## Steinsaltz on Arakhin Daf 27a

###### Steinsaltz on Arakhin 27a:1
[Steinsaltz on Arakhin 27a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Arakhin/r/27a:1)

**והכא** [וכאן] שאמרו כי גם במקרה שהקדישה ואחר כך מת אביו הדין כן — **קרא אשכח ודרשי** [מקרא מצאו ודרשו], שאם רק כדי ללמד כדברי ר' מאיר, שאם הקדישה לאחר מות אביו אינה נחשבת שדה מקנה — **לכתוב רחמנא** [שתכתוב התורה]: "ו **אם משדה מקנתו אשר לא שדה אחזתו** יקדיש", **אי נמי** [או גם כן]: **"אשר לא שדה אחוזה** יקדיש", **מאי** [מהו] שנאמר "אשר לא **משדה אחזתו** יקדיש" — לומר: **שדה שאינה ראויה להיות** כלל **שדה אחוזה** נידונת כשדה מקנה, **יצתה זו,** שקנאה מאביו והקדישה קודם שמת אביו, **שראויה להיות שדה אחוזה.**


###### Steinsaltz on Arakhin 27a:2
[Steinsaltz on Arakhin 27a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Arakhin/r/27a:2)

א שנינו במשנה: **הכהנים והלוים מקדישין** **לעולם** וגואלין לעולם, בין לפני היובל בין לאחר היובל**.** ושואלים: **בשלמא** [נניח] שהדין ש**גואלין** לעולם **אצטריך** [הוצרך] להיאמר — **לאפוקי** [להוציא] **מ**שדה אחוזה של **ישראל, דלא פרקי** [שאינם פודים אותה] **אלא עד** שנת ה**יובל,** ואם לא נגאלה — הריהי יוצאה לכהנים, על כן **קא משמע לן** [משמיע לנו] ש**כהנים ולוים** שהקדישו שדה אחוזתם **גואלין לעולם. אלא** הדין שהכהנים והלויים **מקדישין** לעולם, **מאי איריא** [מה שייך], מדוע נאמר דווקא ב**כהנים ולוים? אפילו ישראל נמי** [גם כן] מקדישין לעולם!


###### Steinsaltz on Arakhin 27a:3
[Steinsaltz on Arakhin 27a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Arakhin/r/27a:3)

**וכי תימא** [ואם תאמר] שהכוונה היא שהכהנים והלויים מקדישים אפילו **בשנת היובל עצמה,** שלא כישראל — **הניחא** [זה נוח] **ל**דעת **שמואל** ש**אמר: בשנת היובל עצמה לא קדשה** [אינה מתקדשת] שדה אחוזה על ידי ישראל, על כן **קא משמע לן** [משמיע לנו] ש**כהנים ולוים מקדישין לעולם,** ואפילו בשנת היובל. **אלא** **ל**שיטת **רב, מאי איריא** [מה שייך, מדוע דווקא] **כהנים ולוים? אפילו ישראל נמי** [גם כן] מקדישים בשנת היובל!


###### Steinsaltz on Arakhin 27a:4
[Steinsaltz on Arakhin 27a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Arakhin/r/27a:4)

ומשיבים: **ולטעמיך** [ולשיטתך], יש להקשות גם כן: מה שנאמר במשנה שהכהנים והלויים מקדישים **בין לפני היובל בין לאחר היובל, למה לי** לאומרו? והרי כבר נאמר "לעולם"! **אלא איידי דתנא רישא** [מתוך ששנה בתחילת הפרק] בשדה אחוזה של ישראל: "אין מקדישין **לפני היובל** פחות משתי שנים **ו**לא גואלין **אחר היובל** פחות משנה אחת" — **תנא סיפא נמי** [שנה בסוף הפרק גם כן], שכהנים ולויים מקדישים **"בין לאחר היובל בין לפני היובל",** למרות שאין בכך חידוש,


###### Steinsaltz on Arakhin 27a:5
[Steinsaltz on Arakhin 27a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Arakhin/r/27a:5)

**ו**לפי דרך זו יש לפרש גם כי **איידי דתנא רישא** [מתוך ששנה בתחילה] לגבי ישראל: **"אין מקדישין ולא גואלין"** — תנא נמי סיפא [שנה גם כן בסוף הפרק], לגבי כהנים ולויים: **"מקדישין וגואלין",** למרות שדין "מקדישין" (בשנת היובל) שייך בין בכהנים ולויים ובין בישראל. א משנה **המקדיש את שדהו**


###### Steinsaltz on Arakhin 27a:7
[Steinsaltz on Arakhin 27a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Arakhin/r/27a:7)

(שדה אחוזתו) **בשעה שאין היובל** נוהג, ואין פודים את השדה לפי חשבון קצוב של חמישים שקל לבית זרע כור שעורים, אלא בשוויה, כשהגזבר מכריז על מכירת השדה **אומר לו** למקדיש: **פתח אתה ראשון** בכמה אתה מציע לפדותה. והוא לטובת ההקדש, משום **שהבעלים נותנין** (מוסיפים) **חומש** על פדיונם, **וכל אדם אין נותנין חומש.**


###### Steinsaltz on Arakhin 27a:8
[Steinsaltz on Arakhin 27a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Arakhin/r/27a:8)

**מעשה באחד שהקדיש שדהו מפני רעתה,** כלומר, שהיתה גורמת לו הפסדים, **אמרו לו: פתח אתה ראשון, אמר: הרי היא שלי באיסר** (מטבע קטנה, בשווי שמונה פרוטות). **אמר ר' יוסי: לא אמר זה** "הרי היא שלי **באיסר", אלא:** "הרי היא שלי **בביצה", שהקדש נפדה בכסף** או **ב**דבר ה**שוה כסף. אמר לו** הגזבר: **"הגעתיך",** נתתי לך את השדה לפי הצעתך, **נמצא** אותו אחד **מפסיד איסר** שנתן להקדש, **ושדהו** מונחת **לפניו.**


###### Steinsaltz on Arakhin 27a:9
[Steinsaltz on Arakhin 27a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Arakhin/r/27a:9)

ב גמרא שנינו במשנה: המקדיש שדהו בשעה שאין היובל נוהג, אומר לו: פתח אתה ראשון. ושואלים: מדוע רק **אומרין** לו? **והתניא** [והרי שנויה ברייתא] ש**כופין** אותו שיפתח ראשון! ומשיבים: **מאי** [מהו] **"אומרין" נמי** [גם כן] ששנינו במשנה — ש**כופין** אותו לפתוח ראשון. **ואיבעית אימא** [ואם תרצה אמור] כך: **מעיקרא** [מתחילה] **אומרין** לו, **אי צאית** — **צאית** [אם מציית — מציית], **ואי** [ואם] **לא** מציית — **כופין** אותו.


###### Steinsaltz on Arakhin 27a:10
[Steinsaltz on Arakhin 27a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Arakhin/r/27a:10)

ובטעם הדבר שאומרים לבעלים לפתוח תחילה, שנינו במשנה: **שהבעלים נותנין חומש,** וכל אדם אין נותנין חומש. ושואלים: **מאי איריא** [מה שייך, מדוע דווקא] משום **שהבעלים נותנין חומש? תיפוק ליה** [תצא לו] הלכה זו מטעם אחר, **דאיידי דחביבה עליה טפי ופריק לה** [שמתוך שהשדה חביבה עליו, מוסיף ופודה אותה] במחיר גבוה! **ועוד,** כפי ששנינו במקום אחר: מן התורה, **מצות גאולה באדון** (בבעלים) תחילה!


###### Steinsaltz on Arakhin 27a:11
[Steinsaltz on Arakhin 27a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Arakhin/r/27a:11)

ומשיבים: **חדא
 
 ועוד קאמר** [טעם אחד ועוד הוא אומר], **חדא** [טעם אחד]: **דאיידי דחביבה עליה טפי ופריק לה** [שמתוך שחביבה עליו מוסיף על שוויה ופודה אותה]; **ועוד, מצות גאולה באדון היא; ועוד, שהבעלים נותנין חומש,** וכל אדם אין נותנין חומש.


###### Steinsaltz on Arakhin 27a:12
[Steinsaltz on Arakhin 27a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Arakhin/r/27a:12)

ג שנינו במשנה: **מעשה באחד שהקדיש שדהו** מפני רעתה, אמרו לו: פתח אתה ראשון, אמר: הרי היא שלי באיסר. אמר ר' יוסי: לא אמר זה "באיסר", אלא "בביצה", שהקדש נפדה בכסף ובשווה כסף. ושואלים: **לימא בהא קמיפלגי** [האם נאמר שבזה הם חלוקים], ש**ר' יוסי סבר** [סבור]: דבר ה**שוה כסף** נידון **ככסף,** ופודים בו, **ורבנן סברי** [וחכמים סבורים]: **שוה כסף אינו ככסף?**


###### Steinsaltz on Arakhin 27a:13
[Steinsaltz on Arakhin 27a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Arakhin/r/27a:13)

**והא קיימא לן** [והרי מוחזק בידינו] ש**שוה כסף** דינו **ככסף!** ומשיבים: אכן, **דכולי עלמא** [לדעת הכל] **שוה כסף ככסף, והכא** [וכאן] **ב**שאלה האם **פודין בדבר שאין בחומשו שוה פרוטה קמיפלגי** [חלוקים הם], **תנא קמא סבר** [התנא הראשון סבור]: **איסר,** שהוא מטבע השווה שמונה פרוטות, **דאיכא** [שיש] **בחומשו שוה פרוטה** — **פרקינן** [פודים אנו] בו, **ור' יוסי** סבור: **כביצה נמי פרקינן** [גם כן פודים אנו], אף על פי שאין בחומשה פרוטה.


###### Steinsaltz on Arakhin 27a:14
[Steinsaltz on Arakhin 27a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Arakhin/r/27a:14)

אחר הבאת המחלוקת שנינו במשנה: **אמר לו** הגזבר למי שהציע איסר בפדיון השדה: **"הגעתיך", נמצא מפסיד איסר ושדהו לפניו.** ומעירים: **סתמא כרבנן** [סתמה של משנה זו כדברי חכמים], שפודים באיסר שיש בחומשו שווה פרוטה.


###### Steinsaltz on Arakhin 27a:15
[Steinsaltz on Arakhin 27a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Arakhin/r/27a:15)

ד משנה **אמר אחד: הרי היא שלי בעשר סלעים, ואחד אומר בעשרים, ואחד אומר בשלשים, ואחד אומר בארבעים, ואחד אומר בחמשים,** אם **חזר בו של חמשים** ואינו רוצה לפדותה — **ממשכנין מנכסיו עד עשר** כלומר, גובים מנכסיו עשרה סלעים, ויפדה אותה מי שהציע ארבעים, וכך נמצא שאין ההקדש מפסיד במה שחזר בו. **חזר בו של ארבעים** — **ממשכנין מנכסיו עד עשר,** ופונים למציע שלושים.


###### Steinsaltz on Arakhin 27a:16
[Steinsaltz on Arakhin 27a:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Arakhin/r/27a:16)

**חזר בו של שלשים** — **ממשכנין מנכסיו עד עשר, חזר בו של עשרים** — **ממשכנין מנכסיו עד עשר. חזר בו של עשר** — **מוכרין אותו** (את השדה) **בשוויו, ונפרעין משל עשר את המותר** להשלים לעשרה סלעים.


###### Steinsaltz on Arakhin 27a:17
[Steinsaltz on Arakhin 27a:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Arakhin/r/27a:17)

**הבעלים אומרים בעשרים, וכל אדם אומרים בעשרים** — **הבעלים קודמין** לאחר, **מפני שהם מוסיפין חומש.** אמר הבעלים בעשרים, ו**אמר אחד: הרי היא שלי בעשרים ואחת** סלעים,