## Steinsaltz on Arakhin Daf 27b

###### Steinsaltz on Arakhin 27b:1
[Steinsaltz on Arakhin 27b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Arakhin/r/27b:1)

— הרי **הבעלים נותנין** על כרחם **עשרים ושש,** ונוטלים את השדה; עשרים שהציעו הם, ועוד חמש עבור החומש (כלומר, רבע, חמישית מן הסכום הכולל), ועוד סלע, כדי שלא יפסיד ההקדש מה שהציע השני עבור השדה. אמר הבעלים בעשרים, ואמר אחר **בעשרים ושתים** — **הבעלים נותנין עשרים ושבע,** עשרים שהציעו הם, ועוד חומש, ועוד שני סלעים שהוסיף האחר על ערך השדה.


###### Steinsaltz on Arakhin 27b:2
[Steinsaltz on Arakhin 27b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Arakhin/r/27b:2)

וכיוצא בזה, אמר אחר: **בעשרים ושלש** — **הבעלים נותנין עשרים ושמונה, בעשרים וארבע** — **הבעלים נותנין עשרים ותשע, בעשרים וחמש** — **הבעלים נותנין שלשים,** אבל לא יותר, **שאין** הבעלים **מוסיפין חומש** אלא על מה שהציעו הם, אבל אינם מוסיפים חומש **על עלויו של זה,** כלומר, על מה שהוסיף האחר.


###### Steinsaltz on Arakhin 27b:3
[Steinsaltz on Arakhin 27b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Arakhin/r/27b:3)

אם לאחר שהציעו הבעלים עשרים **אמר אחד: הרי** היא **שלי בעשרים ושש** סלעים, **אם רצו הבעלים ליתן שלשים ואחד** סלעים **ודינר** — **הבעלים קודמין, ואם לאו,** שלא רצו — **אומר לו** הגזבר לאותו אדם: **הגעתיך,** נתתי לך את השדה לפי הצעתך, שהרי הציע עבור השדה יותר ממה שיכול ההקדש לקבל מן הבעלים, עשרים וחמישה סלעים.


###### Steinsaltz on Arakhin 27b:4
[Steinsaltz on Arakhin 27b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Arakhin/r/27b:4)

א גמרא שנינו במשנה כי במקרה שאחד הציע עבור שדה חמישים, ואחד ארבעים, ואחד שלושים, ואחד עשרים, ואחד עשר, אם חזר בו של חמישים מהצעתו — ממשכנים (נוטלים מנכסיו) עד עשר סלעים, שיכול היה ההקדש להרויח אם לא היה חוזר בו. **אמר רב חסדא: לא שנו** במשנתנו שאם חזר בו של חמישים — ממשכנין מנכסיו עד עשר, **אלא** במקרה **שבן ארבעים** **עומד במקומו** ופודה אותה מן ההקדש, ונמצא שההקדש הפסיד עשרה שקלים בלבד.


###### Steinsaltz on Arakhin 27b:5
[Steinsaltz on Arakhin 27b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Arakhin/r/27b:5)

**אבל** אם **אין בן ארבעים עומד במקומו,** אלא גם הוא חוזר בו — **משלשין** (מחלקים) **ביניהן** את ההפרש שבין ארבעים לבין שלושים, שהוא הסכום שבו נפדה ההקדש.


###### Steinsaltz on Arakhin 27b:6
[Steinsaltz on Arakhin 27b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Arakhin/r/27b:6)

ומקשים על כך, והרי מיד אחר כך **תנן** [שנינו במשנתנו]: **חזר בו של ארבעים** — **ממשכנין** מנכסיו **עד עשר,** ולפי דברי רב חסדא, **אמאי** [מדוע]? **ליתן בר חמשין בהדיה** [שיתן בן החמישים יחד אתו], וכך יתן בן הארבעים רק חמש! ומשיבים: מדובר פה במקרה חדש, **דליכא** [שאין] **בן חמשים,** כלומר, שלא היה מי שהציע סכום זה.


###### Steinsaltz on Arakhin 27b:7
[Steinsaltz on Arakhin 27b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Arakhin/r/27b:7)

ומקשים עוד, הרי שנינו במשנתנו: **חזר בו בן שלשים** — **ממשכנין מנכסיו עד עשר,** ולשיטת רב חסדא, **אמאי** [מדוע]? **וליתן דבן ארבעים בהדיה** [ושיתן בן הארבעים יחד אתו]! ומשיבים: מדובר **דליכא** [שאין] **בן ארבעים.** וחוזרים ושואלים, ומה ששנינו: **חזר בו בן עשרים** — **ממשכנין מנכסיו עד עשר, אמאי** [מדוע]? **ליתן דבן שלשים בהדיה** [שיתן בן השלושים יחד אתו]! ומשיבים: מדובר **דליכא** [שאין] **בן שלשים.**


###### Steinsaltz on Arakhin 27b:8
[Steinsaltz on Arakhin 27b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Arakhin/r/27b:8)

ואומרים: **אי הכי אימא סיפא** [אם כך אמור את סופה] של הלכה זו: **חזר בו של עשר** — **מוכרין אותה בשויה ונפרעין משל עשר את המותר,** ומדוע רק ממנו? **ליתב דבן עשרים בהדיה** [שיתן בן העשרים יחד אתו]! **וכי תימא** [ואם תאמר] **הכא נמי דליכא** [כאן גם כן מדובר שאין] **בן עשרים** עמו, **אי הכי** [אם כך], מה ששנינו: **"נפרעין משל עשרה"** אינו מתאים, אלא **"נפרעין ממנו" מיבעי ליה** [צריך היה לומר], שהרי אין כלל מציע אחר!


###### Steinsaltz on Arakhin 27b:9
[Steinsaltz on Arakhin 27b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Arakhin/r/27b:9)

**אלא אמר רב חסדא, לא קשיא** [אין זה קשה]: **כאן,** שמשתתפים יחד בהפסד שנגרם להקדש, מדובר כשחזרו בהם מהצעותיהם **בבת אחת, כאן,** ששנינו במשנתנו שאין משתתפים יחד בהפסד ההקדש, מדובר כשחזרו בהם **בזה אחר זה.** ומעירים, **תניא נמי הכי** [שנויה ברייתא גם כן כך]: **חזרו כולן כאחד** — **משלשין** (מחלקים) **ביניהם** את הפסד ההקדש. ויש להקשות על כך, **והא אנן תנן** [והרי אנו שנינו במשנה]: **ממשכנין מנכסיו עד עשר**, ולא הוזכר שמשלשים ביניהם! **אלא לאו שמע מינה** [האם לא נלמד מכאן] **כ**דברי **רב חסדא**, שיש הבדל בין חזרה בבת אחת לבין חזרה בזה אחר זה. ומסכמים: אכן **שמע מינה** [למד מכאן] שכן הוא.


###### Steinsaltz on Arakhin 27b:10
[Steinsaltz on Arakhin 27b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Arakhin/r/27b:10)

ומעירים: משנתנו וברייתא זו, **איכא דרמי להו מירמא** [יש מי שהשליך אותן זו על זו], הראה סתירה ביניהן, שכך **תנן** [שנינו במשנתנו]: **חזר בו של עשר** — **מוכרין אותה בשויה ונפרעין משל עשר את המותר. והתניא** [והרי שנויה ברייתא]: **משלשין ביניהם!** ועל כך **אמר רב חסדא, לא קשיא** [אין זה קשה]: **כאן,** בברייתא, מדובר כשחזרו **בבת אחת, כאן,** במשנה, מדובר כשחזרו **בזה אחר זה.**


###### Steinsaltz on Arakhin 27b:11
[Steinsaltz on Arakhin 27b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Arakhin/r/27b:11)

ב שנינו במשנה: **הבעלים אומרים בעשרים וכל אדם** אומרים **בעשרים** — הבעלים קודמים, מפני שהם מוסיפים חומש. ומעירים: **למימרא** [יש לומר, ללמוד מכאן] שחישוב התוספת של ה**חומש** שנותנים הבעלים **עדיף** על פני הצעה גבוהה יותר של הקרן עצמה. **ורמינהו** [ומשליכים, מראים סתירה] ממה ששנינו לענין פדיון מעשר שני: **בעל הבית אומר בסלע, ואחד אומר בסלע ואיסר** — **של סלע ואיסר קודם, מפני שמוסיף על הקרן!**


###### Steinsaltz on Arakhin 27b:12
[Steinsaltz on Arakhin 27b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Arakhin/r/27b:12)

ומשיבים: **הכא דחומשא רווחא** [כאן שתוספת החומש רווח] של **הקדש הוא** — חישוב התוספת של **חומש עדיף, התם דחומשא רווחא** [שם שהחומש הוא רווח] של **בעל הבית,** כלומר, שאין להקדש רווח בדבר, שהרי מעשר שני (או פדיונו) של הבעלים הוא, אלא שצריך להעלותו לירושלים ולהשתמש בו שם — **קרנא תיפרוק שפיר** [הקרן תיפדה יפה, כראוי] על ידי מי שהציע יותר, ו**חומשא לא איכפת לן** [והחומש לא אכפת לנו ממנו].


###### Steinsaltz on Arakhin 27b:13
[Steinsaltz on Arakhin 27b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Arakhin/r/27b:13)

ג שנינו במשנה שאם לאחר שאמרו הבעלים: הרי היא שלי בעשרים, **אמר אחד: הרי הוא שלי בעשרים וחמש** — הבעלים **נותנין שלשים.** ושואלים, **ולימרו** [ושיאמרו] **הבעלים:** הרי העשרים שהצענו בתוספת החומש עולים לעשרים וחמש, ואם כן **אתא גברא בחריקין** [בא אדם אחר במקומנו], שמציע סכום זהה, ומדוע לכפות אותנו לשלם יותר? ומשיבים: מדובר **דאמור** [שאמרו] ה**בעלים** מתחילה שהם נותנים עשרים סלעים ו**דינר** נוסף (רבע סלע), ונמצא שהחומש על הצעה זו יתר על עשרים וחמישה סלעים שהציע האחר.


###### Steinsaltz on Arakhin 27b:14
[Steinsaltz on Arakhin 27b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Arakhin/r/27b:14)

ושואלים: **וליתני** [ושישנה] במפורש **דינר** זה! ומשיבים: **לא דק** [דקדק] התנא להזכיר סכום קטן כדינר. ושואלים: **ולא? והא קתני** [והרי שנינו] בהמשך המשנה, שאם אמר אחד: הריהי שלי בעשרים ושש, **אם רצו הבעלים ליתן שלשים ואחד** סלעים **ודינר** — **בעלים קודמין! אלא אמר רבא:** מדובר **דאמור** [שאמרו] **בעלים** עשרים סלעים ו**פרוטה, ו**במקרה כזה אומרים אנו ש**לא דק** [דקדק] התנא להזכיר סכום פעוט כזה.


###### Steinsaltz on Arakhin 27b:15
[Steinsaltz on Arakhin 27b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Arakhin/r/27b:15)

ד שנינו במשנה **ש**אף שהבעלים צריכים לתת להקדש מה שהעלה השני בערכה של השדה, **אין** הם **מוסיפין חומש על עלויו** של זה, אלא רק על המחיר שהציעו הם עצמם. אמר רב חסדא: לא שנו אלא שלא נישום ה**הקדש בשלשה** אנשים, **אבל נישום** ה**הקדש בשלשה,** והשומה שווה להצעתו של האחר — **מוסיפין** הבעלים חומש על עילויו של זה. ומעירים: **תניא**


###### Steinsaltz on Arakhin 27b:16
[Steinsaltz on Arakhin 27b:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Arakhin/r/27b:16)

**נמי הכי** [שנויה ברייתא גם כן כך], **בית שמאי אומרים: מוסיפין** חומש על עלויו של זה, **ובית הלל אומרים: אין מוסיפין.** ושואלים: **היכי דמי** [כיצד בדיוק מדובר] בברייתא זו? **אי** [אם] במקרה ש**לא נישום** השדה על ידי שלושה, **מאי טעמא** [מה טעמם] של **בית שמאי,** שאמרו שצריכים הבעלים להוסיף חומש? **אלא** צריך לומר שמדובר כש**נישום,** ועלתה השומה כהצעתו של זה, ולפיכך צריכים להוסיף חומש על כך.


###### Steinsaltz on Arakhin 27b:17
[Steinsaltz on Arakhin 27b:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Arakhin/r/27b:17)

ואולם **לימא** [האם נאמר] כי **רב חסדא דאמר** [שאומר] **כ**שיטת **בית שמאי?** והרי מקובלנו שהלכה כבית הלל! ודוחים: **לעולם** תפרש שמדובר כש**לא נישום, ובית שמאי מחמירין,** שאפילו כך צריך להוסיף חומש על עילוי של השני. ואילו לבית הלל יש להוסיף חומש רק כשנישום בסכום זה, וכדברי רב חסדא.


###### Steinsaltz on Arakhin 27b:18
[Steinsaltz on Arakhin 27b:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Arakhin/r/27b:18)

**אי בעית אימא** [אם תרצה אמור]: **לעולם** מדובר כש**נישום** בשלושה כהצעת האחר, **ואיפוך** [והפוך] את השיטות, ומעתה **בית שמאי אומרים:** אפילו כך **אין** הבעלים **מוסיף** חומש על עילויו של זה. ומקשים: לדבריך, **וליתניה** [ושישנה] הלכה זו **גבי** [אצל] **קולי בית שמאי וחומרי** **בית הלל,** רשימת הדברים שבהם בית שמאי מקילים ובית הלל מחמירים (בפרק הרביעי והחמישי של מסכת עדויות)! **אלא לעולם** תאמר ש**לא נישום, ובית שמאי מחמירין,** וכפי שהסברנו לפני כן.


###### Steinsaltz on Arakhin 27b:19
[Steinsaltz on Arakhin 27b:19](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Arakhin/r/27b:19)

ה שנינו במשנה כי אם הציעו הבעלים בעשרים, ו **אמר אחד: הרי היא שלי בעשרים ושש,** אם רצו הבעלים ליתן שלושים ואחד סלע ודינר — הבעלים קודמים. ומסבירים: **רצו** להוסיף — **אין** [כן] יפדו, אם **לא רצו** **לא** כופים אותם, מפני שהבעלים


###### Steinsaltz on Arakhin 27b:20
[Steinsaltz on Arakhin 27b:20](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Arakhin/r/27b:20)

**אמרי** [אומרים]: **אתא גברא בחריקין** [בא אדם במקומנו], שנותן מחיר גבוה יותר להקדש, שהרי אנו היינו נותנים יחד עם החומש עשרים וחמישה סלעים, וזה מציע עשרים וששה. ומכל מקום, אם רוצים הם לפדות — עליהם ליתן קרן וחומש שהציעו מתחילה (עשרים וחמש) ועוד ששה סלעים שהוסיף האחר בהצעתו, שהם שלושים ואחד סלעים.


###### Steinsaltz on Arakhin 27b:21
[Steinsaltz on Arakhin 27b:21](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Arakhin/r/27b:21)

ושואלים: **ו**לפי זה, **דינר** נוסף שהזכירה המשנה **מאי עבידתיה** [מה מעשהו פה]? **אמר רב ששת, הכי קאמר** [כך הוא אומר] התנא: **אם רצו בעלים מעיקרא** [מתחילה] **ליתן חשבון המגיע לאחד ושלשים** סלעים **ודינר;**