדרשינן בי"ט הוא ולא מכשיריו דדוקא גבי דגים טמאים רבי רחמנא עירוביהן וצירן אבל גבי חגבים עירוביהן שרו וכ"ש צירן ומדרבנן עירוביהן אסירי אבל צירן אפילו מדרבנן שרי ומייתי ראיה מעדות ר' צדוק. א"נ דר' צדוק פליג ארבנן דסבר דציר חגבים טמאים בעיניה ובלי תערובת שרי וכ"ש נתערב ציר בציר שרי אפילו מדרבנן דמסתיין דלגזרו רבנן בעירוב גופן אבל צירן לא ושרו ואפי' בעיניה והכי משמע לשון משנת עדויות. והרמב"ם ז"ל פסק כר' צדוק פ' ג' דמאכלות שכ' הכובש דגים טמאים צירן אסור אבל ציר חגבים טמאים מותר מפני שאין בהן לחלוחית ע"כ. והטעם מפני שכתוב עדותו בעדויות שקרוייה בחירתא. והראב"ד ז"ל חולק עליו דסבר דלשון הגמ' שפירשו מהו טהור מלהכשיר חולק לומר שאין פי' טהור מותר באכילה ואינו כן כיון דדרשי' הוא למיעוטא פרט לעירובו ורבנן לתת טעם למשנתנו קצרו המדה ולא רצו להתיר כשהוא בעיניה, ומדרבנן. ור' צדוק לא רצה לקצר כל כך מכריע הוא ושומעין לו ולשון הגמ' לאו למעוטי היתירא קא אתי אלא למעוטי כשהוא טמא דאינה בטלה טומאתו וכמו שיתבאר שם. ובפ"ק דבכורות אשכחן דאיכא תנא דסבר דדבש דבורים שרי אע"ג דמתמצות מגופן ושרי ליה מקרא דזה כדאיתא התם:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:5:2:1
[Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:5:2:1](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Terumot/r/10:5:2:1)

**מדיחו ומותר.** וס"ד דסתמא קתני לה ואפילו דג טהור תפל וטמא מליח וס"ל דכיון דשלם הוא דג טהור לא בלע:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:5:2:2
[Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:5:2:2](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Terumot/r/10:5:2:2)

**ומשני מ"ד מותר בשכבשן שתיהן כאחת.** דתרוייהו פלטי כאחת והדר לא בלעי דשלימין הן. אבל כשכבש האיסור תחלה כבר הוציא מימיו ומיד שנתן הטהור בלע מן הכבש ואפילו הוי שלם בלע:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:5:2:3
[Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:5:2:3](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Terumot/r/10:5:2:3)

**או במי תרומה אסור.** ומשמע דאפילו בשלימי חולין. וברייתא דר' יהודה בן פזי זה אחר זה מיירי ולפ"ז כי אמרינן בפ' כל הבשר דשניהן מלוחין אסורין היינו שפתחום ואינם שלימים דאילו שלימים ומנחום כאחת בלעי המלא והדר פלטי כאחת ותו לא בלעי לפי סוגיא דהכא דמדמי דגים לזיתים. ואיכא למידק דהכא משמע דכבוש לאו כמבושל הוא אלא בפצועין והשתא מתני' קשיא לר' יוחנן וקשיא לשמואל. קשיא לר' יוחנן דאמר פ' כל הבשר כבוש לאו כמבושל הוא סיפא שפיר ורישא קשיא ולשמואל דאמר התם כבוש כמבושל הוי רישא ניחא סיפא מאי איכא למימר. ונ"ל דר' יוחנן יתרץ לטעמיה דמתני' לא אסרה אלא כדי קליפה בפצועי חולין ואיהו לא קאמר אלא דלאו כמבושל דיינינן ליה דמפעפע בכולו אבל כדי קליפה מיהא מודי. ושמואל מתרץ לטעמיה דאיהו לא קאמר אלא בחתיכת דג או בחתיכת בשר אבל בדג שלם לא קאמר והיינו דאשמועינן ר' יונה דשלימין בולעין ופולטין ואין חוזרין ובולעין לומר דעורן מפסיק וכשהן קשים וחלקים שאין בהן שום פצע וכ"ש בקעים. ובהכי מיתרצא ההיא דתניא בת"כ אותם תאכלו לרבות את הטהור שנכבש עם הטמא יכול אע"פ שנימוק ת"ל אותם פי' לרבות את הטהור כשהטהור שלם וקשה שלא פעל בו הכבישה דעורו מפסיק ובכבשן שניהן כאחת מיירי ובולע ופולט ושוב אינו בולע ומדיחו ומותר ושמא היינו ההיא ברייתא דתני ר' חייא דמייתי הכא בגמ' יכול דשרי אע"פ שנימוק הטהור והטמא שלם כשנתנו בכבש דדמי לפצועי חולין ושלימי תרומה דמתני' ת"ל חותם משמע מיעוטא אותם ולא דבר אחר למעוטי בשבלע ממי הכבש דהטהור פצוע והטמא שלם וה"ה טהור וטמא פצועין וה"ה כשכבשו שלם הטהור בציר דג טמא כדתנן במתני' אלא דברייתא חדא מינייהו נקט. כן נ"ל והראב"ד ז"ל כ' על ההיא דת"כ וז"ל כבישה זו אינה במי מלח דאילו במי מלח הא קיי"ל כבוש הרי הוא כמבושל וחמור הוא מן המליח במלח לבדו דזה כרותח דצלי וזה כרותח דמבושל אלא הכבישה האמורה כאן או בחומץ או ביין. ובתוספתא דתרומות ובתוספתא דשביעית שנו הרבה בכבישת יין וחומץ ואינו צריך לכותבן וכן הכבישה הזו אינה במי מלח אלא או ביין או בחומץ ובשניהן תפלין או אפילו טהור מליח וטמא תפל כגון זה מותר אבל אם היו שניהן מלוחין וכבשן אסור מפני שהמליח מפליט את הטמא והטהור בולע ממנו ע"י אותה מליחה עצמה וכ"ש בנתנו בכבישה עמו והכי אי' במס' חולין פ' כל הבשר ע"כ וההיא דנימוק פי' הרב ז"ל דנמוק הטמא וכמו שכ' בפירושיו ואין לשון הברייתא מוכיח כן דמיעוט אותם גבי טהורים קאי ונמוק עליה קאי. והחילוק שפי' הרב ז"ל בין חומץ למלח אין דעת רש"י ז"ל כן דבפ' גיד הנשה פי' רש"י ז"ל כבוש בחומץ ותבלין וכבש בהן איסור והיתר יחד ע"כ. ויש מחמירין עוד וסוברין דאפילו בחלב גרידא הוי כבוש ומבליע ומסייעין דבריהם מההיא דפ' כל הבשר דאמרינן דבשר בחלב חידוש הוא והיינו כדמפ' בפ' ג' מינין דאי תרו ליה כולי יומא בחלבא שרי אע"ג דשוהה בתוכו ונבלע החלב בבשר ומן הדין היה אסור מטעם כבוש ורחמנא שרי ליה דדרך בישול אסרה תורה. וראיתי לפוסקים ז"ל כשכתבו ההיא דשניהם מלוחים לא חילקו בין שלימין ללא שלימין ושמא ס"ל דגמ' דילן פליגא ולא דמי דגים לזיתים דדגים רפו קרמייהו ולא כתבו נמי ברייתא דת"כ שסוברין דאתיא כדעת הירושלמי דמדמי דגים לזיתים ואינה הלכה:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:5:3:1
[Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:5:3:1](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Terumot/r/10:5:3:1)

**כמה סאתא עבדא וכו'.** פירשתי במשנתנו:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:5:3:2
[Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:5:3:2](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Terumot/r/10:5:3:2)

**אורי ר' בון בעכברא וכו'.** טעמא דר' בון דקסבר דכי קתני הך שיעורא לחומרא קאמר דאף בגרב גדול כזה אסור וה"ה יותר מכן. בעכברא שם מקום קרוב לצפת כמו ג' שעות:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:5:4:1
[Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:5:4:1](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Terumot/r/10:5:4:1)

**רביעית ציר בסאתים ציר.** ואפי' אין בגרב אלא ציר לחודיה אסור עד מאתים. ולא תימא דמשקל של דג טמא כמשקל רביעית הלוג הוא דקאמר ר' יהודה ואגרב דרישא קאי ובמשקל רביעית אוסר גרב של דגים ואפילו מחזיק סאתים אלא לת"ק דאנתערב ציר בציר הוא דקאי ומטעם מין במינו הוא דאיירי ר' יהודה:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:5:4:2
[Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:5:4:2](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Terumot/r/10:5:4:2)

**והלא אין ציר דג טמא מציר.** אם אין בו דגים אינו מתחזק ומחליש כחו כמו מים. וה"נ אמרינן חגב טמא אינו עומד ואמאי אסור ציר לחודיה:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:5:4:3
[Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:5:4:3](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Terumot/r/10:5:4:3)

**וא"ר אבהו.** כלומר כיון דא"ר אבהו דשיעורא דמתני' קרוב למאתים הוא כדפרישית במתני' א"כ בציר לחודיה מפ' לה והיכי אחמירו ביה כולי האי והא כיון דאין דגים כאן ציר של דג טמא מחליש כחו והוי מים ונותן טעם לפגם הוא:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:5:4:4
[Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:5:4:4](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Terumot/r/10:5:4:4)

**ור' אילא** גריס רובע דהיינו רובע הקב והוא אחד ממ"ח:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:5:4:5
[Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:5:4:5](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Terumot/r/10:5:4:5)

**בסאתים דגים וציר.** דהדגים מחשבי ליה לציר ומחזקינן אותו אבל בלא דגים לא בעי' שיעורא דסאתים:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:5:4:6
[Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:5:4:6](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Terumot/r/10:5:4:6)

**והורי כן.** דאין ציר טמא מציר אלא בדאיכא דגים כר' אילא:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:5:5:1
[Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:5:5:1](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Terumot/r/10:5:5:1)

**ומניח לפניו.** לפני הגרב, כלומר בפי הגרב שנוטל דגים וצוברן סביב פי הגרב:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:5:5:2
[Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:5:5:2](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Terumot/r/10:5:5:2)

**ומצא.** שנפל בו צור של דג טמא כשיעור הזה השנוי במשנה כיון דיש דגים בפי הגרב שנוטל צירן לתוכו אז אסור עד שיעורא דמתני':


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:5:5:3
[Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:5:5:3](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Terumot/r/10:5:5:3)

**אבל אם מניח לאחריו.** לאחורי הגרב וכגון שהגרב היה מוטל לארכו לארץ:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:5:5:4
[Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:5:5:4](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Terumot/r/10:5:5:4)

**אפילו יותר מכשיעור הזה מותר.** ובתוספתא קתני אבל אם היה נוטל וזורק ראשון ראשון אפילו יותר מכשיעור הזה מותר וטעמא דמוציא הדגים לחוץ ונשאר הציר לחודיה בטל הציר ואפילו ימצא יותר מרביעית לסאתים שרי וכדמפ':


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:5:6:1
[Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:5:6:1](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Terumot/r/10:5:6:1)

**ע"י עילה.** דעילה מצאו והקלו דהיינו משום דאמרינן לעיל דציר דגים זיעה בעלמא הוא ומש"ה הקל בו ר' יהודה יותר משאר איסורין ולא אזיל ביה כשיטתיה דסבר בכולי תלמודא מין במינו לא בטיל וכי נתערב ואין בו דגים לא בעי שיעורא דמתני' ושמא יהא בטל ברוב א"נ מודי לשיעורא דר' יוסי. ובגמרא דילן פירשו הא מתני' ציר בציר לחודיה ואפ"ה אסור והיינו דר' אבהו דהכא:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:5:6:2
[Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:5:6:2](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Terumot/r/10:5:6:2)

**גבינתא איקלקלת.** נתקלקל חותמה כדלקמיה שהיה כתוב בחותם שמות גוים גיוס ולוקוס ומי שהביאה שלח יד בחותם שנתירא שאותם גוים יקחוה:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:5:6:3
[Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:5:6:3](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Terumot/r/10:5:6:3)

**דבר של רבים אינו נאסר.** היינו עילה דעיקר הטעם הוא משום דקי"ל חלב טמא אינו עומד:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:5:6:4
[Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:5:6:4](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Terumot/r/10:5:6:4)

**ואת אמר ע"י עילה.** ומשום עילה דלעיל נקט לה הכא:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:5:7:1
[Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:5:7:1](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Terumot/r/10:5:7:1)

**מהו טהור טהור מלהכשיר הא לטמא אפילו כל שהוא מטמא.** אם נתן בו מים טמאים בכל שהו מטמא הציר. לכאורה משמע דבעי תלמודא דלאו להתיר לאכילה קא"ר צדוק אלא דוקא לענין טומאה וטהרה הוא דקאמר וכן דעת הראב"ד ז"ל בהשגות. ופירש דהא דר' צדוק ה"ק שהציר של חגבים טמאים אין דרך בני אדם לכנסו וכל כך הוא נמאס שאפילו המים שבו הוא מבטל מלהכשיר מפני שהוא כמשקה סרוח וכ"ש שאינו אוסר את עירובו בציר חגבים טהורים אבל לטמא טמא בכל שהו דקסבר ר' צדוק דלענין טומאה כיון שכבר היו המים טמאים קודם עירובן ועדיין הוא ראוי לאכול ע"י תערובת לא בטלה טומאתן מהן אבל הכשרן שהוא מכאן ולהבא אחר שנתערבו בציר בטלו מלהכשיר נמצא מעדותו של ר' צדוק למדנו שאפילו להכשיר אינו ראוי אפילו ע"י רוב מים שרו ואילו למשנה הראשונה מכשיר היה שלא היו חושבין אותו כמשקה סרוח ע"כ. ואין זה נכון דלקמן פ' בתרא אמרינן אמרו לו לר' אליעזר אין משקין יוצאין לא ידי עופות ולא ידי פרה וא"כ אמאו אינו מכשיר ומבטל המים שבו. אבל הנכון בעיני משום דתנן בפ' בתרא דמכשירין ומייתי לה לקמן פ' בתרא ציר טהור שנפל לתוכו מים כל שהוא טמא ומפרש לה בבכורות פ' הלוקח בהמה דציר לאו בר קבולי טומאה הוא דזיעה בעלמא הוא אלא משום דנחשדו עמי הארץ לערב בציר מחצה מים וכשנתן בו מעט מים טמא טהרה עוררת טומאה ונעשו המים רוב וטמאים. הילכך גבי ציר חגבים טהורים דחזק הוא דבלאו דגים שבתוכו מציר. הוא דאמור דנחשדו בו לערב מחצה מים משום דהציר של טהורים סובל כל כך אבל דטמאים דחלש הוא בכל שהוא מים טמא דכולו הוא מים וחדוש הוא לומר דבלא מים דלא יכשיר דבלא מים הוא מים. א"נ דכיון דקי"ל דלגבי איסורי אכילה נבלה שאינה ראויה לגר אינה נבלה לדעת הראב"ד ז"ל דסובר דמטעם משקה סרוח הוא דאכשיר ר' צדוק כ"ש דשרי לגבי איסור ולדידן דטעמא הוא משום מיעוטא דהוא כדתני' בת"כ החידוש הוא דדמי לציר טהור שיש בו רוב מים דבכל דהוא מים שיטמא ואינו בטל ברוב. ור' צדוק לא בא להשמיענו טהור דכיון דאינו מציר כ"ש דאינו מכשיר דזיעה בעלמא הוא ותו דרחמנא שרייה ולהא לא איצטריך עדות ר' צדוק דמק"ו דציר דגים טהורים ילפינן אלא היינו דאשמועינן דלטמא בכל שהוא מים שנופל לתוכו מטמא כמו ציר דגים טהורים ואפילו ידעינן ביה דלא נפל בו מים אלא האי כל שהוא ולא בעינן הכא טומאה עוררת טהרה כי התם:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:6:1:1
[Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:6:1:1](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Terumot/r/10:6:1:1)

**כל הנכבשין זה עם זה.** קומפושטא בלעז. כגון לפתות שנותנין בחרדל וחומץ בין שלמין בין חתוכין או שרשי תרדין או קונרסין וכבש של תרומה עם של חולין לא שנא כאחת ל"ש זה אחר זה ואשמעינן מתני' דדוקא מי זיתים דלעיל דחריפי מיבלעי אבל מי כבשין דשאר ירקות דעלמא לא חשיבי ולא מידי אלא עם החסיות. ומפרש בתוספתא אלו הן מיני חסיות הלוף והשום והבצלים והקפלוטות והחסיות הן של תרומה דחורפייהו מיבלעי וחשיבא וסבר ר' יוחנן בגמרא דנשלקין הוא דתנינן כלומר דאפילו שלקן אלו עם אלו נמי שרו דלא חשיבי מי שלקות כלל. ואזדא ר' יוחנן לטעמיה דאמר בפרק כל הבשר כבוש אינו כמבושל ותלמודא פליג עליה ואמר כבוש כרותח הוא ומשנתנו אינה חסרה היא דהיינו כבוש היינו מבושל ואסיקנא בפ' כל הבשר דר' יוחנן הדר ביה מההיא פינכא דר' אמי כדאיתא התם:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:6:1:2
[Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:6:1:2](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Terumot/r/10:6:1:2)

**חסית של חולין וכו'.** אשמועינן גוונין כדאשמועינן גבי שלימין ופצועין דבעינן דוקא דפצועין להוו דחולין וה"נ בעינן דוקא חסיות דתרומה כי היכא דלהוי אסיר:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:6:1:3
[Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:6:1:3](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Terumot/r/10:6:1:3)

**חסית של חולין עם ירק של תרומה מותר.** דפועל טעמו באחרים ואחרים לא מיבלעי ביה:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:6:1:4
[Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:6:1:4](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Terumot/r/10:6:1:4)

**כל הנשלקין עם התרדין אסורין דאמרינן בכיצד מברכין אניגרון מיא דסלקי ומברכינן עלייהו בורא פרי האדמה וחשיב מים שלהם ולא הוו כשאר מי שלקות הילכך תרדין דתרומה ששלקן עם שאר ירקות דחולין או עם תרדין דחולין אסורין.** תרדין אסילגאש בלעז והיינו סילקי דכולי תלמודא והכי מפורש בריש בכל מערבין. ומפרש התם דתבשיל של תרדין יפה ללב וטוב לעינים וכ"ש לבני מעים ואמר אביי והוא דיתיב אבי תפי ועביד תוך תוך. ופי' רש"י ז"ל אבי תפי מקום שפיתת הקדרה. ועביד תוך שמבושל יפה ונצטמק כולו עד שנימוח וכשהוא רותח דומה כמשמיע קול זה תוך תוך ע"כ. ומש"ה קאמר הכא ר' יוסי נשלקין דהוא טפי ממבושל כדאיתא פ' כיצד צולין דאמרינן התם כל הנאכל בשור הגדול בשליקה נאכל כגדי הרך בצלי. ופי' רש"י ז"ל בשליקה מבושל ביותר ע"כ:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:6:1:5
[Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:6:1:5](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Terumot/r/10:6:1:5)

**כרוב של שקיא.** של שדה שמשקין אותה תדיר והיינו בית השלחין דהויא רכה:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:6:1:6
[Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:6:1:6](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Terumot/r/10:6:1:6)

**של בעל.** שאין בה אלא מטר השמים והיא קשה ומפרש בגמ' דשל שקיא בולע ושל בעל היא דתרומה. דאורחא דמתני' דהעיקר הוי האיסור והנטפל הוי היתר:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:6:1:7
[Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:6:1:7](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Terumot/r/10:6:1:7)

**מותרין אלא עם הבשר.** דטעם הבשר מחשיב לטעם הירק אבל אי ליכא בשר זיעה בעלמא חשיב ולאו מידי הוא ופליג אכולהו ואפילו בכרוב ואפילו בתרדין. ופסק הרמב"ם ז"ל כר' עקיבא דר' יוסי ור"ש תלמידיו היו ואין הלכה כתלמיד במקום הרב. ונר' ודאי דבין מי שלקות ובין מי כבשים כי נתערבו שרו דתנן מי כבשים ומי שלקות של תרומה אסורין לזרים ואי ס"ד דכי נתערבו אסורין בעינייהו מיבעיא אלא דוקא בעינייהו אסירי אבל בתערובת שרו. וכן פסק בה' תרומות פ' ט"ו:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:6:1:8
[Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:6:1:8](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Terumot/r/10:6:1:8)

**אלא עם הבשר.** קס"ד דבשר שנתבשל עם הירק של תרומה קאמר ובגמ' מפרש להו:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:6:1:9
[Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:6:1:9](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Terumot/r/10:6:1:9)

**הכבד אוסרת.** כי הויא כבד דאיסורא מיירי ומשום שמנוניתא אבל מטעם דם כגון שנתנוה בקדרה בלא מליחה מיבעיא לן בפרק כל הבשר:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:6:1:10
[Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:6:1:10](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Terumot/r/10:6:1:10)

**ואינה נאסרת.** שאם נתנו כבד של היתר בקדרה של איסור אינה נאסרת:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:6:1:11
[Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:6:1:11](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Terumot/r/10:6:1:11)

**משום שהיא פולטת ואינה בולעת.** דמתוך שהיא טרודה לפלוט מריבוי דם שבה לא בלעה. והתם בפ' כל הבשר פליגי תנאי במתובלת ובשלוקה כדאיתא התם:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:6:1:12
[Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:6:1:12](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Terumot/r/10:6:1:12)

**בתבלין אסורין.** כגון תבלין של ערלה או של תרומה כגון בצל ושומין:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:6:1:13
[Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:6:1:13](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Terumot/r/10:6:1:13)

**חלמון שלה אסור.** האדום שקורין מויואילא בלעז. ובגמ' מפ' דכ"ש החלבון שהוא מבחוץ דאסור:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:6:1:14
[Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:6:1:14](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Terumot/r/10:6:1:14)

**מי כבשים של תרומה או מי שלקות של תרומה אסורין לזרים.** כשהן בעינייהו כדפרישנא:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:6:2:1
[Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:6:2:1](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Terumot/r/10:6:2:1)

**לית כאן נכבשין.** פי' במשנתנו:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:6:2:2
[Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:6:2:2](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Terumot/r/10:6:2:2)

**כבוש כרותח הוא.** סתמא דתלמודא קאמר לה חסית בחסית מין במינו. בצל של חולין בבצל של תרומה:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:6:3:1
[Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:6:3:1](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Terumot/r/10:6:3:1)

**ר"ע מתיר וכו'.** דכי תנן ר"ע אומר כל המתבשלין זה עם זה מותרין אפילו חסית בחסית קאמר דמין במינו הוא וליכא למיקם אטעמא בטל ברוב מן התורה ועוד דתרומה של ירק לכ"ע דרבנן והקלו:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:6:3:2
[Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:6:3:2](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Terumot/r/10:6:3:2)

**בשר בבשר שהוא מותר.** בשר שנתבשל בירק חסית של תרומה והדר נפל האי בשר שבלע טעם התרומה בקדרה רותחת שיש בה בשר של חולין:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:6:3:3
[Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:6:3:3](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Terumot/r/10:6:3:3)

**מותר.** בשר השני זה דבר בר נותן טעם הוא:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:6:3:4
[Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:6:3:4](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Terumot/r/10:6:3:4)

**ידעין דהוא כן.** דמתני' דתנן חוץ מן הבשר לא משתמע אלא בבשר הראשון שנתבשל עם ירק של תרומה:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:6:3:5
[Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:6:3:5](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Terumot/r/10:6:3:5)

**שהוא אסור.** גם בשר השני דציר בשר הא' טעם אית ליה הלכך יש להחמיר בו:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:6:3:6
[Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:6:3:6](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Terumot/r/10:6:3:6)

**הא בשר בבשר אסור.** דכי תנן חוץ מן הבשר לאו בשר הראשון עם הירק קאמר דההוא פשיטא דאסור לזרים אלא בשר שני קאמר וכדפרישית ואע"ג דבר בר נותן טעם הוא:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:6:4:1
[Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:6:4:1](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Terumot/r/10:6:4:1)

**של בעל בולע.** דהוא קשה ובלע טעם חשוב מן כרוב שקיא ומרככו והדר פלט ומבליע בשל שקיא:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:6:4:2
[Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:6:4:2](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Terumot/r/10:6:4:2)

**סב מן איבא והב לפלופא.** שנשלק פעם א' כרוב של בעל חולין עם כרוב של שקיא של תרומה וא"ל רב הונא לר' יוסי קח תוכו שהוא פריו ואכלהו:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:6:4:3
[Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:6:4:3](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Terumot/r/10:6:4:3)

**והב לפלופא.** ותן לכהן לולבי הכרוב החיצוני, שנתחבר עם התרומה ואי ס"ד דבעל בולע כוליה הוה ליה למיהב אלא ודאי של שקיא הוא דבלע:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:6:4:4
[Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:6:4:4](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Terumot/r/10:6:4:4)

**לפלופא.** כמו לבלובא. לולבי החיצוני'. א"נ לשון חבור מה שנתחבר תן לכהן תר' חוברות אשה אל אחותה מלפפן חדא עם חדא. וטעמא דר"ש דמתני' דאסר שקיא של חולין אע"ג דבלע טעם של בעל דתרומה והוא קשה ולא חשיב ודמי לנותן טעם לפגם הוא הא אסיקנא לעיל מהכ' דר"ש מודי היכא דאינו לא לפגם ולא לשבח דאסור:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:6:5:1
[Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:6:5:1](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Terumot/r/10:6:5:1)

**שלקה בחלב מהו.** לקי שום מבשל בשר בחלב או לא כיון דלא בלעה:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:6:5:2
[Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:6:5:2](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Terumot/r/10:6:5:2)

**לא אכל כבד.** מבושל מימיו משום דם דפירש ממנו והדר בלע:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:6:5:3
[Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:6:5:3](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Terumot/r/10:6:5:3)

**שלקה ר' בא ואוכלה ליה.** שחלטה ברותחין ונתבשל דמה בתוכה בענין שאינה פולטת עוד כשתתבשל עם בשר והדם המובלע בתוכה מותר כל זמן שלא יצא והכי איתא בגמ' דילן דרב נחמן אייתו ליה כבדא שליקא ומפרש התם דרב נחמן חלטיה ליה ברותחין:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:6:6:1
[Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:6:6:1](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Terumot/r/10:6:6:1)

**חלב ביצים.** חלבון ביצה:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:6:7:1
[Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:6:7:1](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Terumot/r/10:6:7:1)

**ומצא בה אפרוח בנותן טעם.** דהא אפרוח לבנה הוי שהבשר נותן טעם הוא ול"ש ביצה טמאה ול"ש ביצה טהורה. ודוקא שנמצא בה אפרוח אבל ביצה טמאה ששלקה עם ביצים טהורות מסקינן בפ' גיד הנשה דאין צריך שיעור וכולן מותרות דמיא דביעי לאו כלום הוא:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:6:8:1
[Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:6:8:1](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Terumot/r/10:6:8:1)

**ששים וא' אסורות, ששים ושתים מותרות.** והכי מסקינן בגמ' דילן פ' גיד הנשה א"ר חלבו אמר רב הונא ביצה בששים והיא אסורה, בששים ואחת והיא מותרת וטעמא פירשו המפרשים ז"ל. הרמב"ם ז"ל כתב פ' ט"ו דמאכלות דהטעם מפני שהיא כבריה בפני עצמה עשו היכר בה והוסיפו בשיעורה. ויש מפרשין משום דאין כל הביצים שוות ויש מהן קטנות ולכך הוסיפו א' להשוותן ומש"ה בעינן ששים וא' דהיתרא מלבד ביצה האסורה ונמצא בה אפרוח הוא דקאמר:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:6:8:2
[Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:6:8:2](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Terumot/r/10:6:8:2)

**העיד אדא חברנו לפנינו בששים.** דהיתרא וחדא דאיסורא דשריא דומיא דשאר איסורין: אומר את הכין באדא חברנו דר' שמעון בר ווא מקל בה וכדלקמן:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:6:8:3
[Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:6:8:3](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Terumot/r/10:6:8:3)

**אבא לא מורי בארבעים ושבע.** מעשה בא לפניו מביצה שנמצא בה אפרוח וביטלו במ"ז ושיערו להתיר דלאו ס' בעינן ואני אתירנו בארבעים וחמש דס"ל דאפילו הכא נימא מיא דביעי לאו כלום נינהו ואפרוח מת בביצה, נבלה שאינה ראויה לגר היא ושריא. ורש"י ז"ל פי' בפ' גיד הנשה דכחצי זית קאמר ואינו נכון כדמוכח הכא: אית תמן חמשים דבחמשים לחוד היה מתירו:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:6:9:1
[Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:6:9:1](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Terumot/r/10:6:9:1)

**הירק והקליפין והמים מצטרפין.** לשיעור למר כדאית ליה ולמר כדאית ליה ואפילו קליפי האיסור מלטרפין:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:6:9:2
[Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:6:9:2](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Terumot/r/10:6:9:2)

**א"ר זעירא והאיסור מתוכן.** כלומר דאין משערין ביצה האסורה אלא לפי האוכל שבתוך הקליפ':


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:6:9:3
[Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:6:9:3](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Terumot/r/10:6:9:3)

**קליפי איסו' מעלין את ההיתר.** שאף הקליפה של ביצה האסורה מסייעת לבטל מה שבתוכה. ועיין במה שכתב רבינו שמשון ז"ל על זה בס"פ סאה תרומה:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:6:9:4
[Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:6:9:4](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Terumot/r/10:6:9:4)

**שלוקות בשלוקות.** דביצים דאיסורא וביצים דהיתירא היו שניהן שלוקות קודם שנתערבו ונתערבו וחזר ושלקם בההוא הוא דלא בעי' ששים:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:6:9:5
[Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:6:9:5](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Terumot/r/10:6:9:5)

**ביצים קלופות.** דאיסורא:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:6:9:6
[Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:6:9:6](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Terumot/r/10:6:9:6)

**בשאינן קלופות.** דהיתירא דיהבי טעמא. א"נ שאינן קלופות דאיסורא בקלופות דהיתירא אין הפסק בהיתר ובלעי ודמי לשלימין של תרומה עם פצועי חולין דתנן עלה דאסורות. וכ"ש קלופות בקלופות דדמו לפצועי חולין עם פצועי תרומה דתנן דאסורות:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:6:9:7
[Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:6:9:7](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Terumot/r/10:6:9:7)

**שלוקות בשאינם שלוקות.** ותרוייהו בקליפיהן ואינן שלוקות הוו דהיתירא והדר שלקן כולן:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:6:9:8
[Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:6:9:8](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Terumot/r/10:6:9:8)

**צריכין שיעור אחר.** דדמי לכבשן זה אחר זה דבלעי ודאי וצריכין ס' וכן הסכימו התוספות וכמו שפירשתי כאן ראוי לפי' ההיא דפ' כל הבשר ולא כדברי רש"י ז"ל שם. וכתב הר"ן בפירושו להילכות הרי"ף ז"ל בפ' גיד הנשה בגמ' ירך שנתבשל משמע לכאורה דביצים טמאות ששלקן עם הטהורות אפילו קלופות מותרות אבל בירושלמי לא משמע הכי דגרס התם ביצים טהורות ששלקן עם הטמאות מותרות הדא דתימ' ששלקן בקליפיהן אבל שלקן כשהן קלופות שיעור אחר יש להן, והרמב"ם ז"ל בפ' ט"ו מהילכות מאכלות לא חילק בין קלופות לאינן קלופות וראוי לחוש ולהחמיר כדברי הירושלמי ע"כ. וכן פסק רבנו יעקב בעל הטורים דכי אמרינן דאינה אוסרת ה"מ שאינה קלופה אבל קלופה בעינן ס"א דהיתירא. והשתא ההיא ברייתא דקתני ביצים טהורות ששלקן עם הטמאות בנותן טעם לא מידחייא דמצי' לאוקומה בקלופות וה"ה דבפ' גיד הנשה הוה לן לאקומה הכי אלא דלא חש והתוספות כתבו שם כן:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:6:10:1
[Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:6:10:1](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Terumot/r/10:6:10:1)

**גיעולי ביצים מותרות.** הנכון מה שפי' בו בעל הערוך ז"ל דהכו התרנגולת על בית רחמה והפילה ביצים שלא נגמרו ואתא לאשמועי' דלא חשיב אבר מן החי אע"פ שלא נגמרו לגמרי:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:6:10:2
[Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:6:10:2](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Terumot/r/10:6:10:2)

**שורו עיבר ולא יגעיל.** פסוק הוא באיוב וכן דרך הירושלמי לכתוב הפסוקים לפ' עניינו כמו כי נאפו ודם בידיהן דלעיל דפ' האשה ובכמה דוכתין. וה"פ אמאי קרי לפליטת הרחם מצד מאורע שארע גיעול ומשני דלישנא דקרא הוא דכתיב שורו עיבר ולא יגעיל כלומר משגיח ה' על הרשע שמעבר הזכר את הנקבה בזמן העיבור ולא קודם ולא אחר בענין שלא יגעיל ושב אל ה', השם אין ברצונו להגעיל הרחם הזרע הנקלט בו אלא שעולה לעולם לפרי, הרי כאן שכשהזרע נפלט מן הרחם קרוי גיעול לשון פליטת כלים שקרויה כן אף כאן גבי רחמה של תרנגולת:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:6:10:3
[Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:6:10:3](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Terumot/r/10:6:10:3)

**שריקמו.** שנוצר אפרוח בתוכן אסורות משום נבלה:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:6:10:4
[Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:6:10:4](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Terumot/r/10:6:10:4)

**מוזרות.** שאינן של זכר ואין אפרוח נקלט בהן לעולם:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:6:10:5
[Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:6:10:5](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Terumot/r/10:6:10:5)

**נפש היפה תאכלם.** שאינו איסטניס ואין דעתו קצה בהן תאכלם ואע"פ שישבה עליהן תרנגולת ימים:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:6:10:6
[Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:6:10:6](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Terumot/r/10:6:10:6)

**קולף מקום הדם.** והביצה מותרת:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:6:11:1
[Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:6:11:1](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Terumot/r/10:6:11:1)

**לא שנו.** דהדם עצמו אסור:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:6:11:2
[Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:6:11:2](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Terumot/r/10:6:11:2)

**אלא בלובן חלמון.** קשר החלמון קצת לבן:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:6:11:3
[Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:6:11:3](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Terumot/r/10:6:11:3)

**אבל בלובן חלבון.** אף הדם מותר כדתניא בפרק דם שחיטה דם דגים ודם ביצים מותר:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:6:11:4
[Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:6:11:4](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Terumot/r/10:6:11:4)

**הוא סבר.** ר' זעירא:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:6:11:5
[Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:6:11:5](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Terumot/r/10:6:11:5)

**דהוא גביה מן אבהתיה.** שהיה בידו דר' חייא בר' יצחק קבלה מאבותיו:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:6:11:6
[Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:6:11:6](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Terumot/r/10:6:11:6)

**בין חלמון בין חלבון אסור.** כדמפ' ר' זעירא לקמיה כשנמצא בקשר:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:6:11:7
[Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:6:11:7](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Terumot/r/10:6:11:7)

**כשנמצא במקום זכרותו חלמון.** בא ר' זעירא לפ' דלא פליגי ר' חלפתא בן שאול ור' יוחנן דמאי דא"ר חלפתא דחלמון אסור במקום הזכרות קאמר וכל הביצה אסורה ומאי דא"ר יוחנן דחלבון אסור במקום זכרות קאמר והדם הוא דאסור והיינו דקאמר ר' חלפתא חלבון מותר אבל במקום אחר אפילו הדם שרי דדם ביצים מותר. נמצא עכשו דבקשר החלמון אפילו הביצה אסורה כדאיתא בגמ' דילן פ' אלו טרפות. ובחלבון כשנמצא בקשר דהיינו זרע של התרנגול הקשור בראש הכד של ביצה ומשם יצירת האפרוח מתחלת אז הדם הוא דאסור והביצה מותרת. כן ראוי נפ' הלשון הזה כפי סוגיית גמ' דינן פ' אלו טרפות דאמרינן התם נמצא על קשר שלה זורק את הדם ואוכל את השאר וה"מ בחלבון אבל על החלמון אפילו ביצה נמי אסורה מ"ט דשדא תיכלא בכולה. וכתב רמב"ש ונ"ל דמתני' מיירי כשבשלה או צלאה באנפי נפשה ואח"כ נתן עליה תבלין אם בעודה חמה אפילו בקליפתה ואם היתה צוננת דוקא בלא קליפתה. והשתא אשמועינן רבותא דאפילו החלמון שהוא באמצע אסור ואע"ג דמשמע בפ' גיד הנשה דמיא דביעי לאו כלום הוא וביצה טהורה שנתבשלה עם ביצה טמאה מותרת אלא אם יש בה אפרוח איברא דביצה דלית בה אפרוח לא פלטה מידי ולכך הטהורה מותרת אבל תבלין אגב חריפותייהו נותנין בה טעם ואפילו נתבשלה עם טמאה אם היו בלא קליפה אסורה וכן אם נתבשלה עם ביצה אסורה מחמת שנמצא דם במקום הקשר אפילו בקליפה בעינן ס"א להתירה והמים וכל מה שבקדרה מצטרפין להתיר. ור"י ז"ל סובר דגם בתבלין דיינינן בהו דינא דדם ביצים:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:6:12:1
[Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:6:12:1](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Terumot/r/10:6:12:1)

**תמן תנינן.** במס' מקואות פ"ז:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:6:12:2
[Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:6:12:2](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Terumot/r/10:6:12:2)

**אלו פוסלין ולא מעלין.** התם מפ' לה כיצד פוסלין ולא מעלין מקוה שיש בו מ' סאה חסר קורטוב ונפל מהן קורטוב לתוכו לא העלוהו ופוסלין בג' לוגין וקתני התם דמי פירות אין מעלין ולא פוסלין אין מעלין דמקוה שיש בו מ' סאה חסר א' ונפל מהם סאה לתוכו לא העלוהו. ואין פוסלין דאם נטל סאה ונתן סאה כשר ובתנאי שלא שינו מראיו ובזה חלוקין מי פירות מן המים דאילו היו מים בג' לוגין פוסלין וצריך להוציא כל המים נעשותו מקוה חדש וקאמר דמים שאובין בין טהורים בין טמאים פוסלין בג' לוגין אם המקוה חסר ואי לא נפלו ג' לוגין אלא קורטוב והיה המקוה חסר קורטוב ונפלו מים שאובין כמדת קורטוב אין מעלין את המקוה והטובל שם לא עלתה לו טבילה:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:6:12:3
[Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:6:12:3](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Terumot/r/10:6:12:3)

**וכן מי כבשים ומי שלקות.** פוסלין ולא מעלין:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:6:12:4
[Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:6:12:4](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Terumot/r/10:6:12:4)

**והתמד.** מים הניתנין בחרצנים ולכשמחמיץ ותוסס נעשה יין וקאמר דקודם שהחמיץ מים בעלמא הוא ואין עליו דין מי פירות:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:6:12:5
[Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:6:12:5](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Terumot/r/10:6:12:5)

**והשתא פריך מתני' דהכא אמתני' דהתם הכא את עביד ליה אוכל.** גבי תרומה דקתני דאסורים לזרים אלמא דמי כבשים נהפכו למיץ של הזיתים הכבושים בהן:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:6:12:6
[Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:6:12:6](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Terumot/r/10:6:12:6)

**וגבי מקוה את עביד ליה כמים בעלמא דאילו הוו מי פירות הא קתני דלא פוסלין ולא מעלין.** והא דקרי ליה אוכל לגבי תרומה דאין שם משקה אלא ז' משקין מש"ה קרי ליה אוכלא וגבי מקוה קרי ליה משקה קרי ליה מים ומשום דהפך אוכל הוא משקה נקט משקה:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:6:12:7
[Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:6:12:7](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Terumot/r/10:6:12:7)

**ומשני כאן בקשין כאן ברכין.** כלומר כששהו הזיתים או הירקות לתוך מי הכבישה עד שנתרככו כלומר שנפצעו בהנהו אמרינן דפעל בהן הכבישה ואסירי גבי תרומה וגבי מקוה נמי חשיבי מי פירות ולא פוסלין ולא מעלין וכי קתני גבי מקוה דפוסלין בקשין שעדיין עומדים הזיתים בקשיין ובחזקם בענין שלא פעל בהן הכבש ואז הוו כמו מים בעלמא: כאן באוכל כאן במשקה פירושי קא מפרש כלומר מאי נפקא לן דהוו רכין דהוו להו אוכל. ובקשין הוו להו משקה כמות שהיה. ורבינו שמשון ז"ל פי' במס' מקואות כלומר קשין שנתערבו המים מראיתן מחמת הכבש רכין צלולין מים בעלמא:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:6:12:8
[Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:6:12:8](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Terumot/r/10:6:12:8)

**ור' יוסי בר בון משני דתרומה תנייא איסור דילה בנתינת טעם דאוסר באכילה לזרים אבל משום הכי לא נפקי מתורת מים לענין מקוה.** הילכך לענין תרומה ל"ש קשין ול"ש רכין אסירי ולענין מקוה ל"ש קשין ול"ש רכין דינן כמים ופסלי דלא אזלינן התם בתר טעמ' ואזלי' הכא לחומר' והכא לחומרא ורבנו מאיר ז"ל פי' דגבי מקוה עיקר המים פוסלין לא מפני נתינת טעם וגבי תרומה לאו אוכלין נינהו אלא משקה שיש בו טעם תרומה ע"כ:


###### Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:6:12:9
[Sirilio on Jerusalem Talmud Terumot 10:6:12:9](https://torahapp.org/share/book/Sirilio%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Terumot/r/10:6:12:9)

הדרן עלך פ' בצל בס"ד