## Steinsaltz Introductions to Mishneh Torah, The Sanhedrin and the Penalties within their Jurisdiction

###### Steinsaltz Introductions to Mishneh Torah, The Sanhedrin and the Penalties within their Jurisdiction 1
[Steinsaltz Introductions to Mishneh Torah, The Sanhedrin and the Penalties within their Jurisdiction 1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20Introductions%20to%20Mishneh%20Torah/s/The%20Sanhedrin%20and%20the%20Penalties%20within%20their%20Jurisdiction/r/1)

הלכות סנהדרין עוסקות במבנה הכולל של מערכת השיפוט של בתי הדין בישראל ובדרך ההתנהלות הראויה בבית הדין. מקורן של רוב ההלכות כאן הוא במסכתות סנהדרין ומכות במשנה ובתלמודים.


###### Steinsaltz Introductions to Mishneh Torah, The Sanhedrin and the Penalties within their Jurisdiction 2
[Steinsaltz Introductions to Mishneh Torah, The Sanhedrin and the Penalties within their Jurisdiction 2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20Introductions%20to%20Mishneh%20Torah/s/The%20Sanhedrin%20and%20the%20Penalties%20within%20their%20Jurisdiction/r/2)

מצווה מן התורה למנות שופטים שידונו את ישראל כפי משפטי התורה. בראש מערכת המשפט עומדת הסנהדרין הגדולה, בית דין בן שבעים ואחד דיינים, הממלאת את מקום משה רבנו ושבעים הזקנים שהיו עמו, ומושבה בלשכה מיוחדת במקדש. הרכב זה נועד לעסוק בדברים הנוגעים לכלל העם: בין בעניינים מדיניים, כגון העמדת מלך או יציאה למלחמה, ובין בענייני משפט, כגון שפיטת שבט שלם שחטא ומינוי בתי דין בכל שבט ועיר בארץ ישראל. תחתם בפתח המקדש ובהר הבית, וכן בכל מחוז ועיר, עומדים בתי דין של עשרים ושלושה דיינים, ובסמכותם לדון דיני נפשות. הרכב קטן יותר, של שלושה דיינים, ראוי לדון דיני מלקות וכן דיני ממונות וקנסות.


###### Steinsaltz Introductions to Mishneh Torah, The Sanhedrin and the Penalties within their Jurisdiction 3
[Steinsaltz Introductions to Mishneh Torah, The Sanhedrin and the Penalties within their Jurisdiction 3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20Introductions%20to%20Mishneh%20Torah/s/The%20Sanhedrin%20and%20the%20Penalties%20within%20their%20Jurisdiction/r/3)

אין ממנים לדיינים אלא תלמידי חכמים הראויים לכך מבחינת ידיעותיהם ואישיותם, שיהיו מדקדקים על עצמם בכל עניין, ורודפי אמת וצדק. בבתי הדין הגדולים, של עשרים ושלושה ושבעים ואחד, מקפידים גם שיהיו הדיינים מופלגים בתורה ובחכמות אחרות, מנוקים מכל מום גופני ומעולים בייחוסם. באופן עקרוני כל דיין בבית הדין צריך להיות סמוך, דהיינו שיקבל תוקף והכרה מפי שלושה דיינים סמוכים שנסמכו בעצמם על ידי סמוכים, וכן הלאה עד משה רבנו. כדי להיסמך צריכים הסמוך והסומכים להיות בארץ ישראל, ולאחר מכן יכול הסמוך לדון גם בחוץ לארץ. למעשה עם השנים בטלה הסמיכה, ומאז יש לבתי הדין סמכות לדון בהיקף מצומצם של דברים, בעיקר בדיני ממונות, שבמהותם אינם צריכים בית דין של סמוכים.


###### Steinsaltz Introductions to Mishneh Torah, The Sanhedrin and the Penalties within their Jurisdiction 4
[Steinsaltz Introductions to Mishneh Torah, The Sanhedrin and the Penalties within their Jurisdiction 4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20Introductions%20to%20Mishneh%20Torah/s/The%20Sanhedrin%20and%20the%20Penalties%20within%20their%20Jurisdiction/r/4)

הכרעת הדין בכל דרגות השיפוט נעשית על פי רוב הדיינים שבהרכב, ובמקרה של שוויון בין הצדדים (כגון שאחד מהדיינים אינו נוקט בצד מסוים) מוסיפים דיינים להרכב עד שיגיעו להכרעה. אכן, נדרש רוב שונה להכרעת הדין בהתאם לנושא הנידון: בדיני ממונות די ברוב של דיין אחד כדי להכריע את הדין, ובדיני נפשות הדבר חלוק: שאם ההכרעה היא לזכוּת הנאשם די ברוב של אחד, אך הכרעה לחובתו דורשת רוב של שני דיינים לפחות. הבדל זה נובע מן המגמה העקרונית למעט בהכרעה לחובה בדיני נפשות, וכמותו יש הבדלים רבים נוספים בין התנהלות דיני ממונות לנפשות שיסודם דומה: כגון שבדיני נפשות אין גומרים דינו של אדם לחובה בו ביום אלא ממתינים למחרת, כדי שתהיה שהות לעיין בדין; וכן אסור לדיינים שלימדו זכות על הנידון בדיני נפשות, לחזור בהם וללמד עליו חובה.


###### Steinsaltz Introductions to Mishneh Torah, The Sanhedrin and the Penalties within their Jurisdiction 5
[Steinsaltz Introductions to Mishneh Torah, The Sanhedrin and the Penalties within their Jurisdiction 5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20Introductions%20to%20Mishneh%20Torah/s/The%20Sanhedrin%20and%20the%20Penalties%20within%20their%20Jurisdiction/r/5)

נוסף על הדברים הקשורים לתפקודם של בתי הדין, מתוארים כאן בפרטות גם דיני העונשים המסורים להם. בתחילה מפורטים דיני מיתה, הכוללים את סדר הדין וקבלת העדות בדיני נפשות, דרך ההוצאה להורג בארבע המיתות שהוזכרו בתורה, ופירוט העברות המחייבות מיתה בארבע המיתות. אחריהם באים דיני המלקות, שבהם מבוארים הכללים המגדירים את העברות שעליהן לוקים ומובאת רשימת העברות שעליהן חייבים מלקות. כמו כן מתוארת דרך ההלקאה בפועל, ומובאים פרטי דינים בנוגע לאמדן הבריאותי שעושים לנידון כדי לוודא שלא ימות מחמת המכות.


###### Steinsaltz Introductions to Mishneh Torah, The Sanhedrin and the Penalties within their Jurisdiction 6
[Steinsaltz Introductions to Mishneh Torah, The Sanhedrin and the Penalties within their Jurisdiction 6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20Introductions%20to%20Mishneh%20Torah/s/The%20Sanhedrin%20and%20the%20Penalties%20within%20their%20Jurisdiction/r/6)

בסופן של ההלכות, נאמרו הוראות כלליות לגבי מעשה השפיטה, שיש לגביה הרבה אזהרות ומצוות מפורשות בתורה. הכלל “בצדק תשפֹט עמיתך” (ויקרא יט,טו), מחייב את הדיין להתייחס באופן שווה לשני הצדדים הנידונים, לא רק בהכרעת הדין אלא גם במהלך המשפט, שלא תינתן עדיפות לצד האחד על פני השני. מלבד זאת יש הוראה לדיינים להיות מתונים בדין, להקפיד לברר היטב את הראיות ואת ההלכה, ואף להסתלק מן הדין במקרה שנראה לדיין שיש בו מרמה. אסור לדיינים לקחת שוחד, ואפילו שלא על מנת להטות משפט, וצריך הדיין להתרחק מכל דבר שיש בו סרך של קבלת טובה מבעלי הדין. מצד אחר, מצווה על הדיין להציע בפני הנידונים אפשרות של פשרה ביניהם במקום הכרעה לפי שורת הדין, ודרך זו של הפשרה היא המשובחת שיש עמה צדקה ושלום בין אדם לחברו.


###### Steinsaltz Introductions to Mishneh Torah, The Sanhedrin and the Penalties within their Jurisdiction 7
[Steinsaltz Introductions to Mishneh Torah, The Sanhedrin and the Penalties within their Jurisdiction 7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20Introductions%20to%20Mishneh%20Torah/s/The%20Sanhedrin%20and%20the%20Penalties%20within%20their%20Jurisdiction/r/7)

אגב הדיבור בסמכותם של בתי הדין, מובאת גם דרך ההתנהגות הראויה לדיינים. אסור להם להתנשא על הציבור בגסות הרוח או לזלזל בהם, אלא צריכים לכבדם ולשאת את התנהגותם כדרך שעשה משה רבנו. מן הצד שכנגד, גם הציבור מצווים לנהוג כבוד בדיינים, לציית להוראותיהם וכמובן שלא להחציף אליהם פנים. בהמשך לכך מבואר האיסור שבתורה לקלל ולבזות את הדיינים או את גדולי הדור, שהוא איסור מיוחד מלבד האיסור הכללי על קללת כל אדם מישראל. עוד נזכר האיסור לדון בפני ערכאות של גויים, משום שאף מעשה זה נחשב כחירוף וגידוף כלפי תורת משה רבנו. אכן יש גם היתר להשתמש בערכאות במקרים של חוסר ברירה, אחרי נטילת רשות מבית דין של ישראל.