## Steinsaltz on Arakhin Daf 21b

###### Steinsaltz on Arakhin 21b:1
[Steinsaltz on Arakhin 21b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Arakhin/r/21b:1)

אם נעשה הדבר **לדעת** החייב — **יצא** החייב ידי חובתו, ואם נעשה **שלא לדעת** החייב — **לא יצא** ידי חובתו, ואילו האומר:


###### Steinsaltz on Arakhin 21b:2
[Steinsaltz on Arakhin 21b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Arakhin/r/21b:2)

**"עולתו ושלמיו** **של פלוני עלי"** — **בין לדעת בין שלא לדעת יצא,** בניגוד לדברי שמואל שאמר שעולה צריכה דעת!


###### Steinsaltz on Arakhin 21b:3
[Steinsaltz on Arakhin 21b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Arakhin/r/21b:3)

ומשיבים, **אמר** [יכול לומר] **לך שמואל: כי תניא ההיא** [כאשר שנויה אותה ברייתא] שיצא ידי חובת עולתו בלא דעת — מדובר **בשעת כפרה** (הקרבה), ומטעם **דאירצי** [שכבר התרצה] **בשעת** ה**הפרשה** של הקרבן, **כי קאמינא אנא** [כאשר אומר אני] שדעת החייב מעכבת, מדובר **בשעת הפרשה.**


###### Steinsaltz on Arakhin 21b:4
[Steinsaltz on Arakhin 21b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Arakhin/r/21b:4)

ומעירים: **ופליגא** [וחלוקה דעת שמואל] על דעת **עולא,** ש**אמר עולא: לא חילקו בין חטאת** (ואשם) **ל**בין **עולה** (ושלמים), **אלא שחטאת צריכה דעת** החייב **בשעת הפרשה** על ידי אחרים, **ועולה אין צריכה דעת בשעת הפרשה, אבל בשעת כפרה** — **אידי ואידי** [זה וזה], בין חטאת ובין עולה, אם הקריב **לדעת** החייב — **יצא** החייב ידי חובתו, **שלא לדעת** — **לא יצא.**


###### Steinsaltz on Arakhin 21b:5
[Steinsaltz on Arakhin 21b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Arakhin/r/21b:5)

**מיתיבי** [מקשים] על שמואל ועל עולא ממה ששנינו בברייתא: האומר **"חטאתו ואשמו עולתו ושלמיו של פלוני עלי",** אם היה הדבר **לדעת** החייב — **יצא** החייב ידי חובתו, ואם **שלא לדעת** — **לא יצא.** לשמואל קשה — שהרי הוא סבור שעולה אינה צריכה דעת בשעת כפרה, ולעולא קשה — שהרי הוא סבור שעולה אינה צריכה דעת בשעת הפרשה!


###### Steinsaltz on Arakhin 21b:6
[Steinsaltz on Arakhin 21b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Arakhin/r/21b:6)

ומשיבים: **שמואל מוקי לה** [מעמיד אותה], את הברייתא שמצריכה דעת, **בשעת הפרשה,** ואילו **עולא מוקי לה** [מעמיד אותה] **בשעת כפרה. אמר רב פפא** בסיכום הדעות שהובאו בסוגיה זו: **מתנייתא אהדדי לא קשיין** [הברייתות זו על זו אינן קשות], **הא** [זו] מדברת **בשעת כפרה, הא** [זו] — **בשעת הפרשה,**


###### Steinsaltz on Arakhin 21b:7
[Steinsaltz on Arakhin 21b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Arakhin/r/21b:7)

**ואמוראי נמי לא קשיא** [ועל דברי האמוראים גם כן לא קשה מהברייתות]: **שמואל מוקי קמייתא** [מעמיד את הברייתא הראשונה], שאינה מצריכה דעת לעולה ושלמים — **בשעת כפרה,** ואילו **בתרייתא** [האחרונה], המצריכה דעת גם בהם — **בשעת הפרשה,** ואילו **עולא מוקי איפכא** [מעמיד את הברייתות להיפך], את הראשונה שאינה מצריכה דעת לעולה ושלמים — בשעת הפרשה, ואילו את האחרונה, המצריכה דעת גם בהם — בשעת כפרה. אבל **אמוראי** [האמוראים], שמואל ועולא עצמם, **ודאי פליגי** [חלוקים] זה על זה. ותמהים: **פשיטא** [פשוט הדבר] שכך הם הדברים, ומדוע הוצרך לאומרם?


###### Steinsaltz on Arakhin 21b:8
[Steinsaltz on Arakhin 21b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Arakhin/r/21b:8)

ומשיבים: **מהו דתימא** [שתאמר]: **מאי** [מה פירוש] **בשעת הפרשה דקאמר** [שאומר] **שמואל** — שצריך את דעת החייב לא רק בשעת כפרה, אלא **אף בשעת הפרשה. ואף על גב דהך קמייתא תיובתיה** [ואף על פי שזו, הברייתא הראשונה קשה לו], שהרי נאמר בה שעולה ושלמים אינם צריכים דעת, אינו חש לכך, על כן **קא משמע לן** [משמיע לנו] רב פפא כי הברייתות אינן קשות לשמואל ולא לעולא, ומכאן אתה למד שלדעת שמואל, עולה ושלמים צריכים דעת רק בשעת הפרשה ולא בשעת כפרה.


###### Steinsaltz on Arakhin 21b:9
[Steinsaltz on Arakhin 21b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Arakhin/r/21b:9)

א שנינו במשנה: **וכן** אתה אומר **בגיטי נשים** כי מי שחייבוהו חכמים לגרש את אשתו, הרי אף שהגט צריך להינתן מרצונו — **כופין** אותו עד שיאמר "רוצה אני". ובענין זה מביאים מה ש**אמר רב ששת: האי מאן דמסר מודעא אגיטא** [מי שמוסר מודעה על הגט], שמודיע מראש שהגט שיתן לאשתו נעשה מתוך כפיה, ולא ברצונו — **מודעיה מודעא** [מודעתו מודעה], כלומר, בעלת תוקף, ומתוך כך בטל הגט. ותוהים: **פשיטא** [פשוט] שכך הוא!


###### Steinsaltz on Arakhin 21b:10
[Steinsaltz on Arakhin 21b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Arakhin/r/21b:10)

ומשיבים: **לא צריכא** [לא נצרכה] הלכה זו אלא במקרה **דעשאוה ואירצי** [שכפוהו ואחר כך התרצה], ונתן את הגט, בלא לחזור בו בפירוש מן המודעה שמסר; **מהו דתימא** [שתאמר] שעל ידי נתינת הגט **בטולי בטליה** [ביטל את המודעה], **קא משמע לן** [משמיע לנו] רב ששת, שהמודעה עומדת בעינה, והגט בטל.


###### Steinsaltz on Arakhin 21b:11
[Steinsaltz on Arakhin 21b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Arakhin/r/21b:11)

ש**אם כן,** שנתבטלה המודעה — **ליתני** [שישנה במשנתנו]: כופין אותו **עד שיתן** מרצונו, **מאי** [מהו] שנאמר: **עד שיאמר** "רוצה אני" — **עד דמבטל ליה למודעיה** [עד שיבטל את המודעה שלו בפירוש].


###### Steinsaltz on Arakhin 21b:13
[Steinsaltz on Arakhin 21b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Arakhin/r/21b:13)

א משנה **שום היתומים,** כלומר, כאשר בית הדין עושה שומא (אומדן) של נכסי יתומים קטנים שירשו מאביהם, ומציע אותם למכירה על מנת לפרוע חוב אביהם — מכריזים על הדבר **שלשים יום** על מנת לקבל את המחיר הטוב ביותר עבורם, **ושום ההקדש,** כשמוכרים נכסי הקדש — **ששים יום, ומכריזין** זאת **בבקר ובערב.**


###### Steinsaltz on Arakhin 21b:14
[Steinsaltz on Arakhin 21b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Arakhin/r/21b:14)

ב גמרא שואלים: **מאי שנא** [מה שונה], מדוע מכריזים **בבקר ובערב? אמר רב יהודה אמר רב: בשעת הוצאת פועלים** לעבודתם בשדה, **ובשעת הכנסת פועלים** בחזרה לעיר. ומסבירים: **בשעת הוצאת פועלים** — **דאיכא דניחא למיזבן** [שאם יש אדם שנוח לו, שרוצה לקנות], **אמר להו** [אומר להם] **לפועלים:** **איזילו סיירו לה ניהלי** [לכו לשדה ובדקו אותה בשבילי], ומכריזים גם **בשעת הכנסת פועלים** — **דנידכר דאמר להו** [כדי שייזכר שאמר להם], **ניזיל נישיילינהו** [וילך וישאל אותם] מה דעתם על השדה.


###### Steinsaltz on Arakhin 21b:15
[Steinsaltz on Arakhin 21b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Arakhin/r/21b:15)

ומביאים, **תניא נמי הכי** [שנויה ברייתא גם כן כך]: **שום היתומים שלשים יום, ושום ההקדש ששים יום. ומכריזין בבקר ובערב, בשעת הוצאת פועלים ובשעת הכנסת פועלים.**


###### Steinsaltz on Arakhin 21b:16
[Steinsaltz on Arakhin 21b:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Arakhin/r/21b:16)

וכך **אומר** המכריז: **שדה פלוני** המזוהה **בסימניה ובמצריה** (גבולותיה) **כך היא יפה,** מניבה כך וכך תבואה בשנה, **וכך היא שומא** בכסף, **כל הרוצה ליקח** (לקנות) **יבא ויקח,** ומכריז שהיא נמכרת **על מנת ליתן** את התמורה **לאשה בכתובתה,** או על מנת ליתן **לבעל חוב בחובו.**


###### Steinsaltz on Arakhin 21b:17
[Steinsaltz on Arakhin 21b:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Arakhin/r/21b:17)

ושואלים: **למה לי למימר** [לומר] **"על מנת ליתן לאשה כתובתה ולבעל חוב חובו"?** ומשיבים: **דאיכא דניחא ליה** [שיש קונה שנוח לו] **בבעל חוב, דמיקל בזוזי** [שהוא מקל בנטילת הזוזים], ונוטל אף פגומים, **ואיכא דניחא ליה** [ויש שנוח לו] **באשה, דשקלה על יד על יד** [שמוכנה לקבל את דמי המכירה מעט מעט, בתשלומים].