## Steinsaltz on Arakhin Daf 24a

###### Steinsaltz on Arakhin 24a:1
[Steinsaltz on Arakhin 24a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Arakhin/r/24a:1)

**"ואם מך הוא מערכך"** (ויקרא כז, ח), ומן המלה המיותרת "הוא", שמשמעה הויה, חיות, למדים: **החייהו מ**תוך מה שהתחייב ב**ערכך.**


###### Steinsaltz on Arakhin 24a:2
[Steinsaltz on Arakhin 24a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Arakhin/r/24a:2)

שנינו במשנה שמשאירים בידו מזון וכסות, לו **אבל לא לאשתו ובניו.** ומסבירים: **מאי טעמא** [מה טעם הדבר]? שנאמר **"הוא מערכך"** — אותו החייה מערכך, **ולא אשתו ובניו** החייה **מערכך.**


###### Steinsaltz on Arakhin 24a:3
[Steinsaltz on Arakhin 24a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Arakhin/r/24a:3)

שנינו במשנה, **ר' אליעזר אומר: אם היה איכר נותן לו צמדו,** חמר נותן לו חמורו. ושואלים: **ורבנן** [וחכמים], מדוע לדעתם נוטלים אותם ממנו? והרי משאירים לו כלי אומנות! ומשיבים: לדעתם, **הנהו** [אלה], צמד הבקר והחמור, **לאו** [לא] **כלי אומנות נינהו** [הם], **אלא** בכלל **נכסים** **נינהו** [הם].


###### Steinsaltz on Arakhin 24a:4
[Steinsaltz on Arakhin 24a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Arakhin/r/24a:4)

ועוד שנינו במשנה: **היה לו מין אחד** מרובה, ממה שהתירו חכמים להשאיר בידו, ומין אחד מועט מן הקצבה, כגון שלושה מעצדים ומגירה אחת — אין מוכרים מן המרובה וקונים מן המועט. ושואלים: **פשיטא** [פשוט] שכך הוא, שהרי **כי היכי דסגי ליה עד השתא** [כמו שהיה די לו עד עכשיו] במגירה אחת, **השתא נמי סגי ליה** [עכשיו גם כן די לו]!


###### Steinsaltz on Arakhin 24a:5
[Steinsaltz on Arakhin 24a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Arakhin/r/24a:5)

ומשיבים, **מהו דתימא** [שתאמר]: **עד האידנא דהוה ליה לאושולי** [עד עכשיו שהיה לו להשאיל] מן המעצדים המרובים שהיו לו, כשהיה זקוק למגירה נוספת, **הוה מושלי ליה** [היו משאילים לו], **השתא** [עכשיו] אחר הגבייה, **דליכא דמשיל ליה** [שאין מי שישאיל לו] בלא תמורה — **לא** נשאיר בידו רק מגירה אחת, אלא ימכור מן המעצדים ויקנה מגירה, על כן **קא משמע לן** [משמיע לנו] שאין חוששים לכך.


###### Steinsaltz on Arakhin 24a:6
[Steinsaltz on Arakhin 24a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Arakhin/r/24a:6)

שנינו במשנה: **המקדיש את נכסיו מעלין** (נוטלים) **לו תפילין** שלו. בענין זה מסופר, **ההוא גברא דזבנינהו לנכסיה** [מעשה באדם אחד שמכר את כל נכסיו], **אתא לקמיה** [בא לפני] **רב יימר, אמר להו** [להם]: **סליקו ליה** [חלצו לו] **תפילין** מראשו וידו, ותנום לקונה, שגם הם בכלל נכסיו. ושואלים: **מאי קא משמע לן** [מה משמיע לנו] בסיפור זה? לשם מה הוצרך? הלא **מתניתין** [משנה מפורשת] **היא** ששנינו כאן לענין הקדש: **המקדיש נכסיו מעלין לו תפיליו,** מפני שהם בכלל נכסיו!


###### Steinsaltz on Arakhin 24a:7
[Steinsaltz on Arakhin 24a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Arakhin/r/24a:7)

ומשיבים: **מהו דתימא** [שתאמר], **התם** [שם] במקדיש כל נכסיו, **הוא** שאנו אומרים כן מפני **דסבר מצוה קא עבידנא** [שהוא סבור מצוה אני עושה], **אבל לענין זבוני** [מכר], **מצוה דגופיה לא זבין איניש** [מצוה שעושה בגופו, כתפילין, אין אדם מוכר שלא במפורש], על כן **קא משמע לן** [משמיע לנו] שתפילין בכלל נכסיו הם.


###### Steinsaltz on Arakhin 24a:8
[Steinsaltz on Arakhin 24a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Arakhin/r/24a:8)

א משנה **אחד המקדיש נכסיו, ואחד המעריך עצמו** ובית דין גובים מנכסיו, **אין לו** זכות **בכסות אשתו ולא בכסות בניו** של המקדיש והמעריך, **ולא בצבע** (בבגד צבוע) **שצבע לשמן** (עבורם), **ולא בסנדלים חדשים שלקחן** (שקנה) **לשמן,** ולכן אין גובים מהם.


###### Steinsaltz on Arakhin 24a:9
[Steinsaltz on Arakhin 24a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Arakhin/r/24a:9)

ועוד בדיני הקדש: **אף על פי שאמרו** התגרים: **עבדים נמכרין בכסותן לשבח,** **שאם תלקח לו כסות** נאה ששווה **שלשים דינר** הריהו **משובח,** עולה שוויו ב**מנה** (מאה דינר) נוספים, **וכן פרה אם ממתינין אותה לאיטליס** (ליום השוק) **משובחת היא** במחירה, **וכן מרגלית, אם מעלין אותה לכרך** למוכרה שם **משובחת היא** במחירה — אין מתחשבים בדבר, אלא **אין להקדש אלא מקומו ושעתו.**


###### Steinsaltz on Arakhin 24a:10
[Steinsaltz on Arakhin 24a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Arakhin/r/24a:10)

ב גמרא ביחס למה ששנינו כי אין להקדש אלא מקומו ושעתו, מביאים מה ש**תנו רבנן** [שנו חכמים בברייתא]: נאמר ביחס לפדיון מיד ההקדש: **"ונתן את הערכך ביום ההוא"** (ויקרא כז, כג), ומן ההדגשה "ביום ההוא" יש ללמוד **שלא ישהה מרגלית לקלים,** לעניים, בני הכפר, על מנת להעלותה לכרך, אלא אומדים אותה לפי מקומה. וממה שנאמר בהמשך הכתוב **"קדש לה' "**למדים ש**סתם ההקדישות,** שאמר אדם: "נכסי להקדש" — ניתנים **לבדק הבית,** ולא לכהנים.


###### Steinsaltz on Arakhin 24a:12
[Steinsaltz on Arakhin 24a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Arakhin/r/24a:12)

א משנה **אין מקדישין** שדה אחוזה (נחלת אבות) **לפני היובל** כשנשארו **פחות משתי שנים** עד היובל, **ולא גואלין** פודים שדה אחוזה **אחר היובל פחות משנה אחת** אחר היובל. וכשגואלים, ומחשבים את סכום הפדיון לפי מספר השנים הנותרות עד היובל, **אין מחשבין חדשים להקדש,** כדי לשלם פחות מן הסכום הקצוב לפדיון שנה שלימה, **אבל הקדש** רשאי להיות **מחשב חדשים** (כפי שיתבאר בגמרא).


###### Steinsaltz on Arakhin 24a:13
[Steinsaltz on Arakhin 24a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Arakhin/r/24a:13)

ב גמרא שנינו במשנה: אין מקדישין לפני היובל פחות משתי שנים. **ורמינהו** [ומשליכים, מראים סתירה לכך] ממה ששנינו בברייתא: **מקדישין בין לפני היובל בין לאחר היובל, ובשנת היובל עצמה לא יקדיש, ואם הקדיש** בשנת היובל **אינה קדושה.** הרי שניתן להקדיש לפני היובל!


###### Steinsaltz on Arakhin 24a:14
[Steinsaltz on Arakhin 24a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Arakhin/r/24a:14)

**רב ושמואל דאמרי תרוייהו** [שאמרו שניהם] בהסבר הדבר: אין כוונת המשנה לומר שלא ניתן להקדיש סמוך ליובל. אלא ש**אין מקדישין ליגאל בגירוע** (בהפחתה לפי מנין השנים הנותרות עד היובל) בתוך **פחות משתי שנים** עד היובל, אלא מי שעושה כן צריך לשלם את מלוא הערך, כאילו מקדיש ופודה בתחילת היובל — חמישים שקל לבית זרע חומר שעורים. **וכיון** ש**אין מקדישין ליגאל בגירוע פחות משתי שנים,** אמרו חכמים במשנתנו בלשון "אין מקדישין", לומר ש**יהא אדם חס על נכסיו ואל יקדיש פחות משתי שנים** לפני היובל.


###### Steinsaltz on Arakhin 24a:15
[Steinsaltz on Arakhin 24a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Arakhin/r/24a:15)

ג ובענין ששנינו בברייתא, שאם הקדיש שדה אחוזה בשנת היובל אינה קדושה, **איתמר** [נאמרה] מחלוקת אמוראים: **המקדיש שדהו בשנת היובל עצמה, רב אמר: קדושה, ו**אם רוצה לפדותה **נותן** מחיר מלא של **חמשים** שקלים לבית זרע חומר שעורים, **ושמואל אמר: אינה קדושה כל עיקר,** ואינו צריך לתת דבר להקדש בפדיונה.


###### Steinsaltz on Arakhin 24a:16
[Steinsaltz on Arakhin 24a:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Arakhin/r/24a:16)

**מתקיף לה** [מקשה על כך] **רב יוסף: בשלמא** [נניח] **לענין מכירה** של שדה אחוזה לחבירו בשנת היובל עצמה, **דפליג** [שכמבואר בהמשך מסכת זו, חולק] **שמואל עליה** [על] **רב,** ואמר שאינה מכורה כל עיקר, **איכא למימר** [יש לומר] ש**קל וחומר** הוא, וכפי שאמר שמואל בעצמו: **ומה** שדה שהיתה **מכורה כבר** — **יוצאה עכשיו** ביובל, מיד הקונה לבעלים, זו **שאינה מכורה** עדיין — **אינו דין שלא תימכר** ביובל, כלומר, שלא יחול המכר?


###### Steinsaltz on Arakhin 24a:17
[Steinsaltz on Arakhin 24a:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Arakhin/r/24a:17)

**אלא הכא** [כאן] בהקדש, **מי איכא למימר** [האם יש לומר] **קל וחומר** כזה? **והא תנן** [והרי שנינו במשנה]: **הגיע יובל ולא נגאלה** שדה האחוזה על ידי בעליה — **כהנים נכנסין לתוכה ונותנין דמיה** להקדש, אלו **דברי ר' יהודה.** הרי ששדה שהקדישוה לפני היובל אינה יוצאת מיד ההקדש בלא פדיון, ואם כן, לא ניתן ללמוד מכאן שאם הקדישה בשנת היובל עצמה שתחזור לבעליה בלא פדיון!


###### Steinsaltz on Arakhin 24a:18
[Steinsaltz on Arakhin 24a:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Arakhin/r/24a:18)

ומשיבים: **שמואל כ**דעת **ר' שמעון סבירא ליה** [סבור הוא], ש**אמר** כי הכהנים **נכנסין** בשנת היובל **ולא נותנין** דמים להקדש בפדיונה, ולפיכך יש לומר שאם הקדישה בשנת היובל אינה צריכה פדיון.