## Steinsaltz on Arakhin Daf 22a

###### Steinsaltz on Arakhin 22a:1
[Steinsaltz on Arakhin 22a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Arakhin/r/22a:1)

א בענין ששנינו במשנתנו: שום היתומים שלושים יום, ושום ההקדש שישים יום, **תנו רבנן** [שנו חכמים] מחלוקת בברייתא: **שום היתומים,** הצעת נכסי יתומים למכירה לפי הערכת בית הדין — נעשה במשך **שלשים יום, ושום ההקדש,** הנעשה לצורך מכירת נכסי הקדש — **ששים יום, דברי ר' מאיר. ר' יהודה אומר: שום היתומים ששים יום, ושום ההקדש תשעים יום. וחכמים אומרים: אחד זה ואחד זה ששים יום. אמר רב חסדא אמר אבימי, הלכה: שום היתומים ששים יום.**


###### Steinsaltz on Arakhin 22a:2
[Steinsaltz on Arakhin 22a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Arakhin/r/22a:2)

מסופר, **יתיב** [יושב היה] **ר' חייא בר אבין וקאמר להא שמעתא** [ואומר את ההלכה הזו] של רב חסדא בשם אבימי. **אמר ליה** [לו] **רב נחמן בר יצחק לר' חייא בר אבין: ששים קאמרת** [אומר אתה], **או שלשים קאמרת** [אומר אתה]? **אמר ליה** [לו]: **ששים.** שאל אותו רב נחמן: של **יתומים או** של **הקדש? אמר ליה** [לו] ר' חייא: של **יתומים.**


###### Steinsaltz on Arakhin 22a:3
[Steinsaltz on Arakhin 22a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Arakhin/r/22a:3)

שאל אותו רב נחמן: האם פוסק אתה **כר' מאיר או כר' יהודה? אמר ליה** [לו] ר' חייא: **כר' מאיר.** הקשה עליו רב נחמן: **והא** [והרי] **ר' מאיר שלשים** יום **קאמר** [הוא אומר], ולא שישים!


###### Steinsaltz on Arakhin 22a:4
[Steinsaltz on Arakhin 22a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Arakhin/r/22a:4)

**אמר ליה** [לו] ר' חייא: **הכי** [כך] **אמר רב חסדא, מאבימי קולפי טאבי בלעי עלה דהא שמעתא** [אלות הרבה קיבלתי על השמועה הזו], כלומר, הקפיד עלי וגער בי, כאשר אמר לי ששום היתומים שישים יום, וכדעת ר' מאיר, והקשיתי עליו מן הברייתא, וכך הסביר לי: **בא להכריז** ימים **רצופים** — צריך להכריז במשך **שלשים** יום, ואם מכריז רק


###### Steinsaltz on Arakhin 22a:5
[Steinsaltz on Arakhin 22a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Arakhin/r/22a:5)

**בשני ובחמישי,** שהם ימי השוק, ובית הדין יושב בהם, ואנשי הכפרים נכנסים לעיר — צריך להכריז במשך תקופה של **ששים** יום. **ואף על גב דכי חשיב להו מר ליומי הכרזה לא הוו אלא תמניסר יומי** [ואף על פי שכאשר יחשב אדוני את ימי ההכרזה עצמם לא יהיו אלא שמונה עשר ימים], **כיון דמשכא מילתא שמעי אינשי** [שנמשך הדבר שישים יום שומעים האנשים].


###### Steinsaltz on Arakhin 22a:6
[Steinsaltz on Arakhin 22a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Arakhin/r/22a:6)

ב בענין שום היתומים ששנינו במשנתנו, **אמר רב יהודה אמר רב אסי: אין** בית הדין **נזקקין לנכסי יתומים** קטנים, לדון בתביעה על חוב של אביהם, ולמכור מנכסיו, **אלא אם כן היתה** על החוב **רבית** ש**אוכלת בהן,** וכל זמן שאין החוב נפרע הריהו הולך וגדל, אבל בכל מקרה אחר — ממתינים עד שיגדלו. **ור' יוחנן אומר:** נזקקים לנכסי היתומים **או ל**צורך גביית **שטר שיש בו רבית, או** כדי **ל**שלם **כתובת אשה** לאשת אביהם, וטעם הדבר, **משום** שכל עוד לא גבתה כתובתה חייבים היתומים בתשלום **מזוני** [מזונות] מנכסי הירושה, וכדאי להם שתגבה מיד את כתובתה.


###### Steinsaltz on Arakhin 22a:7
[Steinsaltz on Arakhin 22a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Arakhin/r/22a:7)

ושואלים: **ורב אסי מאי טעמא** [מה טעם] **לא אמר** גם **ל**צורך **כתובת אשה?** ומשיבים: **דהא תקינו ליה רבנן** [שהרי תיקנו לו חכמים] לבעל, שכנגד המזונות שהיא מקבלת מן היתומים — תיתן להם את מה שהיא מרוויחה מ**מעשה ידיה,** ונמצא שלא יפסידו מעיכוב התשלום. ושואלים: **ואידך** [והאחר, ר' יוחנן], מה הוא משיב על כך? ומשיבים: **זימנין דלא ספקה** [פעמים שאינה מספקת] במעשה ידיה את סכום המזונות שהיא מקבלת מהם, וכדאי להם שתגבה כתובתה מיד.


###### Steinsaltz on Arakhin 22a:8
[Steinsaltz on Arakhin 22a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Arakhin/r/22a:8)

**תנן** [שנינו במשנתנו]: **שום היתומים שלשים יום, ושום ההקדש ששים יום, ומכריזין בבקר ובערב.** ויש לשאול: **במאי עסקינן** [במה עוסקים אנו] ששום היתומים שלושים יום? **אילימא** [אם תאמר] שמדובר **בבעל חוב גוי, מי ציית** [האם הוא מציית] לבית דין של ישראל להמתין שלושים יום? **אלא פשיטא** [פשוט הדבר] שמדובר **בבעל חוב ישראל,** ואולם **אי דקאכיל ריביתא מי שבקינן ליה** [אם מדובר שהוא אוכל, לוקח ריבית, האם אנו, בית הדין של ישראל, מניחים לו] ליטול ריבית? **ואלא** צריך לומר שמדובר בבעל חוב **דלא קאכיל ריביתא** [שאינו אוכל ריבית], **וקתני** [ושונה] התנא ש**נזקקין** לנכסי היתומים במקרה כזה, שלא כדברי רב אסי ור' יוחנן!


###### Steinsaltz on Arakhin 22a:9
[Steinsaltz on Arakhin 22a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Arakhin/r/22a:9)

**בשלמא** [נניח] **ל**שיטת **ר' יוחנן** אין מכאן קושיה, מפני שהוא **מוקי לה** [מעמיד אותה] את משנתנו, **בכתובת אשה,** ומשום מזונותיה, ולא בבעל חוב. **אלא ל**שיטת **רב אסי,** הסבור שאין נזקקים לצורך כתובת אשה, **קשיא** [קשה], במה יעמיד את משנתנו? ומשיבים, **אמר לך** [יכול לומר לך] **רב אסי: ול**שיטת **ר' יוחנן מי ניחא** [האם נוחה משנתנו], המצריכה שלושים ימי הכרזה קודם המכירה? **מי שבקינן מזוני דודאי קא מפסדא** [האם אנו מניחים את המזונות שוודאי היא מפסידה, נוטלת] מנכסי הירושה במשך זמן זה, **ונקטינן הכרזה דלא ידעינן אי מרווחינן אי לא מרווחינן** [ומחזיקים, מעדיפים במקומה הכרזה, שאין אנו יודעים אם אנו מרויחים על ידה או אין אנו מרויחים]? שמא לא יהיה אדם שיקנה במחיר שהציע בית הדין!


###### Steinsaltz on Arakhin 22a:10
[Steinsaltz on Arakhin 22a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Arakhin/r/22a:10)

ודוחים: **הא לא קשיא** [זה אינו קשה], כאן מדובר **ב**אלמנה ה**תובעת כתובתה בבית דין,** ו**כ**דברי **רב יהודה** ש**אמר** בשם **שמואל,** ש**אמר רב יהודה אמר שמואל:** אלמנה **התובעת כתובתה בבית דין,** מאותה שעה כבר **אין לה מזונות** מנכסי בעלה.


###### Steinsaltz on Arakhin 22a:11
[Steinsaltz on Arakhin 22a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Arakhin/r/22a:11)

ומקשים: **אי הכי** [אם כך], שאין לה מזונות מנכסי היתומים, מעתה **איזדקוקי לא מיזדקקינן לה** [שוב לא נזדקק לה] להגבות את כתובתה מנכסיהם עד שיגדלו, שהרי אינם מפסידים מעיכוב הגבייה! ודוחים: אין הדבר כך, **אלא כיון דאיזדקקינן לה מעיקרא** [שמזדקקים לה מתחילה] לדון בתביעתה לכתובה, **מיזדקקין** [נזקקים] **לה** גם **לבסוף** לגבותה מהם, למרות שעכשיו כבר אין ליתומים הפסד אם לא תגבה.


###### Steinsaltz on Arakhin 22a:12
[Steinsaltz on Arakhin 22a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Arakhin/r/22a:12)

וחוזרים לשאול: **מכל מקום, לרב אסי,** הסבור כי אין נזקקים לנכסי יתומים לצורך גביית כתובה, אלא לשם גביית חוב שיש עליו ריבית, **קשיא** [קשה], במה יעמיד את משנתנו? אם בבעל חוב גוי — אינו מציית להמתין שלושים יום, ואם בישראל — הרי אינו יכול ליטול ריבית! ומשיבים: **לעולם** מדובר במשנתנו **בבעל חוב גוי, שקיבל עליו לדון בדיני ישראל,** ולפיכך הוא מסכים להמתין שלושים יום.


###### Steinsaltz on Arakhin 22a:13
[Steinsaltz on Arakhin 22a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Arakhin/r/22a:13)

ומקשים: **אי הכי** [אם כך], שקיבל עליו לדון בדיני ישראל, **רבית נמי לא לישקול** [גם כן לא יקח]! ומשיבים: מדובר **שקיבל עליו לזו,** להמתין שלושים יום, **ולא קיבל עליו לזו,** שלא ליטול ריבית.


###### Steinsaltz on Arakhin 22a:14
[Steinsaltz on Arakhin 22a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Arakhin/r/22a:14)

ומציעים, **תא שמע** [בוא ושמע] קושיה נוספת ממה ששנינו: **אין נפרעין מנכסי יתומים אלא מן הזיבורית** (הקרקע הגרועה) שבנכסי אביהם. ומבררים: **במאי עסקינן** [במה עוסקים אנו]? **אילימא** [אם תאמר] **בבעל חוב גוי** — **מי צאית** [האם הוא מציית] לקבל דוקא מהזיבורית? **אלא פשיטא** [פשוט] הדבר, שמדובר **בבעל חוב ישראל.** ואולם **אי אכיל ריביתא** [אם הוא אוכל, לוקח ריבית] **מי שבקינן ליה** [האם אנו מניחים אותו] לגבותה? **אלא** מדובר בבעל חוב **דלא אכיל ריביתא** [שאינו אוכל ריבית], **וקתני** [והוא שונה] ש**נזקקין** לגבות מהנכסים במקרה כזה, שלא כדברי רב אסי ור' יוחנן!


###### Steinsaltz on Arakhin 22a:15
[Steinsaltz on Arakhin 22a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Arakhin/r/22a:15)

**בשלמא** [נניח] **לר' יוחנן** אין להקשות, שכן הוא **מוקי לה** [מעמיד אותה] **בכתובת אשה. אלא לרב אסי,** הסבור שאין נזקקים לנכסי יתומים לצורך גביית כתובה, **קשיא** [קשה], במה יעמיד אותה משנה? ומשיבים, **אמר לך** [יכול לומר לך] **רב אסי: ול**שיטת **ר' יוחנן מי ניחא** [האם נוחה המשנה]? **אי** [אם] מדובר בגביית **כתובה, מאי איריא מיתמי** [מה שייך, מדוע מדובר דוקא בגבייה מיתומים]? **אפילו מיניה דידיה** [ממנו עצמו], כשגירש אשתו, **נמי** [גם כן] גובים את חוב הכתובה **בזיבורית!**


###### Steinsaltz on Arakhin 22a:16
[Steinsaltz on Arakhin 22a:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Arakhin/r/22a:16)

ודוחים: **הא לא קשיא** [זה אינו קשה], מפני שאותה המשנה כשיטת **ר' מאיר היא,** ש**אמר: כתובת אשה** גובים ממנו **בבינונית, ו**דוקא **מיתמי** [מן היתומים] גובים **בזיבורית.**


###### Steinsaltz on Arakhin 22a:17
[Steinsaltz on Arakhin 22a:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Arakhin/r/22a:17)

וחוזרים לשאול: **מכל מקום, לרב אסי קשיא** [קשה], במה יעמיד את המשנה? ומשיבים: **לעולם** מדובר **בבעל חוב גוי, שקיבל עליו לדון בדיני ישראל,** ולפיכך מסכים לגבות את חובו מן הזיבורית. ושואלים: **אי הכי** [אם כך], **רבית נמי לא נישקול** [גם כן לא יקח]! ומשיבים: מדובר **שקיבל** עליו **לזו,** לגבות מזבורית, **ולא קיבל עליו לזו,** שלא ליטול ריבית, ולפיכך נזקקים לנכסי היתומים, כדי שלא תגדל הריבית.


###### Steinsaltz on Arakhin 22a:18
[Steinsaltz on Arakhin 22a:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Arakhin/r/22a:18)

ומציעים: **תא שמע** [בוא ושמע] קושיה ממה ששנינו בברייתא: שום היתומים שלושים יום וכו' **על מנת ליתן לאשה כתובתה ולבעל חוב חובו.** ומעתה, **בשלמא** [נניח] לגבי מה ששנינו כי מוכרים את נכסיהם על מנת ליתן ל**בעל חוב** חובו — אין בכך קושי, **בין מר ובין מר כדשנין** [בין לשיטת חכם זה ובין לשיטת חכם זה, כמו שתירצנו], שמדובר בגוי נוטל ריבית שמסכים להמתין.


###### Steinsaltz on Arakhin 22a:19
[Steinsaltz on Arakhin 22a:19](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Arakhin/r/22a:19)

**אלא** מה ששנינו: על מנת ליתן לאשה **כתובתה, בשלמא** [נניח] **ל**דעת **ר' יוחנן,** האומר שנזקקים לנכסי יתומים לצורך גביית כתובה, **ניחא** [נוחה הברייתא], **אלא ל**שיטת **רב אסי,** האומר שאין נזקקים לנכסי יתומים לשם גביית כתובה, **קשיא** [קשה הברייתא]!


###### Steinsaltz on Arakhin 22a:20
[Steinsaltz on Arakhin 22a:20](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Arakhin/r/22a:20)

ומשיבים: **הכא במאי עסקינן** [כאן במה אנו עוסקים] — **כשחייב מודה,** כלומר, כשאבי היתומים הודה קודם מותו שלא פרע את חוב הכתובה. ואומרים: **השתא דאתית להכי** [עכשיו שהגעת לכאן, לתירוץ זה], אין צורך להעמיד את שאר המקורות שהקשינו מהם במקרה של בעל חוב גוי, אלא **כולהו נמי** [כולם גם כן] עוסקים בבעל חוב ישראל, ומדובר **כשחייב מודה** בשעת מותו שלא פרע, ולכן גובים מנכסי יתומים.


###### Steinsaltz on Arakhin 22a:21
[Steinsaltz on Arakhin 22a:21](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Arakhin/r/22a:21)

ג ובפסיקת הלכה למעשה בענין זה מסופר, **מרימר אגבי** [הגבה] את חוב **כתובתה** של אשה **גרושה מנכסי דיתמי** [מנכסים של יתומים קטנים]. **אמר ליה** [לו] **רבינא לאמימר, והאמר** [והרי אמר] **רב יהודה אמר רב אסי: אין נזקקין לנכסי יתומין אלא אם כן היתה רבית אוכלת בהן,** ו**ר' יוחנן אומר: או ל**מקרה זה של **שטר שיש בו רבית, או לכתובת אשה משום מזוני** [מזונות האלמנה]!


###### Steinsaltz on Arakhin 22a:22
[Steinsaltz on Arakhin 22a:22](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Arakhin/r/22a:22)

**ואפילו ר' יוחנן לא קאמר** [אומר] שגובים כתובה **אלא באלמנה,** משום **דקמפסדא מזוני** [שהיא מפסידה, נוטלת מזונות] מנכסיהם עד שיגדלו ותיטול כתובתה, **אבל גרושה**, שאינה ניזונת מנכסיהם, **לא** מגבים כתובתה מנכסי יתומים קטנים!


###### Steinsaltz on Arakhin 22a:23
[Steinsaltz on Arakhin 22a:23](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Arakhin/r/22a:23)

**אמר ליה** [לו] אמימר לרבינא: אין זה קשה, **הא אנן** [הרי אנו] את ההלכה הזו של **ר' יוחנן,** שגובים כתובה מנכסי יתומים קטנים, לא מטעם מזונות שהיא נוטלת מנכסי היתומים אנו שונים בשמו, אלא **משום חינא מתנינן לה** [משום נשיאת חן אנו שונים אותה], כדי שתוכל האשה להינשא שוב, וטעם זה נוגע בין לאלמנה ובין לגרושה.


###### Steinsaltz on Arakhin 22a:24
[Steinsaltz on Arakhin 22a:24](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Arakhin/r/22a:24)

ועוד בעניינים אלו, **אמר רב נחמן: מרישא לא הוה מיזדקיקנא לנכסי יתמי** [מתחילה לא הייתי מזדקק לגבות חוב רגיל מנכסי יתומים], **כיון דשמענא להא** [ששמעתי את זו] שאמר **רב הונא חברין משמיה** [חברנו משמו] של **רב** בענין זה: **יתמי דאכלי דלא דידהו ליזלו בתר שיבקייהו** [יתומים שאוכלים, נהנים מנכסים שאינם שלהם, שילכו אחר מורישם למיתה] — **מכאן ואילך מיזדקקנא** [מכאן והלאה אני מזדקק] לגבות מנכסיהם.


###### Steinsaltz on Arakhin 22a:25
[Steinsaltz on Arakhin 22a:25](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Arakhin/r/22a:25)

ושואלים: **מעיקרא מאי טעמא** [מתחילה מה טעם] **לא** היה גובה? מדוע אין נזקקים לנכסי יתומים? **אמר רב פפא:** משום ש**פריעת בעל חוב** היא **מצוה** בלבד, **ויתמי לא בני מיעבד מצוה נינהו** [ויתומים קטנים אינם בני עשיית מצוה]. **רב הונא בריה** [בנו] של **רב יהושע אמר: אימר** [אמור], כלומר יש לחשוש שמא **צררי אתפסיה** [צרורות כסף התפיסו, נתן לבעל חובו] כמשכון סמוך למיתתו, ואין אנו יודעים על כך. ולכן ממתינים עד שיגדלו היתומים ויהיה ביכולתם לברר היטב את מה שהיה.


###### Steinsaltz on Arakhin 22a:26
[Steinsaltz on Arakhin 22a:26](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Arakhin/r/22a:26)

ושואלים: **מאי בינייהו** [מה ההבדל לדין ביניהם]? ומשיבים: **איכא בינייהו** [יש ביניהם] **ב**מקרה **שחייב מודה** לפני מותו שהוא עדיין חייב לו. **אי נמי** [או גם כן] במקרה ש**שמתוה** [נידו אותו בית הדין את אביהם, כדי שישלם] **ומת בשמתיה** [בנידויו], שאין לחשוש שכבר פרע לו את חובו. שאם מטעם שאין היתומים הקטנים מצווים על פריעת החוב — אין גובים, ואם מטעם החשש שמא התפיסו צרורות — גובים, שהרי ודאי שלא נתן לו.


###### Steinsaltz on Arakhin 22a:27
[Steinsaltz on Arakhin 22a:27](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Arakhin/r/22a:27)

**שלחו מתם** [משם] מארץ ישראל, שגובים מנכסי יתומים קטנים דוקא במקרה **דשמתוה ומית בשמתיה** [שנידו אותו את אביהם כדי שישלם ומת בנידויו]. **ו**כן **הלכתא** [הלכה] **כ**דעת **רב הונא בריה** [בנו] של **רב יהושע,** שבכל מקרה שאין חשש שהאב פרע, או התפיסו צרורות — גובים מנכסי היתומים.