## Steinsaltz on Arakhin Daf 10b

###### Steinsaltz on Arakhin 10b:1
[Steinsaltz on Arakhin 10b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Arakhin/r/10b:1)

**כל יומא** [כל יום]? ומשיבים: ימי ה**חג חלוקין בקרבנותיהן,** שהרי מספר הפרים שמקריבים למוסף מתמעט כל יום מימי החג (ראה במדבר כט, יב—לח), ומפני החידוש שיש בכל אחד מן הימים אומרים בו הלל, ואילו ימי ה**פסח אין חלוקין בקרבנותיהן** זה מזה, ולכן גומרים את ההלל רק ביום הראשון של פסח, מפני שבו יש חידוש ביחס לימים שלפניו.


###### Steinsaltz on Arakhin 10b:2
[Steinsaltz on Arakhin 10b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Arakhin/r/10b:2)

ושואלים: **שבת** ש**חלוקה בקרבנותיה** מימי השבוע **לימא** [שיאמר בה הלל]! ומשיבים: שבת **לא איקרי** [לא נקראת] **"מועד",** והלל אומרים רק בימים שנקראו מועד, שיש בהם שמחה מיוחדת.


###### Steinsaltz on Arakhin 10b:3
[Steinsaltz on Arakhin 10b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Arakhin/r/10b:3)

ושואלים: **ראש חודש** **דאיקרי** [שנקרא] **"מועד" לימא** [שיאמר בו הלל]! ומשיבים: ראש חודש **לא איקדיש** [הוקדש] **ב**איסור **עשיית מלאכה,** ואומרים הלל רק במועדים חגיגיים במיוחד האסורים בעשיית מלאכה, **דכתיב** [שנאמר]: **"השיר יהיה לכם כליל התקדש חג"** (ישעיה ל, כט), כלומר, שהשיר (ההלל) על הגאולה יהיה כהלל הנאמר בליל חג הפסח שבכל שנה. ומ"התקדש" למדים ש**לילה המקודש לחג** כלומר, שאסור במלאכה — **טעון שירה** (הלל), **ו**לילה (או יום) **שאין מקודש לחג** — **אין טעון שירה.**


###### Steinsaltz on Arakhin 10b:4
[Steinsaltz on Arakhin 10b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Arakhin/r/10b:4)

ושואלים: **ראש השנה ויום הכיפורים דאיקרו** [שנקראו] **"מועד" ואיקדוש** [ונתקדשו] **בעשיית מלאכה, לימא** [שיאמר בהם הלל]! ומשיבים: אין אומרים בהם הלל **משום** דברי **ר' אבהו,** ש


###### Steinsaltz on Arakhin 10b:5
[Steinsaltz on Arakhin 10b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Arakhin/r/10b:5)

**אמר ר' אבהו, אמרו מלאכי השרת לפני הקדוש ברוך הוא: רבונו של עולם, מפני מה אין ישראל אומרים שירה** (הלל) **לפניך בראש השנה וביום הכפורים? אמר להן: אפשר, מלך יושב על כסא הדין, וספרי חיים וספרי מתים פתוחין לפניו, וישראל אומרים שירה לפני?**


###### Steinsaltz on Arakhin 10b:6
[Steinsaltz on Arakhin 10b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Arakhin/r/10b:6)

ושואלים: **והא** [והרי] **חנוכה דלא הכי ולא הכי** [שלא כך ולא כך], שאין בו קרבן מיוחד, ולא נתקדש באיסור מלאכה, **וקאמר** [ואומר היחיד הלל]! ומשיבים: טעם אמירת ההלל בחנוכה אינו משום הקדושה שיש בו, אלא **משום ניסא** [הנס] שהיה באותם ימים. ושואלים: אם כן, **פורים דאיכא ניסא לימא** [שיש בו נס, שיאמר הלל]! **אמר ר' יצחק: לפי שאין אומרים שירה על נס שבחוצה לארץ.**


###### Steinsaltz on Arakhin 10b:7
[Steinsaltz on Arakhin 10b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Arakhin/r/10b:7)

**מתקיף לה** [מקשה על כך] **רב נחמן בר יצחק: והרי יציאת מצרים** ש**נס שבחוצה לארץ הוא, ואמרינן** [ואומרים אנו] עליו **הלל!** ומשיבים: הטעם הוא **כדתניא** [כפי ששנינו בבריתא]: **עד שלא נכנסו ישראל לארץ** — **הוכשרו** (ראויות היו) **כל הארצות לומר שירה** על נס שאירע בהן, **משנכנסו לארץ** — **לא הוכשרו** שאר **כל** ה**ארצות לומר שירה.**


###### Steinsaltz on Arakhin 10b:8
[Steinsaltz on Arakhin 10b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Arakhin/r/10b:8)

**רב נחמן אמר** טעם אחר: **קרייתה זו היא הלילא** [קריאת המגילה היא ההלל] של פורים. **רבא אמר** טעם אחר: **בשלמא התם** [נניח שם], בנס יציאת מצרים, יכולים אנו לומר בהלל **"הללו עבדי ה' "**(תהלים קיג,א) — **ולא עבדי פרעה,** מזכירים אנו את הנס של היציאה משעבוד מצרים, אבל **הכא** [כאן], בפורים, האם ניתן לומר **הללו עבדי ה'** — **ולא עבדי אחשורוש?** והלא גם לאחר הנס, **אכתי** [עדיין] **עבדי אחשורוש אנן** [אנו]! ושואלים,


###### Steinsaltz on Arakhin 10b:9
[Steinsaltz on Arakhin 10b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Arakhin/r/10b:9)

**ול**הסברו של **רב נחמן** ש**אמר: קרייתה זו היא הלילא** [קריאת המגילה זו היא אמירת הלל], כיצד אומרים הלל על נס פורים שהיה בחוצה לארץ? **התניא** [והרי שנויה ברייתא]: **משנכנסו לארץ** — **לא הוכשרו כל ארצות לומר שירה!** ומשיבים: **כיון שגלו** מהארץ — **חזרו להיתירן הראשון,** לומר שירה גם על נס שבחוצה לארץ.


###### Steinsaltz on Arakhin 10b:10
[Steinsaltz on Arakhin 10b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Arakhin/r/10b:10)

א שנינו במשנה: החליל מכה לפני המזבח... ו**לא היה מכה באבוב של נחושת** אלא באבוב של קנה, מפני שקולו ערב. ותמהים: **פתח** [פותח] התנא **בחליל ומסיים באבוב! אמר רב פפא: היינו חליל היינו אבוב, ואמאי קרי ליה** [ומדוע קורא לו התנא] **חליל? דחלי קליה** [מפני שמתוק קולו] לשמיעה.


###### Steinsaltz on Arakhin 10b:11
[Steinsaltz on Arakhin 10b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Arakhin/r/10b:11)

**תנו רבנן** [שנו חכמים בברייתא]: **אבוב היה במקדש, חלק היה, דק היה** בדפנותיו, **של קנה היה, ומימות משה** רבינו **היה. צוה המלך וציפוהו זהב, ולא היה קולו ערב, נטלו את צפויו והיה קולו ערב כמות שהיה.** וכן **צלצול** (מצלתיים) **היה במקדש, של נחושת היה, והיה קולו ערב, ונפגם, ושלחו חכמים והביאו אומנין מאלכסנדריא של מצרים ותקנוהו, ולא היה קולו ערב, נטלו את תיקונו והיה קולו ערב כמות שהיה** קודם שתיקנוהו.


###### Steinsaltz on Arakhin 10b:12
[Steinsaltz on Arakhin 10b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Arakhin/r/10b:12)

וכן **מכתשת היתה במקדש, של נחושת היתה, ומימות משה היתה, והיתה מפטמת** (היו רוקחים בה) את הבשמים לצורך הקטורת, **נתפגמה והביאו אומנין מאלכסנדריא של מצרים ותיקנוה, ולא היתה מפטמת כמו שהיתה, נטלו את תיקונה והיתה מפטמת כמו שהיתה** קודם שתיקנוה.


###### Steinsaltz on Arakhin 10b:13
[Steinsaltz on Arakhin 10b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Arakhin/r/10b:13)

**אלו שני כלים** של נחושת (צלצול ומכתשת) **נשתיירו ממקדש ראשון, ונתפגמו ולא היה להם ארוכה** (רפואה), כלומר, לא הועיל להם התיקון, **ועליהם,** על כלי הנחושת שמזמן בית ראשון, **אמר דוד:** "כל הכלים האלה אשר עשה חירם למלך שלמה בית ה' **נחשת ממורט"** (מלכים א ז, מה), וכן נאמר בכתוב המקביל **"נחושת ממורק"** (דברי הימים ב ד, טז), כלומר, מלוטש ומבריק, **ועליהם** (על הצלצול והמכתשת) **הוא אומר** ברשימת הכלים שהעלה עזרא לירושלים: **"וכלי נחשת מצהב שנים חמודות מזהב"** (עזרא ח, כז).


###### Steinsaltz on Arakhin 10b:14
[Steinsaltz on Arakhin 10b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Arakhin/r/10b:14)

ואגב מביאים מה שנחלקו **רב ושמואל** בפירוש הביטוי "שנים חמודות מזהב", **חד** [אחד] **אמר: כל אחד ואחד שקול כשנים של זהב, וחד** [ואחד] **אמר:** **שניהם שקולין כאחד של זהב. תני** [שנה] **רב יוסף** בברייתא: **שניהם שקולין כאחד של זהב.**


###### Steinsaltz on Arakhin 10b:15
[Steinsaltz on Arakhin 10b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Arakhin/r/10b:15)

ועוד **תניא** [שנויה ברייתא] אחרת בפירוש ביטוי זה, **ר' נתן אומר: שניים** (כפולים) **היו, שנאמר: שנים, אל תיקרי "שנים" אלא "שניים".**


###### Steinsaltz on Arakhin 10b:16
[Steinsaltz on Arakhin 10b:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Arakhin/r/10b:16)

**תני** [שנה בברייתא] **רבן שמעון בן גמליאל** אומר: מעין ה**שילוח היה מקלח מים ב**פתח שגודלו **כ**מטבע הקרוי **איסר, צוה המלך והרחיבוהו כדי שיתרבו מימיו, ונתמעטו, וחזרו ומיעטוהו והיה מקלח מים** כמו שהיה, וכל זה בא **לקיים מה שנאמר: "אל יתהלל חכם בחכמתו ואל יתהלל גבור בגבורתו"** (ירמיה ט, כב), שלא יחשוב האדם שכל דבר הוא מסוגל לעשות על ידי חכמתו.


###### Steinsaltz on Arakhin 10b:17
[Steinsaltz on Arakhin 10b:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Arakhin/r/10b:17)

**וכן היה רבן שמעון בן גמליאל אומר** בענייני כלי הנגינה שבמקדש: כלי נגינה הנקרא **הרדולים לא היה במקדש.** ומבררים: **מאי** [מהו] **הרדולים? אמר אביי: טבלא גורגדנא** (מעין פעמון). וטעם הדבר שלא היה במקדש — **מפני שקולו ערב ומערבב את הנעימה.**


###### Steinsaltz on Arakhin 10b:18
[Steinsaltz on Arakhin 10b:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Arakhin/r/10b:18)

**אמר רבא בר שילא אמר רב מתנה אמר שמואל: מגריפה היתה במקדש,**